ברית מילה - טוב או רע? למה שמירת מצוות + יהדות זה רע וכפירה באלוהים האמיתי? הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי, והפעם זה על: ברית מילה! ... סימן שאתה לא עושה את זה מטעמי בריאות. אתה עושה את זה בגלל שאתה אתאיסט, עובד אלילים, כופר באלוהים. המצוות שאדם עושה אותן, הן לא טובות ולא רעות. העונש של האדם ששומר מצוות זה לא בכך שהוא שומר מצוות, כי כל אחד עושה מצוות בצורה כלשהי. העונש שלו זה הטמטום שהוא חושב שצריך לעשות מצוות, זה העונש שלו. אדם שחצן שיש לו גאווה, שהוא חושב שהוא עושה משהו, ויש לו גם גאווה לחשוב שאם הוא יעשה משהו אז אלוהים לא יכניס אותו לגיהינום, ושאלוהים עובד אצלו ואם יעשה מצוות אלוהים יכניס אותו לגן עדן. ויש לו את הגאווה שאלוהים בכלל רוצה ממנו משהו, ויש לו את הגאווה לחשוב שיש לו בחירה חופשית. אדם שעושה ברית או מצוות מהסיבה הזו, ברגע שהוא חושב שזה טוב וזה רע, זה העונש שלו. גם לפי היהדות, יש נקודת אמת, אלוהים ...

... ערך עליון שמקבל על עצמו האדם היהודי, הדתי - חרדי? הערך העליון הזה הוא עבודת ה היינו, לקיים את מצוות התורה שניתנו על ידי האלהים, בכך מקיים האדם את תכליתו שלשמה הוא נברא. כך נאמר במסכת נדרים דף לב עמוד ... שמים וארץ לא שמתי. כלומר על פי השקפת העולם התורנית נברא העולם אך ורק כדי שהעם היהודי יקיים את מצוותיו של האלהים. לכן הנביא ישעיה מנבא על אחרית הימים, היא העולם האידיאלי, כך (ישעיהו פרק ב): הדבר אשר חזה ... מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים, ואינן אלא גזירות, ופרשי: להטיל עלינו עולו להודיע שאנחנו עבדיו ושומרי מצוותיו. הנה, היהודי שומר המצוות אסור לו לבקש רחמים סתם אלא רק באותם עניינים שבהם הרחמים הם גזירת הדת. וכך כתב בשות עטרת פז חלק ראשון כרך ב - יוד, הערות סימן י, הערה ד: ... האיש הישראלי מחויב לעשות גם מצוות שכליות לא מפני השכל אלא מפני צווי הקבה כמשכ: והיה עקב תשמעון את המשפטים וגו - כלומר אפילו המשפטים תשמע מה שצותה תורה ולא תעשה מפני שכלך אלא כשארי מצוות השמעיות [שאינן שכליות] . כאן ראוי לצטט את דבריו המאלפים של פרופסור ישעיה ליבוביץ זל: יש דוגלים בסיסמה של המוסר ... היהדות התגלמה בדת, ודבר זה כשלעצמו אינו מאפשר כלל את קיומה של הקטגוריה מוסר יהודי. האמונה הדתית המתגלמת בתורה ובמצוות אינה קטגוריה מוסרית. היא אינה מכירה במצפון האנושי, ואין זה מקרה שאף אחד ממח נביאים וז נביאות שעמדו לישראל ... ליהודי הדתי מוסר אנושי כלל (שהרי הוא שולל בדוגמת קריאת שמע שלו את שני המובנים היחידים של מוסר). לשומר מצוות יש רק צוויים אלוהיים המכוונים את כל מעשיו, בין אם לרצונו בין אם לאו! וראוי לעיין ולהעמיק בדברים אלה ... נבאר את פרטי הדינים וההלכות בעניינים המוסריים כביכול, שבין אדם לחבירו. גמילות חסדים - ראשית צריך אתה לדעת שרוב המצוות האלה נכללות בכלל של ואהבת לרעך כמוך, כמו שכתב רמבם (הלכות אבל, פרק יד, הלכה א): מצות עשה של דבריהם ... ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצות. וכן בספר המצוות לרמבם, שורש ב: ונסמכים במחשבה זו מנו בכלל מצות עשה בקור חולים ונחום אבלים וקבורת מתים בעבור הדרש הנזכר ... הכתובות התורה בבאור, והוא אמרו יתעלה (קדושים יט יח): ואהבת לרעך כמוך . ולכן מן הראוי בראשית לבאר את מצוות ואהבת לרעך כמוך, וממנו תלמד לכל הסעיפים של גמילות חסדים. רמבם, הלכות דעות, פרק ו, הלכה ג: מצוה על ... הייתם בארץ מצרים הוא חל על גר צדק בלבד (ולא על גר תושב שלא התגייר), כמו שכתב הרמבם בספר המצוות מצות עשה רז: והמצוה הרז היא שצונו לאהוב את הגרים והוא אמרו ית (דברים י, יט), ואהבתם את הגר. ... אבל בעבור שנכנס בתורתנו הוסיף לו האל אהבה וייחד לו מצוה נוספת. הרי לך שהערך העליון של שומר התורה והמצווה הוא עבודת ה. כל מי שאינם בקטגוריה זו (כמו לא - יהודים, אפיקורסים וחילונים שאינם שומרי מצוות וכו) לא חלה עליהם מצוות ואהבת לרעך! ולא בכדי סיימה התורה את הכתוב ואהבת לרעך כמוך בצמד המילים אני ה. כאן ראוי לציין שבכל ... באחד שעריך בארצך אשר ה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. ובספר המצוות לרמבם, מצות לא תעשה רלב: והמצוה הרלב היא שהזהירנו שלא למנוע צדקה והרחבה מהאביונים מאחינו אחר שנדע חולשת ענינם ... ליתן לו צדקה. הרחמנות והחמלה של מתן צדקה שמורות, על פי ההלכה, לא לאלה הזקוקים לעזרה אלא רק לשומרי מצוות נזקקים! לעני חילוני אסור לתת צדקה. בוא וראה את חוסר השוויון במוסר ההלכתי בין הלומד תורה למי שאינו לומד. ... הזכות לפת לחם, או לבגד או לכל עזרה אנושית תלויה לחלוטין בעמידתם של הנזקק והסובל בקריטריון דתי: אם שומר מצוות או לומד תורה הוא - יקבל נדבה ואם לאו, לא יקבל. הגע בעצמך: תקום מדינה ותקבע כי השירותים הממלכתיים, ... אנו שכל ההצדקה למעשי חסד וסיוע על פי ההלכה היא רק לתכלית עבודת ה, ואם הגוים אינם מקיימים את המצוות המוטלות עליהם (שבע מצוות בני נח) הרי שאין ליתן להם צדקה. ואף לקבל צדקה מן הגויים אסור כמבואר בבא בתרא י עב: איפרא ... דברים פרק כב, א: לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך. ובספר המצוות לרמבם, מצות לא תעשה רסט: והמצוה הרסט היא שהזהירנו מהתעלם מן האבדה, אבל נקחה ונחזירה לבעליה והוא אמרו יתעלה ... עצמם) אלא מי שירצה לעשות חסד עם הגוי ולהלוותו, מתוך רצון טוב, בלי לקחת ממנו ריבית נשך, עובר על מצוות עשה. הרמבן סובר לעומתו שאין מצווה מפורשת להלוות לנוכרים בריבית (דברים טו ג): לא שיהיה מצוה להלוות לנכרי ברבית כלל אלא רשות היא. וכן דעת ... לא כשרה (והרי הוא אוכל להכעיס משום שיש לו אפשרות לאכול בהיתר כשרות במסעדה שממול) - מותר להלוותו בריבית ומצוות החסד והאחווה שציוותה התורה שלא לקחת ריבית מיהודי שוב איננה חלה עליו, למרות שיהודי הוא לכל דבר. ושוב רואים אנו ... ולא רחמים על כל אדם באשר הוא אדם. אלא חסד ורחמים ואחווה על פי מה שאדם מכניס לפיו ולקיבתו כמצוות הדת. וכל מה שכתבנו ואמרנו לעיל כבר כתב הרמחל בספר מסילת ישרים (והוא ספר מוסר נחשב ביותר), פרק א - ... המצות אשר ציונו עליהן האל יתברך שמו. כלומר, הערך העליון הוא ליהנות מזיו השכינה, והדרך להגיע לאושר זה הוא בשמירת המצוות. אין כלל צורך לומר כי אל מול השקפה זו ניצבות, בתוקף שווה, הרבה השקפות אחרות (פילוסופיות, חברתיות ודתיות) שלכל ... לא רק השכל אלא גם הרגש ראוי שישתתף. עפי היהדות (ראה דעת הרמחל לעיל) משמעות החיים בעולם הזה היא קיום מצוות התורה אשר על פיהם ינהג ויקבע האדם את אורחות חייו. לפיכך, מי שאיננו שומר מצוות (אינו חייב או אינו רוצה) איננו נחשב ביהדות ואין מעניקים לו חסד, חמלה או עזרה. אפילו אבידה שאיבד בתום ...

