... כל מיני שרבוטים הנראים חסרי פשר לאדם אחר, כי אמנות היא, מעצם הגדרתה, עניין של טעם אישי. אך כשגישה הזאת עוברת גם אל
המדע, ההיסטוריה והמשפט, התוצאות הן, במקרה הטוב, מגוחכות. הפוסט - מודרניזם מסוגל לקלקל כל חשק והתלהבות לעסוק
במדע, וחשוב להסביר לאנשים צעירים שכל קשר בינו לבין
המדע הוא מקרי בהחלט. לא פחות מדאיגות הן השלכותיו החברתיות והמוסריות. בואו, אם כן, נבחן מקרוב כמה ... אוי כמה זה נחמד כשכולם צודקים! הרלטיביזם הרעיוני, כלומר, הטענה שכל אמת היא יחסית, מקורו בין השאר בספר חשוב של פילוסוף
המדע תומס קון. הוא הראה שפרדיגמה
מדעית, דהיינו, תמונת העולם שיוצר כל
מדע, פועלת כמסננת המפריעה לראות עובדות שאינן תואמות אותה. זו באמת סכנה שכל
מדען צריך להיות ער לה,
שהמדע עצמו יהפוך לדוקטרינה המשמרת את עצמה. אבל אפילו קון התקומם כשראה את הטענה שלו מופיעה בכתבים מיסטיים וספיריטואליים ששמחו על ההשתחררות מעולו המחניק של
המדע ומיהרו להכריז כי גם טענותיהם הביזאריות הן
מדע. כי זה בדיוק ההבדל בין פרדיגמה
מדעית לפרדיגמות אחרות: שום פרדיגמה
מדעית אינה שולטת לנצח. אמנם, היא מנסה להנציח את עצמה עי סינון ופירוש מחדש של העובדות, אבל במוקדם או מאוחר היא ממצה את עצמה, סדקים נבעים בה ופרדיגמה חדשה מופיעה כתחליף. לעומת זאת, פרדיגמות לא
מדעיות חסינות בפני זעזועים כאלה, כי יש להן כוח הרבה יותר גדול לסנן ולעוות עובדות שאינן מתאימות ... הזה, שבגללו הן נראות כאמיתות נצחיות, הוא בעצם מה שעושה אותן חסרות ערך. כאן המקום להזכיר הבחנה גאונית שעשה פילוסוף
המדע קארל פופר. בעבר, סברו אנשים שתיאוריה היא
מדעית אם ניתן להוכיח אותה. כלומר, התיאוריה צריכה לנבא משהו, ואם הניבוי מתאמת, התיאוריה
מדעית. בא פופר ואמר: בדיוק ההפך! תיאוריה היא
מדעית אם ניתן, בעיקרון, להפריך אותה. זה נשמע קצת מוזר, כי הרי תיאוריה שהופרכה היא לא נכונה. אכן, אמר פופר, היא לא נכונה, אבל היא בכל זאת
מדעית. אישוש הוא תמיד זמני אבל הפרכה היא ודאית, ולכן, כשתיאוריה מראה לנו שמשהו בוודאות לא נכון ... זה: התיאוריה המסכנה עצמה) היא מקדמת את ידיעתנו בצעד חשוב קדימה! קל לראות עכשיו מהיכן הכוח העצום של תיאוריות פסאודו -
מדעיות בעיני מאמיניהן: הן בנויות מראש כך שכל מה שיקרה רק יאשש אותן (למשל: העולם נברא בששה ימים אבל ... ממליץ מאוד להנחיל את העיקרון של פופר לאנשים בגיל צעיר, כמו תלמידי בית - ספר. זה עיקרון שכדאי להתרגל ליישם אותו לא רק
במדע אלא גם בחיים האישיים, בהשקפות הפוליטיות וכדומה. בכל פעם שיש לאדם דעה נחרצת ומגובשת בנושא ... פעם אסטרולוגים (או נומרולוגים, או עבמולוגים) מתווכחים ביניהם? שמעתם על משברים ומחלוקות בתחומים אלה? בתורות הפסאודו -
מדעיות אין מהפיכות מפני שכל אחד, פחות או יותר, צודק בהם. רק
המדענים המסכנים האלה מתקדמים מטעות לטעות. ב.
המדע, כמו הספרות והאמנות, הוא טקסט שכל קורא מפרש לעצמו עי דקונסטרוקציה (פירוק הטקסט והבנייתו מחדש) לפי רצונו.
המדע תלוי בצרכי התקופה ובאינטרסים החברתיים שלה. לכן אין תיאוריות נכונות ולא נכונות. כל חברה והאמת שלה, וכל תקופה
והמדע המתאים לה. נשמע באמת נחמד, אבל דברים כאלה יכול להגיד רק מי שאין לו מושג קלוש מהו
מדע. בחסות אמירות כאלה יכול כל בור חסר - הבנה לדבר שטויות באין מפריע, כי מי יעז לומר שמשהו לא נכון ... מלמד שום דבר אלא על פי הפירוש שבחרנו. אבל אם הסיפור הזה כן מלמד משהו, הרי זה שהפוסט - מודרניזם מסוגל לבלוע כל קשקוש.
המדע הוא בראש ובראשונה הרפתקה. יש בו מתח עצום בכל פעם שהניסוי או התצפית שלנו מזמינים את הטבע בכבודו ... אחרת. המתח הזה לא היה לולא היה משהו קיים שם, מחוץ לנו, במציאות האובייקטיבית, שאינו תלוי בנו או בקפריזות שלנו. ולא רק
מדעי הטבע, גם
מדעי החיים, החברה וההתנהגות מודרכים עי הניסיון הכן להגיע אל אמת כלשהי המסתתרת אי - שם בעולם. נכון, ... המקום הרחוק ההוא איננה סיבה שלא אשתמש במצפן! רק מסיבה זאת, מהשאיפה לחרוג אל מעבר למגבלות הכאן והעכשיו, מסוגל העיסוק
במדע לרגש אותנו כל כך. מכאן כוחו, בכל פעם שהדברים מכזיבים את השערותינו, להביא צער ושברון - לב כמו ...