טיעון העד (יהדות) - מבוא... העין לדורות הבאים. הרמבם מתייחס בספרו משנה תורה לחלק הראשון של הטיעון בלבד (כיצד ההתגלות מוכיחה את האמונה בכך שהתורה ניתנה מאלוהים) ומתעלם שם מהשאלה כיצד נדע אנו שלא נכחנו בהתגלות שהיא אכן אירעה. לדעתו, למעמד הר סיני הייתה ... נביא שנשלח לביטול המצוות, לשנותן או לפרשן באופן חדש שלא שמענו ממשה הוא בוודאי נביא שקר. המלבים בפירושו על התורה (שמות יט, ט) מציג את הטענה בכותבו: רצה ה שתנתן התורה בפרסום גדול, וברבוי עצום של שישים ריבוא, והם הנחילו הקבלה הזאת אשר ראו בעיניהם לבניהם אחריהם לדור אחרון, ועל ... ליתן תורה לעם, נשיב אליו: תורה שלא תנתן מאת האלוקים בפרסום גדול כזה, אינה אלוקית, וכל שכן שבא לבטל התורה הנתונה ממשה שישיבו לו שצריך שיתראה ה בעצמו לפני שישים ריבוא, בפרסום גדול כמו שהתגלה בעת נתינתה, כי בדבר ... נתינתה פרסום גדול כזה (הכוונה - כמו מעמד הר סיני) איננה אלהית. עוד טוען ר יוסף אלבו שאין לחשוש שהתורה שבידינו אינה זאת שניתנה ממשה כיוון שבכל דור ודור היו נביאם ו/או חכמים שדאגו להעברתה המדויקת, גם כאשר המלכים היו עובדי עבודה זרה. לדעתו, אין להחשיב את נוסחי התורה שבידי עמים אחרים כמערערים על נוסח התורה היהודי (כאשר הם שונים) כיוון שהם נכתבו על ידי מעתיקים שלא היו בקיאים בתורה ואילו היהודים החשיבו מאוד את העברת התורה מדור לדור עד שדאגו ללמוד את הכתיב המלא והחסר ולכתוב על כך הערות בספר בשם מסורת. טיעון דומה הועלה ... המעשה אשר עשה לישראל (שופטים ב 10), ושוב בספר מלכים: ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על - שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית יהוה... ויהי כשמע המלך את - דברי ספר התורה ויקרע את - בגדיו... ויצו המלך את - חלקיה הכהן ואת - אחיקם בן - שפן ואת - עכבור ... שמעו אבתינו על - דברי הספר הזה לעשות ככל - הכתוב עלינו. (מלכים ב כב 8-13). עדות נוספת לקבלת התורה שלא מתוך מסורת המועברת מאבות לבנים נמצאת במעמד קריאת התורה של עזרא לעם בחג הסוכות. הטיעון מאמת מיתוסים סותרים או מופרכים: לפי המיתולוגיה הקלטית, כפי שהיא מוצגת בדברי המבקרים ... על הביקורת פערים ברציפות: הוגים רבים הגיבו על טענת אי הרציפות במסורת. ריהל בעצמו התייחס לטענה לגבי מעמד קריאת התורה המסופר בספר עזרא (תוך כדי ויכוח עם הקראים) וטען שמה שמתואר שם על בורות בהכרת מצוות התורה מתייחס רק לבורים אבל החכמים היו בקיאים בכל התורה ספרי התנך מספרים כי בכל תקופה הייתה הנהגה תורנית שהתבטאה בנביאים וחכמים שנקראו זקני העם, הכהנים והשופטים מצבו הקדום ... ישראל משווה למצבו בהווה כאשר רוב היהודים בישראל הינם חילונים, ויחד עם זאת מודעים לגרעין הציבורי המקפיד על שמירת התורה והמצוות. כמו כן, ההיסטוריה מלמדת כי גם בתקופות בהן לא הקפידו רבים על קיום התורה המצוות, עדיין נהגו לקיים מצוות בסיסיות כגון ברית - מילה ושמירת יום הכיפורים. חזל תיעדו כי עמי הארץ שבימיהם נזהרים בדיני טומאה וטהרה הגם שאינם מקפידים על יתר המצוות. בדבר מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, מפרשי המקרא המסורתיים הסבירו כי מדובר בספר התורה של משה רבנו שעורר התרגשות מיוחדת למרות שהיו ספרי תורה נוספים בעם, ומוצאים לכך הדים בפסוקים המתארים את ספר התורה ב - ה הידיעה. כמו כן יש פרשנים המסבירים את ההתרגשות שהייתה בספר התורה, בכך שהיא הייתה מגוללת בפרשת התוכחה בכי תבוא המרמז על הגלות הקריבה בשעתו, וכהמשך המקרא אודות נבואת חולדה הנביאה. ... אודות המצוות שהיו כתובות בספר והיו ידועות לעם, אלא על החלק שנקרא בו: ויהי כשמוע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו, ויצו.. לומר: לכו דרשו את ה בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה על דברי הספר הנמצא הזה - כי גדולה חמת ה אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבותינו על דברי הספר התורה... וילך חלקיהו.. אל חולדה הנביאה.. ותאמר אליהם כה אמר ה הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל ישביו, את ... הרווחת בקרב מבקרי המקרא, לעומת זאת, היא שרק ספר דברים נמצא, כך שגם לשיטתם אין כאן טענה להופעת ספר התורה יש מאין בעם ישראל [ספר דברים הינו סיכום וחזרה על המצוות שנאמרו בארבעת החומשים הקודמים]. ניסי הנצרות: לגבי ניסים ...