... מגע בין חיישני הטעם בלשון וטעמים (מזון או אחר), מגע בין חיישני התחושה בעור לאובייקטים פיזיים חיצוניים (או אף
כתגובה לאובייקט מנטלי). אלו הם שלושת התנאים המחייבים לקליטה של אובייקט חושי, נאמר שזהו טווח או מרחב התפיסה החושי האנושי. ... החוש המנטלי בהתאמה לשאר החושים קולט מחשבות - מילוליות או לא מילוליות (כפי שתואר קודם לכן). רגשות הן
תגובות העולות ביחס לגירויים והן: רגש נעים (הנאה), רגש לא נעים (כאב), רגש שאינו נעים ואינו לא - נעים (שיויון נפש, ... אלו שלושת האפשרויות היחידות שבהם נתייחס למושג רגש ואין הכוונה כאן לרגשות חיבה, אהבה, שנאה וכו. רגש עולה
כתגובה לגירויים חושיים או לגירויים מנטליים, רגש עולה באם יש הכרה ועירות לו או לא. למרכיב הרגש יש השפעה רבה על הפעילות ... התודעה אינה עולה באופן עצמאי, אלא בשיתוף עם מצבים מנטליים אחרים. התודעה נקראת בהתאם למקור האובייקט שגרם
לתגובה: תודעת - עין, תודעת - אוזן... תודעת - מנטל (Mental-Consciousness). מצב מנטלי בכל רגע מורכב מכל המרכיבים שתוארו כאן ... את התודעה למרחב השמיעה. התודעה יכולה להשתנות באופן מכוון - לדוגמה, עולה המחשבה רוצה להקשיב לחדשות ברדיו,
כתגובה, תעלה עירות לרצון זה, התודעה תעבור למרחב השמיעה, ויהיה ריכוז במה שנשמע. התודעה יכולה להשתנות באופן לא מכוון - ... בציפור עפה מבעד לחלון בשעת אחהצ שקטה ולפתע מישהו מדליק את הטלויזיה וממנה נשמע קול שידורי החדשות בקולי קולות.
כתגובה, התודעה תעבור מהמרחב הויזואלי למרחב השמיעתי ותעלה עירות לכך ברגע המעבר. התודעה נוטה להתמקד באובייקטים ולא נפרשת לכל ... עם אובייקט מסוים נוצרת אי נוחות המתבטאת בשעמום, חוסר עניין, וכתוצאה מכך התודעה מחפשת אובייקט חדש, אחר. ב
תגובות והבחנות שפה מדוברת נתאר
תגובות ראשוניות אפשריות לשפה מדוברת (לפני תהליך הפענוח): = ההבחנה או ההכרה זוהי שפה אלו צלילים מובנים (בעלי משמעות). = ... רבה עם צירוף גרפי מסוים - מילה או משפט, תהיה תפיסה של צירוף זה כיחידה שפתית (מילולית, וורבלית) אחת. נתאר
תגובות ראשוניות אפשריות לשפה כתובה (לפני תהליך הפענוח): = ההבחנה ההכרה זהו כתב זהו איור גרפי מובן (בעלי משמעות). = ההבחנה ... מתמקד במה שמשמעותי לגביו (שיש בו משמעות לגביו). אלו היחסים של האדם עם מה שיש בכלל. אנו יכולים להבחין בין
התגובה של מבט חטוף לעבר עץ, שמיים או בית ובין מבט בשלט עליו כתובה המילה מכירת חיסול, הכל בחצי מחיר. במקרה של העץ, יש תפיסה ... את המשמעות של המילים - יודע מה המילים מייצגות. לאדם שאינו יודע את השפה יראו האותיות כסימנים גרפים בלבד
והתגובה לא תהיה המחשבה מכירת חיסול, הכל בחצי מחיר למרות שעדיין קיימת אפשרות שתעלה ההבחנה זהו כתב או זוהי שפה שאני לא מכיר. כלומר תהליך הפענוח יפסק בשלב מסוים או ימשיך באופן שונה. אם כך, הידע מתנה את התהליך - בהתאם לידע של הקורא תעלה
התגובה. תהליך זה הנו אוטומטי - הלימוד של השפה, התרגול והניסיון הרב שהצטבר יצרו מבנה ידע המתנה את
תגובות האדם לשדה הויזואלי. באופן דומה נוכל לומר שמבנה הידע מתנה את
