בודהיזם - תקשורת של העברה אוראלית של הכתבים הבודהיסטים - 3 מימדים קוליים וויזואליים תהליך השינון הוא שמיעתי - קולי (aural). מבלי להסתמך על כלי עזר ויזואליים (visual mnemonic devices), הנזירים משננים לזיכרון את הטקסטים באמצעות קול והקראה. התמיכה היחידה היא במנגינה אליה מחברים את המילים. ברוב המנזרים מתאמנים בשינון הטקסטים על פי אותה מנגינה בה לאחר מכן מזמרים אותם. במנזרים חינוכיים לעיתים אין מנגינה קבועה על פיה משננים ... בתבניות הקוליות של הטקסט תוך התעלמות עד כמה שאפשר מהיבטים אחרים של הטקסט (כדוגמת המראה, תוכן או המשמעות). בתהליך השינון החניך אמנם מביט על דף כתוב, ולכן שינויים במראה של הכתוב (כדוגמת גרסא אחרת של טקסט זהה) עלולים להפריע בתהליך, סימן להשפעה של תבניות ויזואליות על תהליך השינון, אך לאחר שתהליך השינון מסתיים הטקסט הופך לקולי במלואו וכך מאבד את המימד הויזואלי שלו. לעיתים המשנן מסתמך על המילה המדוברת של המורה ... ויזואלי, אך תהליך שכזה אינו שכיח מאחר ודורש להקדיש זמן רב מצד המורה. שיגרת האימונים במקרים שכל היום מוקדש לשינון, הישיבה מסתיימת בסביבות הצהריים, ולאחר מכן החניך מתפנה לארוחת צהריים. את אחר הצהריים החניך מבלה באימון ושינון החלק שחדש שלמד, אלא אם כן המורה מאפשר לו לעשות דבר מה כגון לצאת לשחק עם הנזירים הצעירים האחרים. בערבים החניך מתאמן שוב בשינון הטקסט שנלמד קודם. הוא מתחיל בדיקלום החלק החדש שלמד בבוקר מספר פעמים עד שההגייתו רהוטה וחסרת מאמץ. לאחר מכן ... טעות בהגייה ועד מכות כאשר יש כישלון ממשי בזכירה. לאחר שהבחינה מסתיימת שוב מתחיל המעגל של העברת קטע חדש לשינון. סדר היום במנזר של חניכים נשמע כקקפוניה של דיקלומים כאשר בבקרים יש בליל של חניכים המדקלים כל אחד לעצמו ... נוצרת סוג של תחרות בה חניכים מנסים להיות הקול האחרון שישמע בישיבה מסויימת כדי להראות נחישות ושקדנות. התהליך של השינון והאימון אינו מבוצע רק על ידי נזירים ונזירות אלא גם על ידי אנשים שאינם נזירים, אשר רובם ישננו יותר מזמורים בעלי אופי ריטואלי וקטעים קצרים בעיקרם, וישתמשו באותם טכניקות כשל הנזירים. השינון נעשה בדרך כלל על שמיעה בלבד, מתוך הקשבה בעת ביצוע ריטואלים משפחתיים או ציבוריים. התועלת בשינון ודיקלום הטקסטים השינון מהווה אלמנט חשוב באימון המשמעתי של הנזירים. הוא מאגד את הנזירים אל תוך הקהילה בכך שהוא גורם להם לקחת ... נדרשים לשנן גם טקסטים של פרשנות. חלק מהחניכים מצליחים לזכור חלקים של כתבי פרשנות המקבילים למאות ואלפי דפי טקסט. שינון זה של כתבי הפרשנות יכול להיות לעזר בשני אופנים: 1. העלאת טענות בזמן דיונים שונים 2. כמודל לחיקוי לחניכים ... בחייהם של הנזירים. הנזיר המערבי ששמו גשה רב - טן (Geshe Rab-ten) מדגיש את חשיבות הידע האקטיבי המבוסס על שינון, בהשוואה לגישה המערבית בה הידע נשמר לרוב בספרים ומחברות התלמידים: למרות שבהתחלה זה היה