אתאיזם - מבוא - חלק 2 טיעונים על בסיס התפתחות האמונות / דתות הטיעון ההיסטורי: ההיסטוריה המתועדת מלמדת כי המונותאיזם צמח על רקע האמונה הפוליתאיסטית, שכללה בין השאר גם אלים דמויי - ... לאדם הראשון, והאמונה בו הייתה קיימת מראשית הזמן. אך לדברי ארכאולוגים מסוימים, רעיון האל המונותאיסטי הופיע פורמאלית לראשונה במהפכה הדתית של אחנתון. טיעון הדתות המרובות: לתרבויות רבות ושונות ברחבי העולם יש תפיסות שונות ומנוגדות של מושגי האלוהות, ובכל אחת מהן אנשים מאמינים בתפיסות ... נסתרת בטבע פיתחה את האמונות הפולחניות, כולל העידן החדש של ימינו, כמו פאראפסיכולוגיה וקריאה בקפה. הטיעון הפסיכולוגי: הפסיכולוגיה של הדת טוענת כי האמונה באל, לפחות כמו שהוא מוצג בדתות האברהמיות, עונה לאינדיבידואל על דחפים פסיכולוגיים. לפי הדעה הרווחת בני אדם מאמינים באל, במתכונות דתיות כאלה, מפני שהם מחפשים ... לא שוללת את קיום האל, היא רק מסבירה שבני האדם מעדיפים מבחינה פסיכולוגית להאמין באל. כמו כן, הגישה יוצאת מנקודת הנחה שקיום האל וודאי כולל מערכת מטא - פיזית של ששכר ועונש. חיי נצח: דוגמה למילוי דחפים פסיכולוגיים על ידי הדת. המכנה המשותף כמעט לכל הדתות המונותאיסטיות והפוליתאיסטיות, ואפילו דתות נטורליסטיות כמו הבודהיזם, הוא הנצחיות של המאמין שממלא אחר חוקי הדת ומאמין בעיקרי האמונה שלה. האדם הוא אולי היצור החי היחיד בממלכת בעלי החיים אשר יודע ומצפה את מותו. משחר ההיסטוריה דתות ותרבויות קדומות האמינו בחיים לאחר המוות, כך לדוגמה, המצרים חנטו את מתיהם ובנו עבור הפרעונים פירמידות והשאירו להם שלל אוצרות שיטיבו עמם בעולם הבא. הדתות המונותאיסטיות גורסות כי המאמין הצדיק יתוגמל על אמונתו האדוקה בעולם לאחר המוות בגן העדן, ואילו הכופרים והחוטאים ייענשו בגיהנום. האמונה בחיים שלאחר המוות מדחיקה את הפחד מפני הסוף שאינהרנטי אצל אנשים. אמונה זו היא המקל והגזר של הדתות שמעודדות לדבוק במעשים הטובים ולהימנע מן הרעים כדי לקבל תגמול נצחי בהגיע יום הדין. אמונה זו תורמת גם למאמינים ... השמיים כבסיס למוסריות, אתיאיסטים שוללים טענות אלו וטוענים כי פחד הוא דרך קלה לתעתע בהמונים, והמוסריות אינה צריכה לנבוע מהדת או מדברים שליליים כמו פחד. הטיעון הסוציולוגי: הדת בכלל ואלוהים בפרט ממלאים פונקציות חשובות בחברה האנושית, מה שמעיד על הצורך הבלתי - תלוי בהיגיון או באמיתות שלהם. הדת סייעה לאנשים ליצור קבוצות מגובשות בעלי תפיסה קולקטיבית, הזדהות שמקורה באידאלים משותפים, נורמות משותפות ומקובלות, מערכת תפקידים הדדית. כמו כן הדת העניקה לאנשים משמעות עילאית לחיים, הכתיבה תחומים נרחבים של התנהגות על ידי הצבת אמות מידה של טוב ורע וקבעה ... והבטחת רציפותה של התרבות באמצעות טקסים, חגים ומנהגים עממיים וכן חינוך בעל פה או בכתב שהעבירו את שרביט קסמי הדת הלאה. יתרונותיה של הדת מורגשים עד עצם היום הזה וזה מספיק כדי לתת לאנשים תחושה של משהו על - טבעי ואמונה ביסוד הדת שהוא בדרך כלל אלוהים. הברון דהולבאך היה המנסח הראשון של טענות האתיאיזם, הוא טען כי העולם נוצר ללא התערבות אלוהית, המוסריות הדתית מעוותת, והפחד גורם לילדים להאמין באלוהים. ספריו נשרפו בפומבי על ידי הכנסייה. - אתיאיזם טיעונים התלויים בהגדרות מסוימות של ... שייך גם לדוגלים בפנתאיזם, אך יש הסבורים שהפנתאיזם הוא בעצמו השקפת עולם אתיאיסטית. בעיית הרוע: הואיל ואלוהים מוגדר, במרבית הדתות, ככל - יכול, יודע הכל ומקור הטוב, נשאלת השאלה מדוע עולמנו שופע ברשעות, חוסר צדק וסבל? אם אלוהים הוא ... רוצה, אין סיבה לקרוא לו אלוהים. יוצא מכך שאלוהים טוב באופן מוחלט וכל - יכול אינו יכול להתקיים. בני הדתות האברהמיות יעידו כי הפריבילגיה שיש לרוב האנשים, היא בחירה חופשית, אשר ניתנה כביכול על ידי האל, היא מקור הרע, ... שהוא לא מתעניין בנעשה בעולמנו. אם אלוהים מסוגל לתקשר עם האינדיבידואל האנושי לשם העברת דבריו בכתבים שונים (כפי שטוענות דתות רבות לגבי כתבי הקודש שלהן והדרך בה הם נכתבו), מדוע הוא אינו מתקשר עם כל המין האנושי באופן ישיר ... תפיסתן של הנצרות והיהדות ובין המדע בתחומים מסוימים (בעיקר בריאת העולם לעומת אבולוציה וגיל היקום) מערערת על תקפותן של דתות אלה. הטיעון המטריאליסטי: דתות רבות טוענות שהחיים הם יותר מהחומר שאנחנו רואים בסביבתנו הדוממת. בנוסף הן טוענות שמאחורי החיים עומד עולם רוחני או ... מבנהו, המידע המאוחסן בו ותפקודו, אם אכן ההוויה האנושית מסתכמת בכך, ואין שיקוף רוחני כל שהוא לחיינו, הרי שאותן דתות שוגות בהנחתן. אי אמינותן של אמונות שונות: מאפיין משותף לתאיזם ולדתות הוא הסתמכותם על האמונה, לדעת הטוענים כך, אמונה בקיום האלוהים ובאמיתותן של דוקטרינות דתיות - אינה מבוססת על היגיון, ... הם בלתי - מוסריים או בלתי אמינים - לפחות בכל הנוגע לחברותם בקהילה. בפי חזל מכונה האתאיסט כופר בעיקר. דתות אחרות מוקיעות בדרכים דומות את הלא - מאמינים. עד העת החדשה האתאיזם נחשב לבלתי לגיטימי לא רק מסיבות דתיות, ... כמה מדינות, כמו למשל ברית המועצות, מדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות והרפובליקה העממית של סין. קרל מרקס, אתאיסט, כתב כי הדת היא אופיום להמונים והיא מזיקה לחברה. בשל הדוקטרינה המרקסיסטית המדינות הקומוניסטיות לא עודדו דתות, בין היתר גם כדי להחליש את האופוזיציה למדינה. אף על פי שהיו מדינות אתאיסטיות באופן רשמי, התקיימו במדינות הקומוניסטיות ... בשליטת המדינה. הגישה האתאיסטית של המשטר בברית המועצות לא מצאה אחיזה בלב כל האזרחים, ועם נפילת המשטר הקומוניסטי זכתה הדת לתחייה מחודשת. במהלך המלחמה הקרה, העובדה שהאויבים הקומוניסטים של ארצות הברית היו אתיאיסטים באופן רשמי (קומוניסטים חסרי אלוהים), תרמה לנקודת המבט שאתאיזם הוא לא אמין ולא פטריוטי. במרוץ הבחירות לנשיאות שהתקיימו ב - 1988 במדינה החילונית באורח רשמי - ... להגן על מאמינים. בתי משפט בארצות הברית, גם אם הדבר היה שנוי במחלוקת, פירשו את הדרישה החוקתית להפרדה בין הדת והמדינה כהגנה על הלא מאמינים, כמו גם כמונעת השתלטותה של אמונה דתית זו או אחרת על כל המדינה. המצב החוקי מוגדר על ידי המונח: חופש הדת פירושו גם חופש מדת. החוק במדינת ישראל אינו מפריד בין דת ומדינה. דתם של התושבים כפי שהיא רשומה במרשם ... קיים, או על זה שמבקש להניח לפי כלל תערו של אוקאם שיצור כזה אינו קיים?. על - פי האמונות הדתיות הנפוצות, דוגמת חלקים מהנצרות, האסלאם והיהדות, קיומו של האל הוא בגדר אקסיומה, שאולי ניתנת להוכחה אך אינה דורשת אותה. ... האקסיומות שלו (אף על פי שעבור חלק מהאתאיסטים, אין זה פוגע בזכותו של המאמין לנהוג אחרת). הטענה כי האקסיומה הדתית דווקא דורשת הוכחה, באה לידי ביטוי בכך שבלעדיה היא ארעית, כלומר - ניתנת להחלפה בכל אקסיומה דתית אחרת, בלא ... לרעיון האלוהים, אך הם אקסיומטיים ותלויים באמונה באותה מידה. גם קרל מרקס ניסה להתייחס לאמונה באל. הוא טען כי הדת היא השתקפות של החברה האנושית. לדעת מרקס, שיוצא מתוך נקודת הנחה כי מעשי האדם הם הקובעים את ההיסטוריה, האדם משייך את תוצאות פעולותיו לאל. כך, לדוגמה, אישרה החברה הימי ... כתב העת הישראלי אפיקורוס וכתב העת היידי - סובייטי דער אפיקוירעס. ביקורת הביקורת על אתיאיזם מגיעה על פי רוב מדתות, בעיקר אלו התאיסטיות, וכן מן הדאיזם, האגנוסטיות, האיגנוסטיות, וכן מן הפסיכולוגיה וזרמים פילוסופיים שונים, הקוראים תיגר על השרירותיות לכאורה ... אדם לסלקציה אפשרית בבחינת רעיונותיה של דת מסוימת. בוטון מדגיש את הצורך באיכויות טרנאסצנדנטאליות, בריטואל, ובחיבור אנושי, הקשורים לרוב בדתות, וקורא לאתיאיסט המודרני לא לזלזל בערכים אלה ואף לברור ולאמץ אותם. בוטון מכנה השקפתו אתאיזם 2.0.