... אז היא מעמידה פנים שהיא מתעלמת ממני. מסקנה: אם חן כן מתייחסת אלי טוב בלי גני לידה, אז ההנחה היא שהיא רוצה להתייחס אלי טוב גם מתי שגני כן לידה, אבל היא פשוט מפחדת מתרחיש כלשהו ... שבגללו היא תבקר את עצמה לשלילה. מסקנה: אם אני מודע לעובדה שמעשיה של חן הם תוצאה של הגנה עצמית מפניה, שתלויים בתגובותיה של גני, אז אני מודע לעובדה שמעשיה של חן מולי הם על ... מתגובה שלנו עקב התגובה של גני. מסקנה: גם אני וגם חן נושאים בתוכנו דעה כלשהי על עצמנו ששתינו מבקרים בנו לשלילה ולכן גם באחרים. אז יש פה בעצם 2 סוגיות דבר ראשון אני מבקר ... שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מאשר רע) מסקנה: אנשים ביקורתיים שמים את הביקורת השלילית שלהם בצד, כל עוד הם מניחים שהתועלת מזה עולה על העלות של זה. (כל עוד הם חושבים שזה יעשה להם ... המוח של האדם בשורש של המחשבות שלו. מסקנה: כל עוד התועלת ממני עבור בן אדם שמבקר אותי לשלילה עולה על העלות ממני, הוא יתעלם מהביקורת שהוא מעביר עלי. מסקנה: יתכנו מצבים רבים שבהם אנשים מבקרים אותי לשלילה ממילא, אבל אני כלל לא מבחין בזה מכיוון שהם מפסיקים לבקר אותי עקב התועלת שהם מוצאים ... שהם העבירו עלי ממילא במשך כל הזמן. מסקנה: אם בן אדם מתנהג כלפיי בהפכפכות, אז זו הוכחה לכך שהאדם הזה מניח שיש לו אינטרס כלשהו ממני. הרי איך אני יכול לדעת למי אין שום אינטרס ... עקב ביקורת שאני עלול להעביר עליו. מסקנה: בן אדם יהיה פתוח וכנה איתי לגמרי במידה והוא באמת מבקר אותי לחיוב לשלילה, ואין לו שום אינטרס ממני, הוא ידבר איתי בפתיחות ויביע את עצמו לרוכבו ולעומקו. אז יש פה מסקנה הרבה יותר עמוקה והיא שאם אני אהפוך לבן אדם אמיתי לגמרי, אבל תוך כדי אם אני אמשיך לבקר אנשים אחרים על כך שהם צבועים, אז דבר ראשון זו ... היא להבין את האמת על המציאות ולכן המסקנה המוחלטת היא שהאדם מסוגל להיות לגמרי אמיתי אך ורק אם הוא מבין את האמת על המציאות לרוכבה ולעומקה, שזו האמת על עצמו בעצם. ולבקר בן אדם ... מחפשים איך להגיע לזה ולא יודעים איך. מסקנה: הבעיה האמתית היא לא באנשים צבועים, אלה בזה שאני עלול להיפגע מכך שאנשים אחרים הם צבועים. והחשש האמיתי שלי מאנשים צבועים טמון בכך, ... עצמו יותר ונתקדם לעבר שלמות משותפת. מסקנה: בן אדם אמיתי, מאלץ אנשים אחרים להיות אמתיים, ולכן הם אוהבים את האדם האמיתי. הם אוהבים את האדם אמיתי מכיוון שבגללו הם אוהבים את עצמם ... לחלוטין והכל יהיה בסדר כך או כך. מסקנה: כשה אני פתוח עם עצמי לגמרי, אז אני בולם בפניי את האפשרות לבקר אותי לשלילה, כי הרגש שאני מעורר בעצמי הוא רגש של אהבה עצמית. וגם להפך ... בעצם מאלץ אותו להיות סגור בפניי גם. מסקנה: כל דבר אפשרי שבו אני מאשים בו בן אדם אחר אני בעצמי צריך להפסיק לעשות לעצמי בעצמי. מסקנה: כל דבר שבו אני מאשים אדם אחר, אני מאשים בו את עצמי בעצם. מסקנה: בכל פעם שהאדם מנסה אז זה מבטל את האמיתיות שלו, ובכל פעם שהאדם פשוט עושה אז הוא אמיתי באמת. ולכן אין טעם לנסות להיות אמיתי כי לנסות ... ממילא גם אם הוא יגיד את כל האמת. מסקנה: מה שמשנה זו הכוונה של האדם ולא המעשה עצמו של האדם. כי גם אם האדם עושה את כל הדברים הנכונים בדיוק מוחלט, הוא לא ירגיש את זה ואז בגלל ... והאין, והטוב והרע, הוא טוב, או רע. מסקנה: להיות בעל הבחנה זה בסדר, לקבוע מה טוב, ומה רע עפ דעתך האישית, זה לא בסדר, ולא שזה מעצמו לא בסדר, כי לקבוע שזה לא בסדר זה שוב להעביר ...

... לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ... כאשר ההנחות מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של הטיעונים התקפים נובע מכך שלטענות ... שבהם שתי ההנחות פרטניות, והמסקנה כללית, או כאלו שבהם אחת ההנחות כללית, השנייה פרטית, והמסקנה כללית, וכו). מבין הצורות האפשריות של טיעונים בני שתי הנחות ומסקנה אחת, גילה אריסטו את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ... כאלו שבהם מהנחות אמיתיות נובעת מסקנה אמיתית. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם ... שחלקם הנחות ואחד מהם הוא המסקנה, והקבוצה נחשבת טיעון כאשר המעבר בין ההנחות למסקנה הוא תקף, כלומר כאשר המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות. מהי נביעה הכרחית? כאשר ניתן לומר ... שבו ההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית, כלומר כאשר אין דוגמה נגדית. באמצעות הניתוח של ... כי לטיעונים בעלי שתי הנחות ומסקנה ישנו מספר סופי של צורות, וחלק מהן הן כאלו שמשמרות את ... וכך מבססות את אמיתותה של המסקנה. לטיעונים כאלו קרא אריסטו סילוגיזם. נוכל להבין את ... 2.כל בני האדם הם בני תמותה. מסקנה: כל היוונים הם בני תמותה. התקפות של טיעון זה כמעט ברורה ... גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה , בהכרח, אמיתית. אין באפשרותנו להעלות על דעתנו מצב שבו ההנחות אמיתיות והמסקנה אינה אמיתית. אבל מה אם אחת ההנחות שקרית? או אז הטיעון ... תקף, אף שבמקרה כזה ייתכן שהמסקנה שקרית. אריסטו סבור כי הטיעון תקף בזכות צורתו, ללא קשר ... כזו: 1.כל א הוא ב 2.כל ב הוא ג מסקנה: כל א הוא ג יש לשים לכמה פרטים חשובים בנוגע לניתוח ... כל אחד בהנחה אחת בלבד. במסקנה, המונח המתווך (ב) אינו מופיע כלל, ומה שהמסקנה מלמדת אותנו זה על הקשר שבין השניים האחרים (א וג). ... בטיעון מסוים ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון אינו תקף. למשל בטיעון - לכאורה, שדומה ... 2.כל היוונים הם בני תמותה. מסקנה - לכאורה: כל היוונים הם בני אדם. נניח ששתי ההנחות אמיתיות. עדיין ייתכן שהמסקנה אינה נכונה, למשל אם אנו מוכנים להחשיב את סוסיהם של ... אין יחס של נביעה בין ההנחות והמסקנה. צורת הטיעון בה אנו מתבוננים איננה תקפה, וכל טיעון בעל ... 1.כל א הוא ב. 2.כל ג הוא ב. מסקנה - לכאורה: כל ג הוא א. כל טיעון בעל צורה כזו אינו תקף, ... עצים. 2.חלק מהפירות הם הדרים. מסקנה: חלק מהצומחים על העצים הם הדרים. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב 2.חלק מ - א הם ג מסקנה: חלק מ - ב הם ג אריסטו הבחין גם בשלילה כאחד מן הקבועים ... הם יונקים. 2.אף דג אינו יונק. מסקנה: אף דג אינו נמר. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב. 2.אף ג ...

