... לילה, ויהי - ערב ויהי - בקר יום אחד. הדבר הראשון שעובר לי בראש כשאני מתבונן בפסוקים הראשונים של התורה ומנסה להבינם הוא הציניות. כן הציניות שהיא כבר חלק מאיתנו, מחיינו - משפתינו - משפת - גופינו, אנו מפקפקים ... ובכוחות עצמו יענה עליהן ויתמודד איתן אם וכאשר ירצה ויראה לנכון. את התבונה הזו למדתי ישירות מהפסוקים הראשונים של התורה המככבים בראש דברי, מיד נקרא את המילים ביחד מתוך הספר שנקרא בפינו תורה, ספר שונה ומשונה מכל שאר הספרים ... בכל ספר שכתבנו או שקראנו או שהחזקנו בידינו צפון מרשם למשהו, מוסר השכל או מסקנה או נוסחה, אך בספר התורה אין מרשם ולא מסקנה ולא שום נוסחה, ספר התורה מסתפק בתיאור האדם בשלבי התפתחותו. מחבר התורה מצפה מהאדם שיביט בתיאור המדויק שלו ויעמוד עליו מקרוב, אין בספר הזה ציווי ואף לא המלצה ישירה או עקיפה הנגזרת מהדברים. לא כן הספר שהחזקנו בידינו עד הלום וקראנו לו ספר התורה, הוא מלא בציוויים ומרשמים ונוסחאות... באותו הספר אנו הולכים לקרוא, ואת אותן המילים והאותיות. ישנו בתורה עוד מאפיין משונה: ... עלול הוא להדרדר ולהתרסק על כל הסיכון הנגזר מכך. את סכנת ההתרסקות ומה שבא לפניה אחריה ובעקבותיה - תיארה התורה בפרוטרוט בפרשת העקדה. ניסיתי לפני מספר חודשים לקרוא ברבים את הפרשה הזאת וכתבתי 18 פרקים בנידון אך החלטתי להפסיק ... מה מתבקש ממנו לעשות? להיות ישר? תמים? צנוע? שמח? נעים הליכות? אישית קשה לי להגדיר את מכלול התכונה, אך התורה התייחסה לתכונה הזאת והגדירה אותה במקרה המופתי של משה רבינו, האיש העניו מכל אדם שטיפס אין - ספור פעמים ... הכוח ולאורך זמן, המכשולים האנושיים הטבעיים לא יגרמו לו לעצור או לבהות ולהדרדר... מכשולים אלו פשוט אינם קיימים בקרבתו. התורה קראה לאיש הזה - העניו ביותר, ואני קראתי לו פעם - האיש הגמיש ביותר... (שביכולתו לטפס בקלילות) מתוך הדברים ... לקרוא להלן בצוותא הרבה שותפים, רוב האנשים רגילים ללכת במישור. נותרה שאלה קטנה וקורצת: ולמה לי לטפס ולהסתכן? - התורה עונה על השאלה האחרונה ומתארת את הטיפוס הזה... היא מתארת חיים מהנים ונצחיים על האדמה אשר הוא חי עליה, ... הזה את מפת כוחותיו המקוריים, את הקלסתר שלו שיביט בראי ויכיר את הקלסתר האישי שלו... באופן הזה, חשב מחבר התורה, יחזור האדם אל עצמו ואל מקורותיו ויחיה, יגלוש שוב במרחב... זאת תרומת מחבר התורה לאדם וזאת כל התורה על רגל אחת. אבל לא כל אדם שווה, לא כל אדם הדרדר לאותו המקום לאותו התהום, לכן סביר להניח ... ולחזור אל מקורותיו... ישנם אנשים שאינם מסתפקים בחוש הראיה שלהם וזקוקים לאביזרי עזר חיצוניים בשביל שיוכלו לראות ולזהות... מחבר התורה חישב ומצא שבכל אופן, חוש הראיה של אדם ממוצע מספיק שיהיה מסוגל באמצעותו לראות את עצמו בראי ולזהות את ... שום אמצעי עזר חיצוניים - תהא הדרדרותו אשר תהיה. אני השתמשתי במוטיב חוש הראיה בשביל להציג את הרעיון, אך התורה הלכה ישירות אל המונח המקורי שדרכו האדם רואה את התמונה המלאה ומעבד אותה: התודעה , ובלשון התורה אלהים , היינו המנחה, המורה, המוביל, המנהיג, המכוון, המנווט, המדריך, המנהל... כל אלו מצביעים על מרכז השליטה של האדם, וכל אלו במילה אחת: תודעה, ובלשון התורה אלהים. המחבר חזר באמצע התורה והשתמש באותו המונח אלהים באופן בלשני מובהק המזכיר את הבלשן המקצועי בשעת עבודתו, וזאת כדי לחזק את ידי המשתמש במונח המקורי שלא ירפה ממנו... עע המונח אלהים בשמות ד, טז. כפי שציינתי, מחבר התורה חישב ומצא שמספיק לאדם הממוצע את התודעה שלו בשביל לבחון דרכה את התמונה המלאה שחלקים רבים ממנה אבדו לו ... במספר והמופשטת ביותר. אותה התמונה תתבהר במשפט שבא אחריו בשנית ובקטע הבא בשלישית ובפרק הבא ברביעית וכך עד סוף התורה... התמונה הראשונה: ברא אלהים את השמים ואת הארץ: התודעה האנושית קלטה את השמים ואת הארץ. אם נאפס את התודעה ... בטבעיות רק בעדיפות השניה, זהו המאפיין המובהק של התודעה האנושית: עין גדולה... עד כאן התמונה הראשונה והמושלמת שהציג מחבר התורה לאדם והציע לו להתבונן בה ולמלא באמצעותה את החלקים הרבים שאבדו לו בדרך... התבוננתי ארוכות בתמונה הזאת... ולא איתרתי ... זהו מעמד הארץ בראי התודעה האנושית. בשביל להבין את האימרה הזו יש לחזור אל נקודת ההנחה שיצא ממנה מחבר התורה כאשר כתבה. התייחסתי לנקודה זו לעיל, אחזור עליה בקיצור נמרץ. נקודת ההנחה היתה שנוצר לאדם צורך בתורה, לפני כן ... הדרדר לאותו התהום, היינו לא כל אדם זקוק לאותו הראי... ובנוסף ישנו פער בחדות הראייה בין תודעה לתודעה... מחבר התורה חישב ומצא, שלמעשה כל תודעה אנושית יכולה לזהות את התמונה המלאה ולשוב אל כור מחצבתה באמצעות נתוניה האישיים, ובשבע ... יותר. התמונה השביעית איפוא תספק כל אדם באשר הוא שברצונו לחזור אל כור מחצבתו. בנקודה זו אמורה היתה להסתיים התורה, אולם ישנו וכידוע המשך לתורה... זאת, כי האדם הגיע אל היום השביעי - היינו אל הרמה השביעית המורחבת ... המחבר יד ביד עם האדם ולא ויתר על המשימה שלקח על עצמו... וכך נולד אמצעי העזר החדש ועימו המשיכה התורה את מסעה עם האדם. אמצעי העזר החדש הוא הטבע, בלשון התורה יהוה: יהיה אשר יהיה: ימשיך ההווה ויתקיים באופן רציף מנקודת התהוותו ועד לעתיד האין - סוף, זו משמעות הטבע עפ הגדרת התורה, כל דבר אשר יתקיים בהווה - ימשיך ויתקיים עד לעתיד הקרוב והרחוק וכך עד לאין סוף. הגדרה זו של ... לבריאתו, ובריאת הדבר זהה לעשייתו בטבע. עשייה זו נעשית איפוא עי התודעה האנושית במרחב הטבעי, בטבע, ועל פי הגדרת התורה דינמיקת הפעולה בטבע היא זו: ימשיך ההווה ויתקיים באופן רציף מנקודת התהוותו ועד לעתיד האין - סוף. התורה לא הגדירה את הטבע כשם תואר כמו גדול, רחב, אין - סופי... או כשם עצם, כמו שולחן, ספר, אבן, ... יהוה אלהים ארץ ושמים - ללא ה הידיעה. נחזור לאמצעי העזר שהוצג בפני האדם בעקבות כישלונו בהפעלת תודעתו... מחבר התורה קרא לאמצעי העזר הזה יהוה וגילה לאדם דרך האמצעי הזה את הדינמיקה הפועלת במרחב, בציפיה שיבחן האדם את הדינמיקה ... תמונה כללית לדינמיקת הפעולה במרחב הטבע. לאחר הפסוק הזה מוצגת וראציה נוספת לתמונה הזו, וכן עד המילה האחרונה של התורה. אנו פוגשים על גב התורה את כל התמונות האפשרויות של דינמיקת הפעולה, היינו את כל הצירופים האפשריים שיכולים להתחבר לתמונה דינמית זו. צירופים אלו מייצגים את התודעות האנושיות שהן הן ספקות הכוח לדינמיקה הזו, ואת הצירופים האלו סיפקה התורה, בין היתר, באמצעות דמויות רבות ושונות זו מזו כאברהם, לבן הארמי, משה, בלעם... וגם באמצעות צירוף תודעתם של מספר ... דור המבול, דור הפלגה, דור המדבר... או צירוף תודעתם של עמים שלמים, כמו העם המצרי, הישראלי, הכנעני, היבוסי... זאת התורה על רגל אחת... התעכבתי קלות על החלק השני והגדול שבא לאחר הכישלון המתחיל במילים אלה תולדות השמים... כי נדרשתי ... לתודעה האנושית הזו, לנסיכה הגנדרנית הזו שמתלבטת אם להתקרב או לא, לגעת או לא... והוא אשר עשה המחבר של התורה: ורוח אלהים מרחפת על - פני המים: זהו מעמד הגורם השלישי והאחרון, זהו מעמד התודעה האנושית ברגע שהכירה את ... הזו, אני מסיק, התודעה היתה מושיטה את היד ללא חשש אל ערימת המידע ולוקחת חופן - ויהי מה. מחבר התורה מסיים את התו האחרון בתמונה הזאת ומסתכל עלי... לפניך בשנית התמונה המלאה של שלושת הגורמים שנזכרו בתמונה הראשונה המקורית, ...