קשה, בהדרגה גם אני התרגלתי לשינון, כך שגם שינון וגם דיקלום הלכו בקלות. במסורת האקדמאית המערבית, כתיבת הערות משחקת תפקיד חשוב, ורוב הידע נוטה להשאר בין דפי ספר הלימוד או המחברת. המקבילה שלנו למאגר הידע הייתה בראשנו באמצעות שינון. [36] כאשר הטקסטים נלמדים לזיכרון, משמעותם העמוקה מתגלית, והידע שהם מכילים הופך פעיל ושימושי, אחרת יש לאדם רק פיסות ... מגשים באמצעות הגוף את האמת העליונה ורואה אותה באופן חודר באמצעות חוכמה. (שוורץ, 2006, סוטרת צנקי 102) הבודהה רואה בשינון חלק בלתי נפרד מהדרך להבנת הלימוד, על החניך לזכור את ששמע ואז לבחון את הדברים במחשבתו ולאור ניסיונו. יש ... שחניך ילמד היה עליו לזכור את שנאמר ולכן מתוך כורח תלמידיו של הבודהה למדו בעל - פה את הוראותיו. שינון קשור בקשר עמוק ללמידה. הוא מאפשר לנזירים להטמיע את תוכן הטקסטים שהם לומדים. כפי שמנסח זאת וויליאם גרהם עצם ... של למידת הטקסט בעל - פה מפנימה אותו בדרך של הכרות אינטימית שאין אפילו עם ספר שקוראים לעיתים קרובות. שינון הוא ספיגה אינטימית של טקסט, והיכולת לצטט או לדקלם קטע מהזיכרון הוא משאב רוחני שמתחבר ישירות כפעולה של הגות, ... מעולם לא ניסתה להיות מוצפנת או חבויה, אלא פתוחה וזמינה. הטקסטים של שיחות הבודהה ותלמידיו ניחנים במאפיינים המוכוונים לקלות שינון ולימוד בעל - פה, בין אם זה פורמולות, פסקאות שגורות, חזרתיות ועזרים אחרים שהוזכרו קודם לכן. כך המסר שעובר הנו מגובש, מפורמט ובנוסח אחיד וברור עם הרבה כפילויות המאמתות זו את זו. המסורת תמכה בהעברת הטקסטים ויצרה מערכת שינון משוכללת שמשמרת אותם עד היום. בכך נוצרה על ידי הנזירים מערכת אחסון בעלת מהימנות גבוהה בעלת מנגנוני בקרה סטטיסטיים ... הטכנולוגיית החדשות כדוגמת האינטרנט מאפשרות לטקסטים למצוא נמענים בהעברה אישית בכל פינה בעולם בה יש קשר. 3. כעזרים לתמיכה בשינון האוראלי - אימון בשינון עצמי מול דף כתוב, שינון עם קלטת שמע המאפשרת להקשיב שוב ושוב לקטע מסויים שהתאמן עליו וכך הפחיתה את הצורך בהדרכה מצד המורה. טכנולוגיות ... פעמית, ולכן טעות שנעשית בזמן הטביעה מופצת וגורמת עיוותים של מוטציה תקשורתית. מאחר ואין מנגנוני בקרה ותיקון סטטיסטי כמו בשינון בקבוצה, כל טעות הטבועה בספר, קלטת שמע וכו תועבר הלאה. 2. על פי מדיום תקשורתי אוראלי או אורייני. הטעויות ... שלו, שהלכו בדרכו ופעלו על פי הלימוד כמו גם הפיצו אותה לנמענים רבים בארצות רבות. קהילה זו כוננה מערכת שינון משוכללת של הבהאנקה שרובם היו נזירים שהקדישו עצמם למשימת שימור הלימוד במדוייק. בעבודה זו נבחנו שלושת האספקטים של מערכת התקשורת הבודהיסטית - פעילות המסורת הבודהיסטית החל מהבודהה ותמיכתה בלימוד, מאפיינים יחודיים של הטקסטים האוראליים, ומערכת השינון שפועלת בקהילת הנזירים. הבודהה עצמו היה מעוניין בשימור התורה ולשם כך ניסח את הלימוד בפורמולות ותבניות הקלות להבנה ולזכירה ... הבנתם האישית את הלימוד הלאה במרוצת הדורות. המסורת הבודהיסטית המשיכה לשמר ולפתח את שיטת הלימוד כמו גם שיטות וטכניקות לשינון, בקרה ודיוק כדי למנוע עיוותים במסרים. המסורת אימצה טכנולוגיות תקשורת שונות כדי לתמוך בלימוד, בשימור ובהפצה של התורה הזו, ... שניתוח מבנה וסגנון של הטקסטים הכתובים יוכל לשפוך אור הטקסטים האוראליים שהיו המקור להם ולחשוף מאפיינים שהתעצבו כתוצאה מתהליכי השינון והשימור האוראלי. ואכן, מתוך ניתוח הטקסטים נמצאו מאפיינים רבים האופייניים לספרות אוראלית כגון פרומולות ופסקאות שגורות, חזרתיות, מאפיינים של עזרי שינון מכוונים כגון מיון, ארגון על פי אורך, וחלוקה לקבוצות, ומאפיינים של אנליטיים ופדגוגיים של רשימות ממוספרות, ניתוח הדרגתי, שאלות ... של קאנוניזציה אל קובץ סגור שכונה טיפיטקה והשתמשה בכלים והקשרים כמותיים והקשרים תוכניים של הטקסטים אשר שימשו את מערכת השינון בהקשר לבהאנקה אשר הופקדו לשמר חלקים שונים של קורפוס הטקסט ויצרו סדר ויעילות באיתור טקסט מסויים. שימור אוראלי של טקסטים הנו בעל יתרונות מובחנים אשר המסורת עשתה בהן שימוש. השינון נעשה מגיל צעיר ללא הבנה מילולית של הטקסטים ולא של משמעות הדברים, שימור זה היה מדוייק כיוון שהמשנן לא ... אישית, על זיכרון ועל הבנה מבוססת כך שאמיתות ואותנטיות הטקסט הייתה מעוגנת בשושלת של מורים ומשננים מוסמכים. האימון של השינון והבקרה המתמדת על דיוק משתקפים באסיפות הסדירות שמנהלים נזירים עד היום מספר פעמים בחודש כדי לשנן את הפטימוקהה, כללי ההתנהגות של הנזירים בצוותא. כאשר שינון עם מספר גדול של נזירים מצליח לבטל חוסר דיוקים. כך האינטראקציה אם בדיקלום משותף עם נזירים אחרים או בין ... במסורת, וגם אם נבחן את המדיומים של הטכנולוגיות החדשות נוכל לראות שהטרמינולוגיה האוראלית נשמרה בהם. בעבודה הוצגו היתרונות השונים שבשינון הטקסטים שהמהווים את תשתית ההעברה האוראלית, יתרונות אלו מסבירים את העוצמה והחשיבות של המאפיינים האוראלים בייחוד בהיבטים פדגוגיים אשר ... האוראלית ראשיתה בבודהה שלימד את תורתו בדיבור ולא המליץ על כתיבה למרות שהייתה זמינה גם בתקופתו. ההיבטים האוראליים של השינון מועילים בשלושה תחומים: 1. חברה - השינון מאגד את הנזירים אל תוך הקהילה, כאשר הם שותפים לחלק בעשייה מרכזית של הנזירים לשימור הטקסטים והלימוד. חלק מהטקסטים ... לימוד והן לצרכים פולחניים. כמו כן הדיקלום תומך בהנגשת הלימוד ליצורים שמיימיים על פי אמונת המסורת. 2. חינוך - שינון קשור בקשר עמוק ללמידה, כדוגמת כללי ההתנהגות על פיהם הנזיר אמור לפעול, וכן למידה של הטקסטים בהיבטים פילוסופיים או ... מודל חיקוי לחניך בדרך החשיבה והשקפת המציאות ומשמשת אותו להעלאת טענות בדיונים שונים. 3. הבנת הלימוד - הבודהה אמר ששינון הוא כלי שמסייע ביותר להבין את משמעות הלימוד, ומתוך עדויות של נזירים עולה כי אכן השינון מסייע להטמעת הטקסטים ...