... זה באנו לבאר את השקפת העולם הבסיסית של אנשי הדת היהודית, שהיא שרש פרה ראש ולענה לכל ההלכות, הדינים, המצוות, הערכים והמוסר שיש בהם גזענות, אפליה וחוסר סובלנות לדעות שונות. כפי שפרסמנו במאמרנו הקודמים (המוסר היהודי, מעמד החילוני בהלכה ומעמדו ... שהוא שם עצמו במרכז הבריאה וכל יתר האנשים שלא נבחרו (הגויים) או שנבחרו רק שאינם לומדים תורה ואינם מקיימים מצוות (חילוני) מעמדם פחות. ויתירה מכך, כל מי שמתנגד בהשקפתו או במעשיו לתכלית זו צריך לאבדו ולהשמידו מעל פני האדמה ... נביא ראיות מהכתובים. תכלית הבריאה - כל בריאת העולם - על פי השקפת העולם התורנית - נבראה לצורך לימוד וקיום מצוות התורה בלבד. לכן, היה והעם היהודי לא ילמד תורה, הקדוש ברוך הוא יחריב את העולם ויחזירו לתוהו ובוהו. כך ... העם היהודי שאם יתבטלו מעיסוק בתורה הרי שהעולם יחרב ויחזור לתוהו. משמעות הדברים ברורה, כל יהודי שאינו עוסק בתורה ובמצוות או שאינו מאמין שהתורה מן השמיים הרי הוא בבחינת מחריבי העולם. ולכן אין פלא שנמצא בפסקי הלכה של הרמבם ... כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול. כך ממש, ההורג את הכופר באמונה שהתורה מן השמיים, מקיים מצווה גדולה משום שביער את מחריבי העולם. וחשוב להדגיש שמסקנה זו היא בלתי נמנעת לאדם המאמין באמונה שלמה, ללא רבב, ... אמות של הלכה [אין חשיבות בעיני האלוהים אלא העוסק בחכמת ההלכה]. ומתוך אמונה שהעולם נברא לשמש את העוסקים בתורה ובמצוות מסיק הרמבם בהלכותיו שהגויים צריכים לשמש כעבדים ולשלם מיסים לעם היהודי העם הנבחר, כדי שיוכל להתפנות לעיסוק האלוהי: אין ... שמי שלא נשלמו בו התכונות האנושיות [הגויים] אינו אדם באמת, ואין תכליתו [של האלוהים] אלא לאדם [החכם העוסק בתורה ובמצוות] . הרי לך דברים ברורים ומפורשים מפי הנשר הגדול (הרמבם), הגויים שאינם עוסקים בחכמת התורה אינם נחשבים אדם, משום ... לעולם (סמג - חלק מצות עשה - מצוה יב). התורה קשורה בשמו (של אלהים) והתורה הדרכה לאדם לעשות המצות, והמצוות גם כן קשורות בשמו נמצא שמי שאינו עוסק בתורה כאילו כופר בהקדוש ברוך הוא והיינו דבר ה בזה (במדבר ... עיקרי האמונה בספרו ספר העקרים מאמר שלישי. העולה מדברינו שעל פי השקפת העולם הרבנית תכלית הבריאה הוא לימוד התורה וקיום מצוותיה, וכל מי שאינו עוסק בתורה ובמצוות כמוהו ככופר בקיום האלוהים, ועל פי יסוד אמונה זו הוסקו מסקנות הלכתיות. וזאת מסקנתו ההלכתית של הרב ישראל מאיר ... החשוב להדגיש שמסקנות הלכתיות אלה מוכרחות ומובנות לאדם המאמין באמונה שלמה שאלוהים התנה עם העם היהודי שאם יבטל מתורה ומצוות יחריב הוא את העולם, נמצא שראוי להרוג לאבד ולהשמיד את כל הכופרים בתורה שהם בבחינת פצצה מתקתקת. העם היהודי הוא העם היחידי שנועד לקיים את תכלית הבריאה הדבר המשונה והמוזר ביותר שהתורה הנחשבת לספר החוקים והמצוות של אלוהים, ניתנה לקומץ אנשים קטן מכלל האוכלוסייה העולמית. כלומר ספר האמור להראות את הדרך הישרה שאדם צריך לבחור ... הנבחר לעשות ברית מילה כדי שיהיו מובדלים משאר אומות העולם. וכך כתוב (ספר החינוך מצוה ב) בהסברו את טעם מצוות ברית מילה: משרשי מצוה זו, לפי שרצה השם יתברך לקבוע בעם אשר הבדיל להיות נקרא על שמו אות קבוע ... חשוב להזכיר שהנם מסקנות בלתי נמנעות מאמונה עמוקה ושורשית שהעם היהודי הוא העם הנבחר. העם היהודי התחייב תריג (613) מצוות ושאר אומות העולם רק 7 מצוות - התורה והמצוות שלמענם נברא העולם על ידי האלוהים. ניתנו אך ורק לעם היהודי הנבחר