הליכה אינסופית - תוכנית חושית מוטורית לפיתוח אינטלגנציות מרובות הליכה אינסופית זוהי תוכנית חושית מוטורית לפיתוח אינטלגנציות מרובות. הליכה אינסופית עוזרת לשלב בין המוח החושי מוטורי הישן ובין שפה ויכולות אנושיות. העיקרון שעומד מאחורי ההליכה האינסופית ... את ההליכה האינסופית המציאה דר דברה סנבק. היא לקחה תרגילים המבוססים על שמיניות, ופיתחה אותם להליכה המושתת על תאורית האינטלגנציות המרובות של פרופסור הווארד גרדנר. עפ גרדנר קיימות שבע אינטלגנציות: 1. אינטלגנציה מוסיקאלית - רגישות למגוון של טונים, מקצב, וצורות הבעה מוסיקליות שונות. אינטלגנציה זו מתגלה בגיל מוקדם 2. אינטלגנציה גופנית - תנועתית - שליטה בגוף ובאבריו, רגישות לשפת הגוף, וטיפול מיומן בחפצים בעזרת איברי הגוף 3. אינטלגנציה לוגית - מתימטית - יכולת לחשב, להסיק, לאתר מבנים לוגיים, לפתור בעיות באופן מהיר. 4. אינטלגנציה לשונית - רגישות למשמעות, לצלילים של מילים, ולרבדים של שפה 5. אינטלגנציה מרחבית - תפיסה חזותית תלת מימדית, וכן יכולת למקם אובייקטים במרחב, להתמצא במרחב, לנווט, ולדמות עצמים באופן ויזואלי 6. אינטלגנציה בין אישית - יכולת להבחין במצבי רוח, במזג, בתכונות וברצונות של הזולת, ולהתייחס אליהם. רגישות לזולת 7. אינטלגנציה תוך אישית - היכרות עם היבטים פנימיים של האישיות, זיהוי המצב הפנימי ושימוש בו לצורך הנחיית התנהגות, מודעות עצמית גבוהה. ההליכה הזו תוביל לפיתוח ועידון של אינטלגנציות מרובות להצלחה בחיים. גם של ילדים וגם של מבוגרים.

אינטליגנציה גאונות ומחוננות מה זה אינטליגנציה ומה ההבדל הכל כך משמעותי בין גאון למחונן? בניגוד למה שאפשר לחשוב ההבדל הוא לא בכמות ה IQ זה ... אדם יכול להיות גם גאון וגם מפגר בו זמנית דבר שעל פניו הוא לא הגיוני. בשביל להבין את המושג אינטליגנציה צריך להבין קודם כל שני דברים קודם כל ההגדרה של אינטליגנציה היא כישרון כלומר גודל ואיכות הכישרון הנמדד ודבר שני שיש אין סוף סוגי אינטליגנציה דבר שני. כאשר בונים מבחן אינטליגנציה צריך להבחין בין שתי סוגי מבחני אינטליגנציה מבחן אינטליגנציה כללי שהוא למעשה מבחן אינטליגנציה יסודי שאמור לבחון אינטליגנציה באופן מאד שטחי דבר שעלול לגרום שהרבה גאונים יהיו בלתי מורגשים ואפילו יחשבו לא פעם כמפגרים או סתם בעלי אינטליגנציה נמוכה או רגילה אבל אנשים שרחוקים מגאונות בתחומי מפתח יקבלו באותם מבחני אינטליגנציה ציונים גבוהים למרות שסוג האינטליגנציה שלהם לא יכול לקחת אותם לשום גאונות בתחום מפתח. חשוב לי לציין שאת המאמר הזה אני כותב גם מסיבות שאני הרגשתי בושה ממבחני אינטליגנציה עד שהתחלתי לחקור אותם לעומק בתור אחד שמכיר את עצמי ויודע מספר צדדים חזקים שלי אני יודע שאותם צדדים הרבה מעל הממוצע וציון IQ של 100 גרם לי בושה עצומה והבנתי שחייבים לנתח את אותם מבחנים באופן יותר אינטליגנטי מרק מספר. קודם כל הפתיע אותי לגלות שמספר מדענים עצומים היו בעלי IQ ממוצע פחות או יותר בהמשך שחקרתי את מדידת