... יותר ולכן יהיה נדמה לו שהשעון ממהר. הוא הדבר כשהצופה עומד והשעון בורח ממנו או רודף אחריו: השעון ייראה מאיט או ממהר. בשביל זה צריך את
תורת היחסות? כן, כי תורה זו מודיעה: כשמדובר במהירויות קרובות - אור, זו כבר לא אשליה אופטית - השעונים באמת ימהרו ויפגרו בצורה מורגשת! רוצים הוכחה? ... לעשות - אמנם לא עם אנשים, כי עוד לא קיימת הטכנולוגיה המאפשרת מסע במהירויות כאלה, אלא עם חלקיקים הנעים במהירויות קרובות - אור - והאטת הזמן
היחסותית הוכחה בדיוק מלא. אם צופה כלשהו יכול לטעון שהעכשיו שלו חל בו - זמנית עם העבר של צופה מרוחק, יש כאן הזמנה לכל מיני פרדוקסים. אפשר למשל, ... בירכתי הגלקסיה, מה שיגרום לינוקא לשלוח טיל שיחסל מראש את החוטף המרושע, ובכך ליצור תסבוכת לוגית: מי לגלג על ראובן? אל תסתבכו, משיבה
תורת היחסות, כי אני פשוט לא מאפשרת מצבים כאלה. כדי שמישורי העכשיו של שמעון ולוי יהיו שונים לגבי ראובן, צריכים שמעון ולוי להיות רחוקים מראובן הרבה שנות ... ראובן ישיש מופלג, אך הוא ייאלץ לחכות שנים רבות עד שיגיעו אותות האור מישיש זה. בדרך זו, למרות כל האפקטים המוזרים המתחייבים ממנה, שומרת
היחסות על שפיות בסיסית של היקום. בשפה המקצועית: היא משמרת את יחסי הסיבה - תוצאה, וזו בהחלט התחשבות נחמדה מצידה. העובדה שמישור העכשיו מוטה בהתאם ... והרוחב של צופה שני. באופן דומה, הזמן של צופה אחד הוא תערובת של הזמן והחלל של חברו הנע לעומתו. חשוב לזכור, עם זאת, כי תערובת הזמן והחלל
בתורת היחסות אינה תערובת פשוטה של מימדים: הזווית בין צירי הזמן והחלל, שבמערכת נחה נראית לצופה זווית של 90 מעלות, נעשית זווית חדה או קהה יותר לפי תנועת ... הרביעי לשלושת ממדי היקום? איינשטיין עצמו שאל שאלה זו, ובנימה לגלגנית, כששמע על התיאוריה של מורו לשעבר: שמעתי שמתמטיקאי אחד הצליח לעשות את
תורת היחסות שלי בלתי - מובנת. לא מדויק: מינקובסקי טען שבדרך זו ניתן להראות בצורה ברורה יותר את האפקטים
היחסותיים המופיעים כשגוף נע במהירות קרובת - אור, כמו התקצרות הסרגלים או האטת השעונים. כפי שיתברר מיד, הצדק היה אתו: הייצוג הגאומטרי הוא חיוני
לתורת היחסות. כמה שנים חלפו (סליחה: על - פי שני מורינו המכובדים, נדמה היה שחלפו). מינקובסקי, כמה חבל, נפטר צעיר, ואיינשטיין מצא את עצמו עובד ממש בפרך על פיתוח תורה רחבה יותר, שתוכל לטפל בתנועות שלגביהן לא ידעה
תורת היחסות הפרטית מה לומר.
