פרשת וירא: למרות הכל - תקווה וישכם אברהם בבקר, ביטוי זה מופיע בתורה שלוש פעמים בלבד. בפעם הראשונה לאחר מהפכת סדום ועמורה [1], הפעם השנייה היא בעת גירוש הגר וישמעאל המדברה [2], ובפעם השלישית והאחרונה משכים אברהם בבוקר לקראת היציאה לעקידת בנו, יצחק. צירוף אירועים מקרי? כוונה נסתרת של הסופר המקראי? שאלות קשות הן, ודיון הן צריכות. לא הפעם. כעת נעסוק בהשכמת אברהם לקראת עקידת יצחק. זו אחת ההתנסויות הקשות ביותר של אברהם. בתורה בכללותה אין תיאור דומה בנוראות עצמתה. הפעם נציג עיון מדרשי - סיפורי. <><><><><> וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום ... אט, אבל גלגל החמה לא מיהר להופיע, השכם בבוקר. בן - דגון ואיש - בעל, עבדיו הקרובים ביותר של אברהם, עדיין ישנו. אברהם שלח עבד אחר להעירם כדי לצאת לדרך ארוכה. אף שלא צברו הלילה שעות שינה רבות, הם התחילו מיד להיערך ליום הפעילות. הוראה של אברהם היא פקודה בשבילם. מעניין מה כל כך דחוף. שוב צריך ללכת להציל את לוט מן המלכים התוקפים, כמו שאבא ... זה היה עצוב, ענה איש - בעל. הם השלימו את הכנותיהם ליציאה במהירות רבה. להפתעתם, בחוץ כבר חיכו להם אברהם, לידו בנו יצחק שנראה עייף מאוד. גם חמור עמוס מזון, מים ובעיקר ענפים רבים, עמד וחיכה. שני עבדי אברהם לא הבינו מה קורה, גם מהבעת פניו של יצחק לא היה אפשר להבין את פשר הקימה המוקדמת. אבל העבדים סמכו על אדונם שהכל יובהר להם בזמן המתאים. ללא שהייה נוספת התחיל אברהם ללכת קדימה וכולם בעקבותיו. בן - דגון ואיש - בעל, העבדים הכנענים נעו מאחור, יצחק היה קרוב יותר אליהם. ... יצחק לא דחה את היד הרכה של חברו ואף חייך. היה שקט. אבל, כעבור זמן החלו שלושת ההולכים בעקבות אברהם לפטפט בקול נמוך. אברהם היה כנראה שקוע מאוד בדרך או במשימה. הוא לא חש במלים שפרחו מאחוריו. כך התנהל המסע במשך יומיים תמימים. אברהם פוסע בראש ושותק, יצחק, בן - דגון ואיש - בעל בעקבותיו ומפטפטים מדי פעם. בדבריהם, הם נזכרו גם בישמעאל ... אימו הגר. אבל העבדים, כנראה גם יצחק, לא הבינו לאן הם הולכים, אף אחד מהם לא העז לשאול את אברהם ישירות. שני העבדים הניחו שאף שהאדון שותק, הוא כנראה יודע מה צריך לעשות. איש - בעל ובן - דגון ... בכל - זאת מבטי תמיהה רבים. היום השלישי התחיל כמו קודמיו, אבל לקראת עלייתה של החמה למרום השמיים עצר אברהם ואמר: שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם [4]. הם לא התכוונו לערער או לשאול, אבל להפתעתם ראו, שאברהם מתקין היטב את המאכלת באבנטו ואת כל העצים הוא מניח על גבו של יצחק. ממש תמוה. איש - בעל ... ענה בן - דגון. אני לא יכול לשבת, אני אעקוב אחריהם בהסתר, אמר איש - בעל. מה, השתגעת? אדון אברהם ציווה לשבת כאן ולחכות, קבע בן - דגון. נכון, אבל אני לא שקט, אני הולך, אמר איש - בעל ... נעצרו. הוא לא שמע, אבל לפי תנועות הידיים של יצחק, שכוונו לענפים ולמאכלת, אפשר היה להבין שיצחק שואל משהו. אברהם נראה עונה תוך שהוא מרים ידיו לשמים. משונה מאוד, הרהר איש - בעל, והמשיך לעקוב אחריהם. הם הגיעו לפסגת ההר. התימהון של איש - בעל הפך לחרדה ממש. הוא לא האמין למה שהוא רואה. אברהם אמנם בנה מזבח, כמו שיצחק שיער, אבל אז ראה איש - בעל שיצחק עלה על המזבח, נשכב עליו, ולא להאמין, אברהם קשר את בנו למזבח. אני לא מאמין, משהו השתבש אצל האדון שלנו, דיבר אל עצמו ללא קול איש - בעל. בגופו של איש - בעל עבר רעד מטלטל. אלוהי אברהם, כמעט קרא בקול איש בעל. זה לא היה הכל. האדון הוציא את המאכלת מאבנטו, להבה המבריק נצנץ באור השמש. האדון אברהם בחן בקפדנות את להב המאכלת והניף אותה לעבר יצחק. אני לא מאמין. זעק בתוך תוכו איש - בעל, והתגלגל ... הבין דבר, הוא ניסה לתת מים לאיש - בעל. אבל הלה לא הגיב. לא חלף זמן רב, ודמותו של אברהם החלה להתקרב. איש - בעל הבחין בו וזעק אל בן - דגון: תראה האדון חוזר לבד, לבד, לבד, אמר, ... את איש - בעל בכך ששפך עליו מים. אבל עוד לפני שאיש - בעל פקח את עיניו כבר הגיע אברהם. הוא נראה נרגש ואף נסער, אבל רק שאל: מה קרה לאיש - בעל? כנראה התעלף בגלל החום הרב, ענה בן - דגון בהכנעה, עיניו חיפשו את יצחק, חיפשו ולא מצאו. גם בגופו חלף רעד של חרדה. אבל האדון אברהם האיץ בו. איש - בעל פקח עיניים אבל לא העז להישיר מבט אל האדון. הם מילאו את הצו ללכת ... גשר צר מאוד / והעיקר, והעיקר / לא לפחד, לא לפחד כלל [7]. <><><> הבהרות ומראה מקום [1] וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה. וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן (בראשית יט, כז - כח). [2] וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע ...

... / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 16 - ב. א ויהי אחר הדברים האלה, והאלהים נסה את - אברהם, ויאמר אליו אברהם, ויאמר הנני. ויהי - אחר הדברים האלה: להלן מתוארים האירועים שעתידים מטבעם להתרחש, בהמשך הדברים האלה אשר עמדנו עליהם בפרקים הקודמים. אברהם אבינו גילה את התודעה שלו ועמד על הקשר שלו כאדם לטבע. הוא הבחין שיכול להשפיע על הטבע באמצעות תודעתו, המציאות מתהווה באמצעות האותות המשודרים מהתודעה האנושית, האדם אינו חי במציאות הוא עושה אותה. אברהם אבינו הבחין בדברים האלה והבחנתו זו הולידה שרשרת אירועים שעתידה להתהוות בעקבות הבחנה זו וכהמשכה הטבעי. והאלהים נסה את - אברהם: זו החוליה הראשונה שנולדה באותה השרשרת אשר התהוותה בעקבות הבחנת אברהם אבינו: נסיון התודעה. כל התחלה שעומדת עליה התודעה האנושית הינה מבחינת נסיון לאותה התודעה. גם הצעד הראשון של תינוק ... נסיון תודעתי... נסיון הוא החוליה הראשנה שמתהווה בכל שרשרת חדשה הנוצרת בתודעה האנושית. וגם השרשרת החדשה שנוצרה בתודעתו של אברהם בעקבות הדברים האלה התחילה בחוליית הנסיון. להלן תיאור החוליה הזו ברגע לידתה. ויאמר אליו אברהם, ויאמר הנני: להלן תיעוד דו - שיח ערני שמנהל אברהם אבינו עם עצמו. דו - שיח זה מתנהל ברמת התודעתית, היינו כאשר התמונה הברורה על נתוניה המעובדים פרושה כבר ... שלו ואומר, מוכן אני כבר ומזומן לחשוב איתך. כך תיארה התורה את התמונה הזאת: ויאמר (אלהים / תודעתו) אליו: אברהם! ההינך מוכן כל כולך לשיחה הזאת? האם נמצאים כבר בידך כל הנתונים המרכיבים את התמונה? ויאמר (אברהם אל התודעה) הנני: כן אני מוכן ומזומן לשיחה זו איתך. אני אברהם מוכן כל כולי וברשותי כל נתוני התמונה המלאה. ב ויאמר קח - נא את - בנך את - יחידך ... לך אל - ארץ המריה, והעלהו שם לעלה, על אחד ההרים אשר אמר אליך. הדו - שיח הערני של אברהם עם עצמו (שכאילו מתנהל בין אברהם לתודעתו) ממשיך ונכנס לשלב האבחנה הנקודתית... להזכירכם, כל הדו - שיח על כל שלביו מתנהל במסגרת הנסיון, היינו במסגרת החוליה הראשונה שנולדה באותה השרשרת אשר התהוותה בעקבות הבחנת אברהם אבינו בדברים האלה. ויאמר (ותאמר התודעה לאברהם): קח - נא את - בנך את - יחידך אשר - אהבת את - יצחק ולך לך... הגיע הזמן ... לו שם, זהו הנער יצחק שקנה כבר את שמו והצליח להתתנק מנערותו. ולך - לך אל - ארץ המריה: אברהם אבינו למד לקחת חלק בעשיית המציאות. את זאת הוא עשה באמצעות אותות תקניים ששידר מתוך תודעתו אל הטבע שקלטם, ... התורה השתמשה במטבע לשון זה. ולך - לך אל - ארץ המריה: הדו - שיח הערני ממשיך ומתנהל בתוככי אברהם אבינו עם עצמו... דו - שיח זה וכאמור מתנהל ברמה התודעתית כאשר התמונה המלאה פרושה כבר בפני האיש, נתוניה המעובדים ברורים דיים והתודעה מבקשת לעשות בהם שימוש. תודעת אברהם אבינו ממשיכה ואומרת (אברהם אומר לעצמו): ולך - לך אל - ארץ המריה: והקנה את המידע הערכי שבאמתחתך לבינך לאהובך... באמצעות מסגרת החשיבה ... יצחק לעלות ולעמוד על אותה הפיסגה שלך... הוא יעמוד על אותה המדרגה, אליה אתה כבר היגעת. והעלהו שם... תודעת אברהם מפצירה בו: לך לך בחברתו לשם, טייל עימו עד שם, והעלה אותו אל הפסגה ההיא... מבחינה טכנית ספרותית, ניתן ... הקשר בין הקורבן לאדם? האם הדת היהודית מסתכמת בפולחן של הקרבת קורבן? והעלהו שם... לעולה. בזאת אנו חוזרים אל אברהם אבינו ואל הדברים שעלה אליהם ונגלו לעיניו... אברהם אבינו הבחין שיכול להשפיע על הטבע באמצעות תודעתו, המציאות מתהווה באמצעות האותות המשודרים מהתודעה האנושית, האדם אינו חי את ... היטב. הבה נקרא שוב את הסיסמה הזו המנוסחת היטב ונבין את תוכנה: המציאות מתהווה באמצעות האותות המשודרים מהתודעה האנושית, אברהם אבינו יכול להשפיע על הטבע באמצעות תודעתו... מה המילים המסתתרות מאחורי סיסמאות אלה? תשובה פשוטה אחת: המחשבה האנושית משפיעה ... למבחן המציאות: האם אדם נתון יכול להשפיע בזמן נתון באמצעות מחשבתו על החומר? אם ולפי הנוסחה הציורית שלעיל - אברהם אבינו יכל לעצב את המציאות באמצעות מחשבתו, הוא היה חייב איפוא לעמוד במבחן המעשי הזה ולזהות את גורמיו: לזהות את השפעתו על החומר באמצעות מחשבתו. אולם איך מבחן כזה יכול להתבטא בפועל? איך אברהם אבינו למשל יכול לבחון אם מחשבה שחשב התקיימה בפועל במציאות? וגם כאן קיימת תשובה פשוטה: חייב הוא לזהות את ...

