... טמיר ונעלם. אכן, זו היא אמונת דורנו, אבל מה חשבו הדורות הקודמים? האם חשבו גם הם כך? הנה נביא כמה מדברי רבותינו הגדולים שחשבו כי אכן, אלוהים יש לו גוף ממש. הרמבם בהלכות תשובה פרק ג הלכה ז כתב: חמשה הן הנקראים מינים וכו והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה ועל זה השיגו הראבד: ולמה קרא לזה מין? וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות, הרי לך עדות הראבד שחכמים הגדולים בתורה יותר מן הרמבם חשבו שלאלוהים יש גוף והוא בעל תמונה (כלאמר נתפס החושים). הנה על הרמבם נאמר ממשה עד משה לא קם כמשה ומי גדול וטוב ממנו? תנאים ואמוראים. אכן, כפי שראינו, במשנה ובגמרא החזיקו בגשמות האל והרמבם טרח ארוכות ורבות לסתור תפיסת הגשמות בספרו מורה נבוכים ועיין שם. ודאי וודאי שלא היה טורח ומרבה בנימוקים אילולי היתה תפיסת הגשמות משוקעת ככ בדברי חזל ובגמרא. ... ומובא בתשובות הרשבא חלק א תשובה תיח: כי מן הדברים המפורסמים מאד התפשט ההגשמה בדורות הקדמונים כמעט בכל גלות ישראל מיום גלות הארץ. וכן כתוב בצוואה המיוחסת להרמבם (אגרות קושטא, רעז, דף טו) על אנשי צרפת: ובשומם הבורא יתברך מדרס לשונם בספרם ובזכרם הבורא יתברך בכל שעה באותם הדברים המגשימים הבורא יתברך. ואף יותר מזה. הרמבם מודה שממש אנס את הכתובים על מנת להתאימם לתפיסתו, נגד גשמות האלוהים. וכך כתב במורה נבוכים חלק שני פרק כה: אין הכתובים המורים על חידוש העולם יותר מן הכתובים ... בפנינו וכו אבל היה אפשר לפרשם כמו שעשינו בהרחקת הגשמות וכו כמו שפירשנו הכתובים והרחקנו היותו יתברך גשם. וזאת צריך אתה לדעת שכל אלה הנקראים מינים, שאותם מנה הרמבם, לכולם יש מקרא מפורש חוץ מהגשמת האלוהים! ולא מצא הרמבם לעצמו לא מקרא ולא תנא דמסייע בעניין זה ולא רק שאינו מפורש בתורה ואינו שנוי בנביאים ולא משולש בתלמוד אלא שהכתובים מורים בדיוק ההפך וכמו שהעיר הראבד. הגמרא ... קול שאומר איש פלוני מת והלכו ולא מצאו שם אדם משיאין את אישתו (שאלמנה היא) ואם שמעו קול זה בשדה או בחורבה אין משיאין על פי אותו קול דחיישינן שמא שד הוא. הרמבם שהרחיק את ההגשמה מכל וכל ונלחם בה בחרוף נפש ואף הגדיר את כל המגשים כמין וכופר, מה אומר הוא על הגשמת המלאכים? בספר מורה נבוכים חלק שני פרק ו: ואין הכונה באלו ... כרוב ומלאך אינם אלא שמות אשר יקרא האדם החושב לתכונות היצורים, לכוח השכל ולתבונה היוצרת, כל אלה כוחות פנימיים (בטבע ובאדם) ולא יישויות חיצוניות. אלו דברי הרמבם נפלאים ומתקבלים על לב כל אדם חושב. אך אם כך, איך יסביר הרמבם את הכתובים המפורשים בתלמוד כגון שאין המלאך מבין בלשון ארמי, או ענייני בית הכסא? האם כאשר הרמבם התבטא: יחשבו שהם מחכמי ישראל התכוון על חלק מחזל ועל הרמבן? ואף על התוס שאמרו במסכת נידה טז עב: מלאך הממונה על ההריון - אבל על הלידה אין שום מלאך ממונה כדאמר ... תענית) ב עא (שלושה מפתחות בידו של הקבה של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים כי אם המלאך הוא ביטוי לכוחות הפועלים באדם ובטבע מה שייך לאמר את שאמרו התוספות? ואף שהרמבם העיד על עצמו בכמה פעמים ששערי פירושים לא נסתמו (ויכול הוא לתרץ את גשמיות האל שנמצא בכתובים) סוברים אנו כדעת האבן עזרא בדניאל א א: כי איך יתכן בלשון שאדם ידבר ... בתפיסת ההגשמה והאמינו כי לאלוהים ולמלאכיו, לשדים, לגן העדן ולגיהנום יש צורות גשמיות ממש ומקום מוגדר בתוך עולמינו החושי. במלחמתו נגד הגשמת האלוהות לא הלך הרמבם בדרך סלולה כלל אלא יצא נגד דעתם של רבים וטובים מחכמי היהדות. מלחמת הרמבם בהגשמת האל לא קלה היתה כי המקרא והכתובים מלאים ביטויי גשמיות של האל ומשרתיו ונראה ברור כי הכותבים והלומדים אכן האמינו בגשמיותם של אלה. הרמבם עצמו מודה כי כדי לעמוד בפרץ אף סירס את הכתוב למען התבונה. ואל תחשוב, התלמיד מבקש הדעת, כי נצחונה של שיטת הרמבם קלה היתה או מיידית. שנים רבות אחרי פטירתו עוד נאבקו בדעותיו רבני אשכנז, ספריו הוחרמו ונשרפו ותפיסתו את האל כמי שאין לו גשמיות בכלל נדחתה בזעם. תפיסותיו אלה, ... שלו אכן נעשו לעיקרי האמונה של היהודי המאמין) לא היו מקובלות כלל, גם מאות שנים לאחר מותו. שים נא ליבך על דברי הגרא (יורה דעה קעט סק יג) היוצא חוצץ נגד הרמבם על שהכחיש את המציאות הגשמית של השדים, לחשים וכשפים עד שכתב עליו: שנמשך אחר הפילוסופיא ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל שקר. כבר היכו אותו על ... לפרש הגמרא הכל בדרך מליצי ולעקור אותן מפשטן חו . גם העתקנו דבריו של הגרא במה שכתבנו על פרשת במדבר ועיין שם. ומה יגיד הגרא על הרחקת הגשמיות האלוהית שכתב הרמבם? האם גם שם יטען שהדברים כפשוטן (במקרא ובגמרא) ושרק הפילוסופיא חו היטתו לאמר שאין לאל גוף ולא דמות גוף? והעמק היטב בדבר זה. סוף דבר, בסוגיית ההגשמה ניצחה ...

