איך המוח שלנו מזהה פרצופים? איך נוצרת אינטואיציה? איך המוח שלנו חושב? חלק 2 המשך מכאן איך המוח שלנו מזהה פרצופים ? איך נוצרת אינטואיציה ? איך המוח שלנו חושב ? חלק 1. כשאנחנו קוראים טקסט מטושטש גם אז לדוגמה המוח שלנו מבצע הצלבה של תבניות של צורות של מילים, כאשר אנחנו מתחילים לקרוא פתגם ויודעים את הסוף שלו גם ... ברור לנו איך היא עובדת. כך שבפועל, גם כאשר אנחנו מזהים את החפצים שמולנו, גם כאן יש בעצם חישובים שהמוח שלנו עושה. ואיך הוא עושה זאת? נניח שהמוח שלנו מנסה לזהות פנים של בן אדם, כיצד הוא יודע מאיזו תבנית להתחיל להצליב מידע קודם? הרי יש אין סוף אפשרויות לתבניות שניתן ליצור מפנים של בן אדם ואיך המוח שלנו ידע מה לעשות קודם? התשובה על כך היא כי המוח שלנו נצמד ומבצע את הפעולה לפי התכלית של המשימה. כפי שכבר התבאר הצלחה של כל תהליך נובעת מרמת הקשר שבין התהליך לבין התכלית והמטרה הסופית שלו. כאשר המוח שלנו רוצה לזהות פנים של אדם, אז כפי שהוזכר קודם הוא יכול לעשות זאת לדוגמה על ידי איתור של ... הפנים לדוגמה ויכול גם לעשות זאת על ידי השוואת תבניות מורכבות יותר של נניח היחס המדויק בין חלקי הפנים. המוח שלנו בגלל שהוא חכם הוא גם כל הזמן מבצע תיעדוף של ההשוואות השונות. המוח שלנו יודע לעשות מיפוי מהיר לפי סוג התבניות ביחס שלהן לתוצאה. במידה והתוצאה הרצויה היא זיהוי הפנים, אז אדם ... ורק אם הוא לא יצליח למצוא התאמה, רק אז הוא יעלה את רמת הקושי של השוואת התבניות השונות. זא שהמוח שלנו לא רק מבצע התאמה של מספר מדהים של תבניות ומכנים משותפים בכל רגע נתון, אלא גם מבצע בכל ... מה להשוות למה ואיך להשוות לפי רמת הקושי ולפי התוצאה הרצויה. נניח שאנחנו קוראים מילה מסוימת שכתובה בצורה מטושטשת, המוח שלנו קודם כל ינסה לזהות את המילה לפי הצורה שלה ורק לאחר מכן אם עדיין יהיה לו ספק האם ... רק לאחר מכן הוא ינסה להתעמק בצורה של כל אות בצורה נפרדת כדי לזהות את המילה טוב יותר. בקיצור המוח שלנו מבצע בצורה אינסטינקטיבית אין סוף פעולות בכל רגע. ומהי בעצם אינטואיציה? אינטואיציה זה מעין משהו שהמוח שלנו גורם לנו להרגיש שהוא אכן כך גם בלי שאנחנו מבינים במודע שלנו מדוע הוא אכן כך. ואיך זה קורה? זה קורה בגלל שהמוח שלנו מוצא במה שאנחנו רואים תבניות מסוימות שעושות לנו אסוציאציות שונות של דברים שונים שדומים בצורה כלשהי לתבנית של ... הוא לא בין המקרה הנוכחי לבין תבנית מוכרת, אלא בין תבנית חדשה לבין תבניות אחרות. כל הדברים האלו קורים במוח שלנו כל הזמן והוא בעצם מייצר את האינטואיציה שלנו. ובגלל שמדובר בדברים דקים מאוד ובגלל שאנחנו הרי לא מודעים לעצמנו בצורה מלאה, לכן זה מה שיוצר אצלנו את התחושה של האינטואיציה לגבי דברים, וזה בגלל הדקויות של הדברים שהמוח שלנו קולט, דברים שקשה לנו להסביר אותם אפילו לעצמנו כי הם מאוד מורכבים. זא בעצם שהאינטואיציה שלנו היא משהו שהמוח שלנו מבצע אותו בצורה לוגית מאוד מובנת ומורכבת, אך בגלל רמת המורכבות שלו הידע שהמוח שלנו משדר לנו נדמה לנו רק כתחושה ולא כמשהו שאנחנו יכולים להסביר אותו. וכיצד בעצם אנחנו מסוגלים לשפר את ... שהוא אוהב את אותו הדבר, כי החיצוניות משפיעה על הפנימיות. עכשיו ניקח את זה לעניין הנל, כפי שכבר התבאר המוח שלנו מבצע פעולות רבות בחלקיקי שניות. אחת מהפעולות לדוגמה שהוזכרה, היא פעולת התיעדוף שבה המוח שלנו בוחר את סדר הפעולה שלו של הצלבת המידע ביחס לתוצאה שהוא רוצה ומשם נגזרת מהירות החישוב שלו. זה לדוגמה משהו שאנחנו כבני אדם יכולים לשפר במנגנון של המוח שלנו. איך? על ידי זה שבצורה מודעת בכל דבר שאנחנו עושים ננסה להיצמד לתכלית של הפעולה. לדוגמה כאשר אנחנו ... יותר. דפוסי החשיבה הנכונים שאנחנו מיישמים אותם במודע, הם יגרמו גם לתת מודע שלנו להיות מושפע מהם והם יגרמו למוח שלנו לעבוד טוב יותר. זה כמובן ישפר את האינטואיציה שלנו, כי האינטואיציה שלנו היא כמות עצומה של חישובים שהמוח שלנו עושה בהצלבות מידע שונות כנל. ואם במודע שלנו נצליח לחשוב בצורה מובנית / יצירתית ומסודרת יותר זה יסייע ... שיחק המון שחמט, שחקן כזה מנסה לחשב כמה שיותר חישובים אפשריים של תנועת הכלים על הלוח, עד כמה כמובן שהמוח שלו מאפשר לו לעשות במסגרת הזמן ויכולת הריכוז שלו. לעומת זאת שחקן אלוף עולם מבצע פעולה אחרת, הוא לא ... הקיים של הלוח לבין כל אותם אלפי אלפים של משחקים ומצבים של לוח השחמט שהוא מכיר מהעבר. קל יותר למוח האנושי לבצע התאמה של נניח 1000 תמונות של מצבים של הלוח, מאשר לעשות חישוב של פי 10 מצבים אפשריים ... האינטואיציה כיצד