... את הגישה הזאת נהוג לכנות - רציונליות. אסכולה בפילוסופיה המערבית הגורסת כי מותר ואף צריך להניח קיומן של ישויות, תופעות וידע באמצעות היקשים לוגיים המתבססים על
ידע קיים בצורה א - פריורית. מקובל לראות באסכולה הזאת אסכולה מנוגדת לאמפיריציזם, שעל - פיו מותר להניח קיומן של ישויות ותופעות רק על - פי התנסות ישירה. אסכולת הרציונליזם ... להשתמש בשכלו הישר וטוענת ששכלו הוא הכלי החזק ביותר בטבעו. הרציונליסטים טוענים שהידע שלנו הוא הרבה יותר גדול מהידע שהחושים שלנו מסוגלים לקלוט ולרכוש. תוספת
ידע זה נובע, בדרך זו או אחרת, מתוכנו, מהחשיבה שלנו. זרם זה מנוגד לזרם האמפיריציזם הטוען שהידע שלנו נובע רק (או לפחות, ברובו) מניסיון החושים. התזות הרציונליסטיות: ישנן 3 תזות המסבירות את דרך פעולתו של רציונליסט: תזת האינטואיציה - דדוקציה - לפי השקפה זו, בתחום מסוים X כלשהו, אנו רוכשים
ידע בדרך האינטואיציה. פירושו שחשיבה אינטלקטואלית באותו תחום, בעזרת השכל הישר והרציונלי שלנו, גורמת לנו לצבירת
ידע אינטואיטיבי בתחום X.
ידע זה נראה לנו כאמיתי ואנו גם מאמינים באמונה שלמה באמיתותו. מתוך האמיתות האינטואיטיביות האלו, בדרך של דדוקציה, אנו מגיעים למסקנות שנובעות מהאמיתות בדרך לוגית, במילים אחרות ... (אלו הן האמיתות האינטואיטיביות). אם ההנחות אמיתיות והדרך הלוגית תקפה, בהכרח גם המסקנות (קרי, הידע הסופי) תהיינה אמיתיות. הידע שאנו רוכשים בדרך זו מכונה
ידע א - פריורי, כלומר
ידע שנרכש ללא קשר לניסיון החושים. ישנן דרגות שונות של קיצוניות רציונליסטית - מאלו שטוענים שידע א - פריורי זה הוא אמיתי תמיד ולחלוטין עד לאלו שסבורים שבדרך זו יש גם אפשרות לטעות ולהגיע לאמת שאינה מוחלטת אלא הסתברותית וסבירה. תזת הידע המולד - לפי השקפה זו האדם הוא יצור רציונלי ועל כן הוא נולד עם
ידע א - פריורי.
ידע מולד זה לא נוצר בדרך אינטואיציה - דדוקציה ולא בעזרת ניסיון החושים אלא הוא פשוט חלק מטבע האדם (דעה הומניסטית) או
ידע שהונחל לאדם על ידי האל (דעה דתית) או נרכש בדרך אבולוציונית של ברירה טבעית (דעה אבולוציוניסטית). תזת המושגים המולדים - לפי השקפה זו אנו לא נולדים עם
ידע א - פריורי אלא עם מושגים (CONCEPTS) מולדים, כלומר לא נרכשים על ידי הניסיון. מושגים מולדים אלו, יכולים, בדרך של חשיבה אינטלקטואלית, לגרום לרכישת אינפורמציה וידע. ... - האומר שאת כל הידע שרכשנו בעזרת התזות האלו לא יכולנו לרכוש בדרך אחרת, למשל ניסיון החושים. עליונות הרציונליות - הידע הנרכש בדרך רציונליסטית תמיד עולה על כל
ידע שנרכש בדרך הניסיון. לדוגמה, דקרט טוען שידע א - פריורי תמיד מעל לכל חשד של טעות בעוד
ידע ניסיוני יכול להיות מוטעה היות שגם חושינו יכולים לטעות. אפלטון אומר שידע א - פריורי עולה מטפיזית (הוא נצחי, מושלם, בלתי משתנה וכו) על ניסיון החושים. ביקורת הרציונליזם: ... ולייבניץ בני היבשת האירופית וקבוצת האמפיריציסטים - לוק, ברקלי ויום הבריטים. האמפיריציסטים טוענים שאם כבר אינטואיציה - דדוקציה יכולה להביא לידע, זה יהיה רק
ידע בנושאים של עולמנו הפנימי כמו אמונות דתיות, עקרונות מוסר וכו ולא
ידע הנוגע לעולם החיצוני לנו כמו עולם הטבע. דקרט אומר שדרך האינטואיציה - דדוקציה אנו יכולים לדעת שאלוהים קיים, שהוא יצר את העולם, שיש הבדל בין גוף לנפש ושסכום זוויות המשולש ... אינטואיטיבית שגוף אדום לא יכול להיות כחול באותו הזמן ושאם גוף נמצא במקום A הוא לא יכול להמצא באותו הזמן, גם במקום B. אך האם תוכל להגיע לעקרון הראשון ללא
ידע אמפירי על האדום והכחול? (יש המנסים לפתור בעיה זו באומרם שהרציונליסט יודע אינטואיטיבית מה חייב להיות ללא קשר הכרחי למה שישנו במציאות - כלומר אני יודע אינטואיטיבית שאדום ... אנחנו לא יכולים לדעת זאת מראש, לפני שחקרנו. אם, מאידך, אנחנו ניגשים לחקירה מבלי לדעת מראש מה אנו בדיוק חוקרים, אז מה נחקור? אפלטון פותר זאת באומרו שיש לנו
ידע א - פריורי מולד אך הוא נמצא ברוחנו ובלתי מודע להכרתנו.
