... את הגישה הזאת נהוג לכנות - רציונליות. אסכולה בפילוסופיה המערבית הגורסת כי מותר ואף צריך להניח קיומן של ישויות, תופעות וידע באמצעות היקשים לוגיים המתבססים על ידע קיים בצורה א - פריורית. מקובל לראות באסכולה הזאת אסכולה מנוגדת לאמפיריציזם, שעל - פיו מותר להניח קיומן של ישויות ותופעות רק על - פי התנסות ישירה. אסכולת הרציונליזם ... להשתמש בשכלו הישר וטוענת ששכלו הוא הכלי החזק ביותר בטבעו. הרציונליסטים טוענים שהידע שלנו הוא הרבה יותר גדול מהידע שהחושים שלנו מסוגלים לקלוט ולרכוש. תוספת ידע זה נובע, בדרך זו או אחרת, מתוכנו, מהחשיבה שלנו. זרם זה מנוגד לזרם האמפיריציזם הטוען שהידע שלנו נובע רק (או לפחות, ברובו) מניסיון החושים. התזות הרציונליסטיות: ישנן 3 תזות המסבירות את דרך פעולתו של רציונליסט: תזת האינטואיציה - דדוקציה - לפי השקפה זו, בתחום מסוים X כלשהו, אנו רוכשים ידע בדרך האינטואיציה. פירושו שחשיבה אינטלקטואלית באותו תחום, בעזרת השכל הישר והרציונלי שלנו, גורמת לנו לצבירת ידע אינטואיטיבי בתחום X. ידע זה נראה לנו כאמיתי ואנו גם מאמינים באמונה שלמה באמיתותו. מתוך האמיתות האינטואיטיביות האלו, בדרך של דדוקציה, אנו מגיעים למסקנות שנובעות מהאמיתות בדרך לוגית, במילים אחרות ... (אלו הן האמיתות האינטואיטיביות). אם ההנחות אמיתיות והדרך הלוגית תקפה, בהכרח גם המסקנות (קרי, הידע הסופי) תהיינה אמיתיות. הידע שאנו רוכשים בדרך זו מכונה ידע א - פריורי, כלומר ידע שנרכש ללא קשר לניסיון החושים. ישנן דרגות שונות של קיצוניות רציונליסטית - מאלו שטוענים שידע א - פריורי זה הוא אמיתי תמיד ולחלוטין עד לאלו שסבורים שבדרך זו יש גם אפשרות לטעות ולהגיע לאמת שאינה מוחלטת אלא הסתברותית וסבירה. תזת הידע המולד - לפי השקפה זו האדם הוא יצור רציונלי ועל כן הוא נולד עם ידע א - פריורי. ידע מולד זה לא נוצר בדרך אינטואיציה - דדוקציה ולא בעזרת ניסיון החושים אלא הוא פשוט חלק מטבע האדם (דעה הומניסטית) או ידע שהונחל לאדם על ידי האל (דעה דתית) או נרכש בדרך אבולוציונית של ברירה טבעית (דעה אבולוציוניסטית). תזת המושגים המולדים - לפי השקפה זו אנו לא נולדים עם ידע א - פריורי אלא עם מושגים (CONCEPTS) מולדים, כלומר לא נרכשים על ידי הניסיון. מושגים מולדים אלו, יכולים, בדרך של חשיבה אינטלקטואלית, לגרום לרכישת אינפורמציה וידע. ... - האומר שאת כל הידע שרכשנו בעזרת התזות האלו לא יכולנו לרכוש בדרך אחרת, למשל ניסיון החושים. עליונות הרציונליות - הידע הנרכש בדרך רציונליסטית תמיד עולה על כל ידע שנרכש בדרך הניסיון. לדוגמה, דקרט טוען שידע א - פריורי תמיד מעל לכל חשד של טעות בעוד ידע ניסיוני יכול להיות מוטעה היות שגם חושינו יכולים לטעות. אפלטון אומר שידע א - פריורי עולה מטפיזית (הוא נצחי, מושלם, בלתי משתנה וכו) על ניסיון החושים. ביקורת הרציונליזם: ... ולייבניץ בני היבשת האירופית וקבוצת האמפיריציסטים - לוק, ברקלי ויום הבריטים. האמפיריציסטים טוענים שאם כבר אינטואיציה - דדוקציה יכולה להביא לידע, זה יהיה רק ידע בנושאים של עולמנו