... לאדם להחליט מה יעשה, הלא העתיד כבר צפוי? הוגי דעות רבים ניסו ליישב סתירה זאת בהסברים פילוסופיים שונים. הרמבם , למשל, גורס כי אין מקום לסתירה בין שני עקרונות אלו, מכיוון שידיעתו של האלוהים שונה ... החופשית שהזכירו שיקול זה יש למצוא את רב סעדיה גאון, רבי אברהם אבן דאוד, רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה, הרמבם, רבי יוסף אלבו ודון יצחק אברבנאל. הרמבם ניסח עקרון יסוד זה במשנה תורה: רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות ... את הבחירה החופשית. הוא האריך בהצגת עמדתו בספר מנחת קנאות שנועד לצורך שכנוע היהודים בעמדותיו, ולדבריו גם הרמבם אינו חולק על עמדה זו, ומתוך סתירות שהוא מעלה בעניין בדעת הרמבם הוא מגיע למסקנה שדבריו של הרמבם בעד הבחירה החופשית לא נאמרו אלא כדי לחזק את האמונה הדתית בלב ההמון. את בעיית השכר והעונש ... טבעי, כדוגמת האש השורפת את מה שנכנס בתוכה, בלי קשר לשאלת האשמה והאחריות האישית שבמעשה זה. לדבריו בדעת הרמבם שותפים גם חוקרים אחרים. הגותו של אבנר מבורגוס השפיעה על רב חסדאי קרשקש, ששלל אף הוא את ... שבו היא אשר יוצרת את הפעולה עוד לפני שעלתה במחשבת האדם. כפי שסוברים רוב הוגי הדעות בעולם היהודי ובראשם הרמבם שראה בבחירה החופשית כאחד מעיקרי האמונה היהודית. בעיית ידיעה ובחירה שאלה שהטרידה רבות את ... שהאל יודע מראש את כל מה יעשו בני האדם בעתיד, עם ההנחה שבחירתם של בין האדם היא חופשית. על שאלה זו כתב הרמבם: שמא תאמר, והלא הקבה יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, ... כפי מעשיו אם טוב ואם רע, וזה הוא העיקר שכל דברי הנבואה תלוויין בו. - משנה תורה תשובה פה הה בכוונתו של הרמבם פירש הרלבג, שהרמבם רומז לשיטתו אותה ביאר במורה נבוכים שידיעתו של האל אינה כלל מסוג הידיעה האנושית, ובאותה ...

