... התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. סוגים שכיחים של הפרעות חרדה: חרדה חברתית - המאפיין את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, עד התקף חרדה מלא, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. דיבור לפני קהל, למשל, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו חרד חברתית, אך אצל הלוקה בחרדה חברתית, החשש יהיה גדול בהרבה ויקשה על חייו באופן ממשי. גם פעילויות שאינן גורמות לאדם נורמלי כל חרדה, כמו כתיבה בציבור או אכילה בפומבי ואפילו הצבעה בבחירות, יכולות להיראות כה מפחידות לחרד חברתית, עד שהכורח להימנע מהן יכתיב את מסלול חייו. סימפטומי החרדה הפוקדים את האדם יוצרים מעגל קסמים, שכן לחרדתו הראשונית ... שאנשים שעברו חוויה מאוד בלתי נעימה מפתחים חשש מהנסיבות שליוו את אותה חוויה ומהמקום שבו היא התרחשה. לגבי חרדה חברתית, התברר שאפשר לאבחן אותה כבר מגיל מאוד צעיר, והחרדים חברתית מאופיינים כבר מינקות בקצב פעימות לב גבוה יותר. התאוריה הפרוידיאנית מתארת פוביות וחרדות כאילו הן נובעות מהשלכות של תסביכים ...

... מבוא פילוסופיה של החינוך היא תחום בפילוסופיה, העוסק בחינוך, מטרותיו ודרכי הפעולה שלו. התחום האקדמי עוסק בחקר החינוך כתופעה חברתית, אך הוא משתמש בכלים וצורות חשיבה מתחום הפילוסופיה. ההפרדה בין חוקר חינוך לפילוסוף העוסק בחינוך אינה תמיד קבועה וברורה, ... הידוע שלו: המדינה. על פי המשנה הפרוסה בדיאלוג זה, הדרך טובה ביותר לשרת את היחיד היא להטמיע אותו כנתין בחברה צודקת. על כן, אפלטון תמך בהוצאת ילדים מבית הוריהם, וגידולם כחסויים של המדינה, בבתים משותפים. הוא גרס שיש להבדיל ... מנת ליצור אדם הרמוני. אפלטון טען שכישורים אינם תורשתיים, ולכן, במדינתו האידאלית יצמחו אנשים מוכשרים במידה שווה מכל המעמדות החברתיים השונים. בנוסף, האמין אפלטון בחינוך שוויוני לבנים ובנות. החינוך במדינה האפלטונית יתחיל עבור כולם בגיל בית ספר יסודי, אך ... באותה תקופה כתב מילטון חמישה מאמרים שהביעו התנגדות לצורת ההתנהלות של הכנסייה האנגליקנית בבריטניה, וביקורת על שילובה והשפעתה על החברה. על החינוך פורסם במקביל למאמרים אלו, והציע שינוי מהותי בשיטת החינוך והלימוד המקובלת אז. מילטון הציע להחליף את תוכנית ... דרסטית מרעיון הלימוד הסכולסטי שהיה מקובל באוניברסיטאות עד אז. על פי מילטון, לחינוך יש שתי מטרות: להתאים את האדם לחברה, על ידי לימוד כישורים והתנהלות נכונה, וללמד את האדם לאהוב את אלוהים. לוק: גון לוק הפילוסוף האנגלי גון לוק, ... זהה, ועוברים דרך שלבים קבועים בהתפתחות. רוסו טען שבכל אדם יש גרעין טוב, הפרא האציל, שמכיל את צלם אלוהים. החברה עלולה לפגוע בגרעין טוב זה, ותפקיד החינוך הוא למנוע זאת. רוסו חילק את ציר הזמן של חיי האדם לארבעה ... 15 הוא השלב הפסטוראלי בו יש להשחיז את ההיגיון ולשפר את כושר השיפוט. מגיל 15 ועד 20 הוא השלב החברתי בו ראוי לפתח את החשיבה ולטפחה על - מנת לחברת בעזרתה את החניך לחברת בני האדם. רוסו היה מהפילוסופים הראשונים שעסקו בשאלות מוסריות הקשורות לחינוך ולסמכות של המחנך. הוא טען שהמורה חייב תמיד ... יחד עם זאת, הושם דגש על כמה תחומים חשובים, בייחוד תחומים הומאניים כמו ספרות, תיאטרון, מוזיקה, היסטוריה ודת. מדעי החברה חשובים גם הם, אבל חשוב שלימודם לא יוביל להתייחסות מנוכרת בין בני האדם (או התייחסות אני - לז, כהגדרתו ... של הפרגמטיזם מבוססת על משנתו של גון דיואי. כתביו של גון דיואי הציגו רעיונות חדשניים על הקשר בין חינוך לחברה, ועל ההשפעה ההדדית שלהם. דיואי טען שהחינוך, במובן הרחב שלו, הוא