... חופש הדת והמצפון הם מערכי היסוד, שומה עליו לתת את הדעת על זרע הפורענות שמקורו בכתבי הקודש וכלה דרך התורה שבעל פה, משום שכתבי הקודש וההלכה מהווים השפעה רבה על הלך הרוח המוסרי והערכי של אזרחי מדינת ישראל המזהים עצמם עם הקולקטיב היהודי. השקפת העולם הבסיסית של היהדות היא, שמטרת בריאת העולם על ידי האלוהים, נעשתה לצורך נתינת התורה לעם היהודי שהוא העם הנבחר. וכל שאר האנשים נבראו לשמש את העם הנבחר שיוכל להתפנות לקיים את מטרת הבריאה ... המשפטים והערכים של אומות העולם בכל המקומות והזמנים הם יצירות אנושיות שאין להתייחס אליהם ברצינות אלא בזלזול ובלגלוג לעומת התורה האלוהית שהיא האמת המוחלטת שאינה משתנה. ההשלכות מאמונה מסוכנת זו ברורה לכל בר דעת: אדם המאמין שהוא נבחר על ... מהכתובים. תכלית הבריאה - כל בריאת העולם - על פי השקפת העולם התורנית - נבראה לצורך לימוד וקיום מצוות התורה בלבד. לכן, היה והעם היהודי לא ילמד תורה, הקדוש ברוך הוא יחריב את העולם ויחזירו לתוהו ובוהו. כך דרשו ... ויהי ערב ויהי בקר יום הששי? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר אם מקבלין ישראל את התורה מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו וכן במסכת (נדרים לב עא) נאמרה דרשה זו: אמר רבי אלעזר: אילמלא תורה ... שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי! (ירמיהו לג, כה). כלומר רק בשביל התורה ברא האלוהים את העולם וחוקי הטבע שבו ובלעדיהם אין זכות קיום לעולם. וכן מסכת שבת פח עא: ויתיצבו בתחתית ... אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם. הרי לך שכל תכלית הבריאה היא לצורך לימוד התורה, ויתירה מכך על פי מדרש חזל התנה הקדוש ברוך הוא עם העם היהודי שאם יתבטלו מעיסוק בתורה הרי שהעולם יחרב ויחזור לתוהו. משמעות הדברים ברורה, כל יהודי שאינו עוסק בתורה ובמצוות או שאינו מאמין שהתורה מן השמיים הרי הוא בבחינת מחריבי העולם. ולכן אין פלא שנמצא בפסקי הלכה של הרמבם יד החזקה - הלכות ... התראה ולא דיינים אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול. כך ממש, ההורג את הכופר באמונה שהתורה מן השמיים, מקיים מצווה גדולה משום שביער את מחריבי העולם. וחשוב להדגיש שמסקנה זו היא בלתי נמנעת לאדם המאמין ... חסידי חבד גליון 870 )]. ובאופן מפורט יותר מסביר הרמבם שתכלית האדם שבשבילו נברא העולם הוא ללמוד חכמה שהיא התורה וההלכה ושאר האנשים שאינם עוסקים בתורה תכליתם לדאוג לרווחת אותם חכמים. ואלה דבריו בפירוש המשניות - הקדמת הרמבם לפירוש ... לאדם [החכם העוסק בתורה ובמצוות] . הרי לך דברים ברורים ומפורשים מפי הנשר הגדול (הרמבם), הגויים שאינם עוסקים בחכמת התורה אינם נחשבים אדם, משום שאינם מקיימים את תכלית הבריאה. הפחדות ועונשים למבטלים את תכלית הבריאה - הואיל וקיום העולם הוא למען התורה לכן נמצא דברי מוסר, לקח והפחדות אצל חזל לחיזוק לימוד התורה: כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקדוש ברוך הוא מביא עליו יסורין מכוערין (ברכות ה עא). ברית תורה ... אשר כרת ה עמכם וכל שאינו עוסק בתורה חרב מביא לעולם (סמג - חלק מצות עשה - מצוה יב). התורה קשורה בשמו (של אלהים) והתורה הדרכה לאדם לעשות המצות, והמצוות גם כן קשורות בשמו נמצא שמי שאינו עוסק בתורה כאילו כופר בהקדוש ברוך הוא ... דמשתדל בה כמאן דמשתדל בשמא קדישא בגין דאורייתא כלא חד שמא קדישא הוא, שמא עלאה שמא דכליל כל שמהן [התורה כולה היא השם של הקבה, ומי שעוסק בה כאלו עוסק בשם הקדוש, משום שהתורה כולה שם אחד קדוש הוא שם הכולל כל השמות - תרגום הסולם]. לכן הרב יוסף אלבו מונה את האמונה שהתורה מן השמיים כאחד משלושת עיקרי האמונה בספרו ספר העקרים מאמר שלישי. העולה מדברינו שעל פי השקפת העולם הרבנית תכלית הבריאה הוא לימוד התורה וקיום מצוותיה, וכל מי שאינו עוסק בתורה ובמצוות כמוהו ככופר בקיום האלוהים, ועל פי יסוד אמונה זו הוסקו מסקנות ... בתורה שהם בבחינת פצצה מתקתקת. העם היהודי הוא העם היחידי שנועד לקיים את תכלית הבריאה הדבר המשונה והמוזר ביותר שהתורה הנחשבת לספר החוקים והמצוות של אלוהים, ניתנה לקומץ אנשים קטן מכלל האוכלוסייה העולמית. כלומר ספר האמור להראות את הדרך ... לכלום. וכך תרגם אונקלוס את המילה סגלה - חביב. ובמשנה מבואר במפורש שאלוהים מתייחס ליהודים כבנים ושלהם בלבד ניתנה התורה: הוא היה אומר [ר עקיבא] חביב אדם שנברא בצלם... חביבין ישראל שנקראו בנים... חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה [התורה] חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שנאמר (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם ... מהבהמות יותר מהם (מהגויים) . הדברים נאמרים באופן ברור ונחרץ מפי רבותינו: עם ישראל הוא העם הנבחר שניתנה לו התורה, ובכך מעלתו גבוהה משאר אומות העולם, וכל החפץ שוויון צריך להוקיע אמונה גזענית ונתעבת זו. וכדי להבדיל את העם ... שבבהמה. וכן הפחות שבבני תורת האלהים (היהודים) יותר מעולה במדרגה מן המעולה שבאומות (הגויים) שאין להם תורת האלהים, כי התורה שהיא מאת האלהים מקנה הנפשות מנהג המלאכים ותכונתם. כמו כן את דברי הראיה קוק בספר אורות ישראל פרק ה ... ושורשית שהעם היהודי הוא העם הנבחר. העם היהודי התחייב תריג (613) מצוות ושאר אומות העולם רק 7 מצוות - התורה והמצוות שלמענם נברא העולם על ידי האלוהים. ניתנו אך ורק לעם היהודי הנבחר כפי שכתב רמבם: משה רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל, שנאמר: מורשה קהלת יעקב (דברים לג, ד), ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות, שנאמר: ככם כגר (במדבר ... ואם אינם מקיימים זאת, אחת דתם להיהרג. [ואל