הפנימי כמו אמונות דתיות, עקרונות מוסר וכו ולא ידע הנוגע לעולם החיצוני לנו כמו עולם הטבע. דקרט אומר שדרך האינטואיציה - דדוקציה אנו יכולים לדעת שאלוהים קיים, שהוא יצר את העולם, שיש הבדל בין גוף לנפש ושסכום זוויות המשולש ... אינטואיטיבית שגוף אדום לא יכול להיות כחול באותו הזמן ושאם גוף נמצא במקום A הוא לא יכול להמצא באותו הזמן, גם במקום B. אך האם תוכל להגיע לעקרון הראשון ללא ידע אמפירי על האדום והכחול? (יש המנסים לפתור בעיה זו באומרם שהרציונליסט יודע אינטואיטיבית מה חייב להיות ללא קשר הכרחי למה שישנו במציאות - כלומר אני יודע אינטואיטיבית שאדום ... אנחנו לא יכולים לדעת זאת מראש, לפני שחקרנו. אם, מאידך, אנחנו ניגשים לחקירה מבלי לדעת מראש מה אנו בדיוק חוקרים, אז מה נחקור? אפלטון פותר זאת באומרו שיש לנו ידע א - פריורי מולד אך הוא נמצא ברוחנו ובלתי מודע להכרתנו. ידע א - פריורי זה יוסט לכוון הכרתנו על ידי גורם חיצוני היכול להיות גם אחד מחושינו. מכאן נובע שכאשר אנו חוקרים נושא אנחנו לא חוקרים דבר חדש (שהיה יוצר את הפרדוקס שלמעלה) אלא מעלים אל ההכרה ידע מולד קודם, שהיה קיים עד עכשיו ברוחנו ומעבר להכרתנו. הרבה מתנגדים היו להסבר זה. מאידך, ברור לכל אחד שיש בנו ידע על העולם החיצון שלא נרכש בדרכי ניסיון או אינטואיציה ולא נישאר אלא לקבל שהוא ידע מולד. הדוגמה הבולטת ביותר היא השפה. אנשים לומדים מילים אך הם מסוגלים ליצור משפטים ומבנים לשוניים מורכבים מבלי שרכשו ידע זה בשום צורה מוקדמת. מכאן שזה ידע מולד. הרבה מתנגדים לרעיון הידע המולד. אחת הטענות היא שאם יש ידע מולד הוא צריך להיות אוניברסלי. אך אנו יודעים שגם אם נתיחס כמולד לידע שגוף אינו יכול להמצא בשני מקומות שונים באותו הזמן, הרבה ילדים ישללו זאת. אם כך, ידע זה אינו מולד. מנסים לפתור זאת בטענה שאומנם הידע מולד אך הוא אינו חייב להופיע ישר בלידה אלא רק בשלב מאוחר יותר בחיים. רגע ההופעה נקבע בדרך אבולוטיבית והתפתחותית ועל כן, ... מסוים נרכש בדרך ניסיון. אפילו האמונה באלהים אינה הוכחה לידע מולד. לפי דקרט אני יודע מנסיוני שאני סופי (אמות בעתיד) ולא שלם (אינני מסוגל לכל דבר), אך רכישת ידע על סופיות ואי - שלמות מחייב ידע א - פריורי על נצחיות ושלמות (קרי, אלהים). זו לא רק הוכחה לקיום אלהים אלא גם הוכחה שקיומו הוא ידע מולד. אך ישנן תרבויות ואידאולוגיות שאינן מקבלות מושגים אלו ואינן מכירות בקיום אלהים. אם אני שייך לאידאולוגיה זו, הייתכן שיש בי ידע מולד שאני מודע לו אך אני מתכחש לו? יש כאן כשל לוגי. לפי לוק - האדם נולד כלוח חלק (טאבולה ראסה) שהניסיון ממלא אותו במשך הזמן. לפי לייבניץ - האדם נולד כגוש שייש שהניסיון ... שהם אינדיווידואליים בכל אדם. יש הרואים בסיבתיות הוכחה לידע מולד. אני רואה צלחת נופלת לרצפה ונשברת ואני יודע שהצלחת נשברה כי נפלה על הרצפה. דבר זה מחייב ידע מוקדם שלכל תוצאה יש סיבה המקדימה אותה. לוק שולל זאת באומרו שגם הסיבתיות נרכשת בצורת ניסיון היות שבמשך זמן אנו רואים זוגות של פעולות שתמיד כאשר מתרחשת הראשונה בהן, ברגע ...