המניע העיקרי להמשכיות של החברה, והוא הכרחי למען המשך קיומה של החברה. דיואי השווה בין גישתו החינוכית של אפלטון, שעסקה אך ורק בחינוך הראוי לחברה, לבין זו של רוסו, שעסקה אך ורק בחינוך הראוי ליחיד. גישתו של דיואי עצמו ניסתה לשלב ולאזן בין השניים. ... ליוטר טען שהידע האנושי בנוי מנרטיבים אנושיים רבים, ולא מעובדות אבסלוטיות. על פיו, במאה העשרים קרס נרטיב העל של החברה המערבית, והתפרק להמון נרטיבים קטנים ואינדיבידואלים. על כן, גם תפקידו של החינוך השתנה. כעת עליו להציג המון נרטיבים מתחרים, ... לא הגדיר את עצמו כפוסט מודרניסט, אך הוא מתוייג לרוב ככזה) הציג משנה חדשנית על הקשר בין ידע לכוח חברתי. על פיו, אנשים הרוצים שליטה וכוח מציגים את עצמם כבעלי ידע על מנת לצבור אותה. ניתן ליישם גישה זו ... מצבה של מערכת החינוך והממשל בברזיל, גיבש את גישת הפדגוגיה הביקורתית (ראו בהרחבה בהמשך), וניסה לעמוד על ההשפעה של החברה על החינוך והחינוך על החברה. פריירה טען שלעתים חינוך הוא כלי להנצחת המצב החברתי הקיים. לדוגמה: בשנות ה - 40 בברזיל, היה הכרח לדעת קרוא וכתוב על מנת להשתתף בבחירות. פריירה טען שנוצר ... דגש על חינוך בסיס רחב מאוד, בתחומים כמו מתמטיקה, שפה וכדומה. מטרת הלימוד הוא ליצור בסיס רחב משותף לכל החברה, שיכלול את הנושאים המהותיים ביותר. מטרת החינוך על פי המהותנים, היא להקנות ידע הכרחי וערכים בסיסיים משותפים. במובנים רבים, ... או ללימודים הגבוהים, תמכו אנשי החינוך הפרוגרסיבי בחינוך שהוא מטרה בפני עצמו. החינוך הפרוגרסיבי שם דגש על פיתוח כישורים חברתיים, למידה עצמאית, פתרון בעיות, ושיתוף פעולה. בנוסף, שם החינוך הפרוגרסיבי דגש על חינוך לערכים כמו דמוקרטיה ושוויון. לזרם החינוך ... ביקורתי: פדגוגיה ביקורתית זרם החינוך הביקורתי מציג דרך הסתכלות שונה על החינוך מדרכי ההסתכלות המקובלות, ומסתכל על החינוך ככלי חברתי. על פי החינוך הביקורתי, לעתים קרובות החינוך משמש להנצחה של מצב חברתי קיים. החינוך הביקורתי שם דגש על קשר תרבותי ורעיוני בין המעמד השולט לבין מעצבי המדיניות החינוכית, המוביל להנצחה של ... תומכי החינוך הביקורתי, החינוך המסורתי אינו מעודד חשיבה ביקורתית, אלא מעודד צייתנות והתאמה למסגרת. בצורה כזאת נמנע שינוי בסדר החברתי הקיים. תומכי החינוך הביקורתי מנסים לייצר חינוך אלטרנטיבי, שמעורר את התלמיד לחשיבה ביקורתית. בין אנשי החינוך הביקורתי הידועים נמנים ... החינוך בעין ביקורתית ופמיניסטית. הפמיניזם מזהיר את העוסקים בחינוך מפני סיווג הילדים על פי מגדר, וניתובם לעתיד ידוע מראש בחברה. הפמיניזם שם דגש על תפקידה של מערכת החינוך בהנצחת הפער בחברה בין גברים לנשים. שתי פמיניסטיות ידועות שעסקו בחינוך הן נל נודינגס (Nel Noddings) וקרול גיליגן האמריקאיות. תחומים משיקים: תורת ... תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית, יעילות הפעילות החינוכית, הפסיכולוגיה של ההוראה והפסיכולוגיה החברתית של בתי ספר כמסגרות ארגוניות. ענף זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ובית הספר, ועוסק במצבם ובתחושותיהם הלימודיות, החברתיות והרגשיות של ילדים ובני נוער בסביבה הבית - ספרית. בנוסף, הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת במגוון בעיות אצל הפרט, באמצעות עבודה ... השניים גיבשו יחד הן את הפרגמטיזם בפילוסופיה, והן את הפונקציונליזם בפסיכולוגיה. סוציולוגיה חינוכית: הסוציולוגיה החינוכית עוסקת בהשפעה ההדדית שבין החברה והמערכות השלטוניות לבין החינוך. גישות רבות בפילוסופיות של החינוך, כדוגמת הפדגוגיה הביקורתית, קשורות קשר הדוק לסוציולוגיה.