האינטליגנציה גליתי שיש דבר בשם סטיית תקן בין סוגי אינטליגנציות נמדדות כלומר יכול להיות שלשני בני אדם יש אותו IQ ולצורך הפשטות 100 IQ אבל סטיית התקן באחד היא ... האדם השני יש סטיית תקן50 כלומר סטיית תקן יותר גבוה. בעל סטיית תקן 1 הוא הכל לפי הממוצע כל האינטליגנציות שלו ממוצעות שום דבר לא נמוך מדי אבל בשום דבר הוא לא מצוין ובולט באופן מיוחד כאשר הוא הולך ... כי הוא חכם מספיק אבל הוא אף פעם לא מצליח להתקדם כי הוא גם לא מוכשר מדי בשום סוג אינטלגנציה לכן הוא אף פעם לא מצליח להגיע לעמדות מפתח האדם השני שהוא גם בעל רק 100 IQ כלומר בעל אינטליגנציה רגילה בסך הכל 100 לא מצליח להתקבל לעבודות משרדיות פשוטות או סתם להיות מלצר כי יש לו כישורים מאד נמוכים באותם אינטליגנציות שנדרשות מאותם מקצועות אבל באופן מוזר אותו אדם הוא גאון במוזיקה יש לו כישורים מוזיקליים יוצאים מגדר הרגיל והוא ... אבל סטיית תקן 1 שרוצים אותו מאד לאותם תפקידים שצריכים ראש קטן לא יותר מדי יצירתיות דבר נוסף שמודדים אינטליגנציה חושב לדעת לצורך מה ולעשות ממוצע משוקלל בין סוגי האינטליגנציות השונות ככה שלמדען מחשבים צריך לבנות מבחן אינטליגנציה שלתחום הלוגי יהיה משקל גדול יותר מאשר תחומים המילולי או החברתי כלומר כאשר בונים מבחן אינטליגנציה חשוב שהוא יהיה מבחן אינטליגנציה שממוקד לתחום מסוים. דבר שני חשוב להבין שהמטרה בחיפוש אנשים מחוננים אמור להיות בשביל להפוך את אותם אנשים לגאונים ... אבל החום במערכת של הגאון הרבה יותר גדולה בקלוריות מאשר אצל המחונן. כלומר אצל מחונן יש הרבה מאד סוגי אינטליגנציה אבל הם בדרך כלל מסוגלים לרוץ מהר מאד ולווך קצר מאד כלומר אי אפשר לבנות על מחוננות לטווח הארוך ... שהוא בסופו של דבר ירוץ הרבה פחות מ 20 קמש ובסופו של דבר הוא ייכשל כלומר כאשר עושים מבחן אינטליגנציה כללי חשוב להבחין בין ריצות ארוכות וקצרות ולסווג בכל סוג אינטליגנציה מה גודל האינטליגנציה לטווח קצר ומה היא גודל האינטליגנציה לטווח הארוך. חשוב להבין שיש מצבים בהם עדיף גאון ויש מצבים מחונן כאשר ההגדרה הטובה ביוצר למחונן זה כמות ה IQ רק בתחום אחד של אינטליגנציה כלומר אינטליגנציה לתכנת מחשבים אינטליגנציה למתמטיקה ועוד כאשר חשוב להבין שגם בכל אינטליגנציות יש תת אינטליגנציות ובהחלט יכול להיות אדם גאון במתמטיקה אבל יש תחום מסוים שהוא חלש בו ותחום אחר שהוא גאון באופן חריג ... רק על פי מבחן גהונות ולא לפי מבחן מחוננות דבר שני זה הצורך להבין מה פוטנציאל של כל סוג אינטלגנציה אצל אדם ולקבוע איזה סוגי אינטלגנציה יש להם פוטנמיאל להפוך אותם לענקי עולם ואיזה אינטלגנציות זה בסך הכל אינטלגנציות בעלי פוטנציאל צמיחה יותר קשה ולעזור לאנשים לבחור תחום לימודים לא על סמך תעודות שבודקות רק מחוננות אבל לא שמות שום דגש על אנשים שיש להם פוטנציאל להיות גאונים אבל חלשים בסוגי אינטלגנציות אחרות למה לא לעזור להם לצמוח למה רק למדוד את הפוטנציאל של אותם גאונים רק על פי מדדים של ...