... שני היא תחשוב שהוא לא אוהב אותה, כי כביכול לא אכפת לו ממנה, כי אם היה לו אכפת ממנה כביכול, אז הוא היה מעביר עליה גם ביקורת שלילית. מסקנה: העברת ביקורת שלילית זה סימן לאהבה, בדיוק כמו שהעברת ביקורת חיובית זה סימן לאהבה. אבל תנאי מקדים לכך שיהיה אכפת, זה העברת ביקורת על זה שיש הבדל בין אכפת ממנה, לבין לא אכפת ממנה. מסקנה: כל עוד יש ביקורת לחיוב, או לשלילה, הרי שממילא האדם אוהב. מסקנה: כל עוד יש ביקורת, אז אכפת. מסקנה: רק אם האדם הוא כל כך אדיש לאדם השני שהוא אפילו לא חושב עליו, רק אז באמת אפשר להגיד שהוא לא אוהב. כל עוד האדם חושב על האדם ... הוא אוהב גם את כל האחרים. ואפילו אם האדם אדיש לכל האחרים, אז הרי שהוא ממילא שלם עם כולם ולכן אוהב את כולם אהבה שאין אהבה גדולה ממנה. מסקנה: ככל שבן אדם הוא יותר ביקורתי לטוב, ולרע, אז כך הוא ממילא אוהב את כולם יותר. מסקנה: ככל שבן אדם הוא פחות ביקורתי, אז כך הוא ממילא אוהב את כולם יותר. מסקנה: ביקורת שלילית, וביקורת חיובית, שתיהן ממילא מעשים של אהבה. מסקנה: כל עוד בן אדם אחד מתייחס לאדם אחר, אז ממילא זה מתוך אהבה, פשוט הדרך להבעת האהבה היא שונה, והאדם אוהב אדם אחר על פי רמת ההבנה שלו את עצמו, ולכן הדרך שבה אדם בוחר לאהוב אדם אחר, זו הדרך שהוא יודע לאהוב את עצמו, ולכן גם את כל האחרים. מסקנה: כל מי שאי פעם חשבתי שפגע בי, בעצם הביע כלפיי את אהבתו, בדרך שבה הוא אוהב את עצמו. הדרך היחידה שאותה הוא הכיר בזמנו. מסקנה: כל הרגשות של האדם הם מחוץ למסגרת של הטוב והרע, והאדם בעצמו עושה חלוקה בין כל הרגשות שלו לטוב ולרע והסיבה היחידה לכך שהוא סובל ...

... חבר. תראה אם תצליחו להגיע לאיזושהי מסקנה חד משמעית. אזהרה: הויכוח עלול לא להיגמר לעולם. עוד דוגמה: ... ב100 דחיות ברצף תוצאה של ניסוי. המסקנה: הבחורה תמשיך להגיד לא לנצח. איך מדען יכול לדעת שהוא אסף ... הפעם המקק עומד במקום כשהאור הודלק. מסקנה: מקק בלי רגליים לא רואה האם אתה באמת יכול לדעת אם מדען או מישהו אחר הסיק מסקנה נכונה? האם אתה הסקת מסקנה נכונה? מדענים יכולים להתווכח זה עם זה שנים על גבי שנים. ...

... שהוא תופס את המציאות נכונה. וכל המסקנות שהאדם מסיק הכל תלוי ביכולת התפיסה הסובייקטיבית של האדם לו ייצוייר שיכולת התפיסה הייתה שונה היה יכול להיות שהיה יודע דברים אחרים לגמרי. כל סוגי הידיעות אפילו זה שהוא קיים הן ... ואף אחד מהאנשים של החלום לא קיים. כל המסקנות שהאדם מסיק כלפי הקיום של עצמו זוהי אמת תלויה. האדם חי חיים שלמים ובדרך הוא סובל רוב הזמן ואף אחד לא מבין מה התכלית ומה המטרה. והרעיון הוא שאדם שרוצה להיות מאושר, צריך להבין ... צריך שתהיה נקודה כלשהי שאדם צריך להסיק מסקנות. קודם