... אחר אין לך את הפרטיות שלך את לא צריכה להרגיש רע עם הגוף שלך כי יש לי יותר זמן לחברים ואני לא מתבודדת מהם כי אני מפתחת את השכל שלי יותר ככה אני שמנה אני דווקא רזה. הירכיים שלי ... שאני מסתדרת מצוין בכוחות עצמי. אני עובדת עכשיו באחוזי משרה יותר גבוהים. אני מסתדרת עם אנשים במשפחה. יש לי חברים משלי. יש לי חיים משלי. יש לי לימודים. יש לי אנשים שאוהבים אותי. אני אוהבת את עצמי. אין במה ... זוגיות אני אזדקן עם אנשים אחרים. 1.אני יכולה ללכת למרכז יום. 2.אני יכולה לגור עם שותפים 3.יש פייסבוק ורשתות חברתיות, אני אזדקן עם אנשים רבים אחרים 4.אני יכולה להביא ילדים בלי זוגיות 5.יש משפחה, יש בני דודים, אחים. אני לא אהיה לגמרי לבד 6.אם אני אהיה פעילה חברתית אז אני לא אזדקן לבד. 7.יכול להיות שתהיה לי זיקנה יפה שאני אעשה מה שבא לי. 8.יכול להיות שעד ... מטפלת. 11.אני לא בטוח אהיה סיעודית 12.הכל תלוי בי באם אני אהיה לבד או לא. אני יכולה שיהיו לי חברים רבים. אני יכולה ליצור קשרים משפחתיים עם אנשים כמו עם המשפחה של דוד שלי. אני יכולה להתחיל לעבוד על ... אחרת, שיניתי את יחסיי עם אנשים אחרים, אני כבר לא מרדנית בעבודה, אני מצליחה להחזיק מקום עבודה, אני צברתי חברים חדשים וטובים. 4.הצלחתי להחזיק מערכת יחסים במשך 7 חודשים. 5.אני מצליחה להיות יותר רגועה ואוהבת מול אמא שלי 6.אני ... אוהב לדבר הוא אחד שנותן לאחרים לדבר. הוא אחד שנותן מקום ומאפשר ביטוי. זה אחד שהוא צנוע. 7.אחד שהוא חברותי ומצליח מבחינה חברתית - אחד שלא מצליח מבחינה חברתית, שהוא רגיל, לא פנומן, למה? כי אם הוא מצליח חברתית, הוא יכול להיות אחד שחושב את עצמו יותר ממה שהוא. הוא אחד שיכול לדרוש ממני לעשות דברים שאני לא רוצה, לטובת האינטרסים שלו. עדיף אחד שלא מצליח חברתית כי הוא יותר צנוע, יותר ענו, יותר עושה מה שאני רוצה לעשות, נותן לי כבוד, לא דורש ממני דברים ... את האף שלו מעליי. אחד שנראה גרוע גם לא יבגוד בי. סביר להניח שאדם כזה מבין מה זה סבל בחברה ומבין מה זה אפליה ורואה את הנשמה של האדם ולא את היופי שלו. 13.טבעוני!!! אוכל טבעוני ואוהב לבשל טבעוני! ... קרבי זה לא טוב, יש להם תפיסות שוביניסטיות לפעמים והם חושבים שמגיע להם הכל בגלל שהיו בקרבי והם מחוברים לחברותה קרבית ומעבירים מסרים אחד לשני והם לא תמיד רגישים למדו אותם להיות קשוחים כשאני מחפשת רגישות. 15. למה להביא ...

