... זמן. אף אחד לא נתן עדיין הסבר של ממש למינוס הזה של ממד הזמן, אבל עבורנו יש כאן עוד חיזוק לחשד שיש משהו בזמן שהפיזיקה - כולל, עם כל הכבוד,
תורת היחסות - פשוט לא מבינה עדיין. ה. על מוקדם ומאוחר
בתורת הקוונטים אם היחסות מאכזבת את המבקש הוכחה למעבר הזמן, מה אומרת על כך יריבתה ההיסטורית, מכאניקת הקוונטים? האם הזמן עובר בעולם התופעות הזעירות? תשובתה של
התורה הזאת היא - כמה לא מפתיע - כן ולא.
תורת הקוונטים היא מסובכת, אבל הפרדוקסים הנובעים ממנה הם פשוטים מאוד: כל אחד יכול להבינם במעט מאמץ, וזו בדיוק הסיבה שהם כל כך חמורים! נציג כאן כמה מהניסויים המפורסמים של
תורה זו, המביאים לתוצאות פרדוקסליות, ונבחן את השלכותיהם לגבי טבע הזמן. הבה נפצל תחילה קרן - אור לשתים. איך מפצלים אלומת אור? פשוט: אם קרן ... אם נציב שני גלאי - אור רגישים משני צדי הראי החצי - חדיר, תמיד יקלוט רק אחד מהם פוטון בודד, שלם. מתי יהיה זה גלאי ימין ומתי גלאי שמאל?
תורת הקוונטים היא
תורה הסתברותית: ב - 50% מהמקרים יהיה זה הימני, וב - 50% השמאלי. כבר תוצאה פשוטה זו גררה אינסוף ויכוחים בין איינשטיין לחברו הטוב, נילס ... עשה לו בדיוק אותו דבר, והפיזיקה הרוויחה המון מקרב - המוחות הזה. אמר איינשטיין: הנה הטיעון המחזק - לצערי - דווקא את בוהר. בואו נשכח לרגע
מתורת הקוונטים ונעשה ניסוי בפיזיקה קלאסית הקרוי התאבכות. נשים משני צדדי הראי החצי - חדיר שתי מראות שלמות, שתהיינה קצת מעליו, ... אבל תוצאת החישוב היא פשוטה: כל אלומת אור שתיכנס למתקן הזה מלמטה מכיוון שמאל, תצא ממנו מלמעלה לימין, וכן להיפך. תמונה 6 כל זה ידוע יפה
מתורת הגלים של הפיזיקה הקלאסית ולא קשה להסבר. והנה, איינשטיין, כשהעביר בדמיונו פוטון בודד במתקן זה, מצא תמיכה מפתיעה דווקא
לתורת הקוונטים. תארו לעצמכם פוטון הנכנס למתקן מצד שמאל למטה. לעולם, כזכור, לא נמצא חצי פוטון. לפיכך היינו מצפים שהפוטון יעבור רק ... עצמו בכך שהוא מצליח, באיזושהי דרך כישופית, לעבור בשני המסלולים בעת ובעונה אחת! מבולבלים? אל דאגה. מיד זה יהיה הרבה יותר גרוע. מה שעושה את
תורת הקוונטים לתורה פיזיקלית כוללת היא העובדה שכל הדברים המוזרים שאמרנו על הפוטון נכונים לגבי כל חלקיק: אלקטרונים, פרוטונים וכל החלקיקים הידועים לנו ... או בכל מתקן המאפשר התאבכות. כפל - פנים מפורסם זה - דואליות החלקיק - גל - המאפיין את כל חלקיקי החומר והאטומים הידועים לנו, הוא העושה את
תורת הקוונטים לתורה בעלת תוקף כללי. יכולת זו של חלקיק בודד לעשות צחוק מאינטואיציות בסיסיות של זמן וחלל ממש מזמינה את הפיזיקאי להמציא בעזרתה תעלולים ... הפוך, אזי חייבת המדידה ליצור, באופן מיידי, גם את הספין של החלקיק השני, אחת היא כמה הוא מרוחק! זה היה תעלול נבזי אבל מוחץ, כי ההתנגשות עם
תורת היחסות היא בלתי - נמנעת: היחסות הציבה את מהירות האור כגבול העליון למהירות, בעוד שכאן מהירות ההשפעה של חלקיק אחד על משנהו ... יותר פירושו של בוהר! מרגע זה, נוצר אתגר מלהיב לפיזיקאים הניסיוניים. ואכן, החל משנות השמונים נעשה הניסוי פעמים רבות והתוצאות חזרו ואוששו את
תורת הקוונטים, בניגוד לציפייתו של איינשטיין. מה אומר הניסוי הזה על טבע הזמן? במהלך השנים הוצעו לו פירושים שונים וגם משונים. נסתפק כאן בהערה אחת: יש בניסוי זה סתירה עקיפה
לתורת היחסות. אנו אומרים סתירה עקיפה כי למרות שהניסוי הזה מוכיח שמדידת חלקיק אחד משפיעה בו - זמנית על החלקיק השני, לא ניתן ... אמיתית של האיסור על מהירויות גבוהות ממהירות האור. לדעתנו, זוהי עמדה מתחמקת. ברור שאיינשטיין, לו היה חי לראות את תוצאות הניסוי, היה מודה
שתורת היחסות אינה נותנת תיאור שלם של הזמן. האם יש בזמן משהו החורג מהיחסות והמתיר אפקטים כאלה? כמה חוקרים, בהם יקיר אהרונוב, ...