... עצמי! אני לא נהנית מהחיים, אני נהנית מהחיים! לא מגיע לי גם להינות מהחיים מגיע לי
ליהנות מהחיים! אני רעה ולכן אני לא אוהבת את עצמי. אני רעה ולכן אני לא אוהבת את עצמי. אני רעה ולכן אני ממש ממש אוהבת את עצמי. האם זה מחייב שאני לא אוהב את עצמי ... בגלל שאני לא מושלמת. זה אומר שאני לא חיה טוב את החיים. העולם מלא בסבל. אז אין טעם
ליהנות מהחיים. העולם מלא בסבל. קיצון - העולם מלא רק בסבל. העולם מלא רק בהנאה. האם זו האמת ועד כמה? 1. העולם מלא בסבל. זה נכון. יש הרבה סבל בעולם 2. העולם מלא ... נניח שזה נכון, אז מה? אז זה רע. זה טוב שיש רע בעולם. אין טעם להינות מהחיים. חובה
ליהנות מהחיים! יש מלא אנשים שסובלים בעולם. יש מלא אנשים שנהנים בעולם וטוב להם. אני לא יודעת איך לעזור להם. אני לא צריכה לעזור להם. אין טעם לנסות לעזור. יש טעם לנסות ולעזור. אני יכולה לעזור להם. אין טעם
ליהנות מהחיים. אין טעם בכלל
ליהנות בכלל מהחיים. יש טעם והרבה טעמים
ליהנות מהחיים מאוד מאוד. ולהפיק אך ורק הנאה מהחיים, לשמוח כל היום, להיות מאושרת תמיד לא משנה מה קורה. האם זו האמת ועד כמה? 1. זה נכון. אין טעם בכלל
ליהנות מהחיים בכלל בכלל. עדיף להיות עצובה ומדוכאת. 2. יש טעם
ליהנות מהחיים אבל יש טעם גם לא
ליהנות מהחיים. ההנאה היא בינונית. 3. יש טעם
ליהנות מהחיים באופן נמוך מאוד עד כמעט שלא. ויש טעם גדול לסבול ולהיות בדיכאון. 4. אין טעם לסבול, וצריך
ליהנות מהחיים כל הזמן. לשמוח כל הזמן לא משנה מה. לא להיות עצובה או דיכאונית בכלל! נניח שזה נכון, אז מה? זה לא טוב. זה מצוין! לא צריך להינות מהחיים. זה דבר ... עוזר מאוד להיות בדיכאון. ככה גם את סובלת עם אחרים. יותר סבל בעולם. זה שאין טעם
ליהנות מהחיים זה אומר שאני אהיה מדוכאת כל הזמן. העולם מלא בסבל אז אין טעם להינות מהחיים. קיצון - בעולם יש אך ורק סבל. אז אין טעם
ליהנות בכלל מהחיים. קיצון שני - בעולם אין סבל בכלל. אז צריך רק
ליהנות מהחיים. האם זה מחייב שזו הסיבה לכך שאין טעם
ליהנות מהחיים? האם יש עוד סיבות? האם זו האמת ועד כמה? 1. זו הסיבה היחידה לכך שאין טעם
ליהנות מהחיים. 2. יש סיבות נוספות, לכך שאין טעם
ליהנות מהחיים. יש סבל אבל סבל ברמה בינונית. ולכן אין טעם באופן חלקי
ליהנות מהחיים 3. יש סבל ברמה בינונית ולכן יש טעם וסיבה טובה
ליהנות מאוד מהחיים, לשמוח כל הזמן ולהיות מאושרת. 4. יש סיבות אחרות לא
ליהנות מהחיים וזו לא הסיבה בכלל. כמו ראיית הרוע בעולם. או תחושת ערך עצמי ירודה. או חוסר באהבה עצמית. נניח שזה נכון, אז מה? אז זה אומר שיש מלא סבל בעולם וזו ... מאשר לראות את כל הסבל הזה. עדיף לבחור לחיות יום יום מחדש, לבחור לקום בבוקר, לבחור
ליהנות ולשמוח כל הזמן, כדי להפחית את הסבל בעולם עבורי ועבור העולם עצמו. עצם העובדה שאני חיה מביא אותי לידי השפעה על גופים שונים או עמדות של אנשים ועל האפשרות לסבל פחות גדול של אנשים. אין טעם
ליהנות מהחיים כי העולם מלא בסבל. קיצון - אין טעם בכלל
ליהנות מהחיים, עדיף לסבול, ולהיות בדיכאון ולא לעשות כלום. כי העולם מלא בסבל. יש טעם
ליהנות מהחיים, לשמוח, להיות פעילה, לעשות דברים למען אחרים, כי העולם מלא בסבל. האם זו האמת ועד כמה? האם זו התוצאה המתחייבת מזה שהעולם מלא בסבל? 1. כן, זו התוצאה המתחייבת. אין טעם
ליהנות מהחיים, עדיף להיות בדיכאון, לא להיות פעילה, לא לעשות כלום כדי לסייע לאחרים, לשקוע בתוך עצמי, לא לצאת מהבית, לא לנסות לסייע. 2. יש תוצאות נוספות המתחייבות יחד עם התוצאה של לא
ליהנות. אני יכולה להינות באופן חלקי, ולהיות פעילה ושמחה באופן חלקי. ככה אוכל להיות פעילה ולהפחית את הסבל בעולם. 3.אני יכולה להינות במידה גבוהה, לשמוח במידה ... אז לחיות עד הסוף. אני כבר פה. אז אם אני כבר פה, לנצל את המשאבים הפנימיים שלי לשמוח,
ליהנות מהחיים, ולהשפיע בכך על העולם מסביבי, לפתח אופטימיות שהעולם יכול להשתנות. יש רוע בעולם לכן אין טעם לחיות. קיצון - יש רק רוע בעולם ואין בכלל טעם לחיות. ... נהנית, פחות חיה, פחות פעילה, פחות ממגרת את הרוע. זה שיש רוע בעולם לא צריך להפריע לי
ליהנות, לחיות, להיות פעילה, להיפך. זה שיש רוע בעולם, אומר שאיזה מזל שלא הכל רע. שיש גם טוב. שלא כולם סובלים. ומצד שני כולם סובלים ממשהו, באופן כזה או אחר, ... כי יש רוע בעולם. עדיף למות. קיצון - יש טעם לחיות, לשמוח, לרקוד, לצהול, לזמר, לפעול,
ליהנות, כי יש רוע בעולם. האם זו האמת ועד כמה? 1. כן זו האמת, אין טעם בכלל לחיות כי יש רוע בעולם. 2. יש מעט טעם לחיות, אך הרוב אין טעם לחיות בגלל הרוע בעולם 3. ... זה עדיף מאשר לשנוא אותו ולסבול. למה? כי זה רע לסבול. למה? כי ככה החלטתי. למה זה טוב
ליהנות ורע לסבול? אולי אפשר להינות מהסבל? האם אפשר לאהוב או לפחות לקבל את הסבל? אני מתחברת לגוף שלי. אז מה? זה בריא. למה? אני לומדת לאהוב אותו יותר. אז מה? זה ...