על נורמות התנהגות חברתיות שלמדתי בבנק קל מאוד להיות רוחני לבד על ההרים, אך האתגר הרבה יותר גדול כשמתמודדים עם טרדות היומיום. מאת ... מהמעבדות שלהם אל סניף הבנק הקרוב. הם יוכלו לעקוב שם אחר מיקרוקוסמוס של האנושות, ולבחון טווח רחב של התנהגויות חברתיות. מבחינתי, הזמן בו אני עומדת בתור (ותאמינו לי שמדובר בדי הרבה זמן כזה!), הוא לא פחות מתצפית מחקרית. הדבר ... כשעומדים בתור, אבל אני הייתי מעדיפה שישקיעו אותו בפקיד נוסף. ביקורים בבנק מרחיבים את השכלתי במה שמכונה נורמות התנהגות חברתיות. לקוחה אחת הייתה עסוקה במה שנראה כמו איזה עסקה ארוכה. היא כל הזמן עמדה עם טלפון צמוד לאוזן, חוסמת ... אמיתי. היא לא עמדה מול כספומט, לפניה היה אדם אמיתילעומת זאת, אני מבחינה בתופעה המנוגדת - הדברנים. הפקידים הם החברים הטובים החדשים שלהם, והם חייבים לדווח להם על כל פרט מסוף השבוע האחרון שלהם. אני חושבת שנחמד ויפה להיות ...

פסיכודרמה - טיפול קבוצתי ופרטני בפסיכודרמה - התמודדות עם חרדה, דיכאון, פוביות, OCD ובעיות חברתיות - 1 זהו? זה הכל? האם זהו? זה הכל? זה כל מה שמגיע לנו? בשביל זה באנו לעולם? לקום ... ליצור ולשחק!! הילד המדוכא בתוכנו עוד פעיל, ממתין בסבלנות שניתן לו ביטוי. הוא מחכה להתגלות ולשחק עם החיים. דרכו נתחבר לחיים. לרגשות. לאהבה. למהות שלנו. לשמחה שאין לה סיבה. לא צריך לטוס להוואי או להמתין לחופשה השנתית בשביל להרגיש ... החרדית היא דוגמה לקהילה סגורה שכוחה על הפרט גדול מאוד. מדובר על השקפת עולם בה השלם גדול מסך חלקיו. בחברה המערבית כיום אנחנו חיים בעידן האינדיבידואל. בעידן האני. הרצון שלי. הצורך שלי. ההגשמה שלי. הקפטילזם מכתיב חיים של פרטים ... רחבה יותר שגדולה יותר מהאני. כל פרט במשפחה עסוק גם הוא בביטוי עצמי ובהגשמה, לרוב על חשבון השקעה בקשרים חברתיים או בחיי קהילה שנדחקים אל השוליים. הצמא מתבטא ברצון למצוא קבוצות השתייכות, תחביבים, קהילות שונות כמו קהילת ריצה, וועד ... את עצמי מצד שני יש את הצמא לחיים בקהילה עוטפת ותומכת. הרצון להרגיש שייכות. נרצה או לא, אנחנו חיות חברתיות. כל אחד מאיתנו חי בקהילות רבות מבחירה או בעל כורחו. אני למשל חי בקהילת בני האדם, קהילת הישראלים, קהילת ...

