... הגישה הזאת נהוג לכנות - רציונליות. אסכולה בפילוסופיה המערבית הגורסת כי מותר ואף צריך להניח קיומן של ישויות, תופעות וידע באמצעות היקשים לוגיים המתבססים על ידע קיים בצורה א - פריורית. מקובל לראות באסכולה הזאת אסכולה מנוגדת לאמפיריציזם, שעל - פיו מותר להניח קיומן של ישויות ותופעות רק על - פי התנסות ישירה. אסכולת הרציונליזם גורסת גם כי חלק מהידע שיש לאדם הוא מולד, וזאת בניגוד לאסכולת האמפיריציזם שעל - פיה כל הידע נלמד מן הניסיון. תוכן עניינים: 1 הגדרה 1.1 התזות הרציונליסטיות 1.2 ביקורת הרציונליזם 1.3 הרציונליזם בדת היהודית 1.4 רציונליזם באסלאם 1.5 בנצרות 1.6 בהומניזם הגדרה: הרציונליזם הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלוים בניסיון החושים. הרציונליזם במילים אחרות הוא חופש המחשבה - אידאולוגיה המאפשרת חשיבה לאדם וקוראת לו להשתמש בשכלו הישר וטוענת ששכלו הוא הכלי החזק ביותר בטבעו. הרציונליסטים טוענים שהידע שלנו הוא הרבה יותר גדול מהידע שהחושים שלנו מסוגלים לקלוט ולרכוש. תוספת ידע זה נובע, בדרך זו או אחרת, מתוכנו, מהחשיבה שלנו. זרם זה מנוגד לזרם האמפיריציזם הטוען שהידע שלנו נובע רק (או לפחות, ברובו) מניסיון החושים. התזות הרציונליסטיות: ישנן 3 תזות המסבירות את דרך פעולתו של רציונליסט: תזת האינטואיציה - דדוקציה - לפי השקפה זו, בתחום מסוים X כלשהו, אנו רוכשים ידע בדרך האינטואיציה. פירושו שחשיבה אינטלקטואלית באותו תחום, בעזרת השכל הישר והרציונלי שלנו, גורמת לנו לצבירת ידע אינטואיטיבי בתחום X. ידע זה נראה לנו כאמיתי ואנו גם מאמינים באמונה שלמה באמיתותו. מתוך האמיתות האינטואיטיביות האלו, בדרך של דדוקציה, אנו מגיעים למסקנות שנובעות מהאמיתות בדרך לוגית, במילים אחרות - מגיעים לידע. דרך דדוקטיבית פירושה - הסקת מסקנות, בדרך לוגית, מתוך הנחות אמיתיות שהנחנו בהתחלה (אלו הן האמיתות האינטואיטיביות). אם ההנחות אמיתיות והדרך הלוגית תקפה, בהכרח גם המסקנות (קרי, הידע הסופי) תהיינה אמיתיות. הידע שאנו רוכשים בדרך זו מכונה ידע א - פריורי, כלומר ידע שנרכש ללא קשר לניסיון החושים. ישנן דרגות שונות של קיצוניות רציונליסטית - מאלו שטוענים שידע א - פריורי זה הוא אמיתי תמיד ולחלוטין עד לאלו שסבורים שבדרך זו יש גם אפשרות לטעות ולהגיע לאמת שאינה מוחלטת אלא הסתברותית וסבירה. תזת הידע המולד - לפי השקפה זו האדם הוא יצור רציונלי ועל כן הוא נולד עם ידע א - פריורי. ידע מולד זה לא נוצר בדרך אינטואיציה - דדוקציה ולא בעזרת ניסיון החושים אלא הוא פשוט חלק מטבע האדם (דעה הומניסטית) או ידע שהונחל לאדם על ידי האל (דעה דתית) או נרכש בדרך אבולוציונית של ברירה טבעית (דעה אבולוציוניסטית). תזת המושגים המולדים - לפי השקפה זו אנו לא נולדים עם ידע א - פריורי אלא עם מושגים (CONCEPTS) מולדים, כלומר לא נרכשים על ידי הניסיון. מושגים מולדים אלו, יכולים, בדרך של חשיבה אינטלקטואלית, לגרום לרכישת