פסיכולוגיה - מבוא פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה העוסק בחקר הנפש, התפיסה וההתנהגות, ומטרתו לחקור את, ולטפל (בטכניקות פסיכולוגיות שונות) בהתנהגויות האדם ובעלי החיים. מקור השם ביוונית: פסיכה - נפש, ולוגוס - תורה. העוסק בפסיכולוגיה, הוא בדרך כלל פסיכולוג. תחומי הפסיכולוגיה הנחת היסוד של מדע הפסיכולוגיה היא שישנה חוקיות בהתנהגות האדם, וכי עליה לתעד ולמדוד חוקיות זו. הפסיכולוגיה גורסת שהתנהגות אינה מתרחשת באופן מקרי, ... - עוסקת בקשר בין תהליכים מנטליים שונים למבנה המוח ולהשפעות הכימיות על תפקודו, דבר הנעשה בעיקר על ידי בחינה מדעית של פגיעות ראש מסוגים שונים. פסיכופיזיקה - עוסק ביחס ובקשר שבין הגירויים הפיזיים האובייקטיביים להם נחשף האדם, ובין התחושות ... באנשים שנפגעו ממחלות או תאונות, עיבוד אבל וטראומות אחרות. פסיכולוגיה מחקרית - עוסקת בתהליכים הקושרים תהליכים נפשיים לתהליכים ביולוגיים (מדעי המוח), תהליכים חברתיים (פסיכולוגיה חברתית) ואחרים. אסכולות פסיכואנליזה - אסכולה תאורטית וטיפולית חשובה מיסודו של זיגמונד פרויד, שתחום העניין ... מיתוסים וארכיטיפים ותת מודע קולקטיבי. פסיכולוגיה התנהגותית (ביהביוריזם) - אסכולה העוסקת בתחומים שונים של התנהגות האדם מתוך הסתמכות על מדע ניתוח התנהגות. עוסקת גם בתחומים של ההתנהגויות על בסיס התניה רספונדנטית (רפלקסים, רגשות ותחושות) ובעיקר בהתנהגות אופרנטית - כל ... מעבדה לחקר התנהגות, וחידש את מתודת המחקר אינטרוספקציה, התבוננות עצמית. בכך שינה את התפישה כלפי הפסיכולוגיה מתחום פילוסופי, לתחום מדעי לכל דבר. הוא גם עסק בפסיכולוגיה חברתית ותרבותית ובחקר הפסיכולוגיה של השפה, וקדם בכך בחצי מאה לתורותיו של נועם ... על ידי הממסד האקדמי בתחום הפסיכולוגי, וברבים ממוסדות המחקר הייתה התעלמות גורפת מתפיסותיו. שיטותיו של פרויד לא היו כרוכות במדע אמפירי הכולל תצפיות וניסויים, ולא היו ניתנות לאישוש או הפרכה, ועם זאת תגליותיו בעניינים רבים בפסיכולוגיה נחשבות לחדשניות ומשמעותיות, ... כריאקציה לגישות הפרוידיאניות, שהדגישו תהליכים תת - הכרתיים ונראו כספקולציות פילוסופיות שכמעט לא ניתן היה להעמידן במבחן אמפירי, ולפיכך מדעיותן הייתה מוטלת בספק. הביהביוריסטים, לעומת זאת, שאפו להפוך את הפסיכולוגיה למדע מדויק, אשר ניתן לבחון אותו במעבדה באופן אובייקטיבי, לכמת את נתוניו במדדים מדויקים, ולתאר באמצעותו בצורה ישירה את פניו ... כלומר, ההתנהגות הגלויה, השינויים החלים בה ואופן למידתה. הפסיכולוגים הביהביוריסטיים החשובים ביותר היו גון ווטסון ואחריו פרדריק סקינר. במקביל, מדע ניתוח ההתנהגות שהתפתח בעקבות מחקריו של פבלוב בתחום התנהגות רספונדנטית (רפלקסיבית ביסודה) ושל סקינר בתחום התנהגות אופרנטית, פתחו תחום ... מהם. ידע זה איפשר מעבר מניתוח התנהגות ניסויי (מעבדתי) לניתוח התנהגות יישומי. בהדרגה ניתן היה לראות את כוחו של מדע זה ביישומים הנרחבים שהתפתחו בתחום ההוראה והחינוך. עניין זה התבטא במיוחד בטיפול באתגרים הקשים של שינוי התנהגות. הגישה ההתנהגותית ... בגישות שונות על פי האסכולות שהתפתחו במאה ה - 20, ותוך מחקר, דיון ופיתוח אסכולות אלו. שיטות מחקר מחקר מדעי בפסיכולוגיה נעשה כמו בתחומים אחרים של המדע. ראשית יש ליצור היפותזה מדעית בתחום, שגם צריכה להסביר את כל הממצאים שהתקבלו בעבר על ידי התאוריות הקודמות. לאחר מכן יש להוכיח את תקפות ההיפותזה בעיקר באמצעות ניסוי ותצפית מדעית, אשר לכל אחד יתרונות וחסרונות לעומת השני. יתרון הניסוי הוא האפשרות לברר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים במערכת הנחקרת. יתרון התצפית הוא ההתנהלות החופשית של הטבע, ללא המעורבות המלאכותית של המדען שעלולה לגרום להטית התוצאות. דרכים נוספות לבחינת התאוריה הם מילוי שאלונים וראיונות, סיפור חיים של האדם ואף סקירה ספרותית. ... נעשו ניסויים הגורמים כאב וסבל לבעלי חיים, במידה כזו ואחרת. ביקורת מבקרי התחום טוענים לעתים קרובות כי הפסיכולוגיה היא מדע מעורפל. במאמר ביקורת של הפילוסוף תומאס קון מ - 1962 נטען כי הפסיכולוגיה באופן כללי אינה מבוססת על פרדיגמה הדומה לתחומי מדע כדוגמת כימיה ופיזיקה, אלא כי פסיכולוגים, בדומה לפילוסופים, עוסקים בנושא בדרכים מגוונות ללא תאוריה המקיפה את כולם. מבקרים רבים טוענים כי לא פעם הפסיכולוגיה היא בעלת אופי לא מדעי, בין השאר משום שמספר תחומים בה מבוססים על שיטות מחקר כמו סקרים ושאלונים, מהם ניתן להסיק בעיקר על מתאמים, ... בטיפול באנשים, אינן מבוססות על מחקרים אמפיריים מספקים המוכיחים את יעילותן. חוקרים טוענים כי פסיכולוגים רבים לא מקבלים הכשרה מדעית מספקת.

... חסרי פשר לאדם אחר, כי אמנות היא, מעצם הגדרתה, עניין של טעם אישי. אך כשגישה הזאת עוברת גם אל המדע, ההיסטוריה והמשפט, התוצאות הן, במקרה הטוב, מגוחכות. הפוסט - מודרניזם מסוגל לקלקל כל חשק והתלהבות לעסוק במדע, וחשוב להסביר לאנשים צעירים שכל קשר בינו לבין המדע הוא מקרי בהחלט. לא פחות מדאיגות הן השלכותיו החברתיות והמוסריות. בואו, אם כן, נבחן מקרוב כמה מההכרזות המרעישות הללו ... זה נחמד כשכולם צודקים! הרלטיביזם הרעיוני, כלומר, הטענה שכל אמת היא יחסית, מקורו בין השאר בספר חשוב של פילוסוף המדע תומס קון. הוא הראה שפרדיגמה מדעית, דהיינו, תמונת העולם שיוצר כל מדע, פועלת כמסננת המפריעה לראות עובדות שאינן תואמות אותה. זו באמת סכנה שכל מדען צריך להיות ער לה, שהמדע עצמו יהפוך לדוקטרינה המשמרת את עצמה. אבל אפילו קון התקומם כשראה את הטענה שלו מופיעה בכתבים מיסטיים וספיריטואליים ששמחו על ההשתחררות מעולו המחניק של המדע ומיהרו להכריז כי גם טענותיהם הביזאריות הן מדע. כי זה בדיוק ההבדל בין פרדיגמה מדעית לפרדיגמות אחרות: שום פרדיגמה מדעית אינה שולטת לנצח. אמנם, היא מנסה להנציח את עצמה עי סינון ופירוש מחדש של העובדות, אבל במוקדם או מאוחר היא ממצה את עצמה, סדקים נבעים בה ופרדיגמה חדשה מופיעה כתחליף. לעומת זאת, פרדיגמות לא מדעיות חסינות בפני זעזועים כאלה, כי יש להן כוח הרבה יותר גדול לסנן ולעוות עובדות שאינן מתאימות להן. החוסן הזה, שבגללו הן נראות כאמיתות נצחיות, הוא בעצם מה שעושה אותן חסרות ערך. כאן המקום להזכיר הבחנה גאונית שעשה פילוסוף המדע קארל פופר. בעבר, סברו אנשים שתיאוריה היא מדעית אם ניתן להוכיח אותה. כלומר, התיאוריה צריכה לנבא משהו, ואם הניבוי מתאמת, התיאוריה מדעית. בא פופר ואמר: בדיוק ההפך! תיאוריה היא מדעית אם ניתן, בעיקרון, להפריך אותה. זה נשמע קצת מוזר, כי הרי תיאוריה שהופרכה היא לא נכונה. אכן, אמר פופר, היא לא נכונה, אבל היא בכל זאת מדעית. אישוש הוא תמיד זמני אבל הפרכה היא ודאית, ולכן, כשתיאוריה מראה לנו שמשהו בוודאות לא נכון (במקרה זה: התיאוריה המסכנה עצמה) היא מקדמת את ידיעתנו בצעד חשוב קדימה! קל לראות עכשיו מהיכן הכוח העצום של תיאוריות פסאודו - מדעיות בעיני מאמיניהן: הן בנויות מראש כך שכל מה שיקרה רק יאשש אותן (למשל: העולם נברא בששה ימים אבל אלוהים ... העיקרון של פופר לאנשים בגיל צעיר, כמו תלמידי בית - ספר. זה עיקרון שכדאי להתרגל ליישם אותו לא רק במדע אלא גם בחיים האישיים, בהשקפות הפוליטיות וכדומה. בכל פעם שיש לאדם דעה