... בואו נעבור למערכת קצת יותר ריאליסטית. תהא נועה טסה
בחללית באורך l ומנוחה ממתינה ליד מנהרה באותו אורך. אם תטוס
החללית במהירות קרובת - אור דרך המנהרה, תראה מנוחה
שהחללית התקצרה ולכן הייתה לרגעים אחדים מוסתרת כולה בתוך המנהרה. נועה, לעומתה, תראה את המנהרה כמתקצרת ולכן חרטום
חלליתה הגיח מהפתח הקדמי בטרם עברו הירכתיים בפתח האחורי. ציור # (שחר, כאן הציור של
החללית והמנהרה) ממחיש את הפיתרון במונחי המרחב - זמן הארבע - ממדי: האירועים עצמם, במקומות ובזמנים השונים, קיימים באופן אובייקטיבי במרחב - זמן, אבל ... מופיעים בסדר - זמנים שונה. וביתר פשטות: ירכתי
החללית רודפים מהר מדי את חרטומה. לא כל ספרי הלימוד מצביעים על גזירה פשוטה זו של התקצרות לורנץ - פיצגרלד מהאפקט היסודי יותר של ההאטה היחסית של ... מנוחה. האם ניתן לגזור אפקט דומה אם נשפר את ניסוי
החללית והמנהרה כך שנועה תימצא בסופו במערכת - הייחוס של מנוחה? האם גם המוט שלה יסבול מהתכווצות תמידית בדומה להצערה התמידית בפרדוקס הראשון? בקיצור: מה ... באמצע המנהרה? נסלק תחילה גורם לא רלוונטי. ברור שאם
החללית היא ארוכה והבלם נמצא רק בצדה האחד, אזי, על - פי היחסות, לא תיעצר
החללית כולה באותו רגע כי הזמן הדרוש להשפעת הבלימה לעבור מחלק אחד של
החללית לחלקים האחרים אינו יכול לעלות על הזמן הדרוש לאור לעבור מרחק זה. לכן,
החללית תסבול ממעיכה אם הבלם קבוע בחלק הקדמי, וממתיחה אם הבלם קבוע מאחור. לא אלה האפקטים המעניינים אותנו.
החללית צריכה, אם כן, לבלום בכל חלקיה יחד. קל להגיד, אבל איך עושים את זה? הנה הדילמה: אם רוצים אנו למנוע אפקטים של מעיכה או מתיחה, עלינו להפעיל את כל בלמי
החללית בו - זמנית, ושוב חוזרת השאלה: בו - זמנית באיזו מערכת ייחוס? הנה, על - פי כללי היחסות הפרטית, האפקטים האפשריים במידה
והחללית תפעיל את כל בלמיה: א. אם יפעלו כל בלמי
החללית בו - זמנית במערכת - הייחוס של המנהרה, הרי במערכת - הייחוס שלה עצמה תופיע העצירה תחילה בחרטום
החללית ואחר - כך בירכתיה, ולכן תסבול ממעיכה. בעצם, כשנביט בתהליך במערכת - הייחוס של המנהרה, הקפאנו את
החללית באורך המקוצר שהיה עד כה רק נצפה, עקב הפרש המהירויות, וכעת הפך לממשי ולכן הרסני (הדימוי העולה בדעתנו בנקודה זו אינו מלבב אבל יעיל: אם ידרוך אדם ... גם ממעיכה אורכית, רחמנא לצלן). ב. אם יפעלו כל בלמי
החללית בו - זמנית במערכת - הייחוס שלה עצמה, הרי במערכת - הייחוס של המנהרה תופיע העצירה תחילה בירכתי
החללית ואחר - כך בחרטומה,
והחללית תיראה נמתחת, אבל היא תתמתח מהאורך המקוצר הנצפה במהירות היחסותית חזרה לאורך המנוחה שלה. במקרה זה לא יחולו
בחללית עיוותים. במילים אחרות, גם הפעלת בלמים רבים לא תמיד תציל את
החללית מנזקים. שימו לב שהפעם אנו מדברים על אפקטים פיסיקליים של ממש: אין זו ההתקצרות הנצפית כמו ביחסות הפרטית, שבה כל צופה רואה את חברו מתקצר לעומתו. ... של החפץ שנעצר. ניתן רק למזער נזקים אלה אם יהיה גוף
החללית אלסטי מאוד וההאטה הדרגתית מאוד, כך
שהחללית הגמישה תוכל להחזיר לעצמה את צורתה. האפקטים עצמם רק יוחלשו אך לא ניתן למנעם. ז. תגלית על דרך הסימטריה בשלב הזה הבחנו במשהו שגרם לנו להתרגש: אם
החללית תסבול ממעיכה מתיחה במעבר מתנועה למנוחה, היא צריכה לסבול מאותם אפקטים, בסדר הפוך, במעבר ממנוחה לתנועה! כי כפי שראינו, על - פי היחסות, מנוע בודד לא יניע את כל גוף
החללית באותו רגע, ולכן גם במקרה זה יש להפעיל כמה מנועים לאורך גוף
החללית כדי למנוע ממנה נזקים, וגם הפעם לא נימלט מנזקים אלה בכל המקרים, כי הגדרת הבו - זמניות היא תלוית מערכת - ייחוס. לכן: א. אם יופעלו כל מנועי
החללית בו - זמנית במערכת - הייחוס של המנהרה, שהיא גם מערכת - היחוס של
החללית עצמה בשלב הראשון, הרי לכשתעבור
החללית למערכת - הייחוס הבאה, לומר, כשתהיה שרויה בתנועה תופיע ההאצה תחילה בחרטום ה