... 2 מאפיינים של הטקסטים הבודהיסטים הכתבים הבודהיסטיים בעלי מאפיינים כה בולטים עד שנראה כי הדבר נעשה במכוון לשם קלות שינון וזכירה. רייס דיוויס ציין לפני כמאה שנה מספר מאפיינים אשר ככל הנראה תרמו לשינון הכתבים הבודהיסטים: 1. פורמולות - תבניות בהם מחליפים רק פרטים נרטיביים כגון מקום, זמן ומשתתפים שמתחלפים. 2. פסקאות שגורות ... החזרתיות הקיימת בטקסט משרתת פעמים רבות את החניכים שלומדים לשנן את הסוטות, מאחר שבתחילה אוצר המילים שלהם מוגבל עצם השינון של קטעים כה נרחבים באופן רפטיטיבי של התוכן, נותן להם תחושה של הבנת הנאמר מצד אחד ותרגול נוסף מצד ... הופעה בפני קהל שומעים, ניתן לראות את היתרון שבחלוקה על פי אורך, שכן ניתן להזמין נזיר מקבוצה מסויימת של שינון על פי אורך המזמור הדרוש לארוע מסויים. עדיין, אין נזירים שמתמחים רק בשינון סוטות קצרות אך על כל נזיר לדעת לפחות מספר סוטות קצרות לשם טקסים רשמיים, כגון קבלת ארוחה, או ביקור ... ניתן לומר שכל חלק בלימוד מסווג בדרך כלל ברשימה מסויימת. רשימות אלו הן בעלות ערך פדגוגי כמו גם מסייעות לשינון וזיכרון. אחד היסודות החשובים והידועים בלימוד אשר הבודהה הכריז עליהם בשיחה הראשונה שהעביר לחמשת תלמידיו הראשונים הוא ארבע אמיתות ... רשימות מקובצות בסדר עולה מאחת עד עשר הכוללת סיכום של רוב המושגים הנכללים בלימוד של הבודהה. סוטה זו מיועדת לשינון ומזמור כפי ששמה מרמז הנגזר מהמילה סנגהה. מבנה הסוטה והמספריות מראים על כוונה להוות אינדקס להיבטי הלימוד השונים וכך ... עושה זאת מתוך כבוד והערכה. כיוון שהנוסחים בטקסטים מאוד אחידים ככל הנראה המסורת ערכה בהם עריכה כדי להקל על השינון מצד אחד ולשמור על דיוק מצד שני. לשם מטרה זו נמצא צורות ניסוח קלות לזיכרון, חזרתיות, רשימות ממוספרות וחלוקה ... פי נזיר בכיר יותר בהתאם לניסיונו וסימוכין מהטקסטים, לעיתים העניין הוכרע על פי רוב. אחת השאלות העולות כאשר דנים בשינון טקסטים היא מה החשיבות שמעניקים לטקסט, במקרה זה, שיחות הבודהה ותלמידיו מהווים בסיס יסודי של הלימוד, וכפי שנאמר קודם ... האמת ההיסטורית אלא האם הדבר עולה בקנה אחד עם המבנה הבסיסי של אמת הלימוד או הדהמה כמכלול אחד. מערכת השינון המסורת האוראלית עדיין פעילה ומבוססת בארצות דרום מזרח אסיה, לכן, אם נבחן את טכניקות השינון שנעשות בהן שימוש היום נוכל גם לשפוך אור על מה שנעשה בעבר. כאשר נזירים מצטרפים לקהילה הם עוברים תהליך ... ההתנהגות של הנזירים (הפטהימוקהה). כיום מאחר והטקסטים הכתובים נפוצים הן בספרים והן במדיה דיגיטלית, הנזירים נעזרים בהם במסגרת תרגול שינון עצמי (Tambiah, 1968) וכך משמרים את האופי האוראלי בתמיכת הטכנולוגיות האחרות. הבודהה ממליץ ומעריך שינון כאשר זה נוגע לטקסט הלימוד, כפי שעולה באחד הפסוקים מתוך הדהמפדה, כדי לשמר את הטקסטים והלימוד לטובת הדורות הבאים ולטובת הלומדים עצמם, יש על הנזירים לחזור בשינון ולחזק את זיכרונם כדי שלא יהיו שיבושים או שכחה של כתבי הלימוד. חוסר