חלומות - על חלום שחלם פרויד לאור יחסו של רוטנברג לפסיכואנליזה - חלק 3... בפני תלמידי האב (המחויבים שלא לספר לו דבר!) הוא אדם שיש לו מעט מאוד מה להסתיר. גם פרויד בתפקיד הסב, בשנים הבאות, מגלה דפוס התנהגות מוכר היטב: נכדיו גורמים לו לגלות בתוכו מעיינות אהבה שלא ידע קודם על קיומם, כפי שאמר על היינלה, בנה של סופי, שנפטר בגיל ארבע: מעולם לא אהבתי אדם כלשהו, בוודאי שלא ילד, כפי שאהבתי אותו. דומה שהביטוי החזק ביותר על פרויד האב בא מפי אוסקר פפיסטר, תלמידו ... כלפי בנו, ושגם הבן, במוקדם או במאוחר, יידע זאת כאשר יקרא את ספרו. בעצם, כשאנו חושבים על כך, מבינים אנו כי אפילו לגבי צרור הדפים בו רשם את חלומות אותו לילה לא הייתה לו אשליה כי יישאר חבוי. ידע פרויד כי כל מכתב ומסמך שלא השליך לפח יפורסמו בבוא היום. עובדה שעוד בצעירותו, ב - 1885, כשהשמיד כמות גדולה של מסמכים, הפטיר בלגלוג כמה יצטערו על כך הביוגרפים שלו בעתיד. לא ייתכן, למשל, כי ... משמעותו, ואז באו שני חלומות נוספים ואילצוהו להכיר במשמעותו העמוקה? לא אשער עוד השערות. נותר לי רק לומר כי מאמר זה נכתב בשנה הראשונה למות אבי, איש מלומד ותאב - דעת אבל שבע תלאות ורוגז, שלא ידע לבטא אהבה ודאגה לילדיו. בוודאי בהתחקותי זאת אחר דמויות - אב אחרות יש גם משום השלמה עם אבא זל - ושמא גם רה - ביוגרפיה כדברי רוטנברג, ייבדל לחיים טובים וארוכים? ...