... רגשיות ועד בעיות רוחניות ונפשיות. הפרעות אכילה הן תוצאה של שילוב בין גורמים שונים - גנטיים, ביולוגיים, משפחתיים, פסיכולוגיים וחברתיים - תרבותיים. זה מכבר ידוע כי הפרעות אכילה הן בעיות מידרדרות ובמידה ואינן מטופלות, הן עלולות להפוך לכרוניות, לגרום ... בריאה על איכות המזון לבין מצב של חולי מתבטא בהשפעת התנהלות האדם על איכות חייו, כמו למשל פגיעה בקשרים החברתיים. התמודדות: לאור הקושי בסיווג ובאבחון הפרעות האכילה, כמו גם המורכבות באטיולוגיה של הפרעות אלו, הן נחשבות לקשות מאוד לטיפול ... ההתבגרות מוגדר כשלב התפתחותי מרכזי, המהווה תקופת מעבר מילדות לבגרות. תקופה זו, מאופיינת בתהליכי שינוי התפתחותיים: גופניים, רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים. ראשיתה של ההתבגרות חל עם הופעת סימני הבגירה המינית והשלכותיהם הפסיכולוגיות על המתבגר וסביבתו. בסופו של התהליך, המתבגר מגיע ... מתבגרות לחפש אחר ייחודיות ואטרקטיביות, באמצעות שליטה על משקל גופן, גורם נוסף, המקשה על ביסוס זהות המתבגרות, הוא האידאל החברתי של דמות האישה, שבבסיסו קונפליקטואלי ומבלבל - המודל האסתטי המיוחל הינו מראה כחוש, כמראה נערה טרם התבגרותה. בניסיון להשיג ... לבין נטייתן לחשיפת רגשות כעס כלפי תהליך ההתבגרות (Fassino, Piero, Gramaglia, Daga, Gandione, Rovera & Bartocci, 2006). בהתמקד באידאל החברתי, מודל מרכזי להסבר התופעה של הפרעות אכילה, והעלייה בשכיחותה, הוא המודל החברתי - תרבותי. לפי מודל זה, למסרים ולנורמות החברתיים ובהם, המעמד המהותי של משקל והופעה חיצונית, כמדד להצלחה ולהערכה עצמית, יש חשיבות בהתפתחות הפרעות אכילה (וייסבלאי, 2010): נשים ובפרט, מתבגרות, מפתחות מנהגי אכילה לא בריאים, בהתאם לנורמות אלו. הנורמות באות לידי ביטוי במסגרת המשפחתית, חברתית, לימודית ותעסוקתית (בוניאל - נסים ועזי ברק, 2009). יתר על כן, הפחד ממבנה גוף שמן, עלול להתבטא ברגשות ובהתנהגויות ... את המודל הנל בקרב אלף מתבגרות, בנות 12-15. ממצאי המחקר, מוכיחים, כי עיסוק במראה חיצוני ובמשקל גוף, בלוויית לחץ חברתי לעמידה באידאל של דמות האישה, קשורים בתסמינים של הפרעות אכילה (McKnight Investigators, 2003).

... למדענים? האם שיטת הרפואה המערבית נכונה? וכו), ומשקלן של השאלות הערכיות (מה חשוב בחיים? מהי הצורה הנכונה ביותר לקיים חברה? וכו) בתוך תחום האמונה עולה. אידאלים של האמונה אמונה באמת לאמונה קשר למושג האמת והנכון. אמונת האדם מגדירה את ... פילוסופית או סוציולוגית - פסיכולוגית של הנושא. הכוונה, בתחום זה, היא להגדרה הרחבה של חינוך, כמציין את מכלול ההתרחשות החברתית והטבעית הסובבת את האדם. עם זאת, חקר שינוי האמונות של האדם מצביע, באופן גס, על כך ששינויי האמונה הולכים ... היא גישה דטרמיניסטית. גישה המעמידה את האמונה כביטוי ישיר לבחירה ערכית של האדם היא אקזיסטנציאליסטית (קיומית). חינוך מכוון רוב החברות האנושיות עושות שימוש בחינוך באופן מכוון, כדי לשמר את מערכות האמונה שלהן. כאמור, החינוך משפיע באופן תמידי, גם בלא ... מנוחות ולא מתהליכים אחרים). שימוש מכוון באמצעי תקשורת המונים מכונה תעמולה. חינוך מכוון זה עשוי להיות תולדה של תהליכים חברתיים ארעיים, ביוזמת הגורם המחנך ישירות (לדוגמה: חינוך לאמונה כי אלימות אינה צורת פתרון טובה על ידי מורה או גנן - ילדים), אך במקרים מסוימים הוא תוצאה של החלטה של הממשל. צורה זו נפוצה ביותר, ומהווה את יכולתה של החברה לעצב את אמונותיה. לעתים, נעשה שימוש בהנחלה מכוונת של