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11. עשר הערות למאמרו של אבשלום אליצור על הדת פרופ בנימין בית - הלחמי אוניברסיטת חיפה (שיחות טו: 168 - 171) החשיבה המאגית ומערכת האמונות הדתית שעליה היא מבוססת הן, עדיין, חלק מרכזי בעולם התרבותי והאישי של רוב בני - המין האנושי. גישות אקדמיות להבנת התופעה הדתית מנסות להסביר את הצלחת מערכות האמונה הדתיות (ויש כ - 10, 000 כאלו) בהקלת חרדות ומצוקות אנושיות. שני המאמרים מאת אבשלום אליצור הם חלק מהמסורת של ... מרשים בתחומים רבים, וקודם כל - בספרות הפסיכואנליזה. שני המאמרים שלפנינו מהווים ראשי פרקים לספר רציני על הפסיכולוגיה של הדת, ונקווה שספר זה אומנם יופיע. אליצור מציע לנו מספר השערות מבריקות. הראשונה עוסקת בקשר בין דתיות ואובדן (וראו 1 ו - 2), השנייה בדמיון בין דת לפרנויה, והשלישית בדת כביטוי לנרקיסיזם. התבקשתי לכתוב תגובה קצרה ... באי - ההסכמות יותר מאשר בהסכמות. 1. הגישה הפסיכולוגית לתופעות דתיות מדגישה את המכנה המשותף ואת המנגנונים המשותפים לכל הדתות ולכל צורות החשיבה המאגית. אפשר לדבר על התנהגות דתית בהכללה כי אנו מגלים מכנה משותף התנהגותי ברור לרבבת הדתות הקיימות כרגע בעולם ומתחרות על תשומת הלב שלנו. יש מספר דברים שאותם אפשר לומר במידה רבה של ביטחון לגבי כל המאמינים בכל הדתות (ראו 3). התבוננות פסיכודינמית בדת מתחילה מן המצב האנושי, החרדות והמצוקות האוניברסאליות המובילות לפתרונות אוניברסאליים. מטרת הניתוח הפסיכודינמי היא ... נוצר הפנתיאון של כל דת עי השלכות (ראו 3). אליצור מדגים זאת בצורה מבריקה בהתייחסות לדמויות האל והשטן. 2. הדת היא התשובה המפתה ביותר והמספקת ביותר לשאלת משמעות הקיום האנושי משום שהיא הנרקיסיסטית ביותר, ואבשלום אליצור בכתביו השונים תרם ... ומהו הצדק? הצדק זה אנחנו, כי בקרוב יגיע המשיח שלנו, והוא ישים את כל האחרים במקומם הראוי. הכל באמונה הדתית מסתדר לפי רצוננו. החיים מנצחים את המוות, והצדק מנצח את העול, ובעיקר, אנחנו מנצחים אותם, את כל מי שאינו ... לשמש תמרור אזהרה לאלה שפרשנותם למיתולוגיה קשורה בעבותות של כבוד למסורת ולטקסטים עתיקים. גם פרשנים שאינם חשודים בנאמנות למוסכמות הדת לוקים בסמכותנות, דהיינו יחס של כבוד לסמכות ולמסורת מכוח היותן סמכות ומסורת. . 5 במספר מקומות מתייחס אליצור בכבוד ... חברתית מוגברת אצל מקבלי האמונה. עד עכשיו אין ממצאים התומכים בהשערה זו, ורצונם של מקבלי האמונה בשינוי מתבטא במסגרת הדתית בלבד. רעיון בחירת הדת הוא מעניין אך לא שכיח מדי. מקבלי האמונה, כמו אנשים דתיים בכלל, אינם נהנים מחופש בחירה רב מדי. נדיר מאד מצב שבו אנו מציגים לפני אדם רשימה של אלף דתות ומציעים לו לבחור אחת מהן. מה שקובע את הבחירה הוא נסיבות חברתיות. בישראל רוב מקבלי האמונה מגיעים ליהדות ובמצרים ... גם לזכור כי מפעל עשיית הנפשות ליהדות ממומן על ידי הממשלה. 7. אליצור מתלונן על מיעוט המחקרים על חיי הדת של הנשים אך זה נכון רק לגבי המחקר העוסק בצד ההיצע, הצד של יצרני הדת. אם נעבור לצד הביקוש, הצד של הצרכנים, נגלה מצב הפוך. בעצם רוב המחקר על התופעה הדתית הוא מחקר על נשים (ראו 4). לנשים יש תפקיד מרכזי בקיומו של כל ממסד, כל ארגון, וכל מעשה דתי. הדת כמסורת תרבותית וכממסד חברתי קימת רק בזכות הנשים. בימינו נשים הן תמיד דתיות יותר (ראו 4) וממלאות תפקיד מרכזי בשימור הדת. נשים הן צרכניות נלהבות של כל סוגי ההתמודדות המאגית (וגם של פסיכותרפיה). ללא התמיכה הנלהבת של הנשים הייתה החילון בתרבויות השונות מקיף הרבה יותר. הערותיו החשובות והרגישות של אליצור לגבי השליטה הגברית בפנתיאון של רוב הדתות (ריבוי האלים ומיעוט האלות) גם הן קשורות לעניין. יתכן כי דווקא האובייקטים הגבריים מושכים את המאמינות ואחראים לדתיות הנשית החזקה, וריבוי אובייקטים נשיים היה מחזק את הדתיות של המאמינים. הניסיון ליצר דתות נשים שבמרכזן אלה בימינו אלה לא צלח בדיוק מסיבה זו. 8. היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת - יחס בין דיסציפלינה מחקרית לבין מושא החקירה - יכול וצריך להתהפך לפעמים, כדי לאפשר לפסיכולוגיה לבקר את עצמה. ... להודות כי טענה זו משאירה אותי מבולבל. יש כאן מספר בעיות הגיוניות. קודם כל, אין בנמצא דת אחת מופשטת, והדת קיימת רק בצורות ספציפיות. בדומה לכך, גם הפסיכולוגיה אינה מקשה אחת. אם נקבל את הטענה ונציב במשואה במקום היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת את היחס בין הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית לבין הדת היהודית האורתודוקסית מבית מדרשו של עובדיה יוסף, לא ברור מה יצא. ביקורת מצדו של הרב או של תלמידיו יכולה ... שנרקיסיזם יהודי אינו גרוע יותר מנרקיסיזם הינדואיסטי או נוצרי, אך גם אינו טוב יותר. אליצור רוצה שניקח ברצינות את הדת היהודית. למה בעצם? יש עוד 10000 דתות, שלרובן יש דוברים מוצלחים ורהוטים כמעט כמוהו. אליצור טוען, בצדק, כי היהדות היא דת עתיקה, ששרדה תהפוכות היסטוריות. קל ... המוכרת לנו רק לאחר הופעת הנצרות. זה היה במחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, כשעוצב התלמוד הבבלי. אם נעריך דתות לפי יושנן, יש להתפעל יותר מן השומרונים והזורואסטרים. ההינדואיזם עתיק הרבה יותר, שלא לדבר על דתות עתיקות באפריקה, אמריקה, ואוקיאניה. היהדות, שלא כדתות אחרות, הופכת, לפי אליצור, להיות אנטי סמכותנית ועדין שטיינזלץ מצוטט כנושא דגל הספקנות. עד כמה שזכור לי הסכים אותו ... אלפי ספרים שפרסם בהוראת מספר רבנים, מה שמראה כי לספקנות התלמודית המהוללת יש כנראה גבולות די ברורים. ההתייחסות לנרקיסיזם הדתי אינה רק עניין אקדמי. יש לה השלכות חברתיות ופוליטיות מיידיות. הוויתור על הנרקיסיזם הוא הכרחי אם אנו רוצים עולם טוב קצת יותר ושוויוני קצת יותר. הדתות היו ונשארו מתנגדות החופש והשוויון. כל התקדמות ב - 500 השנים האחרונות בכיוון של יותר חופש ויתר שוויון, זכויות נשים וזכויות מיעוטים, נעשתה על אפן ועל חמתן של הדתות ונציגיהן. הרי מתן זכויות אזרח ליהודים באירופה ומתן זכות בחירה לנשים התאפשרו רק בזכות חילון מסיבי. האפיפיור גילה את ... לאחר שהכנסייה אבדה מכוחה. בישראל לעומת זאת, בכל פעם שנעשה ניסיון לחוקק בכנסת חוקים למען זכויות האדם, היו המפלגות הדתיות חומה בצורה של התנגדות. כפי שמראים מחקרים שיטתיים שבוצעו ברחבי העולם, דתיות קשורה לתמיכה בדעות קדומות, הפליה, סמכותנות, ואדישות לסבל האחר. הסמכותנות הדתית עומדת בניגוד מובהק לאידיאל הבגרות והאוטונומיה של האזרח, שעליו בנוי חזון המשטר הדמוקרטי. יש כמובן מספר קטן של קבוצות ... (ויהודים רפורמיים הם באמת פרוטסטנטים ליברליים, ואינם דומים ליהודים הרבניים שאתם מזדהה אליצור). ויתור על אמונות ועל סמכות הממסד הדתי קשור בהחלט לאמונות שוויוניות יותר. אני אישית מעדיף לא להיענות להזמנה הלבבית הקוראת לי להצטרף לחגיגה הנרקיסיסטית הכוללת פרקי ... מוטב לי להישאר בחוץ, בקור וברוח, ולחפש פתרונות פחות נרקיסיסטיים ופחות אנימיסטיים לצרותינו ולכישלונותינו. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 13.