אינפורמציה וידע. הרציונליסטים משתמשים בלפחות אחת מהתזות האלו בנוסף לעקרונות הבאים: ההכרח הרציונלי - האומר שאת כל הידע שרכשנו בעזרת התזות האלו לא יכולנו לרכוש בדרך אחרת, למשל ניסיון החושים. עליונות הרציונליות - הידע הנרכש בדרך רציונליסטית תמיד עולה על כל ידע שנרכש בדרך הניסיון. לדוגמה, דקרט טוען שידע א - פריורי תמיד מעל לכל חשד של טעות בעוד ידע ניסיוני יכול להיות מוטעה היות שגם חושינו יכולים לטעות. אפלטון אומר שידע א - פריורי עולה מטפיזית (הוא נצחי, מושלם, בלתי משתנה וכו) על ניסיון החושים. ביקורת הרציונליזם: הביקורת העיקרית נגד הרציונליזם נובעת מזרם האמפיריציזם הטוען שכל הידע שלנו נובע מניסיון חושינו. באופן שטחי ולא לגמרי מדויק, נוהגים לחלק קבוצה של פילוסופים חשובים של המאות 17-18 לקבוצת ... בני היבשת האירופית וקבוצת האמפיריציסטים - לוק, ברקלי ויום הבריטים. האמפיריציסטים טוענים שאם כבר אינטואיציה - דדוקציה יכולה להביא לידע, זה יהיה רק ידע בנושאים של עולמנו הפנימי כמו אמונות דתיות, עקרונות מוסר וכו ולא ידע הנוגע לעולם החיצוני לנו כמו עולם הטבע. דקרט אומר שדרך האינטואיציה - דדוקציה אנו יכולים לדעת שאלוהים קיים, שהוא יצר את העולם, שיש הבדל בין גוף לנפש ושסכום זוויות המשולש 180 מעלות. אנחנו מאמינים לחלוטין בידע זה, הוא ממשיך, ולאמונה כל כך מלאה לא היינו יכולים להגיע רק דרך ניסיון החושים. הרי החושים יכולים לטעות, ... דורש מאמץ רב של זיכרון וכידוע, לא תמיד ניתן לסמוך באופן מוחלט על הזיכרון. לייבניץ אומר שחושים מספקים לנו מידע ואמת רגעיים בלבד לגבי התחום הנחקר ואנו לא יכולים לקבוע אמת כללית על סמך רגעים אקראיים אלו. האמת המלאה ... המושגים והעקרונות מולדים. שום ניסיון אמפירי לא יכול להביא אותנו לעקרונות אלו. בתחומים אחרים כמו מוסר, שיפוט, מטפיזיקה ולוגיקה הידע נרכש בדרך אינטואיטיבית. ניתן כאן לראות את אחת החולשות החשובות של הדעה הרציונליסטית. רציונליסט מאמין באמונה שלמה שהידע שלו שהושג בדרך האינטואיציה, הוא אמיתי. האם הוא יכול להוכיח זאת ללא שום שימוש אמפירי? אתה יודע אינטואיטיבית שגוף ... נמצא במקום A הוא לא יכול להמצא באותו הזמן, גם במקום B. אך האם תוכל להגיע לעקרון הראשון ללא ידע אמפירי על האדום והכחול? (יש המנסים לפתור בעיה זו באומרם שהרציונליסט יודע אינטואיטיבית מה חייב להיות ללא קשר הכרחי ... אקבע איזו היא השקרית? - או ששתיהן נכונות ואז נוצר כאן כשל לוגי. יום מסכים שישנם תחומים רבים שבהם הידע הוא אינטואיטיבי - מתמטיקה, אלגברה, גאומטריה, לוגיקה, אתיקה, אסתטיקה, מטפיזיקה ועוד. אך תחומים אלו עוסקים ביחסים בין מספרים וזוויות, ... בעולם ממשי. בכל התחומים האלו המשפטים יסודם בטאוטולוגיה (Tautology), כלומר, משפטים שגם אם הם אמיתיים, הם אינם נותנים שום מידע לגבי העולם הממשי ולא ניתנים להוכחה אמפירית. אפלטון ניגש לבעיה בדרך אחרת. הוא מביא סוג של פרדוקס - כשאנו ...

... תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט Language Perception, Ambiguity & Conflict התיאוריות הבלשניות הנוכחיות מנסות לגלות כיצד אנשים משתמשים בידע לשוני, ידע מילולי של שפה. השפה משמשת לתקשורת בין אנשים, כותב העבודה הזו מנסה לתקשר עם הקורא, לספר לו או לה ... לקבוצת מחקרים אחרים, משווה אותו. אומרים לנו שכך אנו נגיע להבנה כוללת של מערכת השפה. אנו אוספים עוד ועוד מידע, מחקרים, ניסויים, הנחות, טענות, מסקנות. אנחנו מתקדמים, עוד מעט נגיע. ולנו כבני אדם יש עוד בחיים: רצונות, תשוקות, הנאות, ... האינפורמציה הנמסרת היא המשמעות? על כך הדעות חלוקות, כלומר, הדבר תלוי בגורמים רבים, כגון מהי כוונת הדובר / הכותב, הידע של המפענח. אנו נסקור גורמים והתניות אלו בהמשך. בשפה אנו עושים שימושים במילים. מהם מילים? צירופי אותיות או פונמות ... - סיבות ומטרת התיאור (האם נכתוב על מבנה העלים מבחינה מולקולרית של העץ או נסתפק בתיאור הצבע שלהן בלבד). ידע של השפה - רמת הבעה בשפה מילולית. זמן - הנוף הנשקף מהחלון משתנה בכל רגע. ייתכן שמבט חטוף לא ... (תהליך הקריאה), השמיעה (תהליך הבנת דיבור) וחשיבה (דיבור פנימי ומניפולציות מילוליות). האלמנט השני אותו אנו מוצאים בסביבה הקוגניטיבית הוא הידע (Knowledge), מה שידוע (What is Known). מהו ידע? נתייחס למושג מידע כדי להבין את המושג ידע. אם כך, מהו מידע? מידע הוא אלמנטים שנקלטו באחד מששת החושים, כלומר, מראות שנראו, צלילים שנשמעו, ריחות שהורחו, טעמים שנטעמו, תחושות שהוחשו, ומחשבות שנחשבו. מעבר לכך ישנם תוצרים של מניפולציות מנטליות שנעשו על ידע זה (לדוגמה פתרון בעיות לוגיות, דמיונות ויזואליים). מה היחס בין מידע לידע? זרם המידע עובר עיבוד וממנו נוצר מה שמכונה ידע. האם הידע הוא הזיכרון? היחס המקובל למושג זיכרון הוא כדבר המכיל את הידע, כמו ארון בו מאוחסן הידע. כפי שאנו רואים, הקליטה של אינפורמציה חושית מתנהלת כל הזמן (מלבד בזמן שינה עמוקה), כלומר כמות אדירה של מידע / ידע חדש נקלטת כל הזמן ולכן ישנה בעייתיות בתיאור של הזיכרון כדבר סטטי, קבוע, מוגבל ולכן הדימוי לארון מטעה. הזיכרון או הידע מוגבלים במובן זה שמכלול הידע אינו נגיש ברגע מסוים אלא חלקים מעטים בלבד. מדוע אין נגישות לכל הידע? כבר בתהליך התפיסה יש פרגמנטציה - האדם לא ער לכל הנקלט, הוא ער לנקלט בחוש מסוים ברגע אחד וער ... ברגע שני, כמו קוף שקופץ מענף לענף. זהו טבע התודעה. הגורמים להסטת העירות (תשומת הלב), הנם רבים, חלקם תלויים במידע הנקלט וחלקם בקולט עצמו מבחינת מצב רוחו (תודעה, mind) באותה עת. אם הידע הוא פרגמנטי מובן שהנגישות לו תהייה מקוטעת ובעייתית. גורמים אחרים הם דעיכה של המידע לאחר זמן או תוצאה של הסטת תשומת הלב למידע חדש או אחר. אם כך, מהו הידע? הידע הוא האדם - הידיעות על העולם שעובדו והתגבשו הן המבנה המנטלי של האדם. הידע מתגבש מרגע הלידה, וממשיך בתהליך זה עד המוות. כך האדם הוא תוצר של התרבות, האקלים, אוכל, הסביבה, המצב הכלכלי, ההורים - כל החשיבה של האדם היא תוצאה של כל זה. האם המושג ידע או זיכרון הן קונספט מופשט (Abstract) בלבד? במובן מסוים הדבר נכון כל עוד אין נגישות לכל מרחב המידע שנמצא במוחנו, כל עוד אין רגע עליו נוכל לומר שיש נגישות לכל הידע המאוכסן בזיכרון. מהו מרחב הידע? האדם הפשוט לא יכול לענות על שאלה כגון מה אתה יודע? או מה יש בזיכרונך? אמנם, יש אפשרות בנקודת זמן מסוימת לזכור מספר מאורעות או חוויות אך עדיין באופן מאוד מוגבל. לכן גם באופן רצוני הגישה לידע זה, שאנו מאמינים שהוא מאוכסן בזיכרון, היא מוגבלת, מקוטעת, חסרה ולכן בעייתית. D. זמן רובנו חושבים במושגים של זמן. ... המנטלי. קליטת שפה באם בשמיעה או בקריאה דורשת זמן. ברצף זמן זה כל החושים פועלים באופן סימולטני, ישנה קליטת מידע אחר מלבד מידע של שפה מילולית בחושי הראייה והשמיעה, ולכן הדבר מצריך פענוח של השפה מתוך כל שדה הראייה והשמיעה. האדם כיצור דינמי עובר שינויים בזמן זה, הידע משתנה, הזיכרון משתנה. בשל שינויים אלו נוצרים הפרעות בתהליך פענוח השפה (פגיעה ביחס מפענח - מפוענח). הפרעות של רעשים ... את התנועה האדירה, ההשתנות הבלתי פוסקת של התהליכים המנטליים ובכללם - השפה. II. הסביבה הקוגניטיבית A. הקונטקסט הפנימי 1. ידע והתניות הידע שאנו צוברים מרגע הלידה קובע כיצד נפעל בכל רגע ורגע. כאן נכללים כל האמונות, הדעות, הרעיונות והיכולות המנטליות. הידע ...