ידע א - פריורי זה יוסט לכוון הכרתנו על ידי גורם חיצוני היכול להיות גם אחד מחושינו. מכאן נובע שכאשר אנו חוקרים נושא אנחנו לא חוקרים דבר חדש (שהיה יוצר את הפרדוקס שלמעלה) אלא מעלים אל ההכרה
ידע מולד קודם, שהיה קיים עד עכשיו ברוחנו ומעבר להכרתנו. הרבה מתנגדים היו להסבר זה. מאידך, ברור לכל אחד שיש בנו
ידע על העולם החיצון שלא נרכש בדרכי ניסיון או אינטואיציה ולא נישאר אלא לקבל שהוא
ידע מולד. הדוגמה הבולטת ביותר היא השפה. אנשים לומדים מילים אך הם מסוגלים ליצור משפטים ומבנים לשוניים מורכבים מבלי שרכשו
ידע זה בשום צורה מוקדמת. מכאן שזה
ידע מולד. הרבה מתנגדים לרעיון הידע המולד. אחת הטענות היא שאם יש
ידע מולד הוא צריך להיות אוניברסלי. אך אנו יודעים שגם אם נתיחס כמולד לידע שגוף אינו יכול להמצא בשני מקומות שונים באותו הזמן, הרבה ילדים ישללו זאת. אם כך,
ידע זה אינו מולד. מנסים לפתור זאת בטענה שאומנם הידע מולד אך הוא אינו חייב להופיע ישר בלידה אלא רק בשלב מאוחר יותר בחיים. רגע ההופעה נקבע בדרך אבולוטיבית והתפתחותית ועל כן, ... מסוים נרכש בדרך ניסיון. אפילו האמונה באלהים אינה הוכחה לידע מולד. לפי דקרט אני יודע מנסיוני שאני סופי (אמות בעתיד) ולא שלם (אינני מסוגל לכל דבר), אך רכישת
ידע על סופיות ואי - שלמות מחייב
ידע א - פריורי על נצחיות ושלמות (קרי, אלהים). זו לא רק הוכחה לקיום אלהים אלא גם הוכחה שקיומו הוא
ידע מולד. אך ישנן תרבויות ואידאולוגיות שאינן מקבלות מושגים אלו ואינן מכירות בקיום אלהים. אם אני שייך לאידאולוגיה זו, הייתכן שיש בי
ידע מולד שאני מודע לו אך אני מתכחש לו? יש כאן כשל לוגי. לפי לוק - האדם נולד כלוח חלק (טאבולה ראסה) שהניסיון ממלא אותו במשך הזמן. לפי לייבניץ - האדם נולד כגוש שייש שהניסיון ... שהם אינדיווידואליים בכל אדם. יש הרואים בסיבתיות הוכחה לידע מולד. אני רואה צלחת נופלת לרצפה ונשברת ואני יודע שהצלחת נשברה כי נפלה על הרצפה. דבר זה מחייב
ידע מוקדם שלכל תוצאה יש סיבה המקדימה אותה. לוק שולל זאת באומרו שגם הסיבתיות נרכשת בצורת ניסיון היות שבמשך זמן אנו רואים זוגות של פעולות שתמיד כאשר מתרחשת הראשונה בהן, ברגע ...