חרטה - מבוא
חרטה היא רגש שחש מי שאינו מרוצה ממעשיו ומהתנהגותו בעבר.
חרטה מלווה לעתים בתחושות של עצב, בושה או אשמה, לאחר מעשים שמאוחר יותר האדם חש כי מוטב ולא נעשו.
חרטה עשויה להיווצר לא רק בעקבות מעשה, אלא גם בעקבות מחדל - האדם מתחרט על שלא פעל במקום שראוי היה שיפעל. לעתים
החרטה מלווה במעשים הנובעים ממנה: שינוי ההתנהגות, התנצלות בפני הנפגע, ואף מתן פיצוי לנפגע. במקרים קיצונים
החרטה עלולה להוביל לדיכאון, ואף להתאבדות. היעדר תחושת
חרטה הוא אחד התסמינים של הפרעת אישיות אנטיסוציאלית. תוכן עניינים: 1
חרטה כחובה דתית 2
חרטה במשפט הפלילי 2.1
חרטה בעת ביצוע העבירה כבסיס לפטור מאחריות פלילית 2.2
חרטה לאחר השלמת העבירה כשיקול להקלה בענישה 3
חרטה כצעד חברתי 4
חרטה ככלי ביחסים הבינלאומיים
חרטה כחובה דתית: ביהדות, אם פגע אדם באחר אולם אחר הביע
חרטה כנה לנפגע וניסה לתקן את העוול שגרם, קיימת חובה דתית על הנפגע לסלוח ולהתפייס. אם הפוגע אינו מביע
חרטה, אין כל חובה לסלוח. זאת כיוון שהיהדות מתמקדת באחריות האישית של החוטא. זוהי אחריותו של החוטא להכיר ... התשובה כולל את המרכיבים הבאים: עזיבת החטא: האדם צריך מבחינה מעשית לעזוב את החטא, אחרת יחשב למי שטובל ושרץ בידו.
חרטה: האדם צריך להתחרט ולהצטער על המעשה הרע שעשה. וידוי דברים: האדם צריך לומר בקול ולפרט את חטאו בפני עצמו, ... האדם צריך לקבל על עצמו, שמכאן ואילך הוא לא יעשה את המעשה הזה יותר. סקרמנט הוידוי של הכנסייה הקתולית מורכב
מחרטה, הודאה וגמילות חסדים. באסלאם, סליחה דורשת לעתים קרובות
חרטה מצד החוטא. במקרים שבהם האדם מבקש את סליחת האל, מרכיב
החרטה הוא מהותי לקבלת הסליחה. אצל המורמונים,
חרטה היא אחד מארבעת עקרונות האמונה. העיקרון כולל
חרטה כנה או צער אלוהי, כפרה במידת האפשר, והימנעות מחטא. המפתח לתהליך
החרטה הוא הווידוי של האדם בפני אלוהיו, בו הוא מבקש סליחה על חטאיו ומתחייב שלא לחזור על שגיאותיו. על חטאים כבדים מתוודים בפני בישוף, המציע דרכים לכפרה ועידוד רוחני.
חרטה במשפט הפלילי:
חרטה בעת ביצוע העבירה כבסיס לפטור מאחריות פלילית: בסעיף 28 לחוק העונשין נקבע: מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לניסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך
חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה. בית המשפט העליון בחן את המניע לפטור עקב
חרטה: ישנם מספר טעמים למתן הפטור עקב
חרטה, אותם ניתן למצות בשניים מרכזיים: טעם מוסרי וטעם תועלתני. לפי הטעם המוסרי,
החרטה מצביעה על שינוי שחל במצבו הנפשי של הנאשם ועל כך שהוא מבקש להתנער מהעבירה, גם אם חצה את סף הניסיון. לפי ... את תוצאות המעשה אם מדובר בעבירה תוצאתית והושלם היסוד ההתנהגותי של העבירה. בפסק דין של בית המשפט העליון נקבע שעל
החרטה להיות רגשית - מוסרית, כלומר, הסעיף דן בבעל תשובה ולא במי ששוקל שיקולי כדאיות, כפי שנובע מדברי הכנסת ...