שינון הוא פגם בלימוד שבעל - פה (Asajjhyamal manta) הזנחה היא פגם בבית רישול הוא פגם במראה חוסר ערנות הוא ... (3) האבהידהמה והפרשנויות - הלימוד הגבוה מצגה שיטתית של הלימוד בפרטים והסברים לגבי הסוטרות והוינאיה. קיימות שלוש פונקציות עיקריות לשינון הראשון הוא לימוד עצמי ולימוד אחרים, השני הוא שימור הטקסטים והשלישי הוא מזמורים בחברותא עם נזירים אחרים, ביצוע מזמורים בפני קהל שומעים בטקסים ואירועים שונים ומזמורים לשם הנאה. קיימים מאפיינים רבים בטקסטים הבודהיסטים המסייעים לפעולת השינון והזכירה ולכן נראים גם כעזרי שינון מעשיים כדוגמת אלו שהוצגו קודם: פורמולות, פסקאות שגורות, חזרתיות, מיון על פי אורך וכמות, רשימות ממוספרות, חלוקה לקבוצות, ניתוח ... איפשרו ליצור מנגנון לימוד, אימון וזיכרון בצורה נגישה לנזירים רבים בעלי רקע של גיל, השכלה, תרבות ומוצא שונים. רמות שינון על פי הבנה למרות עזרי השינון עדיין הייתה יכולה ליפול טעות בטקסט, במיוחד כאשר נזירים מחלקים שונים של הודו או ארצות אחרות בעלי יכולת ביטוי ... או בתוכן עצמו. הפרשן הבודהיסטי בודהגושה (buddhagosa) מונה רשימה של טעויות פונמיות נפוצות אשר היוו חלק מהפעילות הרשמית של השינון בקהילת הנזירים (קמוואצא kammavc) בניהן ביטוי הברה כמנושפת כאשר היא אינה מנושפת במקור ולהיפך, או הדגשת עיצור כאשר הוא ... הלימוד כראוי, אז מושגת בקרת איכות אמיתית של תוכן והגייה. נוכל לבחין בין שלוש רמות על פי הבנה: 1. שינון מבלי לדעת את השפה או את משמעות התוכן - כפי שנזיר צעיר מתחיל בשינון על בסיס שמיעתי בלבד, ללא הבנת שפת הפאלי או הלימוד עצמו. הנזיר משמש כטייפ - הקלטה מאומן. אימון זה ... מאוחר יותר כאשר יתקדם בלימוד, אך יכול לשמש אחרים אשר יודעים את השפה, אם ידקלם בפניהם את ששינן. 2. שינון תוך הבנת השפה - לאחר שנזיר לומד את שפת הפאלי יש ביכולתו להבין מילולית את משמעות הדברים. זהו שלב ... לטקסט עצמו. גם במקרה זה המשנן יכול לדקלם את הטקסט בפני אחרים שמבינים את השפה לשם לימוד והוראה. 3. שינון תוך הבנת השפה והתוכן - נזיר מלומד, היודע את השפה ובעל ניסיון ותובנות המתאימות להבנת משמעות הלימוד. הנזיר המלומד ... וישלב אותם בזמן דרשותיו לתלמידיו. כל המשננים האלו בין אם הם מבינים את השפה והתוכן ובין אם לא משתתפים בשינון קבוצתי תדיר או נוכחים בו גם אם באופן לא פעיל ובכך עוברים אימון מתמיד וזיכוך המחזק את זיכרונם ומונע ... הגייתיות כמו גם תוכניות. דיווח עכשווי של נזירים במחקר זה נערכו שתי ראיונות עומק עם נזירים בודהיסטים שנשאלו בעניין השינון והשימור של הטקסטים בחיי היום יום שלהם כנזירים. זהו מקרה בוחן עכשווי כדי לאושש את הטענות שעולות בנוגע לתרגול השינון שנעשה בעבר ומידת השרדותו עד היום. מתוך הראיונות עולה כי אכן המסורת האוראלית ממשיכה לפעול היום אך הצטרפו אליהם טכנולוגיות חדשות שונות לשימור הכתבים אשר גורמים לנזירים רבים להסיר את האחריות לשינון מעליהם, כך השינון הפך לעניין יותר מסורתי ופחות