כפי שכתב רמבם: משה רבינו לא הנחיל ... משאר האומות, שנאמר: ככם כגר (במדבר טו, טו), אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצות (613 מצוות), וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח, וכל מי שלא יקבל יהרג (הלכות מלכים פח הי). כלומר רק היהודי או מי שהצטרף לעם היהודי (הגר) מחויב במצוות האלוהים אך שאר אומות העולם רק ב 7 מצוות ואם אינם מקיימים זאת, אחת דתם להיהרג. [ואל תתמה מדוע לא הורגים היום? התשובה לכך: שהעם היהודי המייצג את התורה וההלכה אינו שולט על אומות העולם, אך בזמן שישלוט יצטרך להרוג כל גוי שאינו מקבל 7 מצוות בני נח, כפי שכתב הרמבם: אין כל הדברים האלו [להקל על הגויים מפני דרכי שלום] אמורים אלא בזמן שגלו ... עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח [גויים] שנאמר לא ישבו בארצך אפילו לפי שעה]. ואלה הם שבע המצוות שהתחייבו הגויים: 1. איסור לעבוד עבודה זרה. 2. איסור לקלל את אלוהים. 3. לא תרצח. 4. גילוי עריות. 5. ... הלכות מלכים פי הה)]. ההלכה עושה הבחנה בין אדם לאדם לגבי הכרעת הדין, העונשים החלים על העובר את החוקים והמצוות אינם שווים לכל נפש. עונשו של היהודי אינו כעונשו של הגוי הנה כמה דוגמאות: בן נח [גוי] שהרג נפש ... של גזילה פחות משווה פרוטה. בוא וראה איך שאלוהי ישראל לא רצה בשלמותם של הגויים ופטר אותם מ 613 מצוות. לאחר שמנתה התורה את איסורי אכילת העופות הטמאות ואת איסור אכילת הנבלה, מנמקת היא את דבר האיסור: לא תאכלו ... ונפלינו אני ועמך. וזו אחת התמיהות הגדולות על תורת האלוהים, אם רצונו להטיב עם ברואיו על ידי קיום תורה ומצוות מדוע שלא יקיימו זאת כולם? מדוע צריך האלוהים להתנות את שמירת מצוותיו בגיור? אם חושב הוא שרפואה היא לנפש, מדוע מחייב מיתה את השומר שבת והעוסק בתורה. ועל מה ולמה הסכים ...

... בין חכמי ישראל שכתבו אגרות שקראו בהן לחזק את הנושא הזה של תיקון המידות. תוכן עניינים: 1 בין מידות למצוות 2 מידות בדברי חזל 3 ספרים עיקריים בנושא 4 אבני דרך בתיקון המידות 4.1 ספר הכוזרי 4.2 הרמבם 4.3 רבנו בחיי 4.4 הרמק 4.5 הרב חיים ויטל 4.6 הבעשט 4.7 הרמחל 4.8 הגרא 4.9 הרב קוק בין מידות למצוות: רבים מחכמי ישראל בכל הדורות ניסו לראות איך יש לחבר את מעשי המצוות עם תיקון המידות. ישנם כאלה שסברו כי תיקון המידות אינו מכלל תריג מצוות. רבי חיים ויטל הוא ממובילי דרך זו. לדבריהם, תיקון המידות הוא מצע טוב, חשוב והכרחי לעשיית מצוות והוא היסוד עליו עומד האדם, בבחינת דרך ארץ קדמה לתורה. אחרים סברו, כי תיקון המידות הוא חלק בלתי נפרד מעשיית המצוות. מייסד דרך זו הוא רבנו בחיי. לדבריהם, המצוות וידיעת הדת מתחלקות לשני חלקים - חובות האיברים וחובות הלבבות, כאשר חובות הלבבות הן חשובות ונפוצות אף יותר מחלק מהמצוות של חובות האיברים. לעומתם יש שסוברים כי תיקון המידות, הוא שלב להשגת החכמה שהיא המטרה, כאשר המצוות מהוות אמצעי חשוב והכרחי להביא את האדם לידי המיצוע במידותיו. כך סובר הרמבם. אצל רבים ממחברי ספרי המידות המוטיבציה ... המוזנחת כדבריו, מחלק את חובת הדת לשני חלקים: ידיעת חובת האיברים וידיעת חובת הלבבות. לטענתו, גם בעיסוק ברגשות יש מצוות עשה ולא תעשה. במאה ה - 16 בתקופת הזוהר של הקבלה בארץ ישראל נכתב בידי הרב משה קורדובירו הספר ... שיעור קומתו של האדם, ולכן הכוח הביולוגי של האדם נבדל למשל מהכוח הביולוגי של החמור. עוד קבע עניין עקרוני, שמצוות היהדות למעשה הם אמצעי למטרה של תיקון המידות והשכל, והציוויים