... גם מתחומים אחרים. הטיפש לעומתו גם אם הוא יחשף למידע שקשור לתחום העיסוק העיקרי שלו, גם אז אם לא יאכילו אותו בכפית הוא לא ידע להסיק מסקנות לגבי מה שהוא עושה. הטיפש לא יודע להסיק מסקנות ולהבין דבר מתוך דבר, לעומת החכם שיודע להבין דבר מתוך דבר. המנהל החכם בגלל שהוא מצליח לרדת לעומקם של דברים ולהבין לעומק את הרעיון שעומד מאחורי שיטת השיווק של הצעצועים, בזכות זה הוא יוכל להסיק מסקנות לגבי המחלקה שלו. בהמשך לדוגמא הנל, מנהל מכירות חכם יותר גם אם הוא יקבל מידע לגבי תהליך היצור, גם משם הוא יסיק מסקנות לגבי מחלקת המכירות שלו ולגבי הארגון כולו, למרות שזו מחלקה אחרת, למרות שהוא אחראי על מכירות והוא קיבל מידע על יצור. הרי קיים קשר בין כל פונקציה בארגון לכל פונקציה ... עומד מאחוריו, מדוע הוא כך או אחרת, החכם לומד ומבין טוב יותר לעומק את המציאות והדברים שעוברים מול עיניו. לכן החכם יודע להסיק מכל דבר מסקנות מעשיות לגבי עצמו, כי הוא מצליח להתחבר לבסיס העמוק ביותר של כל המציאות שיש לה מכנה משותף אחד. הכללים הבסיסיים של איך להצליח, איך לא להיכשל, מהו טוב, מהו רע, מהי ...

... הוא לא מחויב, ולכן תמיד אפשר לשאול למה. עכשיו אם נתבונן על העניין בסוף התהליך נגיע לשתי מסקנות הפוכות, וכנל לגבי כל תהליך בעולם, אם נתבונן עליו נגיע לשתי מסקנות הפוכות, מה זאת אומרת שתי מסקנות הפוכות, מצד אחד נבין שיש, ובו זמנית נבין שאין, כל תחום, מה זה אומר לגבינו לגבי השאלה הספציפית הזאת, אם נחקור למה הוא רצה, למה בכלל יש לו רצון, למה בכלל הוא ...

... בין טענות. הלוגיקה מנתחת את הצורה של הטענות, ועל סמך ניתוח זה מציעה כללים שבעזרתם ניתן לקשר טענות זו לזו ובכך להסיק מסקנות. הלוגיקה מבחינה בין טיעונים שיש בהם היסק תקף, כלומר כאלו שבהם המעבר מההנחות למסקנה הוא מוצדק, לטיעונים שאינם תקפים. לפיכך הלוגיקה היא בראש ובראשונה התורה המתארת את אופני החשיבה התקפים ואת אופני ביטויהם. במאה ה - 19 וה - 20 חווה ענף ... לטיעונים שאינם מבוססים על סמך זיהויה של הצורה הלוגית של הטיעונים. טיעון הוא תקף כאשר ההנחות מספיקות לשם תמיכה במסקנה, כך שלא ייתכן שההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית. ההכרח הלוגי של הטיעונים התקפים נובע מכך שלטענות ישנו מבנה פנימי, למשל, שבכל טענה ישנו נושא ונשוא, ושכל טענה היא כללית או פרטנית, וישנו מספר מוגבל של צורות שבהן ניתן לקשר טענות זו לזו (למשל, טיעונים שבהם שתי ההנחות פרטניות, והמסקנה כללית, או כאלו שבהם אחת ההנחות כללית, השנייה פרטית, והמסקנה כללית, וכו). מבין הצורות האפשריות של טיעונים בני שתי הנחות ומסקנה אחת, גילה אריסטו את הצורות של הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ממשי ... של תקפות נאותות, וכלל היסק. תפקיד הלוגיקה הוא להבחין בטיעונים בעלי צורות תקפות, כלומר כאלו שבהם מהנחות אמיתיות נובעת מסקנה אמיתית. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים תקפים. ישנם כללי המרה המאפשרים להראות כי טענות שונות בצורתן הן למעשה שקולות זו לזו (ר ... הלוגיקה האריסטוטלית. צורתו הלוגית של הטיעון טיעון הוא קבוצה של משפטים (או קבוצה של טענות) שחלקם הנחות ואחד מהם הוא המסקנה, והקבוצה נחשבת טיעון כאשר המעבר בין ההנחות למסקנה הוא תקף, כלומר כאשר המסקנה נובעת בהכרח מן ההנחות. מהי נביעה הכרחית? כאשר ניתן לומר שאין מצב עניינים שבו ההנחות אמיתיות אבל המסקנה שקרית, כלומר כאשר אין דוגמה נגדית. באמצעות הניתוח של מבנן הבסיסי של טענות, אריסטו זיהה כי לטיעונים בעלי שתי הנחות ומסקנה ישנו מספר סופי של צורות, וחלק מהן הן כאלו שמשמרות את האמת של ההנחות וכך מבססות את אמיתותה של המסקנה. לטיעונים כאלו קרא אריסטו סילוגיזם. נוכל להבין את הרעיון של הצורה הלוגית של טיעון תקף אם נחשוב על ההבדל בין תקפות ואמיתות. לדוגמה: נתונות שתי הנחות: 1.כל היוונים הם בני אדם. 2.כל בני האדם הם בני תמותה. מסקנה: כל היוונים הם בני תמותה. התקפות של טיעון זה כמעט ברורה מאליה. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. אין באפשרותנו להעלות על דעתנו מצב שבו ההנחות אמיתיות והמסקנה אינה אמיתית. אבל מה אם אחת ההנחות שקרית? או אז הטיעון עודנו תקף, אף שבמקרה כזה ייתכן שהמסקנה שקרית. אריסטו סבור כי הטיעון תקף בזכות צורתו, ללא קשר לשאלה האם חלק מהטענות שקריות מבחינת התכן שלהן. ההבחנה בין טיעון תקף שבו ההנחות אמיתיות לטיעון ... של הטיעון, אבל היא אינה משפיעה על תקפות הטיעון עצמה. צורתו הכללית של הטיעון הזה היא כזו: 1.כל א הוא ב 2.כל ב הוא ג מסקנה: כל א הוא ג יש לשים לכמה פרטים חשובים בנוגע לניתוח הצורני של מבנה הטיעון, על פי אריסטו. ראשית, ישנם בטיעון שלושה מונחים כוללים אשר כל טענה מקשרת בין ... בהנחה הראשונה ומופיע שנית בהנחה השנייה, והוא המתווך בין שני המונחים (א ו - ג), אשר מופיעים כל אחד בהנחה אחת בלבד. במסקנה, המונח המתווך (ב) אינו מופיע כלל, ומה שהמסקנה מלמדת אותנו זה על הקשר שבין השניים האחרים (א וג). אריסטו הוא שהמציא את מתודת ההפשטה המאפשרת להציג מונחים באמצעות אותיות, וזהו צעד חשוב בדרך להמצאתו ... הקבועים הלוגים, נשארת חשופה לעינינו. מתפיסה זו של הצורה התקפה של הטיעון יוצא שאם בטיעון מסוים ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון אינו תקף. למשל בטיעון - לכאורה, שדומה לקודם: 1.כל בני האדם הם בני תמותה. 2.