לשחק בלי שהם צריכים לחשוב, והאינטואיציה שלהם טובה יותר מאשר יכולת החישוב של אדם אחר, כי אצלם המוח מצבע התאמה של תמונות ומצבים שזה פשוט קל יותר ולא צריך לחשב כל פעם מחדש את כל האפשרויות. וממילא ... יותר ומי פחות, מה כדאי לעשות ומה לא. כי הם לא ממש עושים את החישוב מחדש בכל פעם מחדש, המוח שלהם לוקח את המידע שמולם, מפרק אותו לתבניות עפ רמת ההתאמה לתוצאה הרצויה (כגון בדיקת אמינות של הדובר) ופשוט ... ועל ידי זה הוא בעצם יוצר תבנית חדשה שבה הוא ישתמש בעתיד במקרים אחרים. לסיכום, האינטואיציה שלנו נובעת מכך שהמוח שלנו קולט מידע נוסף בתת מודע שלנו. המוח שלנו מבצע פעולות ניתוח שונות ומייצר לנו תחושות שונות ביחס לדבר שמולנו. מה שהמוח שלנו לא מצליח להסביר לנו כיצד הוא הגיעה למסקנה הזאת, זה הופך אצלנו לתחושה בלבד בשונה מידיעה והבנה אך גם שם התרחש תהליך לוגי במוח. ככל שנצליח לשפר יותר את המודע שלנו, לגרום לו לחשוב בצורה מובנית ולוגית יותר, על ידי זה נהפוך את ... משדר אותו למודע שלנו? כיצד התת מודע שלנו מזהה דפוסי התנהגות של אנשים? כיצד תוכנות לזיהוי פנים עובדות? כיצד המוח שלנו מזהה פרצופים שונים? כיצד זואולוגים מזהים בעלי חיים שדומים אחד לשני? האם באמת כל הסינים נראים אותו הדבר? ... פרצופים של אנשים? מה יוצר אצלנו את תחושת הדה זה וו שאדם כלשהוא מוכר לנו מאיזה שהוא מקום? כיצד המוח שלנו מנתח דברים? כיצד המוח שלנו מבצע חישובים? כיצד באפשרותנו לשפר את פעולת המוח שלנו? כיצד המוח שלנו מבצע תיעדוף וקבלת החלטות בחישובים שונים שהוא עושה? מה יוצר את התחושה של האינטואיציה שיש לנו? כיצד ניתן ... גורם לנו להיות מסוגלים לזהות פרצופים שונים? מדוע לוקח לנו לפעמים זמן להיזכר מהיכן אדם כלשהו מוכר לנו? כיצד המוח שלנו מזהה טקסט? כיצד המוח שלנו קורא טקסט מטושטש? כיצד המוח שלנו יוצר תבניות של דברים שונים? כיצד מבצע המוח שלנו הצלבה בין תבניות ...

איך המוח שלנו מזהה פרצופים? איך נוצרת אינטואיציה? איך המוח שלנו חושב? חלק 1 הרצאה: איך המוח שלנו מזהה פרצופים? איך נוצרת אינטואיציה? איך המוח שלנו חושב? בהרצאה הזו נדבר על מספר דברים מעניינים על כיצד המוח שלנו חושב? כיצד אנחנו מזהים פרצופים? מדוע אנשים סינים דומים אחד לשני? כיצד עובדת האינטואיציה שלנו וכיצד ניתן לשפר אותה? כיצד התת מודע שלנו מקבל ומשדר מידע? ועוד המון דברים מעניינים על הצורה שבה המוח שלנו חושב. בני אדם כמו גם בעלי החיים שבטבע מריחים פחד. כאשר בעל חיים מפחד, בצורה בלתי רצונית הגוף ... שלנו מקבל משאר הסימנים שמסביב ומשפת הגוף של זה שמולנו, גם את המידע הזה אנחנו מנתחים בצורה הבאה כדלהלן. המוח שלנו כבני אדם מנסה ליצור תבניות שונות של המסר שקיבלנו לתת המודע שלנו והוא מנסה לעשות הצלבה בין דפוס ... כאשר אנחנו רואים שזה שמדבר איתנו מתנהג בצורה מסוימת שנובעת מכך שפתאום לדוגמה נהיה לו חם, במקרה כזה אוטומטית המוח שלנו לוקח את שפת הגוף של האדם שמולנו ומנסה להכניס אותה לתבנית ולהצליב את התבנית הזאת עם מקרים דומים ... הזאת עם שאר התבניות שיש לה במאגר הפנים של האנשים. כך התוכנה מסוגלת לאתר חשודים / מבוקשים וכיוב. כמובן שהמוח שלנו עושה בדיוק את אותו הדבר (וטוב יותר) כאשר הוא מאפשר לנו לזהות אנשים אחרים ובכלל מאפשר לנו לזהות ... אנחנו מצליחים לבצע את הפעולה הפשוטה ביותר של לזהות אנשים אחרים? על פניו זה נראה משהו טריוויאלי אבל בפועל המוח שלנו מבצע כאן חישובים שונים בחלקיקי שניות שמאפשרים לנו לזהות את האנשים / צלילים / ריחות שסביבתנו ובכלל מאפשר ... היום נמצאים עם הנמרים לצורך הדוגמה, לכן הם מצליחים לזהות מי זה מי. ואיך זה עובד בפועל בצד של המוח? זה עובד בדיוק כמו שהוסבר קודם לגבי תוכנת זיהוי הפרצופים, כי המוח שלנו עובד לפי תבניות. כאשר אנחנו רואים סיני בפעם הראשונה, כמות המידע שיש לנו על פרצופים סינים היא מאוד נמוכה ולכן אין למוח מספיק נתונים כדי למצוא הבדלים בין הפנים הדומות. כאשר אנחנו מתחילים לדבר עם המון סינים, המוח שלנו לאט לאט מקבל המון מידע על פרצופים סינים. לאחר מכן זה מאפשר לנו כשאנחנו רואים סיני לזהות אותו במדויק, כי המוח שלנו לוקח את הפרצוף שמולנו ומכניס אותו לתבניות שונות לפי כל הפרטים הקטנים שהוא שם אליהם לב, ועבור כל ... ל 1 בין הפנים של אותו האדם מאתמול להיום, אלא התאמה של דמיון. כאן זה טיפה יותר מורכב כי המוח שלנו מבצע פעולה יותר מתוחכמת. כאשר אנחנו פוגשים את אותו האדם, המוח שלנו משדר לנו כי האדם הזה מוכר לנו מהיכן שהוא, אך אנחנו לא מיד זוכרים מהיכן הוא מוכר לנו. המוח שלנו