היחסות הפרטית עוסקת רק בתנועות קבועות. עכשיו דרש איינשטיין לדעת מה קורה כשיש תאוצות, כלומר תנועות שבהן המהירות או הכיוון משתנים. רק אחרי ... עובר במרכזו, ושקע זה מעקם קווי - עולם אחרים כלפי מרכזו. כך תקבלו מושג אינטואיטיבי על הרעיון המדהים של איינשטיין בנוגע לכבידה. כך נולדה
תורת היחסות הכללית. אגב, יש פיזיקאים, כמו גון וילר המנוח, שמאוד כועסים כשמישהו מדמיין ממד נוסף כדי להסביר את עיקום ארבעת הממדים של החלל - זמן: שיהיה ... מתפעלים מהתורה הזאת) ואין יותר משלושה ממדי חלל. בכל זאת, לצרכי ההבנה, לא יקרה שום אסון אם תסביר לעצמכם בדיוק בדרך זו את הרעיון המרכזי של
היחסות הכללית: דמיינו את החלל - זמן כציור דו - ממדי שהמשטח עליו ציירתם נעשה שקוע בכל מקום בו ציירתם קו - עולם. הבה נסכם:
תורת היחסות הכללית מראה שהחלל - זמן הוא לא סתם מין לא - כלום כזה שדברים קורים בו. החלל - זמן הוא עצמו משהו, שנעשה עקום במקומות בהן יש מאסה ומשפיע על ... המציגים עליה. כך הופך החלל - זמן אף הוא לשחקן פעיל במחזה ששמו היקום. ג. מדוע הזמן לא עובר ברור, אם כן, איך ההצגה הגאומטרית של החלל - זמן
בתורת היחסות מסלקת לחלוטין את מהותו החולפת של הזמן. ביחסות הפרטית מתואר היקום כאוסף של מצבים, מימי קדם ועד העתיד הרחוק, שכולם קיימים עכשיו באותה מידה. באה
היחסות הכללית ומחמירה עוד יותר את ביטול זרימת הזמן: החלל - זמן הארבע - ממדי הוא לא סתם הפשטה מתמטית אלא מין יריעה ממשית, שמתעקמת סביב מאסות, מתנקבת בלב חורים שחורים, ומי - יודע, אולי גם יוצרת מנהרות ממקום וזמן אחד למקום וזמן אחר. לכן, למרות
שהיחסות אינה מאפשרת פרדוקסים של נסיעה בזמן, כמה פיזיקאים ידועים חיפשו דרכים מתוחכמות לעשות מסעות כאלה. כך, למשל, מצא המתמטיקאי קורט גדל (מגלה משפט אי - השלמות הידוע) פתרונות
לתורת היחסות הכללית שבהם החלל - זמן מתעקם סביב עצמו בצורה המאפשרת לאדם לחזור לעברו. עתה החל גדל להוגיע את מוחו בשאלה מה יקרה, למשל, אם יחזור אדם לעבר ... שאיבד את שפיותו, עם או בלי קשר לאובססיה על אנשים המחוסלים בידי צאצאיהם. סטיבן הוקינג וקיפ תורן הציעו גם הם תרחישים פנטסטיים המבוססים על
תורת היחסות הכללית. לכאורה, אלה מודלים נועזים, אבל בכל הקשור לשאלת מעבר הזמן הם שמרניים עד שיעמום. מי שטוען שניתן לנסוע אל העבר כשם שניתן לנסוע להודו, ... אני אחד: כל אני רגעי נושא את הזיכרונות של קודמיו. לא לחינם אמר הפיזיקאי הנודע אדינגטון כי המשפט כל יום אני מרגיש טוב יותר צריך, על פי
תורת היחסות, להתנסח כך: הצד של קו - העולם שלי הפונה לעתיד מרגיש יותר טוב מהצד הפונה לעבר. כך מקיץ גם הקץ לרעיון הבחירה החופשית: העתיד לא ניתן לשינוי ... השקפה זו ידועה כהשקפת היקום הקפוא (Block Universe) והיא מקובלת על הרוב הגדול של הפיזיקאים. שיהיה ברור: הדברים הללו אינם פרשנות מסוימת
לתורת היחסות. הם נובעים ממנה באופן לוגי. איינשטיין עצמו היה מוטרד מכך שבפיזיקה אין מקום למעבר הזמן. הפילוסוף רודולף קרנאפ, ששוחח אתו בנושא זה, סיפר שאי ...