... ומצרים, כך אפשר למצוא את שורשי הפילוסופיה המערבית במזרח התיכון ובצפון באפריקה. במקביל להתפתחות הפילוסופיה במערב התפתחה הפילוסופיה בסין המבודדת, התחומה על ידי החומה הסינית הגדולה. פילוסופיה זו החלה להתפתח במאה ה - 4 לפני הספירה על ידי קונפוציוס. ... ה - 16 וה - 17 החלה הפילוסופיה המערבית להתנתק במובהק משורשיה היווניים, תוך דחיית טיעונים שנשענו על מטאפיזיקה ודת. פילוסופים רציונליסטים כגון רנה דקארט, ברוך שפינוזה וגוטפריד לייבניץ הטיפו ללימוד אפריורי על טיבו של העולם, כלומר באמצעות ההיגיון ... ההודית מקורותיה בפלישה אינדו - אריאנית. אך יש אפשרות סבירה שהמזרח התיכון היה אזור לתחלופה והשפעה הדדית של פילוסופיות דתיות קדומות. טענה נוספת היא מהבלשנות, המבוססת על כך שהסנסקריט שייכת למשפחת השפות ההודו - אירופיות (ניטשה טען כי הנצרות והבודהיזם הן דתות קרובות). המבנה המרכזי שמשותף לפילוסופיה המערבית הקלאסית (ואינו קיים בהגות המזרח - אסייתית לפני הפלישה הבודהיסטית) הוא הדיכוטומיות בין ... באוניברסיטאות, או לפעילות ניו - אייג שאינה אקדמית כלל. התפיסה של אל ו/או אלים בשל ההשפעה של המונותיאיזם ובמיוחד הדתות האברהמיות, הפילוסופיות המערביות, ניצבו בפני השאלה של טבעו של האל והיחס בינו לבין היקום. דבר זה יצר דיכוטומיה בפילוסופיות המערביות בין הפילוסופיות החילוניות והדתיות, ביחס לדוגמות מסוימות על האל והיקום. הפילוסופיות המזרחיות התעניינו פחות בשאלות של טבעו של האל היחיד כבורא והשליט היחיד של היקום. ההבחנה בין החילוני והדתי היא לפיכך הרבה פחות חדה, ובאותה האסכולה עשויים להיות מרכיבים דתיים ופילוסופיים זה לצד זה. כך, יש שמקבלים את הטענות המטפיזיות של הבודהיזם ללא שהם משתתפים בפולחן במקדש. יש שעובדים את האלים הטאואיסטיים ללא הבנה של היסודות הפילוסופיים של השיטה, ואחרים מאמצים את הפילוסופיה הטאואיסטית ואינם מתייחסים להיבטים הדתיים. דבר זה מנוגד לחלוטין למערב, שם לרוב הייתה אכיפה של מערכת אמונות פילוסופיות / דתיות אחת מאוחדת או שלילה חדה ומוחלטת של הדת בכלל על ידי הפילוסופיה (לדוגמה, ניטשה, מרקס, וולטר, וכו). ההבחנה בין דת ופילוסופיה אינה כה חשובה במזרח. היחס בין האל לעולם קו מבדיל נוסף בין המזרח למערב הוא האמונה לגבי היחס ... או שטוענות כי האל אינו קיים, או שהם טוענים כי האל נפרד ונבדל מהעולם. תפיסה זו מקורה בהשפעה של הדתות האברהמיות, שמלמדות כי היקום נוצר בידי אל כל - יכול שהיה קיים לפני ובנפרד מהיקום, וכי הברואים שלו - ... מהמסורות ישנם ישויות על טבעיות רבות עוצמה, הם בדרך כלל לא נתפסים כנפרדים מהיקום, אלא כחלק ממנו. לפיכך, רוב הדתות המזרחיות מלמדות כי פעולות אנושיות רגילות עשויות להשפיע על העולם העל - טבעי. תפקידו ומקומו של היחיד נטען כי ... דבר דומה לגבי היחיד: במערב, מקובל כי היחיד הוא משהו נפרד מהיקום, והפילוסופיות המערביות מנסות לתאר ולהגדיר את היקום מנקודת מבט אובייקטיבית ונבדלת. הפילוסופיות המזרחיות, לעומת זאת, לרוב מחזיקות בדעה כי אנשים הם חלק בלתי נפרד מהיקום, וכי נסיונות לדון ביקום מנקודת מבט אובייקטיבית, כאילו האינדיבידואל הדובר הוא משהו נפרד ונבדל מהשלם, מגוחכים. סינתזות של פילוסופיות מזרחיות ומערביות נעשו נסיונות מודרניים ... השנים, תורות מדעיות (למשל, ההבדל בתפיסותיהם של לייבניץ, ניוטון וקאנט לגבי היחסיות או המוחלטות של המרחב והזמן, הפרו את עבודתו של איינשטיין על תורת היחסות). הפילוסופיה הניסויית היא ענף חדש של פילוסופיה, שהחל להיות נפוץ בעיקר מתחילת המאה ה ...