לוקח את הפנים של האדם שמולנו ומצליב את המידע עם כל הפרצופים שראינו אי פעם ומוצא שיתכן ויש ... אדם שפגשנו בעבר. כאן כמובן ההתאמה היא לפי תבנית דומה אך לא התאמה זהה לחלוטין. במקרה כזה כמות החישובים שהמוח שלנו עושה היא גדולה יותר ולכן לוקח לנו מספר שניות או יותר להיזכר מהיכן אנחנו מכירים את האדם שמולנו, כי המוח מצליב כמות עצומה של מידע. עכשיו נשאל את השאלה הבאה, בהינתן פרצוף של אדם שדומה לאדם שראינו בעבר, הדמיון ... זה בעצם יוצר את הזיהוי. ישנם מקרים שבהם כמות המכנים המשותפים שאנחנו מוצאים בין הפרצוף שמולנו לבין מאגר הפרצופים שבמוח שלנו, היא נמוכה מאוד וממילא אנחנו לא מצליחים ליצור אימות וודאי של האדם שמולנו, כי הוא דומה להמון פרצופים ... המשותפים שאנחנו מוצאים היא מאוד גדולה והמכנים המשותפים אינם מכנים משותפים נפוצים זה יוצר אצלנו את ההתאמה בין התמונה שבמוח לבין הפרצוף שמולנו. מה הכוונה מכנה משותף נפוץ? מכנה משותף נפוץ משמעותו היא נניח צורת האף, להמון אנשים יש ... אך גם לא נפוץ וממילא זה משהו שגורם לנו לזהות ביתר קלות את האדם שמולנו. וכאן נשאלת השאלה, כיצד המוח שלנו מבצע את כל החישובים האלו בחלקי שניות ובזמן אמת כי הרי כמות המידע שאנחנו מבצעים בכל רגע באמצעות הצלבה היא אין סופית. המשך כאן איך המוח שלנו מזהה פרצופים ? איך נוצרת אינטואיציה ? איך המוח שלנו חושב ? חלק 2.

... דרכים להבין את התודעה במסגרת פילוסופיה של הנפש. המדע, לעומתה, רואה את התודעה כקשורה באופן הדוק לתפקוד הניורוני של המוח. עמדתן של תרבויות ודתות רבות היא שהתודעה נמצאת בנשמה, שנפרדת מהגוף (דואליזם). שאלת התודעה משפיעה על שאלות אתיות חשובות: ... שאין להם יכולות שפה. יצורים אינטליגנטים רבים עושים שימוש במערכות תקשורת מורכבות שאינן נהירות לבני אדם, כמו שהצביע מחקר המוח של פרימטים לא - אנושיים ובמיוחד קופי מקוק, ממורכבות התקשורת ניתן להסיק על מורכבות המסר, אך לא בהכרח על ... דומים במצבים קליניים שונים שמובילים לאיבוד תודעה. מצב של צמח, הוא מצב שבו אדם מאבד את היכולות הגבוהות של המוח, אך הוא עדיין מחזיק במחזורי שינה וערנות, עם פעילות אוטומטית מלאה או חלקית. מחקרים שמשווים בין אנשים במצב צמח לבין אנשים בריאים וערים, מראים כי אצל הצמחים יש בעיה בקישורים בין המוח העמוק או התחתון יותר (גזע המוח והמוח התלמי) והחלק העליון (קליפת המוח) של המוח. בנוסף, מוסכם כי פעילות המוח הכללית בקורטקס היא נמוכה יותר במצב צמח. יש אסכולות בנוירואלקטרוניקה שרואות את איבוד התודעה הזה כאיבוד היכולת למדוד זמן ... לגבי מקרים כאלה של איבוד ההכרה (או איבוד תחושת זמן), מתמקדות על הצורך של ההכרה ב: 1.רשת נרחבת בקליפת המוח, הכוללת בעיקר את החלקים הקדמיים, הפריטאליים והטמפורליים 2.שיתוף פעולה בין החלקים העמוקים של המוח, בעיקר התלמוס, והחלקים העליונים - הקורטקס. היפותיזות אלה מכונות תאוריות גלובליות של התודעה, שכן הן טוענות כי יש צורך ברשת רחבה וגלובלית על מנת לקיים את המצב התודעתי. הכימיה של המוח גם היא משפיעה על התודעה. סמי הרדמה (כגון מידזולם או דורמיקום) יכולים להביא את המוח ממצב של ערנות (הכרה) למצב של שינה (חוסר הכרה). תרופות מעוררות כמו אנקסייט או אף קפאין המשפיעים על מערכת ... - למינרי של התלמוס) כנראה מפסיקה את התודעה וגורמת לתרדמת, מצב צמח, חוסר אפשרות לדבר ומאפיינים אחרים של מוות מוחי. הגרעין הצנטרומדי הוא גם אחד מהאתרים העיקריים שעליהם פועלות הרדמות כלליות ותרופות אנטי - פסיכוטיות. גישות פילוסופיות פילוסופים מבחינים ... אנו מודעים למה שקורה בחלום. אולם, למרות שכיום רוב הדעות הן כי בכל מצב של שינה יש גם אירועים מוחיים, יש חוקרי שינה הטוענים כי יש שלב בשינה, הנקרא שינה עמוקה, שבו אנו לא מודעים לשום דבר בשום מובן. אין כל אירועים מוחיים שמערבים תודעה במושגים הפילוסופיים או הרגילים שמתרחשים. לפיכך, שינה ללא חלום לפעמים מוצגת כמקרה שבו האדם חי ומוחו פועל, אך אין אירועים מוחיים שיש בהם אלמנט של תודעה. מחקרים מודרניים וגילויים לגבי התודעה מבוססים על מחקרים סטטיסטיים פסיכולוגיים, ועל מחקרים של מצבי תודעה והגרעונות שנוצרו על ידי פגעים פיזיים שונים במוח, כגון שבץ או ניתוח, שהפריעו לפעולתן הרגילה של הקוגניציה והחישה. גילויים אלה מציעים כי המוח הוא מבנה מורכב של פונקציות מקומיות שמוחזקות יחד על ידי תודעה אחדותית. יש מחלוקת מסוימת לגבי השאלה האם חייבים להיות בהכרה, במובן הפילוסופי, כאשר מתרחש אירוע מוחי? לדוגמה, האם אפשרי שיהיה לך כאב שאתה לא מרגיש? יש שחושבים שלא, הם