... טוב בעולם:
בודהיזם, מדיטציה פסיכותרפיה אסתר פלד - חלק 1 הספר להרבות טוב בעולם:
בודהיזם , מדיטציה פסיכותרפיה מאוד שימח את לבי. מזה שנים שאני מועיד את עצמי ללמוד מעט
בודהיזם והתעצלתי לחפש איפה. על היהדות אני יודע קמצוץ של משהו. על הנצרות גם, אם לא מתוך לימוד הרי שקריאה וקולנוע הביאו אתם מעט ידע. על האסלאם אינני יודע דבר מלבד ... ביום וכמה חגים. לא חינכו אותנו להתעניין למרות שמן הראוי היה שכולנו נכיר מעט ממה שאומר האסלאם מכיוון שאנו מוקפים במאמינים בו. אך
הבודהיזם עניין אותי במבט מרחוק. מעט האנשים שפגשתי והיו
בודהיסטים היו אחרים לא בגלל מוצאם, אלא בשל איזו מהות שונה במקצת שיכולתי לחוש בה. הבטחתי לעצמי להתעניין ולא הגעתי. כעת יש לי הזדמנות לגעת בסקרנות בקצה אצבעותיי. להבנתי, בתורה
הבודהיסטית אין אל כמו זה שקיים בנצרות, ביהדות ובאסלאם. לא אל שמתנהג כמנהל חשבונות וסופר למאמיניו מה עשו ומה לא עשו.
בודהה איננו אלוהים: נוכחותו בחיים היא רוחנית.
הבודהיזם הוא רעיון פילוסופי בעיקרו, כזה הממליץ על דרך חיים ואינו תובע אלא מעט. הוא נותן התוויה לחיים אך לא תובע מילוי מצוות. פסל
הבודהה איננו
בודהה, נוכחותו רוחנית כשם שנוכחותנו אנחנו היא כזאת. יש יותר מזרם
בודהיסטי אחד. הקדום, האמצעי ששמו דרך האמצע, זה שהתפתח בסין ולאחר מכן ביפן וגם זרם טיבטי שונה במקצת. כולם משקפים התפתחות של הזרם הראשוני. אחרי ספר המפרש את הנצרות באמצעות פרשנות לאקניאנית פרי עטו של יצחק בנימיני, מוציאה הוצאת רסלינג ספר על
הבודהיזם והפסיכולוגיה. מה יכול להיות מעניין יותר? בספרה היפה והמעניין מאוד, משווה ומנגידה אסתר פלד שתי דרכי התייחסות לנפש ולרוח האנושית: זו של
הבודהיזם וזו של הפסיכולוגיה. יש הסבורים שיש איזושהי מתודה של פסיכותרפיה
בודהיסטית, מסבירה פלד במבוא לספר. למעשה, אין דבר כזה. טיפול
בודהיסטי מתחיל במדיטציה, אך הכרת
הבודהיזם יכול לתרום לחשיבתו של כל אדם. יותר ויותר אנשים במערב מתעניינים
בבודהיזם: האדם המערבי, שנראה שעייף מהמרד באל, מחפש לו תשובות אחרות לנפשו. הטיפול וההתייחסות לרוח האנושית היו תמיד בידי הדתות ונציגיהן. להן יש לכאורה את מצבור הידע הרוחני. ... ציטוט מדברי הרב קוק. האם אפשר להפריד את הדת והמוסר? הרי הדת היא שקבעה ומכוונת את המוסרי, את המותר והאסור. אחד הנושאים המרכזיים
בבודהיזם הוא עשיית טוב. בשיעור אמרה אחת התלמידות: את הטוב אני מוכנה לעשות אולם לעשות את הטוב בעיני ה, מקומם אותי הגישה הזו מובנת אך טמונה בה השאלה מהו טוב? , מה אמת המידה ... אלו המגיעים לטיפול מתוך סבל, לא מקשרים אותו באופן ישיר למוסריות. הקשר בין רוחניות ותיקון המידות התרחב. למתבונן המערבי נראה
