... צדק וחסד כמו שכתב הכוזרי מאמר ב אות מז ואות מח: מה ה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד, וזולת זה הרבה. אלה והדומה להם הם החקים השכליים, והם הקדמות והצעות
לתורה האלהית, קודמות לה בטבע ובזמן, אי אפשר בלעדיהם בהנהגת איזו קהלה שתהיה מבני אדם, עד שקהל הלסטים אי אפשר שלא יקבלו הצדק ... כה: והעובד עבודה זרה שאינו רוצה לקיים ז מצות בני נח כגר תושב גופו מותר כפי הסכמת כל הדתות, ואפילו הפילוסופים מתירים דמו ואמרו, הרגו למי שאין לו דת. וכן תזהיר
התורה על עובדי עבודה זרה, לא תחיה כל נשמה, ואם גופו מותר כל שכן ממונו כי העובד עבודה זרה ראוי להרגו ולא לחמול עליו וכיוצא ... להסביר את המוסר היהודי אשר בהלכה, עלינו לפרט קודם מהו אותו ערך עליון שמקבל על עצמו האדם היהודי, הדתי - חרדי? הערך העליון הזה הוא עבודת ה היינו, לקיים את מצוות
התורה שניתנו על ידי האלהים, בכך מקיים האדם את תכליתו שלשמה הוא נברא. כך נאמר במסכת נדרים דף לב עמוד א: אמר ר אליעזר: גדולה
תורה - שאילמלא
תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. כלומר על פי השקפת העולם התורנית נברא ... נכון יהיה הר בית ה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא
תורה ודבר ה מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. כלומר, רק אחרי שיכירו כל העמים בעליונותו וסגולתו של העם היהודי ואמונתו ויבינו שרק מציון תצא
תורה, רק אז יהיה השלום בעולם. העולם האידיאלי יכול להגיע רק עם נצחון
תורת ישראל על דרכי העמים. דבר חשוב נוסף הוא שאעפ שיש ערכי מוסר טבעיים ומשותפים לרוב יצורי אנוש כמו חמלה ונדיבות, האדם ... י, הערה ד: ... האיש הישראלי מחויב לעשות גם מצוות שכליות לא מפני השכל אלא מפני צווי הקבה כמשכ: והיה עקב תשמעון את המשפטים וגו - כלומר אפילו המשפטים תשמע מה שצותה
תורה ולא תעשה מפני שכלך אלא כשארי מצוות השמעיות (שאינן שכליות) . כאן ראוי לצטט את דבריו המאלפים של פרופסור ישעיה ליבוביץ זל: יש דוגלים בסיסמה של המוסר היהודי הנבואי. אולם היהדות התגלמה בדת, ודבר זה כשלעצמו אינו מאפשר כלל את קיומה של הקטגוריה מוסר יהודי. האמונה הדתית המתגלמת
בתורה ובמצוות אינה קטגוריה מוסרית. היא אינה מכירה במצפון האנושי, ואין זה מקרה שאף אחד ממח נביאים וז נביאות שעמדו לישראל לא ... ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור, אעפ שכל מצות אלו מדבריהם הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך
בתורה ובמצות. וכן בספר המצוות לרמבם, שורש ב: ונסמכים במחשבה זו מנו בכלל מצות עשה בקור חולים ונחום אבלים וקבורת מתים בעבור ... זו לפנים משורת הדין. וחשבו כי כל פועל ופועל מאלו הפעולות מצוה בפני עצמה, ולא ידעו כי הפעולות האלו כלם והדומים להם נכנסות תחת מצוה אחת (ע רו) מכלל המצות הכתובות
התורה בבאור, והוא אמרו יתעלה (קדושים יט יח): ואהבת לרעך כמוך . ולכן מן הראוי בראשית לבאר את מצוות ואהבת לרעך כמוך, וממנו ... חסדים. רמבם, הלכות דעות, פרק ו, הלכה ג: מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך. וכתב בהגהות מיימוניות, אות א: ודוקא שהוא רעך
בתורה ובמצות, אבל אדם רשע שאינו מקבל תוכחה - מצוה לשנאותו, שנאמר, יראת ה שנאת רע, ואומר, הלא משנאיך ה אשנא וגו . וכן כתב ... הרז היא שצונו לאהוב את הגרים והוא אמרו ית (דברים י, יט), ואהבתם את הגר. ואעפ שהיה נכלל בזה עם ישראל באמרו ואהבת לרעך כמוך, לפי שזה הגר גר צדק, אבל בעבור שנכנס