... מדובר על השארות הנפש, אך בתרבויות קדומות מדובר לעתים גם קיום גופני לאחר המוות. העיסוק בנושא הוא בעיקר בתחום הדת, הרוחניות והמיסטיקה. חיים לאחר המוות לא נצפו במחקרים מדעיים, אולם קיימות עדויות רבות של חוויות סף מוות (שנחקרו על ... עם חפציו אך גם עם ספינת שמש שהייתה אמורה להובילו לעבר החיים הנצחיים על פני השמש. חיים לאחר המוות והדת תגמול נצחי מספר דתות ובהן היהדות, האסלאם, והנצרות, ואף הדת המצרית העתיקה, מחזיקות באמונה כי רוח האדם נצחית ואחרי המוות כל אדם מתוגמל לפי מעשיו. לפי האמונה רוח האדם, ... הנפש, ממשיכה אחרי המוות. על פי תורות איזוטריות רבות, בינייהן הקבלה, הנפש מתפרקת אך הרוח נשארת בתוקף ניצחיותה קימות דתות המניחות, באופן ראייה דיכוטומי, המשך המסע למקום שכולו טוב - גן העדן, או למקום שכולו עונש מתמשך - הגיהנום. תפיסה זו מעודדת את המאמינים בה לדבוק במעשים הראויים ולהתרחק מן המגונים וזאת על מנת להגיע, בהגיע זמנם, אל גן העדן ולא ... בעוול וברשע הולך לכלא השילום והדין הנקרא טארטרוס - תרגום יוסף ליבס גלגול נשמות אמונה אחרת, המוחזקת על ידי דתות כגון בודהיזם, הינדואיזם, הדרוזים וכן ביהדות - בעיקר בקבלה, היא גלגול נשמות. בבודהיזם, למשל, מהווים החיים שלאחר המוות חלק אינטגרלי של מצבי הקיום של האדם. ... או אפילו ליצור רוחני כלשהו. חשוב לציין שלפי ההינדואיזם והבודהיזם גם החיים הנוכחים שלנו הם תוצאה של חיים קודמים. ביהדות עולם הבא תקופת התנך רעיון החיים שלאחר המוות מופיע בתנך בעצם פגישתו של שאול המלך עם שמואל הנביא שכבר ... רסג וסיעתו: בעולם הבא יהיו הגוף והנשמה, אך לאחר זיכוך רב של הגוף. מעבר להישארות הנפש, אחת ממרכיבי האמונה בדת היהודית היא האמונה בקימת המתים לתחייה, בעתיד, לאחר בוא המשיח.

... המוטיבציות הלא - מודעות של אדם אחר טוב יותר ממנו. פייר דוהם הראה שפילוסוף של המדע יכול להבין את מתודת הגילוי של מישהו טוב יותר ממנו, וברוניסלב מלינובסקי הראה דבר דומה לגבי אנתרופולוגיה. מלינובסקי טען שהעובדה שניסויים מודרניים בפסיכולוגיה ... אין זה כך תמיד. לכן יהיה זה אבסורד להניח שאנשים טועים תמיד ביחס למצביהם הנפשיים ולשיפוטיהם על הנפש עצמה. בדתות דתות המבוססות על דואליזם נחלקות לשניים: 1.דתות שמאמינות שהטוב בעולם הוא פרי בריאתה של ישות עליונה טובה, בעוד הרע נברא על ידי ישות עליונה רעה. דת המציגה תפיסה ממין זו היא הדת הפרסית הזורואסטרית מיסודו של זרתוסתרא. בדת הזורואסטרית האל הטוב נקרא אהורה - מזדה, והוא נמצא במלחמה מתמדת עם האל הרע הנקרא אהרימן. 2.דתות שבהן יש הבחנה חדה בין רוח או נשמה לבין חומר או גוף. בדתות אלה העולם נתפס כמורכב מרוח ומחומר, כשהאל נתפס כרוחני בלבד, בעוד העולם נתפס כחומרי. בדרך - כלל האדם נתפס כישות המכילה רוח וחומר יחדיו, כשהוא מצווה לחזק את ההיבט הרוחני שבו על חשבון ההיבט הגופני. בתחום הדת קימים עוד מושגים דואליסטיים: האור והחושך, האל והשטן, האל והעולם, האמונה והדעת. בנצרות בולט מאוד הניגוד הדואליסטי אלוהים - ... סמקיה חילק את העולם לפורושה (נפש / רוח) ופרקריטי (חומר) והיוגה סוטרות של פטנגאלי הציגה גישה אנליטית למהות הנפש. ביהדות היהדות של ימי הנביאים האחרונים, בתקופה שבה היו קשרים הדוקים בין יהודים לפרסים, התנגדה לתפיסה הדואליסטית הזורואסטרית מתוך האמונה שישנו ... שבה הוא מפסיד מקבלת רשות לעשות זאת מידי האל. בתלמוד הבבלי מצוינים ויכוחים רבים של רבנים יהודים עם אנשי דת פרסיים בנושא זה. אחד הפירושים המקובלים לסיפור התפקרותו של אלישע בן אבויה (שנקרא אחר לאחר שכפר בתורה) בסיפור ארבעה שנכנסו לפרדס הוא שבן - אבויה התחיל להאמין בשתי רשויות כלומר בדואליזם הדתי. תפיסות דואליסטיות המפרידות רוח לחומר חדרו ליהדות החל מתקופת חזל, ככל הנראה עקב השפעות אפלטוניות. התפיסה הדואליסטית העיקרית המצויה כיום ביהדות, ואשר ראשיתה בימי חזל היא האמונה בהישארות הנפש. לדוגמה, במסכת אבות: רבי יעקוב אומר העולם הזה דומה לפרוזדוד בפני ... מן ההבחנה בין גוף לנפש או בין חומר לרוח. לשיטה זו האדם מורכב מנפש ומגוף: הגוף מתכלה בעוד הנפש נפרדת מן הגוף בעת המוות וממשיכה להתקיים לנצח. יש פרשנות הגורסת שקיימת תקווה להיגאל מהדואליזם הקיומי. המצוות, שנעשות על ידי הגוף בהנחיית הנפש, אמורות להתגבר על הדואליזם וליצור אחדות המכונה קידוש החומר, וכך מתפרש הציווי לעבודת האל בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע. התנך כמעט שאינו עוסק בהבחנה בין גוף לנפש או ... בהיסטוריה היהודית), אולם אמונה בהישארות הנפש הייתה קיימת גם במצרים העתיקה ובבבל. לפיכך ההתעלמות מההשקפה הזאת בתנך נראית כאנטיתזה לדתות ואמונות אחרות שרווחו במזרח הקדום. תחום דואליסטי אחר ביהדות הוא המאבק בין היצר הרע והיצר הטוב (הקיימים שניהם בכל אדם), מאבק המוזכר במקורות רבים. בקבלה ניתן משקל רב ... בין הגוף המייצג את הרע לבין הרוח, המייצגת את הטוב. דבר זה נקשר בין היתר לחטא הקדמון. אחד מעיקרי הדת הנוצרית הוא האמונה בהישארות הנפש.

... ועצם קיומו שנויים במחלוקת. בימי קדם האמינו תרבויות רבות שמספר הכוחות העליונים שווה למספר תופעות הטבע. בתקופות אלו נפוצה עבודת האלילים. על פי רוב היו מקריבים לאלילים קורבנות (לעתים אף קורבנות אדם) על מנת לרצותם ולשכך את כעסם. לאחר הופעת היהדות החלו נפוצות בעולם דתות המאמינות באל אחד בלבד, אמונה המכונה מונותאיזם. כיום הנצרות והאסלאם הן הדתות המונותאיסטיות הנפוצות בעולם. האמונה המונותאיסטית גורסת שישנו אל עליון - מעל לכל הכוחות הקיימים, שהוא היחיד הראוי לאמונה, והיחיד ... השערה זו, צורת היחיד אלוה היא גזירה לאחור מצורת הריבוי. השימוש בלשון רבים לתיאור האל, בא לידי ביטוי בשתי דתות מונותאיסטיות: ביהדות מקובל לראות בכינוי בלשון רבים את המונח בעל כל הכוחות כולם. באסלאם, כל דבר הנאמר על ידי אללה, מופיע ... להיות דמות מופשטת ופרסונלית כאחד, ואילו שאר האלים ירדו ממעלתם למדרגה של משרתים ומלאכים ויוכפפו לאל העליון, כפי שקרה ביהדות, שבה לדוגמה האל הכנעני מות, אל השאול, שעוצמתו אדירה - שווה לזו של אלים אחרים ואף חזקה יותר - הופך להיות השטן שלוקח את נפשות האנשים, אבל הפעם כשליחו ומלאכו של אלוהים, ברשותו וברצונו. במסורת היהדות חידוש האמונה באל אחד ועילאי ביהדות מיוחס לאברהם העברי, האב האתני והרוחני של היהדות (לפי המסורת הוא נולד ב - 1812 לפנהס). כחמש מאות שנה לאחר תקופתו לפי המסורת, של אברהם, הוצג הרעיון של עבודת אל אחד בקרב ממלכה גדולה, במצרים, על ידי המלך אמנחותפ ה - 4 (מלך בשנים 1380 לפנהס - 1362 לפנהס), הידוע בשם שאימץ לעצמו - אחנאתון (עבד אתון). המלך הנהיג רפורמה דתית בממלכה כך שהפולחן הדתי הופנה לאל השמש אתון בלבד. ככל הנראה, היו כרוכים ברפורמה זו מניעים פוליטיים להורדת כוחה של הכהונה ולהעצמת מעמדו של המלך. השלכות פוליטיות ברורות היו לרעיון האלוהות בעם שהתעצב סמוך מאוד לממלכה המצרית: בממלכת ישראל המאוחדת, איחד הרעיון המונותאיסטי שבטים שונים לכדי אומה אחת, בעלת חוק אחד, תחת אל אחד, אבל בניגוד לתפיסה המטריאליסטית של ... זה שיחק תפקיד מרכזי בהתהוות של האומה היהודית עד ימינו. בשנת 324 הכריז קיסר רומא קונסטנטינוס הגדול (280-337) על הדת הנוצרית כדת האימפריה, ככל הנראה, בנסיון לאחד את האימפריה הרומית המתפוררת תחת פולחן אחיד המכוון לאלוהות אחת (אך במקרה זה, משולשת - האב, הבן ורוח הקודש). דת האסלאם עשתה שימוש דומה ברעיון האל על מנת לאחד את השבטים של חצי האי ערב. במהפכה הצרפתית היה נסיון נפל להנהיג דת דאיסטית שסגדה