... אבל מתי שגני בסביבה, אז היא מעמידה פנים שהיא מתעלמת ממני. מסקנה: אם חן כן מתייחסת אלי טוב בלי גני לידה, אז ההנחה היא שהיא רוצה להתייחס אלי טוב גם מתי שגני כן לידה, אבל היא פשוט מפחדת מתרחיש כלשהו שהיא מניחה שיקרה שבגללו היא תבקר את עצמה לשלילה. מסקנה: אם אני מודע לעובדה שמעשיה של חן הם תוצאה של הגנה עצמית מפניה, שתלויים בתגובותיה של גני, אז אני מודע לעובדה שמעשיה של חן מולי הם על רקע עסקי ... גם אני וגם חן מפחדים מתגובה שלנו עקב התגובה של גני. מסקנה: גם אני וגם חן נושאים בתוכנו דעה כלשהי על עצמנו ששתינו מבקרים בנו לשלילה ולכן גם באחרים. אז יש פה בעצם 2 סוגיות דבר ראשון אני מבקר לשלילה בן ... מחויב לעשות את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מאשר רע) מסקנה: אנשים ביקורתיים שמים את הביקורת השלילית שלהם בצד, כל עוד הם מניחים שהתועלת מזה עולה על העלות של זה. (כל עוד הם חושבים שזה יעשה להם יותר טוב ... העיקרון שעל פיו עובד המוח של האדם בשורש של המחשבות שלו. מסקנה: כל עוד התועלת ממני עבור בן אדם שמבקר אותי לשלילה עולה על העלות ממני, הוא יתעלם מהביקורת שהוא מעביר עלי. מסקנה: יתכנו מצבים רבים שבהם אנשים מבקרים אותי לשלילה ממילא, אבל אני כלל לא מבחין בזה מכיוון שהם מפסיקים לבקר אותי עקב התועלת שהם מוצאים בי, וברגע ... לב לביקורת השלילית שהם העבירו עלי ממילא במשך כל הזמן. מסקנה: אם בן אדם מתנהג כלפיי בהפכפכות, אז זו הוכחה לכך שהאדם הזה מניח שיש לו אינטרס כלשהו ממני. הרי איך אני יכול לדעת למי אין שום אינטרס ממני? מי ... מזה היא להימנע להיפגע עקב ביקורת שאני עלול להעביר עליו. מסקנה : בן אדם יהיה פתוח וכנה איתי לגמרי במידה והוא באמת מבקר אותי לחיוב לשלילה, ואין לו שום אינטרס ממני, הוא ידבר איתי בפתיחות ויביע את עצמו לרוכבו ולעומקו. אז יש פה מסקנה הרבה יותר עמוקה והיא שאם אני אהפוך לבן אדם אמיתי לגמרי, אבל תוך כדי אם אני אמשיך לבקר אנשים אחרים על כך שהם צבועים, אז דבר ראשון זו הוכחה ... שהאדם מוצא בו תועלת היא להבין את האמת על המציאות ולכן המסקנה המוחלטת היא שהאדם מסוגל להיות לגמרי אמיתי אך ורק אם הוא מבין את האמת על המציאות לרוכבה ולעומקה, שזו האמת על עצמו בעצם. ולבקר בן אדם על זה ... שלמות עצמית והם פשוט מחפשים איך להגיע לזה ולא יודעים איך. מסקנה: הבעיה האמתית היא לא באנשים צבועים, אלה בזה שאני עלול להיפגע מכך שאנשים אחרים הם צבועים. והחשש האמיתי שלי מאנשים צבועים טמון בכך, שאני נפגע ... ולכן כולנו נאהב את עצמו יותר ונתקדם לעבר שלמות משותפת. מסקנה: בן אדם אמיתי, מאלץ אנשים אחרים להיות אמתיים, ולכן הם אוהבים את האדם האמיתי. הם אוהבים את האדם אמיתי מכיוון שבגללו הם אוהבים את עצמם יותר. ... זה שאני אהיה ואשאר אמיתי לחלוטין והכל יהיה בסדר כך או כך. מסקנה: כשה אני פתוח עם עצמי לגמרי, אז אני בולם בפניי את האפשרות לבקר אותי לשלילה, כי הרגש שאני מעורר בעצמי הוא רגש של אהבה עצמית. וגם