כל האדם צריך שתהיה לו נקודת אחיזה כלשהי של אמת מוחלטת, מה זאת אומרת אמת מוחלטת? אמת בלתי תלויה ומצד שני אמרנו שכל אמת שאדם החליט תהיה תלויה ביכולת הסובייקטיבית של האדם. ... שהשכל של האדם מוגבל ולא אבסולוטי כל המסקנות הן לא אבסולוטיות. ברגע שאדם מנסה להוכיח הוכחות לוגיות והדרך להפריך היא פשוטה תוכיח שהלוגיקה שלך נכונה. כל ההוכחות הלוגיות שלך מבוססות על הנחות היסוד שאין לך אפשרות לאמת ואין ... אחרת יכול להיות שכל ההוכחות יפלו וכך המסקנה תיפול. כל הזמן שאדם שואל את עצמו אם הגיע לאמת הוא עדיין לא הגיע לאמת, האם אני צודק מאושר, בטוח זה עדיין לא זה. כי יש אמת מוחלטת. ויש בזה הרבה פרספקטיבות. והעניין הוא שכל דבר ... מסויים ואני אומר את ההיפך ומגיע לאותה מסקנה לזה אפשר לקרוא אמת אבסולוטית. הגדול ביותר והקטן ביותר הם אותו מספר. יש טיעון שהמס 2 ו3 הם אותו מס לא זהה לאותה אמירה שהם לא אותו מס אם נטען את X נגיע למסקנה וגם אם נטען ההיפך של X ונסיע לאותה מסקנה וגם אם נטען את כל האפשרויות נגיע לאותה מסקנה סימן שזו האמת. אני רוצה לשקר ולהגיד את ההיפך הוא עדיין יגיד את אותו הדבר. מהי אמת אבסולוטית לצורך העניין שהוא יודע משהו מסויים וגם אם הוא ירצה לשקר הוא עדיין יגיד את אותו ... השורש של הדעות המנוגדות הוא יגיע לאותה מסקנה. אדם אחד אומר אין סיבה לשום דבר, השני אומר יש סיבה לכל דבר, ויש אחד שמשלב ואומר יש דברים עם סיבה ויש בלי סיבה. אם אדם ישאל למה, מה הסיבה שהאדם שהאדם הזה אומר יש סיבה מה ... מה הסיבה שיש ומה הסיבה שאין הוא יגיע למסקנה ששניהם הסכימו לאותו דבר. העניין הוא שיש פרספקטיבה של המציאות, מגיעים אליה עי שאדם שואל את עצמו למה הדבר לא כפי שהוא. אולי כולם טועים והאמת הפוכה. אולי ככה ואולי ככה. ואם האדם ... מוגבל ולכן האדם מניח הנחות כלשהן מסיק מסקנות הכל מבוסס על הנחת יסוד בסיסית שהשכל צודק והאדם בשכל לא יכול להגיע לאמת אבסולוטית כי כל דבר יש לו היפך. אפילו אינסוף טיעונים עדיין כי השכל חושב שיש אינסוף הטיעונים נכונים. יש ...

... כי מבחינתי יתרון זו סיבה לאהדה, וחיסרון זו סיבה לבוז. יותר יתרונות = יותר אהבה פחות יתרונות = פחות אהבה. מסקנה: האהבה העצמית שלי מותנית ביחס שבין החסרונות מול היתרונות שלי. מי שיש בו חסרונות אז צריך לאהוב אותו פחות מי שיש בו יתרונות אז צריך לאהוב אותו יותר. בבני אדם יש יחס של יתרונות מול חסרונות. מסקנה: בשורה תחתונה וכמו תמיד הכל מוביל לסיבה היחידה שבגללה רוצים הכל וזו אהבה עצמית. מסקנה : חסרונות זה רע, ויתרונות זה טוב. זא סבבה שיש חסרונות ויתרונות לדעתי אבל כמו עם הטוב והרע, אפשר לשפוט שהטוב הוא טוב והרע הוא רע, ואז להרגיש שליליות, ואפשר רק ...

