... - תקשורת של העברה אוראלית של הכתבים הבודהיסטים - 3 מימדים קוליים וויזואליים תהליך השינון הוא שמיעתי - קולי (aural). ... באמצעות קול והקראה. התמיכה היחידה היא במנגינה אליה מחברים את המילים. ברוב המנזרים מתאמנים בשינון הטקסטים על פי אותה מנגינה בה ... הטקסט תוך התעלמות עד כמה שאפשר מהיבטים אחרים של הטקסט (כדוגמת המראה, תוכן או המשמעות). בתהליך השינון החניך אמנם מביט על דף כתוב, ... (כדוגמת גרסא אחרת של טקסט זהה) עלולים להפריע בתהליך, סימן להשפעה של תבניות ויזואליות על תהליך השינון, אך לאחר שתהליך השינון מסתיים הטקסט הופך לקולי ... תהליך שכזה אינו שכיח מאחר ודורש להקדיש זמן רב מצד המורה. שיגרת האימונים במקרים שכל היום מוקדש לשינון, הישיבה מסתיימת בסביבות הצהריים, ולאחר מכן החניך מתפנה לארוחת צהריים. את אחר הצהריים החניך מבלה באימון ושינון החלק שחדש שלמד, אלא אם כן המורה מאפשר לו לעשות דבר מה כגון לצאת לשחק עם הנזירים הצעירים האחרים. בערבים החניך מתאמן שוב בשינון הטקסט שנלמד קודם. הוא מתחיל ... ועד מכות כאשר יש כישלון ממשי בזכירה. לאחר שהבחינה מסתיימת שוב מתחיל המעגל של העברת קטע חדש לשינון. סדר היום במנזר של חניכים ... בה חניכים מנסים להיות הקול האחרון שישמע בישיבה מסויימת כדי להראות נחישות ושקדנות. התהליך של השינון והאימון אינו מבוצע רק על ידי ... ישננו יותר מזמורים בעלי אופי ריטואלי וקטעים קצרים בעיקרם, וישתמשו באותם טכניקות כשל הנזירים. השינון נעשה בדרך כלל על שמיעה בלבד, מתוך הקשבה בעת ביצוע ריטואלים משפחתיים או ציבוריים. התועלת בשינון ודיקלום הטקסטים השינון מהווה אלמנט חשוב באימון ... טקסטים של פרשנות. חלק מהחניכים מצליחים לזכור חלקים של כתבי פרשנות המקבילים למאות ואלפי דפי טקסט. שינון זה של כתבי הפרשנות יכול ... של הנזירים. הנזיר המערבי ששמו גשה רב - טן (Geshe Rab-ten) מדגיש את חשיבות הידע האקטיבי המבוסס על שינון , בהשוואה לגישה המערבית בה הידע נשמר לרוב בספרים ומחברות התלמידים: למרות שבהתחלה זה היה קשה, בהדרגה גם אני התרגלתי לשינון, כך שגם שינון וגם דיקלום הלכו בקלות. ... ורוב הידע נוטה להשאר בין דפי ספר הלימוד או המחברת. המקבילה שלנו למאגר הידע הייתה בראשנו באמצעות שינון. (36) כאשר הטקסטים נלמדים ... את האמת העליונה ורואה אותה באופן חודר באמצעות חוכמה. (שוורץ, 2006, סוטרת צנקי 102) הבודהה רואה בשינון חלק בלתי נפרד מהדרך להבנת ... שחניך ילמד היה עליו לזכור את שנאמר ולכן מתוך כורח תלמידיו של הבודהה למדו בעל - פה את הוראותיו. שינון קשור בקשר עמוק ללמידה. הוא ... למידת הטקסט בעל - פה מפנימה אותו בדרך של הכרות אינטימית שאין אפילו עם ספר שקוראים לעיתים קרובות. שינון הוא ספיגה אינטימית של טקסט, ... או חבויה, אלא פתוחה וזמינה. הטקסטים של שיחות הבודהה ותלמידיו ניחנים במאפיינים המוכוונים לקלות שינון ולימוד בעל - פה, בין אם זה ... ובנוסח אחיד וברור עם הרבה כפילויות המאמתות זו את זו. המסורת תמכה בהעברת הטקסטים ויצרה מערכת שינון משוכללת שמשמרת אותם עד היום. ... האינטרנט מאפשרות לטקסטים למצוא נמענים בהעברה אישית בכל פינה בעולם בה יש קשר. 3. כעזרים לתמיכה בשינון האוראלי - אימון בשינון עצמי מול דף כתוב, שינון עם קלטת שמע המאפשרת להקשיב ... בזמן הטביעה מופצת וגורמת עיוותים של מוטציה תקשורתית. מאחר ואין מנגנוני בקרה ותיקון סטטיסטי כמו בשינון בקבוצה, כל טעות הטבועה בספר, ... שהלכו בדרכו ופעלו על פי הלימוד כמו גם הפיצו אותה לנמענים רבים בארצות רבות. קהילה זו כוננה מערכת שינון משוכללת של הבהאנקה שרובם היו ... המסורת הבודהיסטית החל מהבודהה ותמיכתה בלימוד, מאפיינים יחודיים של הטקסטים האוראליים, ומערכת השינון שפועלת בקהילת הנזירים. ... הלאה במרוצת הדורות. המסורת הבודהיסטית המשיכה לשמר ולפתח את שיטת הלימוד כמו גם שיטות וטכניקות לשינון, בקרה ודיוק כדי למנוע ...

... - 2 מאפיינים של הטקסטים הבודהיסטים הכתבים הבודהיסטיים בעלי מאפיינים כה בולטים עד שנראה כי הדבר נעשה במכוון לשם קלות שינון וזכירה. רייס דיוויס ציין לפני כמאה שנה מספר מאפיינים אשר ככל הנראה תרמו לשינון הכתבים הבודהיסטים: 1. פורמולות - תבניות בהם מחליפים רק פרטים נרטיביים כגון מקום, זמן ומשתתפים שמתחלפים. 2. פסקאות שגורות - פסקאות של נוסחים קבועים, אשר ברגע שיש את תחילתן ... מציין כי החזרתיות הקיימת בטקסט משרתת פעמים רבות את החניכים שלומדים לשנן את הסוטות, מאחר שבתחילה אוצר המילים שלהם מוגבל עצם השינון של קטעים כה נרחבים באופן רפטיטיבי של התוכן, נותן להם תחושה של הבנת הנאמר מצד אחד ותרגול נוסף מצד שני. חלוקה על פי אורך מתבטאת בקאנון המורכב מאלפי שיחות שרובן מקובצות על פי ... מנקודת מבט של ביצוע הופעה בפני קהל שומעים, ניתן לראות את היתרון שבחלוקה על פי אורך, שכן ניתן להזמין נזיר מקבוצה מסויימת של שינון על פי אורך המזמור הדרוש לארוע מסויים. עדיין, אין נזירים שמתמחים רק בשינון סוטות קצרות אך על כל נזיר לדעת לפחות מספר סוטות קצרות לשם טקסים רשמיים, כגון קבלת ארוחה, או ביקור אדם חולה. הסוטות הקצרות מאורגנות בדרך כלל על פי הקשר כמותי של רשימות ... תופעות וכו. יותר מכך ניתן לומר שכל חלק בלימוד מסווג בדרך כלל ברשימה מסויימת. רשימות אלו הן בעלות ערך פדגוגי כמו גם מסייעות לשינון וזיכרון. אחד היסודות החשובים והידועים בלימוד אשר הבודהה הכריז עליהם בשיחה הראשונה שהעביר לחמשת תלמידיו הראשונים הוא ארבע אמיתות האציליים (Ariya-sacca): (1) אמת הסבל, (2) אמת ... השיחה כוללת רשימות מקובצות בסדר עולה מאחת עד עשר הכוללת סיכום של רוב המושגים הנכללים בלימוד של הבודהה. סוטה זו מיועדת לשינון ומזמור כפי ששמה מרמז הנגזר מהמילה סנגהה. מבנה הסוטה והמספריות מראים על כוונה להוות אינדקס להיבטי הלימוד השונים וכך הופך נוח לזכירה ומהווה מזמור מרכזי