פרשת תולדות: מרום העולם לשגרת חיים ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק (בראשית כה, יט). כך נפתחת פרשת השבוע, פרשת תולדת. לכאורה פתיחה שגרתית לפתיחת סיפור התפתחותו של ... מציינת לא רק מעבר מחלק אחד למשנהו, אלא למעשה שני חלקים שמשמעותם זהה: החלק הראשון של הפסוק יצחק בן אברהם הוא שווה משמעות לחלק השני אברהם הוליד את יצחק. שני חלקי הפסוק משדרים תוכן אחד, יצחק הוא בנו של אברהם. מה ניתן להבין מחזרה ספרותית זו? דברי יונתן מעלים את הטיעון הבא: בגלל שהיה דיוקנו של יצחק דומה לדיוקנו של אברהם היו בני אדם אומרים באמת אברהם הוליד את יצחק [3]. למה צריך לומר: באמת אברהם הוליד את יצחק, וכי אין זה מפורש בתורה? רשי מבין בכך הרחקת לזות שפתיים אפשרית: ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקבה, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק [4]. פרשנים אחרים מציעים לראות בחזרה זו הדגשת יתרון יצחק על ישמעאל [5]. הדיון הנוכחי מציע ... קשה לעכל זאת. האמירה הנוכחית, באה כאילו לומר, כן למרות הכל מדובר כאן באב ובנו, יצחק הוא בנו של אברהם. אבל, אין לראות בכך המשכיות רגילה של בן במימוש מורשת אביו. אנו מציעים לראות בכך אמירה מבחינה: לאחר האמירה הראשונה יצחק בן אברהם באה האמירה השנייה אברהם הוליד את יצחק. אין זו חזרה סתמית על הקודם אלא בבחינת הבחנה - אמנם אברהם הוליד את יצחק אבל אין לראות בכך המשכיות רגילה. להיפך, אנו עומדים בפני שינוי מהותי. לדעתנו, פרשת השבוע, פרשת תולדת פותחת עידן חדש בהתפתחות העם והאמונה. אברהם מתואר כאישיות גדולה מן החיים. אברהם הוא הראשון העולה לארץ ישראל מתוך מניע אידיאולוגי. הוא מפיץ אמונה חדשה, הוא עסוק ביישובו של עולם. קשור לגדולי העולם דאז, מנהיג גדול שגם אחרים מכירים במעמדו הנכבד [7]. אברהם נתפס כאבי המאמינים [8]. יצחק אינו דמות חובקת עולם כזו, גם לא יעקב [9]. אבל, ההבדל אינו רק בין הדמויות, עלינו לשים לב לאפיון הכללי של שתי תקופות. תקופת אברהם היא תקופה של הקמה, של חידוש, של חזון ושל אידיאולוגיה. פרשת תולדת פותחת עידן של חולין, תקופה בה מספרים ... מוסר, שיש למלאן מהנץ החמה ועד לאור הכוכבים. ייתכן מאוד שזו אחת הסיבות לקיומה של היהדות אלפי שנים [14]. אברהם היה עסוק בתשתיות, הוא לא התעסק בקטנות של יומיום. הסופר המקראי ידע היטב לתאר ביסוס אמיתי ויציב של התשתית ... הוא מפריד בין חלקי הפסוק. [3] יונתן על אתר. [4] רשי על אתר. [5] לפי שאמר למעלה בישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית. אבל כאן יצחק עיקר בן היה לאברהם שהוא הוליד את יצחק מאשתו הגמורה כדכת כי ביצחק יקרא לך זרע (רשבם על אתר), באופן דומה טוען הרמבן: : ולכך חזר והשלים אברהם הוליד את יצחק, לומר כי הוא לבדו תולדותיו וכאלו לא הוליד אחר (רמבן על אתר). [6] למשל, דברי לפרשת וירא: גם לשרה אמנו זכות דיבור, תשסט, ולפרשת חיי שרה: אברהם הגדול בודד בעולם, תשסח. מופיעים באתר http:/ / motele.wordpress.com [7] אולי זו אחת הסיבות שהוא מועמד גם בניסיון שהוא מעבר למרקם החיים הרגילים, וליכולתו של אדם רגיל? [8] מ. חלמיש, ח. כשר, י. סילמן, אברהם אבי המאמינים, רמת גן תשסג. [9] אנו חוזרים להכיר דמות גדולה כזו רק עם הופעת משה בחומש שמות. [10] ...