טוענים, כי כדי שיהיה כאב, צריך ... חשיבה (למעשה, זו כמעט טאוטולוגיה). דבר זה מעלה שאלות אלה: האם אירועים מנטליים מחייבים תודעה? מה לגבי הפעילות של המוח שאנו לא מודעים לה? אם אנו עונים לא, אנו אומרים כי יש אירועים שמתרחשים ללא אלמנט של תודעה. במלים אחרות, חלק מהמוח הוא ללא הכרה. מדענים קוגניטיביים אומרים, כי תהליכים קוגניטיביים רבים הם ללא הכרה במובן זה, אנו מודעים רק לחלק מהאירועים שמתרחשים במוחנו. יש שרואים את התודעה כתופעה צומחת (emergent behaviour), שעולה מהיררכיה של תהליכים לא - מודעים. אלה הם דעות חדשות ... כי לא לכל אירוע מנטלי יש גם אירוע פיזי מקביל. לדוגמה, דקארט טען כי התוכן של ההכרה הוא תמונות במוח, וכי נקודת הראיה היא נקודה מיוחדת, שאינה פיזית ואינה בעלת ממדים (ה - Res Cognitans). רעיון זה ידוע כדואליזם ... בפוסט - מודרניזם ובסוגים מסוימים של ביהביוריזם. יש מספר מדענים ופילוסופים שאומרים כי אירועים מנטליים הם כולם אירועים פיזיים במוח. אלה התומכים בהיפותזה זו, אומרים לרוב כי אנו רק חושבים שהמאפיינים של התודעה מתרחשים (לדוגמה: דניאל דנט) אם כי כמה מהתומכים של תאוריית המוח הקוונטי, תאוריות זמן - מרחב של התודעה, ותאוריות אלקטרומגנטיות של התודעה, מציעים כי יש התאמה ישירה בין פעילות המוח לחוייה המורגשת. מצבי תודעה בספר עקרונות הפסיכולוגיה שפרסם ויליאם גיימס ב - 1890 הוא הרחיב את מצבי התודעה מערות ... חישה ומעקב אוטומטיות, מחרקים ועד בני אדם) נוטה לייצר מעגלים לוגיים מקומיים המתמחים בפונקציות מסוימות (כמו מנגנוני עיבוד הראייה במוח האנושי). במערכות עיבוד אורגניות מדובר בחיווט מחדש של הקשרים הבין - סינפאסיים של רשתות הנוירונים המרכיבות את המח, ובמערכות ... במח דרך אפיקי זרימת מידע בעלי קצב שינוי עצמי נמוך, בעת עיבוד קלט סטנדרטי. לדוגמה: פעולת המערכת הפאראסימפטטית של המוח אצל יונקים, אשר מכווצת את אישון העין או מקפיצה את הברך באופן בלתי רצוני, ללא העברת ההחלטה או התוצאה ... גוף (אנגלית: embodied cognition) היא תאוריה שבה קיים קשר הדדי בין תהליכי חשיבה לבין הגוף והסביבה שהוא נתון בה. המוח אינו פועל במנותק מחוויותיו של הגוף בכללותו, כמכונה לוגית נבדלת, וכי הבסיס לתודעה הוא אינטרקציה עם העולם. בשורה של ... של האדם משפיעים על התהליכים הלוגיים שלו ועל תהליך קבלת ההחלטות. גישות קוונטיות הפיזיקאי רוגר פנרוז, בספרו צללים של המוח, מחזיק בגישה קוונטית, ומציע כי ההשפעות של מכניקת הקוונטים בתוך המבנים התת - נוירוניים מביאים למצבים תודעתיים. הוא טוען ... מגדיר כברת חליפין: כל חלק מהתודעה יכול להחליף את החלקים האחרים. (צללים הוא בעצם הוצאה מחודשת של ספרו הישן, מוחו החדש של הקיסר (אנגלית: The Emperors New Mind). פנרוז מדגיש כי החיבור החדש מחליף את הקודם). יש הטוענים כי ...

... הרוחניות מחלה זו ובמה שונה נשמתם של החולים לנשמתם של אנשים בריאים נפשית? על פי חוכמת הקבלה הנשמה נמצאת במוח. כאשר האדם מתעלה לדרגות רוחניות גבוהות הוא מבין שהעולם בו הוא חי הוא אחד משלל עולמות שקיימים. שבתוך נשמתו ... ולכל אחד מאיתנו יש מדריך רוחני כזה או אחר שמוביל אותנו בחיינו. אדם כזה מסוגל להתעלות רוחנית מעבר לגופו ומוחו הפיזיים שמגבילים אותו ולהגיע להשגות שלבני אדם רגילים קשה להשיג. אדם כזה מסוגל לחוות הארה רוחנית אדירה והאנרגיות שנכנסות ... עד היום הזה (ספר הזוהר). על מנת להבין מהי כוחה של הנשמה עלינו להתבונן בשיטת תקשורת בתמיכה של פגועי מוח שהתגלתה באוסטרליה לפני כמה עשרות שנים והגיעה עם הזמן גם לארהב ולישראל. שיטה זו נקראת בשם: f. c. - facilitated communication - תקשורת בתמיכה - על ידי לוחות סימנים ואותיות מתקשרים אוטיסטים ופגועי מוח בצורה יוצאת דופן - במשך התקשור הן מעבירות מסר לגבי חיינו כאן בעולם זה, מסבירות מדוע הגיעו לגוף פגום לפי מראיתנו, מהו תפקידן כאן, וכו. המקרה המפורסם בארץ הוא של ילדת הפלא גליה - ילדה שנולדה פגועה בשיתוק מוחין ובאמצעות שיטה זו תקשרה עם אמה ועל כך העבירה אמה הרצאות בכל רחבי הארץ. התקשורת נעשית על ידי תמיכה של המטפל בידו של פגוע המוח כיוון שלפגוע המוח כמעט ואין שליטה בגפיו. פגוע המוח אינו זקוק לראות את האותיות אלא רק להקיש עליהן עם אצבעו. לעיתם הוא מקיש על לוחות האותיות גם כאשר פניו מופנות לצד אחר לגמרי. תביעה גדולה נערכה בתחום בטענה שהמטפל הוא שמוביל את ידיו של פגוע המוח והוא כלל איננו מבין מה קורה, ובעצם המטפל מחליט מה תהיינה התשובות של המטופל והוא זה שמחליט בשבילו. באחד המקרים כאשר הגיעה מטפלת מארהב