כל היוונים הם בני תמותה. מסקנה - לכאורה: כל היוונים הם בני אדם. נניח ששתי ההנחות אמיתיות. עדיין ייתכן שהמסקנה אינה נכונה, למשל אם אנו מוכנים להחשיב את סוסיהם של היוונים כיוונים. מכאן שבטיעון - לכאורה שבחנו ישנה בעיה - אין יחס של נביעה בין ההנחות והמסקנה. צורת הטיעון בה אנו מתבוננים איננה תקפה, וכל טיעון בעל אותה צורה יהיה טיעון בלתי תקף: 1.כל א הוא ב. 2.כל ג הוא ב. מסקנה - לכאורה: כל ג הוא א. כל טיעון בעל צורה כזו אינו תקף, והוא יכונה כשל לוגי. עד עכשיו בחנו טיעונים שבהם כל הטענות הן טענות כלליות. אולם ישנם גם ... שבחלק מהטענות המקושרות בהם הקבוע הלוגי אינו כל אלא חלק מ. למשל: 1.כל הפירות צומחים על עצים. 2.חלק מהפירות הם הדרים. מסקנה: חלק מהצומחים על העצים הם הדרים. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב 2.חלק מ - א הם ג מסקנה: חלק מ - ב הם ג אריסטו הבחין גם בשלילה כאחד מן הקבועים הלוגים, וכך הבחין בין צורתן של טענות חיוביות ושל טענות שוללות. באמצעות כך הוא זיהה צורות נוספות של טיעונים תקפים, למשל: 1.כל הנמרים הם יונקים. 2.אף דג אינו יונק. מסקנה: אף דג אינו נמר. והנה צורת הטיעון: 1.כל א הוא ב. 2.אף ג אינו ב.

... אותן או הביע דעה. חשיפת הטעויות והניסיון להגיע אל האמת נעשים באמצעות שאילת עוד ועוד שאלות, והסקת מסקנות מתבקשות מדבריו של בן השיח. שיטה זו, המכונה השיטה הסוקרטית, הפכה לאבן פינה בפילוסופיה של המוסר, אך השפעתה על הפילוסופיה של החינוך מועטה. בניגוד ... החינוכית דרך ציטוטים והפניות מכתביהם של פילוסופים אחרים. בניגוד לסוקרטס, ששם דגש על שאלות והסקת מסקנות כחלק מתהליך חינוכי, אריסטו גרס שתפקידו העיקרי של המורה הוא להעביר ידע. על כן, תמך אריסטו בלימוד שיטתי של חומר, באמצעות חזרה על עובדות. בדומה לאפלטון, ... האדם מגיע לעולם כלוח ריק (טאבולה ראסה) והחוויות שהוא עובר (ובעיקר החינוך שלו) מעצבות אותו. בעקבות מסקנה זו, הביע לוק תמיכה בחינוך לחשיבה רציונלית כבר מגיל צעיר. לוק טען שהטמעת מנהגים חשובה יותר מהקניית ידע. נושא נוסף שהדגיש לוק הוא השפעתן המכרעת של ... או הנחות יסוד. היידגר, ובעיקר ממשיכו האנס גאורג גדמר, חקרו גם את החינוך באמצעות שיטה זו, והציגו מסקנות רבות על מהות החינוך. היידגר טען שמטרת החינוך הגבוה היא לבחון את הנחות היסוד שעליהן בנוי המחקר בתחומי הידע השונים. פוסט מודרניזם: הפוסטמודרניזם, כזרם ... אינטראקציה עם ילדים אחרים. הגישה נולדה לאחר שגון הולט, אבי החינוך הביתי (ראו פסקה קודמת) הגיע למסקנה שאין טעם להעביר את החינוך לביתם של הילדים, על מנת שההורים ישחזרו את סביבת בית הספר. יש צורך בפיתוח שיטת חינוך שונה, שאינה מכריחה את הילד ללמוד. הולט ...

