חרדה חברתית - מבוא חרדה חברתית היא קבוצה של הפרעות חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. בין החרדות השייכות לקבוצה זו קיים פחד במה, פחד מבני המין השני, פחד מבעלי סמכות ועוד. לעתים אנשים סובלים מכל הפרעות החרדה הללו בו זמנית, מצב שמוגדר כ הפרעת חרדה חברתית מוכללת. החרדה גורמת לסובלים מההפרעה להימנע מאותם מצבים, על מנת שלא לחוות את הסבל הכרוך בהם. הפחד העיקרי של אנשים עם חרדה חברתית הוא שבמצב המאיים הם יושפלו או יתנהגו באופן שלא מתאים לסיטואציה, וכתוצאה מכך יחשפו ללעג או לביקורת. שכיחות התופעה השכיחות של חרדה חברתית מוכללת באוכולוסיה המבוגרת (מעל גיל 18) היא כ - 6.8%, כאשר מספרם של הסובלים מחרדות חברתיות חלקיות גבוה בהרבה. כמו כן, היחס בין נשים לגברים הסובלים מההפרעה הוא 3:2 (אף על פי שרוב הפונים לטיפול בהפרעה הם גברים). רוב הסובלים מההפרעה מוגדרים כבעלי חרדה חברתית מוכללת, ואילו אצל מיעוטם החרדה ממוקדת במספר מצומצם של מצבים. סימפטומים נפוצים הסימפטומים הגופניים של החרדה החברתית שאותם חווים הסובלים מההפרעה זהים לאלו של הפרעת חרדה רגילה, ומקורם בתגובת הילחם או ברח. סימפטמים אלו כוללים: הזעה, הסמקה, רעד בגוף, בחילה, ורעד בקול. מעבר לסימפטומים הגופניים, בדומה להפרעות חרדה אחרות, רבים מהסובלים מחרדה חברתית סובלים במקביל מהפרעות חרדה נוספות, דיכאון, דיסטימיה או הפרעה בדימוי הגוף. כמו כן, בקרב הסובלים מההפרעה יש אחוז גבוה, ... וסמים, כנראה כתוצאה מניסיון לטיפול עצמי בחרדה. אבחנה על פי ה - DSM IV, כדי שאדם יאובחן כסובל מחרדה חברתית, חייבים להופיע כל הקריטריונים הבאים: 1.פחד ניכר וממושך ממצבים חברתיים שבהם האדם חשוף לזרים או למבט בוחן. האדם חושש שיתנהג בצורה שתהיה משפילה או מביכה. בילדים, הפחד הוא ממפגש עם בני קבוצת הגיל שלהם ולא רק ממפגש עם מבוגרים. 2.חשיפה לחברה או לסיטואציה ביצועית כמעט תמיד מעוררת תגובת חרדה מידית או אף להתקף פניקה. בילדים, החרדה עשויה להיות מובעת על ... מעורבים זרים. 3.האדם מודע לעובדה שהפחד שלו מופרז וחסר היגיון. בילדים, מאפיין זה עשוי להיות חסר. 4.האדם נמנע מהסיטואציה החברתית או הביצועית, או מפתח חרדה או מצוקה רבה בעת ההיחשפות לה. 5.ההימנעות או הציפייה לסיטואציה, או החרדה שבזמן הסיטואציה מפריעים באופן משמעותי על שגרתו של האדם, על תפקודו בעבודה או על חיי החברה שלו. 6.אם האדם מתחת לגיל 18, החרדה חייבת להימשך יותר מ - 6 חודשים. 7.החרדה אינה נגרמת כתוצאה מסמים, ... גמגום או רעד אצל אדם הסובל מפרקינסון, או אכילה שונה מהרגיל אצל הסובלים מבולימיה או אנורקסיה) טיפול הטיפולים בחרדה חברתית שהוכיחו עצמם כיעילים הם טיפול בתרופות, טיפול EMDR וטיפול התנהגותי וקוגניטיבי קצר מועד. מחקרים שנעשו על הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בחרדה חברתית הראו את שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר. קיימות מספר אפשרויות בטיפול התרופתי, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI או SNRI ... מידי פעם ולא על בסיס יום יומי), אפשרות תרופתית נוספת שהיא חדשה יחסית היא הורמון ששמו אוקסיטוצין המשפר יכולות חברתיות.

פסיכולוגיה חברתית - מבוא פסיכולוגיה חברתית (מאנגלית: Social Psychology) היא תחום מחקר ויישום העוסק בקשר בין הפרט לחברה. פסיכולוגים שהתמחו בפסיכולוגיה חברתית חוקרים את השפעת הזולת על מחשבותיו, הרגשותיו, והתנהגותו של הפרט. נהוג לראות את הפסיכולוגיה החברתית כמצויה בעמדת ביניים בין הפסיכולוגיה לסוציולוגיה, דהיינו, התחום משלב ומיישם מונחים משני התחומים ומהווה את הממשק ביניהם. תוכן עניינים: 1 תחומי עיסוק 2 השפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית 3 לימודי התחום 4 מחקר תחומי עיסוק: תחומי הפסיכולוגיה החברתית הם רבים, ובהם: השפעת הסביבה החברתית, תפקוד האדם בקבוצה, גיבוש עמדות ושינוין, הערכה עצמית, קשרים בין - אישיים כמו אהבה רומנטית ועוד. היא נוגעת גם בתחומים כמו פרסום וישנם פסיכולוגים חברתיים המייעצים למשרדי פרסום. השפעת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית: הפסיכולוגיה החברתית המודרנית הושפעה רבות מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לפי גישה זו הצורה בה אדם מפרש את הסיטואציה החברתית והמחשבות שמתעוררות באדם בסיטואציה זו יקבעו את אופן פעולתו: האדם הוא מעין מדען אשר חוקר את סביבתו החברתית ומנסה להבין אותה על ידי ייחוס סיבות להתנהגויות הזולת, ואף לעתים ייחוס סיבות להתנהגויותיו שלו עצמו. על מנת להבין ... כגון הבעות פנים ותנועות ואף בריח. תאוריית הייחוס מנסה לתת מסגרת להבנת הדרך בה אנו מנסים למצוא היגיון בעולם החברתי. לימודי התחום: פסיכולוגיה חברתית איננה נלמדת כתואר ראשון בדרך כלל, אלא כתואר שני. מי שהשלים תואר ראשון בפסיכולוגיה או בתחום קרוב יוכל להגיש מועמדות ללימודי פסיכולוגיה חברתית (אם מדובר בתחום קרוב סביר שיידרשו קורסי השלמה). מחקר: פסיכולוגיה חברתית עוסקת במחקר מדעי של מחשבות, תחושות והתנהגויות של פרטים במסגרות חברתיות שונות. המחקר עוסק באיסוף נתונים אמפיריים והבנה של תהליכי השפעה הדדיים ומתמשכים בין הפרטים בחברה. נחקרת גם השפעתם של אנשים אחרים על ההתנהגות גם כאשר הם אינם נוכחים באופן פיזי. חוקרים בולטים בתחום: לאון ...