... אחר טוען ליבוביץ: כל ההיסטוריה הגדולה מבריאת העולם עד רדת אבותינו למצרים, אינה אלא הרקע והמסגרת להצגת דמותו של אברהם - אבינו, שהוא האדם המאמין הראשון... ואשר ממנו מתחילה הכרת אלוהים על - ידי האדם [5]. איך באה לידי ... השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך [16]. ואף הסופר המקראי אינו מבקר את אברהם, להיפך, כפי שראינו לעיל: והאמן בה ויחשבה לו צדקה. הסופר מבין בכך חיזוק האמונה של אברם. במלים אחרות, אלוהים ... בטקסיות רבה, זו הברית המכונה ברית בין הבתרים [19]. ואם לא די באירועים אלה הנה דוגמה נוספת. אלוהים מבטיח לאברהם [20] ששרי, ששמה הוחלף לשרה, תהרה ממנו ותלד בן [21]. אברהם אינו משתנה, הוא אינו מביע שמחה מתוך אמונה בנאמר אמונה. אברהם צוחק, הוא מסתפק בבקשת חיים לישמעאל בנו המשותף עם הגר. ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד. ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך [22]. גם הפעם, האם אלוהים או הסופר המקראי מבקרים זאת? לא, אלוהים אינו ... ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה. וילך אברם כאשר דבר אליו ה [25]. מה למדנו כאן? מצד אחד אברהם הוא מאמין גדול, נושא בצקלונו אמונה חדשה ומקורית. אבל מצד שני, אברהם אינו מאמין עיוור, הוא אינו מקבל כל צו וכל הבטחה כוודאיים או כמובנים מאליהם. אמונת אברם נושאת בחובה גם ... בו אסור לשאול שאלות, מצב בו ספק מגונה הוא מצב בו האדם הוא רק מכשיר בידי כוחות וסמכויות איומים. אברהם מתואר כמאמין איתן, מאמין שמעלה את ספקותיו ומתמודד איתם בגלוי [27]. לא לחינם מכונה אברם כאבי המאמינים. ואם אברהם זכאי לעורר שאלות, להטיל ספק באמירות אלוהים, האם לא כך צריך לנהוג כל אדם גם כלפי סמכות בשר ודם ... לבראשית טו, ו, גם רדק: ההאמנה הגמורה שהאמין חשבה לו האל לצדקה וליושר לבב (רדק על אתר). [4] זה אברהם שהיה ראש אמנה (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק יג), הולך תמים זה אברהם. כי הוא היה ראש האמונה (מהרשא חידושי אגדות מסכת מכות דף כג עמוד ב), ולפי שהיה אברהם ראש להם וראש האמונה והיחוד, לכך קראו הכתוב ראש צורים (רבינו בחיי במדבר כג), ראה גם משה חלמיש ואחרים (עורכים), אברהם אבי המאמינים, רמת - גן תשסב. [5] ישעיהו ליבוביץ, בתוך משה חלמיש ואחרים [עורכים], אברהם אבי המאמינים, רמת - גן תשסב, עמ 7. [6] בראשית יב, ד1. [7] שם, ד2. [8] שם, ז. [9] שם, ח2. [10] שם, ו2. [11] ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים. ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו: (בראשית יז, כג - כד). [12] בראשית טו, א2. [13] למשל: יונתן, ... את הארץ הזאת לרשתה (שם, ז). [18] שם, ח. [19] שם, ט - יח. [20] מעתה קרוי אברם בשם אברהם: ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך (בראשית יז, ה) [21] ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה. וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה ...