נועדו להביא את האדם לאיזון ולדרך האמצע שבה כל מידותיו ... של סובלנות, הכלה, אי הקפדה ואף סולידריות של האדם כלפי אלו הפוגעים בו, כשם שהאל סובל את החוטאים ועוברי מצוותיו, ולא רק שלא מענישם אלא אף נותן להם חיות, וממשיך לקיימם ואף מעביר את חטאיהם. בין תכונות הספירות מידות ... המלכות שבה האדם צריך להרגיש שאין לו דבר מעצמו, ולהכניע עצמו כלפי האל ולירא מפניו, מגדלותו ומכך שיעבור על מצוותיו ויפגום בארמונו של האל. הרב חיים ויטל: והנה עניין המידות הן מוטבעות באדם בנפש השפלה הנקראת יסודית, הכלולה מארבע ... שערי קדושה א ב הרב חיים ויטל קבע כי הנפש שממנה המידות היא הבסיס, התשתית והמכון לנשמה, רוחניות האדם וקיום המצוות, ולכן ישנה חשיבות רבה ביותר לתיקון המידות, יותר מאשר קיום מצוות, מכיוון שעל יסוד עקום, אי אפשר לבנות בניין מפואר, ולכן מידות רעות קשות יותר מעבירות, וכל זמן שלאדם יש מידות רעות, יקשה עליו לקיים את המצוות, וגם אם יקיים אותם, הוא יעשה זאת שלא לשם שמים, והדבר יהיה לו לטורח גדול, ויהיה בבחינת לא זכה - נעשית לו [התורה] סם המוות, ואילו אדם שיש לו מידות טובות, עשיית המצוות תהיה קלה בעיניו. הוא ניסה למפות את ארבע המידות העיקריות במקביל לארבעת היסודות שהיו נהוגים בזמנו. כך הוא סבר ... אבן שלמה, א ה הגרא בספרו אבן שלמה, כותב כי כל עבודת ה תלויה בתיקון המידות, שהם כמו לבוש למצוות ולכללי התורה, וכל החטאים מושרשים במידות. הוא טוען כי האדם נברא על מנת לשבר את מידותיו הרעות, ואם לא ...

מצוות אהבת ישראל צריכה בירור יסודי. מה הכוונה לאהוב כל יהודי? על איזה סוג אהבה מדובר? ובכלל מהי אהבה? מאמר ... רבי עקיבא על הפסוק ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה ועד להתייחסויות בחזל, בראשונים ובאחרונים ופסיקתו של הרמבם מצווה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר ואהבת לרעך כמוך. הדברים ידועים וברורים לכל ואין צורך להאריך. במאמר זה ברצוני להתעכב על נקודה קצת לא ברורה בנוגע לקיום מצווה זו. ברמה הפרקטית של קיום המצוה הלכה למעשה נתקלים אנו בקשיים לא פשוטים ולא קלים כלל בנוגע אליה ואף ... ולקבור, וכן לשמח החתן והכלה, ולסעדם בכל צורכיהם. כן כך נפסק להלכה ברמבם ולפני המקורות הרבים במוסר ובחסידות. בשונה ממצוות של בן אדם למקום כגון להניח תפילין, לקבוע מזוזה, לאכול כשר, לשמור שבת, טהרת המשפחה וכדומה שהם מצוות מעשיות, ופשוטות מהבחינה הזאת שלא נדרשת עבודה פנימית או נפשית כדי לעשותם (כי הרי אם יש לך יד אתה יכול להניח תפילין, אם הגעת לבית שים מזוזה, וכן כך לכל שאר המצוות) הרי המצוות של בן אדם לחברו ובמיוחד אהבת ישראל אינם כך. במצוות אלה נדרש בהם להתייחס למישהו אחר, זה לא אני עושה מצוה לבורא עולם אלא זה אני עושה מצוה למישהו אחר והרי אם הוא לא ראוי? אם הוא פגע בי? אם אני כועס עליו? האם אוכל לקיים את המצווה? האם התורה מחייבת אותי להגיע לדרגה נעלית כזו? והכי חשוב האם יש דרך ריאלית דרכה נוכל להגיע לקיים את המצוה? כדי לענות על השאלות האמורות נענה קודם על שאלה בסיסית יותר והיא האם מצוות אהבת ישראל היא מצווה על הרגש, זא שעל כל יהודי מוטלת חובה לחוש רגש מסוים (אהבה) כלפי כל יהודי באשר הוא או שהציווי ... שחיסרון שייך רק למה שקיים בתודעה. אהבת ישראל התורה לא דורשת מאיתנו להיות סופרמנים, לאהוב או לחבב כל אחד. המצווה היא למלא צרכים של הזולת. (רק) אם הבחנת, זיהית, קיבלת את העובדה שחסר למישהו משהו עלייך לעזור לו למלא ...