באסיפות קהילת הנזירים. ... התושבים התומכת בה עושה זאת מתוך כבוד והערכה. כיוון שהנוסחים בטקסטים מאוד אחידים ככל הנראה המסורת ערכה בהם עריכה כדי להקל על השינון מצד אחד ולשמור על דיוק מצד שני. לשם מטרה זו נמצא צורות ניסוח קלות לזיכרון, חזרתיות, רשימות ממוספרות וחלוקה לקבוצות כפי שנכתב קודם לכן. לימוד הטקסטים על ידי נזירים רבים יצר ... אשר הוכרע על פי נזיר בכיר יותר בהתאם לניסיונו וסימוכין מהטקסטים, לעיתים העניין הוכרע על פי רוב. אחת השאלות העולות כאשר דנים בשינון טקסטים היא מה החשיבות שמעניקים לטקסט, במקרה זה, שיחות הבודהה ותלמידיו מהווים בסיס יסודי של הלימוד, וכפי שנאמר קודם לכן, הבודהה העניק את הסמכות של המורה לדהמה, ללימוד עצמו. ... ולכן מושג האותנטיות אינו האמת ההיסטורית אלא האם הדבר עולה בקנה אחד עם המבנה הבסיסי של אמת הלימוד או הדהמה כמכלול אחד. מערכת השינון המסורת האוראלית עדיין פעילה ומבוססת בארצות דרום מזרח אסיה, לכן, אם נבחן את טכניקות השינון שנעשות בהן שימוש היום נוכל גם לשפוך אור על מה שנעשה בעבר. כאשר נזירים מצטרפים לקהילה הם עוברים תהליך בו בהדרגה הם לומדים עוד ועוד טקסטים בעל פה, כדוגמת מזמורי ברכות וכללי ... של הנזירים (הפטהימוקהה). כיום מאחר והטקסטים הכתובים נפוצים הן בספרים והן במדיה דיגיטלית, הנזירים נעזרים בהם במסגרת תרגול שינון עצמי (Tambiah, 1968) וכך משמרים את האופי האוראלי בתמיכת הטכנולוגיות האחרות. הבודהה ממליץ ומעריך שינון כאשר זה נוגע לטקסט הלימוד, כפי שעולה באחד הפסוקים מתוך הדהמפדה, כדי לשמר את הטקסטים והלימוד לטובת הדורות הבאים ולטובת הלומדים עצמם, יש על הנזירים לחזור בשינון ולחזק את זיכרונם כדי שלא יהיו שיבושים או שכחה של כתבי הלימוד. חוסר שינון הוא פגם בלימוד שבעל - פה (Asajjhyamal manta) הזנחה היא פגם בבית רישול הוא פגם במראה חוסר ערנות הוא פגם אצל שומר. (שוורץ, 2008, פסקה 241, ע. 179) כדי לשמור על דיוק המסורת ... האבהידהמה והפרשנויות - הלימוד הגבוה מצגה שיטתית של הלימוד בפרטים והסברים לגבי הסוטרות והוינאיה. קיימות שלוש פונקציות עיקריות לשינון הראשון הוא לימוד עצמי ולימוד אחרים, השני הוא שימור הטקסטים והשלישי הוא מזמורים בחברותא עם נזירים אחרים, ביצוע מזמורים בפני קהל שומעים בטקסים ואירועים שונים ומזמורים לשם הנאה. קיימים מאפיינים רבים בטקסטים הבודהיסטים המסייעים לפעולת השינון והזכירה ולכן נראים גם כעזרי שינון מעשיים כדוגמת אלו שהוצגו קודם: פורמולות, פסקאות שגורות, חזרתיות, מיון על פי אורך וכמות, רשימות ממוספרות, חלוקה לקבוצות, ניתוח הדרגתי, שאלות ותשובות, חריזה ומשקלות שיריים. ... במסורת הם איפשרו ליצור מנגנון לימוד, אימון וזיכרון בצורה נגישה לנזירים רבים בעלי רקע של גיל, השכלה, תרבות ומוצא שונים. רמות שינון על פי הבנה למרות עזרי השינון עדיין הייתה יכולה ליפול טעות בטקסט, במיוחד כאשר נזירים מחלקים