... באופן הזה ניתן להבחין שכל המונחים הקושרים את התודעה לעשייה - מתיישבים הם באופן מדוייק עם הדוגמה שהשתמש בה מחבר
התורה - הארץ. דוגמה זו נכונה היא ומדוייקת לגבי התודעה האנושית ויחסה למאורות הגדולים, ולכדור הארץ שני מאורות: מאור ... בהמשך. משה רבינו כינה את הכוכבים האלה פטר שגר בהמה - בכורות שאין להם דורש אך סימניהם ניכרים בשטח. כך כל תיאוריה,
תורה, עיקרון, נוסחה, שיטה, השקפה, הלכה, סברה, הנחה, רעיון, מחשבה, אמונה, הערכה, השערה, תפיסה, או דעה, לכל אחת מאלו ... מתוך השמים וגלגלי הזמן יעצרו מלכת, כי ללא עשייה אין תוקף לזמן - דבר שיוביל בהכרח לקריסת התודעה... וזו תשובת מחבר
התורה לשאלה עקרונית זו: ויתן אתם אלהים ברקיע השמים, להאיר על - הארץ, ולמשל ביום ובלילה, ולהבדיל בין האור ובין החשך, וירא אלהים כי - טוב. כאן השתמש מחבר
התורה בפועל חדש לתת שערכו הספרותי
בתורה: למכור. הייתי רוצה לעמוד על הפועל המקורי הזה (לתת) שבאמצעותו ניתן לרדת אל עומק תשובת המחבר לשאלה העקרונית ... הפועל לתת בקונטקסט שלנו - אני רואה לנכון להביא מתוך החיבור את הקטע המלא שבהקשר כלהלן: שני מונחים מקבילים ישנם
בתורה - לתת ולקחת המבטאים את שני המונחים העתיקים ביותר למכור ולקנות שהשתמש בהם האדם הקדום בסוחר החליפין - שיטת מסחר ... העז... זהו בסיס ההתייעלות בשיטת סוחר החליפין הקדומה. כך נוצר המטבע ועימו נוצרו שני פועלים חדשים: למכור ולקנות. אולם
התורה נותרה נאמנה למונחים הישנים תן ו קח כי הם ביטאו נאמנה את רצון האדם: שמואל נתן את העז שלו לראובן ולקח במקומו שק ... שהתנהלה בחסותו. הוא מכר מהר, קנה מהר, פשוט החליף מטבעות... וכאן בחתך הסטורי זה קרה דבר שאף אחד לא שם לב אליו - מלבד
התורה... שני הפועלים הטריים לקנות ולמכור שראו אור בחסות המטבע - נשחקו מהר מדי... קרתה נסיגה פיתאומית מהערך שהתיימרו ... כאן בדיוק, בנקודה הסטורית זו, חלה שחיקה במשמעות הנתינה והלקיחה, וכאמור אף אחד לא שם לב לאבחנה הזאת - מלבד
התורה. לציין ולהדגיש, אינני מנסה למתוח ביקורת על צורת השימוש בשני הפועלים החדשים, ולא על האקדמיה העברית ואף לא על כניסת המטבע לשוק המסחר, וגם מחבר
התורה לא ביקש להוריד את שני הפועלים החדשים ממצבת הפועלים התקנית, נהפוך, הוא עשה שימוש באבחנה הזאת - היינו בשני ... ספק, שהנחש לא מנהל שיחה ולא מדבר, אלא זוהי תכונת הנחש שבאדם: הניחוש, הספק הערמומי - הוא הוא הנחש אליו כיוונה אותנו
התורה. חוה אימנו דיברה עם עצמה בסך הכל... מטבע הדברים, עם ארז הבכור אני יורד לעומק יותר מאשר גידי ושרה... וכך בכל ... החליפין, וגם סיפרתי לו אודות המטבע הזמין של ימינו, האחראי ללחיצה הקלה על כפתור המכירה או הקניה... העסקה הזו שתועדה
בתורה בין אברהם אבינו לעפרון החתי, המשכתי לספר, הינה עיסקה אמיתית של נתינה ולקיחה למרות ועל אף הזיג זג של עפרון ... השדה לאברהם בלב שלם ובנפש חפצה. למיותר לציין כי גם אברהם אבינו לקח ממנו את השדה ושילם עבורה בלב שלם ובנפש חפצה...