הסוד לעושר מצוות מעשר: עשר תעשר ותתעשר חוכמת הקבלה מסבירה שאנרגיה מתוקף היותה חייבת לחלוק עצמה על מנת לנצל עצמה טוב יותר. ... גופים אחרים ולא לשמור אותה לעצמו בקנאות, אחרת הוא לא ימצה את שלמותה של האנרגיה. כאן טמון הסוד של מצוות המעשר. כפי שלא בריא לנפש לשמור סוד בקנאות אלא חובה לחלוק אותו לפחות עם אדם אחד - זו גם הסיבה למצוות המעשר. כאשר אדם מקבל דבר חומרי כלשהו - בית, רכב, כסף - הוא הרי חולק אותו כמעט תמיד עם אנשים ... הראשון בו היה רק אור אלוקי. לכן אנו מצווים לתת דווקא עשירית מההכנסות שלנו - זכר לעולם הראשון. מעצם קיום מצוות המעשר אנו בעצם מודים ומאמינים בקיום עשר העולמות ובכך שעולמנו הוא נצר לעולם הראשון שנברא. לכן אמר אלוהים: עשר תעשר ותתעשר. - משמע סוד העושר טמון גם בקיום מצוות מעשר. ולאלו שפוחדים ובוחנים גם אני כמוכם מקפיד לזכור משפט נוסף מהגמרא: אמר אלוהים - מצוות מעשר - בזה בחנוני נא. משמע תבחנו אותי ותיווכחו שרק על ידי נתינה אפשר לקבל הבה יותר ממה שנקבע עבורנו מרגע לידתנו. לכל מצווה יש את המשמעות העמוקה והרוחנית שלה - לפעמים חשוב להעמיק בה כדי להבין את עוצמתה ואת תרומתה לנו כבני ...

... כן, אדם דתי הוא האדם המקבל עליו עול מלכות שמים כשהביטוי של עול מלכות שמים (ביהדות) הינו עול תורה ומצוות - חוקי המלך (מלכו של עולם). דת היא חוקים ומשפטים (מלשון דינים) המבטאים את אמונתו של האדם בנוכחות הא - ל ובקיום האפשרות ליצור קשר עם הא - ל. אך רק דרך הדת, שהיא קיום המצוות. מעשה דתי ולא חוויה דתית דת היא יצירת קשר עם האלו - הי. הקשר עם האלו - הי נוצר אך ורק באמצעות קיום המצוות. הדת איננה חוויה אלא קיום ממשי של מצוות, חוקים ומשפטים. תורה ומצוות הם מומנטים מעשיים ואינם חווייתיים. אין זה משנה כלל בין אם אדם חווה חוויה כל שהיא בעת מעשה המצווה ובין אם לאו. מה שקובע אם האדם יצר את הקשר או לא הינו אלא קיום המצוות בפועל. בכלל חוויה היא מומנט רגשי, אנושי, נורמאלי, המתקיים באדם בהקשרים מסוימים. כל מומנט אנושי אינו מבטא או יוצר משהו אלו - הי. רק מעשים מסוימים (מצוות התורה) באפשרותם ליצור את הקשר עם האלו - הי. יוצא אם כך שחוויה היא אנושית אך מעשה יכול להיות אלו ... רוחני או אנושי, שכל מטרתו וכוונתו הינה אלא עבודת השם, זה מה שיוצר את הקשר עם האלוהי. כאשר במעשה המצווה אין מומנט אנושי כלל, זה השתקפות טהורה של דעת אלוהים הקיימת באדם המאמין. אזי נוצר גשר בין הדעה (האמונה ... וסמלים, האמונה שאין ביכולת השכל האנושי לתופסה לבין האדם עצמו והמציאות האנושית יוצרת ריק ומתח תמידי. ורק באמצעות מעשה המצוות חלל זה מתמלא ויוצר את הקשר עם האלוהי.