בתורתנו הוסיף לו האל אהבה וייחד לו מצוה נוספת. הרי לך שהערך העליון של שומר
התורה והמצווה הוא עבודת ה. כל מי שאינם בקטגוריה זו (כמו לא - יהודים, אפיקורסים וחילונים שאינם שומרי מצוות וכו) לא חלה עליהם מצוות ואהבת לרעך! ולא בכדי סיימה
התורה את הכתוב ואהבת לרעך כמוך בצמד המילים אני ה. כאן ראוי לציין שבכל חברה אנושית קיימת הנטיה להגן על בני אותה חברה יותר ... ב): ונתן לך רחמים והרבך (דברים יג, יח) - כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים. הנה עיננו רואות כמה הקפידה
התורה וצוותה על מידת הצדקה עד שהגדירו ראשונים את הנמנע מהצדקה כאכזרי. אבל הנה, למרות כל זאת, יש כאלה אשר מותר להתאכזר אליהם: צדקה לעובר עבירה - מה הדין בעני העובר עבירה? כך נכתב בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנא, סעיף א: מי שהוא עבריין במזיד על אחת מכל מצות האמורות
בתורה ולא עשה תשובה, אינו חייב להחיותו ולא להלוותו. ובשות הרמא (סימן סב) מסביר: אומר הרר אליעזר ממיץ שאם היה עבריין במזיד באחת מכל המצות האמורות
בתורה ולא עשה תשובה, אינו חייב להחיותו ולא להלוותו, דכתיב וחי אחיך עמך וכתיב מאחד אחיך, וכיון שעבר במזיד יצא מכלל האחוה עד ... והחמלה של מתן צדקה שמורות, על פי ההלכה, לא לאלה הזקוקים לעזרה אלא רק לשומרי מצוות נזקקים! לעני חילוני אסור לתת צדקה. בוא וראה את חוסר השוויון במוסר ההלכתי בין
הלומד תורה למי שאינו לומד. בבבא בתרא ח עא: רבי פתח אוצרות בשני בצורת, אמר: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי גמרא, בעלי ... ותראה, התלמיד החפץ בדעת ובאמת, כי בהלכה היהודית הזכות לפת לחם, או לבגד או לכל עזרה אנושית תלויה לחלוטין בעמידתם של הנזקק והסובל בקריטריון דתי: אם שומר מצוות או
לומד תורה הוא - יקבל נדבה ואם לאו, לא יקבל. הגע בעצמך: תקום מדינה ותקבע כי השירותים הממלכתיים, רווחה, בריאות וחינוך, ... לוין מהן ומלוין אותן ברבית, שנאמר: לא תשיך לאחיך - לאחיך אסור ולשאר העולם מותר. ומצות עשה להשיך לעכום שנאמר לנכרי תשיך. מפי השמועה למדו שזו מצות עשה וזהו דין
תורה. כלומר, לא רק שאין שום אחווה וחסד כלפי הנוכרים (רק בין יהודים לבין עצמם) אלא מי שירצה לעשות חסד עם הגוי ולהלוותו, ... מפורשת להלוות לנוכרים בריבית (דברים טו ג): לא שיהיה מצוה להלוות לנכרי ברבית כלל אלא רשות היא. וכן דעת הראבד בהשגותיו על הרמבם: ומצות עשה להשיך וכו עד וזהו דין
תורה. אא אני לא מצאתי שמועה זו ואולי טעה במה שמצא בספרי (פרשת כי תצא) שנאמר שם לנכרי תשיך זו מצות עשה ופירושו משום דהוה ... השולחן ערוך אדם האוכל במסעדה לא כשרה (והרי הוא אוכל להכעיס משום שיש לו אפשרות לאכול בהיתר כשרות במסעדה שממול) - מותר להלוותו בריבית ומצוות החסד והאחווה שציוותה
התורה שלא לקחת ריבית מיהודי שוב איננה חלה עליו, למרות שיהודי הוא לכל דבר. ושוב רואים אנו שכל החסד והאחווה והרחמים של העולם ... המשמעויות והדרכים הנראות לו. בהכרעות קשות שכאלה, לא רק השכל אלא גם הרגש ראוי שישתתף. עפי היהדות (ראה דעת הרמחל לעיל) משמעות החיים בעולם הזה היא קיום מצוות
התורה אשר על פיהם ינהג ויקבע האדם את אורחות חייו. לפיכך, מי שאיננו שומר מצוות (אינו חייב או אינו רוצה) איננו נחשב ביהדות ...