תתמה מדוע לא הורגים היום? התשובה לכך: שהעם היהודי המייצג את התורה וההלכה אינו שולט על אומות העולם, אך בזמן שישלוט יצטרך להרוג כל גוי שאינו מקבל 7 מצוות בני נח, ... משווה פרוטה. בוא וראה איך שאלוהי ישראל לא רצה בשלמותם של הגויים ופטר אותם מ 613 מצוות. לאחר שמנתה התורה את איסורי אכילת העופות הטמאות ואת איסור אכילת הנבלה, מנמקת היא את דבר האיסור: לא תאכלו כל נבלה, לגר ... על שאר העמים? ואפשר לכנות מעשה זה כמעשה סדום: שזה [הגויים] נהנה וזה [היהודים] לא חסר. העולם נברא בשביל התורה וישראל. לאור האמור לעיל נמצא שתכלית הבריאה היא למען התורה שיקיימוה ישראל ולכן נמצא בכתובים ובמפרשים התבטאויות המראות השקפת עולם זו בבהירות: בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו זל [העולם נברא] בשביל התורה שנקראת (משלי ח, כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו (רשי בראשית א, א). וכן ... בריך הוא אורייתא וישראל, וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא, [שלוש מדרגות הן, המתקשרות זו בזו, שהן הקבה, התורה וישראל. וכל אחת מהן היא מדרגה על מדרגה סתומה וגלויה - תרגום הסולם]. והמסקנה ההלכתית הנובעת מהשקפת עולם מסוכנת ... אליעזר יהודה ולדנברג, (יליד שנת 1917, כיהן כאב בית דין בירושלים) בפסיקתו שמותר להרוג - שלא על פי דיני התורה - כדי להגן על השילוש הקדוש אלוהים תורה וישראל: ועצם יסוד זה של עמידת בית דין בפרץ להתנהג בכל חומר הדין אף שלא מן התורה כשנוגע הדבר ביסוד היסודות של האמונה בקובה [אלוהים], וישראל, ואורייתא, מצינו ברמבם בפירוש המשניות בפק [בפרק ראשון] דחולין שכותב ... שאין בתי דין מוסמכים אין סמכות להוציא גזר דין מוות הקבוע בתורה כמו אשת איש שנאפה שדינה על פי התורה מוות] אין זה אלא בישראל שעבר עבירת מיתה [חילול שבת, ניאוף, וכיוב] אבל האפיקורסין [חילונים] והצדוקים והבייתוסים כפי רוב ... למעשה באנשים הרבה בארצות המערב כולן. (שות ציץ אליעזר חלק יט סימן נא). הרי לך שכל הפוגע באלהים, ישראל והתורה מותר להורגו אף בזמן הזה אף שאין לנו סנהדרין שבסמכותה לדון דיני נפשות. דברי סיכום: כל הקורא את דברינו ... כי המבלי אין אלקים בישראל... הרי הם בכלל מה שאמרו לפניהם ולא לפני עכום [גויים], שכיון שאינם מכירים בחוקי התורה, וטוענים שכבר פקע תוקף דת משה, ולכן דנים הם על פי משפטי נביאי השקר שלהם, ההולך לדון בפניהם הרי ...

... במרחב. וככל ואנעץ בדמות האנושית יותר את עיני - כך אתמקם באופן מדויק יותר במרחב. במקביל, גם בפגישתי עם התורה זיהיתי את את תכונת יחסי גומלין על כל מרכיביה: המידע הנמצא בתוך התורה מתנהג כגוש של מידע אנושי מלוכד שנע במרחב, פוגש גוש ממינו ומקיים איתו יחסי גומלין במלוא מובנה של המילה. אני שואב מגוף התורה מידע שמשקף בעצם את המידע על עצמי, לכן אני יכול לעשות שימוש במידע הזה ולפרוץ בו את דרכי, להתקדם ... המרחב, להבין את המציאות, לשפר את מיקומי במרחב ולהגדיל את מרחב הפוטנציה שלי... יוצא שגם גוש המידע המלוכד של התורה הנמצא בתנועה מתמדת קולט את המידע המשתנה שלי ללא הרף, אחרת לא היה מקרין לעברי את המידע שמשקף את זהותי העדכנית במרחב. אני אמור לזהות את התורה מתוך עקומה בודדה, אך אני מזהה אותה כעקומה משתנה ואנושית בעלת פנים אין ספור במרחב. עקומת התורה משתנה ביחס אלי ומראה לי פנים אחרות שדרכם אני משפר את מעמדי ואת מיקומי במרחב. התורה מתנהגת איפוא כהתנהגותו של אדם בעל ישות פעילה, ואותה מזהה מתוך עקומה משתנה כישות אנושית. אני חייב איפוא לקבוע כי לגוף המידע של התורה נשמה פעילה - היינו אופציה פעילה ועקומה משתנה. הנוסחה להלן תבטא זאת: גוש של מידע (תורה) + עקומה משתנה ... לשנות את מסלול המידע אך לא את המידע עצמו, אינני יכול ליצור מידע ולא גוש של מידע. אבל מחבר התורה עלה עלי ויצר גוש של מידע בעל עקומה משתנה וישות פעילה שמנהלת עימי יחסי גומלין תקניים. גוש של מידע (ספר התורה) + עקומה משתנה = הבחנה בישות שלא נוצרה עי האדם. לסיכום יש לעמוד על האבחנה הזו ולהבדיל בין ישות לבין יוצר הישות. התורה היא ספר ויש לו מחבר. לספר הזה יש ישות, אני מזהה אותו כעקומה משתנה והוא מנהל איתי יחסי גומלין ... ישות בפני עצמה. הספר הזה הוא לא ישות אנושית כי אני רואה את קליפותיו וכריכותיו השונות, הן מתבלות, קלפי התורה ומגילותיה נשחקות ככל ספר ומגילה, אך אין זה נוטל מתוכנו את מאפייני הישות של גוש מידע מלוכד ומורכב, כגוש המידע המלוכד והמורכב של האדם שגם הוא בעל ישות. ובכן לספר התורה הזה יש מחבר שיצר את הספר וחיברו, ואם כן לישות הזו שאותה אני מזהה בבירור יש יוצר. אני מבחין ... בו ולשנות אותו כאשר יוצרים מידע, שולטים בו ומשנים אותו. כאן בנקודה הזאת תפסתי אותך על חם אדוני מחבר התורה, עם ראיה בלתי מבוטלת בסדר גודל של היקום במלואו. נעלמת לי אלפי השנים אבל הינה תפסתי אותך ושוב לא ... נשענו על קיום הישות אותה זיהיתי בטקסט התורני כהוא זה - ישות שניהלה עימי יחסי גומלין תקינים. טענתי שתוכן התורה משתנה עבורי בכל נסיעה ופגישה, כי הרי אני נוסע ללא הרף במנהרת היקום ומשתנה ממקום למקום, וגם התורה נוסעת, כך טענתי, ובכל פגישה מראה לי פנים אחרות. הטקסט התורני איפוא משתנה ביחס אלי, ואני קולט את השינוי ... משתנה ואנו קולטים את השינוי הזה מתוך יחסי הגומלין ההדדיים שמקיימים בפגישותינו, כל אחד משמש ראי עבור חברו... וגם התורה, טענתי, מקיימת איתנו יחסי גומלין כדת וכדין, היא קולטת את השינוי שחל בי מפגישה לפגישה ומשתנה לדידי בהתאם, דהיינו ... ילדי על ברכי האמונה בקיום אלהים ומראה להם דוגמה אישית, כי זה האמצעי הבטוח ביותר שהביא לנו את טקסט התורה עד ליום ראשון הזה ה - 29 לינואר 