... - מבוא טיעון (בלועזית: ארגומנט) הוא רצף של הנחות ומסקנה שבו נעשה ניסיון לביסוס אמיתותה של טענה אחת (המסקנה) על סמך אמיתותן של טענה אחרת או יותר (ההנחות). תורת הלוגיקה עוסקת בהבחנה שבין טיעונים בכלל, ובין היסקים, שהם טיעונים שבהם המסקנה נובעת מן ההנחות בהכרח לוגי. טיעון הוא ... הלוגית. ישנם טיעונים בשם הסמכות של מוסר הטיעון, או בשם המסורת, או למשל כאשר מסיקים מסקנות על סמך ערכן המקודש של ההנחות. במשפט ובדת ... קרובות שימוש בטיעונים אינדוקטיביים, בהם מסתמכים על חזרתה של תצפית מסוימת כבסיס להסקת מסקנה אודות חוק הטבע העומד מאחוריה. טיעון בעל תקפות לוגית, או היסק כאמור, טיעון בנוי ממסקנה ומהנחה אחת לפחות. ישנם טיעונים בהם המסקנה נמסרת לפני ההנחות, וישנם טיעונים בהם המצב הפוך, או שמדובר ברצף של טענות שהאמצעית בהן היא המסקנה. וישנם גם טיעונים בהם משתמשים בהנחה סמויה, שאינה נאמרת או נכתבת מפורשות. למשל בטיעון הבא: טענה א (הנחה): יורד גשם. טענה ב (מסקנה): יש עננים בשמים. ההנחה הסמויה היא, כמובן, ... על היותם בעלי צורה מסוימת שניתן לתאר אותה באמצעות חוקי היקש, הכללים המתירים לגזור מסקנות מסוימות מתוך הנחות מתאימות. שתי טענות שאין קשר כזה ביניהן, לא יוכלו להוות טיעון. למשל: טענה ראשונה (הנחה): הגג הזה אדום, טענה שנייה (מסקנה): יש עכשיו עננים בשמים. הסיבה לכך שרצף כזה ... א ניתן לגזור את הטענה ב. טיעון יחשב לטיעון תקף, אם בכל מקרה שבו ההנחות אמיתיות - גם המסקנה תהיה אמיתית. מכיוון אחר, הטיעון הוא תקף אם אין דוגמה נגדית לטיעון שצורתו זהה אך בו ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית. לתקפותו של טיעון אין קשר לאמיתות ... כלל על פי תצפיות. בטיעון היסקי, או דדוקטיבי, משתמשים בכללי ההיקש הלוגיים, ואמיתות המסקנה נשענת באופן צורני על אמיתות ההנחות. ישנם ...

... בגלל שלא ניתן למדוד את המשתנים האלה. אבל איני מבין איך, עד היום, לא הסיק איש מכך את המסקנה ההכרחית: מסקנה 1: כל פיזיקה שבה המשתנים הקוונטיים החבויים לא יהיו חבויים תסתור את היחסות הפרטית. נדמה לי שברגע ששמעת את המשפט אתה מבין שהוא נכון: ברגע ... התנדפות חור שחור אלא בכל מקרה שבו אירוע קוונטי עובר הגדלה לרמות מאקרוסקופיות. לכן גם המסקנה הבאה ברורה: מסקנה 2: כל אינטראקציה יסודית היא אסימטרית בזמן בלי קשר לתנאי ההתחלה שלה. הנה עוד דרך בה ניתן לדחוק את הפיזיקה לפינה בעניין זה: ביקום שלנו ... ב: אין קיום אובייקטיבי למרחב ולזמן כשלעצמם ללא עצמים שיגדירו אותם אנו חייבים גם לומר: מסקנה 2: המרחב והזמן בעתיד אינם קיימים. ואז התמונה המתקבלת היא של מרחב - זמן הגדל לכיוון העתיד. 1. 1 מפץ גדול תמידי אם תיאור זה מזכיר לך ...