מהותי. השינון כיום עדיין נפוץ בקרב הנזירים הבודהיסטים למרות שהוא פחות דומיננטי ומשמעותי להם לאור הטכנולוגיות החדשות כדוגמת המחשב והאינטרנט, כמו גם הדפוס שהפכו נפוצים כמעט בכל פינה בעולם. מאחר והשינון הוא ערך מרכזי במסורת הן בשל האיכויות הלימודיות שבו והן בשל השימור, עדיין נמצא נזירים רבים שרותמים את הטכנולוגיות השונות כדי לסייע להם בתרגול השינון. במחקר זה נשאלו שני נזירים בודהיסטיים ממוצא ישראלים לגבי מסורת השינון ואימונם האישי. הנזיר פרה [34] (phra) עופר עדי הולך בדרך הבודהיסטית קרוב ל - 20 שנה והצטרף לקהילת הנזירים ... שילמד חלק הולך וגדל של טקסטים. כך, המורה שלו ביקש ממנו בכל פעם ללמוד טקסט נוסף עד שהיה מיומן בשינון ובדיקלום שלו, ואז המשיך לטקסט נוסף על פי הדרכת המורה. פרה סוקהיטו לעומת זאת, בחר בעצמו את הטקסטים שהיה ... גם לבצע ווידוי לגבי התנהגות לא נאותה עם ביצעו דבר מה. כך קהילת הנזירים גם היום ממשיכה את מסורת השינון המועילה בפועל לחיי הנזירות, לשמירה על התנהגות נאותה, ללימוד עצמי וללימוד אחרים, להפצת הדהמה בהווה ובעתיד. תהליך האימון של החניך בחלק זה יתואר תהליך החניכות של הנזיר באספקט של שינון הטקסטים על פי דיווחם של שני הנזירים הישראלים, פרה עופר עדי ופרה סוקהיטו, ותצפיותיו של החוקר גורגס דרייפוס (Dreyfus, ... שיטתית של לימוד קבצים נרחבים מהקאנון. נזירים בוגרים לומדים לפי רצונם ועל פי רצון המורה שמשתדל להתאים את התכנים לשינון. בשנים הראשונות של כל נזיר חניך עליו לשנן ולזכור מספר טקסטים מתוך שלושת הקבצים של הטיפיטקה (סוטות, וינאיה, אבהידהמה ... שונים בין אם בתוך קהילת הנזירים או לקהילת ההולכים בדרך. דרייפוס מסביר שהחניכים משתמשים בגרסאות כתובות של הטקסטים בתחילת השינון ככלי עזר, ולאחר מכן מסתמכים על סימנים שמיעתיים, קצב, ומנגינה לתמיכה בזיכרון. רוב הנזירים מתחילים את דרכם בעודם צעירים, ... את דרכם בגיל מבוגר, לדוגמה ארבעים או חמישים, נחשבים כנזירים מדרגה פחותה ולא נדרשים לשנן טקסטים בהיקף גדול. תהליך השינון הוא הדרגתי והנזיר הצעיר משנן כמות הולכת וגדלה של טקסט בקביעות, הוא מתחיל במספר משפטים, אשר באופן הדרגתי מגיעים ... לעבוד על הטקסט אשר רוב הנזירים מתעקשים על ההעברה האוראלית הזו. ברגע שהמורה מרוצה, החניך מוכן ליום נוסף של שינון. לאחר שהחניך מתעורר ומבצע את משימותיו היומיות, כדוגמת ניקוי החדר, הנזיר יושב ברגליים שלובות על המיטה או על כרית ...

... ו. שוב ערכה 26 כשם הויה בה. האות ש - שיניים שין מלשון שיניים. האות ש מבטאת לעיסה בשיניים, שינון של חומר, לימוד חוזר. כל שינון חוזר גורם לעליה והתפתחות, התקדמות והבנה מעמיקים יותר. האדם המשנן את התורה לעצמו ולבניו מפנים את המסרים שבה. מגלה ... המילה: שבת הרי שעשו זאת עיקר השבת...? אם כבר אפשר בהחלט ליישם את הביטוי ולכוון ברת של המילה: שבת שינון בשבת תענוג. מסופר על מלך שלא נהג לישון (אך ורק שעות בודדות בלבד) אמר: כאשר אני ישן אני שוכח ...