... האלה, האלהים, נסיון, שבלעדי הבהרתם לא ניתן להבין את פשר הדברים... ויהי אחר הדברים האלה, והאלהים נסה את - אברהם... ובכן אנחנו כבר יודעים מה משמעות המילים והמונחים, והרינו מוכנים ומזומנים לפרק העקדה. אבל הייתי רוצה להקדים ולתמצת את ... במספר מילים, למקרה ומישהו יחליט להשתעמם מהסדרה ולהתנתק באמצע - שיהיה מפתח הפרשה בכיסו ושלא ינטוש עם טעם ריק... אברהם אבינו היה אדם כנה ששמע את עצמו... לא באתי להעיד עליו, אני קורא את הסיפור שלו מתוך פרשת העקדה. ... פשוט עד תומו, מבלי שנעשה שימוש באף טיפה ממנו. הדברים נראים עד עכשיו יפים ומסודרים שההיגיון יכול לצרוך... אך אברהם אבינו לא הסתפק ביופי הזה, וביקש לנצל את המשפך ולצקת בו חומר עד לאין - סוף... הוא ביקש לצקת ... עד למימדים שהדמיון שלו יקבע... פעולת חשיבה מופשטת זו פתחה בפניו את הצוהר לאין סוף... בעגה שלנו ניתן להגיד שאברהם הלך על גדול! הוא ביקש לתודעתו מרחב פעולה אין סופי ובכל המובנים... ביקש להיות עשיר מופלג, לחיות ברווחה בלתי ... וגם ביקש ואיך לא - לחיות חיים אין סופיים... אתה יכול לבקש, אומרים בעגה שלנו, השאלה מי יתן... וגם אברהם אבינו נתקל במיכשול רעיוני זה, אבל דווקא בנקודה הזאת הבחין בתופעה מוזרה, בגל מוזר שנוגד בקיומו את המיכשול הרעיוני ... הזה - יכול להגיע כל אדם בפני עצמו ורק הוא בעצמו, כי השאלה נוגעת בתודעה... למיותר לציין כי גם אברהם עבר את המבחן המעשי הזה ואישר את המסקנה החותכת על המוזרות שבה: הדברים מתהווים על פי סדר נתון בו ... ישיר בין התודעה לטבע, ליקום... התודעה משדרת ואותותיה נקלטות בטבע, כך מתהווים הדברים מטבעם, כך מתהווה המציאות. היתכן?! תשובת אברהם אבינו לשאלה האחרונה שיקפה את מסכת חייו, הוא התנדנד בין הכן והלא, ולבסוף הוא נשאר ככל העולם עם הלא, ... הפגומה לטבע ולחברה עימו בכוח הזרוע. במילים אחרות - נמשיך להתכחש לחוקי הטבע. אלה הם הדברים והתובנות שהגיע אליהם אברהם אבינו, והתודעה שלו התנדנדה בין שידורים תקניים לטבע לבין אותות פגומים שבסופו של דבר הכריעו אותו כמו שהכריעו את ... נקראו בשמם (בפרק העקדה), הם נותרו נערים בלי להתקדם הלאה, להתבגר. פרשת העקדה ולמעשה אינה מתארת קטע מסויים בחיי אברהם אבינו שמתחיל בנקודה א ומסתיים בנקודה ב, אלא היא מתארת את מכלול חייו של אברהם בנוגע לנושא נתון שבאה הפרשה לבאר. פרשת העקדה מתארת את הדרך בה ביקש אברהם לחלוק את אשר לו עם הסביבה שלו, עם נעריו (בדרכם להתבגר) בכללם הנער שכבר הגיע לבגרות וקנה לו שם: ... הביטוי (חמור) נעמוד בהמשך, לא לפני שנבאר את המונח עקדה שנקשר בפרשה ונזכר בה. ויעקד את - יצחק בנו... אברהם אבינו וכידוע לכולנו נאסף לעמיו ומת. האותות הפגומים שיצאו מתוך התודעה שלו הכריעוהו בסוף היום ומת. הקשר החי שהיה לו עם הטבע נותק והמציאות שלו עצרה מלכת. אולם היו לו גם רגעים חיים וקשר אינטימי עם הטבע, אברהם שידר לטבע אותות חיים, אך הוא התנדנד וכאמור בין שני אלה: בין האותות התקניים לבין הפגומים. הוא גילה למעשה ... מסגרת החשיבה הנכונה. כמוהו ככל אדם, וברגעי השפל היה עליו להתאים את תודעתו הפגומה לטבע ולחברה עימו בכוח הזרוע, אברהם אבינו, וברגעי השפל שלו, התכחש לחוקי הטבע. האדם מרגיש בדרך כלל ברגעי השפל שלו... מרגיש ברעות הבאות... מדוע איפוא לא לקח אברהם אבינו פסק זמן כאשר הרגיש את חולשתו ואת הרעות הבאות? מדוע להתכחש לטבע ולשדר לו אותות פגומים? והרי יכל ... חי וליבו פועם, עד אשר ייחלשו האותות הרופפים עד לכדי עצירה ממשית, או אז אין מנוס אלא להתנתק מהמציאות. אברהם אבינו וברגעי החולשה שלו התכחש לחוקי הטבע ולקיומם, הוא לא האמין בקשר של התודעה שלו להתהוותם של הדברים כי ... משדר לכם ברגע זה) או לנטייתו העכשוית הברורה לשלול כל קשר בין התודעה להתהוותם של הדברים ולהיות לכאורה מציאותי... אברהם אבינו התחבט בדבר. התחבטות זו נחתה עליו באכזריות כי כבלה את ידיו, לא ידע מה לעשות, ובו בזמן ידע ... תהליך העקדה האישי של יצחק ויורדת בשלבים לפרטי פרטיו, אך אני בחרתי לבאר את המונח דווקא דרך מרחבו של אברהם אבינו. עד כאן סיכום תמציתי לפרשת העקדה, והאמינו לי שהשתמשתי אך במספר מילים... ואף פסחתי על הרבה פרטים עסיסיים ...

... תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 12. אם היינו מניחים את פרק כב של פרשת העקדה בפני אברהם אבינו ומבקשים ממנו להגיב עליו, הוא היה מדפדף, קורא, מרים גבה ולא מבין במה מדובר. שאני נשלחתי כנסיון עי ... להיכן יכול להגיע כוחן של המילים, עד היכן מגיעה שלמותן. א ויהי אחר הדברים האלה, והאלהים נסה את - אברהם, ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני. ויהי: מילה זאת מורכבת משני חלקים: אות ו (ויו) - זוהי האות השישית באלפבית העברי המשמשת בין ... ויהי: ו + יהי ו: ולאחר שקרה הדבר שנגדירו להלן יהי: יתקיים דבר שגם יוגדר בהמשך. ו... ולאחר שהגיע אברהם אבינו אל הדברים האלה וגילה אותם יהי... יתקיים הנסיון של אברהם. וכך גם ממשיך הכתוב באופן מפורט: ויהי אחר הדברים האלה, והאלהים נסה את - אברהם. ויהי: מילה זו אם כן על שני חלקיה באה לחבר בין העבר להווה, שנמשך בתורו גם אל העתיד. משהו ... הדברים. ויהי אחר הדברים האלה: ויתקיים באופן טבעי לאחר הדברים האלה הדבר הבא... ומהו הדבר? והאלהים נסה את - אברהם: זה הדבר. הנסיון שנעשה לאברהם עי אלהים התקיים כהמשכם הרגיל של הדברים האלה עליהם עמדנו לעיל. אברהם אבינו הגיע עד להכרה התיאורטית למסגרת החשיבה שהאנושות הלכה והתרחקה ממנה... מטבע הדברים וכאשר מגלה האדם דבר יקר ערך ... להפיק ממנו הנאה, הוא מחפש אינסטינקטיבית לשתף בו את יקיריו, ראו מה מצאתי, ראו מה גיליתי... בואו תטעמו איתי... אברהם אבינו גילה את סוד ההנאה הצרופה וטעמה, הוא גילה את החיים, ואגב זאת גילה את הנצחיות, את הקשר עם ... ביקש להעבירו ליקיריו, לאהוביו, ומי יקר מבנו אהובו יחידו יצחק... הוא ביקש לשתפו במידע הערכי הזה שלא יסולה מפז. אברהם אבינו זיהה ערך ייחודי במידע שבידו שאינו נמנה על הערכים הקונבנציונלים... ערכים רגילים יכולים להרים את קרן האדם מבחינה ... עליו את היד מעלה אותו כאדם דרגה אחת מעלה... מעל לדרגתו הנוכחית, האנושית. האדם נבדל מהחיה בהאנשה שלו, ועכשיו אברהם אבינו נבדל הוא גם מאחיו האדם, באמצעות המידע שבידו עולה גם עליו דרגה אחת מעלה. האדם בתכליתו רוצה לחיות ואברהם אבינו גילה הלכה למעשה את התכלית הזו. אפשר להגיד שאברהם עלה כיתה אנושית שאינה שכיחה בדורו (גם לא בדורינו). אברהם שהתייצב על הגבעה הרמה שעלה אליה, ביקש לשים על ידו גם את בנו אהובו, הוא ביקש להקנות לו את היידע היקר הזה, הוא ביקש לעשות את הצעד הזה כאב וכאדם, זהו ההמשך הטבעי של תהליך הקניית המידע שקנה אברהם לעצמו, ועכשיו מבקש להעבירו אל בנו אהובו. הוא ביקש לקרב גם את בנו יחידו אל הגבעה ההיא שהוא עומד ... הנזכר בו, נסיון שמתחבר במתכונתו המקובלת עם העבר ונמשך באופן טבעי אל ההווה והעתיד. זו הפעם הראשונה בה מעמיד אברהם את הדברים שגילה בפני יצחק, זה הנסיון. אגב, זו גם הפעם הראשונה בה מתמודד אברהם אבינו ברמה הפרקטית עם הדברים האלה... זו הפעם הראשונה בה מוציא את מסגרת החשיבה הנגזרת מהם מהכוח אל הפועל, ... נעשה הנסיון שלפנינו עי אלהים? מה הביא את אלהים לעסק הזה. מה פשר המשך המשפט: והאלהים נסה את - אברהם... על זאת בפרק הבא. תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - א.