שונים של הודו או ארצות אחרות בעלי יכולת ביטוי שונות היו נאספים לדיקלום בצוותא. הטעויות היו יכולות להיות משני ... או בתוכן עצמו. הפרשן הבודהיסטי בודהגושה (buddhagosa) מונה רשימה של טעויות פונמיות נפוצות אשר היוו חלק מהפעילות הרשמית של השינון בקהילת הנזירים (קמוואצא kammavc) בניהן ביטוי הברה כמנושפת כאשר היא אינה מנושפת במקור ולהיפך, או הדגשת עיצור כאשר הוא אינו מודגש במקור ולהיפך. טעויות פונמיות מעין אלו היו ... קיימת הבנה של השפה והבנה של הלימוד כראוי, אז מושגת בקרת איכות אמיתית של תוכן והגייה. נוכל לבחין בין שלוש רמות על פי הבנה: 1. שינון מבלי לדעת את השפה או את משמעות התוכן - כפי שנזיר צעיר מתחיל בשינון על בסיס שמיעתי בלבד, ללא הבנת שפת הפאלי או הלימוד עצמו. הנזיר משמש כטייפ - הקלטה מאומן. אימון זה יכול לשרת את עצמו מאוחר יותר כאשר יתקדם בלימוד, אך יכול לשמש אחרים אשר יודעים את השפה, אם ידקלם בפניהם את ששינן. 2. שינון תוך הבנת השפה - לאחר שנזיר לומד את שפת הפאלי יש ביכולתו להבין מילולית את משמעות הדברים. זהו שלב הכרחי בו הנזיר משתמש בזיכרונו כבספר לימוד, הוא מהרהר ובוחן את הטקסט שלמד, ... ביחס למציאות כמו גם ביחס לטקסט עצמו. גם במקרה זה המשנן יכול לדקלם את הטקסט בפני אחרים שמבינים את השפה לשם לימוד והוראה. 3. שינון תוך הבנת השפה והתוכן - נזיר מלומד, היודע את השפה ובעל ניסיון ותובנות המתאימות להבנת משמעות הלימוד. הנזיר המלומד והמנוסה יכול להעמיק את הבנתו באמצעות חקירת הטקסט והמציאות כמו ... בעלי אופי של לימוד וישלב אותם בזמן דרשותיו לתלמידיו. כל המשננים האלו בין אם הם מבינים את השפה והתוכן ובין אם לא משתתפים בשינון קבוצתי תדיר או נוכחים בו גם אם באופן לא פעיל ובכך עוברים אימון מתמיד וזיכוך המחזק את זיכרונם ומונע טעויות הגייתיות כמו גם תוכניות. דיווח עכשווי של נזירים במחקר זה נערכו שתי ראיונות עומק עם נזירים בודהיסטים שנשאלו בעניין השינון והשימור של הטקסטים בחיי היום יום שלהם כנזירים. זהו מקרה בוחן עכשווי כדי לאושש את הטענות שעולות בנוגע לתרגול השינון שנעשה בעבר ומידת השרדותו עד היום. מתוך הראיונות עולה כי אכן המסורת האוראלית ממשיכה לפעול היום אך הצטרפו אליהם טכנולוגיות חדשות שונות לשימור הכתבים אשר גורמים לנזירים רבים להסיר את האחריות לשינון מעליהם, כך השינון הפך לעניין יותר מסורתי ופחות מהותי. ה

... שיניים שין מלשון שיניים. האות ש מבטאת לעיסה בשיניים, שינון של חומר, לימוד חוזר. כל שינון חוזר גורם לעליה והתפתחות, התקדמות והבנה מעמיקים יותר. האדם המשנן את התורה לעצמו ולבניו מפנים את המסרים שבה. מגלה את הפרטים ויורד אל העומק. ... אפשר בהחלט ליישם את הביטוי ולכוון ברת של המילה: שבת שינון בשבת תענוג. מסופר על מלך שלא נהג לישון (אך ורק שעות בודדות בלבד) אמר: כאשר אני ישן אני שוכח ולא מרגיש שאני מלך. חבל לאבד את ההרגשה הזאת וגם ...