נחרצת ומגובשת בנושא כלשהו, כדאי לו מדי ... קיומה. ראיתם פעם אסטרולוגים (או נומרולוגים, או עבמולוגים) מתווכחים ביניהם? שמעתם על משברים ומחלוקות בתחומים אלה? בתורות הפסאודו - מדעיות אין מהפיכות מפני שכל אחד, פחות או יותר, צודק בהם. רק המדענים המסכנים האלה מתקדמים מטעות לטעות. ב. המדע, כמו הספרות והאמנות, הוא טקסט שכל קורא מפרש לעצמו עי דקונסטרוקציה (פירוק הטקסט והבנייתו מחדש) לפי רצונו. המדע תלוי בצרכי התקופה ובאינטרסים החברתיים שלה. לכן אין תיאוריות נכונות ולא נכונות. כל חברה והאמת שלה, וכל תקופה והמדע המתאים לה. נשמע באמת נחמד, אבל דברים כאלה יכול להגיד רק מי שאין לו מושג קלוש מהו מדע. בחסות אמירות כאלה יכול כל בור חסר - הבנה לדבר שטויות באין מפריע, כי מי יעז לומר שמשהו לא ... פי הפירוש שבחרנו. אבל אם הסיפור הזה כן מלמד משהו, הרי זה שהפוסט - מודרניזם מסוגל לבלוע כל קשקוש. המדע הוא בראש ובראשונה הרפתקה. יש בו מתח עצום בכל פעם שהניסוי או התצפית שלנו מזמינים את הטבע בכבודו ובעצמו ... לא היה לולא היה משהו קיים שם, מחוץ לנו, במציאות האובייקטיבית, שאינו תלוי בנו או בקפריזות שלנו. ולא רק מדעי הטבע, גם מדעי החיים, החברה וההתנהגות מודרכים עי הניסיון הכן להגיע אל אמת כלשהי המסתתרת אי - שם בעולם. נכון, האמת הזאת ... הרחוק ההוא איננה סיבה שלא אשתמש במצפן! רק מסיבה זאת, מהשאיפה לחרוג אל מעבר למגבלות הכאן והעכשיו, מסוגל העיסוק במדע לרגש אותנו כל כך. מכאן כוחו, בכל פעם שהדברים מכזיבים את השערותינו, להביא צער ושברון - לב כמו שרק ... שורה וחצי אי - שם באחד מאינספור הכרכים של הסיפור הזה, וממש נמאס לי לשמוע שהכל עניין של פרשנות, שהמדע צריך להפוך לסופרמרקט רעיוני שכל אחד יוכל לבחור בו מה שמתחשק לו. ג. המדע תלוי בתרבות בה הוא צמח והטענות שלו תקפות רק במסגרת אותה תרבות. תיאוריות מדעיות משמרות את הכוח בידי האליטות השולטות, בעיקר זכרים לבנים. לטענה הזאת יש אבא זקן, רוצח - המונים קר ומחושב שהחזיק עצמו גם פילוסוף של המדע, הלא הוא לנין. גם תיאוריות מדעיות, טען החבר ולדימיר איליץ, מבטאות אינטרסים של המעמד המחזיק בהן. ממשיכיו הסטאליניסטיים של לנין עשו בטענה הזאת שימוש נרחב בגנטיקה, בפסיכיאטרייה ואפילו בתורת הקוונטים, ורדפו ואפילו רצחו מדענים שהחזיקו בתיאוריות בורגניות. אז במה התקדמנו מאז ימי לנין וסטאלין? הפוסט - מודרניזם, כמובן, אינו שולח אנשים לכלא, אבל ... המקבלות רק את השייכים למיעוטים המתאימים, התמלאו חיש מהר בפטפטנים צעקניים וחסרי - כשרון המלמדים היסטוריה אלטרנטיבית, פסיכולוגיה אלטרנטיבית ומדע אלטרנטיבי מנקודת הראות של קבוצותיהם המדוכאות. כך, למשל, תמצאו מרצים הטוענים כי שייקספיר גנב את מחזותיו ממחבר שחור. כמעט ... אינו מעז לבקר את רמת העבודות הללו, שהרי כל ביקורת כזאת תוגדר מייד כסקסיסטית, גזענית, וכדומה. העמדות הפסאודו - מדעיות האלה מתחברות לעתים קרובות לגישות שהן ממש אנטי - מדעיות, כפי שהראה קרל סייגן המנוח בספרו עולם רדוף - שדים. הנטייה לחבור אל השקפות עולם מאגיות ואליליות עוברת במרבית ... ניסיוניות ולכן לא ניתן להכריע ביניהם בניסוי. זאת הסיבה שאף אחד מהפירושים האלה לא התקבל על דעת כל הקהילייה המדעית אלא נשאר עניין של טעם אישי. כך, למשל, יש אנשים המאמינים ברצינות תהומית שהיקום מתחלק לאינספור יקומים בכל פעם ... הפירוש של פון - נוימן ו - ויגנר, לפיו התודעה האנושית יוצרת את מצבו של האובייקט הנצפה. כמה סופרי מדע פופולארי שקראו את הפירוש הזה - שהוא, כאמור, אחד מני רבים - החליפו בינו לבין הפורמליזם ומכאן הטענות כאילו ...