... משמעות הדברים ברורה, כל יהודי שאינו עוסק בתורה ובמצוות או שאינו מאמין שהתורה מן השמיים הרי הוא בבחינת מחריבי העולם. ולכן אין פלא שנמצא בפסקי הלכה של הרמבם יד החזקה - הלכות ממרים פרק ג הלכה ב את המסקנה הבאה: והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין ... לא אלימות ולא פזיזות, אלא תגובה בריאה של אדם כאשר נוגעים בבת עינו ומתעללים בקדוש והיקר לו... (שבועון חסידי חבד גליון 870 )). ובאופן מפורט יותר מסביר הרמבם שתכלית האדם שבשבילו נברא העולם הוא ללמוד חכמה שהיא התורה וההלכה ושאר האנשים שאינם עוסקים בתורה תכליתם לדאוג לרווחת אותם חכמים. ואלה דבריו בפירוש המשניות - הקדמת הרמבם לפירוש המשניות: אך על דרך כלל יש לדעת, שכל הנמצאים שתחת גלגל הירח נמצאו בשביל האדם ... לו להקבה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה (אין חשיבות בעיני האלוהים אלא העוסק בחכמת ההלכה). ומתוך אמונה שהעולם נברא לשמש את העוסקים בתורה ובמצוות מסיק הרמבם בהלכותיו שהגויים צריכים לשמש כעבדים ולשלם מיסים לעם היהודי העם הנבחר, כדי שיוכל להתפנות ... להם עד שיקבלו שניהם, והעבדות שיקבלו הוא שיהיו נבזים ושפלים למטה ולא ירימו ראש בישראל אלא יהיו כבושים תחת ידם, ולא יתמנו על ישראל לשום דבר שבעולם (הרמבם הלכות מלכים פו הא). ובפירוש המשניות למסכת בבא קמא פד מג כתב הרמבם דברי הסבר לאפליה משפטית בין גוי ליהודי שנפסקה במשנה שור של ישראל שנגח לשור של נכרי פטור. ... התכונות האנושיות (הגויים) אינו אדם באמת, ואין תכליתו (של האלוהים) אלא לאדם (החכם העוסק בתורה ובמצוות) . הרי לך דברים ברורים ומפורשים מפי הנשר הגדול (הרמבם), הגויים שאינם עוסקים בחכמת התורה אינם נחשבים אדם, משום שאינם מקיימים את תכלית הבריאה. ... היום? התשובה לכך: שהעם היהודי המייצג את התורה וההלכה אינו שולט על אומות העולם, אך בזמן שישלוט יצטרך להרוג כל גוי שאינו מקבל 7 מצוות בני נח, כפי שכתב הרמבם: אין כל הדברים האלו (להקל על הגויים מפני דרכי שלום) אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין ... למוסרה אך ורק לישראל כמבואר בתלמוד: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל (שבת דף י עב). ועל פי שתי סוגיות תלמודיות אלה פסק הרמבם הלכות מלכים פרק י הלכה ט: עכום (גוי) שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן ...