2012. ואם לא נקלוט את המסר המקורי של הטקסט היום, אזי ... הטקסט מדור לדור וממשפחה למשפחה, עד שיבוא היום ויקלוט האדם את המסר הטמון בתורה ויחזור, כפשוטו, אל המציאות. מחבר התורה וללא צל של ספק הוא מושא חשוב ומגרה את הסקרנות האנושית. ולמרות שעמדתי על קיומו - אומר בכל הכנות, ... הזה ובאלו נקודות יזכה אותי. יש בי תחושה עמוקה כי קפצתי אל הנושא הזה כנגד רצונו הישיר של מחבר התורה, שלמעשה ביקש להרחיקני מנושא קיומו ותמיד ראיתי את הראיה על זאת לנגד עיני: הוא לא הזכיר לאורך כל התורה ולו ברמז שום מידע שיוביל אל מהות קיומו. ברם, אין ספק כי מחבר התורה מודע הוא לזאת שיום יבוא ושאלת קיומו תגרה מי שיתבונן בה מתוך מסגרת החשיבה שהוא בעצמו הטמיע בנו... ועם ... למעשה לנקודת הציון הרצופה בדרכי, וזה המקום להטיל אור על הדרך לא על הראיה... לכל אחד הדרך שלו אל התורה - ואם תרצה אל מחברה. ניתן בהחלט להאמין כי התורה חוברה עי אדם ו/או עי מספר אנשים, וניתן עוד להאמין כי זהות המחבר תואמת לזהות מחבר תווי היקום, וכאן בנקודה הזאת ביקשתי להתערב ולהפנות את תשומת לב הקבוצה המאמינה לזאת כי אכן, תיתכן הקבלה בין יוצר היקום ליוצר התורה, ואם כן תוכן התורה הוא הדרך הטבעית בשביל להגיע להקבלה הזו, בעוד האמונה כדרך לא יאה היא ובלשן המעטה. לא תמכתי את דברי בראיה כי אם בדוגמה - אם תרצה בשיטה, והיצעתי דרך ליצירת קשר אישי עם תוכן התורה, קשר ברמה של יחסי גומלין. ביקשתי באותה ההזדמנות להפנות את תשומת לב הקבוצה המאמינה למקור אמונתה - היא אמונתי, ...

... לכל אדם יש יהוה, כלומר לא כל אדם מזהה דרך האלהים שלו את התמונה השלמה המכונה בתורה - יהוה. התורה לימדה אותנו דרך הפרק הראשון שלה שהתודעה האנושית המקורית מזהה את התמונה השלמה כדבר מובן מאליו, ולכן לא היה מקום להזכיר את קיום התמונה השלמה - יהוה - על פני הפרק הראשון של התורה, בו זיהתה תודעת האדם את כל הסובב אותה בארץ וביקום. ציון קיום התמונה השלמה בא מתוך הצורך גרידא, כאשר ... למקומם המקורי, כאשר מגיעה תודעת האדם לרמת מודעות כזו. זוהי המשמעות המקורית והיחידה עבור כל אחד משני המונחים בכל התורה. דבר שמביא אותנו להתבוננות זו: בכל התורה לא נזכרה ישות - העל ולו ברמז, ואני מדבר על המונח הקדום השגור בפינו אלהים, לישות העל הזו אין זכר בתורה. במקום זאת נותר לנו להגיע דרך הנתונים שבידינו אל שאלת קיום ישות העל, וכאילו הונחינו עי התורה לסווג את השאלה הזאת עם אחותיה המובנים מאליהם... התודעה המקורית זיהתה את תמונת האחד כדבר מובן מאליו, על זאת ... הפרק הראשון של בראשית, ואותה התודעה אמורה לזהות או לשלול את קיום ישות העל - כעוד דבר מובן מאליו. התורה הושיטה יד נדיבה וסובלנית לאדם הנבוך שאיבד את סימני הדרך של תמונת האחד, בעוד לא התייחסה ולו ברמז למבוכת האדם השנייה: האם קיימת ישות - על או לא? האם התורה נכתבה עי הישות הזאת - היא היא בעלת תמונת האחד, או שנכתבה עי חייזר שרמת האינטלגנציה שלו עברה את ... הגבוה שלו? אישית, הירהרתי במלוא כובד הראש בשאלה השנייה - שאלת קיום ישות העל, ואלה הממצאים שרשמתי לי: אילו התורה היתה מסתכמת בפרק הראשון של בראשית, היה לי קשה לשלול את קיום החייזר שביכולתו לצייר את תמונת האחד שלי ... חלקי התמונה שנקלטו אצלי באקראי אל התמונה השלמה - הוא זה שעזר לי בנבכי השאלה השנייה... טפשותי עמדה לי והתורה ענתה לא מן השורה על שאלתי הבלתי חוקית בעליל. היא שירטטה עבורי את הדרך בה אחבר את שברי המידע ... לעיני מופע ששום חייזר לא יכול לביים, הגם ותבונתו עולה עלי במליוני שנות אור... עליתי על הדרך ששירטטה עבורי התורה, ויכלתי בעזרת המידע החלקי שבידי להכנס אל התמונה השלמה ולטייל בה כאוות נפשי. את התמונה השלמה לא ראיתי, אך ... יתכן לתת לישות אחרת שליטה בתמונה - שאותה הישות תקבע את מימדיה. זו התמונה שנכנסתי אליה בעזרתה האדיבה של התורה. זהו הגן שנסלל לפני, גן ירוק אין - סופי, זהו גן העדן. מכאן אני עובר כמתוכנן אל היום השני ... - כן. ח ויקרא אלהים לרקיע שמים, ויהי - ערב ויהי - בקר, יום שני. (בראשית, א) הקדמה קטנה: התורה נכתבה במטרה מוגדרת מראש: להחזיר את האדם אל אפיקי תודעתו המקורית - דרכה יכול לגלוש ביקום וליהנות ממנו. היקום ... בו לעד... כמו שאומר דוד המלך בתהלים: מי גבר יחיה ולא יראה מוות... (תהלים פט) כאן בנקודה הזאת נולדה התורה (נולד הצורך בתורה) וביקשה מכל אדם פסק זמן: כמוך כתודעה שלך, וכפי שלתודעה מעצם הגדרתה אין סוף גם לעצם ... רגע העצירה הפיתאומי התמוה בפני עצמו. מדוע נעצרת אם אתה רוצה ועתיד ומסוגל להמשיך לעד... בנקודה התמוהה הזאת נכנסה התורה לתמונה וביקשה להפנות את תשומת ליבנו למקור התמיהה: מדוע נעצרנו... מדוע האדם נעצר על המסלול כעבור רגע קט והחיים מפסיקים. אתה נעצר, פנתה התורה אל האדם, כי התודעה שלך עוצרת ובלעדה אין המשך, אין קיום. נשאלת איפוא השאלה: ומדוע היא נעצרת? מה מונע מהתודעה להמשיך? על זאת עונה התורה - בו ברגע שנולדה (שנולד הצורך בה): התודעה נעצרת או עוצרת את המשך דרכה, כי מאבדת מגע עם הדלק ... ואפיק מהם תועלת, ובשביל לבחור בנתונים הנכונים ולעבדם כראוי אני צריך מסגרת חשיבה שתחבר בינם לבין רצוני. האדם, פונה התורה אל האדם ביום היוולדה, איבד קשר עין עם המקור שמייצר מסגרות חשיבה. הוא חשב שהמוח שלו מייצר מסגרות חשיבה ... בעורקיו דם אנושי, כאן מטה הפיקוד בפועל, כאן מתגבשות ההנחיות ומכאן יוצאות אל אוויר העולם, ואת המטה הזה כינתה התורה אלהים, המנחה, המורה, התודעה. אנחנו צריכים לחזור אל אלהים המקורי שלנו - אל תודעתינו האין סופית המקורית, כך בישרה לנו התורה, אם ברצונינו לגלוש ביקום האין סופי ולהמשיך עימו... תודעתינו האין סופית ערבה לזאת