להפך אם אני ... להיות פתוח איתי ואני בעצם מאלץ אותו להיות סגור בפניי גם. מסקנה: כל דבר אפשרי שבו אני מאשים בו בן אדם אחר אני בעצמי צריך להפסיק לעשות לעצמי בעצמי. מסקנה: כל דבר שבו אני מאשים אדם אחר, אני מאשים בו את עצמי בעצם. מסקנה: בכל פעם שהאדם מנסה אז זה מבטל את האמיתיות שלו, ובכל פעם שהאדם פשוט עושה אז הוא אמיתי באמת. ולכן אין טעם לנסות להיות אמיתי כי לנסות להיות ... אז הוא לא ירגיש אמיתי ממילא גם אם הוא יגיד את כל האמת. מסקנה: מה שמשנה זו הכוונה של האדם ולא המעשה עצמו של האדם. כי גם אם האדם עושה את כל הדברים הנכונים בדיוק מוחלט, הוא לא ירגיש את זה ואז בגלל שהוא לא ... דעתך על מה מבין היש, והאין, והטוב והרע, הוא טוב, או רע. מסקנה: להיות בעל הבחנה זה בסדר, לקבוע מה טוב, ומה רע עפ דעתך האישית, זה לא בסדר, ולא שזה מעצמו לא בסדר, כי לקבוע שזה לא בסדר זה שוב להעביר ביקורת ...

... היסק בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה התורה ... מבוססים לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של הצורה הלוגית של הטיעונים. טיעון הוא תקף כאשר ההנחות מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של הטיעונים התקפים נובע מכך שלטענות ישנו מבנה פנימי, ... טענה היא כללית או פרטנית, וישנו מספר מוגבל של צורות שבהן ניתן לקשר טענות זו לזו (למשל, טיעונים שבהם שתי ההנחות פרטניות, והמסקנה כללית, או כאלו שבהם אחת ההנחות כללית, השנייה פרטית, והמסקנה כללית, וכו). מבין הצורות האפשריות של טיעונים בני שתי הנחות ומסקנה אחת, גילה אריסטו את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע ... של תקפות נאותות, וכלל היסק. תפקיד הלוגיקה הוא להבחין בטיעונים בעלי צורות תקפות, כלומר כאלו שבהם מהנחות אמיתיות נובעת מסקנה אמיתית. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים תקפים. ישנם ... של הלוגיקה האריסטוטלית. צורתו הלוגית של הטיעון טיעון הוא קבוצה של משפטים (או קבוצה של טענות) שחלקם הנחות ואחד מהם הוא המסקנה, והקבוצה נחשבת טיעון כאשר המעבר בין ההנחות למסקנה הוא תקף, כלומר כאשר המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות. מהי נביעה הכרחית? כאשר ניתן לומר שאין מצב עניינים שבו ההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית, כלומר כאשר אין דוגמה נגדית. באמצעות הניתוח של מבנן הבסיסי של טענות, אריסטו זיהה כי לטיעונים בעלי שתי הנחות ומסקנה ישנו מספר סופי של צורות, וחלק מהן הן כאלו שמשמרות את האמת של ההנחות וכך מבססות את אמיתותה של המסקנה. לטיעונים כאלו קרא אריסטו סילוגיזם. נוכל להבין את הרעיון של הצורה ... תקף אם נחשוב על ההבדל בין תקפות ואמיתות. לדוגמה: נתונות שתי הנחות: 1.כל היוונים הם בני אדם. 2.כל בני האדם הם בני תמותה. מסקנה: כל היוונים הם בני תמותה. התקפות של טיעון זה כמעט ברורה מאליה. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. אין באפשרותנו להעלות על דעתנו מצב שבו ההנחות אמיתיות והמסקנה אינה אמיתית. אבל מה אם אחת ההנחות שקרית? או אז הטיעון עודנו תקף, אף שבמקרה כזה ייתכן שהמסקנה שקרית. אריסטו סבור כי הטיעון תקף בזכות צורתו, ללא קשר לשאלה האם חלק ... - נאותות של הטיעון, אבל היא אינה משפיעה על תקפות הטיעון עצמה. צורתו הכללית של הטיעון הזה היא כזו: 1.כל א הוא ב 2.כל ב הוא ג מסקנה: כל א הוא ג יש לשים לכמה פרטים חשובים בנוגע לניתוח הצורני של מבנה ... מופיע בהנחה הראשונה ומופיע שנית בהנחה השנייה, והוא המתווך בין שני המונחים (א ו - ג), אשר מופיעים כל אחד בהנחה אחת בלבד. במסקנה, המונח המתווך (ב) אינו מופיע כלל, ומה שהמסקנה מלמדת אותנו זה על הקשר שבין השניים האחרים (א וג). אריסטו הוא שהמציא את ... באמצעות הקבועים הלוגים, נשארת חשופה לעינינו. מתפיסה זו של הצורה התקפה של הטיעון יוצא שאם בטיעון מסוים ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון אינו תקף. למשל בטיעון - לכאורה, שדומה לקודם: 1.כל בני האדם הם בני תמותה. 2.כל היוונים הם בני תמותה. מסקנה - לכאורה: כל היוונים הם בני אדם. נניח ששתי ההנחות אמיתיות. עדיין ייתכן שהמסקנה אינה נכונה, למשל אם אנו מוכנים להחשיב את סוסיהם של היוונים כיוונים. מכאן שבטיעון - לכאורה שבחנו ישנה בעיה - אין יחס של נביעה בין ההנחות והמסקנה. צורת הטיעון בה אנו מתבוננים איננה תקפה, וכל טיעון בעל אותה צורה יהיה טיעון בלתי תקף: 1.כל א הוא ב. 2.כל ג הוא ב. מסקנה - לכאורה: כל ג הוא א. כל טיעון בעל צורה כזו אינו תקף, והוא יכונה כשל ... כאלו שבחלק מהטענות המקושרות בהם הקבוע הלוגי אינו כל אלא חלק מ. למשל: 1.כל הפירות צומחים על עצים. 2.חלק מהפירות הם הדרים. מסקנה: חלק מהצומחים על העצים הם הדרים. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב 2.חלק מ - א הם ג מסקנה: חלק מ - ב הם ג אריסטו הבחין גם בשלילה כאחד מן הקבועים הלוגים, וכך ... ושל טענות שוללות. באמצעות כך הוא זיהה צורות נוספות של טיעונים תקפים, למשל: 1.כל הנמרים הם יונקים. 2.אף דג אינו יונק. מסקנה: אף דג אינו נמר. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב. 2.אף ג אינו ב.

... מעביר עליה גם ביקורת שלילית. מסקנה: העברת ביקורת שלילית זה סימן ... אכפת ממנה, לבין לא אכפת ממנה. מסקנה : כל עוד יש ביקורת לחיוב, או לשלילה, הרי שממילא האדם אוהב. מסקנה: כל עוד יש ביקורת, אז אכפת. מסקנה: רק אם האדם הוא כל כך אדיש לאדם ... כולם אהבה שאין אהבה גדולה ממנה. מסקנה: ככל שבן אדם הוא יותר ביקורתי ... כך הוא ממילא אוהב את כולם יותר. מסקנה: ככל שבן אדם הוא פחות ביקורתי, ... כך הוא ממילא אוהב את כולם יותר. מסקנה: ביקורת שלילית, וביקורת חיובית, שתיהן ממילא מעשים של אהבה. מסקנה: כל עוד בן אדם אחד מתייחס לאדם ... את עצמו, ולכן גם את כל האחרים. מסקנה: כל מי שאי פעם חשבתי שפגע בי, ... היחידה שאותה הוא הכיר בזמנו. מסקנה: כל הרגשות של האדם הם מחוץ ...