... ככל האפשר. בהתאם לכך, המסורת הבודהיסטית נהגה לכנס אסיפות לשינון ועריכה מחודשת של הטקסט לאחר מותו של הבודהה, כדי למנוע שיבושים ועיוותים אפשריים בדברי הלימוד. אסיפות אלו ... בכתבים או בחומרים כתובים. לכן נראה כי במקור הנזירים עסקו בשינון ודקלום הטקסטים אך לא בכתיבתם וקריאתם. כאשר הכתב התפתח והפך מרכזי בתרבות הנזירים לקחו חלק פעיל גם בכתיבה ... הטקסט. על הנזיר לפגוש את האדם וללמוד ממנו את הטקסט בשינון במטרה לשמר את מכלול הטקסטים. הנזירים למדו ממוריהם את הדברים ולאחר מכן חזרו ושיננו אותם לעצמם עד שהיו ... (תופס בזיכרון), adhiyati ו - pariyapunati (למידה באמצעות שינון), sajjayati (מדקלם), ו - dhareti (שומר מה שנלמד בזיכרון). המשימה לשמר את דברי המורה, הבודהה, ולדקלם אותם ... בשלבים מאוחרים יותר ניתן לראות בבירור שנזירים הפכו מומחים בשינון סוג מסויים של כתבים גם לאחר שהטקסטים הועלו על כתב (Adikaram, 1946). פעילות הבהאנקה בהאנקה (bhnka) היה ... חוסר הידיעה מתי החלו הבהנקים לפעול והאם אכן נערכה האסיפה לשינון או באם היה זה מיתוס שנוצר כדי לתת סמכות לכתבים התהרוואדיים. קיימים ממצאים של כתבים סינהלזיים מהמאה השנייה ... או אפילו השלישית. מלבד הבהנקה היו גם נזירים אחרים שהתמחו בשינון הטקסטים, כדוגמת הנזירים שהשתתפו באסיפה הכללית השלישית וכונוtepitaka שמשמעותו - היודע את שלושת הסלים. היה ... הבהאנקה ניתן לשאול מה היחס של חלקים שונים בחברה כלפי השינון והכתיבה של הטקסטים, המושפעים מהיבטים חברתיים, פוליטיים ופסיכולוגיים כמו גם מהיבטים פיזיים טכניים של מדיה ... אל מול כתיבה של הטקסטים. כך גם יחסם של שליטים לכתיבה או שינון של טקסט כאמצעים המחזקים את מעמדם או מחלישים אותה. יחסים מסוג אלו בעצם מכתיבים בפועל אימוץ או דחייה של ... יחודיים כגון פורמולות שמסייעות לזיכרון, התורמות הן לפעולת השינון הזיכרון והן לשמירת התוכן בצורה מדוייקת ולסייע להעברתו ללא עיוותים. הביטוי Evam me sutam, כך שמעתי פותח את ...

... לחשוב על הטיפול כעל טקסט לשינון . כשם שאנו נדרשים לשנן מספר פעמים טקסט מסוים עד שנדע אותו בעפ כך גם אנו נדרשים למספר טיפולים ... את תדירות הטיפולים. בדומה לשינון טקסט, לאחר פרק זמן שאורכו שונה ממטופל למטופל, החומר הנלמד מתקבע. עתה ניתן להפסיק את השינון למשך תקופות ארוכות. אחדים יזדקקו לרענון פעם בחודש ואחרים פעם בחצי שנה. כמובן שהכוונה כאן ... זוהי הקבלה בין זיכרון של שינון פרק מילולי לבין זיכרון של שינון מטרות טיפול. ייתכן שמדובר במודל לא נכון אך זהו מודל פרקטי. קל להסביר למטופל למה חשוב להתמיד ...

