... נתפסת כמעשה קיצוני ביותר ברוב רובן של
החברות האנושיות, ואסורה באיסור חמור מאוד ולעתים גם חמור ביותר בדתות המונותיאיסטיות וכן בבודהיזם וההינדואיזם. תוכן עניינים: 1 ... תכונה המאפיינת בן - אדם אלא צורת התנהגות
חברתית נרכשת. עם זאת, ידוע על משפחות שפקדו אותן מעשי התאבדות רבים. ההתאמה בין תאומים זהים בניסיונות התאבדות היא גבוהה מאוד ... יום יומיות הבעת תחושת היות האדם לטורח על
חבריו ומשפחתו, או שינוי לרעה ביחסו אליהם נטייה לבכי, לכעס ולצעקות לעתים קרובות דיבור בחופשיות, בחוסר פחד ואף במשיכה אל המוות ואל ... לעורר את רצון החיים על פני הרצון להרס.
המחברים מציעים עמדה מזדהה - מתעמתת, שבה בשלב הראשון האדם מנסה לתאר למתאבד את עומק ייאושו ויגונו, ולאחר מכן להתעמת עם מסקנתו ... אלא בכדי להקל על עצמו לקרוע את החוטים
המחברים אותו לחיים, ואם הוא נתקל בגישה ישנה ומוכרת שלא מדברת אל הנרטיב שלו, הדבר עלול לעשותו רק נחרץ יותר בהחלטתו. לעומתם, דר ... התאוריה של דורקהיים: התאבדות אינה מאפיינת
חברות נחשלות דווקא. בהונגריה, בגרמניה, באוסטריה, בשוודיה ובדנמרק שיעורי ההתאבדות הם מן הגבוהים בעולם. לפי תאוריה מפורסמת של ... שיעור ההתאבדות הוא פונקציה של הלכידות
החברתית. לפי התאוריה של דורקהיים, האדם האובדני הוא אדם הנמצא בקשר חזק או חלש מדי עם
החברה, או אדם שהשליטה של
החברה בו היא חזקה או חלשה מדי. בעזרת תאוריה זו הבחין דורקהיים בארבעה סוגי התאבדות: התאבדות אגואיסטית: האדם האובדני כמעט ואינו נמצא ... חייב להצליח בכוחות עצמו, שכן אין לו את
החברה כמשענת תומכת. כשהוא מרגיש שהוא לא מצליח לעמוד לבדו, הוא פונה להתאבדות. התאבדות אנומית: גם כאן האדם נמצא בקשר חלש עם הסביבה ... כאן שונה. האדם האובדני מרגיש חוסר זהות
חברתית. הוא מרגיש בודד ומנוכר. הרגשה זו היא שמביאה אותו להתאבדות. סוג זה של התאבדות נפוץ בעיקר אצל מהגרים שחשים לרוב כנפרדים
מהחברה בה הם חיים, או בתקופה של אנומיה
חברתית, דהיינו בלבול ערכים ונורמות. זה קורה, למשל, ברגעי שפל וגאות כלכליים. התאבדות פטליסטית: האדם נמצא בקשר חזק ביותר עם
החברה, והיא שולטת בו לחלוטין. הקשר עם
החברה חזק כל כך עד כי האדם מרגיש שהוא נעלם בתוכה - הוא מרגיש חוסר זהות אינדיווידואלית, ומבקש להימלט מהחנק
החברתי. סוג ההתאבדות הזה אופייני בעיקר
בחברות טוטליטריות. התאבדות אלטרואיסטית: גם כאן האדם נמצא בקשר חזק עם סביבתו, והשליטה בו חזקה. האדם מרגיש כנוע לחלוטין
לחברה. אך בסוג זה
החברה היא זו שקוראת ליחיד להקריב את חייו למענה. האדם מוגדר כאובדני, על אף שלהתאבדותו ישנה מטרה - להגן או להלחם למען
חברתו. יש בהסבר זה כדי לבאר מדוע ההתאבדות אינה נפוצה
בחברות מסורתיות, הידועות ברמת לכידות
חברתית בריאה וקבועה, הבעיה המרכזית של
חברות דתיות היא קיומה של אמונה לגבי חיים לאחר המוות. אמונה זו עלולה הייתה להעלות את סף האלימות, שכן היא מפחיתה את הפחד מן המוות. על כן מרבית האמונות השולטות
בחברות כאלו אוסרות באיסור חמור על התאבדות, וטוענות שהעובר על האיסור יינזק בחיים שלאחר המוות. השפעה תרבותית -
חברתית ידועה על התאבדות, מוכרת מגל ההתאבדויות שבא לאחר שיצא לאור ספרו של וולפאנג גתה, ייסורי ורתר הצעיר, בו מתואר בחור צעיר ... נוספים של התאבדות: התאבדות אידאולוגית: יש
חברות ותרבויות המעודדות התאבדות מטעמים אידאולוגיים במקרים מסוימים. בין סוגי ההתאבדות האידאולוגית: התאבדות חיילים על מנת לא ... התאבדותו של שטפן לוקס באולם הישיבות של
חבר הלאומים בשנת 1936. התאבדות בטרור ובמלחמה: מאפייניו של המתאבד הטרוריסט שונים מאלו של המתאבד הרגיל. לא ברור, עם זאת, עד כמה ... חיר הסתערו על עמדות מקלעים ובכך אפשרו
לחבריהם להתקדם. התאבדות כעונש: ברומא הייתה ההתאבדות פעולה שנועדה להציל את רכושו של אדם שעמד להיות מורשע בבגידה בקיסר ולאפשר לו ... בהם חייל יוצא למשימת התאבדות כדי להציל את
חבריו. בישראל המודרנית הועלו על נס סיפורי התאבדות שנתפסו כהרואיים במיוחד: למשל, מגיני מצדה, שרה אהרנסון, משה ברזני, מאיר ... בעצמם בלבד, ולא היו מסוגלים להחשיב את
החברה ובעיקר את הסובבים אותם. בין בכירים ומפורסמים ישראלים שהתאבדו היו השר אברהם עופר (בעקבות פרשת ידלין), הבנקאי יעקב לוינסון, ...