... לקחת את זה לכל כיוון אפשרי. תנסה להתווכח על זה עם חבר. תראה אם תצליחו להגיע לאיזושהי מסקנה חד משמעית. אזהרה: הויכוח עלול לא להיגמר לעולם. עוד דוגמה: אתה מגייס עובדים לחברה שלך. יום אחד מגיע אליך עובד עם קורות חיים לא מן העולם הזה. הוא ... שהיא אומרת עכשיו נסתכל איך המדען יפרש זאת. המדען ייראה ב100 דחיות ברצף תוצאה של ניסוי. המסקנה : הבחורה תמשיך להגיד לא לנצח. איך מדען יכול לדעת שהוא אסף מספיק ראיות? אני אספר בדיחה: מדען עושה ניסוי. הוא לוקח מקק ושם אותו בצנצנת בחדר חשוך. ... בתגובה. ואז המדען כורת לו את הרגליים וחוזר על הניסוי. הפעם המקק עומד במקום כשהאור הודלק. מסקנה: מקק בלי רגליים לא רואה האם אתה באמת יכול לדעת אם מדען או מישהו אחר הסיק מסקנה נכונה? האם אתה הסקת מסקנה נכונה? מדענים יכולים להתווכח זה עם זה שנים על גבי שנים. רק בגלל שדעה אחת רווחת במדע לא אומר שהיא נכונה. פעם חשבו שאי אפשר לבנות ספינות ממתכות כי ...

... קיים השולחן קיים כל הידיעות הכל מבוסס על תפיסה של האדם האדם יוצא מנקודת הנחה שהצורה שהוא תופס את המציאות נכונה. וכל המסקנות שהאדם מסיק הכל תלוי ביכולת התפיסה הסובייקטיבית של האדם לו ייצוייר ... בכלל, אני יכול להוכיח מצד התפיסה שלי שאני קיים. אדם בתוך חלום בטוחים שהם קיימים, ואף אחד מהאנשים של החלום לא קיים. כל המסקנות שהאדם מסיק כלפי הקיום של עצמו זוהי אמת תלויה. האדם חי חיים שלמים ... כלשהי שעל האמת הזו הוא יכול לבנות משהו כמו אותו אדם שאמר אני חושב משמע אני קיים צריך שתהיה נקודה כלשהי שאדם צריך להסיק מסקנות. קודם כל האדם צריך שתהיה לו נקודת אחיזה כלשהי של אמת מוחלטת, מה זאת ... מוחלטת תמיד יכול להיות שיש פער בין הסיבה לתוצאה, האמת היא לא מספיק אמיתית. מאחר שהשכל של האדם מוגבל ולא אבסולוטי כל המסקנות הן לא אבסולוטיות. ברגע שאדם מנסה להוכיח הוכחות לוגיות והדרך להפריך ... שהיא לא מספיק נכונה. כי זה אומר שהיא תלויה בהוכחות לו ייצוייר שההיגיון יעבוד אחרת יכול להיות שכל ההוכחות יפלו וכך המסקנה תיפול. כל הזמן שאדם שואל את עצמו אם הגיע לאמת הוא עדיין לא הגיע לאמת, ... קושיות ושאלות. העניין הוא לכל דבר יש היפך יש אמת שאין לה היפך, אם אני אומר דבר מסויים ואני אומר את ההיפך ומגיע לאותה מסקנה לזה אפשר לקרוא אמת אבסולוטית. הגדול ביותר והקטן ביותר הם אותו מספר. יש טיעון שהמס 2 ו3 הם אותו מס לא זהה לאותה אמירה שהם לא אותו מס אם נטען את X