... = מהמוות, יש נחמה: להיות עם ילדים קטנים. ללוות ילד ברכיבה הראשונה על אופניו, להתלוות למסיבת חנוכה בגן, לחגוג יומולדת 3 וכד. פעולות אלו מחברות ישירות לחוויות מתחילת החיים, לתחושה של צמיחה, להבטחה שיש לך עוד הרבה זמן כאן, ... נתפסת כבעלת אנטרס. למה שילדים בגילאי 60 יאהבו מתוך אנטרס את הוריהם מולידיהם ויאהבו אחרת לגמרי את ילדיהם שלהם? עמדתי היא, כי אדם מנהל יחסים מתוך אותה מודעות שיש ברשותו. ואם יחסיו עם העולם מושתתים על אנטרס, יהיו כל ... ביחד בתוך המערכת המשפחתית או הזוגית. לא כל מי שחי כיחיד, חי לבד, או מרגיש לבד. אנשים מצדיקים את עמדתם החרדתית גם בעזרת הרעיון שאדם יחיד, הוא חסר אונים מול החיים. גם זה, רק רעיון. טיעון המשכיותו של המין האנושי ... קשר שמלא ביותר התלוננות וביקורת מאשר בקבלה ואישור, הוא הדרך של הורים לוותר על הפרויקט לאחר שלב ההריון. מצווה דתית קיימת מצוות הולדה בהלכה היהודית המכונה פרו ורבו. בפסוק כח בפרק א בבראשית נכתב: ויאמר להם אלהים פרו ורבו ... אחרי שלא נותר אדם חי לכאורה על פני האדמה. באותו פסוק יש מספר הנחיות שונות, שמטרתן הישרדות לאחר ארוע הכחדת המין האנושי. ההקשר בא נאמרו הציוויים מסבירה את הנחיצות של הדייג והצייד לצד הרבייה. אך נתעלם לרגע מהעובדות. נתעלם מההקשר ומהאבסורד שבהדגשת ציווי זה. מיליוני מאמינים בעולם (יהודים ובני דתות אחרות) עושים ילדים כדי למצוא חן בעיני האל. כלומר, מתוך עשיית רצון ישות חיצונית שלאמונתם מקיימת אותם / אחראית ... צבירת נקודות שאם הן טובות - יחזק ויאשר הדבר את העצמי. הצורך לחזק ולאשר את קיומי מופיע כאן בהקשר דתי: אני אהיה טוב מספיק, ראוי, נכון, כי אקבל אישור - חיזוק לקיומי מהאל, כשאעשה את רצונו. ילדים שכל קיומם ... גם אם מומש עי 2 הורים אחרים.. (היות ואלוהים אחראי על כל מה שקורה, הרי שגם ילד להורים בני דת או מוצא או גזע אחר.. הוא ילד של אלוהים)... המציאות מראה כי הורים המאמינים ב אדם נברא בצלם אלוהים ... במגע. בדכ הורים משתמשים בהדחקות, הכחשות ושאר הגנות, נוכח המראות שמראים להם ילדיהם, מראות שהם כהורים אינם רוצים לראות, שמנקודת מבט רוחנית, אלו שיעורים שאינם רוצים ללמוד. אם רוב ההורים היו מעוניינים ללמוד ולהתפתח דרך ילדיהם, לא היינו זקוקים ...