... האם הנעליים שלו לא מספיק טובות? תשובה: כאשר יהיו לו נעליים מהמותג הזה, אז בעצם הוא יהיה יותר מקובל חברתית. ואכ מה בעצם הילד רוצה, את הכסף, את הנעליים או להיות מקובל יותר חברתית? תשובה: הילד רוצה להיות מקובל יותר חברתית, זה הכי חשוב לו, זאת המטרה הסופית החשובה ביותר. מה מבין 3 הדברים האלו מביא יותר תועלת לילד: הכסף שהוא רוצה, הנעליים שהוא רוצה, או הלהיות מקובל חברתית שהוא רוצה. מה מבין 3 הדברים האלו יביא לילד הכי הרבה תועלת, מהו הדבר החשוב ביותר? תשובה: הלהיות מקובל חברתית, זה כמובן הדבר שיביא לילד הכי הרבה תועלת. ונמשיך הלאה, מה באמת הילד רוצה בתוך תוכו? על פניו הוא רוצה להיות מקובל חברתית. אבל למה בעצם הוא רוצה להיות מקובל חברתית? תשובה: כדי לחזק את הביטחון העצמי שלו בעצמו. ולמה הוא רוצה לחזק את הביטחון העצמי של עצמו? כדי שהוא ... מאושר מהמציאות. כי כאשר יהיה לו כסף, הוא יקנה נעליים, ואז הוא יראה אותם לכולם, ואז הוא יהיה מקובל חברתית, ואז זה ישפר את התחושה האישית שלו, ואז בעצם המציאות שלו תהיה טובה יותר. אם נתבונן לרגע, נראה כי ... מה בעצם פותר לילד הכי הרבה בעיות בבת אחת. האם הכסף שהוא מבקש מאביו, או הנעליים, או הלהיות מקובל חברתית, או הביטחון העצמי, או האושר הפנימי? תשובה: כמובן שהתכלית של כל הפעולות דהיינו האושר, היא החשובה ביותר והיא גם ... את המותג הטוב יותר. גם כאשר יש לך נעליים ממותגות, עדיין אין לך דברים אחרים. גם כאשר אתה מקובל חברתית ויש לך ביטחון עצמי (שנובע ממשהו חיצוני), עדיין יש דברים אחרים שחסרים לך, כגון אמונה פנימית בעצמך וכולי. אך ... לא צריך להסתפק בפחות, אתה צריך לרצות דברים חשובים יותר. מה חשוב יותר אצל הילד: הכסף, הנעליים, הלהיות מקובל חברתית, הביטחון העצמי... ? אם אינך מצליח להשיג כסף ונעליים, אל תתמקד בלקנות נעליים יותר זולות, כי זה לא נותן לך שום דבר רציני. במקום זה טוב יותר שתתמקד באיך להיות מקובל חברתית בדרכים אחרות. אם תמצא את הדרך החיובית לאיך להיות מקובל יותר חברתית בגלל מי שאתה מבפנים ולא בגלל מה שיש לך מבחוץ. הרי שבעצם השגת דבר גדול יותר. כי עכשיו אתה מקובל יותר חברתית לא בגלל נעליים או איזו אופנה חולפת, אתה מקובל חברתית בגלל מי שאתה. ולמה זה טוב יותר, כי כאשר אתה מקובל חברתית בגלל הנעליים / רכב / דירה וכולי, הרי שכל הזמן אתה צריך עוד ועוד דברים שונים ומשונים כדי להישאר מקובל חברתית. אבל אם לדוגמה נניח תלמד לספר בדיחות ולשמח את האנשים סביבך, הרי שתוכל להיות מקובל חברתית בצורה פשוטה יותר. ואם אתה לא מצליח להיות מקובל חברתית מה לעשות? במקרה כזה אל תסתפק בלהיות פחות מקובל חברתית, אלא פשוט תלך אל הדבר הגדול יותר, שהוא הביטחון העצמי. זא בדוק עם עצמך, מהי המטרה שאני רוצה להשיג מהדבר שאותו אני לא מצליח להשיג, ופשוט לך על המטרה הגדולה יותר! אם אתה רוצה להיות מקובל חברתית בשביל ביטחון עצמי, אז תתחיל לעבוד על הביטחון העצמי. הוא ישחרר אותך מהצורך לספר בדיחות או כל שכן מהצורך ...