נגיע למסקנה וגם אם נטען ההיפך של X ונסיע לאותה מסקנה וגם אם נטען את כל האפשרויות נגיע לאותה מסקנה סימן שזו האמת. אני רוצה לשקר ולהגיד את ההיפך הוא עדיין יגיד את אותו ... אחר אין תכלית. יכולות להיות הרבה אפשרויות והרבה דעות מנוגדות אם האדם יחקור את השורש של הדעות המנוגדות הוא יגיע לאותה מסקנה. אדם אחד אומר אין סיבה לשום דבר, השני אומר יש סיבה לכל דבר, ויש אחד ... שיש פיל ומה הסיבה שאין פיל. לא יכול להיות שיש ואין זה אותו דבר. ואם אדם יחקור מה הסיבה שיש ומה הסיבה שאין הוא יגיע למסקנה ששניהם הסכימו לאותו דבר. העניין הוא שיש פרספקטיבה של המציאות, מגיעים ... כל הידיעות שיש בעולם הן אמת תלויה כל ההוכחות תלויות במגבלת השכל האנושי האדם מוגבל ולכן האדם מניח הנחות כלשהן מסיק מסקנות הכל מבוסס על הנחת יסוד בסיסית שהשכל צודק והאדם בשכל לא יכול להגיע ...

... וחיסרון זו סיבה לבוז. יותר יתרונות = יותר אהבה פחות יתרונות = פחות אהבה. מסקנה: האהבה העצמית שלי מותנית ביחס שבין החסרונות מול היתרונות שלי. מי שיש בו חסרונות אז צריך לאהוב אותו פחות מי שיש בו יתרונות אז צריך לאהוב אותו יותר. בבני אדם יש יחס של יתרונות מול חסרונות. מסקנה: בשורה תחתונה וכמו תמיד הכל מוביל לסיבה היחידה שבגללה רוצים הכל וזו אהבה עצמית. מסקנה: חסרונות זה רע, ויתרונות זה טוב. זא סבבה שיש חסרונות ויתרונות לדעתי אבל כמו עם הטוב והרע, אפשר לשפוט שהטוב הוא טוב והרע הוא רע, ואז להרגיש שליליות, ...

... (בלועזית: ארגומנט) הוא רצף של הנחות ומסקנה שבו נעשה ניסיון לביסוס אמיתותה של טענה אחת (המסקנה) על סמך אמיתותן של טענה אחרת או יותר (ההנחות). תורת הלוגיקה עוסקת בהבחנה שבין טיעונים בכלל, ובין היסקים, שהם טיעונים שבהם המסקנה נובעת מן ההנחות בהכרח לוגי. טיעון הוא מהכלים החשובים ביותר בחשיבה הרציונלית, בלוגיקה ובניסוח המחקר המדעי, וכן ברטוריקה ובכל ויכוח בשיח היומיומי. מטרתו הבסיסית היא לבסס ... או בשם המסורת, או למשל כאשר מסיקים מסקנות על סמך ערכן המקודש של ההנחות. במשפט ובדת נעשה לעתים קרובות שימוש בטיעונים שתוקפם אינו בהכרח לוגי. במדעי הטבע נעשה לעתים קרובות שימוש בטיעונים אינדוקטיביים, בהם מסתמכים על חזרתה של תצפית מסוימת כבסיס להסקת מסקנה אודות חוק הטבע העומד מאחוריה. טיעון בעל תקפות לוגית, או היסק כאמור, טיעון בנוי ממסקנה ומהנחה אחת לפחות. ישנם טיעונים בהם המסקנה נמסרת לפני ההנחות, וישנם טיעונים בהם