... 3 ספרים עיקריים בנושא 4 אבני דרך בתיקון המידות 4.1 ספר הכוזרי 4.2 הרמבם 4.3 רבנו בחיי 4.4 הרמק 4.5 הרב חיים ויטל 4.6 הבעשט 4.7 הרמחל 4.8 הגרא 4.9 הרב ... מהוות אמצעי חשוב והכרחי להביא את האדם לידי המיצוע במידותיו. כך סובר הרמבם . אצל רבים ממחברי ספרי המידות המוטיבציה לחקירת מבנה הנפש ותיקון המידות הייתה ... שלמה אבן גבירול (על פי חמשת החושים), שמונה פרקים חיבורו הידוע של הרמבם שמהווה מבוא לפירושו על מסכת אבות, והמספיק לעובדי השם חיבורו של הרב אברהם בן הרמבם. חכמי ימי הביניים ניסו להבין ולהתחקות אחרי מבנה הנפש, על מנת לפעול למען תיקון ... יכול לקרוא לעדתו להדבק במדרגה האלוהית, העומדת למעלה מהמדרגה השכלית. הרמבם: הרמבם קבע בהקדמתו לפירוש מסכת אבות המכונה שמונה פרקים, כי נפש האדם ... שינוי מההרגלים שנטבעו בו, מהווה מאמץ קשה לאדם, והוא משול כפי שכותב הרמבם לחולה שצריך לקחת תרופות מרות, ואף הוא מדמה זאת לחולה שצריך לקטוע אחד מאיבריו ...

... יהודים בספרד כמו הפילוסופים חסדאי קרשקש ויוסף אלבו בעל ספר העיקרים והגיע לשיאו הדיסקורסיבי במורה נבוכים. גישתו הרציונלית של הרמבם קיבלה ביטוי למשל בסוגיית ביאת המשיח וימות המשיח . מגמה זו זכתה לאהדה ולהמשך בקרב מייסדי ספרות ההלכה ... התלמודי, הקופץ מדיון לסיפור ומסיפור לאגדה ומאגדה חוזר לדיון, מבלי שהדיון יוביל למסקנה לוגית או להיסק לוגי בסופו. משנה תורה להרמבם, והתלמוד הקטן של ר יצחק אלפסי הובילו מהלך עיוני שתכליתו לחולל רדוקציה של מכלול הידע שהצטבר עד זמנם לקודקס חוקים מקיף ולוגי, שהגיע לשיאו בשולחן ערוך. הוגה יהודי שהושפע במיוחד מגישות רציונליסטיות הוא הרמבם. כמעט כל הגותו של הרמבם שוללת הסברים מיסטיים ומחייבת הסברים לוגיים לעקרונות היהדות ולתופעות הטבע. הרמבם פעל בצדם של מוסלמים חסידי האסכולות מועתזילה וכלאם והושפע מהם במידה רבה. הוא ניסה להשתמש בשיטתם כדי לנסח את עקרונות היהדות, למשל בספרו מורה נבוכים. אף כי שיטתו של הגאון מווילנה הייתה דומה לשיטתו של הרמבם בכך שהשתמש בטיעונים לוגיים וסלד מהסברים מיסטיים לעקרונות היהדות, הוא התנגד לדעותיו של הרמבם בספר מורה נבוכים, ואף כתב כי הפילוסופיה היטתה את לבבו. מגמה דומה רווחה בקרב אנשי הלכה ופוסקים בארצות ...

... האחדותית של מקורם. הרמבם והצמצום חוגים מסוימים בעולם הקבלי, טענו שאף הרמבם, גדול הראציונליסטים ... ממציא כל הנמצאים. - הרמבם , ספר משנה תורה. לפי פירוש ... מבחינת הפשט החזיק הרמבם במשנה רציונליסטית שאינה ... מכך, המילה שם משמשת את הרמבם בהקשר זה במובנה הערבי, ...