... הידיעות הכל מבוסס על תפיסה של האדם האדם יוצא מנקודת הנחה שהצורה שהוא תופס את המציאות נכונה. וכל המסקנות שהאדם מסיק הכל תלוי ביכולת התפיסה הסובייקטיבית של האדם לו ייצוייר שיכולת התפיסה הייתה שונה היה יכול להיות שהיה יודע דברים אחרים לגמרי. כל סוגי הידיעות אפילו זה שהוא ... מצד התפיסה שלי שאני קיים. אדם בתוך חלום בטוחים שהם קיימים, ואף אחד מהאנשים של החלום לא קיים. כל המסקנות שהאדם מסיק כלפי הקיום של עצמו זוהי אמת תלויה. האדם חי חיים שלמים ובדרך הוא סובל רוב הזמן ואף אחד לא מבין מה התכלית ומה המטרה. והרעיון הוא שאדם שרוצה להיות מאושר, צריך ... יכול לבנות משהו כמו אותו אדם שאמר אני חושב משמע אני קיים צריך שתהיה נקודה כלשהי שאדם צריך להסיק מסקנות. קודם כל האדם צריך שתהיה לו נקודת אחיזה כלשהי של אמת מוחלטת, מה זאת אומרת אמת מוחלטת? אמת בלתי תלויה ומצד שני אמרנו שכל אמת שאדם החליט תהיה תלויה ביכולת הסובייקטיבית ... שיש פער בין הסיבה לתוצאה, האמת היא לא מספיק אמיתית. מאחר שהשכל של האדם מוגבל ולא אבסולוטי כל המסקנות הן לא אבסולוטיות. ברגע שאדם מנסה להוכיח הוכחות לוגיות והדרך להפריך היא פשוטה תוכיח שהלוגיקה שלך נכונה. כל ההוכחות הלוגיות שלך מבוססות על הנחות היסוד שאין לך אפשרות ... כי זה אומר שהיא תלויה בהוכחות לו ייצוייר שההיגיון יעבוד אחרת יכול להיות שכל ההוכחות יפלו וכך המסקנה תיפול. כל הזמן שאדם שואל את עצמו אם הגיע לאמת הוא עדיין לא הגיע לאמת, האם אני צודק מאושר, בטוח זה עדיין לא זה. כי יש אמת מוחלטת. ויש בזה הרבה פרספקטיבות. והעניין הוא ... הוא לכל דבר יש היפך יש אמת שאין לה היפך, אם אני אומר דבר מסויים ואני אומר את ההיפך ומגיע לאותה מסקנה לזה אפשר לקרוא אמת אבסולוטית. הגדול ביותר והקטן ביותר הם אותו מספר. יש טיעון שהמס 2 ו3 הם אותו מס לא זהה לאותה אמירה שהם לא אותו מס אם נטען את X נגיע למסקנה וגם אם נטען ההיפך של X ונסיע לאותה מסקנה וגם אם נטען את כל האפשרויות נגיע לאותה מסקנה סימן שזו האמת. אני רוצה לשקר ולהגיד את ההיפך הוא עדיין יגיד את אותו הדבר. מהי אמת אבסולוטית לצורך העניין שהוא יודע משהו מסויים וגם אם הוא ירצה לשקר הוא עדיין יגיד את ... להיות הרבה אפשרויות והרבה דעות מנוגדות אם האדם יחקור את השורש של הדעות המנוגדות הוא יגיע לאותה מסקנה. אדם אחד אומר אין סיבה לשום דבר, השני אומר יש סיבה לכל דבר, ויש אחד שמשלב ואומר יש דברים עם סיבה ויש בלי סיבה. אם אדם ישאל למה, מה הסיבה שהאדם שהאדם הזה אומר יש סיבה ... שאין פיל. לא יכול להיות שיש ואין זה אותו דבר. ואם אדם יחקור מה הסיבה שיש ומה הסיבה שאין הוא יגיע למסקנה ששניהם הסכימו לאותו דבר. העניין הוא שיש פרספקטיבה של המציאות, מגיעים אליה עי שאדם שואל את עצמו למה הדבר לא כפי שהוא. אולי כולם טועים והאמת הפוכה. אולי ככה ואולי ככה. ... הן אמת תלויה כל ההוכחות תלויות במגבלת השכל האנושי האדם מוגבל ולכן האדם מניח הנחות כלשהן מסיק מסקנות הכל מבוסס על הנחת יסוד בסיסית שהשכל צודק והאדם בשכל לא יכול להגיע לאמת אבסולוטית כי כל דבר יש לו היפך. אפילו אינסוף טיעונים עדיין כי השכל חושב שיש אינסוף הטיעונים ...