המצב הפוך, או שמדובר ברצף של טענות שהאמצעית בהן היא המסקנה. וישנם גם טיעונים בהם משתמשים בהנחה סמויה, שאינה נאמרת או נכתבת מפורשות. למשל בטיעון הבא: טענה א (הנחה): יורד גשם. טענה ב (מסקנה): יש עננים בשמים. ההנחה הסמויה היא, כמובן, שכאשר יורד גשם יש עננים בשמים. טיעונים מסוג זה יחשבו למשכנעים משום שהם מבוססים על היסק לוגי, כלומר שכאשר נסדר את הטענות שלהם ... חוקי היקש, הכללים המתירים לגזור מסקנות מסוימות מתוך הנחות מתאימות. שתי טענות שאין קשר כזה ביניהן, לא יוכלו להוות טיעון. למשל: טענה ראשונה (הנחה): הגג הזה אדום, טענה שנייה (מסקנה): יש עכשיו עננים בשמים. הסיבה לכך שרצף כזה של טענות אינו נחשב לטיעון, ואילו הרצף הקודם כן, היא שחסרה כאן צורת הנביעה או ההיסק הלוגי. הנביעה הלוגית בדוגמה הראשונה נסמכת על ... אם בכל מקרה שבו ההנחות אמיתיות - גם המסקנה תהיה אמיתית. מכיוון אחר, הטיעון הוא תקף אם אין דוגמה נגדית לטיעון שצורתו זהה אך בו ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית. לתקפותו של טיעון אין קשר לאמיתות ההנחות עצמן. סוגים אחרים של טיעונים מקובל לדבר על שני סוגים עיקריים של טיעונים הנבדלים זה מזה באופני ההיקש שלהם. בטיעון היקשי ... בכללי ההיקש הלוגיים, ואמיתות המסקנה נשענת באופן צורני על אמיתות ההנחות. ישנם סוגים נוספים של טיעונים, בהם ניתן למנות טיעון אנלוגי (א גרם לב. בגלל שג דומה לא, וד דומה לב אז ג יגרום לד), טיעונים בשם המסורת, ...

... שלא ניתן למדוד את המשתנים האלה. אבל איני מבין איך, עד היום, לא הסיק איש מכך את המסקנה ההכרחית: מסקנה 1: כל פיזיקה שבה המשתנים הקוונטיים החבויים לא יהיו חבויים תסתור את היחסות הפרטית. נדמה לי שברגע ששמעת את המשפט אתה מבין שהוא נכון: ברגע שניתן יהיה לראות או למדוד את ... חור שחור אלא בכל מקרה שבו אירוע קוונטי עובר הגדלה לרמות מאקרוסקופיות. לכן גם המסקנה הבאה ברורה: מסקנה 2: כל אינטראקציה יסודית היא אסימטרית בזמן בלי קשר לתנאי ההתחלה שלה. הנה עוד דרך בה ניתן לדחוק את הפיזיקה לפינה בעניין זה: ביקום שלנו שולטות כמה אסימטריות מרחביות מטרידות: ... אין קיום אובייקטיבי למרחב ולזמן כשלעצמם ללא עצמים שיגדירו אותם אנו חייבים גם לומר: מסקנה 2: המרחב והזמן בעתיד אינם קיימים. ואז התמונה המתקבלת היא של מרחב - זמן הגדל לכיוון העתיד. 1. 1 מפץ גדול תמידי אם תיאור זה מזכיר לך במשהו את המפץ הגדול, זה נכון! התמונה של ...

