... וירא: למרות הכל - תקווה וישכם
אברהם בבקר, ביטוי זה מופיע בתורה שלוש פעמים בלבד. בפעם הראשונה לאחר מהפכת סדום ועמורה (1), הפעם השנייה היא בעת גירוש הגר וישמעאל המדברה (2), ובפעם השלישית והאחרונה משכים
אברהם בבוקר לקראת היציאה לעקידת בנו, יצחק. צירוף אירועים מקרי? כוונה נסתרת של הסופר המקראי? שאלות קשות הן, ודיון הן צריכות. לא הפעם. כעת נעסוק בהשכמת
אברהם לקראת עקידת יצחק. זו אחת ההתנסויות הקשות ביותר של
אברהם. בתורה בכללותה אין תיאור דומה בנוראות עצמתה. הפעם נציג עיון מדרשי - סיפורי. <><><><><> וישכם
אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים (3). <><><> האור החל מפציע אט - אט, אבל ... בן - דגון ואיש - בעל, עבדיו הקרובים ביותר של
אברהם, עדיין ישנו.
אברהם שלח עבד אחר להעירם כדי לצאת לדרך ארוכה. אף שלא צברו הלילה שעות שינה רבות, הם התחילו מיד להיערך ליום הפעילות. הוראה של
אברהם היא פקודה בשבילם. מעניין מה כל כך דחוף. שוב צריך ללכת להציל את לוט מן המלכים התוקפים, כמו שאבא שלי סיפר לנו, אתה זוכר? שאל בן - דגון בפיהוק מסוים. ... במהירות רבה. להפתעתם, בחוץ כבר חיכו להם
אברהם, לידו בנו יצחק שנראה עייף מאוד. גם חמור עמוס מזון, מים ובעיקר ענפים רבים, עמד וחיכה. שני עבדי
אברהם לא הבינו מה קורה, גם מהבעת פניו של יצחק לא היה אפשר להבין את פשר הקימה המוקדמת. אבל העבדים סמכו על אדונם שהכל יובהר להם בזמן המתאים. ללא שהייה נוספת התחיל
אברהם ללכת קדימה וכולם בעקבותיו. בן - דגון ואיש - בעל, העבדים הכנענים נעו מאחור, יצחק היה קרוב יותר אליהם. הם היו בערך בני אותו גיל. לאחר שישמעאל גורש, ... שקט. אבל, כעבור זמן החלו שלושת ההולכים בעקבות
אברהם לפטפט בקול נמוך.
אברהם היה כנראה שקוע מאוד בדרך או במשימה. הוא לא חש במלים שפרחו מאחוריו. כך התנהל המסע במשך יומיים תמימים.
אברהם פוסע בראש ושותק, יצחק, בן - דגון ואיש - בעל בעקבותיו ומפטפטים מדי פעם. בדבריהם, הם נזכרו גם בישמעאל ואיש - בעל העלה ניחוש שאולי הם יגיעו למקום ... לאן הם הולכים, אף אחד מהם לא העז לשאול את
אברהם ישירות. שני העבדים הניחו שאף שהאדון שותק, הוא כנראה יודע מה צריך לעשות. איש - בעל ובן - דגון החליפו בכל - זאת מבטי תמיהה רבים. היום השלישי התחיל כמו ... אבל לקראת עלייתה של החמה למרום השמיים עצר
אברהם ואמר: שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם (4). הם לא התכוונו לערער או לשאול, אבל להפתעתם ראו,
שאברהם מתקין היטב את המאכלת באבנטו ואת כל העצים הוא מניח על גבו של יצחק. ממש תמוה. איש - בעל שאל: אתה מבין מה קורה פה? לא, אבל זה די משונה, ענה בן - דגון. ... אחריהם בהסתר, אמר איש - בעל. מה, השתגעת? אדון
אברהם ציווה לשבת כאן ולחכות, קבע בן - דגון. נכון, אבל אני לא שקט, אני הולך, אמר איש - בעל ולא חיכה לתגובת בן - דגון. איש - בעל התקדם מהר אבל בזהירות רבה. ... ולמאכלת, אפשר היה להבין שיצחק שואל משהו.
אברהם נראה עונה תוך שהוא מרים ידיו לשמים. משונה מאוד, הרהר איש - בעל, והמשיך לעקוב אחריהם. הם הגיעו לפסגת ההר. התימהון של איש - בעל הפך לחרדה ממש. הוא לא האמין למה שהוא רואה.
אברהם אמנם בנה מזבח, כמו שיצחק שיער, אבל אז ראה איש - בעל שיצחק עלה על המזבח, נשכב עליו, ולא להאמין,
אברהם קשר את בנו למזבח. אני לא מאמין, משהו השתבש אצל האדון שלנו, דיבר אל עצמו ללא קול איש - בעל. בגופו של איש - בעל עבר רעד מטלטל. אלוהי
אברהם, כמעט קרא בקול איש בעל. זה לא היה הכל. האדון הוציא את המאכלת מאבנטו, להבה המבריק נצנץ באור השמש. האדון
אברהם בחן בקפדנות את להב המאכלת והניף אותה לעבר יצחק. אני לא מאמין. זעק בתוך תוכו איש - בעל, והתגלגל כאבן, מטה אל חברו בן - דגון. מה קרה, אתה נראה נסער כל ... אבל הלה לא הגיב. לא חלף זמן רב, ודמותו של
אברהם החלה להתקרב. איש - בעל הבחין בו וזעק אל בן - דגון: תראה האדון חוזר לבד, לבד, לבד, אמר, התעלף ונפל על האדמה. בן - דגון, לא ידע מה לעשות. הוא ניסה ... אבל עוד לפני שאיש - בעל פקח את עיניו כבר הגיע
אברהם . הוא נראה נרגש ואף נסער, אבל רק שאל: מה קרה לאיש - בעל? כנראה התעלף בגלל החום הרב, ענה בן - דגון בהכנעה, עיניו חיפשו את יצחק, חיפשו ולא מצאו. גם בגופו חלף רעד של חרדה. אבל האדון
אברהם האיץ בו. איש - בעל פקח עיניים אבל לא העז להישיר מבט אל האדון. הם מילאו את הצו ללכת לבאר שבע. בצייתנות מלאה. צעדו בשקט, ולא אמרו מילה. איש - בעל, לא ... כלל (7). <><><> הבהרות ומראה מקום (1) וישכם
אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה. וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן (בראשית יט, כז - כח). (2) וישכם
אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע (בראשית כא, יד). (3) בראשית כב, ג. (4) שם, ה. (5) בראשית כב, ...