... פרק ג הלכה ב את המסקנה הבאה: והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין ... וחשוב להדגיש שמסקנה זו היא בלתי נמנעת לאדם המאמין באמונה שלמה, ללא ... יסוד אמונה זו הוסקו מסקנות הלכתיות. וזאת מסקנתו ההלכתית של הרב ישראל מאיר ... אלו. החשוב להדגיש שמסקנות הלכתיות אלה מוכרחות ומובנות לאדם המאמין באמונה ... אמונה זו גורמת למסקנה אחת ויחידה. העם היהודי טוב ומעולה משאר אומות העולם, מסקנה גזענית שתקומם כל נפש הגונה ותזעזע את אמות הסיפים ... העם הנבחר גורמות למסקנות הלכתיות מקוממות, אך חשוב להזכיר שהנם מסקנות בלתי נמנעות מאמונה עמוקה ושורשית שהעם היהודי הוא ... - תרגום הסולם). והמסקנה ההלכתית הנובעת מהשקפת עולם מסוכנת זו באה לידי ...

... מדימויים. והמאפשרת לשומע לבחון את מצב העניינים המדומה של הנמשל על כל ההשתמעויות שלו וכך להסיק מסקנות אינטואיטיביות לגבי מצב העניינים המתואר במשל. במקרה האיילים - הסכנות הכרוכות, היחסים בין הדמויות, שיפוט מוסרי וערכי וכדומה. הגדרה על פי דימוי בסוטרת ... את המצב ככזה. זוהי גישה דומיננטית בתורה הבודהיסטית, לראות את מצב העניינים כפי שהוא ולא להסיק לגביו מסקנות מעבר לעובדות הנצפות. קונפליקטים מושגיים בעייתית במסגרת השפה והלוגיקה אך אין זה אומר בהכרח שהם משקפים קונפליקטים עובדתיים במציאות. שימוש במשל בסוטרת ... מוצג שיקול אחד הגיוני ושיקול אחד אבסורדי, אחר כך הצגת הפעולה נכונה, ולבסוף חזרה על התיזה והוספת מסקנה. I. התיזה - כפי הדהמה כך גם הרפסודה קיימת למטרת מעבר לגדה השנייה ולא למטרת אחיזה. II. המשל - הבודהה מתאר אדם במסע שמגיע לנהר אשר גדתו הקרובה מסוכנת ... VI. התיזה שהוצגה בתחילה - כך הראיתי לכם כיצד הדהמה דומה לרפסודה למטרת חצייה ולא למטרת אחיזה. VII. מסקנה כללית - כאשר אתם יודעים כיצד הדהמה דומה לרפסודה, עליכם לדעת לנטוש אפילו מצבים טובים (49) שלא לדבר על המצבים הרעים. בחלק זה מתבהרת מטרת המשל ... שסצקה ינסח טענה המבוססת על היסקו הפרטי ולא על אמונה רווחת. (5) מה לדעת הרוב ולך? אנא תחום את עצמך למסקנות שלך בלבד סצקה מציג את הטענה הרווחת כהיסק פרטי והבודהה מבקש לשאול אותו שאלה בעזרת דוגמא - (6) האם מלך רב מעלה משתמש בסמכותו להוציא להורג את אלו ... נניח וצייד פילים מיומן היה נכנס לחורשת פילים והיה מוצא שם עקבות גדולות של פיל. הוא היה מגיע למסקנה אכן, זהו פיל זכר גדול. כך גם כשראיתי את ארבעת העקבות של הפרוש גוטמה הגעתי למסקנה המבורך מואר בשלמות, הדהמה מוכרזת היטב על ידו, הסנגהה מתרגלים את הדרך הטובה. והוא