... הזוג, כי עצם התקשורת חיובית ומאחה קרעים? ברצוני להביא שני מקורות
מהתורה שמתייחסים לנושא זה - אחד בהקשר שאדם כועס על חבירו מאיזו סיבה, והשני שאדם חש שנאה כלפי חבירו - איך ראויה להיות התגובה. בפרשת בהעלותך כאשר מסופר על כך שאהרון ומרים דברו על משה ... ודם שלא יכעוס על חבירו עד שיודיענו סרחונו - יש כאן יסוד חשוב
שהתורה באה ללמד אותנו: אם משהו הכעיס אותך, אסור לשמור את זה בלב, אלא מחובתך לתקשר איתו ולהודיע לו בגלוי שאתה כועס עליו ומה לדעתך הוא עשה לא בסדר. מקור שני הוא בפרשת קדושים (ויקרא יט יז) לא תשנא את אחיך בלבבך - נשאלת השאלה: איך יכולה
התורה לצוות לא לשנוא, הרי שנאה הינה רגש, ורגש זה דבר שיכול להשפיע עלינו אף בתת מודע, בלי החלטה רצונית, ואפילו נאמר שאנו מחליטים בשכל לא לשנוא ומנסים לחייך לאותו אדם שאנו שונאים, ... ממנו? ברור שכן, שהרי שפת הגוף שלנו תשדר סלידה, אז כיצד יתכן
שהתורה תצוה אותנו לא לשנוא?! אלא שבאמת יש המשך לפסוק זה - לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך... זא באה
התורה ואומרת לך שאם התעוררה בך שנאה על מישהו, אתה בסדר גמור זה רגש ולא לגמרי בשליטה שלך, אך
התורה מבקשת ממך לעשות מעשה טכני שהוא כן בשליטה שלך - לפנות לאותו אדם ולאמר לו מה אתה מרגיש כלפיו ומאיזו סיבה, ולהוכיח אותו על מה שעשה לך. (ראה רמבן במקום). משני המקורות הנל
שהתורה מביאה אנו למדים שהגישה של
התורה היא - שאם משהו פוגע בך או מכעיס אותך וכו עליך לתקשר איתו (כמובן לא בצורה פוגעת ומעליבה) ולאמר לו בצורה ברורה את כאבך כעסך. מה אני מרוויח מזה שאני מתקשר עם זולתי בצורה ישירה ...