לתבונה, שוב בנסיון ליצירת זהות מאוחדת לרפובליקה החדשה. בדתות המונותיאסטיות אלוהי הדתות המונותיאסטיות מאופיין בדרך כלל כמשולל גשמיות. עם זאת, ניתן למצוא בתנך תיאורים של האל כדמות גשמית המתהלכת בגן העדן, ... המונותאיסטיות ישנן תפישות דואליסטיות, המציבות כנגד האל הטוב יריב שווה כוח, הנלחם על גורל העולם. רעיון זה הוצג לראשונה בדת הזורואסטרית, ששלטה בפרס מהמאה ה - 6 לפנהס עד המאה ה - 7, עם כיבושי האסלאם. במקביל לעליית הנצרות ... הרע, יוצר הגשמיות, ושאפו לאיחוד עם האל הטוב, הרוחני, אותו ייצג דווקא הנחש. לתפישות הדואליסטיות הייתה השפעה מסוימת על הדתות המונותאיסטיות, שבאה לידי ביטוי בדמויותיהם של שטן, סטרא אחרא, אשמדאי, לויתן, ועושי דבריהם - המכשפות. עם זאת, ברוב הזרמים ... אפילו מעבר לעולם האידאות האפלטוני. רעיונות אלו העסיקו רבות את הוגי ימי הביניים, ולא רק בשל השפעותם על ההגות הדתית. בעת החדשה האל בתור שם מופשט לחוקי הטבע, ללא מודעות, יכולות או פעולות של השגחה וללא שכר ועונש בעולם, ... לאנשי מדע בתקופות מאוחרות יותר, בהיותו אל לא אישי, ממנו נובע העולם נביעה לוגית. היינריך היינה, בספרו על המחשבה והדת בגרמניה, זיהה את עמנואל קאנט כמי שהרג את אלוהים במחשבה המערבית. קאנט טען כי האל אינו אלא ספקולציה שאין ... בתרבות המערבית (וייתכן שלעולם לא יימצא). במקביל לתנועות חברתיות, השואפות להשיב את הסדר הישן על כנו, ומתבטאות בחזרה למוסדות דתיים שמרניים וחזרה בתשובה, ניתן למצוא כמה נסיונות מעניינים לחיות את הרעיון בתחומי המוסר והמטאפיזיקה, עליהם נימנים, בין השאר, הפילוסוף היהודי עמנואל לווינס ופילוסוף המדע אלפרד נורת וויטהד. על אף השגשוג לו זוכות תפישות דתיות בחברה (וקשה לומר שאלו איבדו אי פעם את הפופולריות שלהן בקרב ההמונים), אין שימוש ברעיון האלוהים בתאוריות מדעיות. הדיון בשאלת קיומו של האל מביא לוויכוחים לוהטים בין אתיאיסטים לבין המאמינים בקיומו של אלוהים. אבל מר לפלס, מה בדבר אלוהים?. אין לי צורך בהיפותזה הזו, אמר האסטרונום פייר ... עניין מיוחד בחיים. היום אנו מבינים את רוב הדברים הללו במונחים של כוחות פיזיקליים הפועלים מתוקף חוקים בלתי אישיים בדתות השונות שלט בתחנת רכבת בהימאצאל פראדש. בתרגום חופשי: אללה של האסלאם הוא אותו אלוהים של הנוצרים ואישוור של ההינדוהיסטים. - אלוהים אלוהים ביהדות ביהדות, אלוהים הוא בורא העולם, אשר בחר בעם ישראל לקיים את מצוותיו לאחר שהוציאם ממצרים. אלוהים משגיח על הבריות ומשלם ... 3 והמאה ה - 4 בתגובה לרעיונות כפירה. אלוהים באסלאם P אללה אללה (בערבית: ) הוא שמו של אלוהים בדת האסלאם. בקוראן ובמסורת המוסלמית הוא מזוהה עם אלוהי ישראל ועם האל בנצרות (אם כי תפיסת השילוש הקדוש אינה מקובלת ... מן - הכלל, המהווה מקור לכל הסיבות כולן - שהיו, ושיהיו. הסיבה הזאת מכונה אלוהים לרוב. לעתים, ללא קשר לדת כל שהיא. טענות אפוסטריוריות המבוססות על חוויית החושים וניסיון: ישנם מספר טיעונים אמפיריים אפוסטריוריים, המבקשים להוכיח כי קיומו של האל הכרחי או מסתבר בגלל טענות עובדתיות שונות: הטיעון האנתרופי: לפי טיעון זה, המורכבות של היקום והחיים מצריכה מעצב - טיעון זה גורס כי לא ניתן ... סיבה לשקר טוענים כי פגשו בו או כי מצאו עדות חד משמעית לקיומו. דוגמאות לכך הן מעמד הר סיני ביהדות ואירועים שנטען כי הם התגלויות נוספות שאיחרו אותו, ביאתו של ישו והבשורות עליו, או חשיפת הקוראן לנביא מוחמד על ... נטען שהוא אחרון הנביאים אחרי משה וישו מנצרת. טיעון הרוב: לפי טיעון זה, עצם האמונה באל, לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת ובמקומות שונים, מהווה הוכחה לקיומו. טענות המבוססות על התנסות סובייקטיבית. במאה השלוש עשרה, התאולוג הנוצרי תומאס אקווינס ניסח חמישה ... מבוססת על חזיונות / פרשנות מוטעית לאירועים שקרו / שקורים מאשר שהתרחשה באמת. 6.טיעון ההתגלויות הלא עקביות: בעולם ישנן דתות רבות הטוענות טענות סותרות לגבי אלוהים. מי מהן צודקת? 7.נטל ההוכחה: הטענה שאלוהים קיים היא טענה יוצאת דופן ויוצאת ...

... תאור כללי זה כהגדרת הרעיון המושגי של האלוהים הישותי, הרווח באמונות המונותיאיסטיות ואתו רעיון האמונה ביכולת הבריאה המשתנה ממסורת אתאיסטית אחת למשנה. על פי אחת המסורות, בריאתו של אלוהים החלה מקיומו עם תת - קיום של חומר כאוטי ויצירת ... לשאלה האם אלוהים קיים? ישנן ארבע תשובות אפשריות: (1) אלו התאיסטים האומרים כן ומאשרים את קיום האלוהים. (2) אלו האתיאיסטים האומרים לא ושוללים את קיום האלוהים. (3) אלו האגנוסטים הטוענים שאין ביכולתנו לדעת אם יש או אין אלוהים. (4) אלו הפוזטיביסטים הטוענים שהשאלה חסרת משמעות מאחר שהמושג אלוהים אינו ברור דיו. אתאיזם מהי התשובה של הבודהיסט לשאלה זו? האם הבודהה היה תאיסט, אתאיסט, אגנוסטי או פוזטיביסט. התשובה ברורה בהחלט. על פי ההגדרות שהנחנו כאן למושג אלוהים בפרושו השכיח, הבודהה הוא אתיאיסט והבודהיזם בכללו אסכולת הטרוודה (Theravada) ואסכולת המהיאנה (Mahayana) הן צורות של אתאיזם. מספר חוקרים מערביים ניסו לטעון שאסכולת המהיאנה (Mahayana) נוצרה בראשית העידן הנוצרי ובה הבודהה מוגדר כאל. שתי טענות אלו שקריות לחלוטין. אסכולת המהיאנה נוצרה בעת וועידת Mahasanghika כאשר קבוצת ליברלים מרדה בגישה השמרנית המסורתית של התרוודים (Theravadis) מאה שנים אחרי מות הבודהה, ובאף אחת מאסכולות ... הרעיון שהיקום הוא תוצר בריאה של אל ישותי, היוצר אותו והגורם לסיומו מתישהו בזמן - בודהיזם הנו סוג של אתאיזם. התאיזם של מקהלי גוזאלה העובדה שבודהיזם הנו אתיאיסטי ברורה גם על פי הוקעת הדת והפילוסופיה התאיסטית של מקהלי גוזאלה (Makkahli Gosala) - אחד מששת ההוגים הגדולים בני דורו של הבודהה, אשר יצרו והובילו אבי טיפוס של דתות ופילוסופיות אשר נפוצות ברחבי כל העולם כיום. מקהלי היה תאיסט או issara-karana-vadin כלומר, בעל אמונה שהסיבה לכל היא אלוהים. ... אז מדוע לדאוג. מקהלי אומר במפורש: השאלה באם אדם מגיע לבגרות רוחנית של מעשים טובים, התחייבות, חזרה בתשובה, חיים דתיים או חיי נזירות אינה קיימת (D.I. 54). האדם הנו תוצר בריאה בלבד - עתידו ורצון האל הנם מעבר להישג ... דומה באחד הכתבים - Sandaka sutta הבודהה (כמדווח על - ידי אננדה) אומר שבעולם ישנם ארבעה אבי טיפוס של דתות שהן שגויות וארבעה אבי טיפוס שאינם מספקים, אם זאת, לא בהכרח שגויים לחלוטין. ומבדיל את הבודהיזם משמונה אבי טיפוס ... באופן ישיר, למרות הסתירות במקומות אחרים. על פי תיאורית הסיבתיות הבודהיסטית פעולות האדם אינן דטרמניסטיות באופן המקובל. התיאוריה הבודהיסטית סולדת ומתרחקת הן מהדטרמיניזם הטבעי והן מהדטרמיניזם התאיסטי מצד אחד ואי - דטרמיניזם טוטאלי מצד שני. לאדם יש אלמנט של ... הטרוודית (Theravada) והן המהיאנית (Mahayana) מציעה שפע טיעונים נוספים כנגד הרעיון של אלוהים בורא ישותי (Isvara), ובצדם טיעונים בעד האתיאיזם והאמת שבו. מלבד זאת, ישנם טיעונים נוספים המראים את הטעות שבטיעונים התאיסטים לקיום אלוהים. אם ניקח לדוגמה את הטיעון ... ההשלכות בעולם כאשר פועלים על פי מערכת אמונות מסוימת. כאשר בוחנים את הגישה התאיסטית, ניתן לומר שהיא מעניקה לאנשים מידת מה של ביטחון ומעודדת אותם לדרכי פעולה מגוונות. אין זה מוכיח שאמונה זה נכונה או אמיתית אלא מציע שהיא יכולה להיות שימושית. סקירה ... אפשר לצטט את דוקטור אדוארד קונצה (Dr. Edward Conze): כל אלו המתגוררים באסיה (מזרח אסיה ודרומה) יכולים להיות גאים בדת אשר לא רק מבוגרת מזו שבמערב, אלא גם התפשטה והתבססה