... טמיר ונעלם. אכן, זו היא אמונת דורנו, אבל מה חשבו הדורות הקודמים? האם חשבו גם הם כך? הנה נביא כמה מדברי רבותינו הגדולים שחשבו כי אכן, אלוהים יש לו גוף ממש.
הרמבם בהלכות תשובה פרק ג הלכה ז כתב: חמשה הן הנקראים מינים וכו והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה ועל זה השיגו הראבד: ולמה קרא לזה מין? וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות, הרי לך עדות הראבד שחכמים הגדולים בתורה יותר מן
הרמבם חשבו שלאלוהים יש גוף והוא בעל תמונה (כלאמר נתפס החושים). הנה על
הרמבם נאמר ממשה עד משה לא קם כמשה ומי גדול וטוב ממנו? תנאים ואמוראים. אכן, כפי שראינו, במשנה ובגמרא החזיקו בגשמות האל
והרמבם טרח ארוכות ורבות לסתור תפיסת הגשמות בספרו מורה נבוכים ועיין שם. ודאי וודאי שלא היה טורח ומרבה בנימוקים אילולי היתה תפיסת הגשמות משוקעת ככ בדברי חזל ובגמרא. ... ומובא בתשובות הרשבא חלק א תשובה תיח: כי מן הדברים המפורסמים מאד התפשט ההגשמה בדורות הקדמונים כמעט בכל גלות ישראל מיום גלות הארץ. וכן כתוב בצוואה המיוחסת
להרמבם (אגרות קושטא, רעז, דף טו) על אנשי צרפת: ובשומם הבורא יתברך מדרס לשונם בספרם ובזכרם הבורא יתברך בכל שעה באותם הדברים המגשימים הבורא יתברך. ואף יותר מזה.
הרמבם מודה שממש אנס את הכתובים על מנת להתאימם לתפיסתו, נגד גשמות האלוהים. וכך כתב במורה נבוכים חלק שני פרק כה: אין הכתובים המורים על חידוש העולם יותר מן הכתובים ... בפנינו וכו אבל היה אפשר לפרשם כמו שעשינו בהרחקת הגשמות וכו כמו שפירשנו הכתובים והרחקנו היותו יתברך גשם. וזאת צריך אתה לדעת שכל אלה הנקראים מינים, שאותם מנה
הרמבם, לכולם יש מקרא מפורש חוץ מהגשמת האלוהים! ולא מצא
הרמבם לעצמו לא מקרא ולא תנא דמסייע בעניין זה ולא רק שאינו מפורש בתורה ואינו שנוי בנביאים ולא משולש בתלמוד אלא שהכתובים מורים בדיוק ההפך וכמו שהעיר הראבד. הגמרא ... קול שאומר איש פלוני מת והלכו ולא מצאו שם אדם משיאין את אישתו (שאלמנה היא) ואם שמעו קול זה בשדה או בחורבה אין משיאין על פי אותו קול דחיישינן שמא שד הוא.
הרמבם שהרחיק את ההגשמה מכל וכל ונלחם בה בחרוף נפש ואף הגדיר את כל המגשים כמין וכופר, מה אומר הוא על הגשמת המלאכים? בספר מורה נבוכים חלק שני פרק ו: ואין הכונה באלו ... כרוב ומלאך אינם אלא שמות אשר יקרא האדם החושב לתכונות היצורים, לכוח השכל ולתבונה היוצרת, כל אלה כוחות פנימיים (בטבע ובאדם) ולא יישויות חיצוניות. אלו דברי
הרמבם נפלאים ומתקבלים על לב כל אדם חושב. אך אם כך, איך יסביר
הרמבם את הכתובים המפורשים בתלמוד כגון שאין המלאך מבין בלשון ארמי, או ענייני בית הכסא? האם כאשר
הרמבם התבטא: יחשבו שהם מחכמי ישראל התכוון על חלק מחזל ועל הרמבן? ואף על התוס שאמרו במסכת נידה טז עב: מלאך הממונה על ההריון - אבל על הלידה אין שום מלאך ממונה כדאמר ... תענית) ב עא (שלושה מפתחות בידו של הקבה של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים כי אם המלאך הוא ביטוי לכוחות הפועלים באדם ובטבע מה שייך לאמר את שאמרו התוספות? ואף
שהרמבם העיד על עצמו בכמה פעמים ששערי פירושים לא נסתמו (ויכול הוא לתרץ את גשמיות האל שנמצא בכתובים) סוברים אנו כדעת האבן עזרא בדניאל א א: כי איך יתכן בלשון שאדם ידבר ... בתפיסת ההגשמה והאמינו כי לאלוהים ולמלאכיו, לשדים, לגן העדן ולגיהנום יש צורות גשמיות ממש ומקום מוגדר בתוך עולמינו החושי. במלחמתו נגד הגשמת האלוהות לא הלך
הרמבם בדרך סלולה כלל אלא יצא נגד דעתם של רבים וטובים מחכמי היהדות. מלחמת
הרמבם בהגשמת האל לא קלה היתה כי המקרא והכתובים מלאים ביטויי גשמיות של האל ומשרתיו ונראה ברור כי הכותבים והלומדים אכן האמינו בגשמיותם של אלה.
הרמבם עצמו מודה כי כדי לעמוד בפרץ אף סירס את הכתוב למען התבונה. ואל תחשוב, התלמיד מבקש הדעת, כי נצחונה של שיטת
הרמבם קלה היתה או מיידית. שנים רבות אחרי פטירתו עוד נאבקו בדעותיו רבני אשכנז, ספריו הוחרמו ונשרפו ותפיסתו את האל כמי שאין לו גשמיות בכלל נדחתה בזעם. תפיסותיו אלה, ... שלו אכן נעשו לעיקרי האמונה של היהודי המאמין) לא היו מקובלות כלל, גם מאות שנים לאחר מותו. שים נא ליבך על דברי הגרא (יורה דעה קעט סק יג) היוצא חוצץ נגד
הרמבם על שהכחיש את המציאות הגשמית של השדים, לחשים וכשפים עד שכתב עליו: שנמשך אחר הפילוסופיא ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל שקר. כבר היכו אותו על ... לפרש הגמרא הכל בדרך מליצי ולעקור אותן מפשטן חו . גם העתקנו דבריו של הגרא במה שכתבנו על פרשת במדבר ועיין שם. ומה יגיד הגרא על הרחקת הגשמיות האלוהית שכתב
הרמבם? האם גם שם יטען שהדברים כפשוטן (במקרא ובגמרא) ושרק הפילוסופיא חו היטתו לאמר שאין לאל גוף ולא דמות גוף? והעמק היטב בדבר זה. סוף דבר, בסוגיית ההגשמה ניצחה ...