ממשיך ומספר על ארבעה טיפוסי אנשים שהגיעו לבודהה כמתנגדים והפכו ... עקבות הפיל אינו מושלם, ומציע להשלים אותו בפרטים. במקרה זה המשל הוא כלי קביל לביסוס עמדה, למרות שהמסקנה יכולה להיות אמיתית הבודהה רואה צורך בביסוס מלא של האפשרויות והמסקנות. וזוהי גרסת המשל המתוקנת של הבודהה: נניח וצייד פילים מיומן היה נכנס לחורשת פילים ומוצא שם עקבות גדולות של פיל. צייד פילים חכם עדיין לא היה מגיע למסקנה אכן, זהו פיל זכר גדול. מדוע? בחורשת פילים ישנן פילים נקבות קטנות המשאירות עקבות גדולות ואלו יכולות להיות עקבותיהן. הוא הולך בעקבותן ומוצא עקבות פיל גדולות ושריטות בגובה רב. צייד פילים חכם לא היה מגיע עדיין למסקנה שזהו פיל זכר גדול כיוון שבחורשת פילים יש גם פילים נקבות גבוהות בעלות שיניים בולטות המשאירות עקבות גדולות. הוא ממשיך ללכת בעקבותן ומוצא עקבות פיל ... שבורים. והוא רואה את הפיל הזכר למרגלות העץ או בשטח פתוח, הולך או יושב, או שוכב. אז הוא מגיע למסקנה: זהו הפיל הזכר הגדול. הנמשל הוא תמצות כל הדרך הבודהיסטית בפרטים בכלל ההארה של הבודהה ודרכו של התלמיד עד להארה. לאחר שהתלמיד החכם נוטש את חמשת המכשילים ומגיע לארבע מצבי הגהאנות הוא מכיר בהם כעקבות של הטטהאגטה, אך עדיין לא יכול להגיע למסקנה שהנעלה מואר בשלמות, הדהמה מוכרזת היטב על ידו, הסנגהה מתרגלים את הדרך הטובה. גם השגת ראיית החיים הקודמים וראיית הלידות והמיתות של היצורים החיים בעזרת ... התלמיד מבין לאשורן את ארבע האמיתות הנחשבות אף הן לעקבות הטטהאגטה, נאמר שהוא נמצא בתהליך להגיע למסקנה אודות גדולת הבודהה, הדהמה והסנגהה. ורק כאשר הוא מגיע לשחרור מלא ורואה שהשלים את חיי הטוהר, רק אז הוא מגיע למסקנה - הנעלה מואר בשלמות, הדהמה מוכרזת היטב על ידו, הסנגהה מתרגלים את הדרך הטובה. הדרך למסקנה יכולה להגיע רק מתוך חוויה אישית על בסיס עובדות בלבד. בדיוק כפי שצייד הפילים במשל היה עליו לראות את הפיל הזכר הגדול במו עיניו ולא על סמך עקבות כל שהן ...

... כאמצעים הויזואלים המלווים את הכתבה: צילומים, איורים, תרשימים, כתבות סמוכות. בעמדה זו יש ניתוח מודל תיאורטי אשר מנתח את השדה הויזואלי בכללו, מסיק מסקנות לגביו ומניח שהמסקנות זהות לאלו שבראש הקורא. במציאות, הקורא אינו מנסה לנתח את הקונטקסט האמור (הגירויים הויזואלים או השמיעתיים), הוא אינו מסיק מסקנות, עורך השוואות, לוקח בחשבון תוצאות מחקרים וניסויים פסיכולוגים וכדומה, הוא בסך הכל מנסה לקרוא את הכתבה ולהבין אותה אם מתוך סקרנות, חובה, או להפיג את השעמום ועוד סיבות אחרות ...