... אך, אפשר לשנות את קיבעון התפיסה הזה. אפשר גם אחרת, האדם יכול להתפתח בידע בכל התחומים, כל תחום הוא מדע ועולם נרחב בפני עצמו, אוקיינוס הידע מלא בנושאים. אין נושא שאין עליו מדע שלם. גם בעניינים חברה ותקשורת יש מדע שלם. וכל הדברים הללו חשובים באותה מידה, כל סוג של ידע הוא חשוב בפני עצמו. וכל מידע של האדם ...

... חיים כשערך חייהם כלל אינו ברור להם. אם הערך של חייך אינו ברור לך ואינך מבין מדוע עליך להתעשר, מדעו עליך לטפח את גופך ומדוע עליך לממש את פוטנציאל החיים והתבונה שלך - עליך לקרוא ללא דיחוי את הספר מדע ההתעשרות, מדע הבריאות, מדע המצוינות, שם מזומנות לך הפתעות יוצאות דופן.

ספקנות מדעית - מבוא ספקנות מדעית היא תפיסת עולם שדוגלת בכך שההבנה הטובה ביותר של המציאות, היא על ידי ניתוח המציאות בבדיקה מדעית. על פי גישה מחשבתית זו יש לחקור כל טענה ולבדוק האם הטענה נתמכת על ידי מחקר אמפירי הניתן לשחזור. מקור המונח ותחולתו המונח ספקנות מדעית הופיע כנראה לראשונה בספריו של קארל סייגן, תחילה בנובלה מגע, ולאחר מכן בספר בליונים ובליונים. ספקנות מדעית מכונה לעתים ספקנות רציונלית או חקירה ספקנית. הספקנות החדשה, כפי שהגדיר פול קורץ בספרו, גם היא למעשה ספקנות מדעית. לעתים קרובות, כשמדובר בספקנות סתם, הכוונה היא לספקנות מדעית. הספקנות המדעית נעזרת בהסקה דדוקטיבית כדי להעריך את תוקפן של טענות חסרות בסיס ראייתי מספק. סקירה כללית ספקנים מדעיים מאמינים כי חקירה אמפירית של המציאות תוביל אל האמת, וכי השיטה המדעית היא המתאימה ביותר לביצוע חקירה זו. בהתחשב בקפדנותה של השיטה המדעית, המדע עצמו יכול להיחשב כצורה מאורגנת של ספקנות. הספקן המדעי אינו בהכרח מדען (אם כי אין מניעה שיהיה מדען), אלא אדם המקבל בדרך כלל טענות המבוססות, לדעתו, על השערות הניתנות לבדיקה מדעית ועומדות בחשיבה ביקורתית. במלים אחרות, ספקן מדעי אינו מחויב לבדוק כל טענה המובאת בפניו בכוחות עצמו, אלא לדרוש לקבל ראיות התומכות בטענה ולבדוק אותן כמיטב יכולתו. ספקנים מדעיים מנסים להעריך טענות על סמך היכולת לוודא את מידת הודאות והסילוף שבהן, ונוטים לדחות טענות המבוססות על אמונה או ממצאים אנקדוטלים. לעתים קרובות הם ממקדים את ביקורתם בטענות שהם מחשיבים כבלתי סבירות, מפוקפקות או סותרות ידע מדעי מקובל באופן ברור. אין לפרש ביקורת כזו כדחיה על הסף של טענות יוצאות דופן. על פי הגישה הספקנית, טענות ... ביקורתי, וטענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן לפני קבלתן כבעלות תוקף. ישנם קריטריונים רבים לבחינת טענות / תאוריות מדעיות, ובהן עמידה בעקרון ההפרכה של פופר, תערו של אוקאם, עוצמת ההסבר, ויכולת התאוריה לחזות תוצאות נסיוניות. ספקנות היא לכן חלק מהשיטה המדעית, למשל תוצאה ניסיונית אינה נחשבת כמבוססת עד שניתן יהיה כי ניתן לשחזר אותה בניסוי נוסף שאינו תלוי בניסוי המקורי. ... העדויות המובאות לפניו, ללא צורך בפניה לסמכות ספקנית או אחרת. בפועל, הדבר נעשה קשה יותר ויותר עקב כמות הידע המדעי הנצבר. לכן היכולת לאזן בין חשיבה ביקורתית והסתמכות על קונצנזוס מדעי נעשית חיונית. תחומי פעילות מושאי עניין נפוצים למרות שהגישה הספקנית ניתנת ליישום לגבי כל טענה בדבר