תגובות האדם לשדה השמיעתי. 3. השפה כמערכת אוטונומית במשך הזמן האדם רוכש מיומנות מילולית - כמפענח וכדובר. מיומנות זו יוצרת ... במקרה זה יש שימוש במאפיין או מאפיינים מסוימים של האובייקט המיוצג עי המילה. המאפיינים יכולים להיות
תגובה לאובייקט, יחס רגשי אליו, דימויי וכו. הקונספט מיוצג במילה זהה לזו שמייצגת אובייקט בעולם. לדוגמה המילה לב, ישנו האיבר ... לו קשר לניסיון עם סוס קונקרטי, או, ייצוג של קונספט הקשור בסוס ו או יחס רגשי אליו, מכאן והלאה תיווצר שרשרת
תגובות לייצוגים אלו בהתאם למבנה הידע, הדימויים וההתניות של האדם. במקרה אחר, אדם שני שלא ראה סוס בחייו, לא ראה, לא שמע ולא היה בקרבת סוס. אחד מן השניים, או שהוא לא יכיר כלל את המילה ולא תהיה
תגובה של משמעות, או שיכיר את המילה כך
שהתגובה תבוא על פי הידע החלקי שיש לו על סוס או הדימוי שלו של סוס. בין שני מקרים אלו נמצא מגוון של מקרים בהם יש לאנשים שונים ... נבנו דימויים שונים. התפיסה לגביהם יכולה להיות קונספטואלית בלבד, ללא כל ניסיון חווייתי חושי. הדימויים משתנים
כתגובה לניסיון - לתפיסה, כמו כן, נוצרים דימויים חדשים, ודימויים ישנים דועכים ונעלמים. כך נוכל לומר, שהמשמעות לגבי מילה היא ... בשאר החושים, אך במקרה זה הויזואל דומיננטי). המילה גדול מייצגת קונספט של יחס של מימדי (בדכ במרחב הויזואלי).
התגובה לכל אחת מהמילים בנפרד תהיה שונה מהצירוף של שניהם. לדוגמה,
התגובה למילה כלב יכולה להיות ייצוג ויזואלי של הכלב החי בביתו של הקולט עצמו.
התגובה לצירוף כלב גדול תהיה ייצוג ויזואלי של כלב אחר (סביר מאוד במקרה שהכלב של הקולט קטן), כלומר יש כאן ייצוג ויזואלי שונה לגמרי מבחינה איכותית, זהו לא שינוי בתכונה אחת - הייצוג הויזואלי הקודם של הכלב לא גדל או נמתח
כתגובה למילה גדול אלא נוצר ייצוג חדש של כלב אחר. כך,
התגובה לצירוף משמעויות אינו הסכום שלהם או בהכרח מניפולציה של ייצוג אחד על השני, אלא ייצוג חדש אשר יכול להיות מנותק מקשר ... שני ייצוגים שונים לגמרי, באם מראה של בת - ים לעומת מראה של תל - אביב, או הרגש כלפי כל אחד מהערים, ולכן כל
התגובה תהיה שונה מבחינה איכותית. אם כך, ההכללה של בת - ים ותל - אביב כערים, היא תיאורטית (וכך גם המילה עיר עצמה), תפיסה ... אחד לאחר. וישנו הגורם של הזמן, בו נקלטים גירויים רבים אחרים - גירויים חושיים ומנטליים שאינם קשורים לשפה,
ותגובות לגירויים אלו. כך שתהליך הרכבת המשמעות או המשמעויות בעייתי ומוגבל. ו רצף הפענוח קיימת בעיה מגבלה בסיסית של תפיסת ... סיבות אחרות לשמור על ייצוגים למרות שהם מורכבים אל תוך המשמעות הנצברת (הקונטקסט המילולי של הקולט) - לדוגמה,
תגובה רגשית (משיכה, דחייה) אל הייצוג, או ייצור שרשרת
תגובות של ייצוגים (אסוציאציות) לייצוג מרצף הפענוח. לסיכום, בניית המשמעות היא תהליך של הרכבת ייצוגים (חושיים מנטליים, קונספטים ודימויים - images) של יחידות מילוליות דינמיות - משתנות. התהליך הזה מאוד מורכב, בו הייצוגים
והתגובות המילוליות (הקונטקסט המילולי) מהווים חלק מקונטקסט רחב של קליטה חושית ומנטלית לא מילולית. התוצר לתהליך זה הוא בדיוק אותם
תגובות ושינויים בקונטקסט המילולי והלא - מילולי. הקונספטואליזציה של התוצר, היא הדבר המכונה בדרך כלל משמעות, והיא חלק נפרד ...