... - מבוא טיעון (בלועזית: ארגומנט) הוא רצף של הנחות ומסקנה שבו נעשה ניסיון לביסוס אמיתותה של טענה אחת (המסקנה) על סמך אמיתותן של טענה אחרת או יותר (ההנחות). תורת הלוגיקה עוסקת בהבחנה שבין טיעונים בכלל, ובין היסקים, שהם טיעונים שבהם המסקנה נובעת מן ההנחות בהכרח לוגי. טיעון הוא מהכלים החשובים ביותר בחשיבה הרציונלית, בלוגיקה ובניסוח המחקר המדעי, וכן ברטוריקה ובכל ויכוח בשיח היומיומי. ... של מוסר הטיעון, או בשם המסורת, או למשל כאשר מסיקים מסקנות על סמך ערכן המקודש של ההנחות. במשפט ובדת נעשה לעתים קרובות שימוש בטיעונים שתוקפם אינו בהכרח לוגי. במדעי הטבע נעשה לעתים קרובות שימוש בטיעונים ... בהם מסתמכים על חזרתה של תצפית מסוימת כבסיס להסקת מסקנה אודות חוק הטבע העומד מאחוריה. טיעון בעל תקפות לוגית, או היסק כאמור, טיעון בנוי ממסקנה ומהנחה אחת לפחות. ישנם טיעונים בהם המסקנה נמסרת לפני ההנחות, וישנם טיעונים בהם המצב הפוך, או שמדובר ברצף של טענות שהאמצעית בהן היא המסקנה. וישנם גם טיעונים בהם משתמשים בהנחה סמויה, שאינה נאמרת או נכתבת מפורשות. למשל בטיעון הבא: טענה א (הנחה): יורד גשם. טענה ב (מסקנה): יש עננים בשמים. ההנחה הסמויה היא, כמובן, שכאשר יורד גשם יש עננים בשמים. טיעונים מסוג זה יחשבו למשכנעים משום שהם מבוססים על היסק לוגי, כלומר ... לתאר אותה באמצעות חוקי היקש, הכללים המתירים לגזור מסקנות מסוימות מתוך הנחות מתאימות. שתי טענות שאין קשר כזה ביניהן, לא יוכלו להוות טיעון. למשל: טענה ראשונה (הנחה): הגג הזה אדום, טענה שנייה (מסקנה): יש עכשיו עננים בשמים. הסיבה לכך שרצף כזה של טענות אינו נחשב לטיעון, ואילו הרצף הקודם כן, היא שחסרה כאן צורת הנביעה או ההיסק הלוגי. הנביעה ... לטיעון תקף, אם בכל מקרה שבו ההנחות אמיתיות - גם המסקנה תהיה אמיתית. מכיוון אחר, הטיעון הוא תקף אם אין דוגמה נגדית לטיעון שצורתו זהה אך בו ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית. לתקפותו של טיעון אין קשר לאמיתות ההנחות עצמן. סוגים אחרים של טיעונים מקובל לדבר על שני סוגים עיקריים של טיעונים הנבדלים זה מזה באופני ... או דדוקטיבי, משתמשים בכללי ההיקש הלוגיים, ואמיתות המסקנה נשענת באופן צורני על אמיתות ההנחות. ישנם סוגים נוספים של טיעונים, בהם ניתן למנות טיעון אנלוגי (א גרם לב. בגלל שג דומה לא, וד דומה לב אז ג יגרום ...

... אסתטית או פראגמטית אלא בגלל שתאוריות פשוטות קלות יותר להפרכה, דבר התואם את תורתו של פופר. השיטה המדעית מבוססת בראש ובראשונה על הסקת מסקנות מתצפיות, וכאן יש חשיבות גדולה לתערו של אוקאם. לדוגמה, אם לאחר סערה נבחין בעץ ... הוורד, המתרחש במנזר בתקופתו של אוקאם, ובו הבלש הפיקטיבי ויליאם מבסקרוויל עושה שימוש בכלים הלוגיים שעמדו לרשות אנשי תקופתו על מנת להסיק מסקנות שונות. חקירתו של הבלש הספרותי בן המאה ה - 19 שרלוק הולמס מתבצעת אף היא באופן ...