הפרעות אכילה בגברים - מבוא הפרעות אכילה בגברים (באנגלית: Mens eating disorders) הן הפרעות אכילה המהוות תוצר של לחץ חברתי המתבטא באמצעות אמצעי המדיה השונים, בדומה להפרעות אכילה בנשים. על אף הדמיון בין גברים לנשים, התגובה ללחץ חברתי זה משתנה בין המינים. בספרות המחקרית מתקיימת לה אינטראקציה בין מגדר, דימוי גוף והפרעות אכילה, כאשר יותר נשים לוקות ... של הפרעות האכילה בגברים ולנשים. למרות שרוב הגברים לא יהיו בסכנה ללקות בהפרעות אכילה, הם אינם חסינים להשפעות ולחצים חברתיים בנוגע לאידאל הגוף הגברי. בדומה לנשים שנדרשות לקיים אידאל גוף נשי שמקדם רזון, החברה דורשת מגברים לקיים אידאל גוף גברי שמקדם רזון ושרירים. מבנה זה כולל חזות חיצונית חטובה שבנויה משרירי חזה נפוחים, כתפיים רחבות, זרועות שריריות וגדולות, מותניים צרות ושרירי בטן. מבנה גוף זה הפך להיות סממן לגבריות באמצעות התקשורת והסביבה החברתית שאהדה ושיבחה גברים שריריים וקבעה שגוף שרירי הוא האידאל הצורני לגבריות הגוף. בדומה לנשים, מחקרים מראים שחשיפה קטנה בלבד ... של השריר 5.1 מאפיינים 5.2 תסמינים של ההפרעה 6 גורמי סיכון להפרעות אכילה 6.1 מודל מעורבות המשפחה 6.2 מודל חברתי - תרבותי 6.3 מודל גיל 6.4 מודל היסטוריית ילדות 6.5 מודל המקצועות 6.6 מודל נטייה מינית 6.7 מודל המגדר ... קוגניטיבי התנהגותי (CBT) 8.2 פסיכותרפיה 8.3 טיפול תרפותי 8.4 מניעה חינוכית בבתי ספר 1 שכיחות הפרעות אכילה בגברים: מבחינה חברתית, הפרעות אכילה נחשבות להפרעה פסיכיאטרית ששכיחה יותר בקרב נשים ונדירה בגברים. הסיבה לשכיחות נמוכה בגברים, היא בניסוח לא מותאם ... נטייה מינית להפרעות אכילה בגברים. כאשר גברים הומוסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה ללקות בהפרעות אכילה, זאת מפני שמבחינה תרבותית - חברתית, קהילה זו שמה דגש רב יותר על מראה חיצוני על אידאל היופי הגברי. מכך מתקיים לחץ בקהילה על חבריה לפתח גוף רזה ושרירי, דבר המוביל להתפתחותן של הפרעות אכילה. משנות ה - 30 ואילך של המאה ה - ... למשל, קיום מערכת יחסים פתולוגית עם ההורים. לדוגמה: הורים מגוננים יתר על המידה - אימהות המונעות מבנם אוטונומיה והתנסויות חברתיות (התנסויות שיעזרו לבנם להסתגל לחיים הבוגרים כגבר בוגר), אבות דומיננטיים, רגזניים וקרים רגשית וכו. כל אלו עלולים לגרום לבנם לפתח אנורקסיה נרבוזה עקב ערך עצמי נמוך וחוסר ביטחון. מודל חברתי - תרבותי: בעיות דימוי גוף בגברים נגרמות מקיומם של לחצים חברתיים חיצוניים שדורשים מגברים לקיים מבנה גוף ספיציפי, הדומה למפתחי הגוף. מבנה גוף זה כולל: כתפיים רחבות, גב בצורת האות ... המסרים הללו מהגדרות של אמצעי המדיה לגבריות בצמוד לביקורת מצד הסביבה הקרובה והמשפחה. זאת כאשר הביקורת נועדה לשמש כסנקציה חברתית נגד שונות גוף הגבר מהמודל האידאלי. בהתאם לכך, נערים משווים את גופם לאידאל המדיה הגברי וחשים חוסר סיפוק מהגוף ... מועצם כאשר אמצעי המדיה השונים מציפים את הבנים הצעירים במודלים של גיבורי על, דוגמנים ושחקנים שריריים, אשר מקבלים אהדה חברתית בדבר גופם החטוב שנחשב למודל המקובל לגבריות. מודל גיל: גיל ההתבגרות מהווה גורם סיכון להופעתן של הפרעות אכילה בקרב ... אגרוף, אצנות, משחקי כדור, אתלטיקה וכו גם מעלים את הסיכוי לקיומה של הפרעת אכילה בגברים. מודל נטייה מינית: מבחינה חברתית, בקהילה ההומוסקסואלית ניתן דגש על מראה חיצוני ומשיכה מינית. גברים הומוסקסואלים דומים בנוהגם לנשים הטרוסקסואליות, בכך שהם מפתחים את ... בקהילה הגאה יכול להוביל להיווצרותן של הפרעות אכילה בקרב הומוסקסואלים. מודל המגדר הגברי: מהגילאים הצעירים ביותר, בנים ובנות צופים בחברה המבוגרת ומבינים מה היא המשמעות בלהיות גבר או אישה. החברה המערבית מטמיעה באותם ילדים את הערכים והאופן שבו גבר או אישה אמורים להיראות ולנהוג. נלאחר שהפנימו מסרים אלו, נערים ... מסוים וככל שהם מתפתחים פיזית ונפשית, נוצר קשר בין היכולת הספורטיבית, הגוף והדימוי העצמי. במהלך גיל ההתבגרות ישנם לחצים חברתיים על הנערים להתאים את עצמם לחוקי מגדר גבריים. בהתאם לכך חל לחץ חברתי כבד על המראה החיצוני וצורת גוף של הגבר האידאלי. כובד חברתי זה יוצר אצל הנערים המתבגרים דימוי גוף שלילי וחוסר ביטחון כי גופם רחוק מהאידאל ששואפים אליו. בהתאם לזאת, החוק המגדרי הגברי בחברות המערביות דורש מהגברים להיות חזקים ולהיראות חזקים כאשר הנראות של חוזק זה באה לידי ביטוי בשרירים בולטים ומודגשים. בדומה לכך, נדרשים הגברים להראות יכולת אתלטית גבוהה וביטוי של אגרסיביות פיזית. בחברה המערבית המתועשתת ישנה השפעה חברתית קשה על אזרחיה של המדינה המתועשת. השפעה חברתית בולטת במיוחד היא אידאל היופי שקושר הצלחה, עוצמה, יופי עם רזון. כאשר אידאל היופי לגבריות כולל גוף רזה ושרירי. ... העשרים לחיהם. הבדל מגדרי נוסף להבדל ההתפתחות המינית הוא יכולת ההסתרה של הפרעת האכילה בין גברים לנשים. מכיוון שמבחינה חברתית הפרעות אכילה מיוחסות לנשים, גברים יכולים להסתיר יותר בקלות את הפרעות האכילה שלהם. בנוסף לכך, האידאל החברתי לגבריות תורם לגברים להסתיר את הפרעת האכילה שלהם, זאת מפני שמבחינה חברתית גברים אמורים להיות רזים ושרירים, מכך מאוד קשה להבחין בין גבר נורמטיבי שאוהב לעסוק בספורט כתחביב אל מול גבר ... להישאר רזה. השונות המגדרית בין המינים בקיומן של הפרעות אכילה באה לידי ביטוי בגילאים הצעירים ביותר, בנים ובנות צופים בחברה המבוגרת ומבינים מה היא המשמעות בלהיות גבר או אישה. החברה המערבית מטמיעה באותם ילדים את האופן שבו גבר או אישה אמורים להיראות ולנהוג. הרבה נערים לאחר שהפנימו את המסר החברתי בנוגע לחזות ולהתנהגות גברית מתחילים לעסוק בפעילויות ספורטיביות שונות כמו כדורגל, כדורסל וכו. דרכי טיפול: טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): ... האכילה שקיימות. בטיפול הפסיכותרפי מסתמכים על תאוריות פסיכולוגיות שלפיהן המרכיב הבין אישי של האדם הוא משמעותי להסתגלות פסיכולוגית בסיטואציות חברתיות קשות. המקור להפרעות אכילה, לפי התאוריות הללו, הוא הסביבה התרבותית - חברתית - סביבה שיוצרת הפרעות דימוי גוף ואכילה. לפי תאוריות אלו, החברה, התרבות והסביבה הקרובה של האדם משפיעות על עולמו הפנימי של הלוקה. השפעה זו באה לידי ביטוי בהערות שקיבל הלוקה ... לא מקבלים תמיכה מסביבתם הקרובה בדבר קשיי הסתגלות לתנאי החיים הקשים. אנשים אלו לא מקבלים תמיכה רגשית מבני המשפחה והחברים הקרובים ובכך קשה להם לקיים ויסות רגשי. במהלך הטיפול עוזרים למטופל להתגבר על הבדידות שלו ולעזור לו לסגל תכונות ...

... עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 11 פרק 8 הכללה עידוד התפתחות חברתית והפנמת חוקים חברתיים לילדים אוטיסטים, גם אם הם מגיעים להישגים אקדמיים ודידקטיים טובים, קשה מאד להבין חוקים חברתיים כתובים ולא כתובים. זה לא מובן מאליו שהם יבינו ויפנימו את הדרך הנכונה לתקשר בחברת אדם נוסף או קבוצה. השיטה המקובלת ביותר ללמד ילד את החוקים החברתיים היא דרך אדם שמתווך בינו לבין בני גילו. מכיוון שהילד אינו יודע כיצד לתקשר באופן המקובל הסייעת (שהיא האדם ... אין לה נסיון הצמידו לה מנחה בעל נסיון בשילוב. להלן מספר הצעות להורים שעשויות לעזור לילד לפתח את המצפן החברתי שלו בגילאים שונים. ביקורי חברים הקפידי, למרות הטיפולים הרבים שהילד מקבל במהלך השבוע, להשאיר אחר הצהריים אחד פנוי לביקור של חבר/ה מהגן או מביהס. כדאי מאד שביקור זה יהיה מלווה עי מבוגר שמכיר את ילדך ועובד איתו, אחד מהמטפלים או ... שם כדי לתווך בין הילדים ולעזור לילדך ולא כדי לשעשע את המבוגר הנוסף. כדאי לערוך את הביקור הראשון של חבר אצלכם בבית כדי שילדך ירגיש במקום מוגן ומוכר וכך הדבר היחידי שהוא יהיה צריך להתמודד עימו תהיה האינטראקציה עם החבר. נסי להקפיד על משחקים בתורות, חוקים כמו לא חוטפים צעצוע, אכילה משותפת ליד שולחן, פנייה תקשורתית לחבר ועוד. בזמן משחק זה נכנסים כל המימדים שעבדתם עליהם בטיפולים הפרטניים ולכן מי שנמצא עם הילדים צריך להיות מודע מאד למה שהוא עושה ולכוון את התהליך כך ששני הילדים יוצאים ממנו מועצמים ושמחים. עבודה על חוקים חברתיים חוקים חברתיים הם הבסיס לתקשורת נכונה וטובה ועל הילד ללמוד ולהפנים אותם רמת הציפיות שלנו בתחום זה תלויה בגילו של הילד. להלן חלק מהחוקים החברתיים שעל הילד ללמוד ולהפנים כדי להשתלב בחברת ילדים, ובחברה בכלל: 1.אומרים שלום ומה שלומך פעם אחת, כשנפגשים. 2.לא מרביצים. 3.מנסים שלא לחזור על דברי אחרים. 4.מדברים בתורות (פעם ... יסתכלו עליך ואז מבקשים להצטרף או לשחק בצעצוע שלהם. לא נדחפים למשחק. 15.לדעת לקבל לא כתשובה מילדים ומבוגרים. 16.כשרואים חבר אומרים לו שלום ומסתכלים עליו. 17.כשמישהו מדבר יש להסתכל לו בעיניים מידי פעם לפחות. 18.כשמישהו מדבר יש להקשיב, הקשבה ... יפסיק לדבר. 21.כשאתה רואה מישהו בפעם הראשונה באותו יום תגיד שלום, מה שלומך? (או מה הענייניים?). 22.כשאתה יושב עם חבר ליד שולחן שאל אותו שאלות לגבי מה הוא עושה וחכה לתשובה. 23.כשאתה יושב עם מישהו ליד שולחן שאל אותו ... מספר משפטים תפסיק לדבר כדי שהילד השני יוכל לשאול שאלה או לספר גם משהו. 30.כשאתה רוצה לשחק במשהו עם חבר מצא משחק שמעניין אותך, גש לחבר ושאל אותו אם הוא רוצה לשחק איתך במשחק. אם החבר מסכים התחילו לשחק. אם החבר לא מסכים שאל אותו אם הוא רוצה לבחור משחק ביחד. מיומנות חברתית היא חשובה מאד להשתלבותו של הילד בעולם ולהרגשת הטוב והשייכות של הילד לחברה. הבעיה העיקרית עם החוקים שהזכרתי עד כה היא שילדים אוטיסטים יכולים להתקשות בהבנתם גם כאשר תסבירו אותם באופן מילולי ... teaching play, emotion, and communication to children with autism, נכתב עי Dr Jed Baker. הספר בנוי כך שכל סיטואציה חברתית מצולמת בתמונות ברורות כאשר סיטואציה אחת היא הנכונה חברתית ואילו התמונה לידה היא הסיטואציה הלא רצויה / נכונה. אדם החל להתעניין בספר זה בגיל 3, גם אייל המשיך ... מה נכון ומה לא, לשאול אותו למה לדעתו ההתנהגות של הילדים נכונה או לא וכך הילד מתאמן על סיטואציות חברתיות. השאירו את הספר במקום גלוי לעין עבור הילד ומידי פעם תנו לו לבחור האם הוא רוצה לשמוע את הסיפור הזה או סיפור אחר, הילדים שלי אהבו מאד להביט בתמונות המפורטות ולשמוע את הסיפור החברתי - אולי בגלל שהספר פתח עבורם עולם חדש שלא הבינו והכירו לפני כן, אפשר היה לראות זאת באופן שבו ישבו מרותקים עם עיניהם פעורות מול הספר. קבוצת מיומנויות חברתיות פסיכולוגים ואנשי