... סדר? מה הוא שקט? מה הוא ריכוז? מה היא תשומת לב? מה היא הקשבה? מה הוא חלל? מה הוא ידע? מה היא למידה? מה היא התנסות? מה היא יצירתיות? האם החיים שלי? מה הוא החושב? מה הוא הרוצה? האם ... את הביטחון הנכסף ביצירה של עצמו. הניסיון ההיסטורי מראה על כישלון מוחלט בגישה הזו. פסיכוזות ופחדים הצטברו עם כל ידע נוסף שנאגר מקלט הידע הוכיח את עצמו כלא יעיל וכי למרות הידע היקום מתקיים באיזון מוחלט. ההתבוננות הזו פותחת סידרה של שאלות שאמורות להציג גישה שונה שמסתיימת בסימן שאלה על מנת להשאיר פתח ליקום המושלם להיכנס דרך חלל המחשבות והידע וליצוק את טובו ועצמותו בצורה של שקט ושלווה שהם אנטי ידע שכולל את כל הידע. מה היא שאלה? מהיכן עולה השאלה? מי יוזם את השאלה? מי מנסה לענות על השאלה? למה מנסים לענות על ... חדש? אז: האם רעיון רק מילה? מה היא מילה? מה היא שפה? מה היא שפה? האם שפה דרושה להעברת מידע? האם שפה משמשת לתקשורת? האם בעזרת מילים ניתן לתאר משהו בצורה מדויקת? האם קיים משהו שניתן לתיאור במילים? האם ... שמאפשר את היקום? האם חלל מאפשר את הגדילה של הפרח? האם חלל מאפשר את החופש? האם חלל מאפשר דרך, ידע, למידה? אז: מה הוא ידע? מה הוא ידע? האם ידע הוא אוסף של זיכרונות? האם ידע הוא חדש? האם אפשר ללמוד דבר חדש? האם אתה יודע, אם הדבר הוא חדש? איך היודע יודע שהדבר חדש? ... מגלים שאיננו יודעים כלום? מה זה לדעת שאי אפשר לדעת? מה זה לדעת שאי אפשר לדעת? מה יקרה? האם ידע פתר את בעיות העולם? האם ידע יוביל לחופש? האם ידע יביא שחרור? האם ידע יביא נצחיות? האם ידע יביא רפואה שלימה? האם ידע יביא מרגוע? האם ידע ישיג שמחה יופי אהבה? האם ידע מגן ממות? אז? האם ויתור כניעה והתמסרות, זה זה??? אז? האם זה האידיאל? מה הוא אידיאל? מה הוא אידיאל? ... שאיפה לאידיאל? האם שאיפה זה הפער בין מה שיש למה שצריך להיות? מה בך יודע מה צריך להיות? מאיפה הידע הזה? האם השאיפה הבסיסית ליציבות? אז: מה היא שאיפה? האם עושר זה שאיפה? מה הוא עושר? מה הוא עושר? ... קחי מכחול וציירי לך חלום תחייכי אליו, אהבי אותו ותוותרי על איך. בוקר אחד תתעוררי, הכל יתגשם. זאת בגלל שידעת להביע משאלה או לשאול שאלה. שכחנו! אין פעולה או דבר שאינו מחשבה יוצרת מציאות כל דבר מתחיל במחשבה ונגמר ...

