... לא נטען כי אפקטים של מתיחה או התכווצות יופיעו במערכת - הייחוס של מנוחה רק בשל מה שרואה אחותה הצופה בה ממערכת אחרת? ושוב נקרא את מינקובסקי לעזרתנו. כאן ניצב בפנינו אתגר. דיאגרמת מינקובסקי מתארת בדרך - כלל את ... וגורסת כי חלקיו האחוריים החלו לנוע לפני הקדמיים. שוב מתאשרת, אם כן, מסקנתנו הקודמת: שינוי מערכת - הייחוס של הצופה משנה את כל פני המרחב - זמן בו הוא נמצא, כולל סידורם המרחבי של אירועים בעבר. יא. הרחבה ליחסות ... החדשות שחושפת שקילות זו: א. אם נשים אדם בחדר סגור ונניח לחדר ליפול נפילה חופשית, כל ניסוי שייעשה בו הצופה לפני הפגיעה הגורלית בקרקע יתיישב עם הטענה כי החדר מרחף ללא משקל בחלל החיצון. ב. ואם נשים אדם באותו ... סגור שבאמת ירחף ללא משקל בחלל החיצון, אבל נניע את החדר כלפי מעלה בתאוצה המתאימה, כל ניסוי שייעשה בו הצופה יתיישב עם הטענה כי החדר נמצא על פני כדור - הארץ ונתון להשפעת הכבידה. ושוב, האור איים לקלקל סימטריה ... - הערך בין כבידה לתאוצה. זו השערה שאם תתגלה כעקבית תוכל לסייע בהבנת טבע המרחב - זמן. נשוב אל הצופה מפרק י, שעבר פתאום ממצב מנוחה ביחס לשאר היקום למצב תנועה, ושעקב שינוי זה ראה את כל העצמים סביבו ... לרגע. הנה אם כן המקרה של צופה שהיה במנוחה ופתאום החל לנוע. ניתוח למצבו ברוח היחסות הכללית יאמר כך: הצופה נשאר במקומו כל העת, אבל בשלב מסוים פגע בו גל כבידה שגרם לו לזעזוע דמוי - תאוצה. גל זה נגרם כתוצאה מתזוזתם הפתאומית של כל העצמים ביקום, שעד אותו רגע היו במצב מנוחה כמו הצופה שלנו ופתאום החליטו ללא סיבה לעבור למצב תנועה והשאירו את הצופה לבדו עומד ביקום כולו. עד כאן הלכנו בנאמנות בעקבות מאך, כפי שעשה איינשטיין. אבל הנה מתבלט בתיאור שלנו יסוד ... לא החלו לנוע באותו רגע אלא על - פי סידור מיוחד ומדויק מאוד: תחילה החלו לנוע העצמים הרחוקים ביותר מהצופה שלנו, אחריהם העצמים הקרובים מעט יותר, וכך הלאה עד שהעצמים בקרבת הצופה נעו אחרונים. האפקט הכבידתי שפעל על הצופה הוא אם כן האפקט המצטבר של כל התנועות האלה ביקום. במילים אחרות, כשצופה זה מסתכל סביבו על היקום, הוא ...