... על ידי אריסטו לתורה המאפשרת להבחין בין טענות הסותרות עצמן לטענות שקיימת זהות בין הנחות היסוד שלהן למסקנה שלהן וזאת בעזרת התייחסות למבנה הטענות ולקשרים שבין הנחות היסוד למסקנה. הבחנה זו בין אמת ושקר, אשר אריסטו ביסס על היסקים דדוקטיביים בלבד, מאפשרת להבחין בין היסק נכון להיסק לא נכון. מכאן, שהלוגיקה על פי אריסטו מאפשרת לפתח חוקי היקש באמצעותם ניתן להגיע מהנחות יסוד למסקנות חדשות ומהם להתקדם בעזרת אותם חוקי היקש לעוד מסקנות נוספות. אריסטו טען שבצורה כזו ניתן להשתמש בלוגיקה כאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום וויכוח האם, ... טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים לוגיים. טיעון הוא מבנה ורבלי המורכב מהנחות ומסקנה, כאשר בין שני מרכיבים אלו המעבר הוא תקף לוגית. כאשר המעבר תקף לוגית, אזי הטיעון כולו תקף. יש ... שווה לאמיתות. דוגמה: יש שתי הנחות: תמיד כאשר קיים המצב A קיים גם המצב B. כעת קיים המצב A. מכאן נובעת המסקנה : כעת קיים גם המצב B. התקפות של טיעון זה ברורה מאוד. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. ואם אחת ההנחות שקרית? הדבר אינו רלוונטי לתקפות הטיעון כל הזמן שהוא רשום ככתוב מעלה. בקשר לאמיתות, אני יכול להגיד: לו שתי ההנחות היו אמיתיות והיות שהטיעון תקף, אז במקרה זה גם המסקנה הייתה אמיתית. מכל האמור מעלה נובע שטיעון הוא תקף כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא באתיקה, יש להתייחס למושג ... נגיע לאמת. כמובן שיש להסתכל בטיעון גם בצורה הפוכה - לא רק שאמיתות ההנחות בטיעון תקף מחייבת את אמיתות המסקנה אלא גם שאם ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון לא תקף. למשל בטעון דומה לקודם: אם A אז B כעת B מכאן נובעת המסקנה: כעת A. נניח ששתי ההנחות נכונות והמסקנה אינה נכונה. מכאן בהכרח, שהטיעון לא תקף. היות שהוא אינו תקף אנו צריכים לחפש את הסיבה לכך. הסיבה ... דקדוקית ותוכנית את מבנה ההנחות בטיעון תקף. הוא גם קבע כחוק שבטיעון תקף חייבת להיות יותר מהנחה אחת. המסקנה של הטיעון התקף לא רק שצריכה לנבוע מההנחות אלא חייבת גם להיות שונה מההנחות - המסקנה חייבת להוסיף לנו מידע נוסף על המידע שבהנחות. בצורה הרבה יותר פחותה, עסק אריסטו בסוג אחר של טיעונים - הטיעונים האינדוקטיביים. בטיעונים אלו אנו מגיעים מעובדות או הנחות פרטיות למסקנה אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר מכאן נובע: השמש תזרח גם ... הטיעון האינדוקטיבי (ראה בעיית האינדוקציה). הלוגיקההחלה עוסקת גם בצורוצ לוגיות, כלומר במעבר בין הנחות ומסקנות ייחודיות (העורבים שחורים, סוקרטס הוא בן תמותה) למבנים כלליים המקלים מאוד על המחקר הלוגי, למשל: ... אמות מידה ביקורתיות הנחוצות להשליט משמעת בנטייתנו הטבעית להכליל מפרטים אל הכלל. מציאת עובדות הסותרות מסקנה של טיעון אינדוקטיבי, משמש גירוי חזק למחקרים ולחיפוש הסברים של תופעות יוצאות דופן, דבר המקדם את ...

... בחירה חופשית כפשוטו, אין דבר כזה בכלל. משהו חייב להכניס לך את הרצון. מסקנה שאין בעולם לאף אחד, גם לאלוהים אין בחירה חופשית כלל וכלל, גם אלוהים לא בחר ... בחירה חופשית כפשוטו, אין דבר כזה בכלל. משהו חייב להכניס לך את הרצון. מסקנה שאין בעולם לאף אחד, גם לאלוהים אין בחירה חופשית כלל וכלל, גם אלוהים לא בחר ...