אמונות, בלא ניסיון ליצור הבנה רציונלית שלהן. במקרים אלו משמש ... לתנועות פוליטיות מסוימות (כדוגמת הקומוניזם בברית המועצות ובסין, שהוחדר למוחות מיליוני בני אדם בכוח השליטה על המשאבים השלטוניים). אמונה והחברה האנושית מכיוון שבכל מערכת חברתית אנושית קיים מידע רב לגבי הטבע והתנהגות האדם והחברה (מידע הנגזר ממורכבותם של היחסים האנושיים ומהיכולת הלשונית להבחין במורכבות זו), בכל תרבות נזקק האדם לכמות זו או אחרת של אמונות על מנת לתפקד במציאות מורכבת. אמונות אלו משתנות בהתאם למורכבותה ולדרך צבירת המידע של כל חברה אנושית. מסיבה זו קיים קשר הדוק בין תרבות לבין אמונה, שני גורמים התלויים זה בזה באופן בלתי נפרד: התרבות ... מנת להכריע הכרעות בחייו, ואילו מכלול האמונות מעצב את התרבות ומהווה חלק מרכזי בה. לדוגמה: בימי הביניים היה צורך חברתי בשימור היציבות החברתית וההיררכיה בה. לפיכך התקיימה אמונה לפיה אלוהים, דרך הכנסייה, משמר את הסדר החברתי הקיים ואת המוסר והטוב, הכרוכים זה בזה ובהם מעוניין האל, ועל האדם לציית באופן מוחלט לסדר זה על ידי שימור ההיררכיה וערכיה. ההתנסות הפשוטה (דרך החושים, השפה והתחושות היומיומיות) לא הספיקה כדי לענות על השאלות הקיומיות והחברתיות שהאדם נצרך לענות עליהם, ולכן הוא האמין באמונה זו. האמונה הקתולית בימי הביניים היוותה מרכיב תרבותי בלתי ניתן לביטול של אותה תקופה. עם שינוי גורמי הכוח השולטים על החברה לקראת סוף ימי הביניים יחד עם עלייתם של ערכים שונים המכתיבים את התנהלות החברה אמונה זו נפגעה והשתנתה. אמונה ודת רבים גורסים שאמונות דתיות באשר הן אינן נגזרות ישירות מההתנסויות החושיות האנושיות, אלא ... - משמעי לרוב, וקיימות גישות ביניים רבות. לדוגמה חילונים רבים רואים במוסר דבר הנודע על ידי אמונה. אמונה ומגמות חברתיות מכיוון שהאמונה מגדירה את ערכיו של האדם, קשורות אמונה זו והמגמות החברתיות השונות המתרחשות במהלך ההיסטוריה. יחס זה הוא דיאלקטי, כלומר - ההיסטוריה והאמונה משפיעות זו על זו. המדע החוקר יחס ...

... בתת מודע שלו הוא ירגיש שהטענה שלו נחלשת, כי היא תלויה בסיבות. דוגמה: מישהו אומר - רע לי כי החברים שלי הבריזו מהמשמרת, למה? כי זה גורם לשעמום. בעצם הוא הסביר - שהשעמום הוא המחויב, והסיבה ש - החברים הבריזו היא אפשרית. כלומר, שהרע לא טמון בכך שהחברים לא באו, אלא בכך שמשעמם, ואת השעמום אפשר למלא גם בדרכים אחרות, שאחת מהדרכים הללו היא החברים. מצד שני, נשאלת השאלה, אם באמת הבעיה היא בשעמום ולא בביטוי שלו (שלא באו החברים), מדוע הטיעון הראשוני של האדם היהאני רוצה שיבואו החברים? ולא משעמם לי ואני רוצה להפיג את זה כשאחת מהאפשרויות היא החברים כיצד אפשר לשכוח את המחויב ולהתמקד רק באפשרי? האם כשהאדם מדבר על שעמום ועל חברים שלא באו למשמרת הוא בעצם מדבר על אותה ישות? ואם כן, אז מה המשמעות מרע לי מכך שהחברים לא באו למשמרת כי זה גורם לשעמום, זה כמו לומר רע לי מכך שהחברים לא בא למשמרת כי החברים לא באו למשמרת. כי הרצון להפיג את השעמום, הוא עליון \ מהותי ביחס לצורותיו שהן אפשריות, והאדם מחייב את הצורה ושוכח את הרצון המהותי. מכאן נוצרת ההבנה שלמרות שהרצון להפגת שעמום הוא הרצון הראשון והרצון בחברים הוא אפשרי ביחס אליו, אפעכ האפשרות מחויבת בדיוק כמו המהות, למרות שהיא בו זמנית רק אפשרות. כי הרצון להפגת שעמום הוא חסר משמעות ללא הביטויים שלו (חברים וכו אפשרויות אחרות) והוא רצון אינסוף ביחס לצורותיו, ועדיין נוצר הצמצום ונוצר חלל פנוי גם לאפשרויות השונות. אם מישהו ...