שהבודהיסטים הם אנשים טובים יותר, ההיבט הרוחני, שהפך להיות חסר בתרבות המערבית, הפנה חלק ממחפשי התשובות לכיוון הניו אייג שהתפשט בשנים האחרונות, כלומר לחיי נפש בלי מחויבות דתית מסוימת. הפסיכותרפיה
והבודהיזם, כל אחד בדרכו, מנסים לשקם את רוח האדם במצבים קשים. דומני שהמושג המוכר ביותר המתקשר לרבים עם
בודהיזם הוא קארמה. חוק הקארמה גורס בפשטות שכל דבר שאנו עושים ברגע נתון הוא בעל השפעה, בין אם באופן מיידי ובין אם מאוחר יותר. לכל מעשה יש פירות: למעשה טוב פירות טובים - ולמעשה רע פירות באושים. גם המעשים וגם פירותיהם מצויים באחריות העושה. סיפור קטן שפותח את הספר מלמד על נושאו: אישה פנתה
לבודהה וביקשה שירפא את בנה הקטן. אמר לה: אם תביאי לי גרגירי חרדל מבית שאין בו סבל, ארפא אותו. חיפשה ולא מצאה.
הבודהה איננו מחולל ניסים ואין אדם שלא מכיר סבל. זו התמצית. אין אדם הפטור מהסבל, אין נסים, אך יש דרך לשנות את מהות החיים. ארבע אמיתות עומדות בבסיס
הבודהיזם וכולן עוסקות בסבל: לידה היא סבל, הזדקנות היא סבל, מחלה היא סבל, מוות הוא סבל, להיות מחובר אל מה שאינך אוהב הוא סבל, ולא להיות מחובר אל מה שאתה אוהב הוא סבל, לא ... מכירים. אך גם: אם היה לי אף יותר קטן, חזה יותר גדול, מכונית יותר גדולה, לו רק הייתה לי בת זוג אחרת, או יותר כסף, לא הייתי סובל.
בודהה אמר: כל דבר יכול להיות גורם לסבל אם נאחזים בו... אך שום דבר איננו תנאי לקיום הסבל. ההיאחזות היא הסבל. לא הדבר עצמו הוא הסבל. כל דבר שנאחזים בו הופך לגורם סבל. חמש הסקנדההות
הבודהיזם מכיר בחמישה תהליכים המאפיינים את התודעה האנושית כרוכים בשאלה כיצד תופס האדם את הסביבה, אוסף נתונים, מפרש אותם ופועל לפיהם. דבר זה מזכיר את הדחף הפרוידיאני וכל תיאוריה אחרת העוסקת בתפיסת המציאות והרגש. לחמשת התהליכים קוראים סקנדהה. הראשונה רופה (Rupa) היא הצורה, זו
שהבודהיסטים מתארים כזרם של נהר. בשלב הראשון מופיע רושם חושי: דמות, צליל, צבע. משהו הנתפס על ידי החושים. הסקנדהה השנייה, ודנה (Veddana), היא של הרגשה - זו האחראית לסיווג ... ומפריעים להם. החמישית היא ויגאנה (Vijana), המודעות, שהיא פסיבית כשלעצמה ומכילה את תוצאות הסקנדההות האחרות. הנחת הבסיס של החשיבה
הבודהיסטית זהה עם זו של הפסיכולוגיה. האדם מעצב את חייו במו ידיו בצורה שלרוב איננה מודעת.
הבודהיזם עוסק בשחרור מהסאמסקארה המכתיבה את היחסים שבין אדם לעצמו ולאחרים. השאלה המעניינת כאן היא כיצד יסייע הפסיכולוג במצב הזה ואיך
הבודהיזם יעשה זאת. צירופן של חמש הסקנדההות מהווה את החיבור ביו הווה לעבר, יוצר את תחושת האני והם אלו שייצרו את העתיד וגרמו לאני להגיד אני רוצה. האמת הראשונה הציגה בפנינו ...