... משתמשים בידע לשוני, ידע מילולי של שפה. השפה משמשת לתקשורת בין אנשים, כותב העבודה הזו מנסה לתקשר עם הקורא, לספר לו או לה משהו. התפקיד המרכזי והחשוב של השפה הוא לתווך בין הדובר והשומע, ... הצבע שלהן בלבד). ידע של השפה - רמת הבעה בשפה מילולית. זמן - הנוף הנשקף מהחלון משתנה בכל רגע. ייתכן שמבט חטוף לא יספיק לתפיסה מלאה של כל הנראה. אי אפשר לקבוע סדר חשיבות, כל אחד ... (What is Known). מהו ידע? נתייחס למושג מידע כדי להבין את המושג ידע. אם כך, מהו מידע? מידע הוא אלמנטים שנקלטו באחד מששת החושים, כלומר, מראות שנראו, צלילים שנשמעו, ריחות שהורחו, טעמים שנטעמו, תחושות שהוחשו, ומחשבות שנחשבו. מעבר ... מנטליות שנעשו על ידע זה (לדוגמה פתרון בעיות לוגיות, דמיונות ויזואליים). מה היחס בין מידע לידע? זרם המידע עובר עיבוד וממנו נוצר מה שמכונה ידע. האם הידע הוא הזיכרון? היחס המקובל למושג זיכרון הוא כדבר המכיל את הידע, כמו ארון בו מאוחסן הידע. כפי שאנו רואים, הקליטה של אינפורמציה חושית מתנהלת כל הזמן (מלבד ... כמות אדירה של מידע ידע חדש נקלטת כל הזמן ולכן ישנה בעייתיות בתיאור של הזיכרון כדבר סטטי, קבוע, מוגבל ולכן הדימוי לארון מטעה. הזיכרון או הידע מוגבלים במובן זה שמכלול הידע אינו נגיש ... של כל זה. האם המושג ידע או זיכרון הן קונספט מופשט (Abstract) בלבד? במובן מסוים הדבר נכון כל עוד אין נגישות לכל מרחב המידע שנמצא במוחנו, כל עוד אין רגע עליו נוכל לומר שיש נגישות לכל ... A. הקונטקסט הפנימי 1. ידע והתניות הידע שאנו צוברים מרגע הלידה קובע כיצד נפעל בכל רגע ורגע. כאן נכללים כל האמונות, הדעות, הרעיונות והיכולות המנטליות. הידע כמבנה הידיעות, הוא מערכת מסועפת ... עם אדם נוסף בעל ידע דומה, ללא הידע של השפה האנגלית לא הייתה אפשרות זו. כעת נתבונן ביחס של האדם בעל ידע של שפה כלשהי אליה, מה טיב היחסים הללו? אני יודע עברית, גדלתי בסביבה בה אנשים דיברו עברית, ראיתי ושמעתי כיצד אנשים סביבי מתקשרים בעזרת השפה, היו ניסיונות לתקשר ... ולזה אנו קוראים ידע של שפה. מה בין ידע של שפה והתניות? הידע יוצר התניות (conditions) - האדם בעל ידע מסוים מגיב לגירויים בהתאם לאותו ידע. הוא מתורגל לזה, בדיוק כמו מכונה, אוטומטי, אמנם הוא יכול להיכשל בזיהוי או בפענוח או בכל שלב אחר, אך עדיין המכונה מנסה לפעול על פי ההתניות שתורגלו. ידע של שפה הוא ידע מועיל ולכן הרצון והכוונות לשמר אותו הם חיוביות. האדם רוצה להבין את האדם השני העומד מולו ומדבר אליו, הוא מעוניין לקרוא את שכתוב בעיתון, הוא רוצה לתקשר עם אחרים, ... לזה הלומד, זה שאוגר ידע. האם יש דעיכה של ידע? קיימות מערכות לימוד רבות, במשך כל