... ואנשי קודש תהיון לי (שמות כב ל). דרך ארץ קדמה לתורה - קבלת עול מלכות שמים קודם לקבלת עול מצוות. ראינו אם כן כי רבים הם הפירושים לביטוי דרך ארץ: התנהגות נאותה, פרנסה, ענייני אישות. ונשאלת השאלה האם יש ... תמיד נשאלת השאלה: האם עדיפה אמונה ללא חקירה, או אמונה עם חקירה? ידועה המחלוקת האם חשוב לדעת את טעם המצוות או שמא אין זה העיקר? הקדמה להבנת הרעיון מהי דרך ארץ המוזכר במשנה: דרך ארץ קדמה לתורה, חובת ההתבוננות ... קבלת עול מלכות שמים לקבל על עצמך את הידיעה שאין עוד מלבדו, ומלכותו בכל משלה. 2. ואחכ קבלת עול מצוות. כנראה שאלה הם שלבים חשובים ואכן אנו רואים זאת בהדיא בפירוש במספר מקומות: 1) אמר רבי יהושע בן קרחה: ... שמע ל - והיה אם שמוע - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך מקבל עליו עול מצוות... (מסכת ברכות יג א) 2) גם מצאנו בכל התפילות (תפילות העמידה) התפילה פותחת במושגים יסודיים הקשורים לאמונה, בשבח גדולתו ... 4) ככ בתחילת השנה, בראש השנה אנו מתחילים בהמלכת הקבה על העולם כולו ועלינו... ורק ביום הכפורים אנחנו מתייחסים לקיום המצוות שעשינו שהתעלמנו או שחטאנו... ומבקשים מחילה וסליחה על אשר פשענו וטעינו בקיום המצוות... 5) גם אצל אברהם אבינו נאמר עליו בתחילת דרכו כי תחילה הכיר את בוראו וכך כתוב אמי בר אבא: ... כל הארץ כבודו, ואחכ ממשיכים: הוא יפתח לבנו בתורתו... וישים בלבנו אהבתו ויראתו לעשות רצונו... יהי רצון שנשמור חוקיך ומצוותיך...תחילת הקטע היא הקדושה של ההכרה של: מלוא כל הארץ כבודו. 7) והדבר שהוא אכן בולט בתחילת התפילה ממברוך שאמר ... א). כי האמונה אינה העניין הנאמר בפה, אבל העניין המצויר בנפש כשיאמין בו כמו שיצויר (מונ חא פנ), ועיקר המצווה היא על ידי הידיעה האמיתית, כדרך שעשה אברהם אבינו עליו השלום, ועל דרך: דע את אלהי אביך (מעשה רוקח ... ולא דעת ולא תבונה וגו. מכאן נגיע למסקנה כי יש משהו חשוב מאוד שאדם חייב להשתדל טרם לימוד תורה וקיום המצוות. לדעת ולהכיר את בוראו ולקבל עליו מלכות שמים תחילה לפני שיקבל עליו עול מצוות. מכאן נבוא להבנה כי דרך ארץ קדמה לתורה פירושו - מהי ההתנהגות הנכונה בעולם הזה. דרך היא התנהגות רצויה. ... כפי שהוא מופיע בביטוי: דרך ארץ קדמה לתורה עפי העיקרון של קבלת עול מלכות שמים שהוא קודם לקבלת עול מצוות, וגם עפי ההבנה של הביטוי: נשאת ונתת באמונה שהפירוש שהבאנו כאן: הוא התעמקות בלימוד האמונה, אמונת ישראל הנצחית!

