המדונה של הרוצחים / פרננדו ואייחוהמדונה של הרוצחים / פרננדו ואייחו זאן זנה בא לביקור בקולומביה. לא באמת. לא ממש הוא. אבל השפעת כתביו הגיעה לשם. זאן זנה כתב את המדונה של הפרחים. ספר שכולו תערובת של מציאות חלום ופנטזיה כשהמשפטים נבלעים אחד בשני. רוצחים יפים. הומואים מזדקנים. ואייחו כותב הרבה יותר פשוט מזנה. כתיבתו ברורה שותפת אך איננה פשטנית לרגע. גם הוא מספר על רוצחים יפים, על הומואים מזדקנים. אבל הכתיבה שלו מלבד הטון המיוחד היא כמעט ריאליסטית. ריאליזם פואטי. אין בה כמעט פנטזיות, ... שהאמהות העניות היו יכולות לתת לילדיהן הם שמות של עשירים. אלכסיס, אלכסנדר, פאבר או וילפר. שמות מגוחכים לילדים שייהפכו לרוצחים שכירים. ילדים בני שתיים עשרה, חמש עשרה, שבע עשרה. אין גברים, כולם נהרגו כמו שיהרגו הילדים האלה. בן כמה ... את הסיפור מספר פרננדו שחזר אחרי שלשים שנה למות בקולומביה, אך לפני זה הצליח לפגוש את אלכסיס, שהוא גם רוצח שכיר וגם נער ליווי. פרננדו לוקח את אלקסיס לכנסיה במקום שהיה פעם כפר ועכשיו נבלע על ידי מדיין. לראות ... היום חיים, מחר מתים. חיים של טלנובלה. ובין טלנובלה אחת לשנייה בטלוויזיה משדרים בחדשות ידיעות על המתים החדשים. הצעירים הרצחניים צוחקים. המוות נוסע יותר מהר מהמידע. כבר יש מתים חדשים שיבשרו עליהם מחר. חוסה אנטוניו מעניק ילדים במתנה. הנערים ... הטלוויזיה וצופה בעשרים ושניים מבוגרים ילדותיים בועטים בכדור. מעוררים חשק לבעוט לאנושות בתחת. בכנסיה רואה פרננדו את המבקשים. העניים והרוצחים השכירים. הוא מבקש ממריה שאהבתו לאלקסיס תהייה אהבתו המוחלטת. שלא יבגוד בו. והצעירים, הרוצחים, מה הם מבקשים? שתשפר את הקליעה שלהם. שיהיו מדויקים. אלקסיס לא יכול להיות בדירה בלי מוסיקה. מוסיקה שלפרננדו כולה ... את מותם. גם אם כרגע הם עוד חיים ואין סיבה להרוג אותם, הם יודעים שתהייה. אלקסיס הוא לא רק רוצח שכיר. הוא רוצח בלי שום מחשבה אנשים הפוגעים בו במקרה. משהו קרא לו מתרומם וקיבל מתנה, כדור לתוך פיו שלא יאמר דברים ... הפשע. עכשיו האקדח כבר לא מספיק לאלקסיס. הוא צריך מיני עוזי. הוא כבר לא הורג בגלל הסיבה הלבנה הקוקאין. רצח הפך אצלו לחלק מהתנהגותו היומיומית. ואייחו הופך אותן לחיים סוריאליסטיים, כאלה שהציירים ההם היו תמימים לעומת הכתיבה של החיים ... הורג אותי מפני שעם כל כך הרבה שנאה לשנינו אין מקום ביקום הצר הזה. אלקסיס לפי עדותו של פרננדו רצח מאתיים חמישים איש, זו הגזמה ספרותית להדגשת צורת החיים. רצח שהפך לסמל של חיים יותר ממשמעות המוות עצמו. הוא רצח עד שרצחו אותו בשדרה בה הלכו יחד. המוות, מלכות הדממה שנשלטת על ידי אמן הביטוי שאינו מדבר. אנחנו לא באמת יודעים את שמו של מספר הסיפור עד לרגע בו נרצח אלקסיס. זו הפעם היחידה בה הוא קורא לפרננדו בשמו. לוילמר, הצעיר הבא שפרננדו פוגש במקרה, כבר יש אקדח. מה ... עוסק באהבה איננו עוסק בנערי ליווי או בהומוסקסואלים. הספר המצוין הזה הוא קינה על קולומביה. על מדיין. על מלאכים רצחניים. קרובי המשפחה של גיבוריו של זנה. הכתיבה הלירית הדחוסה משנה את הגוון שלה. לעתים היא רומנטית ומדברת על קדושת האהבה ולעתים מקאברית המאשרת רציחות המוניות. ואייחו כותב נגד הדת, בעיקר הקתולית. הוא איננו הופך את הרוצח שלו לקדוש, כמו זנה אך יש לו התחשבנות משלו עם הדת. הכתיבה היא עמוקה ומהפנטת. ספר שקשה להניח מהיד.