סיפורים שאנו מספרים לעצמנוסיפורים שאנו מספרים לעצמנו מה שלומך? - לא טוב. - למה? - אנשים מתנכלים לי. - כיצד? - למשל, נסעתי ... אליו עם האופניים כדי לדחוק אותו מהשביל, מפיצים עליו שמועות, עושים לו עין הרע, רשמו אותו ברשימה השחורה. אלו סיפורים אנחנו מספרים לעצמנו? באופן טבעי, אנחנו מנתחים כל אירוע וכל סיטואציה ונותנים לו פירוש משלנו. זו דרכינו להבין את ... אותנו לחוות רגשות מסוימים: אם הפרשנות היא חיובית, נחוש שמחה, ואם הפרשנות שלילית, נחווה עצב, כעס, פחד וכדומה. את הסיפורים שלנו עיצבנו בעיקר בילדות. כל חוויה חדשה יצרה סיפור עם רגש נלווה. ככל שהחוויות היו קשות יותר, כך הסיפורים והרגשות שנוצרו הם שליליים יותר. אנו נוטים לומר על אדם שיש לו בעיות מסוימות, שיש לו שריטה. מהי אותה שריטה? אדם זה כבול לסיפורים שסיפר לעצמו בילדות ועדיין לא השתחרר מהם. הסיפורים האלה מכוונים את חייו בבגרותו וגורמים לו סבל. יתכן שהם עזרו לו בילדות להבין את העולם, לדעת כיצד להיזהר, אך בבגרות הם מהווים מכשול. גם בתור מבוגרים אנו מספרים לעצמנו סיפורים כתגובה לאירועים שאנו חווים. הסיפורים האלה משפיעים עלינו נפשית וגורמים לתחושת הסבל שלנו. במילה סבל אני מתכוונת לדרגות שנעות בין תחושה לא טובה, אדם ... למעשה לא יצר שום סיפור ועבר לסדר היום. מהסתכלות באנשים למדתי, שנטייה לחשיבה שלילית מובילה את האנשים לספר לעצמם סיפורים, וחשיבה חיובית אינה מובילה כלל לסיפור. לדוגמה: מרצה מבקש מהתלמידים שלו לשתף, בתוצאות שהשיגו, חברים וקרובים, לספר להם על ... אלא, מקבלים את דבריו כפי שהם. זו דוגמה פשוטה ולא משמעותית של סיפור, אך מתוך זה נסו לדמיין אלו סיפורים אלף לילה ולילה מסופרים מידי יום על האישה, על הבעל, על השכן, על הבוס, על ראש הממשלה. הסיפורים האלה יוצרים מצד אחד סבל, ומצד שני פירוד בין בני אדם. כאשר אדם עובר חוויה קשה, חוויה זו מפעילה את המנגנון של יצירת הסיפורים. הסבל שלו תלוי בסיפורים האלה. בדרך של חשיבה חיובית, יש ביכולתכם לשחרר את הסיפורים שלכם, ולשחרר את הסבל. יש ביכולתכם לשחרר עימותים עם קרוביכם ולקרב את הלבבות.