... הבודהיסטים - 2 מאפיינים של הטקסטים הבודהיסטים הכתבים הבודהיסטיים בעלי מאפיינים כה בולטים עד שנראה כי הדבר נעשה במכוון לשם קלות
שינון וזכירה. רייס דיוויס ציין לפני כמאה שנה מספר מאפיינים אשר ככל הנראה תרמו
לשינון הכתבים הבודהיסטים: 1. פורמולות - תבניות בהם מחליפים רק פרטים נרטיביים כגון מקום, זמן ומשתתפים שמתחלפים. 2. פסקאות ... הוא מציין כי החזרתיות הקיימת בטקסט משרתת פעמים רבות את החניכים שלומדים לשנן את הסוטות, מאחר שבתחילה אוצר המילים שלהם מוגבל עצם
השינון של קטעים כה נרחבים באופן רפטיטיבי של התוכן, נותן להם תחושה של הבנת הנאמר מצד אחד ותרגול נוסף מצד שני. חלוקה על פי ... מנקודת מבט של ביצוע הופעה בפני קהל שומעים, ניתן לראות את היתרון שבחלוקה על פי אורך, שכן ניתן להזמין נזיר מקבוצה מסויימת של
שינון על פי אורך המזמור הדרוש לארוע מסויים. עדיין, אין נזירים שמתמחים רק
בשינון סוטות קצרות אך על כל נזיר לדעת לפחות מספר סוטות קצרות לשם טקסים רשמיים, כגון קבלת ארוחה, או ביקור אדם חולה. הסוטות ... תופעות וכו. יותר מכך ניתן לומר שכל חלק בלימוד מסווג בדרך כלל ברשימה מסויימת. רשימות אלו הן בעלות ערך פדגוגי כמו גם מסייעות
לשינון וזיכרון. אחד היסודות החשובים והידועים בלימוד אשר הבודהה הכריז עליהם בשיחה הראשונה שהעביר לחמשת תלמידיו הראשונים הוא ... הבודהה. השיחה כוללת רשימות מקובצות בסדר עולה מאחת עד עשר הכוללת סיכום של רוב המושגים הנכללים בלימוד של הבודהה. סוטה זו מיועדת
לשינון ומזמור כפי ששמה מרמז הנגזר מהמילה סנגהה. מבנה הסוטה והמספריות מראים על כוונה להוות אינדקס להיבטי הלימוד השונים וכך ... התושבים התומכת בה עושה זאת מתוך כבוד והערכה. כיוון שהנוסחים בטקסטים מאוד אחידים ככל הנראה המסורת ערכה בהם עריכה כדי להקל על
השינון מצד אחד ולשמור על דיוק מצד שני. לשם מטרה זו נמצא צורות ניסוח קלות לזיכרון, חזרתיות, רשימות ממוספרות וחלוקה לקבוצות ... אשר הוכרע על פי נזיר בכיר יותר בהתאם לניסיונו וסימוכין מהטקסטים, לעיתים העניין הוכרע על פי רוב. אחת השאלות העולות כאשר דנים
בשינון טקסטים היא מה החשיבות שמעניקים לטקסט, במקרה זה, שיחות הבודהה ותלמידיו מהווים בסיס יסודי של הלימוד, וכפי שנאמר קודם ... ולכן מושג האותנטיות אינו האמת ההיסטורית אלא האם הדבר עולה בקנה אחד עם המבנה הבסיסי של אמת הלימוד או הדהמה כמכלול אחד. מערכת
השינון המסורת האוראלית עדיין פעילה ומבוססת בארצות דרום מזרח אסיה, לכן, אם נבחן את טכניקות
השינון שנעשות בהן שימוש היום נוכל גם לשפוך אור על מה שנעשה בעבר. כאשר נזירים מצטרפים לקהילה הם עוברים תהליך בו בהדרגה הם ... של הנזירים (הפטהימוקהה). כיום מאחר והטקסטים הכתובים נפוצים הן בספרים והן במדיה דיגיטלית, הנזירים נעזרים בהם במסגרת תרגול
שינון עצמי (Tambiah, 1968) וכך משמרים את האופי האוראלי בתמיכת הטכנולוגיות האחרות. הבודהה ממליץ ומעריך
שינון כאשר זה נוגע לטקסט הלימוד, כפי שעולה באחד הפסוקים מתוך הדהמפדה, כדי לשמר את הטקסטים והלימוד לטובת הדורות הבאים ולטובת הלומדים עצמם, יש על הנזירים לחזור
בשינון ולחזק את זיכרונם כדי שלא יהיו שיבושים או שכחה של כתבי הלימוד. חוסר