לישראל אמו של פגוע המוח כתבה שאלות בביתה על מנת שתשאל את בנה אם יצליחו לתקשר איתו. המטפלת כמובן לא מכירה את המשפחה וכלל לא ידעה את מי היא עומדת לפגוש. לאחר כמה ניסיונות הצליחו לתקשר עם פגוע המוח בעזרת לוח האותיות. האם ששכחה את הפתק עם השאלות בביתה קיבלה תשובות מבנה לפי סדר השאלות המדויק שכתבה בפתק ... נתן פרטים מדויקים במקרה אחר על המטפלת עצמה ועל משפחתה. כך שאין ספק שהמטפלת לא יכולה להשפיע על פגוע המוח שידע דברים שלה כלל אין מושג בהם. התביעה כמובן נדחתה בעקבות הוכחות רבות כאלו. מכאן אנו מסיקים שרק הגוף ... הנשמה היא שאוצרת בתוכה את כל חוכמות החיים גם אם הגוף פגום. הנשמה היא שרואה ולא העיניים... לכן פגוע המוח כלל לא זקוק להביט בלוח האותיות... אם כך לאותם פגועי מוח ואוטיסטים ישנה רמה רוחנית גבוהה משל כל אדם וזאת עקב כך שמוחם פגום. לנשמה שנמצאת מאחורי המוח יש מגבלה להשתמש בכל חוכמתה שכן האדם הרי מנצל רק 10% במקרה הטוב משכלו (כלומר מנשמתו שם מצויה החוכמה באמת). אצל אותם פגועי מוח המוח הרי פגום והוא לא מתפקד כרגיל - משמע הוא איננו מסתיר לנשמה ולכן פגועי המוח רואים דברים שאנו כבני אדם רגילים לא מסוגלים לראות. המוח שלנו מתפקד כרגיל ועל ידי כך הוא בעצם מסתיר לנשמה שיושבת בסמוך אליו. אם המוח לא יסתיר כל מעלתה הרוחנית של הנשמה שהיא כל כולה רוחנית תתפקד במלוא הדרה. לכן פגועי המוח שמוחם מתפקד לא כראוי גורם לכך שהנשמה תתפקד בעוצמה יותר גדולה. דמיינו לעצמם וילון (שהוא המוח) שמסתיר לנשמה וכאשר הוילון זז הוא אומנם נפגע אך כך הנשמה מקבלת ביטוי גדול יותר. אמר הרב דסלר: תפקיד המוח הוא להיות מסך והסתרה לנפש האדם, להבטיח שלא תגעינה לו ידיעות אלא לפי מגבלות הגוף והזמן והמקום ולפי פעולותיו ומאמציו של האדם בעצמו בעולם הבחירה והמעשה... . וכפי שמגבה את דבריו ילדה פגועת מוח שבזמן תקשור אמרה: אני אינני צריכה להסתכל בעיניים כדי לראות כמוכם - המוח מפריע לכם לראות... . זאת גם הסיבה לכך שמדענים מפורסמים מאוד בעולם היו בחלקם פגועים פיזית - לדוגמה המדען הנודע סטיבן הוקינג. הוא מנצל את שכלו טוב יותר מאיתנו, כלומר את החוכמה של נשמתו שניתנה לו כיוון שמוחו לא מסתיר לנשמה כפי שקיים אצל בני אדם רגילים והוא יכול להגיע להבנות שלנו קשה להגיע אליהם. מעלתם הרוחנית ... ושורש נשמתם מגיע ממקום רוחני הרבה יותר גבוה והם אכן שמעו וראו - זוהי לא בדיה - אך כיוון שמוחם הפיזי לא הצליח לעכל את מה שעבר עליהם ואת מה שראו עיניהם ומה ששמעו אוזניהם - בניגוד לאותם מתקשרים ... שונה לגמרי. ייתכן שהקולות והחזיונות שהם רואים גם בתקופת מחלתם באמת אמיתיים - אך להם כבר אין שליטה בכך ומוחם בעצם מפרש את הדברים בניגוד גמור למציאות. הם אינם שולטים כלל באנרגיה העוצמתית שנכנסת לגופם והם מטלטלים בין עולמות ...

איך יראה המוח שלכם אחרי 15 דק, מדיטציה ? המדע החדש החל להתעניין בהשפעות של תרגול מדיטציה על מוחו והתנהגותו של האדם. במהלך מחקרים רבים החלו לתעד ולתקף את השימוש במדיטציה ככלי ליצירת שינוי וריפוי פיזי, מנטלי והתנהגותי. במשך 15 שנה, החל המדע לעקוב אחר סריקות מוח יותר מ - 100 נזירים ומודטים (כך נקרא אדם אשר מתרגל מדיטציה) בודהיסטים וגם הרבה מודטים מתחילים נטלו חלק בניסויים מדעיים מצאו כי כבר אחרי 10 דקות של תרגול מדיטציה מתחיל להתרחש שינוי בפעילות המוחית והאדם המודט מתחיל להפעיל אזורים חדשים במוח שבזמן רגיל אינם מופעלים. מחקר נוסף מאוניברסיטת הרווארד היוקרתית מוצא ממצאים דומים אחרי 8 שבועות בלבד של תרגול 10 דקות מדיטציה ביום נצפים שינויים משמעותיים במבנה המוח ובחוויית המתרגלים. מכך הסיקו שרשרת של מסקנות, כמו: מבנה המוח שלנו גמיש וניתן לשינוי ועיצוב מחדש ניתן להשפיע במדיטציה על מידת החמלה והמודעות כלפי רגשות של האחר יכולות קוגניטיביות רבות משתפרות באמצעות התרגול אז אלו כבר עובדות מדעיות שתרגול מנטלי ממש משנה את המוח ולכן משנה את ההתנהגות וגם את החוויה והתפיסה של המתרגלים. איך זה עובד בפועל? מחשבות יוצרות דרכים המחברות בין חלקים שונים במוח. במוח שלנו יש נוירונים, ביניהם יש מעבירים עצביים, שהם כמו מסלולים. ככל שנחזור על פעולה / מחשבה יותר כך המסלול ... מהחוץ אל הפנים. לסיכום על ידי תרגול יומי קצר, ניתן להשפיע בקלות על היכולות המנטליות שלנו ולשנות את מבנה המוח שלנו אותי זה מרגש ומחבר אותי לתחושת יכולת ועוצמה אדירה!! רוציםגם אתם להתחיל לתרגל ולשנות את מבנה המוח שלכם? לא צריך להיות נזירים בודהיסטיים בשביל זה אפשר לעשות את זה ממש כאן ובקלות! לחצו כאן עכשיו (מדיטציה ...