מקצוע אחרים (מטפלים באמנות, מוסיקה ועוד) פותחים קבוצות למיומנויות חברתיות מידי פעם. כדאי להצטרף לקבוצה כזו רק לאחר שהילד בשל אליה (התייעצו עם המטפלים והמנחה) בררו מי מנחה אותה, מה המטרות וכיצד משיגים אותן. בקבוצות הללו עובדים על כל אחד מהסעיפים הנל וכן עניינים חברתיים נוספים. מומלץ להצטרף לקבוצה כאשר אתם ומטפלים של הילד מרגישים שהילד יוכל להכיל את הסיטואציה החברתית באופן טוב יחסית. הקבוצה נפגשת בין פעם לפעמיים בשבוע אחהצ ועושה פעילויות שונות יחד כשתוך כדי הפעילות עובדים על המיומנויות החברתיות. לקבוצה כזו יש ערך רב עבור הילד, במידה והדברים נעשים בקצב הנכון, בדרך הנכונה לילדים ועי איש מקצוע מיומן ... על כל 4-5 ילדים חונך. הדבר תלוי כמובן גם ברמת התפקוד של הילדים והצרכים שלהם. מדריך מפורט יותר להתנהלות חברתית תקינה ולהבנת העולם הניורו - טיפיקלי מגיל ההתבגרות והלאה אפשר למצוא באתר: http:/ / www.autismandcomputing.org.uk/marc2.en.html. האתר נכתב עי אוטיסט ... לגן רגיל, מתקשר היטב עם הסובבים אותו ורמת התפתחותו תואמת את רמת גילו. לאדם עדיין קשיים מסוימים בהבנת חוקים חברתיים וכנראה שיהיה זקוק לתמיכה בתחום זה גם במהלך השנים הבאות. אנו ממשיכים עדיין בתכנית ABA ביתית (כיום 10 שעות ...

... מה שהיא חווה זה רק את הרובד של הקיים לנצח, שאתה אומר אני, אני קיים, נכון? אתה לא מצליח להתחבר לחלק הלא קיים שבך, מה זה לא קיים? איך אני לא קיים? אתה לא מצליח לחוות את הלא קיים, ... קודם כל תבין את דרך החשיבה. שאלה: בעצם ההבנה היא הפיתרון. כדי לחוות את חוויית האחדות עלי להעמיק ולהבין, ולהתחבר לשכל הזה? אליעד: להבין את זה, לא להאמין, להבין, להאמין זה לא יעזור לך. כמו שאתה רואה אותי כך ... המציאות, בפשוטו, מה אני רוצה? למה אני רוצה? מה הסיבה? למה אני מרגיש את זה? ככה בדברים פשוטים, זה מחבר אותך לתוך עצמך, בסוף בסוף בסוף אתה תתחבר לתוך הכלום שבך. אתה רוצה להעלים את עצמך תתחיל להיות אמיתי, אם תתחיל להיות אמיתי, מה זה להיות אמיתי, ... בצורה סימולטנית, לדבר אחד כדי לראות. אליעד: בכל נושא, בכל דבר שאתה רוצה, תגיד במה רע לך? שאלה: בעיה חברתית. אליעד: תשאל למה רע לך? בגלל בעיה חברתית. למשל רע לך כי אין לך חברים, לדוגמה חברים שלי לא באים לבקר אותי. עכשיו בא נחשוב, יש תודעה שחווה שאין לה חברים או שהם לא מדברים איתך, למה רע לתודעה? בגלל שאין חברים? לא, בגלל שהיא לא רוצה את המצב עם החברים, יש הרבה אנשים שיותר טוב להם לבד, הם אומרים שיותר טוב שלא יבלבלו לי את המוח, אני רוצה את השקט שלי, שלא יפריעו לי. יש כאלה שרוצים הפוך שרוצים הרבה חברים. שאלה: זאת אומרת שהתודעה שלי סובלת בגלל שהיא לא רוצה את המצב שחברים לא באים אלי? אליעד: את המצב באשר הוא. וזה לא משנה מה קורה עם החברים שאלה: אז איך אני חופר פנימה. אליעד: כאשר אתה שואל את עצמך, למשל החברים החרימו אותך, אתה שואל למה רע לי? למה החרימו אותי? ואז תשאל את עצמך, למה בכלל אני רוצה את החברים האלה? למה אני רוצה אותם? כי כשאני איתם אני מרגיש טוב, ולמה זה גורם לי להרגיש טוב? שאלה: כי ... לך טוב? שאלה: לא, כי זה פחות אמין אליעד: אתה רוצה פידבקים שיהיו אמינים, זאת אומרת שאתה רוצה את החברים או את הפידבקים האמינים? שאלה: פידבקים אמינים אליעד: עכשיו, למה אתה רוצה פידבקים אמינים, מה הפידבקים האלה נותנים לך? להעריך את עצמך, זאת אומרת מה אתה רוצה, את החברים, את הפידבקים או להעריך את עצמך? שאלה: להעריך את עצמי. אליעד: אתה מבין שאתה לא רוצה את החברים? שאלה: כן אליעד: אתה היית תקוע עם החברים, בשעה שבסך הכל רציתי להעריך את עצמך. אתה מתלונן אין לי חברים, אני לבד, אבל מה בסך הכל אתה רוצה, לאהוב את עצמך. אתה רוצה להגיע למצב שתוכל להסתכל על עצמך ולהגיד, אני אוהב את זה. וכל מה שאתה רוצה זה לאהוב את עצמך. זאת אומרת שזה בכלל לא קשור לחברים, אז מה באמת אתה רוצה? תשים לב