... למסקנה העקרונית: לכל אדם יש אלהים, אך לא לכל אדם יש יהוה, כלומר לא כל אדם מזהה דרך האלהים שלו את התמונה השלמה המכונה בתורה - יהוה.
התורה לימדה אותנו דרך הפרק הראשון שלה שהתודעה האנושית המקורית מזהה את התמונה השלמה כדבר מובן מאליו, ולכן לא היה מקום להזכיר את קיום התמונה השלמה - יהוה - על פני הפרק הראשון של
התורה, בו זיהתה תודעת האדם את כל הסובב אותה בארץ וביקום. ציון קיום התמונה השלמה בא מתוך הצורך גרידא, כאשר התנתקה התודעה ... מתמונת האחד ומשייכם למקומם המקורי, כאשר מגיעה תודעת האדם לרמת מודעות כזו. זוהי המשמעות המקורית והיחידה עבור כל אחד משני המונחים בכל
התורה. דבר שמביא אותנו להתבוננות זו: בכל
התורה לא נזכרה ישות - העל ולו ברמז, ואני מדבר על המונח הקדום השגור בפינו אלהים, לישות העל הזו אין זכר בתורה. במקום זאת נותר לנו להגיע דרך הנתונים שבידינו אל שאלת קיום ישות העל, וכאילו הונחינו עי
התורה לסווג את השאלה הזאת עם אחותיה המובנים מאליהם... התודעה המקורית זיהתה את תמונת האחד כדבר מובן מאליו, על זאת יעיד הפרק הראשון של בראשית, ואותה התודעה אמורה לזהות או לשלול את קיום ישות העל - כעוד דבר מובן מאליו.
התורה הושיטה יד נדיבה וסובלנית לאדם הנבוך שאיבד את סימני הדרך של תמונת האחד, בעוד לא התייחסה ולו ברמז למבוכת האדם השנייה: האם קיימת ישות - על או לא? האם
התורה נכתבה עי הישות הזאת - היא היא בעלת תמונת האחד, או שנכתבה עי חייזר שרמת האינטלגנציה שלו עברה את האדם במאות המונים, באופן ... של האדם ולציירה מתוך היציע הגבוה שלו? אישית, הירהרתי במלוא כובד הראש בשאלה השנייה - שאלת קיום ישות העל, ואלה הממצאים שרשמתי לי: אילו
התורה היתה מסתכמת בפרק הראשון של בראשית, היה לי קשה לשלול את קיום החייזר שביכולתו לצייר את תמונת האחד שלי מתוך היציע הגבוה ... הטפשית בעקבות זאת לשייך את חלקי התמונה שנקלטו אצלי באקראי אל התמונה השלמה - הוא זה שעזר לי בנבכי השאלה השנייה... טפשותי עמדה לי
והתורה ענתה לא מן השורה על שאלתי הבלתי חוקית בעליל. היא שירטטה עבורי את הדרך בה אחבר את שברי המידע שבידי אל התמונה השלמה. או אז נגלה לעיני מופע ששום חייזר לא יכול לביים, הגם ותבונתו עולה עלי במליוני שנות אור... עליתי על הדרך ששירטטה עבורי
התורה, ויכלתי בעזרת המידע החלקי שבידי להכנס אל התמונה השלמה ולטייל בה כאוות נפשי. את התמונה השלמה לא ראיתי, אך עשיתי בה כראות ... שהוא שולט במימדיה, אך לא יתכן לתת לישות אחרת שליטה בתמונה - שאותה הישות תקבע את מימדיה. זו התמונה שנכנסתי אליה בעזרתה האדיבה של
התורה. זהו הגן שנסלל לפני, גן ירוק אין - סופי, זהו גן העדן. מכאן אני עובר כמתוכנן אל היום השני ומשם בחזרה אל עקדת יצחק ואל ... אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע, ויהי - כן. ח ויקרא אלהים לרקיע שמים, ויהי - ערב ויהי - בקר, יום שני. (בראשית, א) הקדמה קטנה:
התורה נכתבה במטרה מוגדרת מראש: להחזיר את האדם אל אפיקי תודעתו המקורית - דרכה יכול לגלוש ביקום וליהנות ממנו. היקום הוא אין ... סופיים, אין אדם שבא לעולם והתנחל בו לעד... כמו שאומר דוד המלך בתהלים: מי גבר יחיה ולא יראה מוות... (תהלים פט) כאן בנקודה הזאת נולדה
התורה (נולד הצורך בתורה) וביקשה מכל אדם פסק זמן: כמוך כתודעה שלך, וכפי שלתודעה מעצם הגדרתה אין סוף גם לעצם קיומך אין סוף, כי ... הזה, אך אין זה אלא רגע העצירה הפיתאומי התמוה בפני עצמו. מדוע נעצרת אם אתה רוצה ועתיד ומסוגל להמשיך לעד... בנקודה התמוהה הזאת נכנסה
