... הוראות שימוש שצייד בהם את האדם בפועל... (כפי שבא לידי ביטוי בפרק השני של בראשית). היא חשדה, בהסתמך על הסתירה הזאת, כי אלוהים חושש ודואג לעצם קיומו, ומי יכול
לאיים על קיום אלוהים? שאל הצד המהפכני בחוה וענה: אנחנו! האדם! רק אנחנו נמצאים עימו במרחב, מכאן, רק אנחנו מסוגלים
לאיים עליו. ועדיין נותרה השאלה: ואיך נאיים עליו? לתשובה זו הגיעה חוה אימנו: אם נדע לעמוד על מהות הטוב ועל מהות הרע, היינו אם נדע להבדיל בין הטוב ובין הרע ... אז נדע ונגלה מה מסתתר במעמקי המידע שאלוהים מנסה להרחיקנו משם... ידע אלקים, כי ביום אוכלנו ממנו, ונפקחו עינינו, והיינו כמוהו יודעי טוב ורע... או אז עלולים אנו
לאיים על עצם קיומו! זאת מסקנת חוה ואדם הראשון בדיון האינטלקטואלי הראשון שנערך סביב שאלת קיום אלוהים, ובדיון הזה קבעו פה אחד כי אין ולא יתכן קיום לאל עליון, זאת כי אל הניתן
לאיום לא יכול להיות אל ולא עליון. התורה וביוזמתה ירדה אל פרטי הדיון המרתק הזה וחשפה אותנו אליו. בחיבור מידע עמדתי בניחותא על הדיון הזה שתועד בפרוטרוט ... tnk1 sofrim shabot myda.html אדם וחוה הכירו לכאורה את אלוהים אך חזרו וכפרו בהכרתם זו, זאת כאשר העמידו את המונח אלוהים לדיון - בו התערער עצם המושג אל הבלתי
מאויים... או אז הגיעו אל מסקנתם מתוך השאלה הנדרשת: הכיצד יתכן
איום על אלוהים! אגב, התורה וכאמור מתעדת את פרטי הדיון ולצידו היא גם מפנה את תשומת ליבנו ל - כישלי הדיון, היינו למונחים הבלתי תקניים שנשעשה בהם שימוש ... על זאת להוציא את צוואת בעלה לפועל ככתבה וכלשונה בתוספת פרוש אישי משלה: בנה בנה הוא היורש, ושלא יימצא בממלכה מי שייאיים עליו... הרב המוכשר והאהוד ינון סומן
כאיום והוחזר בכוח הזרוע ארצה, ובצדק! כי גם הוא האחר ראה את עצמו כראוי לקבל לידו את המפתחות, וכאמור הוחזר בצו השעה ארצה. זה היה רקע לסיפור שלי... ועכשיו ...