... בעבר, הדמיון הוא הרי רק בתבנית ולא 1 ל 1. מהי בעצם אותה התבנית? כיצד מתבצע הזיהוי? התשובה היא כי הזיהוי מתבצע על ידי
המכנה המשותף שיש בין 2 התבניות. ככל שיש יותר
מכנים משותפים, כגון אותה צורת עיניים, אותו מרחק בין הפה לאף, אותה פרופורציה בין חלקי הפנים השונים וכיוב, ככל שיש יותר
מכנים משותפים זה בעצם יוצר את הזיהוי. ישנם מקרים שבהם כמות
המכנים המשותפים שאנחנו מוצאים בין הפרצוף שמולנו לבין מאגר הפרצופים ... וממילא אנחנו לא מצליחים ליצור אימות וודאי של האדם שמולנו, כי הוא דומה להמון פרצופים שראינו בעבר. מצד שני, אם כמות
המכנים המשותפים שאנחנו מוצאים היא מאוד גדולה
והמכנים המשותפים אינם
מכנים משותפים נפוצים זה יוצר אצלנו את ההתאמה בין התמונה שבמוח לבין הפרצוף שמולנו. מה הכוונה
מכנה משותף נפוץ?
מכנה משותף נפוץ משמעותו היא נניח צורת האף, להמון אנשים יש אף דומה. אך
מכנה משותף פחות נפוץ יכול להיות המרחק והפרופורציה בין כל חלקי הפנים. זה
מכנה משותף מורכב יותר ונפוץ פחות. ככל
שהמכנה המשותף נפוץ פחות, כך זה מייצג את הייחודיות של האדם שמולנו. ולכן לדוגמה אם לאותו אדם יש צלקת על הפנים, זה לדוגמה
מכנה משותף שאינו מורכב כמו היחס בין חלקי הפנים אך גם לא נפוץ ...