... פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה
הדתית - חלק 9 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה
הדתית - חלק 8. ואת הדברים הללו משמיע באזני העם דווקא הנביא עליו נאמר (במדבר יב 3) והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. לפיכך אין זה מפליא לגלות כי בתקופה שלפני ההתגלות
הדתית או קבלת האמונה מופיעות בשכיחות גבוהה פגיעות נרקיסיסטיות: מחלות קשות, תאונות, הכרה פתאומית בכובד הגיל שהוכחש זמן רב, וכן מקרי ... אמהות, אחים ואחיות במקומות ובזמנים שונים, שלא לדבר על מאה וששים אלף נשים ופילגשים! ספירו61 מצא בין מצטרפים לכתות
דתיות נטייה להגנה מאנית מפני דיכאון, עדות לקושי של העצמי להכיר בפגיעותו. כן הצביע על בעיית החלפת הזהות של מקבל - האמונה: 97 צעירים רבים כאילו מוחקים את עברם האישי לטובת העבר הקולקטיבי, המופשט, של קהילתם החדשה. עקב ההתכחשות לעברם הטרום -
דתי, והעריכה - מחדש של זיכרונותיהם מתקופה זו, מוצאים אנשים אלה את עצמם מנותקים מהעצמי האמיתי שלהם. במחקרם של בית - הלחמי ונבו65 ... מלכתחילה הביא לקבלת האמונה? הנתונים, לדעתי, תומכים באפשרות השנייה, לומר, שהמאפיינים הנרקיסיסטיים של האל או המנהיג
הדתי מושכים אליהם אנשים הסובלים מלכתחילה מהנטייה ההפוכה. זה, מן הסתם, מקור הדוגמהטיות הטוטאלית הנפוצה בקרב מקבלי - האמונה ונטייתם ... מכונים פסיכואנליטיים לא ניקו ממנו. המחקר בתופעת קבלת האמונה הוא אפוא רלוואנטי גם לאותן אידיאולוגיות סגורות שאינן
דתות במובן הצר של המילה. הייחוד הבולט שמצאו בית - הלחמי ונבו65 במקבלי - האמונה מבחינת דירוגם במבחן האישיות האוטוריטארית - 3. 68 לעומת 2. 69 בקבוצת הביקורת - הוא רב - משמעות מבחינה זו. בית - הלחמי גזר כמה ניבויים מהמודל המרקסיסטי של
הדת, הרואה בדת תוצאה של אומללות האדם וקיפוחו. ממודל זה, לדברי בית - הלחמי, משתמעים החיזויים הבאים: א) אנשים הסובלים מחסך ממשי נוטים יותר אל
הדת. ב) אמונה
דתית צריכה לגלות קורלאציה חיובית משמעותית לדעות פוליטיות וחברתיות שמרניות, וקורלאציה שלילית לדעות פוליטיות רדיקאליות. ג) אמונות
דתיות צריכות לגלות קורלאציה שלילית למידע אובייקטיבי אודות העולם החברתי והפוליטי. ד) אמונות
דתיות צריכות לגלות קורלאציה שלילית לפעולות של שינוי תנאים חברתיים. ה) אמונות
דתיות צריכות לגלות קורלאציה חיובית לפעולות של שמירת הסדר החברתי. בית - הלחמי מצטט תימוכין אמפיריים לניבויים אלה, אולם מחקר ספציפי יותר, שיתמקד במקבלי - האמונה, עשוי לדעתי לגלות ממצאים שונים מאלה שנמצאו באנשים שהיו תמיד
דתיים. בעוד שניבוי א קרוב לוודאי שיתקיים במקבלי - האמונה, ייתכן שלגבי הניבויים האחרים תתגלה תמונה הפוכה, לומר, רגישות חברתית מוגברת וחתירה לשינוי המצב הקיים. קבלת האמונה, ראוי לשוב ולהזכיר, נבדלת מהתופעות המוכרות מתחום
הדת הממסדית, ועובדה שאפילו בתוך מקבלי האמונה מצאו מחקרים שצוטטו לעיל56 הבדלים פסיכולוגיים משמעותיים בין הצורה הפתאומית וההדרגתית של קבלת האמונה. לצד הנטייה להשליך את מאוויי האומניפוטנציה הינקותיים על מושא הסגידה, נוהגת