כל עוד מייצרת מסגרות חשיבה להמשיך ... לפעול כל הזמן ולייצר את חומר הגלם: מסגרות חשיבה. אל האלהים המקורי הזה שאיבדנו קשר עין איתו - בחרה התורה להדריכנו להגיע מהדלת האחורית של קו היצור שלו, היינו ממסגרות החשיבה שכבר נוצרו בקו הזה. במילים אחרות, אם אינך ... דרכם תוכל להגיע אליו ולהתאפס עליו, והמוצרים שלו כאמור הם מסגרות חשיבה. את המוצר המוגמר הראשון והבסיסי ביותר הציגה התורה על פני השער הראשון שלה: הארץ. זוהי מסגרת החשיבה המושלמת והבסיסית ביותר הטמועה בכל תודעה אנושית. וכך היא פתחה: ... את השמים (את היקום האין סופי) ואת הארץ (ולידו את מסגרת החשיבה הנחוצה לגלוש בו). בשער הראשון הזה סיכמה התורה למעשה את כל מה שיש לה, האדם שאליו הופנו הדברים - קרא, הינהן בעיניו כמבין אך לא חזר אל תודעתו. והתורה קלטה את מבוכתו... וכך נולד השער השני שמבאר בהרחבה את המסר הראשון: והארץ היתה תהו ובהו, וחשך על - ... ערב ויהי - בקר, יום שני. (בראשית, א) וכאמור, לא ידע האדם לזהות את המוצר הראשון הבסיסי שהציגה לו התורה בשער הראשון במטרה להגיע דרכו אל אלהים... המוצר הראשון היה הארץ. זוהי מסגרת החשיבה הבסיסית הטמועה עמוק בכל תודעה ... חוק או עיקרון או קבוע, כמו חוק הכבידה, הקבוע הקוסמולוגי, עיקרון המילטון, תורת הקוונטים... אולם ולפני שנולד הקבוע והעיקרון והתורה, נולד הצורך במסגרת חשיבה, הצורך בלסדר את מחשבותינו אחרת נלך לאיבוד. זהו סיפורו של האדם עם היקום. כך מתארת התורה את האופן של רקיעת מסגרת החשיבה בתודעה האנושית, החל מהשלב המקדים את יצירתה ועד לשלב שאחרי גיבושה. כך, אך ... שיצא מקו היצור של התודעה. זו העשייה הראשונה של התודעה: רקיעת מסגרת חשיבה בתוך ים המידע. זה הקבוע והחוק והתורה והעיקרון והתיאוריה... כל אלה יצאו מקו היצור הזה. ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע: ... שקיים עוד מידע במרחב האין סופי שעוד לא נגלה לעיני (המים אשר מעל לרקיע) - מידע שעלול לסתור את התורה או הקבוע שזה עתה הגעתי אליהם, אלה הם למעשה גבולות המסגרת שנבנו להם בתודעה שלי. ויהי - כן: מסגרת ...

... האלה, והאלהים נסה את - אברהם, ויאמר אליו אברהם, ויאמר הנני. הקדמה: כל אחד יכול לקחת את הטקסט של התורה תחת חסותו ולחבר לו את הפרוש המתאים, וכבר כתבו חזל שבעים פנים לתורה, אבל הם תלו את הפן, את הפרוש הזה - במעמדו של המפרש, כלומר לאו דווקא כל אחד יכול לתפוס את התורה ולפרש אותה, צריך להיות בן התורה בשביל שיעשה את זאת, שיהיה לו את הידע המתאים ביהדות בתורה בהלכות, בתורה שבעל פה ובכתב, בפרושים הבסיסיים שניתנו ... ברקע שאלה נוספת ומתריסה: האם בנוסף ליידע הבסיסי צריך להיות דתי ושומר מצוות בשביל לתפוס עט ונייר ולפרש את התורה, או שמספיק היידע הבסיסי והמתאים כדוגמת יתר הנושאים המקצועיים... הדילמה השכלתנית הזאת נפתרה עי שני מגזרים ניכרים, מגזר אחד ... גם החילוני המוצהר יכול להיות בעל מוסר וערכים שעולים באיכותם על הרבה דתיים ושומרי מצוות שמחזיקים ביידע הבסיסי של התורה. טענה אחרונה זו אין עוררין עליה ונכונה היא ביסודה, ומכאן נגזרה כבדות משקלה כי עמדה היא במבחן המציאות בכל ... עליו בין שני המגזרים שלא הסתיים מעודו, אני מגיע למסקנה נחרצת זו: כל אחד יכול לקחת את הטקסט של התורה תחת חסותו ולחבר לו את הפרוש המתאים. האם זה פרוש נכון? תלוי, תלוי במספר האנשים שיעמדו עליו וייחשפו לו. ... חוקרים בעלי שם לתנך שבתוכם היו כמה גויים, יש הטוענים שדווקא החוקרים הגויים הם הם שחילקו את חמשת חומשי התורה לפרקים המקובלים עלינו עד היום. ההערה שביקשתי להעיר: מדוע? מדוע נפער הפער הזה? פער כה תהומי, כה עמוק, ואפילו ... מה הביא לפער מחשבתי זה? חזל אומנם התייחסו לשאלה הזאת וניסו להגדירה: לא כל אחד יכול להכנס ולהשקיף על התורה באופן שווה, הם חילקו ארבעה כרטיסי כניסה לתורה: פשט, רמז, דרש, סוד - (פרדס), אולם הוסיפו בזאת שמן למדורה ... דרכים וכניסות? והרי מדובר בספר המתווה דרך חיים - אם תרצה בספר חוקים מוגדר וברור שאפשר לאמצו או לדחותו, התורה כתובה בשפה עברית ברורה ומובנת - באופן שכל בר דעת ממוצע יכול לקבל או לדחות... מדוע איפוא לחלק ארבעה כרטיסי כניסה איכותיים לתורה? ואם וכבר - מדוע הזדקקנו לרשי ולמפרשים השונים שיפרשו לנו את התורה הברורה והמוגדרת... התשובה הקלאסית של חזלינו לאורך כל הדורות היתה: לא כל אחד מגיע לרמה השיכלית והרוחנית שתאפשר לו להבין את התורה במהותה המקורית. מכאן אני מגיע למסקנה המתבקשת, שכולנו והלכה למעשה שואפים לעלות אל מהותה המקורית של התורה אך לא כולנו מצילחים להגיע לשם, הן בשל עכבה שיכלית והן רוחנית. אומנם מכאן אני מגיע לעוד מסקנה משנית ... בעלת שני תארים אקדמיים ועריכת דין... היא תיארה את עצמה כיהודיה גאה ומסורתית שמאמינה בבורא עולם. השיחה גלשה למחבר התורה, והיא לא הותירה מקום לספק: התורה הקדושה נכתבה עי משה רבינו בהנחיית הקדוש ברוך הוא ולא אחר. תורתינו הקדושה הינה אלוקית, אין בי בדל של ... הקו האדום שלי, אב לא יסכים לשחוט את בנו ואף אם הציווי בא מאלוהים. מבחינתי זה הקו האדום שחצתה התורה ואינני חושבת שזו פרשה חינוכית גם לא מוסרית. אבל את מאמינה באלהים ובתורתו... היטחתי בה, רק לפני רגע הצהרת ... מה הביא לקידום רשימה מכובדת זו? מהיכן מקור הסוללה שהטעינה את דעותיהם התורניות? מדוע נפער הפער המחשבתי הזה סביב התורה? פער כה תהומי... לפעמים כה עשיר, ולפעמים כה דל... אם המפרשים לדורותם, מאנשי כנסת הגדולה ועד רשי ועד בכלל ... בצבע זוהר ולהודות בפה מלא בקיומם - היו חוסכים בזאת את עירפול מודעותינו ומעלימים את הפער המחשבתי שנפער סביב התורה... כן הם היו חוסכים את העירפול המחשבתי המביך של ידידתי היהודיה והאינטלקטואלית. אני מאמין שהיו גורמים להתייחס לתורה בכבוד וברצינות הראויה. מאמין אני שהאחריות לביזיון התורה מוטלת על מי שנכנס הלכה למעשה לשבילים הקדמיים של הפרדס, היה עליו לבוא ולטעון אחת משתיים: 1 - אני ... זה את בנו... בזמן וברמה המתאימים תעמדו על המונחים האלה ותתקדמו אל עבר שאיפתכם לעלות אל מהותה המקורית של התורה. 