... באותה תקופה. בתורת הספרות של אריסטו, פואטיקה, אשר נכתבה ב - 350 לפנהס בקירוב, מתואר הקתרזיס כפעולת הטרגדיה על הצופה, המטהרת אותו בעזרת רגשי פחד וחמלה. עוד בטקסטים שקדמו לאפלטון, שהיה מורו של אריסטו, הופיעו מילים אשר התייחסו לניקיון ... שיעור הולם לאותה פעולה נעלה. ייצוג אמנותי זה משתמש בתחושות של חמלה ופחד כדי להביא לאותו טיהור, קתרזיס, אצל הצופה. הבעיה בהבנה מדויקת של המושג נגרמת עקב היותו מוגדר במשפט אשר נותר מעורפל. אריסטו כתב: אשר על ידי חמלה ... מספק בהקשר התאורטי או שאין הסבר בכלל להבהרת המונח. כך גם יש החושבים שכוונתו של אריסטו לא לרגשותיו של הצופה, אלא לרגשותיו של הגיבור הטרגי. עקב כך עלו גישות שונות של חוקרים, אשר מביניהן קיימות שמונה תאוריות מרכזיות המתחלקות ... כהלכה, ומכאן ההתבססות על הגישה המוסרית. התמודדות מאוזנת זו מתלווה לתבונה, בניגוד לדחף וליצר שמתלווה להעצמת הרגשות בגישה הרפואית, הצופה מודע לכך שהוא מגיב לייצוג אמנותי של אירועים מעוררי פחד וחמלה ולא לאירועים ממשיים, כך שהקתרזיס הוא חלק בלתי ... לתהליך ההבהרה העצמית לא פחות מתהליכים תבוניים. כך גם בנוסף לראייה הכרתית - שכלית בלבד של השפעת הטרגדיה על הצופה לפי אפלטון, אריסטו רואה את השפעת הטרגדיה גם כרגשית וגם כקוגניטיבית. הגישה הרפואית - רגשית - קוגניטיבית: הקתרזיס הוא ... המזיקים מהגוף. כך מושווה הקתרזיס הרפואי לקתרזיס הנפשי המסייע להחזרת האיזון הנפשי בדרך של הנגדת תחושות כאב ותחושות הנאה, הצופה בטרגדיה מתבונן בייצוג של אירועים מבישים המעוררים בו אמונות ותשוקות מבישות יחד עם רגשות הפחד והחמלה, כשהשניים שייכים לאותו ...

... תצפיות, חוק טבע הפוך. וכשאעבור להביט במצפנים מהצד שלו אצטרך להודות שהצדק אתו. אם כך, אם שינוי מיקומו של הצופה מחייב את שינוי חוק הטבע שניסחנו, הרי החוק שלנו הוא לא תמיד תקף. אני מבין, אם כן, שימין ושמאל הם מושגים סובייקטיוויים התלויים במעמדו של הצופה כלפי המערכת הנצפית. מה דעתכם על חוק כללי יותר? הנה: מחטי מצפן מצביעות צפונה. החוק החדש הוא סימטרי יותר ... לענייננו הוא שאיינשטיין לקח את הגיאומטריה של מינקובסקי ועשה אותה לאבן - פינה בתורת היחסות הכללית: א. הפירוש של הצופה מבחוץ: הנוסע המסכן שבמעלית נופל במהירות הולכת וגוברת ארצה. כשהוא מוזג קוקה - קולה לכוס היא נשפכת במהירות הולכת ... היא. וכשהוא עוזב את הכוס גם היא נופלת אתו באותה מהירות, ולכן היא נשארת ליד ידו. ב. הפירוש של הצופה מבפנים: אני מרחף לי בנחת במעלית שאין בה שום כוח משיכה, ולכן הכוס שעזבתי מרחפת בדיוק במקום שבו השארתי ... קולה מרחפת מעליה (אגב, משום - מה האדמה המשוגעת הזאת מתקדמת לקראתי מלמטה במהירות הולכת וגוברת). א. הפירוש של הצופה מבחוץ: על הנוסע שבמעלית לא פועל שום כוח משיכה. זו רק המעלית שמאיצה כלפי מעלה. כשהוא מוזג קוקה - ... וכשהוא עוזב את הכוס מידו היא נשארת במקומה אבל רצפת המעלית דוהרת למעלה בתאוצה ומרסקת אותה. ב. הפירוש של הצופה מבפנים: אני נתון להשפעת כוח משיכה. לכן הקוקה - קולה נשפכת יפה לכוס, וכשאני עוזב את הכוס היא נופלת ...

