... נתפסות בבהירות כאשר דברים או אובייקטים נראים, נשמעים, מריחים, נטעמים, באים במגע, או עולים במחשבה. עלינו לעשות את עצמנו מודעים לתופעות האלו על ידי
התבוננות בהן וציון שלהן באופן הבא: ראייה, ראייה, שמיעה, שמיעה, הרחה, הרחה, טעימה, טעימה, נגיעה, נגיעה, או חשיבה, חשיבה (ii). בכל פעם שהמתרגל ... נשימה, הבטן עולה ויורדת - התנועה הזו תמיד ברורה וניכרת. זה המאפיין החומרי הידוע כאלמנט התנועה (vyodhtu), על המתרגל להתחיל בציון התנועה הזו. על ידי
התבוננות מנטלית בתנועת הבטן אתה תגלה שהבטן עולה כאשר אתה שואף, ויורדת כאשר אתה נושף. עליך לציין מנטלית את העלייה כ - עלייה, ואת הירידה כ - ... והירידה של הבטן כפי שהם קורים. ציין אותם מנטלית, לא מילולית. במדיטצית ויפסנא, השם או מה שאתה אומר לא משנים. מה שמשנה באמת הוא לדעת או לתפוס. בזמן
ההתבוננות בעליית הבטן, עשה זו מתחילתה של התנועה עד סופה כאילו אתה רואה אותה במו עיניך. עשה זאת גם עם תנועת הירידה. התבונן בתנועת העלייה בדרך כזו ... בהתאמה מלאה עם התנועה עצמה. התנועה והמודעות המנטלית אליה אמורים לחפוף בדיוק כמו שאבן נזרקת פוגעת במטרה. פעל בדומה גם לגבי תנועת הירידה. בזמן שאתה
מתבונן מנטלית בתנועת הבטן התודעה שלך עלולה לנדוד למקומות אחרים (כמו חשיבה). גם את זה חייבים לציין מנטלית נדידה, נדידה. כאשר מציינים זאת פעם או ... אם אתה תופס, תפיסה. אם אתה מהרהר, הרהור. אם אתה מרגיש מאושר, אושר. אם אתה מרגיש משועמם, שעמום. אם אתה מרגיש שמח, שמחה. אם אתה מרגיש מיואש, יאוש.
התבוננות בכל הפעילויות האלו של ההכרה נקרא ציטאנופסנה (cittnupassan). כיוון שאנו נכשלים לציין את כל פעילויות ההכרה האלו, אנו נוטים לזהות אותם עם ... בפעילויות ההכרה ולדעת את טבען כפי שהן. אם כך, עלינו לציין כל פעולת הכרה בדיוק ברגע בו היא מופיעה. כאשר היא מצויינת, היא נוטה להעלם, ואז אנו חוזרים
להתבוננות בעלייה והירידה של הבטן. כאשר אתה יושב למדוט לזמן ארוך, תחושות של נוקשות וחום יופיעו בגופך. גם אלו צריכות להיות מצויינות בתשומת לב. בדומה גם עם הרגשות של כאב ועייפות. כל התחושות וההרגשות האלו הן דוקהוודנא (dukkhavedan, הרגשות אי - נוחות),
התבוננות בהן היא ודאנופסנה (vedannupassan). הכישלון או אי ההצלחה לציין תחושות אלו גורם לך לחשוב, אני נוקשה, חם לי, כואב לי. עד לפני רגע הייתי ... נוקשות או חום, חום. תחושות לא נעימות מתונות ייעלמו אם המתרגל יתבונן בהן בסבלנות. כאשר הריכוז חזק, אפילו תחושות עזות נוטות להעלם. אז המתרגל חוזר
להתבוננות בעלייה והירידה של הבטן. כמובן שהמתרגל יהיה חייב לשנות את תנוחת גופו אם התחושות לא נעלמות אפילו לאחר זמן
התבוננות ארוך, או אם הן הופכות בלתי נסבלות. על המתרגל להתחיל בציון רצון לשנות תנוחה, רצון לשנות תנוחה. אם המתרגל מרים את זרועו, עליו לציין זאת ... מניח אותה, ציין זאת כ - הורדה, הורדה. כאשר אין יותר תנועה, חזור להתיידע לעליית וירידת הבטן. אסור שיהיו מרווחים או השהיות, אלא רציפות מלאה בין פעולת
התבוננות קודמת לזו שאחריה, בין מצב ריכוז (samdhi) אחד למשנהו, בין פעולת חקירה קודמת לזו העוקבת. רק אז ייווצרו שלבי בגרות עוקבים ומתקדמים בהבנה ... קימה, קימה. ויותר מכך: למרות שהעיניים רואות, המודט חייב להתנהג כמו עיוור. בדומה גם כשהאוזניים שומעות. בזמן שהמודט עושה מדיטציה הוא צריך לדאוג רק