... הנתונים המעובדים מהמוח והעברתם לחדר הפיקוד של התודעה. אין ולמעשה אפילו קשר סמלי בין המוח לתודעה, אדם בעל רמת אינטלגנציה גבוהה יכול לפתור את הקושיה המתמטית המסובכת ביותר אך לא בהכרח יכול לנהל את התוצאה שהגיע אליה ולהפיק ממנה את התועלת המקסימלית, מאידך יש מי שיידע להגיע אל התועלת המקסימלית הזאת מבלי רמת אינטלגנציה גבוהה במיוחד, ואת האחרון הזה מכנים כאיש בעל אינטואיציה, היינו שהוא יודע לעשות שימוש בתודעה ללא קשר הכרחי לחשיבה, ... עיבד, ועכשיו תורה של התודעה להשתמש בנתונים המעובדים האלה ולהחליט: להכניס לפה או לא? נו... אם המדובר היה ברובוט אינטלגנט נטול תודעה, אזי הרובוט הזה היה מניח מיד את העוגה בצד ולא מכניסה לפה, כי המוח עיבד נתונים ברורים, ...

... שני תנאים בשביל להתקדם אל עבר האין סוף: לעבדה וגם לשמרה. אילו תושב גן - עדן היה אדם בעל אינטלגנציה ונטול הנשמה, היה מסתפק השם יתברך לשלוח לו הנחיה אחת: לעבדה בלבד, זאת כי לא היה מגיע לידי המכשול ... שהיגעתי אליו. ועצם המחשבה של קריאה ועיבוד מסה כזו של המידע - הטריפה אותי עד העצם... אינני חושב שקיימת אינטלגנציה אנושית שיכולה לכסות הספק כזה... ואני מדבר על מידע שאספתי תוך חצי שעה, מרגע התלבשותי על גוגל המסכן - ...

... שתיתי איתו כוס קפה במאמרי האחרון גוף ונשמה. אדם נטול נשמה הוא אדם כמונו עם גוף ורמח אברים ואף אינטלגנציה אנושית היושבת בחלקו הרם של גופו - במוח. אדם כזה דומה לאין ערוך לחיה המוכרת לנו, שחייה על ידינו. ... שטח המחיה של מי שחי על המדרגה הראשונה שלנו: ליהנות בלי לעבוד. על המדרגה הזאת חיה החיה, ואף האדם (אינטלגנטי) נטול הנשמה. על שטח המדרגה השניה, חי יצור שנהנה וגם עובד. אם זכור לכם, הדגשתי את המדרגה השניה הזאת ... לי עבודה, אם אפשר להשיג כסף או פרנסה - בדרכים חלופיות קלילות שונות ומשונות? אנו אנשים בעלי נשמה ורצון ואינטלגנציה, לכן היינו חייבים לתרץ את ישיבתינו בפינת הרחוב בתירוצים מתירוצים שונים, בעוד החיה יכולה לשבת שעות על גבי שעות ... חיים, ויהי האדם לנפש חיה: מכאן אנו רואים את סדר הבריאה: קודם יצר את האדם, ללא נשמה, עם מוח ואינטלגנציה, ורק לאחר מכאן הפיח בו את הנשמה שכבר היתה קיימת, מוכנה ומזומנת לקליטת הגוף. מניסוח המקרא ניתן להסיק, שגוף ... שיכול ליהנות בלי לעבוד, זה שיכול רק לקבל על מנת להשרד, דבר המעיד על קיום מושג כזה של אדם אינטלגנטי נטול נשמה: האדם הזה נמצא בין החיה נטולת הנשמה לבין האדם בעל הנשמה והרצונות, לכן הוא ברא את החיה ... של עראק מאיפה הוא ישתה? החבר: כמובן מסטל המים! דוריד: כי הוא חמאר! לאחר הסבר מדעי זה אודות האדם האינטלגנטי והחמור נעדר - כל, נחזור אל גן העדן שלנו בשביל לתאר את מי שחי בתוכו: שני אנשים אינטלגנטים בעלי נשמה פורחת חיים - נמצאים שם באותו האזור: אחד חי בגן - עדן, והשני חי על אדמת העפר ...