תורת ההכרה - מבוא תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה, מיוונית עתיקה אפיסטמה: ידע, לוגוס: לימוד, דיבור) הוא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ... אז ניתן לומר שהוא מאמין שהגשר לא יקרוס. אם הגשר קורס, אז האדם החזיק בהאמנה שקרית. קשה לומר שהאדם ידע שהגשר בטוח, למרות שהגשר קרס. אם הגשר קרס, אמונתו לא הייתה ידיעה. למרות כל אלו, גם אם האדם האמין שהגשר לא עומד לקרוס והגשר אכן לא קרס, לא נרצה לומר שהאדם ידע שהגשר הוא בטוח - מכיוון שייתכן שאותו אדם לוקח סיכונים (ואז חסרה לו הצדקה). הצדקה דיאגרמת אוילר שמייצגת את ... לא יכול לדעת שהוא יחלים. רק במקרה והוא הצדיק את החלמתו, וגם, הוא אכן החלים, ניתן לומר עליו שהוא ידע שהוא יחלים. מסיבות אלו, הוגדרה ידיעה כך: S יודע ש - P אםם: P אמיתי S מאמין ש - ... הוא הבסיס האפיסטמולוגי במערכת הפילוסופית של דקארט. רכישת ידיעה הדיון בנוגע לרכישת ידיעה עוסק במספר שאלות: הבחנות אפיסטמיות בין ידע אפריורי וידע אפוסטריורי, הבחנה בין סינתזה לאנליזה ככלי הוכחה של ידע, הוויכוח ההיסטורי בין אמפיריציזם לרציונליזם, בעיית הקריטריון או הרגרסיה. אפריורי ואפוסטריורי ההבחנה בין המושגים נתונה אמנם במחלוקת אולם ניתן לאפיינם באופן כללי כך: ידע אפריורי הוא ידע שאינו תלוי ניסיון, הוא אינו אמפירי, ומושג על ידי השכל לבדו. ידע אפוסטריורי הוא ידע שתלוי בדרך כלשהי בניסיון בעולם, ידע שהוא אמפירי בדרך כזו או אחרת. בחלק ניכר מההיסטוריה של הפילוסופיה ובעיקר בפילוסופיה של העת החדשה נתקיימו ויכוחים בנוגע ... עצם ההבחנה בין הסינתטי לאנליטי במאמרו שתי דוגמות לאמפריציזם. אמפריציזם ורציונליזם על פי האמפיריציזם לניסיון יש תפקיד מכריע ברכישת ידע ובעיקר על ידי תפיסה חושית. אמפריציסטיים מסוימים קבעו כי כל הידע האפשרי הוא ידע שמבוסס על ניסיון (גון סטיוארט מיל לדוגמה), ומנגד, אחרים ראו בלוגיקה ובמתמטיקה יוצאים מן הכלל בהקשר זה. פוזיטיביזם וסוגים של ריאליזם הינם פיתוח של העמדה האמפריציסטית. הרציונליזם מבטל את חשיבות נתוני החושים בתהליך רכישת ידע. על פי הרציונליזם לפעולה השכלית הטהורה יש קדימות מוחלטת בכל תהליך של ידיעה. הרציונליסטים המודרניים, ובראשם דקארט, ראו בחושים ... את הבעיה בתור ראיה לכך שכל ידיעה שהיא היא למעשה האמנה לא מבוססת. מעבר לכך, הגישה הספקנית שואלת האם ידע בכלל הוא מן האפשר ומסיקה כי לא ניתן לקבוע ערך אמת לטענות, למרות שאלו לעתים מאופיינות בתור נשאיות של ...

ידע יישומי - החשיבות של הידע המעשי העולם שלנו שוטף אותנו במידע מדי יום ביומו, אנשים נחשפים להרבה ידע, מהעיתונות, תקשורת מאמצעי מדיה שונים, לימודים, עבודה, חברה וכו. המידע הזה עובר וחלקו היה ונעלם, חלקו האחר, עובר לידע מעשי. אני אדבר על חשיבות הידע המעשי. הידע המעשי הוא חלק חשוב, לפעמים אמנם נדמה שהוא טפל, והידע וההבנה חשובים יותר ממנו והוא טפל אליהם. אך לא כן הדבר. הידע המעשי חושף אלינו עולם ומלואו, עולם המיומנויות וההתפתחות הפנימית והתפתחות מיומנויות בתחומים שונים. ואפשר לשאול, כלום אמרת משהו חדש?! ... הרבה, הם פחות מצליחים מכך שיש פעמים שהם משקיעים פחות ומצליחים יותר? על כל זאת ועוד אענה בפסקאות הבאות. הידע המעשי במתמטיקה למשל, מפתח את החלק המתמטי של האדם וחושף אותו לרמות הבנה חדשות וגבוהות