בסוף כולם רוצים את זה שאלה: אני רוצה לאהוב את עצמי. אליעד: ... האם אתה מתכוון שהאמת זה הרצון הראשון? אליעד: אני אשאל אותך שאלה, נגיד שעכשיו אתה רוצה לאהוב את עצמך, והחברים שמפרגנים לך גורמים לך לאהוב את עצמך, ואתה אומר אני רוצה חברים, האם זה אמת או לא אמת? שאלה: לא אמת אליעד: למה? כי מה אתה באמת רוצה? אתה מבין מה ... אליעד: מה הבנת? שאלה: כדי לדעת את האמת צריך לבדוק את הרצון, להבין שמה שאני רוצה זה לא את החברים שמפרגנים אלא לאהוב את עצמי. אליעד: פשוט תהיה אמיתי עם עצמך. איך גילינו מה אתה רוצה, פשוט שאלנו מה אתה רוצה, עד שהגענו לרצון הראשון. קודם כל הגעת להבנה שהחברים לא חשובים לך, אתה טיפוס שלו אכפת לו מחברים, אתה לא בטראומה? אתה לא טיפוס חברותי, אלא טיפוס אגואיסטי שרוצה להרגיש טוב והחברים עוזרים לך להרגיש טוב, אבל אתה לא רוצה חברים. מה זה אומר בעצם, שנפטרנו מהסיפור של החברים. עכשיו השאלה היא איך אתה יכול לגרום לעצמך שתאהב את עצמך? וכמובן צריך לחקור פנימה יותר, ולמה אני רוצה ... אני אומר לך שאם תבין את כל התהליך אז יהיה לך טוב. אני רוצה לחזור על התהליך, היינו בנושא החברים, והבנו שהבעיה לא בגלל החברים אלא הבעיה היא שהאדם לא רוצה את המצב, באותה מידה זה יכול להיות הפוך שיש לו חברים והוא לא רוצה חברים. הוא יכול להיות בזוגיות ולא לרצות את המצב או לא להיות בזוגיות וגם לא לרצות את המצב. ואז שאלנו למה בעצם האדם רוצה חברים, כי הם מפרגנים לו, ולמה הוא רוצה שיפרגנו לו? כי הוא רוצה להעריך את עצמו, ולמה הוא רוצה להעריך ... כי הוא רוצה לאהוב את עצמו. עכשיו השאלה היא האם יש דרך עוקפת שהאדם יוכל לאהוב את עצמו בלי חברים? והשאלה הפנימית יותר היא למה האדם רוצה לאהוב את עצמו? או במילים אחרות למה הבן אדם לא אוהב את ... כדי שבן אדם יוכל לאהוב את עצמו הוא צריך להבין את המנגנון הרגשי של עצמו, מה הבנת? שאלה: הבנתי שהחברים גורמים לי לאהוב את עצמי, ואני צריך ללמוד איך אני גורם לעצמי לאהוב את עצמי בדרך עוקפת, בדרך עם ...

יופי חיצוני, להיות מקובל בחברה, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, להיות מקובל, דחייה חברתית, להיות מושלם, לחוות שלמות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: יופי חיצוני, להיות מקובל בחברה, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, להיות מקובל, דחייה חברתית, להיות מושלם, לחוות שלמות. אליעד: יש תפיסת מציאות שאומרת שהכל אחד, איפה היא נמצאת? מחוץ למקום. תדמייני מקום, וזה ... אז במקום להגיד שלהיות מצורע זה לא יפה, את צריכה להגיד שלהיות מצורע זה רע בגלל שזה לא מקובל בחברה. אז השאלה הנשאלת היא, אז מה אם זה לא מקובל חברתית? למשל המציאות לא מקובלת חברתית, האנשים כל הזמן מקטרים עליה, והיא הכי דחויה, תמיד מתלוננים עליה, אבל היא המושלמת, היא לא מתאמצת לפתור את ... הוא הרי מפעיל את המנגנון שלא ידעו שהוא קיים. אז השאלה היא, למה זה רע בעיניך לא להיות מקובל חברתית? מה הבעיה עם זה? האם בגלל שזה לא מקובל בחברה, זה מחויב שזה רע? לא. למשל אתה הכי חכם בעולם, אבל זה לא מקובל בחברה, זה לא מחייב שרע לך, אולי טוב לך מזה. אז זה אומר שהבעיה היא לא בלא להיות מקובל, אלא ... חדש. מה זה אומר בעיית ביטחון? אני לא בטוח במשהו, למשל אדם שהוא מכוער ולכן מרגיש שהוא לא מקובל חברתית, הוא אומר שיש לו בעיה של חוסר ביטחון, מה חסר לך, במה את לא בטוחה? שאלה: זה גורם לכך ... בטוחה אם יקבלו אותך או לא. אז מה זה אומר שלא יקבלו אותך? שאלה: למשל יגידו שלא רוצים להיות בחברתי אליעד: מה הבעיה בזאת? שאלה: אני מרגישה רע. אליעד: אז מה הבעיה בזה? למשל רוב האנשים בעולם שונאים את ... אלוהים. ובגלל שאת לא מבינה שאת אלוהים, אז מאוד כואב לך שאת לא מושלמת. את מנסה להתאים את עצמך לחברה, כדי שלא יגידו לך שאת לא מושלמת. אם היית מבינה שאת אלוהים, אז אף אחד לא יכול לאיים עליך ...

