פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 3... - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 3 פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 2. הגורם האנושי למרות שהחוק המדעי חושף סדר והיגיון עמוקים בעולם, התהליך המוביל לגילויים לא חייב להיות מסודר או הגיוני בעצמו. כשסוקרטס מסביר לנו ברצינות תהומית בהמשתה איך אהבת ... שעשו בין העדפותיהם המיניות לבין פועלם. כדאי, אם כן, לומר כמה מלים על המקורות הנפשיים המזינים את הדחף המדעי. יש אנשים שהעיסוק במדע עושה אותם צנועים, פשוטים וטובי - לב. המגע עם חידות הבריאה מכניס באדם פרופורציות ומקטין את משקלם של ענייני כסף, מה יגידו ושאר שטויות היום - יום. כך היה עם נפילים כמו דארווין, פרדיי ואיינשטיין. גם לי היה מזל, כפי שאספר בהמשך, להכיר כמה מדענים דגולים, וכשאני חושב על כך אני מתפלא עד כמה מצטיינים האנשים האלה גם בגדולתם האנושית. ויש, למרבה הצער, גם דוגמאות הפוכות. אל בני משפחת ברנולי ... בבוקר שאחרי התאבדות אשתו, שלא יכלה לחיות עם מעשיו, יצא לחזית לספור הרוגים. למרבה הביזיון, מרכזים מדעיים על שם הפושע הזה קיימים באוניברסיטאות ישראליות. ספרו של פול גונסון אינטלקטואלים12 מראה כי כמה מגדולי ההוגים של תרבות המערב היו טיפוסים די ... דוחה יותר. ובכל זאת, גם הצדדים הלא - יפים של נפש האדם - התחרותיות, הקנאה וכדומה - שותפים ביצירה המדעית. לא אחר מאשר אריסטו העיר כי בגאונות יש קורטוב של שיגעון. בנושא זה תרם פופר עוד תרומה חשובה כשביטל את הדרישה להצדיק השערה מדעית. כשמישהו מעלה השערה הניתנת להפרכה, אמר פופר, זה לגמרי לא משנה אם סיבותיה הן רציונאליות. דוגמה טובה לטענת פופר מספקת הרפואה. בימי הביניים ... אחת התרופות המוצלחות ביותר בתולדות הרפואה. מסיבה זו אין לדעתי סתירה בין הדרך בה ראה פופר את התקדמות המדע - הפרכות מובילות להחלפת תיאוריה אחת בתיאוריה טובה יותר - לבין הניתוח שעשה היסטוריון המדע היהודי - אמריקני תומס קון (1922 - 1996) להופעת המהפכות המדעיות. קון טען כי כשמתגלות עובדות הסותרות תיאוריה, קורה בדיוק מה שכולם קיוו שאינו קורה במדע: התיאוריה מתקנת את העובדות כדי להגן על עצמה. ... אמר קון, קיימת בתוך פרדיגמה - מושג קצת מעורפל המאפיין את מכלול העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים מדע בתקופה כלשהי. לפרדיגמות יש כוח גדול מכפי ששיערנו, והן מסוגלות לגרום לנו לראות דברים בצורה אחרת או אפילו לא לראותם כלל. רק אחרי שכמות הסתירות ... אבל אם נתעלם מהטענה האחרונה, נוכל ללמוד גם מקון וגם מפופר: הראשון הוא יותר היסטוריון וסוציולוג של המדע המראה איך המדע מתקדם במציאות, בעוד שהשני הוא פילוסוף של המדע המראה איך המדע צריך להתקדם. קון מראה את חשיבותו של הגורם האנושי - השמרנות וההתחפרות בעמדות מוכרות - בעוד פופר מראה איך ניתן להתעלות מעל הגורם הזה. לרוגר ... שונים ומשונים שפעלו ממניעים דתיים, מרדיפת כבוד או אפילו מתאוות פחות מכובדות, ודווקא הם הזרימו אל המדע רעיונות שהפרו אותו. כמו שהאבולוציה חייבת את הצלחתה לאינספור תקלות במנגנון התורשתי, כך גם היצירתיות זקוקה לאספקה מתמדת של רעש היוצר צירופים ... הפיסיקאים, מה היינו עושים בלעדיכם! הנון - שלאנטיות הזאת, על - פי בכלר, 9 היא חלק בלתי - נפרד מהמתודה המדעית: המדען מוכן להניח הנחות ללא הוכחה מספקת ולהתקדם אתן, במקום שבו היה הלוגיקן הקפדן נשאר תקוע. בכלר מתמצת את הגישה הזאת בסיסמה של גלילאו: באר את הפלא ... (בלתי משתנה) מקודמו, בכך שאינו תלוי במיקומו של הצופה ביחס לשולחן. אבל לא לעולם חוסן: כשיצאו שני המדענים הדגולים, מצוידים במצפנים, לסיבוב הרצאות בעולם להרצות על חידושם, ויגיעו במקרה לאולם הרצאות המצוי באי אלף רינגנס (Ellef Ringnes) צפונית ... על נוגה, למקרה שיתחשק לשניים לנסוע ולהרצות גם שם על התנהגות המצפנים. לפנינו אם כן שני סוגי טענות מדעיות. חוק טבע הוא כלל האומר בהינתן גורם A תהיה התוצאה B. עיקרון הוא כלל מסוג גבוה יותר האומר בהינתן חוק - טבע X תקיים תוצאת החוק את הכלל Y. כך, ... אותן תוצאות. עיקרון ספקולטיבי יותר הוא עיקרון השפע שהוזכר לעיל. גם המאפיינים האסתטיים של התיאוריה המדעית המעסיקים אותנו בספר זה - פשטות, אחדות, ואפילו היופי עצמו - יש להם מעמד של עקרונות. כמובן, העיקרון, כמו חוק הטבע, הוא טענה הניתנת להפרכה ולכן ...