יותר. כמו כן, המיומנות ... יכל ללמוד קודם. כל לימוד מפתח מיומנות אצל האדם. ולפעמים האדם חושב, מה כבר אפשר לחדש בנושא מסויים? אולי הידע יספיק וכבר אין צורך גדול בפרקטיקה? אז לכן, מתמטיקה ואנגלית יוכיחו שכן יש צורך בפרקטיקה מעשית. הידע המעשי הוא בעל ערך נכבד. הוא הופך את הידע התיאורטי לידע מעשי ויישומי הוא הופך אותו מסתם ידע תיאורטי שלא מוביל לכלום, למיומנות ועי כך מעמיק את אותן ההבנות והופך את הידע למובן יותר, האדם מבין את הידע הזה הרבה יותר טוב. הידע מעניק: ידע, מידע, הבנה, פרקטיקה, מיומנות וכל אלה גורמים להבין את אותו הידע הרבה יותר טוב. והרי המטרה היא להבין את הדברים כפי שהם במציאות, להבין את המציאות הרבה יותר טוב. בעצם, יש כאן מחקר אותו הידע, וזה דבר מרתק, לחקור נושא ולהעמיק ולהבין אותו הכי טוב שיכולים. הידע במתמטיקה הופך להיות הבנה גדולה במחשבים. ידע מעשי הוא המפתח להבנת התחום במציאות, להבין את הנושא במציאות פירושו להבין את הדברים באמת. והרי המטרה היא להבין את הדברים באמת, ולכן, הידע המעשי הוא הידע המשלים, והוא פעולת הבדיקה עמ לוודא את הידע. וזו למעשה התשובה לשאלה איך זה שחושבים שידע מעשי הוא טוב ומי שאומר שידע מעשי הוא חשוב נחשב לומר אמרה נדושה, אבל במציאות אין לוקחים את האימרה ברצינות. כי לא מתעמקים בהשלכות הידע המעשי וחשיבותו בכובד ראש. דבר נוסף, לעתים משיקעים ככ הרבה זמן בנושא מסויים או לא משקיעים בו מספיק די ... מהחיים בו זמנית. יש צורך לשלב בין הדברים ושילוב בין הדברים יוצר איזון. אכן יש צורך להקדיש זמן ללימודים ולידע מעשי, אך, גם להנאות ולשאר דברים שהאדם אוהב לעשות בחיים. שילוב נכון לפי הבנתו של האדם באותו הרגע, לפי ...

מהו ההבדל בין ידע לחוכמה? מנטור עונה מיומנו של מנטור:... אתמול נתקלתי בסיפור מדהים שימחיש עבורכם את התשובה בצורה היפה והמועילה ביותר. זה ... הוא הפליג, היה ימאי זקן ואנאלפביתי. בכל ערב ביקר הימאי בתאו של הפרופסור והקשיב לו, בעוד זה האחרון מפגין ידע רב בנושאים שונים. הימאי התרשם מאוד מהידע של הפרופסור הצעיר. ערב אחד... ערב אחד... כשהימאי עמד לעזוב את תאו של הפרופסור לאחר שיחה בת כמה שעות, ... אנחנו מסרבים להיכנס למים? אנחנו חייבים ללמוד איך לשחות. (The art of Living, William Hart) אז מהו ההבדל שבין ידע לחוכמה? חוכמה היא ידע שמימש את הפוטנציאל שלו. החוכמה היא בעשייה, רובנו יודעים הרבה פחות ממה שאנחנו חושבים, וחושבים יותר ממה שאנחנו יודעים. הידע החשוב ביותר עדיין אינו זמין למרבית האנשים. מסתבר שרובנו לא יודעים איך לחיות, זה בדיוק מה שעושה מנטור טוב. מנטור מלמד אותך איך לחיות, מנטור מלמד אותך איך להפוך ידע לחוכמה. יש הבדל בין ללמד אותך על החיים לבין ללמד אותך לחיות. מנטור מלמד אותך חוכמה מהי, מנטור מלמד ... בשיעורי נהיגה. אני לא רוצה לחשוב מה זה היה עושה למספר התאונות במדינה שלנו, שגם ככה רחוק להיות הגיוני. הידע הזה שנקרא חוכמה או תבונת החיים נסתר מעיניהם של רבים, רק המחפשים יגיעו אליו וימצאו אותו. לא אלה שרצים ... השיעורים שלהם, אלה שיודעים איך ללמוד מבפנים. אלה שקופצים למים ולומדים לשחות תוך כדי, הם האנשים החכמים, האחרים הם ידענים. הידענים יזכו להבין את החיים, אך הבנה היא פרס תנחומים בחיים. החכמים יזכו לחיות את החיים וליהנות מהיופי, מהאמת, מהאלוהות. ...