ידע, ישנם נושאים הזוכים לתשומת לב רבה יותר מצד הקהילה הספקנית. בין הנושאים הנדונים בספרות הספקנית המדעית ניתן למצוא טענות בתחום הבריאות (כגון היתרונות והחסרונות באכילת מוצר כזה או אחר, הליכים רפואיים בלתי מקובלים ורפואה אלטרנטיבית), ... רוחות רפאים) או מפלצות (כגון המפלצת מלוך נס) בריאתנות ותכנון תבוני, דאוזינג, תאוריות קשר, וטענות נוספות המצטיירות כבלתי סבירות מדעית. פסבדו - מדע בפרט זוכים לתשומת לב פסבדו - מדעים, תחומי ידע הנתמכים או מתיימרים להתמך על ידי המדע, אך אינם עומדים בדרישות השיטה המדעית. בין התחומים אשר לדעת הספקנים הינם פסבדו - מדעיים ניתן למצוא את האסטרולוגיה, הכירומנטיקה וההומיאופתיה. לדעת הספקנים, פסבדו - מדע טומן בחובו סכנות ממשיות. ברטראנד ראסל טען כי מאחר שמעשיו של אדם מבוססים על אמונותיו והשקפותיו, אזי אם אותן ... עלולה להוביל לפרוץ מגיפות. הספקן ריצרד דוקינס מרחיק לכת וטוען כי דתות (המבוססות מטבען על אמונות ולא על עדויות מדעיות) הן גורם מרכזי לאלימות (בעיקר בספרו יש אלוהים?), וכי תרורות בריאתניות מהוות איום ממשי על מדע הביולוגיה. הנגשה לציבור הרחב ספקנים כגיימס רנדי התפרסמו בהלעגת טענות הקשורות לחלק מהנושאים שהוזכרו. עם זאת, חוקר התופעות הפאראנורמליות ... לאפיון בכך ש - אינם מתרכזים בחיפוש אובייקטיבי אחר האמת, אלא בהגנה על עמדה אידאולוגית בה החזיקו מראש. ספקנות מדעית מול ספקנות פילוסופית יש להבדיל בין הספקנות המדעית והספקנות הפילוסופית החוקרת את יכולת האדם לרכוש ידע על טבע העולם והאופן בו הוא נתפס בעיניו. בעוד שספקן מדעי דורש הוכחה סבירה לתקפותן של טענות לפני קבלתן כידע, ספקן פילוסופי עשוי להכחיש את עצם קיומו של הידע ממגוון ...

פילוסופיה של המדע - מבוא פילוסופיה של המדע הוא ענף בפילוסופיה העוסק ביסודות, הנחות ובמשמעויות הפילוסופיות של המדעים. ענף מגוון זה מתייחס לכל המדעים, מדעי הטבע, כגון פיזיקה וביולוגיה, מדעי החברה, כגון פסיכולוגיה וכלכלה, ומדעי הרוח. יש הרואים בפילוסופיה של המדע אפיסטמולוגיה ואף מטאפיזיקה של המדע הממשי. הפילוסופיה של המדע שואפת לענות ולהסביר שאלות, כגון טבעם של קביעות ומושגים מדעיים, האופן שבו הם נוצרים, כיצד המדע מסביר, חוזה, ומשתמש בטבע באמצעות טכנולוגיה, כיצד אפשר להחליט על הדיוק של מידע, הניסוח והשימוש במתודות מדעיות, אופני החשיבה שבהם משתמשים על מנת להגיע למסקנות, והמשמעויות של המתודות והמודלים המדעיים לחברה ככלל, ולמדעים עצמם. יש הסוברים כי לכל המדעים יש פילוסופיה מסוימת המונחת בבסיסם, גם אם הם יכחישו זאת: אין מדע ללא פילוסופיה, יש רק מדע שהפילוסופיה שלו לא נבחנה כראוי. תוכן עניינים: 1 אמפיריציזם 2 ריאליזם מדעי 3 אינסטרומנטליזם 4 קונסטרוקטיביזם חברתי 5 אנליזה וסינתזה 6 רדוקציוניזם 7 אינדוקציה 8 יכולת הפרכה 9 עקביות 10 תערו של אוקאם 11 תומאס קון 12 ביקורת על הפילוסופיה של המדע 13 תורמים חשובים לפילוסופיה של המדע 14 נושאים בפילוסופיה של המדע אמפיריציזם: מושג חשוב בפילוסופיה של המדע הוא האמפיריציזם, או התלות בראיות. אמפיריציזם הוא הדעה כי הידע מגיע מהחוויות שלנו בעולם. מבחינה זו, קביעות מדעיות מגיעות מנסיוננו ומתצפיותינו. כאשר אנו חוזרים עליו מספיק