להתבוננות וציון. מה שהוא רואה או שומע הם לא הדאגה שלו. לכן לא משנה אילו דברים מוזרים או מעניינים הוא רואה או שומע, עליו להתנהג כאילו הוא לא רואה ... ימין או שמאל. עליך להיות מודע לכל התנועות המעורבות בזו אחר זו, מהרמת הרגל עד להורדתה. ציין כל צעד שנלקח, בין אם הוא ברגל ימין או שמאל. זו הדרך
להתבוננות וציון כאשר המתרגל הולך במהירות. זה יספיק אם תציין באופן זה כאשר אתה הולך מהר או הולך מרחק מה. כאשר הולכים לאט או בהליכת מדיטציה ... לעליית כף הרגל. בדומה גם כאשר כף הרגל יורדת, על המתרגל להיות מודע לנפילה הכבדה של כף הרגל. על המתרגל ללכת ולציין עלייה, ירידה עם כל צעד. תהליך
ההתבוננות והציון יהיה קל יותר לאחר כיומיים. אז המשך לציון שלושת התנועות כפי שתואר קודם, כ - הרמה, קידום, הורדה. בתחילה יהיה מספיק לציין תנועה ... בכל כוחו להשיג ארהנטיות במשך הלילה שלפני האסיפה הבודהיסטית הראשונה. הוא תרגל כל אותו הלילה מדיטצית ויפסנא הידועה כקאיגטאסטי (kyagatsati), כשהוא
מתבונן ומציין את צעדיו, ימין ושמאל, הרמה קידום והורדה של כף הרגל, ציון של כל אירוע, כולל הכוונה ללכת והתנועות הפיזיות הכרוכות בהליכה. למרות ... בטח לא תשנה הרבה. כל התנועות הכרוכות במעבר לשכיבה, כולל סידור הזרועות והרגליים, צריכות להיות מצוינות בתשומת לב ללא הפסקה. אם אין תנועה עליך לחזור
להתבוננות וציון העלייה והירידה של הבטן. אפילו כאשר נהיה מאוחר ומגיע הזמן לישון, על המתרגל לא להפסיק את
ההתבוננות. מתרגל רציני ונמרץ באמת צריך לתרגל מודעות כאילו ויתר על השינה בכלל. על המתרגל להמשיך ולמדוט עד שהוא נרדם. אם המודעות חזקה, המתרגל לא ... המתחיל חושב שארבע שעות שינה אינן מספיקות לבריאותו, הוא יכול להאריך אותן לחמש או שש שעות. שש שעות יספיקו לבטח. מייד עם ההתעוררות על המתרגל להמשיך
בהתבוננות. המתרגל אשר נחוש להשיג את ידיעת הדרך ופרי ידיעת הדרך צריך לנוח מתרגול המדיטציה רק כאשר הוא ישן. בכל זמן אחר, בכל רגע שהוא ער, עליו ... כ - ישיבה, ישיבה. אם הוא עושה תנועות כלשהן כשהוא מארגן את ידיו ורגליו, גם התנועות האלו צריכות להיות מצוינות. אם אין שינויים כאלו, על המתרגל לשוב
להתבוננות בתנועות העלייה והירידה של הבטן. המתרגל צריך להתבונן כאשר הוא רוחץ את פניו וכאשר הוא מתרחץ. כיוון שהתנועות הכרוכות בפעילויות האלו הן די ... הרמה, הורדה כשאתה הולך לאט. כאשר אתה יושב ללא מעשה, התבונן בעליית וירידת הבטן. עשה זאת גם כאשר אתה שוכב אם אין דבר אחר להתבונן בו במיוחד. כאשר אתה
מתבונן כך, אם המחשבות נודדות, ציין את פעילויות התודעה המופיעות. לאחר מכן חזור לעליית וירידת הבטן. התבונן גם בתחושות הנוקשות, כאב, אי - נוחות ... רק האובייקט הפיזי והפעולה המנטלית, המתרחשות בזו אחר זו. המודט יחווה, כשיגיע הזמן, באופן אישי ובצורה מוחשית את כל ההתרחשויות האלו. בזמן
ההתבוננות בעליית וירידת הבטן המתרגל יוכל להבחין בעליית הבטן כתופעה חומרית והפעולה המנטלית של הציון אותה כתופעה מנטלית, כך גם לגבי נפילת הבטן. כך המתרגל יבין בבהירות את ההתרחשות הסימולטאנית בזוגות של התופעה הפיזית - מנטלית הזו. בכל פעולה של
התבוננות, המתרגל ידע בבהירות שיש רק את האיכות החומרית הזו שהיא האובייקט של מודעות או קשב והאיכות המנטלית אשר מציינת אותה. הידע הזה נקרא ידע ...