בודהיזם - השיחה עם קוודהה - מה שברהמא לא ידע השיחה עם קוודהה מה שברהמא לא ידע Kevaddha Sutta בעל - הבית קוודהה (Kevaddhagahapatiputtavatthu) כך שמעתי. פעם אחת הבודהה התגורר בנאלנדא, בחורשת המנגו של פוואריקה. ובעל ... קוודהה, נקרא נס ההוראה. - 66 שוב, קוודהה, טטהאגטה מופיע בעולם, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, ... את חידלון התחלואים... (סוטה 2, פסקה 97) כך הוא מפתח את החוכמה במלואה. ומעבר לזה אין עוד התפתחות של ידע או מוסר נעלים יותר או מושלמים יותר. והוא יודע: הלידה הגיעה לקיצה, החיים הרוחניים הגיעו לקיצם, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר לעשות מעבר לכך. קוודהה, זה נקרא נס ההוראה. ואני, קוודהה, התנסיתי בשלושה ניסים אלו באמצעות ידע - העל שלי. היכן חדלים ארבעת היסודות (Bhtanirodhesakabhikkhuvatthu) פעם, קוודהה, בקהילה זו של נזירים ארעה המחשבה הבאה בנזיר מסויים: ... - יכול, האדון, היוצר והבורא, השליט, המציב והמסדיר, האב של כל מה שהיה ושיהיה, הוא נעלה וחכם מאיתנו. הוא יידע היכן ארבעת היסודות העיקריים חדלים ללא שארית. והיכן הוא הברהמא הגדול כעת? נזיר, איננו יודעים מתי, כיצד והיכן יופיע ...

... המשהו, ולא יכול להיות שהכלום יעשה משהו בקיצור רבי נחמן אומר זה פרדוקס, אין לזה תשובה, משה רבנו לא ידע את התשובה, אי אפשר למצוא לזה תשובה וכו, ואז הוא מוסיף ואומר, אבל צריך להאמין בשכל שזה ככה, למרות ... חושב את זה? שאלה: הגענו לשורש הראשוני, כי הוא רוצה לחוות את עצמו אליעד: אבל למה שאלה: כי הוא ידע דברים מסוימים והידיעה לא הספיקה לו אליעד: למה לא הספיקה לו? שאלה: כי לדעת דבר ולחוות אותו זה לא ... זה לא נכון ואסביר עכשיו שוב. שאלה: אבל עכשיו אתה עושה סטייה, התחלנו בשרשרת של השאלות והפסקנו שאמרתי שהוא ידע דבר מה, והידיעה הזאת לא סיפקה אותו והוא רצה לחוות את עצמו לא רק ברמת ידיעה אלא ברמת חוויה. ... דבר מה ומפסיקים וככה דברים מתפספסים. אליעד: טוב, בא נמשיך איתך שאלה: אתה אמרת שאתה כן יודע למה הוא ידע, ואני אומר שאני לא יודע למה הוא ידע, אז בא תסביר למה הוא ידע? אליעד: אני אסביר את העניין, למה שאלתי אותו את השאלות? כדי שהוא יבין את התשובה, כדי שהוא יחווה אותה הוא חייב לשאול אותה, השאלה היא ככלי קיבול למידע, מי שרוצה לחזור בתשובה צריך לשאול שאלה, אתה רוצה לחיות יותר טוב אתה צריך לחזור בתשובה, מה זה נקרא ... אם נחקור למה הוא רצה, למה בכלל יש לו רצון, למה בכלל הוא יודע שהוא קיים שאלה: איך הוא ידע? אליעד: אתה בכלל צריך לשאול איך נוצרה ידיעה. איך נוצר הפיצול הראשון, להגיד שאלוהים ידע, זה לא אומר כלום, איך הוא ידע? שאלה: אתה אמור לענות על זה. אליעד: אני מסביר את השאלה. שאלה: השאלה ברורה. אליעד: אז לי היא לא ... הספר שיחות עם אלוהים, את העובדה הזאת שהייתה אנרגיה גדולה והתפשטה וכו והוא היה אחד ויחיד, את זה הוא ידע אליעד: לא ידע שאלה: זאת נקודת החיבור ביני ובינך, שהוא אומר שהוא ידע אבל לא הסתפק בידיעה ורצה לחוות את גדולתו. ועכשיו אני שאלתי את עצמי, איך הוא ידע? אליעד: שזה בדיוק מה שאמרתי קודם, שאני ניסיתי להבין איך אלוהים צמצם את עצמו, וכולם כתבו לי תשובות ולא ...