פעמים, המידע שמגיע מהתצפיות והניסויים שלנו הוא הראיות שלפיהן הקהילה המדעית בונה את התאוריות אשר מנסות להסביר את חוקי העולם. תצפיות מחייבות תפיסה של המציאות, ולכן הן בעצמן פעולות קוגניטיביות. ... בתוך ההבנה שלנו של האופן שבו העולם פועל, כאשר ההבנה שלנו משתנית, גם התצפיות כשלעצמן עשויות להשתנות. כמו כן, המדענים משתמשים במטאפורות יסודיות כדי לבנות את תצפיותיהם למבנה מושגי ברור, על ידי דדוקציה ואינדוקציה, וגם מטאפורות אלה קבועות בתוך הבנתם את העולם. ריאליזם מדעי: ריאליזם מדעי הוא השקפה הגורסת כי היקום מתנהג באמת כפי שהוא מתואר על ידי תאוריות מדעיות. ריאליסטים חושבים כי ישים כמו אלקטרונים או שדות כוח חשמליים באמת קיימים. הריאליזם מניח שקיים עולם בלתי תלוי בנו ... (הנחות אונטולוגית). עוד מניח הריאליזם שבני אדם יכולים לדעת אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות, באמצעות מחקר מדעי (הנחה אפיסטמולוגית). לבסוף, לפי הריאליזם, יש לפרש מונחים תאורטיים כגון אלקטרונים ו - דנא המתייחסים לאובייקטים בלתי ניתנים לצפייה כפשוטם, כלומר כמתייחסים ליישים שאכן קיימים בעולם (הנחה סמנטית). ישנן מספר גרסאות של ריאליזם מדעי, השונות זו מזו בהתחייבויותיהן המטאפיזיות. ריאליזם נאיבי מניח שכל הישים המתוארים בתאוריות מדעיות אכן קיימים. גרסאות מתוחכמות יותר של ריאליזם בוחרות להאמין באופן סלקטיבי בקיומם של ישים מסוג מסוים, אך לא באחרים. ריאליזם חלקיקים (אנגלית: entity realism) הוא ההשקפה שחלקיקים בלתי נראים, כגון אלקטרונים ופוטונים, המאכלסים תאוריות מדעיות, אכן קיימים וההוכחה לכך היא שמדענים מצליחים לשלוט בתופעות שהם מזהים עם חלקיקים אלה ולבצע עליהן מניפולציות באופן שיטתי. ריאליזם חלקיקים מזוהה בעיקר עם הפילוסופים ... טיעונים בעד ונגד ריאליזם על גרסאותיו השונות. טיעון מפורסם בעד ריאליזם הוא טיעון הנס, אשר לפיו ההצלחה הכבירה של המדע לתת חיזויים מדויקים היא בבחינת נס, אלמלא היו מניחים שהישים התאורטיים אכן קיימים. טיעון זה מזוהה עם הפילוסוף הילרי ... זה וכיום הוא מחזיק בעמדה של ריאליזם פנימי, שהיא, למרות שמה, עמדה אנטי - ריאליסטית). מנגד, יש הטוענים שהצלחת המדע אינה כה מפתיעה, משום שאמצעי המדידה שבהם משתמשים המדענים כבר כוללים את הנחות היסוד התאורטיות שלה, לכן התוצאות שתתקבלנה בוודאי יהיו בהתאם למה שציפו משום שאין באפשרות המכשירים ... זה מזוהה בימינו עם הפילוסוף לארי לאודן. ישנן מספר אסטרטגיות להתמודד עם טיעון זה. יש המנסים להפריד בין תאוריות מדעיות בשלות לבין תאוריות בלתי בשלות, ולטעון שרק תאוריות מדעיות בלתי בשלות התגלו כשקריות, ואילו תאוריות בשלות היו קרובות לאמת. האתגר, כמובן, הוא להגדיר בשלות של תאוריות באופן נפרד ... ריאליזם מבני מנסות אף הן להתמודד עם טיעון האינדוקציה הפסימית, בהצביען על מבנים מתמטיים, כגון משוואות מקסוול, המאכלסים תאוריות מדעיות, ונוטים להשתמר גם כאשר תאוריות מתחלפות, גם אם הפרשנות שלהם משתנה. אינסטרומנטליזם: האינסטרומנטליזם טוען כי התפיסות, התאוריות והרעיונות המדעיים שלנו הם מכשירים נוחים על מנת להסביר, לחזות ולשלוט בחוויות שלנו. האיסטרומנטליסט יכול להכחיש את קיומם של ישים תאורטיים ...