... במימד המרחק במרחב ולסרוק אותו רק עי גורם אחד בטבע הוא הבן אנוש, אבל נתגלעה לעיני כאן בעיה עם הצופה הזה שעומד על פני היקום ומבחין במופע הפועל במרחבו בהבזק אחד. הבעיה היא שאותו הצופה הוא חלק מהיקום האין סופי שבד בבד גם עליו פועלים כוחות הטבע בהבזק אחד יחד עם יתר עצמי היקום, ... כזה קבוצה ארוכה של צופים שמחלקת בין חבריה את פעולת הצפיה למשמרות, כאשר כל משמרת מתחילה את משמרתה מהקטע שהצופה האחרון סיים לצפות בו. אולם ובמקרה של הצפיה ביקום - מדובר בצפיה לפעולה הפועלת בהבזק אחד על כל אזור הצפיה - כאשר הצופה בעצמו הוא חלק מאזור הצפיה וחווה את הבזק הפעולה, ולכן לא ניתן לחלק את אזור הצפיה וגם חוויית הצפיה ... האינדיבידואל נטמע בו. קודם כל הייתי רוצה להדגיש מונח אחד שהוזכר לעיל ויתכן ולא ירדנו לעומקו הנכון. כוונתי למונח הצופה ביקום, הוא האדם - בעל הפוטנציה היחידה בטבע שיכול להבחין במלוא שיעור ממד המרחק - לא רק בחלקו, ולכן זיהוי הממד נקשר באדם. אולם, וזה הדבר שביקשתי להדגיש, תואר הצופה ביקום אינו נגזר ממעמד מחייב בפועל, האדם יכול להמצא ביקום מבלי לצפות בו, והכוונה היא מבלי להוציא את הפוטנציאל ...

... אך הדרמה של חיי גיבוריו נמצאת תמיד מתחת לפני השטח ולא מול המצלמה. סרטו הכל מתחיל בים איננו שונה. הצופה צריך לעשות לעבוד ביחד עם הסרט. להשלים את המקומות שגרין השאיר אותם לדמיונו של הצופה, במכוון. כבר כותרת המשנה שלו מובילה אותנו לציפייה מסוימת שלושה סיפורי ילדות ומוות. לסרט אימה אולי. סוגה מאוד פופולארית ... דרמות. כמו שלושה בתי שיר אנו לומדים לפענח את האנשים ומערכת היחסים ביניהם, כשעיניו של אודי מוליכות את עיני הצופה במה להסתכל. בחלקים האחרונים מבטו מפנה אותנו לתחושה המיסטית של בית החולים. מסוכן, מבהיל, מסדרונות ארוכים שמובילים לאן? וכמובן מוות. גרין יצר בהצלחה סרט שבו לא רק הילד הוא הגיבור, גם הצופה צריך להשיל מעליו את בגרותו ולראות את הסרט לא כמבוגר המבין לנפש הילד, אלא להיכנס לעצמו ולמצוא את הילד ...

... את מהלכו. בכך אין כל פלא, כי אותות היוצאים בסדירות ממקור כלשהו מופיעים צפופים יותר אם מקור האור או הצופה נעים זה לקראת זה. במילים אחרות: ההאצה המדומה הזאת היא עניין מתמטי פשוט שאינו קשור לתורת היחסות. אבל עכשיו ... האותות (גלי קול או אור) עי המקור, v מהירותם המוחלטת של האותות, vs מהירות מקור האותות ו - voמהירות הצופה. אפקט דופלר המקורי אומר כי התדירות שתתגלה לצופה, fo, תהיה: כאשר סימני החיבור והחיסור מציינים, בהתאמה, התקרבות או התרחקות ... - נסבל בעיני תורת היחסות, שתיקנה את נוסחת דופלר לגלי האור כך שלא ייראה כל הבדל בין תנועות המקור והצופה. דחיסת האותות נקבעת עתה רק על פי מהירות שתי המערכות זו ביחס לזו, המסומלת ב - u, בלי כל ... על כל הצופים. בניתוח הזה, לתאוצה אין חשיבות גדולה כי האפקט נקבע בעיקר עי א) מהירות תנועתו האינרציאלית של הצופה ו - ב) משך הזמן בו היה שרוי בתנועה זו. לכן, אם בניסוי אחד נמשך מסעה של נועה שנה ... אילו היה קיים, היה מאפשר להגדיר תנועה ומנוחה באופן מוחלט: בפיזיקה הקלסית, שיעור האצת אותות האור, כשמקור האור נע והצופה נח, שונה לחלוטין משיעורו כשהצופה הוא הנע והמקור נח. הצורך לסלק תוצאה זו הוא שצריך להיות נקודת - מוצא לניתוח היחסותי. דרך זו לא ...