... יחידך אשר - אהבת את - יצחק, ולך - לך אל - ארץ המריה, והעלהו שם לעלה: והעלהו שם... אברהם אבינו ממשיך את השיח עם עצמו - עם התודעה שלו שמפצירה בו: לך לך בחברתו לשם, טייל עימו עד ... על מונח העקדה. הבה נזכור את המונח הזה שוב, שמתקשר בהמשך עם העולה של האיל... וכך תיארתי את המונח: [אברהם אבינו וברגעי החולשה שלו התכחש לחוקי הטבע ולקיומם, הוא לא האמין בקשר של התודעה שלו להתהוותם של הדברים כי ... משדר לכם ברגע זה) או לנטייתו העכשוית הברורה לשלול כל קשר בין התודעה להתהוותם של הדברים ולהיות לכאורה מציאותי... אברהם אבינו התחבט בדבר. התחבטות זו נחתה עליו באכזריות כי כבלה את ידיו, לא ידע מה לעשות, ובו בזמן ידע ... תהליך העקדה האישי של יצחק ויורדת בשלבים לפרטי פרטיו, ואני בחרתי לבאר את המונח הזה כאן דרך מרחבו של אברהם אבינו דווקא]. אם כן ובהמשך פרק כב של בראשית, התורה מובילה אותנו לעקידת יצחק כאשר מגיע לשיא רגעי החולשה ... אביו ממשיך להרביץ בו את תורתו ואת התיאוריה ואת החומר ואת אותות התודעה והטבע... ידי יצחק עקודות נוטפות דם, ואברהם אביו מתעלם מהכל, אולי אינו רואה את הכל, וממשיך בתורתו והקנייתה ליצחק האהוב. יצחק נבוך, מתענה, קשוב, כואב, אך ... ממשיך, ואביו ממשיך... הכאב גובר, ואביו מגביר את הקצב... יש כאן ולכל הדעות חוסר התקשרות מלא בין אב לבנו, אברהם אינו מבחין בבנו הנבוך, העקוד, ויצחק אינו מבין פשוט את אביו, אינו מתחבר לכיוון שלו, שניהם אחראים לכאורה לחוסר התקשורת שנוצר ביניהם, אך התורה מטילה את מלוא האשמה על אברהם האב האוהב שממשיך ומכאיב לבנו עד זוב דם, עד וכמעט הביא למותו... וישלח אברהם את - ידו, ויקח את - המאכלת לשחט את - בנו (בראשית כב, י) יצחק הכאוב והכבול איבד את ... ולעלות ולקחת חלק פעיל במנהרה הכללית גם אחרי מותו, יעיד עליו חוק שימור האנרגיה, יעידו עליו הציפורים והזבובים והתולעים... אברהם אבינו פתח את עיניו והבחין בעקדת בנו אהובו ובמותו המתקרב רק כאשר... וישא אברהם את - עיניו, וירא והנה - איל, אחר, נאחז בסבך בקרניו, וילך אברהם ויקח את - האיל, ויעלהו לעלה תחת בנו. (בראשית כב, יג) אברהם אבינו הבחין במצוקת בנו רק כאשר ראה באופק את האיל... אני השתמשתי בעז ושמתי אותו באחד הקרונות של רכבות המנהרה, והתורה השתמשה דווקא באיל. אברהם אבינו ראה את האיל ואת מות האיל שהסתבך המסכן בקרניו ולא ידע להשתחרר... וכך נפל ומת, ועלה עוד שלב ... ועולה במסגרתה, או שאינך מזהה אותה וגם עולה במסגרתה, הבדל מהותי ישנו בין עולה לעולה, ועל ההבדל הזה עמד אברהם רגע לפני שגרם במו ידיו לנפילת בנו אהובו - עד לרמתו של האיל... או אז: וילך אברהם ויקח את - האיל, ויעלהו לעלה תחת בנו. קפצתי לא מן השורה עד לפסוק הזה של פרק העקדה, אך ... במובנו המלא. הרבה פעמים נעשה שימוש במונח הזה בתורה: עלה אל ההר, עלה אל הר העברים, הר המוריה של אברהם... התורה ניתנה על הר סיני, משה עלה אין ספור פעמים אל ההר עם תיעוד מילולי לכל עליה ועליה - ... שם לעלה, על אחד ההרים אשר אמר אליך. על אחד ההרים אשר אמר אליך. אלה היו דברי תודעתו של אברהם אבינו, ובזאת מסיים את השיח עם עצמו. אני חושב שהמילים מדברות בעד עצמן.

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב ושמי ה לא נודעתי להם נרפים אתם נרפים או פרעה לבני ישראל... ותבן לא יינתן ... שכר טוב להולכים לפני. ההכרה שבכל דבר, בכל מקום ואירוע, יד ה היא המפעילה, ממילא הכל לטובה. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה לא נודעתי להם. האבות לא ידעו את אני ה , לא ...