ההיסטוריה האנושית - אנשים מנסים לשכלל את יכולת הלימוד כדי לצבור עוד ידע. הידע הקולקטיבי גדל, כמו כן מצטבר ידע אישי מרגע הלידה, ההורים מלמדים את הילדים כיצד יש להתנהג, מה מותר או אסור לעשות, בבית הספר לומדים היסטוריה, מתמטיקה, ספרות וכו ומעבר לכך ישנם החוויות האישיות שכל ... יום, אדם מנסה לרכוש ידע מסוים ולשם כך עליו להסיט את תשומת הלב שלו מאובייקט המחשבה הנוכחי. כמו כן, כאשר עולה מחשבה או הרגשה מטרידה והאדם מנסה להיפטר ממנה, כלומר, לשכוח אותה. לשכוח ידע באופן רצוני הוא ניסיון הדחקה. כיצד ניתן להתעלם באופן רצוני מידע כלשהו? הדבר דומה לתרגול עצמנו לשכוח, או במילים אחרות לזכור לשכוח, ומכאן, סתירה - קונפליקט. ... בלבד, מוגבלים בטבעם. ידע שונה מביא לפעולה שונה - ישנו המצב בו קיימים שני רעיונות הנוגדים זה את זה. אך ברגע שיש לבצע פעולה (הקשורה ברעיונות אלו) מתחייב שהיא תהיה בסתירה עם אחת הרעיונות ... וכל זאת על בסיס ידע. קונפליקטים אלו יוצרים מבנה חשיבה פרגמנטי, מקוטע, שבור. זיכרונות כואבים וזיכרונות משמחים הסותרים זה את זה, רעיונות ותפיסות שונים שאינם מתיישבים זה עם זה. כל ...

... ריכוז? מה היא תשומת לב? מה היא הקשבה? מה הוא חלל? מה הוא ידע? מה היא למידה? מה היא התנסות? מה היא יצירתיות? האם החיים שלי? מה הוא החושב? מה הוא הרוצה? האם הגוף שלי? מה זו אמת? מה זה כלום? מה הוא כעס? מה היא ... על כישלון מוחלט בגישה הזו. פסיכוזות ופחדים הצטברו עם כל ידע נוסף שנאגר מקלט הידע הוכיח את עצמו כלא יעיל וכי למרות הידע היקום מתקיים באיזון מוחלט. ההתבוננות הזו פותחת סידרה של שאלות שאמורות להציג גישה שונה ... והידע וליצוק את טובו ועצמותו בצורה של שקט ושלווה שהם אנטי ידע שכולל את כל הידע. מה היא שאלה? מהיכן עולה השאלה? מי יוזם את השאלה? מי מנסה לענות על השאלה? למה מנסים לענות על השאלה? האם יש שאלה נכונה? ואם כך: מה ... של הפרח? האם חלל מאפשר את החופש? האם חלל מאפשר דרך, ידע, למידה? אז: מה הוא ידע? מה הוא ידע? האם ידע הוא אוסף של זיכרונות? האם ידע הוא חדש? האם אפשר ללמוד דבר חדש? האם אתה יודע, אם הדבר הוא חדש? איך היודע יודע שהדבר חדש? האם הידיעה היא תמיד דבר ישן? אז: איך ניתן ללמוד דבר חדש? ... שאי אפשר לדעת? מה זה לדעת שאי אפשר לדעת? מה יקרה? האם ידע פתר את בעיות העולם? האם ידע יוביל לחופש? האם ידע יביא שחרור? האם ידע יביא נצחיות? האם ידע יביא רפואה שלימה? האם ידע יביא מרגוע? האם ידע ישיג שמחה יופי אהבה? האם ידע מגן ממות? אז? האם ויתור כניעה והתמסרות, זה זה??? אז? האם זה האידיאל? מה הוא אידיאל? מה הוא אידיאל? האם אידיאל זה תדמית? האם התדמית מועלית מהזיכרון? ...