... -3 משפחות, לעשות רוטציה. רק כדי לומר שלום, להתעדכן. ניתן להתחיל זאת גם בכתה ד. הכוונה היא לא להיות חברים של ההורים או לספר להם את ענייני האישיים, את זה לא נכון לעשות. הכוונה היא לטפח קשר אחד על ... לפחות להקשיב למה הם מתכוונים לעשות שם ולכוון אותם בעדינות בדרכים שונות. לעיתים, בכיתות שהמחנך אינו עושה מספיק עבודה חברתית, לא מזמינים הילדים את כל חברי הכתה למסיבה. אני מקשרת בכתה באופן עקיף אפשרות כזו למיתולוגיה של יוון. אני ממציאה סיפור על אלים, בסיפור אחת ... עלול להתרחש במצב שבו לא מזמינים מישהו למסיבה הכתתית. לאחר מכן אני מוצאת שכולם מוזמנים למסיבות. בשלב מסויים המפגשים החברתיים יכולים להפוך למסיבת ריקודים, לפעמים רק של הכתה ולעיתים מזמינים ילדים מבתי ספר אחרים, מהצופים וכו. יש להתכונן לכך ... כלשהי, אפילו של הורה אחד או שתיים מחוץ למסיבה שנכנס מידי פעם. הדרך בה ילדים מבינים היום כיצד להיות חברתיים היא דרך הטלוויזיה ודרך אחים גדולים שמספרים להם סיפורים דמיוניים של מה שהם עשו. הנערים והנערות זקוקים לכן מאד ... המשותפת ההורים חשים שהמחנך בוטח בהם ונותן להם להחליט. תפקידו של המחנך הוא ליידע את ההורים על הגדילה האקדמית, החברתית והאמנותית של הכתה, לערב את ההורים בטיולים, מחזה ועוד. אך את עניין המסיבות והפעילות אחר הצהריים אנו המחנכים נותנים ... שיחות לא מקדמות מאחורי גבו אז נוצרת רשת ביטחון שהילדים יכולים לעבוד על עצמם בתוכה. כמובן, הילד מתרברב מול חבריו שהוא עושה דברים שאסור לו, זה טבעי בגיל זה, אבל בתוכו יודע הילד שיש את רשת הביטחון של ההורים. ... על המחנך לתאר להורים את הבעיה של כתות ז - ח בבית הספר, של גלישה לעישון ושתיה או בעיה חברתית אחרת. ההורים בדרך כלל מגיבים לעניין בהפתעה ושוק, כי באופן רשמי רוב בתי הספר לא יודעים או לא מודים ... המחנך לא יכול להגיע לבדוק בסופי שבוע שהכל בסדר ההורים לילדים בגיל ההתבגרות צרכים לעבוד יחד בעצמם על חיי החברה של הילדים מחוץ לשעות בית הספר. לעיתים ההורים יכולים לאמר שהם מכירים זה את זה מכיתה א ושזה לא ... ובעל מקצוע המכיר את השלבים שעוברים הילדים והנוער. אסיים בכך שהדגש היא על המילה לסמוך. מיראת הכבוד שהילדים, ההורים וחברי צוות בית הספר רוחשים למורה עד כתה ד, ישנו תהליך של שינוי בו מכתה ה והלאה הילד ההורה והקולגה ... מיתולוגיה צפונית 2, זמן, תנך שיעורים שבועיים שאינם נלמדים כתקופות - לשון, תרגול חשבון, סיפורי הצפון, שיעור סיפור, שיעור חברה, ציור בצבעי מים, פיסול בחימר, מלאכה, ספורט, אוריתמיה. שיעור סיפור בכתה ד מנסיוני, שיעור סיפור הוא אחד השיעורים החשובים ... שהשכלנו לבחור ספר שמתאים לגיל, תופש את דמיון הילדים ועוזר להם להתגבר על הקשיים שהם חווים באופן אישי ובאופן חברתי. קרטריונים חשובים נוספים לבחירת סיפורת הם: דילמות מוסריות, כתיבה בלשון גבוהה ומובנת וספרים שהם נכס צאן ברזל. אנא אל ... אומר, מה משמעותו וכו. אני סומכת על הילדים שהם יפנימו לבד את המשמעות הנסתרת. עם זאת, לסיטואציות אישיות או חברתיות ספציפיות בכתה, כאשר אני רוצה לטפל בהן, אני בוחרת סיפור (או כותבת סיפור) התומך במה שחי ומתרחש בכתה או ...