ללא כל שימוש באלימות או במלחמות חרמה דתיות. (A short history of buddhism, p III). בנוסף, לימוד קפדני של ספרות תאיסטית יראה שיש מעט מאוד פשעים או ... אני מאמין שהיה זה רצונו של אלוהים לשלוח ילד אל הרייך, לגדל אותו כמנהיג האומה ולתת בידיו להנהיג את מולדתו בחזרה אל הרייך. ישנו סדר גבוה יותר ואין כולנו דבר מלבד סוכניו (p.1458). ב - 1939 הוא אומר: התנועה הסוציאל - דמוקרטית עשתה נס. אם אלוהים הכל - יכול העניק הצלחה לעבודתו, אז התנועה הייתה כלי בידו (p. 426). בספרו מלחמתי (Mein Kampf) הוא אמר: כעת אני מאמין שעלי לפעול בחסותו של הבורא הכל - יכול. בהגנתי כנגד היהודים אני מבצע את עבודת האל (London, 1938 p.36). מחשבות אלו לבטח הקלו על מצפונו כשהורה על השמדתם של שישה מיליון היהודים. היו אלו אשר טענו שהמושג אבהות הוא זה המתאים לתיאור אלוהים. בו בזמן, אי - ... שנאמר בטקסטים בודהיסטים, אם אלוהים יצר את העולם, הוא היה האחראי לפשע ולסבל לא פחות מלפעולות הטובות ולהקרבה עצמית. אתיאיזם בודהיסטי בעוד שבודהיזם נחשב אתיאיסטי, אל לנו לשכוח שאתאיזם בודהיסטי הנו מופרד ומובחן מאתיאיזם מטריאליסטי. הבודהיזם רואה טעות בפילוסופיה המטריאליסטית המכחישה הישרדות (במובן של השארות בחיים), גמול ואחריות וכן ערכים ומחויבויות מוסריות ורוחניות, ... שנכון וטוב באמונה באל - מותיות עצמית (bhavaditthi) המוצגת בתאיזם וכן באמונה בביטול - עצמי (annihilism) (vibhava-disshi) המוצגת מנגד באתיאיזם המטריליסטי: אלו אשר אינם רואים כיצד שתי אמונות אלו נוצרות וחדלות מלהתקיים, את מעלותיהן ופגמיהן וכיצד ניתן להתעלות מעל ... חיי הטוהר הבודהיזם מזדהה עם כל שנכון, טוב ובעל ערך בסוגים שונים של דוקטרינות תאיסטיות. מבין ארבע טיפוסים של דתות אשר התקבלו כבלתי מספקות אך לא בהכרח מוטעות, היו אלו שהתבססו על מסורת התגלות (anussava). כל דת אשר מקבלת את האמיתיות שבאלמנט של רצון חופשי, סיבתיות מוסרית, הישרדות ואחריות וכן את אי - ההכרח בהיות השחרור ... הובילו חיי שוטטות - חסרי בית, שעקרם ויתור, סגפנות ומדיטציה, תוך שהם רואים את העולם השמימי ממנו הגיעו ומלמדים דת של שותפות עם ברהמה (Brahma, ישות שמיימית). הם האמינו שברהמה הינו כל - יכול (abhibhu anabhibhuto), כל - יודע ... שימוש במינוח תאולוגי. (dhammena so Brahma-vadam vadeyya). המונחים התאולוגים הישנים מקבלים חשיבויות ומשמעויות שונות וחדשות אותן ניתן להשוות לתפיסה הדתית המודרנית של מות - האלוהים, אשר מקבלת תאוצה במערב היכן שמחפשי האמת לא יכולים עוד לקבל בכנות אמיתית את ...

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 10 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 9. ט. בשלי הסער הגדול הזה עליכם (יונה א 12) : מקבל - האמונה, החברה החילונית והמטפל ... למצוקות קיומיות בסיסיות: אובדן יקירינו, הכיליון הצפוי לנו, וקיומם של רגשות שליליים כלפי הקרובים לנו וכלפי עצמנו. בכך נעשית הדת, לפחות על פניה, בת - תחרות למקצועות הטיפוליים, דבר המציב את המטפל בפני דילמות אתיות מיוחדות: לפעמים צריך הוא לנסות להניא את המטופל מהתנהגות של נסיגה לא בוגרת במסווה דתי, אך בה - בשעה עליו להימנע מלערב את שיפוטו הערכי. 5358, 71... לכך אבקש להוסיף טענה אחרת, פחות מקובלת: היחס בין הפסיכולוגיה לבין הדת - יחס בין דיסציפלינה מחקרית לבין מושא החקירה - יכול וצריך להתהפך לפעמים, כדי לאפשר לפסיכולוגיה לבקר את עצמה. לוקוף וחב, בהצעה מפורטת לשינוי הDSM -4 - באופן שיימנע מפתולוגיזציה שגרתית של חוויות דתיות, מצביעים על גורמים רבים המסבכים את המפגש בין המטפל והמטופל הדתי. הם מציינים, בין השאר, כי בארהב, אוכלוסיית העוסקים במקצועות הטיפוליים היא חילונית יותר בהשוואה לאוכלוסיית המטופלים וכן בהשוואה לאוכלוסייה ... פער יסודי כבר ברקע המפגש הטיפולי. תוצאה אפשרית של פער זה, לדברי המחברים, היא שמטופל עלול להסתיר ממטפלו חוויות דתיות העלולות להתפרש עי האחרון כחולניות. על רקע זה בולטת חשיבות הפסיכותרפיה הרגישה לתרבות (Culturally sensitive psychotherapy) המנסה להימנע מאבחון ... המטפל. תחת זאת, נעשה ניסיון לרתום מוסדות ונוהגים המקובלים באותה תרבות למטרה הטיפולית. ולדפוגל המחיש שימוש בשישה מדדים של דת היכולים לסייע בעבודת הפסיכיאטר היועץ בבית חולים כללי. הופמן וחב, וכן ולדפוגל, 114 הציגו שיתוף פעולה בין מטפלים ואנשי - דת. בישראל, עקב הגיוון האתני והעדתי הייחודי לה, התפתח שימוש נרחב ומקורי בפסיכותרפיה רגישה לתרבות. 71, 110, 111, 112, 64, 73... בתוך קבוצה כוללת זו של בעיות טיפוליות על רקע דתי, מציבה קבלת האמונה מגוון אתגרים משלה: החל מהפסיכוזה הקשה המתאפיינת בדלוזיות דתיות, וכלה בחוויה העוברת על חוזר בתשובה בוגר ויציב שרק החיכוכים עם משפחתו מביאים את המקרה אל המטפל. לנושא זה ברצוני לתרום נקודת - מבט היכולה אולי לסייע לדיאלוג עם מקבל - האמונה. ההתנהגות הדתית, ככל שהיא נראית נוקשה ומוכתבת עי סמכויות חיצוניות, עדיין משאירה חופש - ביטוי אינדיווידואלי נרחב, המאפשר לפרש ולהבין את החוויה האישית הייחודית לכל אדם וכך ליצור אתו שיח כן. הנה, למשל, בחירת הדת: איזו דת בחר לו מקבל - האמונה? האם זו דת עתיקה או חדשה? מקובלת באותה חברה או אקזוטית? ואם הייתה התגלות, האם אירעה במונחיה של דת קיימת או שהייתה זו חוויה אישית לחלוטין? שאלותינו ממקמות את בעל החוויה על פני רצף פסיכו - סוציאלי ארוך ... העלולה לבודד את האדם משאר בני האדם (או, בנסיבות היסטוריות מיוחדות, להפכו דווקא למנהיגם של רבים אחרים). למילה בחירת דת חשיבות מיוחדת בהקשר זה: ככל שהחוויה הדתית החזקה נתפסת כפאסיבית או הטרופסיכית, במבט שלאחר - מעשה היא מתגלית כאקט הסתגלותי שאינו מקרי כלל. אנאלוגיה מתבקשת כאן ... רבים ושונים. לא במקרה מתארים רבים ממקבלי - האמונה את המהפך הכביר החל בחייהם כהתאהבות באל, במושיע או במושא דתי אחר. גם בחירת הדת, הגם שהיא פתאומית וחדה לפעמים, היא אמצעי ביטוי אינדיווידואלי מאוד, במיוחד בחברה מערבית חופשית שבה דתות רבות מתחרות על נפשות בני - האדם. אם הבחירה היא בדת עתיקה, הרי שפתה של אותה דת היא עשירה דיה כדי לתת ביטוי להבדלים האינדיווידואליים בין חבריה. היהדות היא דוגמה מובהקת לדת עם עושר דרכי ביטוי אישיות ואפילו מנוגדות. לכל יהודי יש פן מסוים של היהדות שהוא בעיניו עיקר: אחד נמשך ... סודות הזוהר, פלוני רואה ביישוב הארץ את תכלית חייו ואילו חברו מקדיש את עצמו לחינוך, זה מתרפק על השלווה שבדת ואילו לאחר הדת היא מנוף למהפכות. כך, בדגש ששם אדם על פן זה או אחר של הדת, הוא מספר לנו הרבה על עצמו: האם הוא נמשך למוסיקה החסידית? האם הוא מתפעם מטהרת חיי המשפחה היהודיים? האם ... מאפשרת הידברות על בסיס שוויוני יותר. מטפלים ישראליים58, 59 הראו כיצד, מתוך היכרות מסוימת עם ציוויים אתיים פשוטים המצויים בדת עצמה, יכול המטפל לגייס את המטופל לשיתוף פעולה עמו. כמה הקבלות שהופיעו בשנים האחרונות בספרות הפסיכולוגית בין צורת החשיבה ... זה. דווח על שימוש בפתגמים תלמודיים אפילו באנליזה המסורתית. ספירו61, 97, פסיכולוג חרדי בעל ניסיון בטיפול הן במצטרפים לכתות דתיות והן בחוזרים בתשובה, נוקט בגישה מפתיעה ממבט ראשון: הוא מציב בפני מקבל - האמונה שבטיפולו את השאלה באיזו מידה ... (פרק י) אתעכב על המגמות הבוגרות, המעודדות בגרות וצמיחה, הפועלות ביהדות עצמה כנגד המגמות הנסגניות הטבועות בה. היכרות עם הדת יכולה אם כן לאפשר למטפל לכוון את מקבל - האמונה אל מטרות העולות בקנה אחד עם ערכיו שלו, תוך ... שדווקא