... ההכרה - מבוא תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה, מיוונית עתיקה אפיסטמה: ידע, לוגוס: לימוד, דיבור) הוא ענף של ... לא יקרוס. אם הגשר קורס, אז האדם החזיק בהאמנה שקרית. קשה לומר שהאדם ידע שהגשר בטוח, למרות שהגשר קרס. אם ... אם האדם האמין שהגשר לא עומד לקרוס והגשר אכן לא קרס, לא נרצה לומר שהאדם ידע שהגשר הוא בטוח - מכיוון שייתכן ... רק במקרה והוא הצדיק את החלמתו, וגם, הוא אכן החלים, ניתן לומר עליו שהוא ידע שהוא יחלים. מסיבות אלו, הוגדרה ... ידיעה הדיון בנוגע לרכישת ידיעה עוסק במספר שאלות: הבחנות אפיסטמיות בין ידע אפריורי וידע אפוסטריורי, הבחנה בין סינתזה לאנליזה ככלי הוכחה של ידע, הוויכוח ההיסטורי בין אמפיריציזם ... ההבחנה בין המושגים נתונה אמנם במחלוקת אולם ניתן לאפיינם באופן כללי כך: ידע אפריורי הוא ידע שאינו תלוי ניסיון, הוא אינו אמפירי, ומושג על ידי השכל לבדו. ידע אפוסטריורי הוא ידע שתלוי בדרך כלשהי בניסיון בעולם, ידע שהוא אמפירי בדרך כזו או אחרת. בחלק ... אמפריציזם ורציונליזם על פי האמפיריציזם לניסיון יש תפקיד מכריע ברכישת ידע ובעיקר על ידי תפיסה חושית. אמפריציסטיים מסוימים קבעו כי כל הידע האפשרי הוא ידע שמבוסס על ניסיון (גון סטיוארט מיל ... האמפריציסטית. הרציונליזם מבטל את חשיבות נתוני החושים בתהליך רכישת ידע. על פי הרציונליזם לפעולה השכלית ... שהיא היא למעשה האמנה לא מבוססת. מעבר לכך, הגישה הספקנית שואלת האם ידע בכלל הוא מן האפשר ומסיקה כי לא ...

ידע יישומי - החשיבות של הידע המעשי העולם שלנו שוטף אותנו במידע מדי יום ביומו, אנשים נחשפים להרבה ידע, מהעיתונות, תקשורת מאמצעי מדיה שונים, לימודים, עבודה, חברה וכו. המידע הזה עובר וחלקו היה ונעלם, חלקו האחר, עובר לידע מעשי. אני ... הופך את הידע התיאורטי לידע מעשי ויישומי הוא הופך אותו מסתם ידע תיאורטי שלא מוביל לכלום, למיומנות ועי כך מעמיק את אותן ההבנות והופך את הידע למובן יותר, האדם מבין את הידע הזה הרבה יותר טוב. הידע מעניק: ידע, מידע, הבנה, פרקטיקה, מיומנות וכל אלה גורמים להבין את אותו הידע הרבה יותר טוב. והרי המטרה היא להבין את הדברים כפי שהם במציאות, ... הכי טוב שיכולים. הידע במתמטיקה הופך להיות הבנה גדולה במחשבים. ידע מעשי הוא המפתח להבנת התחום במציאות, להבין את הנושא במציאות פירושו להבין את הדברים באמת. והרי המטרה היא להבין את הדברים באמת, ...

