... מזיכרונו, שהוא רוצה להעביר באמצעות השפה. עליו להרכיב מהייצוגים המנטליים שיש לו מסר מילולי,
תהליך מורכב לכשעצמו (שלא נעסוק בו). בחקירת
תהליך זה נמצא שהדובר עצמו הוא אדם מבולבל שאינו יודע בדיוק מה הוא רוצה לומר, כיוון שבייצוגים החושיים, המנטליים, בקונספטים ובדימויים אין סדר. כתוצאה מכך גם המסר המילולי לא יבטא ... (המסומנים ב - X) כאשר שומע או קורא תופס צירוף פונמות או צירוף אותיות גרפי מסוג זה כמילה
תהליך הפענוח של היחידה המילולית, בין אם זו המילה האחת המסוימת או מבנה רחב יותר, לא מופרע כיוון שאין במילה זו שניות - היא ברורה, ואם יש את הידע וההתניות המתאימות לגביה היא ... מקרה א הקולט שומע את צירוף הפונמות המתואר ב - א, יש תפיסה של צירוף הפונמות אשר עוברות
תהליך פענוח ליחידות מילוליות כפי שתואר קודם. היחידה הפונמית (a-ni) (אני) דומיננטית כיוון שהיא מייחסת את התיאור או הפעולה (במקרה זה יכול להיות לדובר עצמו) ולכן משמשת כעוגן ... שיהיה חסר שניות לגבי הצירוף הפונמי (sho-te) (המילה הבעייתית). גורם הזמן - יש מקרה בו יווצר
תהליך פענוח נוסף בו בכל זאת תעלה שניות (המשמעות השניה) במקרה זה יווצר קונפליקט כפי שנדון בהמשך. מקרה ב הקולט שומע את צירוף הפונמות המתואר ב - ב, יש תפיסה של צירוף הפונמות אשר עוברות
תהליך פענוח ליחידות מילוליות. עוגן ההתייחסות נמצא בצירוף (tit-na-heg) (תתנהג - אתה תנהג), התיאור או הפעולה מיוחסת לאדם לו נאמר המשפט. הצירוף (al) שולל את התיאור או הפעולה. ... שיהיה חסר שניות לגבי הצירוף הפונמי (sho-te) גורם הזמן - בדומה למקרה א, יש מקרה בו יווצר
תהליך פענוח נוסף בו בכל זאת תעלה שניות (המשמעות השניה) במקרה זה יווצר קונפליקט כפי שנדון בהמשך. מקרה ג הקולט שומע את צירוף הפונמות המתואר ב - ב, יש תפיסה של צירוף הפונמות אשר עוברות
תהליך פענוח ליחידות מילוליות. עוגן ההתייחסות נמצא בצירוף (ha-ish-ha-ze) (האיש הזה), התיאור או הפעולה מיוחסת לאיש מסוים. מצופה מהיחידה הפונמית (sho-te) לייצג את התיאור או ... לגבי הצירוף (sho-te). מקרה 3 מתאר את המצבים בהם: עולה משמעות אחרת מ (שותה) או (שוטה) (עקב
תהליך פענוח לא נכון, לדוגמה יעלה ייצוג למילה שוטר) לא עולה כל משמעות ברגע זה אך הצירוף נשמר והחיפוש אחר משמעות ממשיך. (כמו התחושה אני יודע מה המילה הזאת רק לא מצליח להיזכר... ... זה מסיבות שונות: השומע לא מכיר את הצירוף כמילה עקב חוסר ריכוז רגעי צירוף הפונמות לא נקלטו
בתהליך הפענוח (כאילו הם לא נקלטו כלל) עקב חלוקה לא נכונה של פונמות
בתהליך הפענוח, הפונמות התקבלו כרעש ולא שפה מילולית. מקרה 4 מתאר את המצב בו עולה השאלה: האם צירוף הפונמות (sho-te) מייצג שותה או שוטה? ברגע שעולה שאלה זו באופן זה או אחר נאמר ... לב שההתייחסות כאן היא למקרה 4 המקרה האחרון בו דנו הביא לקונפליקט, זהו מקרה ייחודי וספציפי
בתהליך הפענוח אשר מקורו בשניות בשפה כמערכת אוטונומית. שניות שאינה ניתנת ליישוב מובילה לקונפליקט. זוהי אינה רב משמעות בשפה כמערכת אוטונומית אלא רב משמעות
בתהליך הפענוח - קונפליקט מנטלי של הקולט. מהו הקונפליקט המנטלי? נהפוך את
התהליך שתואר עד כה על ראשו ונעקוב אחר השתלשלות העניינים שהביאה לקונפליקט.
תהליך הפענוח מתמודד עם שניות כאשר גורם הזמן מחייב שתעלה משמעות אחת, אחר - כך השניה וכך הלאה.