... אחרות תפסו מקום נכבד, כמו מדיטציות בדמיון מודרך, מדיטציות תנועה, שינון מנטרות (שינון של משפט החוזר על עצמו ובעצם כך מרדים את המחשבות). אולם, תרגול של ...

... אומר מחויבות לעשיה יום יומית. שינוי של מערכת אמונות לוקח זמן ודורש עבודה מתמשכת. החוק הראשון ללמידה זה שינון . כך לומדים תינוקות וילדים, חזרה, שינון ותרגול. כך הפנמו גם אנחנו את האמונות שיושבות בלא מודע. וזו הדרך לשנות אותן. לשנן אמונות חדשות לתוך הקופסא. אם לא הולכים להיפנוזה שהיא אולי הדרך הכי קצרה להחלפת אמונות, אז ...

... האונה השמאלית ומהות האונה הימנית. האונה השמאלית שלנו היא החלק הליניארי והלוגי, השולט על עיבוד מנטאלי ואנליטי. לימוד שפה, כתיבה, מתימתיקה, וכל חשיבה תבניתית, ליניארית, שינון וזיכרון לטווח קצר, ארגון וסדר נעשית דרך מוח שמאל. אונה זו מעבדת נתונים בצורה טורית, נתון אחר נתון בזה אחר זה ויוצרת גבולות בין אני ... תפיסה של הכל כאן ועכשיו! שמחה, שלווה, הרמוניה היא פועל יוצא של אונה ימנית מפותחת ומתפקדת. בעולם שבו יש אינסוף מידע וידע המציף אותנו בכל רגע ורגע אין מקום יותר לעבודת שינון וזכירה ליניאריים, על מנת להשיג מידע - אנו ניגשים לאינטרנט שנמצא נגיש לנו בכל דרך וצורה - בבית, בניידים, בבתי קפה ודרכו מוצאים את ...

... המופקדות על בניית הגוף ותחזוקתו. כשם שלגוף הפיזי יש מערכת עיכול, ניתן לדבר, בהשאלה, על מערכת העיכול של הנפש. כדי שמזון רוחני יהפוך לקניין אישי, עליו לעבור בתחילתו תהליכי שינון , לעיסה, גריסה ובליעה. אלה התהליכים שעובר המזון הרוחני המוחדר אל הנפש בתחילתו. תכנים גופניים ורוחניים העוברים את הקולטנים ... והלשון בכף הרגל, משקפים את תחילת החדרת המזון הרוחני לגוף. רגישות החניכיים בכפות הרגליים משקפת אמנם את רגישות החניכיים הממשיות, אך באותה עת הן גם מבטאות את קשיי הלעיסה, השינון והגריסה הראשוניים של התכנים הרוחניים לפני בליעתם. מתוך הבנה זו נראה את חיוניות הטיפול באזורי השתקפות אלה גם בבעיות של ...

... ביותר, ואליה יכולים להתווסף תנועות ידיים מסוימות (מודרות בסנסקריט) ושינון מנטרות. טכניקות מדיטציה טנטריות, כמו מהמודרה (בעברית: החותם הכביר), שש היוגות של נרופה, דזוג - צן (בעברית: השלמות הכבירה) מתורגלות באסכולות הקאגיו והנינגמה. ציור ... והפיכתם לחוכמות המקבילות להם. ניתן גם לצבור רשמים חיוביים בתודעה על ידי שינון מנטרות והגשת מנחות מסורתיות, כמו מזון, פרחי לוטוס ומים זכים. על - פי המסורת הטיבטית, עלייה לרגל למקומות הנחשבים קדושים והנעת גלגלי תפילה מיוחדים, שעליהם חרוטות או ...