... ההבדל בין ידע לחוכמה? מנטור עונה מיומנו של מנטור:... אתמול נתקלתי בסיפור מדהים שימחיש עבורכם את התשובה בצורה היפה והמועילה ביותר. זה הולך ככה: פרופסור צעיר החליט לצאת ... האמיתיים. בצוות הספינה שבה הוא הפליג, היה ימאי זקן ואנאלפביתי. בכל ערב ביקר הימאי בתאו של הפרופסור והקשיב לו, בעוד זה האחרון מפגין ידע רב בנושאים שונים. הימאי התרשם מאוד מהידע של הפרופסור הצעיר. ערב אחד... ערב אחד... כשהימאי עמד לעזוב את תאו של הפרופסור לאחר שיחה בת כמה שעות, הוא פתאום ... איך זה יעזור לנו בדיוק אם אנחנו מסרבים להיכנס למים? אנחנו חייבים ללמוד איך לשחות. (The art of Living, William Hart) אז מהו ההבדל שבין ידע לחוכמה? חוכמה היא ידע שמימש את הפוטנציאל שלו. החוכמה היא בעשייה, רובנו יודעים הרבה פחות ממה שאנחנו חושבים, וחושבים יותר ממה שאנחנו יודעים. הידע החשוב ביותר עדיין אינו זמין למרבית האנשים. מסתבר שרובנו לא יודעים איך לחיות, זה בדיוק מה שעושה מנטור טוב. מנטור מלמד אותך איך לחיות, מנטור מלמד אותך איך להפוך ידע לחוכמה. יש הבדל בין ללמד אותך על החיים לבין ללמד אותך לחיות. מנטור מלמד אותך חוכמה מהי, מנטור מלמד אותך את אמנות החיים, את הדברים החשובים באמת. תנסו לחשוב ...

... - השיחה עם קוודהה - מה שברהמא לא ידע השיחה עם קוודהה מה שברהמא לא ידע Kevaddha Sutta בעל - הבית קוודהה (Kevaddhagahapatiputtavatthu) כך שמעתי. פעם אחת הבודהה התגורר בנאלנדא, בחורשת המנגו של פוואריקה. ובעל - הבית קוודהה (1) הגיע אל הבודהה, ... (סוטה 2, פסקה 97) כך הוא מפתח את החוכמה במלואה. ומעבר לזה אין עוד התפתחות של ידע או מוסר נעלים יותר או מושלמים יותר. והוא יודע: הלידה הגיעה לקיצה, החיים הרוחניים הגיעו לקיצם, מה שהיה לעשות נעשה, לא נותר דבר לעשות מעבר לכך. קוודהה, זה נקרא נס ההוראה. ואני, קוודהה, התנסיתי בשלושה ניסים אלו באמצעות ידע - העל שלי. היכן חדלים ארבעת היסודות (Bhtanirodhesakabhikkhuvatthu) פעם, קוודהה, בקהילה זו של נזירים ארעה המחשבה הבאה בנזיר מסויים: אני תוהה היכן ארבעת היסודות העיקריים - ...

... משהו, אז הוא לא באמת כלום, כי היה בתוכו פוטנציאל של המשהו, ולא יכול להיות שהכלום יעשה משהו בקיצור רבי נחמן אומר זה פרדוקס, אין לזה תשובה, משה רבנו לא ידע את התשובה, אי אפשר למצוא לזה תשובה וכו, ... רוצה שכרגע תהיה פה? שאלה: כי הוא חושב אליעד: למה הוא חושב את זה? שאלה: הגענו לשורש הראשוני, כי הוא רוצה לחוות את עצמו אליעד: אבל למה שאלה: כי הוא ידע דברים מסוימים והידיעה לא הספיקה לו ... שהוא ברא את העולם כי הוא השתעמם, הסברתי למה זה לא נכון ואסביר עכשיו שוב. שאלה: אבל עכשיו אתה עושה סטייה, התחלנו בשרשרת של השאלות והפסקנו שאמרתי שהוא ידע דבר מה, והידיעה הזאת לא סיפקה אותו והוא ... ישמח שמישהו יחליף אותי. שאלה: כל הזמן אנו עושים דבר מה ומפסיקים וככה דברים מתפספסים. אליעד: טוב, בא נמשיך איתך שאלה: אתה אמרת שאתה כן יודע למה הוא ידע, ואני אומר שאני לא יודע למה הוא ידע, אז בא תסביר למה הוא ידע? אליעד: אני אסביר את העניין, למה שאלתי ... נבין שאין, כל תחום, מה זה אומר לגבינו לגבי השאלה הספציפית הזאת, אם נחקור למה הוא רצה, למה בכלל יש לו רצון, למה בכלל הוא יודע שהוא קיים שאלה: איך הוא ידע? אליעד: אתה בכלל צריך לשאול איך נוצרה ידיעה. איך נוצר הפיצול הראשון, להגיד שאלוהים ידע, זה לא אומר כלום, איך הוא ידע? שאלה: אתה אמור לענות על זה. אליעד: אני ... את רבי נחמן. אליעד: אני לא מצטט שאלה: אני מצטט את הספר שיחות עם אלוהים, את העובדה הזאת שהייתה אנרגיה גדולה והתפשטה וכו והוא היה אחד ויחיד, את זה הוא ידע אליעד: לא ידע שאלה: זאת נקודת החיבור ביני ובינך, שהוא אומר שהוא ידע אבל לא הסתפק בידיעה ורצה לחוות את גדולתו. ועכשיו אני שאלתי את עצמי, איך הוא ידע? אליעד: שזה בדיוק מה שאמרתי קודם, שאני ...