... תקופת אריסטו בהמשך פותחה הלוגיקה על ידי אריסטו לתורה המאפשרת להבחין בין טענות הסותרות עצמן לטענות שקיימת זהות בין הנחות היסוד שלהן למסקנה שלהן וזאת בעזרת התייחסות למבנה הטענות ולקשרים שבין הנחות היסוד למסקנה. הבחנה זו בין אמת ושקר, אשר אריסטו ביסס על היסקים דדוקטיביים בלבד, מאפשרת להבחין בין היסק נכון להיסק לא נכון. מכאן, שהלוגיקה על פי אריסטו מאפשרת לפתח חוקי היקש באמצעותם ניתן להגיע מהנחות יסוד למסקנות חדשות ומהם להתקדם בעזרת אותם חוקי היקש לעוד מסקנות נוספות. אריסטו טען שבצורה כזו ניתן להשתמש בלוגיקה כאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום וויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ... מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם - טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים לוגיים. טיעון הוא מבנה ורבלי המורכב מהנחות ומסקנה, כאשר בין שני מרכיבים אלו המעבר הוא תקף לוגית. כאשר המעבר תקף לוגית, אזי הטיעון כולו תקף. יש להזכיר שוב שתקפות אינה שווה לאמיתות. דוגמה: יש שתי הנחות: תמיד כאשר קיים המצב A קיים גם המצב B. כעת קיים המצב A. מכאן נובעת המסקנה: כעת קיים גם המצב B. התקפות של טיעון זה ברורה מאוד. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. ואם אחת ההנחות שקרית? הדבר אינו רלוונטי לתקפות הטיעון כל הזמן שהוא רשום ככתוב מעלה. בקשר לאמיתות, אני יכול להגיד: לו שתי ההנחות היו אמיתיות והיות שהטיעון תקף, אז במקרה זה גם המסקנה הייתה אמיתית. מכל האמור מעלה נובע שטיעון הוא תקף כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא באתיקה, יש להתייחס למושג אמת במובן של נכון וללא שום מטען ערכי. ... האמת אלא את הדרך היכולה להבטיח שבעזרתה נגיע לאמת. כמובן שיש להסתכל בטיעון גם בצורה הפוכה - לא רק שאמיתות ההנחות בטיעון תקף מחייבת את אמיתות המסקנה אלא גם שאם ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון לא תקף. למשל בטעון דומה לקודם: אם A אז B כעת B מכאן נובעת המסקנה: כעת A. נניח ששתי ההנחות נכונות והמסקנה אינה נכונה. מכאן בהכרח, שהטיעון לא תקף. היות שהוא אינו תקף אנו צריכים לחפש את הסיבה לכך. הסיבה יכולה להיות שבכל זאת, אחת ההנחות ... כן הטיעון אינו תקף. אריסטו גם הגדיר בצורה דקדוקית ותוכנית את מבנה ההנחות בטיעון תקף. הוא גם קבע כחוק שבטיעון תקף חייבת להיות יותר מהנחה אחת. המסקנה של הטיעון התקף לא רק שצריכה לנבוע מההנחות אלא חייבת גם להיות שונה מההנחות - המסקנה חייבת להוסיף לנו מידע נוסף על המידע שבהנחות. בצורה הרבה יותר פחותה, עסק אריסטו בסוג אחר של טיעונים - הטיעונים האינדוקטיביים. בטיעונים אלו אנו מגיעים מעובדות או הנחות פרטיות למסקנה אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר מכאן נובע: השמש תזרח גם מחר בבוקר הלוגיקה לאחר אריסטו ... בבסיס התקדמות המדע ובין בעייתיות הטיעון האינדוקטיבי (ראה בעיית האינדוקציה). הלוגיקההחלה עוסקת גם בצורוצ לוגיות, כלומר במעבר בין הנחות ומסקנות ייחודיות (העורבים שחורים, סוקרטס הוא בן תמותה) למבנים כלליים המקלים מאוד על המחקר הלוגי, למשל: אם אין A שהם B וכמה C הם A, אזי כמה ... בתחום האינדוקציה הלוגיקה עוסקת בחקירת אמות מידה ביקורתיות הנחוצות להשליט משמעת בנטייתנו הטבעית להכליל מפרטים אל הכלל. מציאת עובדות הסותרות מסקנה של טיעון אינדוקטיבי, משמש גירוי חזק למחקרים ולחיפוש הסברים של תופעות יוצאות דופן, דבר המקדם את המדע. ההתפתחות של הסטטיסטיקה ...

... אז אם הוא לא בוחר, איך אתה בוחר את הרצון של עצמך? הרי הרצון נבחר מעצמו, אז מה שייך להגיד שאתה בחרת אותו? ועכשיו, בחירה חופשית כפשוטו, אין דבר כזה בכלל. משהו חייב להכניס לך את הרצון. מסקנה שאין בעולם לאף אחד, גם לאלוהים אין בחירה חופשית כלל וכלל, גם אלוהים לא בחר ... אז אם הוא לא בוחר, איך אתה בוחר את הרצון של עצמך? הרי הרצון נבחר מעצמו, אז מה שייך להגיד שאתה בחרת אותו? ועכשיו, בחירה חופשית כפשוטו, אין דבר כזה בכלל. משהו חייב להכניס לך את הרצון. מסקנה שאין בעולם לאף אחד, גם לאלוהים אין בחירה חופשית כלל וכלל, גם אלוהים לא בחר ...