התהליך בזמן במקרה זה יתואר באופן זה: ניסיון להרכיב את משמעות ראשונה לקונטקסט (במקרה שהיא עולה) - ניסיון ההרכבה נכשל. ניסיון להרכיב את משמעות שניה לקונטקסט (במקרה שהיא עולה) - ... עוד גירויים מילוליים (וכמובן גם גירויים חושיים ומנטליים בנוסף). חיפוש פתרון לשניות קוטע את
תהליך הפענוח ואת הערות לקונטקסט המצטבר, המפענח חוזר רק לאחר מספר רגעים לרצף הפענוח - הזמן בו יש חיפוש לפתרון הוא זמן פסיכולוגי, זמן מנטלי, במרווח זמן זה נוצר הקונפליקט. ... מהקונטקסט המילולי ויוצר נתק (קצר ככל שיהיה). חוסר העירות הרגעי לקונטקסט והבנה לא נכונה של
תהליך הפענוח גורמות למפענח לעמוד בפני אתגר ללא מענה. המצב הקונפליקטואלי הוא ריצוד בין מספר משמעויות - מול
תהליך הפענוח עומדות מספר אפשרות אשר לא נמצאת דרך להכריע ביניהן. המפענח עובר ממשמעות אחת לשניה ומנסה להרכיב אותן לקונטקסט שוב ושוב. יש לציין שבפועל, קונפליקט כמו זה המתואר יכול ... יש תנועה של מעבר בין המקרים שתוארו בחלק הקודם (מקרים 1-4 מתוך מקרה ג), כך שקשה לעקוב אחר
התהליך בזמן שהוא קורה. ג אנאלוגיה לדוגמת נחש - ענף נחזור לדוגמת הנחש - ענף. האם נוכל לקחת את הדוגמה הזו כאנאלוגיה למצב קונפליקטואלי בשפה? אדם הולך ביער ולפתע רואה נחש, בתגובה ... וממשיך בדרכו בשני השניות המילולית נפתרת ורצף הפענוח ממשיך. במקרה זה לא נוצרת פרגמנטציה
בתהליך הפענוח או בידע, הרצף נשמר. ניקח תסריט שונה: האדם מרוב בהלה נשאר קפוא על מקומו ומביט בנחש. לאחר רגע כשהוא בוחן את מה שהוא רואה עולה המחשבה בלבו אולי זה ענף עץ ולא נחש. ... חדשות לעלות. שלושת התגובות הראשונות בסיפור המפענח מתארות תגובה שאינה יוצרת פרגמנטציה
בתהליך הפענוח, כלומר לא יוצרת קונפליקט מנטלי. לעומתן, שלושת התגובות האחרונות בסיפור האדם ביער מתארות אדם בהיסטריה, במצוקה, הפועל מתוך פחד, בהלה, חוסר אונים, אי ריכוז, אי הבנה ... לא מתמודד עם הבעיה. שלושת התגובות האחרונות בסיפור המפענח מתארות תגובה שיוצרת פרגמנטציה
בתהליך הפענוח ועלולה להביא לקונפליקט מנטלי (פרגמנטציה תמיד מובילה לקונפליקט, בשלב זה או אחר). ד שניות גרפית, שניות פונמית וגרפית ושניות מבנית אמנם תארנו התמודדות עם שניות פונמית (שומע - פונמות), אך
התהליך דומה גם לגבי שניות גרפית (קורא - כתב), או שניות פונמית וגרפית (שומע - פונמות או קורא - כתב). כמו כן בהקשר למשפטים בהם נמצא שניות מבנית (תחבירית) נוכל להראות שבפענוח ליחידות מילוליות, אין הבדל בניתוח של
התהליך. ולכן בכל המקרים הללו המפענח עובר
תהליך דומה. B. תקשורת והבנה מצב קונפליקטואלי הוא מקרה יחיד מתוך אפשרויות רבות, עם זאת, הוא שכיח במידה כזו שרוב הפעולות המילוליות הנעשות ביום יום מלאות קונפליקטים במידה זו או אחרת. כדי להימנע ממצב זה יש צורך בתרגול והקדשת מאמץ רב בזמן
תהליך הפענוח (קריאה, שמיעה). האם יש סוף לקונפליקט? האם יש דרך ליצור תקשורת בה אדם אחד יבין את האדם השני? בשיחה בין אנשים השומע לא יודע איך להקשיב באמת, תמיד נוצרת איזושהי ... השומע דיבור בשפה שהוא יודע מתחייב שיבין את הנשמע מיידית? חלק 1 הניסוי יבדוק את הטענה לגבי
תהליך הקריאה - התגובה לגירויי תלויה בידע של המפענח. נבדקים הנבדקים יהיו קוראי אנגלית ושאינם יודעים קריאה של שפה סינית או שפה גרמנית. תאור הניסוי נציג מקרים שונים לנבדקים: 1. ...