... להיות חרוץ. אולי היא טעתה. אולי לעובד עצלן יש יתרונות על פני החרוץ. גישת החכמולוג (האם אפשר לסמוך על המדע והניסיון? ) אם הגעת עד לכאן כל הכבוד. לא יודע מה אתה חושב אבל יכול להיות שאתה אומר לעצמך: ... כל השטויות האלו? ברור שאפשר לקחת כל דבר לכאן ולכאן אם להשתמש רק בשכל ובלוגיקה. בשביל זה יש לנו מדע מומחים וניסיון חיים. זה מה שיגיד לנו לאן ללכת ומה לעשות בשביל תוצאות טובות. עובדה שאנשים עם קורות חיים ... משתי סיבות: 2.אני אוהב להוכיח לאנשים שמאמינים בה כמה שהם טועים. כך שאם אתה אחד מהם תתכונן 1.תמיד אהבתי מדע ולהבין את חוקיות החיים. אני מודה שאני חנון. לשנוא אותי כי אני עומד לשבור לך את הגישה הזאת כהוגן. קודם כל אני אסביר איך עובד מדע \ סטטיסטיקה \ ניסיון חיים: נניח שיש בחורה שהזמנתי לדייט 100 פעם ו100 פעם היא סירבה. האם בפעם ה101 ... להגיד כן. או יכול להיות שיש לה שגעון כזה להגיד לא 100 ברצף לפני שהיא אומרת עכשיו נסתכל איך המדען יפרש זאת. המדען ייראה ב100 דחיות ברצף תוצאה של ניסוי. המסקנה: הבחורה תמשיך להגיד לא לנצח. איך מדען יכול לדעת שהוא אסף מספיק ראיות? אני אספר בדיחה: מדען עושה ניסוי. הוא לוקח מקק ושם אותו בצנצנת בחדר חשוך. ואז הוא מדליק את האור והמקק מתחיל לרוץ בתגובה. ואז המדען כורת לו את הרגליים וחוזר על הניסוי. הפעם המקק עומד במקום כשהאור הודלק. מסקנה: מקק בלי רגליים לא רואה האם אתה באמת יכול לדעת אם מדען או מישהו אחר הסיק מסקנה נכונה? האם אתה הסקת מסקנה נכונה? מדענים יכולים להתווכח זה עם זה שנים על גבי שנים. רק בגלל שדעה אחת רווחת במדע לא אומר שהיא נכונה. פעם חשבו שאי אפשר לבנות ספינות ממתכות כי הן כבדות מהמים והן ישקעו לכן בנו ... נושאות מטוסים ענקיות ממתכות שצפות על המים. לדוגמה: ההתחממות הגלובלית היא נושא חם בימינו (תרתי משמע). מצד אחד יש מדענים שתומכים שיש התחממות גלובלית שקשורה לאדם בעיקר לפליטת גזי החממה. מצד שני יש מדענים שטוענים שזה קורה בלי קשר כחלק ממחזור טבעי של האקלים. שני הצדדים מביאים ראיות שתומכות בנקודות תומך: במאה השנים ... מודדים במקום הלא נכון. תמונות לווין דווקא מראות שב50 שנה האחרונות לא הייתה כזו עליה המבט שלהם לפי סטנדרטים מדעיים עם ניסויים מבוקרים. זה נשמע בערך כך: לא יוצא בגללם והטמפ עולות משמעותית בטמפ. תומך: אז למה יש המון ... שהבנת את הרעיון. אבל אני לא ממליץ לך לנסות לקפוץ מהחלון כדי לראות אם כוח המשיכה זו עוד שטות שהמדענים המציאו: ). יכול להיות שלא. תרגיל לקורא החושב: ראו שבמפרץ חיפה יש תחלואת סרטן גבוהה מהממוצע וטוענים שזה קשור ...

... שהכרח יהיה להרוס אותה מן היסוד כדי לבנות משהו חדש. איך קרה שדווקא אריסטו, שבניגוד לשני מוריו היה גם מדען מוצהר, נעשה לסמל חשכת ימי - הביניים שהמדע נאלץ להילחם בו בחירוף נפש? כתביו הקיפו את כל תחומי הדעת, בכמה מדעים, כמו אמבריולוגיה, ניסוייו לא היו מביישים אפילו מדען בן - ימינו (דארווין ראה בו את גדול מוריו). הוא גם נחשב לאבי הלוגיקה ועד היום הולך ההיגיון המדעי בדרך דומה לחוקי ההיגיון שניסח. מצד שני, הוא היה חוסך לעצמו הרבה ביזיונות אם היה מצליח לפעמים לומר בפשטות, ... לא העז לבדוק אותן. למרות ריבוי התחומים בהם עסק, הוא התנגד בחריפות למחקר אינטרדיסציפלינרי והזהיר שלא לחקור תופעות בתחום מדע אחד עי שימוש בכלים של מדע אחר. ועוד בעיה: הוא היה גם מלומד גדול, שהכיר וציטט בהרחבה את קודמיו ובני - זמנו, וכך נוצר הרושם ... שבקיא באריסטו בקיא בפילוסופיה היוונית כולה. על - פי הדיכוטומיה של בכלר, 9 אפלטון היה פוטנציאליסט, כלומר השתית את המדע על יסודות שהם עצמם פלאיים ובלתי - נראים, אבל ניתן לגלות את עקבותיהם בעקיפין. אריסטו, לעומתו, היה אקטואליסט שרצה מדע המתבסס רק על מה שניתן לראות באופן ישיר וסילק את כל הסיבות הנסתרות. בכך ניקה את המדע מאמונות טפלות (אם כי לא דחה את האסטרולוגיה), אבל גם דיכא את הופעתן של השערות חדשות. לפיכך, גם בספר ... בתחילת כל שיעור פיזיקה. אבל בואו נודה: זה לא ממש הוגן. קון, בספרו מבשר - התקופה המבנה של מהפכות מדעיות, 46 סיפר איך הכין בצעירותו הרצאה ובה התכונן לתקוף, כמו כולם, את אריסטו. לשם כך ניסה להעמיד את עצמו ... בראש סימולציה שלו. כך אנחנו עושים, למשל, כשאנחנו מאחרים לאיזה מקום ומנסים לדמיין מראש איך נעשה קיצורי - דרך. מדען יכול להריץ ניסויי חשיבה כאלה אם הפנים היטב את חוקי - הטבע הרלוונטיים לסיטואציה שאותה הוא חוקר. כזה הוא ... ארצו במלחמה בין קרתגו לרומא, ובסופה השתלטו הרומאים על סירקוז. המפקד הרומאי, שהעריץ את האיש שהטביע את אוניותיו בכוח המדע בלבד, הזהיר את חייליו שלא לפגוע בארכימדס. אבל חייל שעבר על פני זקן שצייר בחול ספג גערה: מי מו ... (ימי הזוגות, התנאים והאמוראים) ושרוו מטובו הרבה יותר ממה שהיו מוכנים להודות, הפנו את עיקר כישוריהם לתחום ההלכה והאמונה. המדע נאלץ לנדוד לבגדד, לטהרן ולשאר ערי האסלאם הפורח, עד שיקומו עמי אירופה לשבור את עול הכנסייה והמלך, והיהודים ייצאו ...

... האירועים והתחושות הנלוות בכל מקרה. אמונה דתית אף היא מושפעת מחוויות קודמות (מסורות ומנהגים דתיים בסביבה הקרובה). קיומו של מדע (מערבי מודרני או אחר) הופך את יחס האמונה והאדם למורכב, שכן הוא מרחיב את תחום ההתנסות החושית - לשונית. התפתחות המדע מאפשרת יצירת עולם אובייקטיבי הולך וגדל (שאלות כגון כיצד פועל הגוף וממה מורכב העולם ניתנות למדידה חושית אובייקטיבית באמצעות כלים מדעיים שונים, והופכות להיות זהות מהותית לשאלה איזה צבע יש למקרר?). עם קבלת המדע בתודעתו של האדם, עוסקת האמונה בשאלות יותר כלליות (האם לקבל את דרך החקירה המדעית ולהאמין למדענים? האם שיטת הרפואה המערבית נכונה? וכו), ומשקלן של השאלות הערכיות (מה חשוב בחיים? מהי הצורה הנכונה ביותר לקיים חברה? ... לרוב תואמת אמונות דתיות), האמונה קובעת ישירות את האמת. על - פי האמונה העקיפה (אשר מאפיינת, בין היתר, את המדע המודרני), האמונה מגדירה רק את הכלים למציאת האמת (לדוגמה: אמונה בתוקף של התנסות חושית כקובעת אמת), ואילו האמת עצמה ... לדוגמה), באמצעות תקשורת בין בני אדם (לדוגמה: קריאת עיתון על מנת להבין את העולם), או באמצעים שיטתיים, המכונים ברובם מדע. אמצעים חושיים אלו הם המרכיבים, על פי התפיסה החילונית הטהורה, של הידיעה האנושית, ומתווכים את האמונה והידיעה. פער זה ... זו והמגמות החברתיות השונות המתרחשות במהלך ההיסטוריה. יחס זה הוא דיאלקטי, כלומר - ההיסטוריה והאמונה משפיעות זו על זו. המדע החוקר יחס זה הוא מטריאליזם דיאלקטי. לדוגמה: התפתחות הקפיטליזם הייתה כרוכה בהתפתחות האמונה של האדם כי כמות הרכוש שברשותו, ...

... 2001, קיץ תשסא. 5. טופלר אלבין (1970) הלם העתיד, עם עובד, אופקים, עמ 179. יונאי חביבה (אוקטובר 1990) סיפורת המדע הבדיוני כגאנר פופולרי מתמסד, עבודה לקבלת דוקטורט. 7. לובין אורלי, גבולות האלימות: גבולות הגוף, תאוריה וביקורת, 18 אביב 2001. ... and other Essays, Boston 1992. 80. Wiener Norbert (1964) God and the Golem (ditails not found). ספרות בדיונית וספרות מדע בדיוני בעברית 1. אן מק - קפרי (1969) הספינה המזמרת, תרגום אריה חשביה, עם עובד - מדע בדיוני, תל אביב. טוויס וולטר (תשמא) מוקינגבירדתל אביב: הוצאת רב מכר. מק - קפרי אן (1981), הספינה המזמרת, תל ...