התורה ניסתה להגיד לנו, דרך הפועלים האמיתיים של נתן - לקח ששימשו את המחבר בפרק הזה - שהעיסקה ההדדית הזו התקיימה ... ולקחת...? - כן אבא, גם לי וגם לך מותר לטעות... - נו, אז טעינו? - כן! תתפלא לשמוע! - והטעות...? - כאן אבא! אתה אומר
שהתורה החליטה ללכת רק על הפועלים התקניים של לתת - לקחת, ולוותר על הפועלים הקלים החלופיים של לקנות - למכור יען אינם ... ונזיד עדשים, ויאכל וישת, ויקם וילך, ויבז עשו את - הבכרה. (בראשית, כה) - תודה על הערתך ארז... כאן טמונה למעשה אבחנת
התורה שדיברנו עליה...
התורה עשתה שימוש גם בשני הפועלים הקלים במקרה הנכון ובמקום הנכון - במטרה להסב את תשומת ליבנו למוטיב האינפלציוני בערך הנתינה והלקיחה שביטאו שני הפועלים החלופיים... עשו לא חשב הרבה... גם לא לעומק... הוא שלף מהמותן... הוא מכר...
התורה ביקשה להדגיש לנו כי עשו מכר את הבכורה שלו - לא נתן... ואף יעקב השתמש בפועל למכור כאשר ביקש מעשו לוותר לו על ... למכור, אין בארגז העבודה שלו את הכלי הזה, הוא יודע לתת: ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים... הוא נתן לו בלב שלם. לסיום,
התורה לא שכחה לתת את דעתה על חלקו של עשו בעסקה... והיא בזה לו: ויבז עשו את - הבכרה - וניתן במקביל לציין: וימכור עשו ... את תשובתי לארז, ולא שכחתי לצרף את הודאתי הכנה לפניו: ללא אבחנתך הביקורתית לכאורה, לא הייתי מגיע אל התימוכין לאבחנת
התורה בין שני זוגות המונחים... מגיע לך טפיחה על השכם, וגם זפטה על שאכלנו באיחור בגללך... כטווס נפוח בתקופת החיזור, ... לעברי ובידו ספר התנך הבעייתי שלו שממאן לסגור אותו... - אבא, אני חושב שמצאתי עוד תימוכין לאבחנתך! - כוונתך - לאבחנת
התורה. - כן לאבחנת
התורה, בבקשה: כו ויאמר יהודה אל - אחיו: מה - בצע כי נהרג את - אחינו, וכסינו את - דמו. כז לכו ונמכרנו לישמעאלים, ... מעורערים, לא כל כך רצו לתת אותו... הוסיף ארז המנופח, ואם אני זוכר טוב, הם גם התחרטו אחר כך על המכירה... לכן דייקה
התורה והשתמשה בפועל הנכון: וימכרו את - יוסף לישמעאלים... - לא נתנו אותו. - וכל מילה מיותרת. תודה ארז. עד כאן. וזה ... ולהבדיל בין האור ובין החשך. - זו תשובת המחבר. בתשובה זו וכאמור, השתמש המחבר לראשונה בפועל ויתן שערכו הספרותי
בתורה: וימכור. החליף את הדבר באחר, המיר את הדבר, נתן את הדבר על מנת לקבל אחר במקומו. ויתן אתם - את שני המאורות. ... והתודעה תרצה במאורם - תרצה ימישכו להאיר, תרצה יפסיקו את מאורם והיא תקרוס. השאלה היא, מה היא הגדרת הפועל תרצה? מחבר
התורה הגדיר עבורינו במדויק את הפועל הזה: תרצה - משמע תתן, תחליף את מרכולתה, תמיר אותה בדבר אחר, תתן את הטובין של מרכולתה על מנת לקבל במקומם טובין אחרים. מחבר
התורה הקפיד להשמיע לי את ההגדרה המדוייקת - לא ההגדרה הקרובה גם לא הדומה... תרצה - משמע תתן, תתן בלב שלם, תחליף את ... תמורתו. להמיר את המידע של הגלגל במידע אחר, לפדות את המידע. כך ראה משה רבינו את הרצון שיפעיל את מכונת החיים. מחבר
התורה ראה את התודעה נותנת את המידע שבידה, גם מוכרת גם קונה... וכל עוד עסקת החילופין הו מתקיימת - המאור קיים על שני ...