... או לא? האם התורה נכתבה עי הישות הזאת - היא היא בעלת תמונת האחד, או שנכתבה עי חייזר שרמת האינטלגנציה שלו עברה את האדם במאות המונים, באופן שיכל להשקיף על תמונת האחד של האדם ולציירה מתוך היציע הגבוה שלו? ... חומר הגלם שלה. מסגרת החשיבה היא זאת שעושה את האדם ליודע, לא המידע ולא הנתונים שנקלטו במוחו ואף לא האינטלגנציה שלו. אני יכול להיות בעל אינטלגנציה גבוהה ולקלוט מידע רב, אך במה יעזרו לי הנתונים שקלטתי אם לא אעבדם ואפיק מהם תועלת, ובשביל לבחור בנתונים ...

... הלימה טבעית פנימית בכל רמות ההוויה שבתוכינו, ומקנה לנו צורת חשיבה וכלי ביצוע לשיפור משמעותי של הצלחותינו. זהו מעין אינטלגנציה רציונלית כאשר המימד הרציונלי בא לידי ביטוי ביצירת הקשר הנכון ביותר בין יכולותינו, נתוני המציאות בה אנו פועלים, ומצב ...

אינטליגנציה רגשית - מבוא אינטליגנציה רגשית היא יכולת או מיומנות של אדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו ואת רגשות האחר. כתחום חדש יחסית במחקר הפסיכולוגי, הגדרת האינטליגנציה הרגשית משתנה לעתים תכופות. תוכן עניינים: 1 רקע היסטורי 2 הגדרת אינטליגנציה רגשית 2.1 אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI) 2.1.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית 2.2 אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות (Trait EI) 2.2.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות 2.3 מודלים מעורבים לאינטליגנציה רגשית 2.3.1 אינטליגנציה רגשית - חברתית (בר און) 2.3.2 מדידת אינטליגנציה רגשית על פי המודל של בר און 2.3.3 אינטליגנציה רגשית כמיומנות (גולמן) 2.3.4 מדידת אינטליגנציה רגשית כמיומנות 3 ביקורות על אינטליגנציה רגשית 3.1 תאוריה 3.1.1 אינטליגנציה רגשית איננה סוג אינטליגנציה חדש 3.1.2 הטיה תרבותית בהגדרת המושג 3.2 מדידה 3.2.1 ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית 3.2.2 ביקורת על מדדי דיווח עצמי 3.3 ממצאים 3.3.1 לאינטליגנציה רגשית אין ערך ניבויי משמעותי 3.4 יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית בבדיקת ביצועים בעבודה 3.5 הקשר שבין מחוננות לאינטליגנציה הרגשית 4 שיפור האינטליגנציה הרגשית רקע היסטורי: ניתן לאתר את שורשיו הראשוניים של המונח כבר בעבודתו של דרווין (1872/ 1965) אודות חשיבותו של ביטוי רגשי להישרדות והסתגלות. במאה ה - 19, ניסיונות להגדרת אינטליגנציה התמקדו בהיבטים הקוגניטיביים כגון זיכרון ופתרון בעיות, אולם מספר חוקרים החלו לזהות את חשיבות ההיבטים הלא קוגניטיביים ולהתייחס לכך בעבודותיהם. לדוגמה, אדוארד לי תורנדייק (1920) הציג את מושג האינטליגנציה החברתית אותה תיאר כמיומנות ההבנה והניהול של אנשים אחרים. ב - 1940, דיוויד וקסלר התייחס להשפעת