... טיבט, סין ויפן מתורגלת לרוב המדיטציה השקטה, במערב טכניקות אחרות תפסו מקום נכבד, כמו מדיטציות בדמיון מודרך, מדיטציות תנועה, שינון מנטרות (שינון של משפט החוזר על עצמו ובעצם כך מרדים את המחשבות). אולם, תרגול של המדיטציה הבסיסית היא, לעניות דעתי, האפקטיבית ...

... בהם ידונו בענייני הלימוד כדי שהמסדר והלימוד ישרדו תקופה ארוכה ככל האפשר. בהתאם לכך, המסורת הבודהיסטית נהגה לכנס אסיפות לשינון ועריכה מחודשת של הטקסט לאחר מותו של הבודהה, כדי למנוע שיבושים ועיוותים אפשריים בדברי הלימוד. אסיפות אלו היו פעולות ... וכללים אחרים לטיפול בחומרים אוראליים, אך אין אזכורים לטיפול בכתבים או בחומרים כתובים. לכן נראה כי במקור הנזירים עסקו בשינון ודקלום הטקסטים אך לא בכתיבתם וקריאתם. כאשר הכתב התפתח והפך מרכזי בתרבות הנזירים לקחו חלק פעיל גם בכתיבה וקריאה ... אדם שיודע טקסט מסויים ויש חשש לחייו ובכך להעלמות הטקסט. על הנזיר לפגוש את האדם וללמוד ממנו את הטקסט בשינון במטרה לשמר את מכלול הטקסטים. הנזירים למדו ממוריהם את הדברים ולאחר מכן חזרו ושיננו אותם לעצמם עד שהיו מיומנים ... המילים: vaceti (לגרום לתלמיד לדקלם), uddisati (מלמד, מדקלם), Sunati (מקשיב), ugganhati (תופס בזיכרון), adhiyati ו - pariyapunati (למידה באמצעות שינון), sajjayati (מדקלם), ו - dhareti (שומר מה שנלמד בזיכרון). המשימה לשמר את דברי המורה, הבודהה, ולדקלם אותם בדחיפות הייתה ... שהיו כאלו שהיה להם ידע במספר קטגוריות שונות של טקסטים. בשלבים מאוחרים יותר ניתן לראות בבירור שנזירים הפכו מומחים בשינון סוג מסויים של כתבים גם לאחר שהטקסטים הועלו על כתב (Adikaram, 1946). פעילות הבהאנקה בהאנקה (bhnka) היה כינוי למי ... הטקס. שאלות לגבי אותנטיות עולות בקרב החוקרים אל מול חוסר הידיעה מתי החלו הבהנקים לפעול והאם אכן נערכה האסיפה לשינון או באם היה זה מיתוס שנוצר כדי לתת סמכות לכתבים התהרוואדיים. קיימים ממצאים של כתבים סינהלזיים מהמאה השנייה בהם ... והבהאנקים היו יצירה יותר מאוחרת בעקבות האסיפה הכללית השניה או אפילו השלישית. מלבד הבהנקה היו גם נזירים אחרים שהתמחו בשינון הטקסטים, כדוגמת הנזירים שהשתתפו באסיפה הכללית השלישית וכונוtepitaka שמשמעותו - היודע את שלושת הסלים. היה קיים הבדל בין אלו ... השכיחים שהיו שגורים בפיהם של נזירים). לכן, בהתייחס למערכת הבהאנקה ניתן לשאול מה היחס של חלקים שונים בחברה כלפי השינון והכתיבה של הטקסטים, המושפעים מהיבטים חברתיים, פוליטיים ופסיכולוגיים כמו גם מהיבטים פיזיים טכניים של מדיה מסויימת. לדוגמה המעמד החברתי של הבהאנקים בקבוצה היה יכול להתערר אל מול כתיבה של הטקסטים. כך גם יחסם של שליטים לכתיבה או שינון של טקסט כאמצעים המחזקים את מעמדם או מחלישים אותה. יחסים מסוג אלו בעצם מכתיבים בפועל אימוץ או דחייה של ... הבודהיסטים כספרות אוראלית הספרות הבודהיסטית המוקדמת הנה ספרות אוראלית בעלת מאפיינים יחודיים כגון פורמולות שמסייעות לזיכרון, התורמות הן לפעולת השינון הזיכרון והן לשמירת התוכן בצורה מדוייקת ולסייע להעברתו ללא עיוותים. הביטוי Evam me sutam, כך שמעתי פותח את רוב ...