... על ידי החוויות הפנימיות החריגות (ההזיות, מחשבות השווא) ועל ידי שיבושי מערכות בקרה (קוגניטיביות), קשיים תפקודיים רבים בתחום התעסוקתי והחברתי. מקרים קשים של סוגי סכיזופרניה מסוימים מהווים חלק משמעותי ממה שמכונה בשפה העממית כשם כללי משוגע או שיגעון. סכיזופרניה ... על הרגשותיו וחוויותיו, ניתוח האישיות, וקבלת פרטים על מהלך הסימפטומים לאורך זמן. הגורמים הגנטיים, הסביבתיים בראשית חייו, הנוירוביולוגיים, הפסיכולוגיים והחברתיים נראים בעלי השפעה חשובה. השימוש לרעה בסמים משכרים או חומרים פסיכוטוגניים עלולים להאיץ את פריצת המחלה או להחמיר אותה. ... בגיל ההתבגרות לפני הופעת ההתקף הראשון. חולים בסכיזופרניה מתוארים לעתים כילדים שהיו שקטים, פסיביים ומופנמים, כילדים לא היו להם חברים רבים, וכבני נוער שנמנעים מפעילות חברתית ומעדיפים למשל צפייה בטלוויזיה או האזנה למוזיקה. אין הדבר בא לומר שרוב הילדים והמתבגרים המתאימים לתיאור זה ילקו בסכיזופרניה. ... והתסמינים המקדימים את האשפוז הראשון עשויים להופיע חודשים עד שנים לפניו וכוללים: תלונות גופניות שונות, בעיות בתפקוד במישור התעסוקתי והחברתי, עניין חדש ברעיונות מופשטים, בפילוסופיה, במיסטיקה ובדת, התנהגות מוזרה, אפקט אב - נורמלי, שינוי בדיבור, רעיונות ביזריים וחוויות תפיסתיות ... בתוכן, חסימה בדיבור), הזנחה אישית (היגיינה ירודה, לבוש מרושל), אבוליציה או אבוליה (חוסר מוטיבציה), חוסר הנאה כללי (אנהדוניה) ונסיגה חברתית. קראו הבחין בשני סוגים של סכיזופרניה: מחלה מסוג I: (חיובית: בחולה זה יהיו התחלה פתאומית, בעיקר תסמינים חיוביים, מבנים ... אפתיה: הזנחת ההופעה והיגיינה האישית, חוסר חשק בעבודה ובלימוד, חוסר מרץ (אנרגיה), תלונות סובייקטיביות על חוסר רצון ואפתיה4.אנהדוניה ונסיגה חברתית: ירידה בעניין כולל בפעילויות הפנאי, בפעילות מינית, חוסר יכולת לחוות יחסים קרובים ואינטימיים, צמצום היחסים עם ידידים וקולגות, מודעות לחוסר ההנאה ולנסיגה חברתית5.הפרעה בקשב: חוסר ריכוז הפעילויות חברתיות, חוסר ריכוז במבחנים, תלונות סובייקטיביות על חוסר ריכוז. הפרעות בסכיזופרניה: מצב רוח, תחושות ואפקט: דיכאון יכול להיות תסמין ראשוני ... להביא את החולה לקנא לבן זוגו באופן קיצוני, לחשוד שבן הזוג בוגד או מתכנן לעזוב ולאסור עליו לקיים קשרים חברתיים - כל זאת על סמך פרטים חסרי משמעות. במחשבות שווא של אהבה החולה מאמין שאדם מסוים אוהב אותו, פעמים ... רוב, הזיכרון יהיה תקין או קרוב לתקין. מבחינת שיפוט ותובנה, בוחן המציאות של החולים עשוי להיות פגום, וכן השיפוט החברתי והאישי. לחולים פעמים רבות תובנה לקויה של המחלה, ועל כן היענותם לטיפול ירודה. אלימות, רצח והתאבדות: גורמי סיכון להתנהגות ... תתפרץ לרוב בשלב מאוחר יחסית בחיים. החולים לרוב חשדניים, מגננתיים ולעתים עוינים ואגרסיביים. לרוב, חולים אלו מתנהגים כראוי בנסיבות חברתיות. כיום, נוטים לאבחן את התנהגותם בתא המשפחתי לעומת התנהגותם בחברה אשר יכולה להיות שונה לחלוטין. הסוג הבלתי מאורגן: סוג זה מתאפיין בדיבור בלתי מאורגן, בהתנהגות בלתי מאורגנת ובאפקט שטוח ... חסרת תכלית. בולטת הפרעה משמעותית בהלך החשיבה, והנגיעה שלהם במציאות קלושה. החולים לרוב מוזנחים, ומתקשים להתנהג בצורה מותאמת בנסיבות חברתיות. כך גם התגובות הרגשיות אינן מותאמות לאירועים, והם נוטים להתפרצויות צחוק או זעם בלתי מוסברות. הסוג הקטטוני: סוג זה ... רק ראייה, אלא במספר חושים). דיבור בלתי מאורגן. התנהגות בלתי מאורגנת או קטטונית. תסמינים שליליים (אפקט שטוח). 2.בעיות בתפקוד החברתי או התעסוקתי למשך תקופה ניכרת הנמשכת מאז הופעת התסמינים. 3.התסמינים קיימים במשך חצי שנה לכל הפחות, בה לפחות חודש ... בסיכון פי שמונה. 2.גורמים פסיכו - סוציאליים: אף על פי ששנים רבות עסקו תאוריות שונות בקשר שבין הסביבה המשפחתית והחברתית למחלה, קשר זה לא אושש מחקרית בצורה משביעת רצון. אף שהסביבה המשפחתית והחברתית של חלק מהחולים היא קשה, כמוהם גדלים רבים אחרים אשר אינם מפתחים סכיזופרניה. שנים רבות כעסו משפחות החולים על ... הטיפול בחולה ייעשה על ידי צוות רב תחומי, הכולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחים, עובדים סוציאלים, מטפלים באמנויות, מרפאים בעיסוק, ומדריכים חברתיים. רצוי כי הטיפול בבית החולים יהיה מכוון למטרות מוגדרות - שיפור האחזקה העצמית של החולה, איכות חיים, תעסוקה ויחסים חברתיים. במהלך האשפוז (ובמיוחד באשפוז הראשון) יש צורך למצוא לחולה פתרונות ארוכי טווח בתחום הדיור והתעסוקה (לדוגמה, דיור מוגן, הוסטל, ... ק. דיק כשל זמן (Martian Time-Slip). ספר מדע - בדיוני אשר עוסק בסכיזופרניה ובאוטיזם כמחסומים בין אדם בודד לבין החברה. הסרט ספיידר של דיוויד קרוננברג ובכיכובו של רייף פיינס עוקב אחר ספיידר הפרנואיד, השקט והאומלל, ומציג את נפתולי זיכרונותיו ... אדם מהמאה ה - 21 שסובל מהבעיה. סדרת הטלוויזיה האמריקאית מר רובוט עוסקת בהאקר אשר סובל מסכיזופרניה, הפרעת חרדה חברתית, דיכאון קליני ומפרנויה. הספר שבויה בעצמה של נועה שטמלר, המתאר את ההתמודדות שלה, של בתה ושל המשפחה, עם מחלת ...