2 - אני מבין את מהות הדברים ואבקש בזאת לשתפכם בם, נא הבה נפנים ביחד את מהותם המקורית, כי ... האינטלקטואלי עד להודות בקיום הדברים שאינם מובנים לו, שאינם מתקבלים על דעתו, שאינם מתקבלים על הדעת הישרה והתמימה, זו שהתורה המריצה אותנו להתאזר בה: שיעקוד אב את בנו וישחטו? שיתבקש להתנסות בזאת? שבורא שמים וארץ יבקש מהנברא לעבוד אותו? ... המפרשים והפרדסנים נעלו את מנוע יושרם האינטלקטואלי, ועירפלו במודע את מודעותינו, היינו הרחיבו את הקשת הסבוכה שנפערה לרווחה סביב התורה. או אז הספק גדל, הפיקפוק חגג, הסדר המחשבתי השתבש, והעירפול המחשבתי הגיע עד לידידתי האקדמאית. האחריות לביזיון זה, לביזיון התורה, מוטלת על הפרדסנים באופן ישיר, ועל כל המפרשים ויודעי דבר שטמנו או לא את ידם בצלחת, ויצאו במזיד עדשים. באופן הזה כל אחד יכל לקחת את הטקסט של התורה תחת חסותו ולחבר לו את הפרוש המתאים, כי הרי הרבה פירצות נפערו לרווחה כתוצאה ישירה או עקיפה מהדברים הבלתי ...

... העין לדורות הבאים. הרמבם מתייחס בספרו משנה תורה לחלק הראשון של הטיעון בלבד (כיצד ההתגלות מוכיחה את האמונה בכך שהתורה ניתנה מאלוהים) ומתעלם שם מהשאלה כיצד נדע אנו שלא נכחנו בהתגלות שהיא אכן אירעה. לדעתו, למעמד הר סיני הייתה ... נביא שנשלח לביטול המצוות, לשנותן או לפרשן באופן חדש שלא שמענו ממשה הוא בוודאי נביא שקר. המלבים בפירושו על התורה (שמות יט, ט) מציג את הטענה בכותבו: רצה ה שתנתן התורה בפרסום גדול, וברבוי עצום של שישים ריבוא, והם הנחילו הקבלה הזאת אשר ראו בעיניהם לבניהם אחריהם לדור אחרון, ועל ... ליתן תורה לעם, נשיב אליו: תורה שלא תנתן מאת האלוקים בפרסום גדול כזה, אינה אלוקית, וכל שכן שבא לבטל התורה הנתונה ממשה שישיבו לו שצריך שיתראה ה בעצמו לפני שישים ריבוא, בפרסום גדול כמו שהתגלה בעת נתינתה, כי בדבר ... נתינתה פרסום גדול כזה (הכוונה - כמו מעמד הר סיני) איננה אלהית. עוד טוען ר יוסף אלבו שאין לחשוש שהתורה שבידינו אינה זאת שניתנה ממשה כיוון שבכל דור ודור היו נביאם ו/או חכמים שדאגו להעברתה המדויקת, גם כאשר המלכים היו עובדי עבודה זרה. לדעתו, אין להחשיב את נוסחי התורה שבידי עמים אחרים כמערערים על נוסח התורה היהודי (כאשר הם שונים) כיוון שהם נכתבו על ידי מעתיקים שלא היו בקיאים בתורה ואילו היהודים החשיבו מאוד את העברת התורה מדור לדור עד שדאגו ללמוד את הכתיב המלא והחסר ולכתוב על כך הערות בספר בשם מסורת. טיעון דומה הועלה ... המעשה אשר עשה לישראל (שופטים ב 10), ושוב בספר מלכים: ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על - שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית יהוה... ויהי כשמע המלך את - דברי ספר התורה ויקרע את - בגדיו... ויצו המלך את - חלקיה הכהן ואת - אחיקם בן - שפן ואת - עכבור ... שמעו אבתינו על - דברי הספר הזה לעשות ככל - הכתוב עלינו. (מלכים ב כב 8-13). עדות נוספת לקבלת התורה שלא מתוך מסורת המועברת מאבות לבנים נמצאת במעמד קריאת התורה של עזרא לעם בחג הסוכות. הטיעון מאמת מיתוסים סותרים או מופרכים: לפי המיתולוגיה הקלטית, כפי שהיא מוצגת בדברי המבקרים ... על הביקורת פערים ברציפות: הוגים רבים הגיבו על טענת אי הרציפות במסורת. ריהל בעצמו התייחס לטענה לגבי מעמד קריאת התורה המסופר בספר עזרא (תוך כדי ויכוח עם הקראים) וטען שמה שמתואר שם על בורות בהכרת מצוות התורה מתייחס רק לבורים אבל החכמים היו בקיאים בכל התורה ספרי התנך מספרים כי בכל תקופה הייתה הנהגה תורנית שהתבטאה בנביאים וחכמים שנקראו זקני העם, הכהנים והשופטים מצבו הקדום ... ישראל משווה למצבו בהווה כאשר רוב היהודים בישראל הינם חילונים, ויחד עם זאת מודעים לגרעין הציבורי המקפיד על שמירת התורה והמצוות. כמו כן, ההיסטוריה מלמדת כי גם בתקופות בהן לא הקפידו רבים על קיום התורה המצוות, עדיין נהגו לקיים מצוות בסיסיות כגון ברית - מילה ושמירת יום הכיפורים. חזל תיעדו כי עמי הארץ שבימיהם נזהרים בדיני טומאה וטהרה הגם שאינם מקפידים על יתר המצוות. בדבר מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, מפרשי המקרא המסורתיים הסבירו כי מדובר בספר התורה של משה רבנו שעורר התרגשות מיוחדת למרות שהיו ספרי תורה נוספים בעם, ומוצאים לכך הדים בפסוקים המתארים את ספר התורה ב - ה הידיעה. כמו כן יש פרשנים המסבירים את ההתרגשות שהייתה בספר התורה, בכך שהיא הייתה מגוללת בפרשת התוכחה בכי תבוא המרמז על הגלות הקריבה בשעתו, וכהמשך המקרא אודות נבואת חולדה הנביאה. ... אודות המצוות שהיו כתובות בספר והיו ידועות לעם, אלא על החלק שנקרא בו: ויהי כשמוע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו, ויצו.. לומר: לכו דרשו את ה בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה על דברי הספר הנמצא הזה - כי גדולה חמת ה אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבותינו על דברי הספר התורה... וילך חלקיהו.. אל חולדה הנביאה.. ותאמר אליהם כה אמר ה הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל ישביו, את ... הרווחת בקרב מבקרי המקרא, לעומת זאת, היא שרק ספר דברים נמצא, כך שגם לשיטתם אין כאן טענה להופעת ספר התורה יש מאין בעם ישראל [ספר דברים הינו סיכום וחזרה על המצוות שנאמרו בארבעת החומשים הקודמים]. ניסי הנצרות: לגבי ניסים ...