הדת להציע חלק מהם כגמול למאמין עצמו. כל
הדתות, בצורה זו או אחרת, מבטיחות למצטרף אליהן אושר, שלמות, ולפעמים צורות קיצוניות של כוח, הבטחות המסגירות על דרך ההיפוך את החסר הקיים בנפשו של מקבל - האמונה. כזאת היא, לדוגמה, הטענה הנפוצה בדבר הערך הפונקציונאלי של קיום המצוות, ההופכת את
היהדות לאוסף מרשמים מדעיים לתזונה נכונה, לשלווה ואפילו לחיי מין מענגים. הפן המאגי של
הדת מסייע למקבל - האמונה לבקש גם לעצמו חלק מהאומניפוטנציה המיוחסת למושא הסגידה. לכאן שייכת גם האמונה בנצחיות הנפש
בדתות השונות, המחזקת את סירובו של האני להכיר בסופיותו. כת האימורטליטי, העושה לאחרונה נפשות גם בישראל, רק מבטאת באופן מודע ובזרגון מדעי את המשאלה הנסתרת המניעה כל
דת. המחשה לפן זה, שבדרך - כלל הוא רוחש רק ברובד הנסתר של
הדת, באה לי בפברואר 2004 כאשר, ביוזמתו של ידידי אבי גרפינקל, התאפשר לנו להיפגש ולשוחח עם בן - עמי בן ישראל, לשעבר גרסון פרקר או ... (דברים ז 15). המוות, אמר, הוא מהשטן, ואם נשמור את חוקי התורה לא יהיה עוד מוות בקרבנו. ההבטחה לחיי נצח, שבמרבית
הדתות מופיעה רק בדמות חיי העולם הבא, חוזרת במקרים קיצוניים כאלה להיות הבטחה קונקרטית. נראה כי שתי הצורות מציגות תהליך היסטורי של ... המשאלה המקורית, שאפשרה גם למאמין עצמו להכחיש את סופיותו שלו, כמובן רק בתנאי שידבק במושא הסגידה. המנהיג הכריזמאטי,
הדתי והחילוני כאחד, מהווים אם כן selfobjects גרנדיוזיים למעריציהם, הנדרשים לגלות דווקא ענווה וכיבוש היצר בחייהם האישיים. בולטים ... (שמו של מחבר הזוהר, ר משה דה ליאון, בוודאי יש לו שייכות לכאן). רהבתנות זו מוכרת היטב לכל מי שהתעניין במנהיגי כתות
דתיות בימינו. התופעה המטרידה של מנהיגים
דתיים עבריינים לשעבר, או כאלה העוברים על החוק גם בהווה, שמעשיהם דווקא מגדילים את כבודם בעיני מאמיניהם, שייכת אולי גם היא ... ההומור, עם זאת, מכיר לפחות בלגיטימיות של המשאלה להיות במרכז, בחסות החיוך. ניתן, לסיכום, לאפיין את השימוש שעושה
הדת בנרקיסיות כך: היא מדגישה מצד אחד את אפסות האדם ונחיתותו ומצד שני מציבה לפניו דמויות אומניפוטנטיות שאליהן יפנה את האהבה העצמית ... טוטליטאריות: יצר הפועל בהיתק - כגון יצר המין או התוקפנות - מכפיל ומשלש את עוצמתו כאשר הוא מופנה אל מושא - תחליף.
הדת, אם כן, מבטיחה את המשכיותה בכך שהיא יוצרת הן את המחסומים לנרקיסיות הנורמלית, והן את המושא הנרקיסיסטי שאליו מועתקת האהבה ... בתורה הוא ניסיונו של האדם להיות כאלוהים, זיכרון עמום לשלב הנרקיסיזם הראשוני שעובר כל אדם בינקותו, ושהאמונה
הדתית התפתחה על חורבותיו. כבר חכמי התלמוד הבחינו בקשר שבין דמות האל לבין העצמי הגרנדיוזי או האידיאלי, כפי שמלמד המדרש של אבא שאול (שבת קלג 2) למילים זה אלי ואנוהו: לשון ואנוהו - אני והוא, אעשה עצמי כמותו לדבוק בדרכיו. יחד עם זאת, דומה
שהיהדות ידעה גם לפעול נגד דיכוי הנרקיסיזם התקין ולהעניק גם לאדם מרכזיות במערכת - הערכים שלה על חשבון מרכזיותו של האל. המחשה מפליאה ...