... חושב? חלק 2 המשך מכאן איך המוח שלנו מזהה פרצופים ? איך נוצרת אינטואיציה ? איך המוח שלנו חושב ? חלק 1. כשאנחנו קוראים טקסט מטושטש גם אז לדוגמה המוח שלנו מבצע הצלבה של
תבניות של צורות של מילים, כאשר אנחנו מתחילים לקרוא פתגם ויודעים את הסוף שלו גם בלי לקרוא את כולו גם כאן יש בעצם הצלבה של מידע, גם זהו בעצם סוג של אינטואיציה אך שהיא ... שבפועל, גם כאשר אנחנו מזהים את החפצים שמולנו, גם כאן יש בעצם חישובים שהמוח שלנו עושה. ואיך הוא עושה זאת? נניח שהמוח שלנו מנסה לזהות פנים של בן אדם, כיצד הוא יודע מאיזו
תבנית להתחיל להצליב מידע קודם? הרי יש אין סוף אפשרויות
לתבניות שניתן ליצור מפנים של בן אדם ואיך המוח שלנו ידע מה לעשות קודם? התשובה על כך היא כי המוח שלנו נצמד ומבצע את הפעולה לפי התכלית של המשימה. כפי שכבר התבאר הצלחה של ... של אדם, אז כפי שהוזכר קודם הוא יכול לעשות זאת לדוגמה על ידי איתור של מכנה משותף לא מורכב מידי אך גם לא נפוץ כגון צלקת על הפנים לדוגמה ויכול גם לעשות זאת על ידי השוואת
תבניות מורכבות יותר של נניח היחס המדויק בין חלקי הפנים. המוח שלנו בגלל שהוא חכם הוא גם כל הזמן מבצע תיעדוף של ההשוואות השונות. המוח שלנו יודע לעשות מיפוי מהיר לפי סוג
התבניות ביחס שלהן לתוצאה. במידה והתוצאה הרצויה היא זיהוי הפנים, אז אדם פחות חכם לדוגמה יתחיל תמיד לבצע את ההשוואה לפי נניח היחס בין חלקי הפנים השונים. לעומת זאת אדם ... דברים בולטים יותר וייחודיים יותר בפנים של האדם שמולו כגון צלקת וכיוב כנל (כפי שאכן רובנו עושים) ורק אם הוא לא יצליח למצוא התאמה, רק אז הוא יעלה את רמת הקושי של השוואת
התבניות השונות. זא שהמוח שלנו לא רק מבצע התאמה של מספר מדהים של
תבניות ומכנים משותפים בכל רגע נתון, אלא גם מבצע בכל רגע נתון תיעדוף של מה להשוות למה ואיך להשוות לפי רמת הקושי ולפי התוצאה הרצויה. נניח שאנחנו קוראים מילה מסוימת ... זה מעין משהו שהמוח שלנו גורם לנו להרגיש שהוא אכן כך גם בלי שאנחנו מבינים במודע שלנו מדוע הוא אכן כך. ואיך זה קורה? זה קורה בגלל שהמוח שלנו מוצא במה שאנחנו רואים
תבניות מסוימות שעושות לנו אסוציאציות שונות של דברים שונים שדומים בצורה כלשהי
לתבנית של מה שאנחנו רואים כרגע מולנו. לעיתים גם הדמיון הוא אפילו ברמת
התבנית בלבד. לדוגמה אנחנו רגילים שכאשר קורה משהו בצורה x נובע ממנו y. אם קורה כרגע משהו
שהתבנית שלו היא חדשה, אנחנו מנסים למצוא דמיון בין
התבניות שאנחנו מכירים לבין
התבנית החדשה. במקרה כזה הדמיון הוא לא בין המקרה הנוכחי לבין
תבנית מוכרת, אלא בין
תבנית חדשה לבין
תבניות אחרות. כל הדברים האלו קורים במוח שלנו כל הזמן והוא בעצם מייצר את האינטואיציה שלנו. ובגלל שמדובר בדברים דקים מאוד ובגלל שאנחנו הרי לא מודעים לעצמנו בצורה מלאה, ... מאפשר להם לזהות באינטואיציה שלהם מי אמין יותר ומי פחות, מה כדאי לעשות ומה לא. כי הם לא ממש עושים את החישוב מחדש בכל פעם מחדש, המוח שלהם לוקח את המידע שמולם, מפרק אותו
לתבניות עפ רמת ההתאמה לתוצאה הרצויה (כגון בדיקת אמינות של הדובר) ופשוט משווה את
התבניות האפשריות שעומדות מולם
לתבניות אחרות שכבר קיימות אצלם. וזה גם מה שגורם לטעויות שונות, כי לפעמים בגלל שלא מבוצע חישוב אלא רק מתבצעת התאמה של
תבניות, אז לפעמים המכנה המשותף לא מתאים בשלמות ולפעמים יש הבדלים קטנים שמנגנון ההתאמה או שלא שם אליהם לב, או שהוא פשוט לא ייחס להם חשיבות וזה מה שיוצר לפעמים טעויות ... ללמוד מהנסיון של עצמו, אחרי שהוא טועה, הוא מנתח בשכל שלו את הטעות שקרתה ובעצם מוצא את ההבדל הדק שבין המקרה הנוכחי לבין המקרים שקרו לו בעבר, ועל ידי זה הוא בעצם יוצר
תבנית חדשה שבה הוא ישתמש בעתיד במקרים אחרים. לסיכום, האינטואיציה שלנו נובעת מכך שהמוח שלנו קולט מידע נוסף בתת מודע שלנו. המוח שלנו מבצע פעולות ניתוח שונות ומייצר לנו ... מסוגלים לזהות פרצופים שונים? מדוע לוקח לנו לפעמים זמן להיזכר מהיכן אדם כלשהו מוכר לנו? כיצד המוח שלנו מזהה טקסט? כיצד המוח שלנו קורא טקסט מטושטש? כיצד המוח שלנו יוצר
תבניות של דברים שונים? כיצד מבצע המוח שלנו הצלבה בין
תבניות שונות? כיצד באפשרותנו להשפיע ולשפר את הליבה של יכולות החישוב של המוח שלנו? איך המוח של שחמטאים עובד? איך עובדת אינטואיציה של שחקי שחמט? איך שחקני שחמט אלופי ...