האם וכיצד ניתן לשלוט במחשבות בצורה פשוטה? איך המוח והמחשבות שלנו עובדים? מחשבות. כיצד הן עובדות? האם ניתן לשלוט בהן? כיצד באפשרותו של אדם לבחור על מה לחשוב? ... על ידי זה שתחשוב על משהו אחר ופשוט תתעלם מאותה המחשבה הלא חיובית לחלוטין כאילו היא לא קיימת בכלל! המוח של האדם חושב כל הזמן כולל כאשר הוא ישן, מה שבעצם יוצר את החלומות. רק מאחר שלפעמים השינה עמוקה לכן לא זוכרים את המחשבות שהיו בשעת השינה, אבל בפועל, המוח של האדם חושב כל הזמן. יחד עם זאת, המוח האנושי לא מסוגל לחשוב על 2 דברים במקביל אלא רק על דבר 1 בלבד בזמן נתון. גם כאשר נדמה ... לחלוטין, כי כל דבר לעולם יהיה חסר את ההפך של המהות שלו כפי שהתבאר כאן. נמצא אם כן כי המוח של האדם מוגבל לחשוב בנקודה מסוימת בציר הזמן רק מחשבה אחת בלבד. והדבר הזה כמובן הוא זה שמאפשר לנו ... שמנווט בין המחשבות) ולכן כאשר אנחנו באמת רוצים להתרכז במשהו, אנחנו חייבים להיות קשובים רק לאותו הדבר בלבד, כי המוח האנושי מסוגל לחשוב בזמן נתון רק על דבר 1 בלבד. וזה הדבר שבעצם מאפשר לנו לא לחשוב על משהו, ... ניתן מבחינת הפיזיקה להגיע לקור / חום אין סופי שתלויים כמובן ברמת האנרגיה, כך גם לא ניתן להגיע לחושך מוחלט לחלוטין בלי שום רכיב של אור ולהפך. בדיוק כמו שאין מספר הכי גדול / קטן). ולכן לנסות לגרש את ...

זיכרון - היכן נמצא הזיכרון שלנו, מה ואיך אנו זוכרים? נפלאות התבונה של המוח האנושי היכן נמצא הזיכרון שלנו, מה ואיך אנו זוכרים? דיון במוח האנושי הוא הנושא המרתק ביותר הקיים היום ועדין הוא חידה בהרבה מובנים. מחקרים רבים נעשו על המוח האנושי והרבה ידע הצטבר, ידע המאפשר הצצה חלקית בלבד. פיתוח מכונות ה - F -MRI, מאפשר לאתר פעילות חשמלית במוח בביצוע פעולות שונות שלנו. אבל וזה אבל גדול מאוד, רב הנסתר על הגלוי וישנם תחומים ופעילויות שונות, שאין לנו ... בערך ל 500, 000 תקליטורי DVD (מחשב טוב היום מגיע לנפח זיכרון של 70 תקליטורי DVD). אז איך זה שמוחנו לא גדל? ואפילו שאנו מאריכים חיים מוחנו מתכווץ, שתיאורטית הוא אמור לגדול מבלי לאבד מידע. לנושא מקום איחסון הזיכרון שלנו אם לא במוח, חשבתי שאולי לאלוהות יש רשת אינטרנט מהירה, כמו רשת של בזק NGN המקושרת עם שרתים עצומים של GOOGEL או ... זיכרון (בעזרת הרישיון האנושי שלנו), שלאף אחד אחר אין גישה לזיכרון שלנו ברשת הזו. אולי זה כך? ובכן לא. המוח האנושי הוא מחשב העל הטוב ביותר בעולם היום, זוכר מה שהוא רוצה, שולף מה שהוא רוצה ויוצר מה שהוא רוצה, אבל זה קצת יותר מורכב. כשבודקים כיצד המוח שלנו זוכר תמונות או כל אירוע חושי אחר? בנושא הזה יש קצת יותר מידע מדעי. ניקח לדוגמה את איבר הראיה: כל תמונה שמעובדת או נקלטת במוחנו עי איבר העין, המעובד בחלוקה לתאים הבסיסיים שנקראים פיקסלים (תאים בעלי 3 צבעים, אדום ירוק וכחול RGB) בדיוק כמו ... במספר הפיקסלים משאר אזורי רשתית העין. במקביל מרכז הרשתית של העין תופס נפח גדול מאוד מאזור הקליטה במפת הפיקסלים במוח שלנו. לדוגמה: תמונת אדם בפארק שעשועים, הפנים של האדם יתפסו כ - 50% משטח מרכז הקליטה ושאר התמונה יקבל ... ושוב, כל עוד אנחנו מתבוננים בתמונה הנתונה והחשוב ביותר לעולם לא סורק את התמונה כולה. בואו נסכם נקודה זו: המוח קולט תמונות ברמה של פיקסלים בודדים אבל מייחס חשיבות יותר גדולה לנקודות מרכזיות בתמונה היום יומית שלנו. וזאת למדנו מחוסר הסימטריות בקליטה של התמונה הכוללת וההתמקדות בנקודות מרכזיות. המוח שלנו קולט שינויים עי אלגוריים מתמטים מתוחכמים הקיימים בו ומשווה שינוי ביחס לתמונה קיימת נלמדת מאירוע קודם. לדוגמה: אם ... או לפני 10 שנים פגשתי מישהו ונפגש שוב היום והאדם יצבע את שערו, נבחין מיד בשינוי ביחס לתמונה הקיימת במוחנו (אירוע ספציפי זה יותר נפוץ במוח הנשי מאשר בגברי, הגברים שמים לב פחות לפרטים ויותר לתמונה הכוללת). נוכל לזהות את האדם, לחבר אותו לחוויה, לריח, לרגש, לאותה סיטואציה, אבל לא נזכור במדויק כל פיקסל ופיקסל בתמונתו. המוח שלנו הוא מוח לומד ובעיקר הוא עושה זאת עי התמקדות בנקודות ו/או חוויות מאורעות ואירועים מסויימים ופחות בתמונה הכוללת וככל שעובר הזמן ... מהילדות שלנו. שלמה אחי, לדוגמה, תיאר בסרט אירוע שקרה לי, שלהפתעתי גיליתי שאני זוכר אותו אחרת לגמרי, ובכן למה? המוח האנושי זוכר חוויות מאורעות ואירועים, מפעיל אלגוריים מתמטים, כדי להבחין בשינויים ביחס לתמונה הקיימת ושומר בצורה חלקית את החוויות ... שלובש הרוכב על הגמל והתקבלו תשובות שונות שלמעשה אין רוכב על הגמל בעטיפת קופסת הסיגריות CAMEL. לסיכום נושא הזיכרון: המוח האנושי מגדיר לנו מי אנו? ומה אנו? ולאן פנינו מועדות? המוח האנושי זוכר חוויות מאורעות ואירועים, ברמת החוויה הרגשית והחושית. המוח האנושי משווה למאגר הידע שיש ברשותו שנלמד בעבר. המוח האנושי זוכר רק חלק מהחוויות, מאורעות ואירועים. תלוי