... שנים שהם אחד. שני המושגים משלימים זה את זה. לשניהם, כאחד יש קשר. הבה נבדוק את המושג של חלוקת מצוות התורה לשתי קבוצות: מצוות שבין אדם למקום, ומצוות של בין אדם לחברו. יש המנסים לחלק את שני הצדדים של שני לוחות הברית: צד ימין הן מצוות שבין אדם למקום, וצד שמאל המצוות שבין אדם לחברו. ידוע לכל אדם שאין הבדל ואין העדפה זה על זה. שניהם חלקים מדבר שלם. אין להגדיל ... הבה ונבדוק מושגים המייצגים את שני החלקים הנזכרים: נשים כל מושג על כל אחת מכפות המאזניים, ונגלה הקבלה ואיזון: מצוות שבין אדם למקום ערך גימטרי מצוות בין אדם לחברו אחד 13אהבה תורה 611גמילות חסדים ואהבת את ה א - ל היך 907ואהבת לרעך כמוך אני ... אחד, המופיעה בסיום הפסוק שמע ישראל ה א - להינו ה אחד. רואים מצד אחד את המילה המייצגת את המצוות שבין אדם למקום והיא אחד, ובמקביל את המילה אהבה הרומזת לואהבת לרעך כמוך. שתי מלים אלה ערך כל אחת=13! במצוות שבין אדם למקום אנו מוצאים מצווה כוללת, והיא מצוות לימוד התורה כפי שנאמר: ותלמוד תורה כנגד כולם. מצד אחר - מצווה המסמלת והמייצגת מצוות שבין אדם לחברו היא מצוות הצדקה, הנרמזת בביטוי: על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. תורה וגמילות - חסדים שני ... כל אחד בדיוק: 611! רמזנו לעיל אודות רבי עקיבא המייצג רמה רוחנית גבוהה ביותר, שידע לשלב את שני סוגי מצוות אלה. האיזון בין שני סוגי מצוות אלו מתבטא במיוחד בפסוקים: ואהבת את ה (הויה) א - להיך והפסוק ואהבת לרעך כמוך אני ה (הויה) שניהם ...

... לחוקים שהורסים את ההתפתחות האישית והחירות האנושית? מי יותר חופשי האדם הדתי או האדם החילוני? מה תכליתם של התורה והמצוות? מאבק תרבותי במאבק התרבותי המתנהל בין היהדות הדתית - הלכתית לתרבות החילונית - ישראלית ישנה הטענה הידועה בקרב אנשי החופש (קרי: היהודים שאינם מקיימים תורה ומצוות) אודות הבחירה החופשית של האדם. הם אומרים שהדת מקשה על האדם ללכת אחר לבו, להיות מודע לעצמו, לנטיותיו, שאיפותיו ... את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו. בעוד שהשאיפה של היהודי הדתי הינה לשמור תורה ומצוות שלא הוא קבע אותם אלא נקבעו על ידי מישהו אחר. אם נודה על האמת ניווכח שיש הרבה מן הטענה ... ובין אם לא היהודי ההלכתי כפוף לכללים חיצוניים ממנו, ההלכה (באופן כללי) אינה מתחשבת ברגשות האדם, ברצונותיו ושאיפותיו. מעשיי המצוות אינם משרתים איזה צורך של האדם או פורקן לרגשות שלו. גם אם נניח שהאורח חיים הדתי מסתדר למישהו מסוים ... חובתו. עליו לקיים אורח חיים שגרתי וקבוע הפרוס על פני מעגל השנה כולה. זוהי מטרת ההלכה שהיהודי ינוע סביב קיום המצוות לאורך כל היום כולו ולאורך השנה כולה. האלמנטים הדתיים במהותם לא באו לענות על צורך נפשי או רגשי כלשהו (כמובן אם נתעלם רגע מכל המוטיבים המערביים שנכנסו לעולמה של היהדות מפסיכולוגיה יהודית ועד ההוכחות המדעיות שנמצאו במצוות). האדם החופשי האם אדם שעושה את מה שהוא רוצה לעשות, מתקדם, יוצר וחי את הכאן ועכשיו הוא אדם חופשי? אפשר ... אישיותו. ב. עבדות לאדם אחר, לרצונותיו, לגחמותיו ולמילוי תאוותיו של מישהו אחר. ג. עבדות האדם לאלוקיו - קיום תורה ומצוות. שני סוגי העבדות הראשונים שייכים לקטגוריה אחת והיא מילוי צרכים נפשיים של האדם - צרכים אנושיים - האדם ממלא ... הינו מיוחד ויוצא דופן כיון שהאדם אינו ממלא שום צורך של העצמי, אין מדובר במילוי צרכים אנושיים כלל אלא בקיום מצוות לשם עבודת השם. היהודי בוחר להקדיש את חייו - לא למען עצמו - אלא למען השם. מותר האדם מהבהמה ... לא מרגיש כבול או כפות. להפך אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה דווקא כאשר הוא עוסק בתורה והמצוות הוא מרגיש בן חורין. כי אז הוא עושה את תכלית חייו, את בחירתו והכרעתו האישית.