... במודל תפיסתי ולא בהכרח בהסבר מוכח או מבוסס מדעית. בהתבסס על מודל זה ניתן לחשוב על הטיפול כעל טקסט לשינון. כשם שאנו נדרשים לשנן מספר פעמים טקסט מסוים עד שנדע אותו בעפ כך גם אנו נדרשים למספר טיפולים עד ... הטיפולי בו עלינו להחליט האם המטופל צריך להמשיך להגיע אלינו פעם בשבוע או שניתן לדלל את תדירות הטיפולים. בדומה לשינון טקסט, לאחר פרק זמן שאורכו שונה ממטופל למטופל, החומר הנלמד מתקבע. עתה ניתן להפסיק את השינון למשך תקופות ארוכות. אחדים יזדקקו לרענון פעם בחודש ואחרים פעם בחצי שנה. כמובן שהכוונה כאן לביקור תחזוק בשיאצו. צריך ... שחפץ להתפתח וללמוד עוד ועוד ימשיך ויתמיד בטיפולים גם אחרי שהפנים וזכר את הטקסט. זוהי הקבלה בין זיכרון של שינון פרק מילולי לבין זיכרון של שינון מטרות טיפול. ייתכן שמדובר במודל לא נכון אך זהו מודל פרקטי. קל להסביר למטופל למה חשוב להתמיד ברצף בטיפולים ...

... היישום אומר מחויבות לעשיה יום יומית. שינוי של מערכת אמונות לוקח זמן ודורש עבודה מתמשכת. החוק הראשון ללמידה זה שינון. כך לומדים תינוקות וילדים, חזרה, שינון ותרגול. כך הפנמו גם אנחנו את האמונות שיושבות בלא מודע. וזו הדרך לשנות אותן. לשנן אמונות חדשות לתוך הקופסא. ...

... השמאלית שלנו היא החלק הליניארי והלוגי, השולט על עיבוד מנטאלי ואנליטי. לימוד שפה, כתיבה, מתימתיקה, וכל חשיבה תבניתית, ליניארית, שינון וזיכרון לטווח קצר, ארגון וסדר נעשית דרך מוח שמאל. אונה זו מעבדת נתונים בצורה טורית, נתון אחר נתון בזה ... אונה ימנית מפותחת ומתפקדת. בעולם שבו יש אינסוף מידע וידע המציף אותנו בכל רגע ורגע אין מקום יותר לעבודת שינון וזכירה ליניאריים, על מנת להשיג מידע - אנו ניגשים לאינטרנט שנמצא נגיש לנו בכל דרך וצורה - בבית, בניידים, ...

... עיכול, ניתן לדבר, בהשאלה, על מערכת העיכול של הנפש. כדי שמזון רוחני יהפוך לקניין אישי, עליו לעבור בתחילתו תהליכי שינון, לעיסה, גריסה ובליעה. אלה התהליכים שעובר המזון הרוחני המוחדר אל הנפש בתחילתו. תכנים גופניים ורוחניים העוברים את הקולטנים של ... רגישות החניכיים בכפות הרגליים משקפת אמנם את רגישות החניכיים הממשיות, אך באותה עת הן גם מבטאות את קשיי הלעיסה, השינון והגריסה הראשוניים של התכנים הרוחניים לפני בליעתם. מתוך הבנה זו נראה את חיוניות הטיפול באזורי השתקפות אלה גם בבעיות ...

... במחקר שבדק ביצוע של מספר משימות באותו זמן. המחקר הראה כי נוכחותה של משימה משנית קידם בעיקר למידה של שינון בעל פה. בניגוד לכך, הסטת קשב למשימה אחת קידמה יכולת נוספת של הכללת המידע הנלמד למצבים חדשים.