שבעת ימי הבריאה - יום 7 - חלק 7 וזאת לאמר, התהוות מעמד הצופה של האדם על כל הבונוסים שהזדנבו בעקבותיו - התאפשרו בשל תכונת האין - סופיות של היקום - לא בשל מימדיו האדירים. תכונת האין סוף היא זו שמזינה את ההבזק שבמסגרתו פועלת מצבת כוחות היקום - להמשיך ולהתקיים בעיני הצופה. זוהי בעינה הדינמיקה שבמסגרתה פועלים כל הכוחות, על כל היקום, בשביב אחד: הבזק אחד שמתקיים ללא הפסק. הווה שמתקיים ... זה לעד, הוא ההבזק שבמסגרתו פועלים כל כוחות הטבע על כל עצמי היקום, בשביב אחד שלא מפסיק להתהוות בעיני הצופה בגלל תכונת האין סוף של היקום. מי שרוצה להכיר את המציאות שיואיל להתבונן בדינמיקה שלה: יהוה. זו הדינמיקה היחידה ...

... ובזמנים השונים, קיימים באופן אובייקטיבי במרחב - זמן, אבל מישור הסימולטניות או חתך ההווה תלוי במערכת - הייחוס של הצופה. אמרו מעתה: לא זו בלבד שהשינויים המרחביים קשורים בשינויים הזמניים, השינויים המרחביים הם - הם השינויים הזמניים! התקצרותו היחסית ... הראשונה אלא מאלצת את העבר וההווה להסתדר מחדש על פיה! כל עוד המערכת במנוחה או במהירות נמוכה יחסית טוען הצופה שבה שני המנועים החלו לפעול באותו רגע. אבל כעבור זמן קצר, כשהחללית כבר נעה במהירות גבוהה, משנה הצופה את גרסתו: לא, המנוע הקדמי החל לפעול הרבה לפני האחורי. פלפול מטאפיסי? בדיוק ההיפך: יעידו הכבל הקרוע, או, בגרסה ...

... זה איננו מה שעומד בלב הסרט. למרות המתח, הרעש האש והעשן הסרט למעשה איטי למדי. הקצב הזה מכניס את הצופה לפרטי פרטים ומותח את עצביו עד שכמעט שלא מורגשת האיטיות היחסית. אפשר היה לחשוב לרגע שביגלו מנסה להעמיד על ... המלחמה המותחים ביותר הזכורים לי. אפשר לחוש לרגעים את האדרנלין הזורם לא רק בעורקיו של גימס אלא גם בעורקי הצופה, גם אם את הסרט ראיתי בנוחות. בבית. המלחמה אי סם ממכר. וסוף הסרט מסביר בהחלט את המוטו הראשוני. למרות ...

... הצד הערבי הישראלים נראים אלימים ורצחניים אך בפרקים היהודיים יש הסבר אנושי להתנהגות הזו. ההזדהות נעה מצד לצד, ולמעשה הצופה מזדהה עם כל הדמויות. ולא חשוב הצד למרות שבהקרנה שהייתי ישב זוג שדיבר בקול רם נגד הסרט. האחרים צפו ... הייתי רוצה לגור בשכונה הזאת. קשה להאמין שזה סרט ביכורים. העשייה נראית כל כך מקצועית ומהודקת. הסרט תובעני מאוד. הצופה צריך לעבוד בזמן הצפייה. לעקוב ולפענח את המורכבות. לטעמי הסרט הוא חוויה גדולה. קשה למנות את כל שמות השחקנים ...