ברמת החשיבות או תשומת הלב שהקדשנו לנושא, היות והתמונה הכוללת לא מושלמת. המוח הוא מחשב העל הטוב ביותר בשוק היום, שמסוגל על בסיס החוויות מאורעות ואירועים שעברנו להשלים את החסר. למעשה, אנחנו לא מודעים לכל התמונה הכוללת סביבנו, אלא למה שהורגלנו לו ולכן המוח הוא גם יוצר המציאות שלנו על הבסיס של החוויות, המאורעות והאירועים שלמד ולכן אם נטמיע את החיובי, נזמן חיובי, ואם נטמיע את השלילי נזמן שלילי. בכל מקרה במצב זה ניתן להניח שהמוח מצפין את המידע הנלמד ולכן יתכן שהמוח האנושי לא זקוק לכל כך הרבה זיכרון כמו שהנחנו בתחילת המאמר. המשורר הבריטי בן המאה השבע עשרה גון דריין ... המנהגים מעצבים אותנו, למעשה מיום היוולדנו הסביבה, ההורים ואחר כך אנחנו מעצבים לנו מנהגים שבסופו של דבר מעצבים אותנו. המוח האנושי יוצר לנו את המציאות שאנחנו מכירים עי למידה והשוואה למה שקיים בתוכו. למשל מלחמה בין שני עמים אחד ...

... אני רוצה לחזור להגדרה של התודעה, האלהים: התודעה היא המקום בו קולט האדם את הנתונים שכבר עברו עיבוד טכני במוח ומסווג אותם, ממיין אותם. אם כן, אני יכול לקלוט נתונים מסויימים בתודעתי שכבר עובדו טכנית במוחי - היינו שכבר הבנתי אותם, או אז אשקול את הדברים ואשרטט מסגרת חשיבה מסויימת שתנחה אותי בהמשך. הבה נקרא ... התודעה האנושית, איפוא, מגיעים רק בדרך האנושית הטיפוסית, במתכונת החשיבה האנושית הרגילה: האדם קולט נתונים בתודעתו שכבר עובדו טכנית במוחו, ומשרטט על פיהם את מסגרת החשיבה שתצטרף לאחותיה ותרחיב את אופקי התודעה. באופן הזה מגרה את השאיפה שלו הנשלטת ... לתודעה האנושית (אבל המקורית) - מה היא רואה ברגע זה, מה אני האדם רואה, אילו נתונים מעובדים אני מקבל מהמוח שלי ואיזו מסגרת חשיבה מצטיירת בתודעתי כתוצאה ישירה מהנתונים המעובדים האלו? בטקסט התנכי, אנו מרגישים את היד שמשתלבת עם ... ולהגיע אל הרגע הקסום ההוא... תודעה, הגדרתי לעיל, היא המקום בו קולט האדם את הנתונים שכבר עברו עיבוד טכני במוחו ומסווג אותם, ממיין אותם. תיארתי את התודעה כ - מקום בו נעשים הדברים... אולם אין הכוונה לחלל מסויים, אין הכוונה להגיע אל מקום מוגדר בגוף או במוח ולהצביע עליו כזה המקום... מקום בעברית התנכית הוא הרמה או השלב אליו מגיע הדבר. במילים אחרות, התודעה, כהיא זו, ... לפעולה כאשר שלב עיבוד הנתונים מגיע לסיומו. אינני צריך את התודעה בשביל לחשב משוואה מתמטית, זאת העבודה השחורה של המוח, אולם וכאשר מסתיימת עבודת המוח וכבר יש באמתחתי את התוצאה - את הנתונים המעובדים, ובעצם הרגע הזה נכנסת התודעה למשחק, כאשר האדם נדרש לתוצאה ... אותו על הצד הטוב ביותר. כאן מנגנון התודעה נכנס לפעולה. אין כמעט קשר בין מנגנון התודעה לפעולות הטכניות של המוח, הקשר הזה מגיע לקיצו עם קבלת הנתונים המעובדים מהמוח והעברתם לחדר הפיקוד של התודעה. אין ולמעשה אפילו קשר סמלי בין המוח לתודעה, אדם בעל רמת אינטלגנציה גבוהה יכול לפתור את הקושיה המתמטית המסובכת ביותר אך לא בהכרח יכול לנהל את ... אינטואיציה, היינו שהוא יודע לעשות שימוש בתודעה ללא קשר הכרחי לחשיבה, יש לו תפיסה בלתי אמצעית. אין קשר בין המוח לתודעה. המוח עושה את העבודה שחורה, מכין את הנתונים המעובדים ומוסרם לתודעה, מכאן והלאה נכנס למשחק מנגנון חדש וטון חדש... האווירה והטון הטכניים של המוח נעלמים מהזירה, ובמקומם נכנסת התודעה והמטה שלה, הם נותנים מעכשיו את הטון. הבה נחזור שוב אל הקטע בו נכנסת התודעה לפעולה, ונריץ את הקטע הזה בהילוך איטי... עברנו בשעה טובה ומוצלחת את השלב הראשון, המוח עיבד את הנתונים ומסרם אל התודעה, וברגע זה היא נכנסת לפעולה. מה הם הקושיות שמתבקשת התודעה להתמודד איתם ברגע ... את ההנאה מתמונה, ונלך לרצון יותר מורכב... יש בידי עוגה ואני רוצה לאכול אותה. הנתונים המעובדים שזה עתה העביר המוח אל התודעה הם כדלקמן: העוגה הזאת טעימה שמכילה 1000 קלוריות, ויכול להגרם נזק לגוף אם תיאכל, אלה הם הנתונים היבשים שהמוח עיבד, ועכשיו תורה של התודעה להשתמש בנתונים המעובדים האלה ולהחליט: להכניס לפה או לא? נו... אם המדובר היה ברובוט אינטלגנט נטול תודעה, אזי הרובוט הזה היה מניח מיד את העוגה בצד ולא מכניסה לפה, כי המוח עיבד נתונים ברורים, העוגה והקלוריות שבה יזיקו לגוף, אבל במקרה שלפנינו ישנם שני גורמים שאינם נמצאים ברובוט: תודעה ורצון. ... סוף מסגרות חשיבה שדרכן מכופפת התודעה את הרצון או מתכופפת בפניו. יש מי שאוכל מיד את העוגה ומצפצף על המוח, יש מי שמתעלם חלקית מנתוני המוח ואוכל חצי עוגה, ויש מי ששועה לנתוני המוח המדויקים ושם את העוגה בצד, כל אחד ומסגרת החשיבה שלו. מכאן אני מזהה את הגורמים האלה: רצון, תודעה, ומסגרת חשיבה. אם כן וברגע קבלת הנתונים המעובדים מהמוח, הבעיה שהתודעה מתמודדת איתה היא, להגיע אל הרצון המקורי ולהוציאו לפועל, ולא תמיד הרצון המקורי הוא לאכול עוגה, כי ...