כל הגאונים שהעולם הזה ידע יכלים להסביר לנו איך להבין את מה שהם מבינים. איך להגיע לחכמה שלהם איינשטיין יכול להסביר לנו איך עובדת ... הגיע החכמה של הגאונים להבין משהו שאף אחד עדיין לא הבין ולא היה מי שילמד אותם? ולמה אף גאון שידע להסביר לאחרים איך להגיע לחכמתו... מעולם לא ידע להסביר איך הוא הגיע לחכמה הזאת? הרי אם הגאון פיתח שיטה לחקור את האמת והשיטה עבדה... אז הוא ילמד ...

... לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: האדון המכובד הזה הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, ... במנטרות, מומחה בשלוש הוודות, פרשן מיומן של חוקים ופולחנות, מומחה בתורת הצלילים והמשמעויות, וחמישית, מסורת שבעל - פה, בעל ידע שלם בפילוסופיה טבעית [2] ובסימניו של אדם דגול [3]. תלמיד שהוסמך והתקבל על ידי מורו בשלוש הוודות באמירה: את ... אמבטהה, האל סננקומארה שר את המזמור הזה: הלוחם הטוב ביותר בין אלה שמעריכים את השבט הוא זה שיש לו ידע ומוסר הוא הטוב מבין הישויות ובני האדם. הדברים במזמור זה הושרו נכונה ולא בלתי נכונה, נאמרו נכונה ולא בלתי ... חסרי תועלת. אמבטהה, גם אני אומר זאת: הלוחם הטוב ביותר בין אלה שמעריכים את השבט הוא זה שיש לו ידע ומוסר הוא הטוב מבין הישויות ובני האדם. על ידע ומוסר (Vijjcaraakath) 2.1 אך המכובד גוטמה, מהו אותו מוסר, מהו אותו ידע? אמבטהה, לא ניתן לבסס מוניטין על לידה והשתייכות לשבט לשם השגת ידע ומוסר נעלים. כך גם ביחס ליוהרה שבאמירה: אתה ראוי לי, אתה אינך ראוי לי. מפני שבכל פעם שיש נתינה, לקיחה, או נתינה ולקיחה בנישואין, יש את הדיבור הזה ואת היוהרה... אך אלו המשועבדים לדברים מעין אלו רחוקים מהשגת הידע והמוסר, אשר מושגים על ידי זניחת כל הדברים האלו! 2.2 אך המכובד גוטמה, מהו אותו מוסר, מהו אותו ידע? אמבטהה, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, ... את חידלון התחלואים... (סוטה 2, פסקה 97) כך הוא מפתח את החוכמה במלואה. ומעבר לזה אין עוד התפתחות של ידע או מוסר נעלים יותר או מושלמים יותר. ארבע הדרכים לכישלון (Catuapyamukha) 2.3 אך, אמבטהה, בדרך אל ההישג הזה שאין דומה לו, של ידע ומוסר ישנן ארבע דרכים להיכשל [18]. מהן? במקרה הראשון, פרוש או ברהמין שלא הגיע [19] עדיין אל ההישג הנעלה ... מאחד מארבעת הכיוונים, אכבד אותו כמיטב כוחותי ויכולתי. אך בדרך זו הוא רק הופך למשרתו של זה שהשיג את הידע והמוסר הנעלים. זוהי הדרך הרביעית להכשל. 2.4 מה דעתך, אבמטהה? האם אתה והמורה שלך חיים על פי הידע והמוסר הנעלים האלו? בהחלט לא, המכובד גוטמה! מהם המורה שלי ואני בהשוואה לזה? אנו רחוקים מזה! אם כך, אמבטהה, ... בית... ? בהחלט לא, המכובד גוטמה. 2.5 אם כך, אמבטהה, לא רק שאתה והמורה שלך אינכם מסוגלים להשיג את הידע והמוסר הנעלים הללו, אלא גם ארבע הדרכים לכישלון הן מעבר להשגתכם. ועדיין, אתה והמורה שלך הברהמין פוקהרסאטי אומרים את ... נדיבות, על מוסריות ועל גן - עדן, בהציגו את הסכנה, הביזוי והשחיתות שבתאוות החושים ואת התועלת שבפרישות. כאשר הבודהה ידע שתודעתו של פוקהרסאטי מוכנה, נכונה, חופשיה ממכשולים, שמחה ושלווה, אז נשא דרשה קצרה על הדהמה: על הסבל, על המקור, ... כל הכתמים, סופג את הצבע בצורה מושלמת, כך בברהמין פוקהרסאטי, ביושבו שם, הופיעה עין הדהמה, הטהורה וחסרת הדופי והוא ידע: כל דבר שנוצר, נתון לחידלון. [24] פוקהרסאטי הופך לחסיד (Pokkharastiupsakattapaivedan) 2.22 ופוקהרסאטי, לאחר שראה, השיג, חווה וחדר את הדהמה, ...