התורה לתמונה וביקשה להפנות את תשומת ליבנו למקור התמיהה: מדוע נעצרנו... מדוע האדם נעצר על המסלול כעבור רגע קט והחיים מפסיקים. אתה נעצר, פנתה
התורה אל האדם, כי התודעה שלך עוצרת ובלעדה אין המשך, אין קיום. נשאלת איפוא השאלה: ומדוע היא נעצרת? מה מונע מהתודעה להמשיך? על זאת עונה
התורה - בו ברגע שנולדה (שנולד הצורך בה): התודעה נעצרת או עוצרת את המשך דרכה, כי מאבדת מגע עם הדלק שלה - עם מסגרת החשיבה היא ... שקלטתי אם לא אעבדם ואפיק מהם תועלת, ובשביל לבחור בנתונים הנכונים ולעבדם כראוי אני צריך מסגרת חשיבה שתחבר בינם לבין רצוני. האדם, פונה
התורה אל האדם ביום היוולדה, איבד קשר עין עם המקור שמייצר מסגרות חשיבה. הוא חשב שהמוח שלו מייצר מסגרות חשיבה ואין כך הדבר, ... של כל בן אנוש שזורם בעורקיו דם אנושי, כאן מטה הפיקוד בפועל, כאן מתגבשות ההנחיות ומכאן יוצאות אל אוויר העולם, ואת המטה הזה כינתה
התורה אלהים, המנחה, המורה, התודעה. אנחנו צריכים לחזור אל אלהים המקורי שלנו - אל תודעתינו האין סופית המקורית, כך בישרה לנו
התורה, אם ברצונינו לגלוש ביקום האין סופי ולהמשיך עימו... תודעתינו האין סופית ערבה לזאת כל עוד מייצרת מסגרות חשיבה להמשיך ... זהו קו הייצור של התודעה שחייב לפעול כל הזמן ולייצר את חומר הגלם: מסגרות חשיבה. אל האלהים המקורי הזה שאיבדנו קשר עין איתו - בחרה
התורה להדריכנו להגיע מהדלת האחורית של קו היצור שלו, היינו ממסגרות החשיבה שכבר נוצרו בקו הזה. במילים אחרות, אם אינך מכיר את ... המוגמרים שלו, דרכם תוכל להגיע אליו ולהתאפס עליו, והמוצרים שלו כאמור הם מסגרות חשיבה. את המוצר המוגמר הראשון והבסיסי ביותר הציגה
התורה על פני השער הראשון שלה: הארץ. זוהי מסגרת החשיבה המושלמת והבסיסית ביותר הטמועה בכל תודעה אנושית. וכך היא פתחה: בראשית ... (נוצר בקו היצור של התודעה) את השמים (את היקום האין סופי) ואת הארץ (ולידו את מסגרת החשיבה הנחוצה לגלוש בו). בשער הראשון הזה סיכמה
התורה למעשה את כל מה שיש לה, האדם שאליו הופנו הדברים - קרא, הינהן בעיניו כמבין אך לא חזר אל תודעתו.
והתורה קלטה את מבוכתו... וכך נולד השער השני שמבאר בהרחבה את המסר הראשון: והארץ היתה תהו ובהו, וחשך על - פני תהום... על השער ... כן. ח ויקרא אלהים לרקיע שמים, ויהי - ערב ויהי - בקר, יום שני. (בראשית, א) וכאמור, לא ידע האדם לזהות את המוצר הראשון הבסיסי שהציגה לו
התורה בשער הראשון במטרה להגיע דרכו אל אלהים... המוצר הראשון היה הארץ. זוהי מסגרת החשיבה הבסיסית הטמועה עמוק בכל תודעה אנושית, ... להיות חוק או עיקרון או קבוע, כמו חוק הכבידה, הקבוע הקוסמולוגי, עיקרון המילטון, תורת הקוונטים... אולם ולפני שנולד הקבוע והעיקרון
והתורה , נולד הצורך במסגרת חשיבה, הצורך בלסדר את מחשבותינו אחרת נלך לאיבוד. זהו סיפורו של האדם עם היקום. כך מתארת
התורה את האופן של רקיעת מסגרת החשיבה בתודעה האנושית, החל מהשלב המקדים את יצירתה ועד לשלב שאחרי גיבושה. כך, אך במילים יותר ... את - הרקיע: זה המוצר הראשון שיצא מקו היצור של התודעה. זו העשייה הראשונה של התודעה: רקיעת מסגרת חשיבה בתוך ים המידע. זה הקבוע והחוק
והתורה והעיקרון והתיאוריה... כל אלה יצאו מקו היצור הזה. ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע: ואגב העשייה ... אשר מתחת לרקיע), בו בזמן אני מודע לזאת שקיים עוד מידע במרחב האין סופי שעוד לא נגלה לעיני (המים אשר מעל לרקיע) - מידע שעלול לסתור את
התורה או הקבוע שזה עתה הגעתי אליהם, אלה הם למעשה גבולות המסגרת שנבנו להם בתודעה שלי. ויהי - כן: מסגרת החשיבה נבנתה ונספגה ...