... יד הארוך על האופן בו קולטת תודעת האדם המקורית - התקנית את הדברים ומאפיינת אותם. את זאת למדנו מתוך התורה שלוקחת אותנו ביד ומלמדת אותנו איך לבנות את מסגרת החשיבה וליצוק דרכה את הדמיון האנושי, את הרצון העז הזה... קשר מזה דורות... את זאת ועוד קראנו ביחד דרך הפסוקים הראשונים של בראשית והיגענו עד ליום השני בו מתעדת התורה את הדרך בה מגבשת התודעה את מסגרת החשיבה שלה שעימה פורצת את הדרך אל התמונה האחת בשנית... השאלה היא ... עי בורא שנקרא אלהים... במילים האלה היגשתי לכם את הנושא הזה בפרק הקודם: אני מבקש לפתוח ביחד איתכם את התורה המקורית ולנער מעליה את האבק שהצטבר מזה אלפי השנים, הפסקנו כבר לספור ממתי קראו בה בפעם האחרונה. ושוב עולה השאלה: מדוע לא הציגה התורה את הדברים באופן אנושי פשוט כפי שאני תיארתי אותם למשל? מדוע עמלה על ניסוח הדברים באופן שנבין מהם משהו ... התאורה הזו באופן אחר... אני יכול להצביע ממש על מוטיב הכוונה תחילה בכל פרק בכל מילה ומונח בחמשת חומשי התורה, ולהאשים את התורה באשמה הכבדה והתמוהה הזאת: מדוע הטעית אותנו בכוונה תחילה? מדוע כיוונת אותנו לסיפור השני? מדוע ניסחת את המסר שלך ... ניסוח השאלה וכמובן היה שונה מהניסוח הנוקב לדעתי שכתבתי לעיל (עליתי כיתה), אך השאלה התייחסה לאותה התמיהה: מדוע עטפה התורה את מסריה בקליפות מקליפות שונות, כיוונה אותנו לסיפורים אחרים והטעתה אותנו בעליל... חזרתי היום אל פרק ז וביקשתי לקרוא ... בין השורות, אך אף אחד מהקוראים לא העיר: ואיפוא התשובה?! אני רוצה להגיד רבותי שהנושא שאני מדבר עליו וגם התורה מדברת עליו - כבד הוא, צריך לעקוב בשביל לקלוט אותו, דווקא בגלל המסר המופשט שלו. אני רוצה להגיד שלא ... עקדת יצחק לאחר חודשים של שתיקה: אלברט ידידי זה נראה כבד עלינו, בימים טרופים אלה עכשיו: תארו לכם אם התורה היתה נכתבת ומנוסחת באופן ברור ומפורט כפי שאני ניסחתי... תארו לכם אם הפרק הראשון היה מתאר את התודעה האנושית ... הכלי הזה, ואיך מזהים דרכו את תוקף המידע ומידותיו... עמדנו על זאת בשמונת הפסוקים שפותחים את הפרק הראשון של התורה, ואת זאת עשינו על גב שני הפרקים הקודמים של הסידרה שארכו 34 עמודים... ובכן, תארו לכם אם התורה היתה נכתבת באופן שכזה הגם ובקיצור נמרץ: כמה אנשים היו עוקבים אחר סדר הדברים? כמה אנשים היו מתעניינים במעקב ... ואפילו אם נמצא איש אחד בכל דור שיתעניין בתורה המפורטת ויבקש לקרוא את מסריה ולעקוב אחריהם כהווייתם, האם תימצא התורה הזאת בדור שלו? יתכן שכן ויתכן שלא, תלוי כמה זמן עבר מאז התאום שלו האחרון שקרא בעיון את התורה, אם זה היה בסמוך - התורה תימצא, ואם עבר כברת זמן - יתכן מאוד שהספר הפיזי של התורה לא יהיה בנמצא. התורה (בעלת הנוסח המפורט / העקבי) היתה ונשארת ככל ספר בעל ערך שנשמר בספריה הביתית או העירונית, רק האנשים שמעריכים ... שומרים עליו ומורידים מעליו את האבק. אם כן, היה צורך בלענות על השאלה: איך ניתן לשמור על המסר של התורה ולהבטיח את העברתו לאחד הדורות - היכן יימצא האיש שיבקש לעיין במסר ולפתוח את הספר שנושא אותו? תשובה: אפשר ... שם... זה הזמן לחזור אל השאלה העקרונית שהביאה אותנו אל המונח התנכי החמור. איך ניתן לשמור על המסר של התורה ולהבטיח את העברתו למי שיבקש לעיין בו באחד הדורות? המדובר במסר עקבי ומפורט הפונה אל תודעת האדם ועומל על ... למרחקים... רק חמור עם תכונה כזאת יכול לשאת משא כזה ולמרחקים, דורות על גבי דורות. אבל תארו לכם את התורה כתובה ומנוסחת באופן ברור ומפורט כפי שאמורה להכתב ולהיקרא... תארו לכם את הפרק הראשון עם התודעה המקורית ואומנות השימוש ... תארו את פרשת העקדה עם המונחים המקוריים שבה: אלהים, הדברים האלה, ניסיון, החמור הראשון, החמור השני... תארו לכם את התורה ככתבה המפורט וכלשונה הבהירה, הארוכה, המסועפת, העקבית, איך ניתן לשאת אותה למרחקים מבלי שהדורות יאבדו את המעקב אחריה? מבלי ... במרץ, בחירוף נפש, בסבלנות, במסירות, בכנות, דורות רבים מנשוא. כך נולדה הדת היהודית, זה החמור שנשא על גבו את התורה הקדושה והמיוחדת, והביאה לנו עד כאן, עם אותותיה ומילותיה ופרקיה המקוריים ללא שום שינוי או פגם. חמור יפה היה ...