שינון הוא פגם בלימוד שבעל - פה (Asajjhyamal manta) הזנחה היא פגם בבית רישול הוא פגם במראה חוסר ערנות הוא פגם אצל שומר. ... האבהידהמה והפרשנויות - הלימוד הגבוה מצגה שיטתית של הלימוד בפרטים והסברים לגבי הסוטרות והוינאיה. קיימות שלוש פונקציות עיקריות
לשינון הראשון הוא לימוד עצמי ולימוד אחרים, השני הוא שימור הטקסטים והשלישי הוא מזמורים בחברותא עם נזירים אחרים, ביצוע מזמורים בפני קהל שומעים בטקסים ואירועים שונים ומזמורים לשם הנאה. קיימים מאפיינים רבים בטקסטים הבודהיסטים המסייעים לפעולת
השינון והזכירה ולכן נראים גם כעזרי
שינון מעשיים כדוגמת אלו שהוצגו קודם: פורמולות, פסקאות שגורות, חזרתיות, מיון על פי אורך וכמות, רשימות ממוספרות, חלוקה ... במסורת הם איפשרו ליצור מנגנון לימוד, אימון וזיכרון בצורה נגישה לנזירים רבים בעלי רקע של גיל, השכלה, תרבות ומוצא שונים. רמות
שינון על פי הבנה למרות עזרי
השינון עדיין הייתה יכולה ליפול טעות בטקסט, במיוחד כאשר נזירים מחלקים שונים של הודו או ארצות אחרות בעלי יכולת ביטוי שונות ... בהגייה או בתוכן עצמו. הפרשן הבודהיסטי בודהגושה (buddhagosa) מונה רשימה של טעויות פונמיות נפוצות אשר היוו חלק מהפעילות הרשמית של
השינון בקהילת הנזירים (קמוואצא kammavc) בניהן ביטוי הברה כמנושפת כאשר היא אינה מנושפת במקור ולהיפך, או הדגשת עיצור כאשר ... קיימת הבנה של השפה והבנה של הלימוד כראוי, אז מושגת בקרת איכות אמיתית של תוכן והגייה. נוכל לבחין בין שלוש רמות על פי הבנה: 1.
שינון מבלי לדעת את השפה או את משמעות התוכן - כפי שנזיר צעיר מתחיל
בשינון על בסיס שמיעתי בלבד, ללא הבנת שפת הפאלי או הלימוד עצמו. הנזיר משמש כטייפ - הקלטה מאומן. אימון זה יכול לשרת את עצמו מאוחר יותר כאשר יתקדם בלימוד, אך יכול לשמש אחרים אשר יודעים את השפה, אם ידקלם בפניהם את ששינן. 2.
שינון תוך הבנת השפה - לאחר שנזיר לומד את שפת הפאלי יש ביכולתו להבין מילולית את משמעות הדברים. זהו שלב הכרחי בו הנזיר ... הבנתו ביחס למציאות כמו גם ביחס לטקסט עצמו. גם במקרה זה המשנן יכול לדקלם את הטקסט בפני אחרים שמבינים את השפה לשם לימוד והוראה. 3.
שינון תוך הבנת השפה והתוכן - נזיר מלומד, היודע את השפה ובעל ניסיון ותובנות המתאימות להבנת משמעות הלימוד. הנזיר המלומד ... טקסטים בעלי אופי של לימוד וישלב אותם בזמן דרשותיו לתלמידיו. כל המשננים האלו בין אם הם מבינים את השפה והתוכן ובין אם לא משתתפים
בשינון קבוצתי תדיר או נוכחים בו גם אם באופן לא פעיל ובכך עוברים אימון מתמיד וזיכוך המחזק את זיכרונם ומונע טעויות הגייתיות כמו גם תוכניות. דיווח עכשווי של נזירים במחקר זה נערכו שתי ראיונות עומק עם נזירים בודהיסטים שנשאלו בעניין
השינון והשימור של הטקסטים בחיי היום יום שלהם כנזירים. זהו מקרה בוחן עכשווי כדי לאושש את הטענות שעולות בנוגע לתרגול
השינון שנעשה בעבר ומידת השרדותו עד היום. מתוך הראיונות עולה כי אכן המסורת האוראלית ממשיכה לפעול היום אך הצטרפו אליהם טכנולוגיות חדשות שונות לשימור הכתבים אשר גורמים לנזירים רבים להסיר את האחריות
לשינון מעליהם, כך
השינון הפך לעניין יותר מסורתי ופחות מהותי. ה