פרשת ויצא: יעקב נכד לסבא גדול הסבא אברהם צווה ללכת: ויאמר ה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך [1]. והסבא הלך: ... מבאר שבע וילך חרנה [3]. האם התנועה עברה בירושה? נכון, הסב והנכד נעו, אבל פרט לעצם התנועה ההבדלים רבים. אברהם יצא בהנעת צו אלוהי להפיץ אמונה חדשה ולהתחיל להקים עם חדש. יעקב ברח מאימת אחיו עשיו, בעצת, בעצם בהנחיית, אימו רבקה, החוששת לחייו [4]. הסבא אברהם יוצא עם אשתו ובני משפחתו [5], יעקב הנכד, בבריחתו הוא מתרחק מבני משפחתו. אברהם הלך מערבה, יעקב פנה מזרחה. אבל לא הכוון בלבד שונה. אברהם הלך אל הארץ המיועדת, יעקב נטש אותה ארץ מיועדת ועובר לגולה [6]. אברהם מתואר כדמות נכבדה וגדולה: בעל רכוש רב [7], מוערך מאוד על ידי מנהיגים אזוריים [8]. הנכד של סבא ענק ... יעקב ועשו [24]. לפי תיאורים אלה, אם יעקב כבר ילד קטן, הוא וודאי אינו מתואר כדמות גדולה כמו הסבא אברהם. אבל, בל נחפז להכריע. האדם אינו אלא תבנית נוף - מולדתו, / רק מה - שספגה אזנו עודה רעננה ... להסיק מסקנות ורצוי לממש וליישם לקחים ממנו כדי לתפקד כבוגר אחראי בחברה ובתרבות, וכל זאת באמונה רבה. הסבא הגדול אברהם יכול להיות שבע רצון מהתפתחות הנכד יעקב. אמנם יעקב אינו דמות בינלאומית כמו הסב, אבל הוא אדם שבחיי יומיום ... ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ (בראשית יד, יט), ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה (בראשית כא, כב). [9] בראשית כז, טו, מב. [10] בראשית כה, כב. ... לחקר המקרא והמזרח הקדום גיליון יד תשסד [41] בראשית כח, טו). [42] לפחות במסופר בפרשת השבוע. אנו סבורים שלאחר אברהם מסופר על התנהלות חיי יומיום. המעוניין יכול לקרוא על כך: פרשת תולדות: מרום העולם לשגרת חיים באתר: http:/ / ...

... אותה למנוחת עולמים. [3] נכון, יצחק היה זמן קצר לאחר טראומת העקידה, והוא לא יכול היה להיות בקרבת אביו אברהם. ובכל זאת, ליבו הכאיב על כך. רבקה החלה מיד בארגון האוהל, שיד אישה לא נגעה בו ימים רבים. הרבה ... לדבר, אז עוד לכתוב? אבל יש לי הסבר, ממש טעם מספיק. יצאתי כרגיל לכיכר השוק, אתם הרי יודעים שאישי, אברהם, ידוע בהכנסת האורחים שלו. נו, ומי צריכה לדאוג לכיבוד, ברור לא? [4] אז אני דואגת שתמיד יהיה משהו באוהל. ... לא? השלמתי את הקניות, העבד הניח הכל על הגמל, חזרנו. בדרך אל האוהל שלי חשבתי לעצמי: אני שרה אשת אברהם, אם יצחק, מה אני מסמנת אחרי? ואז החלטתי לכתוב. וכתבתי. לא שוכחים לי את זה. לא שוכחים לי ששיקרתי, ... הזקנה [אוף, איך שכולם נהנים תמיד לציין את גילי המתקדם], היא צחקה ושיקרה. הוא אמנם מביע מחמאות בהסתייגות, אבל לאברהם יש לו רק תשבחות, אחוות גברים, ממש. [8] נכון, צחקתי, אז מה? וכי מישהו אחר במקומי לא היה צוחק? ... היה עול ימים. [12] טוב, נניח אני, אבל הרי גם אברום שלי, ואדני זקן היה. אז נכון, שאישי הזקן, אברהם מחייך ושותק, מוצץ מקטרתו בכל פה / ביטחון, זוגתי, ברצות אלוהים אפילו מטאטא יורה / אפילו מטאטא יורה, אפילו ... אבל לאברום הזקן שלי, מה יש לו? מילא שישיר... אבל, וזה חשוב יותר, מה יש אישי לא צחק? ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד? [14] אבל הוא לא ... זה בדיוק קרה, הלא אני הייתי קרובה לגיל 100, ולאברום שלי מלאו כבר 100 שנה ממש, ועל שנינו נאמר: ואברהם ושרה זקנים באים. [20] ובכל זאת הוא בא, ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו. [21] ואיך התייחס אברום שלי, לבן שלי, לבן שלנו, ליצחק? נכון הוא חגג כיאות, [22] אבל... ממש קשה להתבטא... אבל, אני חייבת! לא, על זה לא אסלח לו, לאברום שלי, לאברהם שלכם. למען אחרים הוא היה מוכן אפילו להתווכח עם אלוהים, להתנגד לו, הנה בסיפור סדום ועמורה הוא זועק. [23] ... כאלה מתאמץ אברום להגן בכל כוחו שכנועו! ואפילו על הגר ועל ישמעאל הוא חס, מרחם: וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו. [25] זאת - אומרת בנה של הגר, זו שניצלה כל רגע כדי להתגרות בי, ממש לבזות ... ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך. [28] אברום שלי אינו פוצה פה! יותר מכך, אברהם קם מוקדם מאוד בבוקר - וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום ... לא האמנתי!!! אבל, הנערים סיפרו לי ה כ ל! הוא ממש קשר את יצחק בננו, והניף את הסכין: וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו. [30] לא, על זה אני לא אסלח לו, לעולם לא!!! וזה ...