... הזה ניתן להבחין שכל המונחים הקושרים את התודעה לעשייה - מתיישבים הם באופן מדוייק עם הדוגמה שהשתמש בה מחבר התורה - הארץ. דוגמה זו נכונה היא ומדוייקת לגבי התודעה האנושית ויחסה למאורות הגדולים, ולכדור הארץ שני מאורות: מאור השמש ... וגלגלי הזמן יעצרו מלכת, כי ללא עשייה אין תוקף לזמן - דבר שיוביל בהכרח לקריסת התודעה... וזו תשובת מחבר התורה לשאלה עקרונית זו: ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, להאיר על - הארץ, ולמשל ביום ובלילה, ולהבדיל בין האור ובין החשך, וירא אלהים כי - טוב. כאן השתמש מחבר התורה בפועל חדש לתת שערכו הספרותי בתורה: למכור. הייתי רוצה לעמוד על הפועל המקורי הזה (לתת) שבאמצעותו ניתן לרדת אל ... העז... זהו בסיס ההתייעלות בשיטת סוחר החליפין הקדומה. כך נוצר המטבע ועימו נוצרו שני פועלים חדשים: למכור ולקנות. אולם התורה נותרה נאמנה למונחים הישנים תן ו קח כי הם ביטאו נאמנה את רצון האדם: שמואל נתן את העז שלו ... קנה מהר, פשוט החליף מטבעות... וכאן בחתך הסטורי זה קרה דבר שאף אחד לא שם לב אליו - מלבד התורה... שני הפועלים הטריים לקנות ולמכור שראו אור בחסות המטבע - נשחקו מהר מדי... קרתה נסיגה פיתאומית מהערך שהתיימרו להציג. ... בדיוק, בנקודה הסטורית זו, חלה שחיקה במשמעות הנתינה והלקיחה, וכאמור אף אחד לא שם לב לאבחנה הזאת - מלבד התורה. לציין ולהדגיש, אינני מנסה למתוח ביקורת על צורת השימוש בשני הפועלים החדשים, ולא על האקדמיה העברית ואף לא על כניסת המטבע לשוק המסחר, וגם מחבר התורה לא ביקש להוריד את שני הפועלים החדשים ממצבת הפועלים התקנית, נהפוך, הוא עשה שימוש באבחנה הזאת - היינו בשני ... מנהל שיחה ולא מדבר, אלא זוהי תכונת הנחש שבאדם: הניחוש, הספק הערמומי - הוא הוא הנחש אליו כיוונה אותנו התורה. חוה אימנו דיברה עם עצמה בסך הכל... מטבע הדברים, עם ארז הבכור אני יורד לעומק יותר מאשר גידי ושרה... שלם ובנפש חפצה. למיותר לציין כי גם אברהם אבינו לקח ממנו את השדה ושילם עבורה בלב שלם ובנפש חפצה... התורה ניסתה להגיד לנו, דרך הפועלים האמיתיים של נתן - לקח ששימשו את המחבר בפרק הזה - שהעיסקה ההדדית הזו ... וגם לך מותר לטעות... - נו, אז טעינו? - כן! תתפלא לשמוע! - והטעות...? - כאן אבא! אתה אומר שהתורה החליטה ללכת רק על הפועלים התקניים של לתת - לקחת, ולוותר על הפועלים הקלים החלופיים של לקנות - למכור ... וישת, ויקם וילך, ויבז עשו את - הבכרה. (בראשית, כה) - תודה על הערתך ארז... כאן טמונה למעשה אבחנת התורה שדיברנו עליה... התורה עשתה שימוש גם בשני הפועלים הקלים במקרה הנכון ובמקום הנכון - במטרה להסב את תשומת ליבנו למוטיב האינפלציוני בערך הנתינה והלקיחה שביטאו שני הפועלים החלופיים... עשו לא חשב הרבה... גם לא לעומק... הוא שלף מהמותן... הוא מכר... התורה ביקשה להדגיש לנו כי עשו מכר את הבכורה שלו - לא נתן... ואף יעקב השתמש בפועל למכור כאשר ביקש ... שלו את הכלי הזה, הוא יודע לתת: ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים... הוא נתן לו בלב שלם. לסיום, התורה לא שכחה לתת את דעתה על חלקו של עשו בעסקה... והיא בזה לו: ויבז עשו את - הבכרה - ... תשובתי לארז, ולא שכחתי לצרף את הודאתי הכנה לפניו: ללא אבחנתך הביקורתית לכאורה, לא הייתי מגיע אל התימוכין לאבחנת התורה בין שני זוגות המונחים... מגיע לך טפיחה על השכם, וגם זפטה על שאכלנו באיחור בגללך... כטווס נפוח בתקופת החיזור, ... ספר התנך הבעייתי שלו שממאן לסגור אותו... - אבא, אני חושב שמצאתי עוד תימוכין לאבחנתך! - כוונתך - לאבחנת התורה. - כן לאבחנת התורה, בבקשה: כו ויאמר יהודה אל - אחיו: מה - בצע כי נהרג את - אחינו, וכסינו את - דמו. ... רצו לתת אותו... הוסיף ארז המנופח, ואם אני זוכר טוב, הם גם התחרטו אחר כך על המכירה... לכן דייקה התורה והשתמשה בפועל הנכון: וימכרו את - יוסף לישמעאלים... - לא נתנו אותו. - וכל מילה מיותרת. תודה ארז. עד ... במאורם - תרצה ימישכו להאיר, תרצה יפסיקו את מאורם והיא תקרוס. השאלה היא, מה היא הגדרת הפועל תרצה? מחבר התורה הגדיר עבורינו במדויק את הפועל הזה: תרצה - משמע תתן, תחליף את מרכולתה, תמיר אותה בדבר אחר, תתן את הטובין של מרכולתה על מנת לקבל במקומם טובין אחרים. מחבר התורה הקפיד להשמיע לי את ההגדרה המדוייקת - לא ההגדרה הקרובה גם לא הדומה... תרצה - משמע תתן, תתן בלב ... המידע של הגלגל במידע אחר, לפדות את המידע. כך ראה משה רבינו את הרצון שיפעיל את מכונת החיים. מחבר התורה ראה את התודעה נותנת את המידע שבידה, גם מוכרת גם קונה... וכל עוד עסקת החילופין הו מתקיימת - המאור ...

דילוגי אותיות התורה וצפונותיה ובו יבואר שכל אשר לא הגיע למידת הקדושה שהיא המידה האחרונה המביאה לרוח הקודש כדברי המסילת ישרים ענוה ... הקודש שרתה עליהם. אך זאת היתה באומנה איתם, חכמת הגויים והמצאת המחשב והתוכנה שיכולה לדלג בין האותיות של ספר התורה. הלכו והחלו להשתעשע בדילוגי התוכנה ולקיים בגופם את הכתוב לולי תורתך שעשעי (תהילים קיט צב). נהיית להם תורת שעשועים ... נפריך כל עניין זה מכמה טעמים כאשר כל טעם לבדו יספיק להפריך את כל תורת הדילוגים כולה. 1. ספר התורה (חמישה חומשי התורה) שהוא לפנינו כיום ואשר על פי גירסתו מדלגי הדילוגים סומכים כל מעשיהם אינו הטקסט המקורי המדויק לאותיותיו כפי שנמסר ... המדלג הטובה. מדרכנו שאין אנו אומרים דבר ללא בדיקה ועיון, עמדנו ורכשנו לנו שתי תוכנות דילוג, אחת של ספר התורה והשנייה של ספר מלחמה ושלום (בתרגום ל. גולדברג, ספריית הפועלים מרחביה. וראוי לכל מבקש אמת לרוכשם). ובתוכנות אלו לפני ... נויגרשל וימצא את ישו הרמוז בתורה. והנה זה דבר מסוכן מאין כמוהו כי אכן ישו נמצא צפון כביכול בספר התורה. ואם לא די בכך, נראה שהפסוקים שבהם נמצא ישו מוצפן, גם רומזים כביכול במשמעותם על ישו ואבוי לנו מהבל ... השני באמונת הבורא והנהגתו - ברית חדשה מחלפת ברית ישנה) מלבד חומש ויקרא האמצעי שרמוז בפרק א כיאה למרכז התורה. הנה מצאנו באיזה גליונות עוון שלהם את הדבר הבא - בדילוג של שלוש אותיות (רמז לשילוש הנוצרי) נמצא ישו ... ולהוכיח דתם והבליהם. בואו וראו דבר נוסף וגורו לכם פן תתנו ידכם לדברים שכאלה: אם ניתנה רשות לדלג בספר התורה ניתנה רשות לדלג בספר מלחמה ושלום. בא וראה תוצאות הדילוג. לקחנו שמו של יצחק רבין, בגימטריא 470, והוספנו את ...

נבואות שהתגשמו, נבואות התנך, אמיתות התורה, אלוהים - מה האמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: נבואות שהתגשמו, נבואות התנך, אמיתות התורה, אלוהים - מה האמת. שאלה שנשאלתי לגבי נבואות שהתגשמו בתורה בתנך, ואם יש נבואות שהתגשמו כנראה רק אלוהים נתן את התורה כי רק הוא יודע, ולכן אנו מחויבים וכו. אז קודם כל ברמה העובדתית אפשר להתחייב על כך שלא כל ... לדעת מה יהיה, ונניח שכל מה שכתוב בתורה קרה, נניח שאלוהים שולט במציאות, אז מה, אז הוא נתן את התורה, הוא יכול לעשות מה שבא לו, כי הוא זה שנתן תורה הוא גם כפוף למישהו, הוא חי גם בתוך זמן. וכאשר אנו אומרים שאלוהים ברא את העולם שהוא נתן את התורה, זה אמר שאלוהים הוא לא אינסוף, כי יש אלוהים ויש עולם יש אלוהים ויש רצון, כלומר יש אלוהים ומציאות שמכילה אותו ואת נתינת התורה וכו, כי אם אלוהים עושה פעולות, אז הוא לא ממלא את כל המציאות. ועוד כיוון, נניח שאלוהים הראשון נתן את התורה, אלוהים הוא לא מעל האמת, והאתיאיסטיים לא אכפת להם מה האמת, רק מה התורה אומרת. והם אומרים, יש טוב ורע, יש תורה ויש מצוות, והם כופרים באמת, כי הם סותרים את כך שהכל ...