... הגאונים שהעולם הזה ידע יכלים להסביר לנו איך להבין את מה שהם מבינים. איך להגיע ... היה מי שילמד אותם? ולמה אף גאון שידע להסביר לאחרים איך להגיע לחכמתו... מעולם לא ידע להסביר איך הוא הגיע לחכמה הזאת? הרי אם הגאון פיתח שיטה ...

... פרשן מיומן של חוקים ופולחנות, מומחה בתורת הצלילים והמשמעויות, וחמישית, מסורת שבעל - פה, בעל ידע שלם בפילוסופיה טבעית (2) ובסימניו של אדם דגול (3). תלמיד שהוסמך והתקבל על ידי מורו בשלוש הוודות באמירה: את שאני יודע, אתה ... האל סננקומארה שר את המזמור הזה: הלוחם הטוב ביותר בין אלה שמעריכים את השבט הוא זה שיש לו ידע ומוסר הוא הטוב מבין הישויות ובני האדם. הדברים במזמור זה הושרו נכונה ולא בלתי נכונה, נאמרו נכונה ולא בלתי נכונה, הם בעלי ... חסרי תועלת. אמבטהה, גם אני אומר זאת: הלוחם הטוב ביותר בין אלה שמעריכים את השבט הוא זה שיש לו ידע ומוסר הוא הטוב מבין הישויות ובני האדם. על ידע ומוסר (Vijjcaraakath) 2.1 אך המכובד גוטמה, מהו אותו מוסר, מהו אותו ידע? אמבטהה, לא ניתן לבסס מוניטין על לידה והשתייכות לשבט לשם השגת ידע ומוסר נעלים. כך גם ביחס ליוהרה שבאמירה: אתה ראוי לי, אתה אינך ראוי לי. מפני שבכל פעם שיש נתינה, לקיחה, או נתינה ולקיחה ... והמוסר, אשר מושגים על ידי זניחת כל הדברים האלו! 2.2 אך המכובד גוטמה, מהו אותו מוסר, מהו אותו ידע? אמבטהה, טטהאגטה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע ... התחלואים... (סוטה 2, פסקה 97) כך הוא מפתח את החוכמה במלואה. ומעבר לזה אין עוד התפתחות של ידע או מוסר נעלים יותר או מושלמים יותר. ארבע הדרכים לכישלון (Catuapyamukha) 2.3 אך, אמבטהה, בדרך אל ההישג הזה שאין דומה לו, של ידע ומוסר ישנן ארבע דרכים להיכשל (18). מהן? במקרה הראשון, פרוש או ברהמין שלא הגיע (19) עדיין אל ההישג הנעלה הזה, נוטל את מקלו ... גן - עדן, בהציגו את הסכנה, הביזוי והשחיתות שבתאוות החושים ואת התועלת שבפרישות. כאשר הבודהה ידע שתודעתו של פוקהרסאטי מוכנה, נכונה, חופשיה ממכשולים, שמחה ושלווה, אז נשא דרשה קצרה על הדהמה: על הסבל, על המקור, על הקץ ועל ...