הגורמים הלא - קוגניטיביים על התנהגות, וציין כי הניסיון לשרטט מודל לאינטליגנציה האנושית לא יהיה שלם ללא תיאור מקיף של גורמים אלו. בדומה לכך, הווארד גארדנר (1975) בהציגו את תאוריית האינטליגנציות המרובות כלל בתוכן את האינטליגנציה האישית, המורכבת מרכיב תוך אישי ורכיב בין אישי. לפיכך, ניתן לראות כי בהתפתחותו ההיסטורית של המונח המכנה המשותף של העוסקים בנושא הוא אמונה כי ההגדרות המקובלות לאינטליגנציה לוקות ביכולתן להסביר את תוצאות התנהגותנו באופן שלם. האיזכור המפורש הראשון של המונח אינטליגנציה רגשית מיוחס בדרך כלל לעבודת הדוקטורט של ווין פיין (Wayne Payne), מחקר על רגש: פיתוח אינטליגנציה רגשית (1985). מאחר שעבודה זו לא פורסמה, המונח הופיע בספרות המדעית לראשונה עם מאמרם של הפסיכולוגים גון מאייר ופיטר ... של מאייר וסאלוביי בתוספת מקבץ של עובדות מעניינות על מבנה המוח. ספר זה היה לרב מכר והפך את המונח אינטליגנציה רגשית לנחלת הכלל, בייחוד לאחר פרסום מאמר סקירה על הספר במגזין טיים. הגדרת אינטליגנציה רגשית: מכיוון שהמונח התפתח מתוך גישות תאורטיות ופרקטיות שונות, הוא זכה להגדרות ושיטות מדידה מגוונות. ב - 1990 סאלוביי ... לא התייצבו וחוקרים בתחום ממשיכים ומתקנים אף את הגדרותיהם הם. עם זאת, ניתן לזהות 3 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית: אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI): מאייר וסאלובי שואפים להגדיר את האינטליגנציה הרגשית במסגרת הקריטריונים המקובלים לאינטליגנציה חדשה. לפי המודל, אינטליגנציה רגשית משלבת את תחומי האינטליגנציה והרגשות על ידי התייחסות לרגשות כמקורות מידע שימושיים העוזרים לנו להבין ולנווט בסביבה החברתית. במחקרי המשך שפרסמו, החוקרים עדכנו ... היכולת לזהות רגשות, לעשות בהם שימוש ככלי עזר לחשיבה, להבין רגשות, ולווסתם באופן המקדם צמיחה אישית. המודל מציע כי אינטליגנציה רגשית מורכבת מ - 4 יכולות מובחנות: תפיסת רגשות - ההיבט הבסיסי ביותר המאפשר עיבוד מידע רגשי. זוהי היכולת ... ברגשות - היכולת לרתום את רגשותינו לטובת תהליכים קוגניטיביים שונים כגון חשיבה ופתרון בעיות. על פי המודל, אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול להשתמש ברגשותיו המשתנים לטובת המטלה שמולו. שימוש נוסף הוא בבחירה מבין מספר אפשרויות - היכולת לדמיין ... הרצויים. ניהול רגשות האחר מתייחס ליכולת השפעה, קרי יכולת להלהיב ולהניע או לגרום לזהירות יתר ככלי להשפעה חברתית. מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית: כאמור, מודלים תאורטיים שונים הביאו לבניית כלי מדידה שונים של האינטליגנציה הרגשית. על אף חפיפה מסוימת בין כלי המדידה השונים, מרבית החוקרים מסכימים על כך שהם מודדים למעשה מבנים תאורטיים ...