הציפייה השנייה מחייבת בירור מעמיק. בציבור החילוני קיימת דעה נגד המחזירים בתשובה, שבפראפראזה על אמרתו של מארקס על הדת כאופיום להמונים ניתן לכנותה מודל הקראק. היא מניחה כי נער יכול לגדול בבית תקין, לקיים קשרים של הבנה ואהבה ... החלטה אינטלקטואלית גרידא? הדעת נותנת שהפגיעה ביכולת ליהנות באה קודם לכן ושקבלת האמונה היא תוצאתה ולא סיבתה. האנאלוגיה בין הדת לסם ממכר דווקא מתאימה בנקודה זו, שהרי אפילו בעניין ההתמכרות לסמים קיימת הסכמה בדבר האישיות הטרום - התמכרותית, שהיא תנאי חיוני להתפתחות תלות בסם. ואכן, הניסיון מלמד שלא די במפגש האקראי עם הדת כדי להביא לקבלת האמונה. אולמן52 מצטטת נתונים מפתיעים ממחקרים שבדקו את שיעורי ההצלחה של עשיית - הנפשות האקטיבית מצד דתות שונות, החל בכתות דתיות וכלה בכנסיות נוצריות ממוסדות: חוקר אחד דיווח כי למעלה מ - 90% (!) מבין המצטרפים ... שהשאלה חוזרת אל החיים שלפני המהפך. על כן אין להתעלם מהחשד כי מאבקם של גורמים חילונים בעשיית - הנפשות הדתית, גם אם הוא יוצא מהשקפת עולם המקובלת על המטפל, מהווה בריחה מהתמודדות ערכית ומחשבון - נפש בתוך החברה החילונית. ... אותו מלשרוף גשרים, מלהפוך לקיצוני בדרכו החדשה, ומלאבד את יכולתו לשאול שאלות ולהטיל ספקות. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 13 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12. בין מחקר הדת לבין הזמנה לאכול סופגניות: תשובה לפרופ בית - הלחמיפרופ דני סטטמן אוניברסיטת חיפה (שיחות טז: 90 - 91) במחקר ... של בית - הלחמי אינה במקומה, וכיצד היא חוזרת ומאשרת את אחד החששות שביטא אליצור לגבי היחס בין פסיכותרפיה לדת. לדעת בית - הלחמי, הדיון בסוף המאמר השני מתדרדר מהתבוננות פסיכודינמית לאפולוגטיקה ולכדי שיר הלל לדת אחת. יש כאן מעבר מניתוח לתעמולת בחירות, חזרה לאמונה שלמה ולסבא הטוב (2, ע 170). אליצור מבקש מאתנו - כך מבין בית - הלחמי - לקחת ברצינות את הדת היהודית, וזאת על בסיס העתיקות שלה. אין בכך פלא, שכן אליצור מזדהה, לדעת בית - הלחמי, עם היהודים הרבניים. בהתאם להבנה זו של דברי אליצור, משיב בית - הלחמי שעתיקותה של דת אינה ראיה לאמיתותה, ושבלאו הכי היהדות אינה הדת העתיקה ביותר. הוא דוחה בכל תוקף את ההזמנה הלבבית הקוראת להצטרף לחגיגה הנרקיסיסטית הכוללת פרקי חזנות, הדלקת נרות וסופגניות. ... אלא שלעניות דעתי, להבנה זו של דברי אליצור אין כל בסיס. הבה אפרט בקיצור המתבקש: א. הרעיון לגבי עתיקות הדת אינה מוסב דווקא על היהדות אלא על הדתות בכלל. כך אליצור: כל דת עתיקה, ששרדה תהפוכות היסטוריות, כמוה כגוף חי: כנגד כל היבט נסגני, שוביניסטי והרסני המצוי בה, מצויים בה גם הנוגדנים ... ס).. ב. כפי שברור מציטוט זה, אליצור גם אינו סבור שעתיקות כשלעצמה היא ראיה לאמיתותה של היהדות (או של דת אחרת). טענתו היא ששרידותה של הדת בתהפוכות היסטוריות רבות ושונות יוצרת אצלה נוגדנים להיבטים הרגרסיביים וההרסניים שלה, שבלעדיהם לא הייתה מצליחה לשרוד. מדובר בהשערה מעניינת, ... בכל מקרה אין היא בגדר שיר הלל ליהדות - מן הטעם הפשוט שאין היא עוסקת דווקא ביהדות. ג. כשם שבדתות כולן יש יסודות נסגניים והרסניים, כך לדעת אליצור גם ביהדות. המונותיאיזם שלה כרוך בחוסר סובלנות כלפי דתות אחרות (2, ע 140) והסיפור על רבי אליעזר (שם, 142 - 141) מראה, באחד מהסיומים שהתלמוד מציע, את התוצאות ההרסניות האפשריות של קנאה ונקמה. באופן כללי, מסכם אליצור בסוף דבריו: הדת, כמו האהבה, מוציאה את המיטב והמירע שבבני - אדם. כיצד יכולה טענה כזאת להתפרש כתעמולת בחירות ליהדות או לדת בכלל? ד. אליצור אכן טוען שיש ליהדות תרומה לתרבות בנושא הנדון, והיא צורה ייחודית של יחסי אובייקט. ההתבטלות בפני אובייקט גרנדיוזי ומוערץ היא צורה פרימיטיבית ורגרסיבית של יחסי אובייקט, והיא מצויה בכל הדתות, כמו גם בכל מערכת אמונה טוטליטארית. החידוש של היהדות הוא באפשרות שהסוגד יזכה במעט מהתכונות המוערצות של אובייקט זה, ... אליצור טוען שהיהדות היא אמיתית, דהיינו שאמונותיה התיאולוגיות והנורמטיביות הן נכונות. אדרבה, הניתוח הפסיכולוגיסטי שלו מאיים על אמיתותה של הדת, ומרחיק את אליצור מהיהודים הרבניים שלפי בית - הלחמי אליצור מזדהה אתם. נקל להבין: אם חוויית ההתגלות אינה אלא ביטוי לאבל לא - תקין, ואם דמותו הגרנדיוזית של האל קשורה לאישיות ילדותית, המסקנה המתבקשת היא שהדת אינה אלא השלכה של תסביכים נפשיים של היחיד. האם גישה זו מאפיינת יהודים רבניים? והאם היא בגדר קריאה לחזור ... סבר שמצא ביהדות, כשיר הלל וכתעמולת בחירות. דומני שהתשובה נעוצה בדברי הקטרוג המפורשים והחריפים שמציע בית - הלחמי נגד הדת. לפי דברים אלה, אם מעוניינים אנו בחופש, שוויון, דמוקרטיה, בגרות, ואוטונומיה, ולא בדעות קדומות, סמכותנות, הפליה, ואדישות לסבל האחר, מן ההכרח לוותר על הנרקיסיזם הדתי, דהיינו: על הדת. הואיל ופגעיה של הדת כה רעים, כל מלה חיובית עליה מגונה וחשודה, לפיכך יש לדחותה, פן יתפתה מאן דהוא להצטרף לחגיגה הנרקיסיסטית. בעוד אליצור טוען שהדת מוציאה מהאדם גם את המיטב וגם את המירע, בית - הלחמי סבור כנראה שרק את המירע מוציאה היא. אמירות גורפות מעין אלה על תוצאותיה השליליות של הדת מזכירות - על דרך ההיפוך כמובן - את אמירותיהם של תועמלנים דתיים בדבר התוצאות השליליות של החילון. כפי שטענו במקום אחר בהרחבה (4), התשובה לשאלת ההשפעה המוסרית של הדת היא כנראה מורכבת, בהיבטים מסוימים ובהקשרים מסוימים לדת השפעה מוסרית חיובית, בהיבטים אחרים ובהקשרים אחרים, יש לה השפעה שלילית, ובאחרים אין היא מעלה או מורידה. לגבי היחס בין דתיות לבין אושר (well - being), כאן ניצבים אנו על קרקע בטוחה יותר: מחקרים עקביים מלמדים על יחס חיובי בין דתיות לבין אושר (5, 6). וממש לאחרונה אושש ממצא זה גם לגבי יהודים, והוכח מתאם חיובי מובהק אצלם בין דתיות לבין רווחה נפשית (7). בהנחה שעולם טוב יותר הוא גם עולם שבו בני האדם מאושרים יותר, אני בספק אם ניתן לטעון בהכללה, כפי שעושה בית - הלחמי, שויתור על הדת הוא הכרחי אם רוצים עולם טוב קצת יותר. היחס הביקורתי, אם לא העוין, של בית - הלחמי לדת, מחזק את החשש שמעלה אליצור מפני פסיכולוגיזם פטרוני מצד פסיכותרפויטים. אם הפתרון הנרקיסיסטי הדתי נתפס בעיני המטפל כפסול, ואם הדת באופן כללי נתפסת על - ידיו כאויבת הקדמה, יקשה עליו לפתח את האמפתיה ההכרחית לטיפול ראוי. ומה שנכון לגבי מטפלים נכון גם לגבי חוקרים: היחס הנל עלול לסמא את עיניהם לזהות היבטים חיוביים של דתות שונות, כמו אלה שאליצור מפתח במאמרו. למרבה המזל, בכתבים אחרים שלו מזהה בית - הלחמי אף הוא היבטים אלה, ואזכורם על - ידו אינו פחות שיר הלל לדת מזה ששר אליצור. הנה דוגמה אחת: Psychological theories of religion emphasize relief and support in terms of both the ... stability and support. (8, p. 207) בביקורתו על אליצור מציע בית - הלחמי בסיום דבריו תחליף לחיק החמים של הדת, להישאר בחוץ, בקור וברוח, ולחפש פתרונות פחות נרקיסיסטיים ופחות אנימיסטיים לצרותינו ולכישלונותינו. הדימוי של היות בחוץ, בקור וברוח הוא ... פילוסופי, כלומר אינו עוסק בשאלת אמיתותן של הנחות דתיות, אלא פסיכולוגי - חברתי, כלומר עוסק בהשפעות של האמונה והמסגרת הדתית על היחיד ועל החברה. אם אכן העולם שמחוץ לדת הוא עולם של קור ורוח, לא בטוח שיוכל לענות על ... (9, 10, 11). מכך לא נובע שיש לחזור או להחזיר בתשובה, אלא שיש לאמץ ראייה מאוזנת וביקורתית לגבי השפעות הדת, כמו גם של החילוניות, על נפש היחיד ועל טובת החברה.