דיאטה / הרזיה - לגייס את המוח למען ירידה במשקל! ההשמנה היא מחלת המאה יותר ויותר אנשים בעולם סובלים מאכילה כפייתית ומעודף משקל. מדוע קשה לנו לרדת במשקל? איך מגייסים את המוח למען ירידה במשקל? מה מסתתר מאחורי ההשמנה? מהם דפוסי האכילה שלנו? מאמר זה עוסק בדפוסים המנהלים את חיינו בנוגע ... יתר, עפי לואיז היי, הוא אהבה עצמית הערכה עצמית ותחושת ביטחון הנובעת מידיעת כוחן של המחשבות. איך לגייס את המוח למען הדיאטה? למוח שלנו יש יכולות מעבר לכל דמיון ו ניתן לגייס אותו למטרות רבות. באמצעות טכניקות של - N. L. P. ...

... מהו הצד הראשון ביצירת המציאות שלך? מה היא מציאות? איך מייצרים אותה? האם יש קשר בין המציאות לדפוסים שלנו? למוח שלנו ישנן יכולות שלפעמים קשה לנו לאמין בהם. אחת היכולות של המוח - היא לייצר את המציאות ואת העולם מחוצה לנו. מה זאת אומרת וכיצד זה עובד? יצירת המציאות שלך היא יחס גומלין בין מה שקורה בתוכך, במוח שלך, במחשבות שלך, ברגשות שלך, במערכת העצבים שלך, באופן הסתכלות שלך על העולם דרך הדפוסים שלך, לבין מה שקורה ... שלנו מסוננת דרך איברי החישה שלנו. העין שלנו רואה בכל שנייה מיליוני פריטים של מידע, ממש כמו מצלמה, אך המוח קולט רק חלק קטן מאוד מהם. עצוב, לא? אנחנו מייצרים את עצמנו בהתאם למה שאנו חושבים על עצמנו. אנחנו ... מריחים, טועמים, מרגישים ואנחנו מאוד שרויים באופן חושי במציאות שלנו. תחושת המציאות שלנו מסוננת דרך איברי החישה שלנו שנמצאים במוח הרגשי. המוח הרגשי הוא החלק הפעיל ביותר במוח. מכירים את המשפט: אוי, אתה כזה רגשי? אז שתדעו לכם, מדובר בדיוק בחלק הזה של המוח. המוח הרגשי אחראי על אספקת אנרגיה לשם המשך תפקודו של הגוף הפיזי, הוא גם אחראי על הרגשות שאנו חווים. המוח מעבד 400 מיליוני פיסות מידע בשנייה, אך אנו ערים רק ל 2000 מהן. זא המוח הרגשי שלנו מסנן את רוב המידע הלא מוכר לו ומשאיר רק את מה שכבר ידוע לו. זה אומר שהמציאות נבנת במוח שלנו כל הזמן. העיניים הן מעין מצלמה, שמצלמת את הכל, אבל הן לא נותנות שום משמעות לתמונות אלה. יש ... בשולחן עריכה, כדי לחבר את הכל ביחד. לחבר סרט שעוסק במהות חייך והעולם שלך. שולחן עריכה זה היום הוא המוח הרגשי. המוח הרגשי הינו מערכת מידע סגורה וקבועה המכיל את המידע הרגשי שהוטבע בילדות עד גיל 12 וממחזר אותו כל הזמן. ... חייך תהיה בחוויה שאתה לא יודע מספיק ושאתה טיפש, גם אם תלמד הרבה. הקשר בין דפוסים נרכשים לבין המציאות המוח שלנו לא רואה מציאות. הוא רואה רק את הדפוסים שלנו. מעבר לזה הוא לא רואה כלום. נקודת מבטו הסובייקטיבית של מוחנו ניזונה מתרגום העולם, גירויים מבחוץ ומדפוסים שרכשנו בילדותינו. המוח שלנו יודע להקרין את התמונות שקיימות בתוכו (ממש כמו מצלמה) החוצה והתוצאה חוזרת אלינו במציאות שלנו בסביבתנו. אם למשל ... הוא מקום רע וזה מחזק את הדפוסים שלי עוד יותר. אני בעצם לא יכול לראות את האפשרויות אחרות, כי במוח שלי אין הגדרה של משהו אחר. אני פשוט לא אראה את אותם אנשים הטובים, השמחים, שאפשר לסמוך עליהם. אותו ... מאימי ולא הייתה בניהם תקשורת תקינה - אני לא אוכל ליצור תקשורת במערכת זוגית שלי (כיוון שאין מידע כזה במוח שלי) ובמערכת זוגית שלי יהיה ריחוק והרבה עצבים מצידו או מצידי. כמה פעמים אנחנו מביאים את עצמנו לזוגיות שאנו ... מה שאנו רוצים. אז אם יש לי הגדרה של מה שאני לא רוצה - זה מה שאני אביא לעולמי. המוח שלנו לא מזהה בהגדרות את המילה לא. לא נמוך, לא שמן, לא קירח... הוא רואה את התמונה. התמונה שהוא ... האלה במשך 21 יום עוזרת להן להפוך לחלק ממני. כך תתחיל להיווצר מציאות חדשה, טובה יותר, ממקום אחר לגמרי במוח שלנו, שמחובר לרצון שלנו. הדרך לשנות את המציאות היא לשנות את הדרך החשיבה שלך לגבי אותם הדברים המוכרים, עי ...