בודהיזם - תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט - 1... תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט Language Perception, Ambiguity & Conflict התיאוריות הבלשניות הנוכחיות מנסות לגלות כיצד אנשים משתמשים בידע לשוני, ידע מילולי של שפה. השפה משמשת לתקשורת בין אנשים, כותב העבודה הזו מנסה לתקשר עם הקורא, לספר לו או לה ... לקבוצת מחקרים אחרים, משווה אותו. אומרים לנו שכך אנו נגיע להבנה כוללת של מערכת השפה. אנו אוספים עוד ועוד מידע, מחקרים, ניסויים, הנחות, טענות, מסקנות. אנחנו מתקדמים, עוד מעט נגיע. ולנו כבני אדם יש עוד בחיים: רצונות, תשוקות, הנאות, ... האינפורמציה הנמסרת היא המשמעות? על כך הדעות חלוקות, כלומר, הדבר תלוי בגורמים רבים, כגון מהי כוונת הדובר / הכותב, הידע של המפענח. אנו נסקור גורמים והתניות אלו בהמשך. בשפה אנו עושים שימושים במילים. מהם מילים? צירופי אותיות או פונמות ... - סיבות ומטרת התיאור (האם נכתוב על מבנה העלים מבחינה מולקולרית של העץ או נסתפק בתיאור הצבע שלהן בלבד). ידע של השפה - רמת הבעה בשפה מילולית. זמן - הנוף הנשקף מהחלון משתנה בכל רגע. ייתכן שמבט חטוף לא ... (תהליך הקריאה), השמיעה (תהליך הבנת דיבור) וחשיבה (דיבור פנימי ומניפולציות מילוליות). האלמנט השני אותו אנו מוצאים בסביבה הקוגניטיבית הוא הידע (Knowledge), מה שידוע (What is Known). מהו ידע? נתייחס למושג מידע כדי להבין את המושג ידע. אם כך, מהו מידע? מידע הוא אלמנטים שנקלטו באחד מששת החושים, כלומר, מראות שנראו, צלילים שנשמעו, ריחות שהורחו, טעמים שנטעמו, תחושות שהוחשו, ומחשבות שנחשבו. מעבר לכך ישנם תוצרים של מניפולציות מנטליות שנעשו על ידע זה (לדוגמה פתרון בעיות לוגיות, דמיונות ויזואליים). מה היחס בין מידע לידע? זרם המידע עובר עיבוד וממנו נוצר מה שמכונה ידע. האם הידע הוא הזיכרון? היחס המקובל למושג זיכרון הוא כדבר המכיל את הידע, כמו ארון בו מאוחסן הידע. כפי שאנו רואים, הקליטה של אינפורמציה חושית מתנהלת כל הזמן (מלבד בזמן שינה עמוקה), כלומר כמות אדירה של מידע / ידע חדש נקלטת כל הזמן ולכן ישנה בעייתיות בתיאור של הזיכרון כדבר סטטי, קבוע, מוגבל ולכן הדימוי לארון מטעה. הזיכרון או הידע מוגבלים במובן זה שמכלול הידע אינו נגיש ברגע מסוים אלא חלקים מעטים בלבד. מדוע אין נגישות לכל הידע? כבר בתהליך התפיסה יש פרגמנטציה - האדם לא ער לכל הנקלט, הוא ער לנקלט בחוש מסוים ברגע אחד וער ... ברגע שני, כמו קוף שקופץ מענף לענף. זהו טבע התודעה. הגורמים להסטת העירות (תשומת הלב), הנם רבים, חלקם תלויים במידע הנקלט וחלקם בקולט עצמו מבחינת מצב רוחו (תודעה, mind) באותה עת. אם הידע הוא פרגמנטי מובן שהנגישות לו תהייה מקוטעת ובעייתית. גורמים אחרים הם דעיכה של המידע לאחר זמן או תוצאה של הסטת תשומת הלב למידע חדש או אחר. אם כך, מהו הידע? הידע הוא האדם - הידיעות על העולם שעובדו והתגבשו הן המבנה המנטלי של האדם. הידע מתגבש מרגע הלידה, וממשיך בתהליך זה עד המוות. כך האדם הוא תוצר של התרבות, האקלים, אוכל, הסביבה, המצב הכלכלי, ההורים - כל החשיבה של האדם היא תוצאה של כל זה. האם המושג ידע או זיכרון הן קונספט מופשט (Abstract) בלבד? במובן מסוים הדבר נכון כל עוד אין נגישות לכל מרחב המידע שנמצא במוחנו, כל עוד אין רגע עליו נוכל לומר שיש נגישות לכל הידע המאוכסן בזיכרון. מהו מרחב הידע? האדם הפשוט לא יכול לענות על שאלה כגון מה אתה יודע? או מה יש בזיכרונך? אמנם, יש אפשרות בנקודת זמן מסוימת לזכור מספר מאורעות או חוויות אך עדיין באופן מאוד מוגבל. לכן גם באופן רצוני הגישה לידע זה, שאנו מאמינים שהוא מאוכסן בזיכרון, היא מוגבלת, מקוטעת, חסרה ולכן בעייתית. D. זמן רובנו חושבים במושגים של זמן. ... המנטלי. קליטת שפה באם בשמיעה או בקריאה דורשת זמן. ברצף זמן זה כל החושים פועלים באופן סימולטני, ישנה קליטת מידע אחר מלבד מידע של שפה מילולית בחושי הראייה והשמיעה, ולכן הדבר מצריך פענוח של השפה מתוך כל שדה הראייה והשמיעה. האדם כיצור דינמי עובר שינויים בזמן זה, הידע משתנה, הזיכרון משתנה. בשל שינויים אלו נוצרים הפרעות בתהליך פענוח השפה (פגיעה ביחס מפענח - מפוענח). הפרעות של רעשים ... את התנועה האדירה, ההשתנות הבלתי פוסקת של התהליכים המנטליים ובכללם - השפה. II. הסביבה הקוגניטיבית A. הקונטקסט הפנימי 1. ידע והתניות הידע שאנו צוברים מרגע הלידה קובע כיצד נפעל בכל רגע ורגע. כאן נכללים כל האמונות, הדעות, הרעיונות והיכולות המנטליות. הידע ...