אינטליגנציה - מבוא אינטליגנציה (בעברית: משכל) היא מכלול הכישורים שבאמצעותם ניתן לפתור בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה. מקור המילה אינטליגנציה במילה הלטינית intelligere, שמשמעה לבחור, להחליט, להבחין. בהתאם לכך, אינטליגנציה מוגדרת גם כיכולת להבין דבר מתוך דבר וכן כיכולת להבחין בין דבר לדבר. האינטליגנציה אינה ייחודית לאדם. קיימת גם אינטליגנציה בבעלי חיים ואינטליגנציה מלאכותית הנוצרת בקרב מכונות. תוכן עניינים: 1 התפלגות באוכלוסייה 2 התפתחות האינטליגנציה 3 חשיבות ותרומה לתפקוד 4 פגיעה באינטליגנציה 5 מדידה והערכה 5.1 מנת משכל - IQ 5.2 מבחני בינה סימון 5.3 מבחני וקסלר 6 מחקר ותאוריה 6.1 תאוריות על אינטליגנציה 6.1.1 תיאורית ה - g 6.1.2 התאוריה הטריארכלית 6.1.3 אינטליגנציה נוזלית וגבישית 6.1.4 תאוריית האינטליגנציות המרובות 6.2 מחקרים על השפעת האינטליגנציה 6.3 מחלוקות בחקר האינטליגנציה 6.3.1 הספר עקומת הפעמון ומבקריו 6.3.2 אפקט פלין 6.3.3 אינטליגנציה בחיי המעשה התפלגות באוכלוסייה: האינטליגנציה מאופיינת בהתפלגות נורמלית, כך שלרוב האנשים יש אינטליגנציה ממוצעת ורק לאחוז קטן יחסית יש אינטליגנציה חריגה. לקות שכלית היא מצב המאופיין באינטליגנציה נמוכה במיוחד, לצד זאת מחוננות מאופיינת באינטליגנציה גבוהה מאוד. הבדלים בין אישיים באינטליגנציה נובעים הן מתורשה והן מהשפעות סביבתיות. יש הערכות שהשפעת התורשה היא 40% - 70%, ושהבדלים תורשתיים אלו נובעים מהבדלים פיזיולוגיים - נויורולוגיים במערכת העצבים. מחקרים בקרב תאומים זהים שגודלו בנפרד מראים על התאמה גבוהה מאוד באינטליגנציה (מתאם 0.72 בממוצע). בקרב תאומים זהים שגודלו יחד המתאם אף גבוה יותר (0.9), ויש הטוענים שהוא כמעט ואינו שונה מהנתונים המתקבלים עבור אדם אחד המבצע את אותו המבחן פעמיים. מחקרים מראים שחלקו של המרכיב התורשתי באינטליגנציה עולה עם הגיל - נראה שהשפעת הסביבה על האינטליגנציה בגיל הילדות גבוהה יותר מאשר השפעתה בבגרות. התפתחות האינטליגנציה: התפתחות קוגניטיבית מידת ההצלחה במבחני אינטליגנציה עולה עד תחילת שנות העשרים לחיים בקצב מהיר. בעבר חשבו שבתקופת גיל זו מגיעה מנת המשכל לשיא, אולם כיום מקובל להניח שהעלייה באינטליגנציה הגבישית אינה נעצרת וממשיכה בקצב מתון עד גיל העמידה. חשיבות ותרומה לתפקוד: האינטליגנציה היא המנבא הטוב ביותר להישגים אקדמיים. מנת משכל גבוהה אינה תנאי הכרחי ליצירתיות. עם זאת אינטליגנציה יכולה להקנות יתרון בתחום היצירתיות לליקוי אשר בדרך כלל מקושר לפתולוגיה. למשל, מנת משכל גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן ומועיל עבור הנמכה בעכבה סמויה ובכך לשנות את הביטוי שלה מפגיעה בקשב להגברת היכולת היצירתית. פגיעה באינטליגנציה: ישנם מספר גורמים היכולים להוביל לפגיעה באינטליגנציה. הפרעה נוירו - התפתחותית חמורה במיוחד עלולה להוביל לפגיעה באינטליגנציה. בגיל מבוגר (75 ומעלה) מתחילה ירידה ניכרת ביכולות הקוגניטיביות, אך מידתה המדויקת שונה מאדם לאדם. כיום נהוג לראות בירידה ... (כגון מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון), גם אם המחלה עדיין לא אובחנה אצל האדם. מחלות הגורמות לשיטיון (דמנציה) מובילות לפגיעה באינטליגנציה. פגיעה באינטליגנציה יכולה להיגרם גם מטראומה גופנית כמו פגיעת ראש. מדידה והערכה: האינטליגנציה ניתנת למדידה והערכה. מבחני האינטליגנציה מחולקים לכמה קטגוריות: כמותיים, מילוליים, מרחביים, מעשיים ועוד. כיום קיימות שיטות מדידה פורמאליות של אינטליגנציה, כלומר, דרכים לתת אמת מידה כמותית ליכולתו השכלית של האדם לפתירת בעיות, בלא התייחסות למכלול אישיותו וערכיו. מנת משכל - IQ: תוצאות מבחני IQ של האוכלוסייה המראות את עקומת הפעמון מנת משכל היא הערך המקובל לביטוי רמת האינטליגנציה של האדם. מנת המשכל באוכלוסייה מתפלגת נורמלית, כשהממוצע (שהינו גם החציון) מוגדר כ - 100 ועל בסיס הגדרה זו סטיית התקן היא 15 (ויש האומרים 16). נמצא מתאם, אם כי לא גבוה, בין מהירות ההולכה החשמלית לבין האינטליגנציה. מתאמים נוספים, לא גבוהים, נמצאו בין היחס מוח - גוף לבין מנת המשכל. גם הפעילות המטבולית במוח נמצאה קשורה לאינטליגנציה במידת מה. בעבר נטען כי אין אפיון מיוחד וחד משמעי שיבדיל מוחם של גאונים מפורסמים ממוחם של אחרים. ואילו ... - מנת המשכל מציינת את היחס שבין גילו השכלי של הילד (רמת ביצועו במבחן) לבין גילו הכרונולוגי. הנוסחה לחישוב אינטליגנציה תהא כלהלן: מנת משכל = גיל שכלי / גיל כרונולוגי 100 מבחני וקסלר: מבחני וקסלר מפרידים בין טווחי גילאים ...

... אתה כלי, אתה מבנה, אתה דפוס מסויים. אתה יצירה שלי, אתה ביטויי שלי. אין לך חיים משלך, אין לך אינטליגנציה משלך. אתה ביטויי של האינטליגנציה שאני בדיוק כפי שתוכנת מחשב היא ביטויי של האינטליגנציה של המתכנת - הם לא נפרדים אבל הם גם לא אחד. למעשה אין כאן עוד מישהו מלבדי שמקשיב או ... - לגלות את יכולותיי. מעולם עוד לא מצאתי סוף ליכולת שלי, ולכן, ככל שאני יודע את עצמי דרכך, אני אינטליגנציה אינסופית וחסרת מגבלות וההתפתחות שלך היא מה שמצביע על זה, עליי. דרכך אני מגלה מי אני, דרכך אני מתנסה ... זה הקורא את המילים האלה דרך כלי אחר ששמו הוא (השלם כאן את שמך) . האלמנט של המודעות, של האינטליגנציה, של הראייה מאחוריי התבניות האלה הוא אני, אותו אני. מודעות אחת שמביטה דרך כל נקודות המבט. עכשיו, מה כל ... אותה. ועכשיו, אני הולך לתקן ולפתח את התבנית הזאת בעצם מילים אלה. אז אני רוצה שתבדילו בין המודעות או האינטליגנציה השלמה שאתם לבין האני או האישיות (הכלי) שלכם. ואז כל המסע מתהפך, אז אתם כבר לא במסע בדרך הביתה אלא במסע שכולו מתרחש בבית. למה? משום שמי שאתם באמת זאת אותה מודעות לכלי, האינטליגנציה בתוכו או מאחוריו, תמיד הייתם ותמיד תהיו, אתם אני ואני אתם ואנחנו המודעות האחת מאחוריי אינספור הכלים של המשחק. ... כל מה שנכתב במכתב הזה. זאת אומרת, הזיהויי וההבדלה בין הכלי, הביטוי, הדפוס או התבנית, לבין המודעות לו או אינטליגנציה מאחוריו. ברגע שהפסקנו למקם את עצמנו באופן אשלייתי לחלוטין בתוך המראה, זאת אומרת, ברגע שהפסקנו להזדהות עם הכלי או הביטויי שלנו, מיד אנחנו יודעים מהי התפתחות ומה יביא לעוד התפתחות, זאת אומרת שכאינטליגנציה (ומודעות זה אינטליגנציה) התכונה שלנו היא שאנחנו פשוט יודעים. ואנחנו יכולים לסמוך לחלוטין על האנטליגנציה שאנחנו שתפתח את הכלי ואת הביטויי ותוליך ...