פסיכולוגיה חברתית - מונחים - מבוא פסיכולוגיה חברתית: חקר השפעת החברה על אופן החשיבה האנושי. פרקסיס: השתקפות סובייקטיבית של המציאות החברתית בתודעת האדם. דימוי עצמי: דימוי עצמי ריאלי: דימוי עצמי לא ריאלי: צורך ההישג: פחד מפני הצלחה: הטרמה: הגברת הזמינות ... לפרש התנהגות בהדגשת יתר על סיבות מצביות בולטות ולא לייחס דגש לאישיות. עתידנות: טכניקה לחיזוי העתיד על ההיבטים הטכניים והחברתיים שלו. נבואה המגשימה את עצמה: מצב שבו ציפיה גורמת להתנהגות תואמת של בעל הציפיה, והתנהגות זו גוררת התנהגות תואמת ... להתנהגות הפוכה של בעל הציפיה, המונעת את התגשמותה (כך ייתכן שאלמלא העלאת הנבואה לתודעה, היא אכן הייתה מתגשמת). רצייה חברתית: התנהגות של אדם שמושפעת מרצונו להתקבל על ידי החברה. מוקד שליטה: מוקד שליטה פנימי: האמונה שהצלחתו של אדם תלויה בכישרונו ומאמציו המושקעים להשגת המטרה. מוקד שליטה חיצוני: האמונה ... האנשים שבה נמצא יחיד גדולה יותר, נוטה הוא יותר להסיר מעצמו את נטל האחריות. אפקט פיגמליון: תסמונת דולציניאה: ניכור החברה: תפיסת האדם את החברה כפונקציונלית ויחסית לצרכיו. בורות פלורליסטית: מצב פסיכולוגי בו למרות שהתנהגותו הפומבית של הפרט זהה להתנהגותם של האחרים, מאמין הפרט ...

לחץ חברתי ומצבי סיכון בגיל ההתבגרות - תרבות או גנטיקה? בגיל ההתבגרות הופכים הילדים המתוקים שלנו, שעד אז העריצו אותנו, למבקרים ... חיקוי אידיאליות לאנשים רבי מגרעות, מיושנים וחסרי תובנה לחיים האמיתיים. אז את מי הם מעריצים? מי האידיאל שלהם במקומנו? החברה! יותר מאשר בכל גיל אחר, המתבגר צריך את תחושת השייכות לקב השווים שלו. הוא מוכן לעשות הרבה מאוד כדי להשתייך ולהיות מקובל בחברה. בנוסף להכרה חברתית הם גם מחפשים ריגושים והשילוב יוצר סכנות רבות. במקרים רבים יהיו בני הנוער מוכנים לשתות כמויות גדולות של אלכוהול, ... האמת היא ש - כן, הייתי קופצת! כשעושים שטויות בחבורה האחריות מתפזרת וזה יוצר תחושה מדומה של לגיטימיות. הלחץ החברתי גורם לבני הנוער לעשות דברים שהם בכלל לא התכוונו אליהם מראש. ברוב המקרים אף אחד מהם לא מעיז לשבור את האחידות, להשבית את השמחה ולצעוק חברה השתגעתם? תפסיקו מיד! דר לורנס סטיינברג - פסיכולוג התפתחותי מומחה בחקר גיל ההתבגרות - ערך ניסוי שבו ביקש מבני ... השטח המוצגים במשחק. בני נוער ששיחקו בחדר ריק נטלו סיכונים בערך כמו מבוגרים. אולם כאשר הכניס סטיינברג לחדר את חבריו של המשתתף, נמצא כי הנער הסתכן פי שתיים. תופעה זו לא נמצאה אצל מבוגרים שהשתתפו באותו ניסוי. מסקנותיו של סטיינברג הן כי המתבגרים נטלו יותר סיכונים לא משום שהמעיטו בערך הסיכון, אלא משום שייחסו משקל רב יותר לתגמול החברתי שהם עשויים לקבל והגיבו אליו בעוצמה. הערכה מחברים ותחושת קבלה הן גמול חשוב ומרכזי שמשפיע באופן משמעותי על תהליך קבלת ההחלטות של מתבגרים, והם מוכנים להסתכן, יותר ממבוגרים, במצבים שבהם הסיכון הוא מתגמל עבורם. הניסוי של סטיינברג אמנם שופך אור על התופעה החברתית, אולם אינו מסביר לנו את מקורותיה מדוע הגמול החברתי הוא כל כך חשוב בגיל הזה? מדוע הערכה מבני גילם חשובה לנערים יותר מהערכת מבוגרים? מדוע התנהגויות סיכוניות זוכות להערכה כה רבה בקרב בני נוער? מדוע אין הפחד מסיכון החיים עצמם גובר על הגמול החברתי? ריגוש, חידוש, סיכון, חברת בני אותו גיל כל אלו מביאים לכך שבני נוער נוטים לעשות מעשים טיפשיים ומסוכנים בחבורה. להתנהגות זו יש הסברים ... חומר נוסף שהמוח רגיש אליו במיוחד בתקופה זו הוא אוקסיטוצין - הורמון עצבי אשר גורם בין היתר לכך שקשרים חברתיים יהיו מתגמלים יותר. מחקרי מוח מראים שהמוח שלנו מגיב לנידוי חברתי באותו אופן שהוא מגיב לאיומים על בריאות פיזית או אספקת מזון. ממצא זה יכול להסביר גם מדוע מפתחים מתבגרים הפרעות אכילה ודיכאון, במקרים שהם חוששים מנידוי חברתי הקשור במראה החיצוני שלהם. הרשתות והדינאמיקות העצביות במוח הקשורות בגמול ובאינטראקציה חברתית שלובות זו בזו ומופעלות בדכ ביחד. זה יכול להסביר את המידה הבלתי רגילה של הנאה ששואבים בני נוער מאינטראקציות חברתיות ואת המרכזיות הרבה שהם נותנים להתנהגות זו. ההסבר האבולוציוני: המתבגרים אמנם נולדו לעולם שהקימו הדורות הקודמים, אולם את רוב ... גורמים מכריעים בהצלחה עתידית ולכן בעלת חשיבות מרבית וגורלית בחייהם. ההשקעה בבני גילם היא השקעה בעתידם. בנוסף, התשוקה הזו לחברים בני אותו גיל היא ביטוי של משיכה כללית לחדשנות שמציעים להם חברים חדשים, יותר מאשר המשפחה הישנה והמוכרת. חדשנות מביאה איתה ריגושים ולריגוש נמשכים המתבגרים כמו פרפרים לאש. הסתגלות לחיים בוגרים ...