סכיזופרניה - מבוא... - מבוא סכיזופרניה (מיוונית: schizophrenia,, בעברית: שסעת) היא הפרעה נפשית כרונית מורכבת והטרוגנית בביטוייה, השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות, גורמת לנכויות נפשיות מן החמורות ביותר. המחלה מתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות כמו: הזיות, ... (פיצול אישיות). כוונת המילה שסעת או נפש שסועה במונח העברי לסכיזופרניה, הייתה לפיצול או אי תיאום בין תפקודים נפשיים שונים - רגש, חשיבה, התנהגות. אך שם זה, המקובל בסיווג הפסיכיאטרי, אינו תיאור מדויק לכל הצורות והביטויים המגוונים של מחלה זו. התחלת ההפרעה מתרחשת ברוב המקרים בגיל צעיר, עם שכיחות של 0.3-0.7%. האבחנה מתבססת על ראיון קליני עם הנבדק, ... בסכיזופרניה יכולים להיות מטופלים במסגרת אשפוז מרצון או כפוי. משך האשפוזים התקצר בצורה משמעותית ותדירותם פחתה בעשורים האחרונים. עדיין רוב המאושפזים בבתי החולים או המחלקות הפסיכיאטריות סובלים ממחלה זו. הטיפול מתנהל במקרים רבים במסגרת מרפאתית (אמבולטורית). החולים בסכיזופרניה יכולים לסבול בנוסף מהפרעות דיכאון וחרדה ומהתמכרויות לסמים משכרים. סיועם של ... 2.1 תסמינים חיוביים ושליליים 2.2 הפרעות בסכיזופרניה 3 תתי סוגים של סכיזופרניה 4 אבחנה 5 אפידמיולוגיה 6 אטיולוגיה 7 טיפול 8 סכיזופרניה בתרבות 1 1 1 היסטוריה: אויגן בלוילר, פסיכיאטר שווייצרי שטבע את המונח סכיזופרניה ספרו של בלוילר דמנציה פרקוקס או קבוצת הסכיזופרניות, במהדורה משנת 1911 מימי קדם ועד למאה ה - 19-20 לא הייתה קיימת הבחנה ברורה בין מקרים ... שתוארה על ידי מורל, ואף הוא קרא למחלה זו שיטיון מוקדם (בלטינית: Dementia praecox, דמנציה פרקוקס, קהיון מוקדם). מושג זה, המתורגם בעבר לעברית גם כשטיון היבחרות - התפרסם לאחר שהפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין השתמש בו כשתיאר בצורה יסודית את המחלה (ב - 1893 ו - 1896) וקבע שהיא שונה מהמניה - דיפרסיה, מידרדרת במהירות ובדרך כלל לא ניתן להחלים ממנה. מאוחר יותר (1920,1913) הביע הסתייגויות מסוימות לגבי הפרוגנוזה הראשונית שלו בנוגע לאפשרויות ההחלמה מהמחלה. המונח דמנציה פרקוקס נזנח בהמשך לטובת המונח סכיזופרניה שנטבע בידי הפסיכיאטר השווייצרי אויגן בלוילר, בשנת 1911. הוא זיהה כי מצב זה אינו בגדר שיטיון וייחד לו שם נבדל - תחדיש, שאותו הלחים מן השורשים היווניים (סכיזיין, לשסע) ו - (פרן, נפש). באמצעות ... יסודיות אלה, קיימות לפי תיאורו של בלוילר, גם תופעות משניות (לא ספציפיות לסכיזופרניה) שהן פסיכוטיות מובהקות כמו הזיות ומחשבות שווא. תרומה חשובה נוספת לחקר הקליני של המחלה תרם הפסיכיאטר הגרמני קורט שניידר שהתרשם שבמצבים הפסיכוטיים המופיעים אצל חולי סכיזופרניה קיימות תופעות שהוא החשיבן כאופייניות. הוא קרא להן תסמינים מדרגה ראשונה (1959) הם ידועים כעת כ ... ואחרים הוכיחו שאף אחת מהתופעות האלה אינן פתוגנומוניות לסכיזופרניה. הן יכולות להופיע גם במאניה, אם כי בשכיחות פחותה יותר. ב - 1918 הופיעה ההפרעה במדריך הדיאגנוסטי הראשון להפרעות נפשיות, The Statistical Manual for the Use of Institutions for the Insane, ולאחר מכן המשיכה להופיע במדריכים דיאגנוסטיים, תחת השמות שטיון מוקדם או סכיזופרניה. במהדורה הראשונה ... המקובל כיום, DSM-I, שהופיע ב - 1952, הוכנסה תחת הכותרת תגובות סכיזופרניות (ברוח השקפתו של אדולף מאייר), ובמהדורה השנייה כקבוצת הפרעות - סכיזופרניה. הגישה הנאו - קרפליניאנית בפסיכיאטריה (שנקראה כך בעיקר בניגוד לאסכולה הפרוידיאנית הפסיכואנליטית ששלטה בכיפה שנים ארוכות בפסיכיאטריה האמריקאית) - החזירה את המחקר של המחלה אל מודל המדעי הרפואי של מחלות או הפרעות שאיפיין את עבודותיו של קרפלין (ולמעשה לא היה בכלל זר לפרויד עצמו), במקרה ההפרעות ... השונות בתסמיני המחלה בתוך האוכלוסייה הסובלת ממנה היא גבוהה מאוד. אין תסמין בודד שמופיע אצל כל החולים כמכנה משותף, ואין תסמין הייחודי רק למחלה זו. ניתן למצוא אותם תסמינים בהפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות אחרות. גם התסמינים של המחלה אצל אותו החולה עשויים להשתנות מזמן לזמן. לדוגמה, הזיות יכולות להופיע ולהעלם. פעמים רבות ישנם סימנים ותסמינים הקיימים לפני ... ג. קראו (Crow) מיון של חולים סכיזופרנים לסוגים I ו - II על בסיס המצאות או העדר סימנים חיוביים ושליליים. אף על פי שהסיווג לא נכנס ל - D.S.M, זוהי חלוקה חשובה שהשפיעה רבות על הפסיכיאטריה. תסמינים חיוביים (חיובי - במובן של פרודוקציה של חוויות) : כוללים דלוזיות (אמונות שווא) והלוצינציות (הזיות). דלוזיה יכולה למשל להיות אמונותיו של אדם שהוא המשיח (מכונה ... מחקרית בצורה משביעת רצון. אף שהסביבה המשפחתית והחברתית של חלק מהחולים היא קשה, כמוהם גדלים רבים אחרים אשר אינם מפתחים סכיזופרניה. שנים רבות כעסו משפחות החולים על הקהילייה הפסיכיאטרית שהטילה בהן את האשם למחלה. כיום לא מקובל להתייחס למשפחה או לסביבה כאל גורמים סיבתיים למחלה, אך הדבר עודנו דורש מחקר מעמיק ומקיף. עם זאת, אין ספק כי הסביבה עשויה להחמיר ... הראו כי אשפוזים קצרי טווח, בני 4 - 6 שבועות, הם יעילים במידה דומה לאשפוזים ארוכי טווח, וכי מוסדות המשלבים בטיפול שיטות התנהגותיות מגיעים לתוצאות טובות יותר. ברוב בתי החולים הפסיכיאטרים הטיפול בחולה ייעשה על ידי צוות רב תחומי, הכולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחים, עובדים סוציאלים, מטפלים באמנויות, מרפאים בעיסוק, ומדריכים חברתיים. רצוי כי הטיפול בבית החולים יהיה מכוון למטרות מוגדרות - שיפור האחזקה העצמית של ...