... זה יכונה אלוהים (God), אך יש דאיסטים הסולדים מכינוי זה משום שהוא מטה או מטעה לחשוב שמדובר באחד מאלוהי הדתות (האברהמיות בפרט), אשר הדאיסטים עצמם, על פי הגדרה רלוונטית, אתיאיסטים לקיומם. בניגוד לגרסה הקלאסית שהייתה מוגדרת יחסית, הנחות היסוד ... באחד מחיבוריו של התאולוג הקלוויניסט פייר וירט, משנת 1564, שתייג את ההשקפה כצורה של כפירה איטלקית, וכן, בשנת 1621, בעבודתו של הבלשן האנגלי רוברט ברטון, האנטומיה של המלנכוליה. המונח האנגלי דאיזם (Deism), הופיע לראשונה מאוחר יותר במילון בשנת 1675. ... בני האדם, זה בהתבסס על טיעונים פילוסופיים שונים וידע שנצבר על תפיסות כוזבות לרעיון האלוהות ועל הפרכת רעיונותיהן של דתות מסוימות (בעיקר תאיסטיות). כמו כן, הם סולדים מכל טענה בדבר התגלות אלוהית לחיים תבונתיים על ידי שליחים, או נביאים, ... אמנם, ייתכנו מקרים של אמונה או אגנוסטיות גם כלפי גילום מסוים של שכר ועונש, שאופיו פרו - הומאני ולא דתי, ואף דעות על תפילה כפעולה מדיטטיבית. המסקנה לגבי קיומו של גורם ראשוני מטאפיזי שבדרך - כלל, אין אינטראקציה בינו לאדם, מציבה את הדאיזם כהשקפה הנוגדת את האדאיזם - חוסר או שלילה של האמונה בפרשנות הדאיסטית לאלוהים, ואת הגדרתו הנרחבת של התאיזם (כאמונה באל במסגרת דתית המציגה אותו באופן מוגדר ושרירותי, לעתים אמביוולנטי, ולרוב משוים, ומואנש), שכן ביסוס המסקנה אודות קיום אלוהים במתכונת דאיסטית מתיימר ... לפרט הביקורתי כהגיוני וסביר בהיעזר בהתפלספות קיומית, תוך מבט ארוך ביקום וחוקיותו (התפיסה המודרנית), ולא על דוגמה מבוססת כתבים דתיים או התניה חברתית בהקשר תרבותי או דתי, מכאן שהדאיזם מדגיש חשיבותן של הסיבתיות והניסיון האישי לשאלות תאוסופיות (או מטאפיזיות בכלל, אם הן קשורות למסרו), ומתעסק עם ... של מתן סיבה, תוך שאיפה לביקורת עצמית. הדאיזם השפיע על מנהיגי המהפכה האמריקנית והצרפתית. דאיזם מהווה לעתים כינוי אחר לדת הטבעית או לדת התבונה כפי שהיא מוצגת בכתבים מעידן האורות במאה ה - 18. טרמינולוגיה דאיסטית ישות עליונה (Supreme Being) שען נשגב ... בנעשה בו. בין הגורמים שפתחו צהר לדעה זו: נפיצותם הגוברת של כתבי הפילוסופים היוונים שתובנותיהם הדיאולוגיות אתגרו את הנצרות, הדת השלטת באירופה הקלאסית. פילוג דתי ביבשת זו (Secterianism) בכלל, והרפורמציה הפרוטסטנטית בפרט, תמורות שהביאו רבים לפקפק באותנטיות של הנצרות. ביקורת המקרא בעולם הנוצרי - ... ברוח הזמן והמקום של יהודה הכבושה, וכי אין אינדיקציה להניח שמדובר בספר אוניברסלי ממקור אלוהי. הכרה (Cognition) כלפיי מגוון דתות (כאבן - דרך אנושית), קיימת סברה לפיה ייבוא רעיונותיו של הפילוסוף הסיני קונפוציוס לאירופה על ידי מסדר הישועים והניסיונות ... פופולריות עם ניצני החילון וההארה האנושית בפתח המאה ה - 18. הדאיזם נפל בין הפטיש לסדן במאבק בין דוגמטיות דתית לספקנות המדעית שהתהוותה דאז. על - אף שהדאיסטים דחו את הפן האדאיסטי של האתאיזם הם כונו אתיאיסטים, על ידי ... חד - גוני, ובעוד דאיסטים מסוימים רק סלדו ממנה, אחרים הפגינו אנטגוניזם גלוי אליה, ופעלו כאנטי - תאיסטיים כלפי דת זו. לורד אדוארד הרברט, ברון שרבורי, אבי הדאיזם האנגלי. ציור מאת ויליאם לרקין. - דאיזם ביקורת בולטת הוטחה בדתות המונותאיסטיות ההאברהמיות המספקות שלוש צורות שונות של התגלות בה ה אל כאילו מוסר את תורתו לשליח או נביא המהווה מדיום בינו לבני האדם (למשל, משה ומעמד הר סיני, ישו והשליחים, ומוחמד). הווה אומר, כל הדתות המונותאיסטיות (ובנוסף לזה, גם כל הכתות שהתפצלו מהן, כמו למשל מנדעים, מורמונים, ודרוזים) טוענות שאלוהים התגלה בפני מייסד הדת או הכת שלהן, אבל המסר והאירוע שונים זה מזה. לטענתם אין סיבה להניח שאחת מדתות \ כתות אלה משקפת צדק היסטורי, ומבחינת הדאיסטים, הן דוגמאות לתהליכים סוציו - אבולוציוניים, ואינן תוצר של מאורעות על - טבעיים. הדאיסטים הקלאסיים ראו את מוסדות הדת של יומם כמושחתים, ואת הכהונה כגוף אינטרסנטי. חלקם האמינו שהדתות הן עיוות של דת טבעית (Natural religion) שהייתה פשוטה במהותה וחינכה לחשיבה נטורליסטית והובילה להומניזם. נטען למשל שלחברות פרהיסטוריות הייתה גרסה של דת כזו, והחשיבה האנושית דאז הייתה טבעית יותר, (במובן הפרקטי של המונח), ולא כללה צורות - חשיבה דתיות שהתנגשו עם המציאות ושבאופן פרדוקסאלי הופיעו רק מאוחר יותר בציר הזמן האנושי. תפוצה גורג וושינגטון, מראשוני הדאיסטים המפורסמים באמריקה ... מתיו טינדאל, בשם הנצרות העתיקה כבריאה (Christianity as Old as the Creation) בשנת 1730, שתרם לחיזוק הדאיזם, והחילוניות באנגליה הדתית של אז. ספרו של טינדאל כונה התנך הדאיסטי משום שכלל אסופה של דעות ועמדות שזכו ללגיטימיות בקבוצתו. אחריכן הדאיזם ... ומקסימיליאן רובספייר הפיצו ההשקפה בצרפת. רובספייר אף ניסה ליישמה לפולטיקה (ראו Cult of the supreme Being). ברון שרבורי נימק עמדתו בחשיבה נייטיביסטית, כלומר, הוא האמין שהתובנה על קיום משהו מטאפיזי בורא היא מעין מאפיין מולד שיכול להתגלות באדם, השקפה שספגה ביקורת קשה מהפילוסוף (הנוצרי) גון לוק, שהציע להחליפה באמפיריציזם פילוסופי, כלומר, התפיסה הדאיסטית לא תובן כתבונה מולדת (שרק צריכה להיות מורגשת אינטואיטיבית ולקבל ייצוג לינגוויסטי בשפה נתונה), אלא, בלבד על ידי ניסיון פילוסופי של ממש. האבות ... בנצרות). תנועת ההשכלה היו גם הוגים מתנועת ההשכלה היהודית אשר הושפעו מעקרונות הדאיזם כמו דוד פרידלנדר, שהאמין בדאיזם ובעקרונות הדת הטבעית והאוניברסלית. פרידלנדר טען, כי יש להסיר מן היהדות את התוספות והפסיקות שנוספו לה ברבות השנים על ידי רבנים ... היסוד על קיום צורה מסוימת של אלוהות אבסטרקטית אפשר למנות גם את ההבאות: רעיונות ביקורתיים לרוב קשורים בסלידה מן הדת ואנטיתאיזם. דחיית כל הטענות הדתיות המבוססות על כתבי קודש בדבר התגלויות אלוהיות וראייה בהם כאסופה של הונאות, דלוזיות, וטעויות שהצטברו זו על גבי זו. ... מאינדיבידואלים אלה מגוון של תפיסות משניות הנשענות על הנחת היסוד שלהם (שסיבותיה עומדות בפני עצמן). משום שהדאיזם מדגיש שתאוסופיה ודת אינם קשורים בהכרח, ושולל טענות דתיות, התעניינו בו אנשים מקצבות הספקטרום התאולוגי או הדתי, וחלקם אף ראו לנכון לאמצו, למשל, הפילוסוף של הדת אנתוני פלו, הגדיר עצמו אתיאיסט אך בשלב מסוים החל להגדיר עצמו דאיסט. לדבריו, הוא בנה מסקנתו מהחוקיות הפיזיקאלית שלפי ... בסיסיים שלו, כגון הכוונה מסוימת לכך שהאדם (כיחידת חיים תבונית), יווצר. אחד העקרונות המנחה דאיסטים מדורינו הוא שבניגוד לתיאור הדתי של רעיון האלוהות (שכביכול מכיל סתירות וחוסר עקביות בבחינה אנושית), הרי שהניתוח הדאיסטי אחר במהותו וראוי לטוהר מוחלט מחוסרי ... המובעת במגוון צורות, ויכולות ללבוש צורה נטורליסטית לכאורה, או מיסטית, גם כזו שכלל אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה הדתית (אברהמית או אחרת), ותמיד לא כזאת שמתנגשת עם ידע מדעי קונקרטי או הניסיון האנושי בכלל. בעוד שחלק מהדאיסטים עשויים ... כתפילות הודיה (Affirmative prayer) משום שהן נתפסות כאמצעי תכליתי לזיכוך הנפש, או כסוג של מדיטציה. לתפילות בקשה המזוהות עם הדתות התאיסטיות לעומת זאת, אופי נסי, ולעתים גם ניסוח קבעני (אלוהים יתן לי!), במקרים רבים לא רציונלי (כמו למשל טכנאי ... לפרנסה, דבר הכרוך בגרימת נזק למטלטלין ללקוחו הפוטנציאלי), והדבר נתפס כלא - הגיוני, וזוכה לתיעוב בדאיזם. שכיחות סקר ההזדהות הדתית בארצות הברית משנת 2001 (ARIS), שעירב 50,000 משתתפים, דיווח שמספר המשתתפים שהגדירו עצמם דאיסטים גדל בשיעור של 717 אחוזים, בין 1990 ל 2001. אם להכליל זאת לכלל תושבי ארצות הברית, ל דת הגדלה בקצב המהיר ביותר (התיוג הדתי ניתן מטעמים טכניים ולא נהוג לראות בדאיזם דת). רבבות המשתתפים הם 0.2% לערך, מהציבור האמריקני. דיון פילוסופי בדאיזם ההנמקות ... כל הצגה טבעית שלה (אדרבא כשמדובר במונחים של זמן), היא צמצום בלתי מתקבל, ואף בלתי סביר שלה. הפילוסוף של הדת, והפנתאיסט צארלס הרטשורן דקדק באחד מפרסומיו בהבדלים בין פנתאיזם לפנדאיזם, שבא בעקבותו. דאיזם רוחני ריצרד דוקינס, נכון לדון בהנחות ... המתגלמת בטבע - ההשקפה קרובה לפרדיגמת הרוח הגדולה הנפוץ בחברות אינדיאנית כמו שבט הסיו (Sioux), ועם האלגונקווין (Algonquian). הפלורליזם הדתי הזה של מה שמכונה דאיזם רוחני מהווה סטייה משמעותית מההשקפה הכללית חסרת הדת בכלל, והאנטי - תאיסטי בפרט, המגנה בפיקנטיות כל פסבדו מדע ונטיות אסוטריות. פצלים מן הדאיזם העכשווי הדאיזם שימש כמצע ...

תאולוגיה - חקר הדת - מבוא תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון) היא חקר הדת, יחסי האדם והאלוהים באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות, או שאינם רציונליות. הגם שתחילתה של התאולוגיה והנחלתה בעת העתיקה במוסדות דתיים, כגון מנזרים, בימי הביניים הונהג לימודה באוניברסיטאות באירופה. היסטוריה של המושג המושג תאולוגיה שימש בספרות היוונית הקלאסית, כשמשמעו דיון ... דיון כזה: מיתי (המתייחס למיתוסים של האלים היווניים), רציונלי (ניתוח פילוסופי של האלים והקוסמולוגיה) ואזרחי (המתייחס לטקסים ולחובות של הדת הציבורית). המושג אומץ על ידי מחברים נוצריים. הוא מופיע שוב בכמה כתבי יד של הברית החדשה, בכותרת של ספר ... או סיפור של דרכי האל) יכלה פשוט להתייחס לתנך. 5.במקורות לטיניים סכולסטיים, המושג התייחס למחקר הרציונלי של הדוקטרינות של הדת הנוצרית, או (ליתר דיוק) הדיספלינה האקדמית שחקרה את התובנות והמשמעויות של השפה והטענות של התנך ושל המסורת התאולוגית (המסורת ... והכנסייתים), ואם כי המושג תאולוגיה יכול להתייחס לכל דיון ביחס לאל או לאלים, או בעצם דיון על כל נושא דתי, הוא בדרך כלל משמש לציון המחקר האקדמי (באוניברסיטאות, סמינרים דתיים, או במקומות אחרים) של הדוקטרינות של דת כלשהי, או של היחסים והניגודים בין דתות שונות, אם כי תחום אחרון זה בדרך כלל קרוי מחקר השוואתי של הדתות. תאולוגיה ודתות שאינן נצרות בחוגים תאולוגיים אקדמאיים, יש דיון מסוים סביב השאלה, האם תאולוגיה היא פעילות שמיוחדת לדת הנוצרית, או שגם דתות אחרות עוסקות בה. יש שאומרים כי המושג מתאים דווקא לדתות שמאורגנות סביב מערכת אמונות מורכבת - דת שמיוסדת על דוקטרינות מסוימות, שמזמינות חקירה ובדיקה, בייחוד אמונות או דוקטרינות שקשורות לאלוהים (תאוס), ולפיכך הוא מתאים פחות להקשרים דתיים שמאורגנים או מובנים בצורות אחרות. כך, לדוגמה, יש קורסים אקדמאיים על בודהיזם, שעוסקים בחקירה רציונלית של ההבנה הבודהיסטית של ... וכי אנלוגיה איסלאמית מתאימה יותר לדיון התאולוגי הנוצרי היא החקירה והפיתוח של החוק האיסלאמי - השריעה. תאולוגיה והפילוסופיה של הדת התאולוגיה בדרך כלל מניחה את האמיתות של לפחות חלק מהאמונות בדתיות, ולפיכך היא שונה מהפילוסופיה של הדת, שאינה מניחה את אמיתותם של אמונות דתיות כלשהן. בעקבות כתביו של התאולוג האמריקאי האנס פריי, נוכל לתאר את היחס בין התאולוגיה לפילוסופיה של הדת באופן הבא. בקצה אחד של הקשת נמצא דיונים על תופעות וטענות דתיות, כאשר הדיון הוא כולו במושגים של דיספלינה חילונית כלשהי (כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה חברתית), ללא התייחסות לדעותיהם של מאמיני אותה הדת לגבי התופעות והטענות האלה (לבד מאשר הדעות הן סימפטומים של שהחוקר מנסה להסביר). בקצה השני של הקשת ישנם דיונים של התופעות והטענות האלה, שמשתמשים אך ורק במושגים של המאמינים הדתיים עצמם, כשהם חוקרים את המבנה הפנימי של ראיית עולם דתית כלשהי. בין שני הקיצוניות האלה ישנו גיוון גדול של מחקר תאולוגי, שמחפשים התאמה בין שני סוגי התאור האלה - ... הגישות התאולוגיות השמרניות כמו גם לגבי הגישה הליברלית. (לדוגמה, תאולוג שמרן עשוי להקביל בין טענות שנמצאות בכתבי הקודש של הדת לגבי אירועים היסטוריים, לבין תיאור של העבר כפי שהוא עולה מהמחקר ההיסטורי, כשהוא טוען שיש התאמה בין שני התיאורים ואולי שיש אף קשר חזק יותר. תאולוג ליברל עשוי להיות מעוניין יותר בחקר ההתאמה בין הטענות האתיות של הדת לבין הרעיונות של פילוסופיה חילונית כלשהי, כגון האקזיסטנציאליזם). אך יש הבדלים בין סוגי הדיונים האלה, כאשר יש שמעניקים את העדיפות לדיון החילוני או לתיאור הדתי הפנימי: איזה דיון הוא שקובע את סדר היום, איזה הוא שמחליט בסופו של דבר, וכן הלאה. במושג תאולוגיה ניתן להשתמש על מנת לציין כל אחד מהדיונים האלה, וכן את הקיצון שמגביל עצמו לתיאור דתי עצמי, המושג פילוסופיה של הדת מתאים לקיצוניות השנייה, ולדיונים רבים שנמצאים באמצע, אך מסתבר כי הוא יוגבל להתאמות שמעניקות עדיפות לדיון החילוני. במידה שבה התאולוגיה סומכת על המושגים של מאמיני הדת עצמה, מסתבר כי היא תחקר בידי אלה שיש להם מחויבות כלשהי למושגים הללו: כלומר, או בידי מאמינים של הדת, או בידי אוהדים של הדת הזו. אמנם, אין צורך להיות מאמין כדי להיות תאולוג: יש שלומדים תאולוגיה פשוט כדי להבין טוב יותר את מבנה הדת ואת המשמעויות שלה, או כסוג של ניסוי חשיבה - אם כי ככל שמתרחקים מהקצה של הפילוסופה של הדת לכיוון התאולוגיה, המאמינים נעשים יותר ויותר שכיחים. תאולוגיה וטרנספורמציה בנצרות המזרחית, יש דגש גדול יותר על תפילה מאשר על ... ולפיכך כתאולוגיה הנכונה. אבות כנסייה מוקדמים רבים תיארו את התאולוג כאדם המתפלל באמת. באופן דומה, נוצרים אחרים, וכן מאמינים בדתות אחרות, מאמינים כי לימוד על האל ללא כל יחס או רצון ליחס עם האל הוא דבר כמעט חסר משמעות, ... לאל כניסוי היסטורי, אנתרופולוגי, או סוציולוגי, ויחד עם זאת לא לרצות להיות קשור באופן אישי לאל כפי שהוא מוצג בדת. אך באופן כללי יותר, תאולוגים רבים מסכימים כי מכיוון שהנושאים שהתאולוגיה עוסקת בהם קשורים לאמונות ולהתחייבויות העמוקות ביותר של ...