... העוסק ביסודות, הנחות ובמשמעויות הפילוסופיות של המדעים. ענף מגוון זה מתייחס לכל המדעים, מדעי הטבע, כגון פיזיקה וביולוגיה, מדעי החברה, כגון פסיכולוגיה וכלכלה, ומדעי הרוח. יש הרואים בפילוסופיה של המדע אפיסטמולוגיה ואף מטאפיזיקה של המדע הממשי. הפילוסופיה של המדע ... של מידע, הניסוח והשימוש במתודות מדעיות, אופני החשיבה שבהם משתמשים על מנת להגיע למסקנות, והמשמעויות של המתודות והמודלים המדעיים לחברה ככלל, ולמדעים עצמם. יש הסוברים כי לכל המדעים יש פילוסופיה מסוימת המונחת בבסיסם, גם אם הם יכחישו זאת: אין ... יש רק מדע שהפילוסופיה שלו לא נבחנה כראוי. תוכן עניינים: 1 אמפיריציזם 2 ריאליזם מדעי 3 אינסטרומנטליזם 4 קונסטרוקטיביזם חברתי 5 אנליזה וסינתזה 6 רדוקציוניזם 7 אינדוקציה 8 יכולת הפרכה 9 עקביות 10 תערו של אוקאם 11 תומאס קון ... המזוהה בעיקר עם הפילוסוף האמריקאי גון דיואי, שהושפע על ידי פילוסופים קודמים כמו ויליאם גיימס וצארלס סנדרס פירס. קונסטרוקטיביזם חברתי: נושא לעניין בקרב היסטוריונים, פילוסופים וסוציולוגים של המדע הוא המידה שבה התאוריות המדעיות מושפעות על ידי הרקע החברתי והפוליטי שלהן. הקונסטרוקטיביסט החברתי יטה לפקפק בקיומה של מציאות אובייקטיבית המתקיימת בנפרד מהמציאות האנושית. ניתן להבחין בארבע טענות המזוהות עם קונסטרוקטיביזם חברתי, בסדר עולה ברמת הקיצוניות שלהן: המדע הוא מפעל חברתי: טענה זו כשלעצמה היא טריוויאלית. מה שנתון במחלוקת הוא האם המדע שונה ממפעלים אנושיים אחרים כגון דת או אמנות, בהתיימרו לגלות את האמת על הטבע. מדענים וגופי מחקר בוחרים את נושאי המחקר שלהם לפי אינטרסים חברתיים: למשל, ההתמקדות בפיזיקה גרעינית בארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה נבעה מהאינטרס של הממשלה בפיתוח נשק גרעיני. טענה זו פותחת ... של משא ומתן (אנגלית: negotiation) בין מדענים: לרוב, נתונים ומידע המופקים מניסויים אינם חד משמעיים, וניתנים לפרשנויות שונות. הקונסטרוקטיביסט החברתי יפקפק במעמדן האובייקטיבי של עובדות. הוא ייטה לטעון שמספר הפרשנויות האפשרי של נתונים אמפיריים הוא רחב מאוד, ושאינטרסים חברתיים של המדענים משחקים תפקיד מכריע בבחירת הפרשנות שתזכה למעמד של עובדה. המתנגד לקוסטרוקטיביזם חברתי ייטה לטעון שמספר הפרשנויות האפשרי של הנתונים הוא מצומצם, ושהטבע משחק תפקיד מכריע בבחירת הפרשנות הנכונה. השקפות אידאולוגיות ותרבויות ... מערערת על הקביעה שהידע המדעי חופשי מערכים. הדוגלים בגישה זו ינסו להראות, למשל, שתפישות סטריאוטיפיות על תפקידי נשים וגברים בחברה מוצאות את דרכן לתאוריות פסיכולוגיות וסוציולוגיות אובייקטיביות לכאורה. טענה זו הופכת לשנויה הרבה יותר במחלוקת ביחס למדעי הטבע. פילוסופים, היסטוריונים וסוציולוגים קונסטרוקטיביסטים מנסים להראות שגם תאוריות במדעי הטבע מושפעות מאידאולוגיות חברתיות. המאמר הנחשב לפורץ דרך בתחום זה הוא מאמרו של ההיסטוריון פול פורמן שפורסם בתחילת שנות השבעים, שבו טען כי ...