... אחר ואליהם נתייחס כמקור הצליל. דרישות לשמיעה: 1. יכולת שמיעה. 2. גירוי במרחב השמיעה. 3. מגע - האוזן קולטת צליל. במרחב השמיעה ישנם צלילים רבים ושונים, כיצד
מבדיל השומע בין צליל שהוא דיבור לבין צליל שאינו חלק מדיבור? אורגניזם השמיעה קולט צלילים ממרחב השמיעה, לאורגניזם זה מגבלות אקוסטיות שונות כדוגמת הפונקציה של עוצמת הקול ומרחק ממקור הקול ומגבלות פיזיולוגיות אחרות. השומע מבחין
ומבדיל בשפה מתוך מגוון הצלילים הנקלטים, יש כאן תהליך של פענוח השפה המדוברת מתוך כמות עצומה של גירויים קוליים. בדרך כלל האדם משתמש ... וצורות ממרחב הראיה, לאורגניזם זה מגבלות שונות (בדומה לאורגניזם השומע), כדוגמת הפונקציה של גודל האובייקט ומרחק ממנו, ומגבלות פיזיולוגיות אחרות. הקורא מבחין
ומבדיל בשפה מתוך מגוון הצורות הנקלטות, יש כאן תהליך של פענוח השפה הכתובה מתוך כמות עצומה של גירויים ויזואלים. מתחייב שהקורא יכיר את ... אחר, שיש זוהי שפה, תעלה מחשבה מילולית - מכירת חיסול, הכל בחצי מחיר, מכאן והלאה בדומה למקרה העץ יכולות לעלות מחשבות שונות הקשורות או שאינן קשורות במחשבה זו.
ההבדל הוא שבמקרה השלט נוצר תהליך פענוח שבסופו המשפט נקרא - נוצרה משמעות. ב אוטומטיות התפיסה של שפה התהליך שתואר נכון במקרה שההתניות ... הקונספט לב המייצג את המרכז המנטלי החיובי של האדם, בקונספט זה מקובצים הרגשות והכוונות החיוביים, הטובים והמועילים - הלב של אמא גדול, היא אוהבת את כל ילדיה. יש
להבדיל תוצרים אלו מאנאלוגיה בה יש השוואה בין אובייקטים במציאות. תוצרים מילוליים אלו יוצרים אמביוולנטיות במילים. משמעויות נוספות ... המילה מאותיות כיוון שיש שימוש בסימניות המהוות מילים). זיהוי המילה מתוך שלל הגירויים מעלה את ההבחנה שזוהי מילה, וכתגובה עולה ייצוג המילה. ב דימויים ((images
להבדיל מדימויים בשפה כמערכת אוטונומית שנידונו קודם. אנו נוטים לחשוב שמילה המתארת אובייקט ויזואלי אמורה להעלות ייצוג ויזואלי, מילה ... יחד את הקונטקסט הפנימי. לכן אין אפשרות לתאר או לנתח את תהליך פענוח השפה באופן מודולרי, ההתנהגות של הפענוח היא של לתפוס מה שאפשר ולא ניתוח אנליטי של הצלילים.
להבדיל, כאשר מתכנתים מחשב לפענח קול אדם, הדרך היחידה היא ניתוח דיגיטלי של צלילים, חלוקה לפונמות, מילים, משפטים וכו אך האדם אינו ...