... בן התורה בשביל שיעשה את זאת, שיהיה לו את הידע המתאים ביהדות בתורה בהלכות, בתורה שבעל פה ובכתב, בפרושים הבסיסיים שניתנו לתורה עי אנשי מפתח כמו רשי, הרמבם , הרמבן, חזון איש... ואומנם הדרישה הבסיסית הזאת נכונה היא בעיקרה... גם בנושא ... שיעמדו עליו וייחשפו לו. תלוי כמה זמן יחזיק הפרוש הזה מעמד על במת ההסטוריה, רשי נכון להיום תופס את המקום הראשון במצעד ההסטורי, ולאחריו לעניות דעתי צועד הרמבם הרמבן וכל השאר, עד שמגיעים אל חזון איש בן ימינו, אל הרב קוק זל ואל הפרושים ... הזה? אשד הוא בלש תרבות וחוקר של תנך ותרבות המיסטיקה. הוא אתאיסט מוצהר. ידידי הקוראים, חתמתי את רשימת המפרשים שלעיל ב - אלי אשד ושמתי את שמו עי חזון איש הרמבם ורשי - לא כי ביקשתי לטפטפף קצת ציניות למאמרי ולמסגרו במסגרת אירונית כובשת המכבדת מאמר בן ימינו... אלא ביקשתי בזאת להבליט את הפער שנפער ברשימת המפרשים ההסטורית: מרשי עד אשד... ובדרך נכנסו עוד שמות לרשימה: הרמבם, הרמבן, הפרופ החילוני והפרופ הדתי, חוקרים בעלי שם לתנך שבתוכם היו כמה גויים, ...

... בתלמוד נאמר שאיסור נקימה ונטירה נאמר על פגיעה ממונית, אבל מותר להגיב על צער פיזי או עגמת נפש. עוד אמרו: כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם. הרמבם מפרט הלכה זו על פי התלמוד: הנוקם ... לו לשאול יתן בלב שלם ולא יגמול לו כאשר גמלו, וכן כל כיוצא באלו, וכן אמר דוד בדעותיו הטובות: אם גמלתי שולמי רע ואחלצה וגו. - משנה תורה, הלכות דעות פרק ז הלכה ז הרמבם עוד מנמק שם את איסור הנטירה - שהיא זכירת העוול שנעשה לו, מפני שהתורה חששה שהנטירה תוביל לנקמה, ולכן אף שנעשה לאדם עוול הוא מצווה לשכוח ממנו. לפרשנותו של הרמבם זוהי הדרך הנכונה שבה יכולה להתקיים ... שונים ישנה ציפיה ובקשה שה ינקום מהעמים שפגעו בישראל, לדוגמה בתהילים אל נקמות ה, אל נקמות הופיע. הנשא שפט הארץ, השב גמול על גאים (תהילים, צד, א - ב). אמנם הרמבם מסייג קביעה זו, בהקשר של חילול שבת ...

... של אריסטו, וראוי להזכיר גם את איבן אל - הייתם ואת הרמבם. הרמבם משתמש בכלל זהה על מנת לטעון כי תאוריה אסטרונומית אחת עדיפה על רעותה (מורה הנבוכים, חלק ב פרק יא). ויליאם איש אוקאם השתמש בעיקרון לצורך טיעונים תאולוגיים ומטאפיזיים, ואילו הרמבם, שקדם לו ב - 150 שנה, השתמש בכלל לבחינת השערות (היפותזות) מדעיות. המדע ותערו של אוקאם אין צורך לטעון שעץ זה הופל על ידי חייזרים שכעסו על פגיעה ברגשותיהם ...

... היכללות בעם ישראל, שלדבריו אבותיו חוו קרבה לאלהים, ולא נזקקו לטיעונים. הרמבם גרס שנבואת משה נתקבלה במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל ... הר סיני הותירו מקום לספק, שמא הם מעשי כישוף. מחבר ספר החינוך הצטרף לדעת הרמבם על חשיבות מעמד הר סיני. את האמונה בו הוא ביסס על ריבוי העדים השותפים למסורת אבותיהם על ההמון הרב שהיה שותף לו. הרב ... העיקרים א יט) באשר למשמעותו ההיסטורית של המעמד, אף הרב אלבו אימץ את גישת הרמבם: כי הדבר המצטווה לנביא בינו ובין השם יש חשש או ספק לזולתו בקבלה ההיא, ואפילו לעומדים בדור ההוא וכל שכן לבאים אחריהם, ...