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 11 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 10. י. כי - שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל (בראשית לב 29) : ההיבט הרדיקאלי ביהדות לסיום ראוי לומר דבר על כמה היבטים בונים של החוויה הדתית, בעיקר ביהדות. ברצוני לטעון כי כל דת עתיקה, ששרדה תהפוכות היסטוריות, כמוה כגוף חי: כנגד כל היבט נסגני, שוביניסטי והרסני המצוי בה, מצויים בה גם הנוגדנים בדמות מגמות של צמיחה ובגרות המרסנות אותו. הדת מוכרת לנו כיום בעיקר מהצד האוטוריטארי שלה, המטשטש את הצד ההפוך, האוטופיסטי והמורד. הדוגמה הבולטת ביותר למרכיב הרדיקאלי שבדת מצויה דווקא במונותיאיזם. כל הכופר בעבודה זרה, אומר התלמוד (מגילה יג), נקרא יהודי. לצד התמסרות מוחלטת למרותו של אדון ... דווקא כמרד נגד סמכויות שלטוניות או אינטלקטואליות. אחנאתון, ראשון המונותיאיסטים, היה גם ראשון האיקונוקלסטים, ודומה שחוסר - הסובלנות כלפי דתות אחרות, שהוא, כנראה, המצאה מונותיאיסטית, גם מיסד, באופן פאראדוקסאלי, את עצם הכפירה. נביאי המקרא תבעו ציות לצו האל בנשימה ... הנזפנית סידי וסידכ אללה (אדוני ואדונך הוא אלוהים). קבלת מרות עליונה פירושה דחיית מרות ארצית. בנושא זה, תרומתה של היהדות לתרבות היא צורה ייחודית של יחסי אובייקט. בכל תרבות יש מושאי קנאה, ומערכות - יחסים שונות מתפתחות בניסיון לגשר ... בולט קושי דומה: הסוגד אינו זוכה אפילו למעט מהכוח, היופי, הקול הערב או שאר תכונות האידיאל שלו. שונה הדבר ביהדות, שהעריצה ללא גבול את הידע והחוכמה. לימוד התורה זוהה לעתים קרובות עם הנאה אירוטית (ר איגרת הרמבם בפרק ו) ... מידיעותיו, סיגל לעצמו את צורת חשיבתו. שום קהל אוהדים לא יצא ממופע ספורט עם שרירים מפותחים יותר, אבל אפילו עדת חסידים - שוטים המתמוגגת מדרשתו של דמגוג מקבלת ממנו חידוש אינטלקטואלי זה או אחר. באופן דיאלקטי, הצליחה היהדות לרתום צורה פרימיטיבית ילדותית של יחסי - אובייקט למטרה בונה. בנוסף נתנה היהדות לגיטימציה מפורשת למרדנות כמניע בלימוד התורה. אפילו האב ובנו, הרב ותלמידו, אומר התלמוד (קידושין ל 2), שעוסקין בתורה בשער ... שנעשים אוהבים זה לזה. מטבע הלשון השחוקה לנצח את האב, מצביעה על תכונה משותפת למדען והאמן מצד אחד ולאדם הדתי מצד שני: היכולת להיות במיעוט והנכונות לבטא מרי כלפי סמכות חיצונית. וכשהמרדנות נעשית ממוסדת, אפילו האל עצמו לא ייצא נקי ממנה, כפי שמעיד המעשה בתנורו של עכנאי. ר אליעזר בן הורקנוס, גדול חכמי ... העליון דורש את העונש ללא קשר להכרה הרציונאלית. שני סיומיה של האגדה ממחישים, אם כן, שתי מגמות הפוכות של הדת, הנאבקות זו בזו עד ימינו אלה. זה המקום בו, בדיאלוג בין הפסיכואנליזה והדת, חייבת הראשונה לעמוד על שלה. כל מחקר היסטורי ביחסים בין - דוריים שב ומאשש את אחת מתובנותיה המדאיגות ביותר ... מדבקות. כשאנו קוראים על עוד מקרה של התעללות או אפילו רצח ילדים - שלעתים, למרבה הזוועה, מופיע דווקא במשפחות דתיות מאוד - מהו אסון זה אם לא עוד חוליה במורשת ממארת שראשיתה בשחר ימי האנושות, ושגם הדתות, לטוב ולרע, יונקות ממנה את עוצמתן? כשהפסיכואנליזה קוראת לטפל במקרים כאלה באופן מעשי, בקליניקה ולא רק באקדמיה, היא תובעת ... מדבירי המגפות הגדולים ששחררו את האנושות מאימי האבעבועות השחורות ושיתוק הילדים. אנחנו רק בתחילת הדרך לקראת השגת מטרה זו. היהדות, דת - אב שהשכילה במהלך הדורות להשיב גם לילדים, הממשיים והמטפוריים, את זכויותיהם, יכולה להיות שותפה למטרה זו. אין אדם ... על שם התכתשות עם אותו אל: כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל. כי כן, סדנא דארעא חד הוא. הדת, כמו האהבה, מוציאה את המיטב והמירע שבבני האדם, ומעבר לרבגוניות העצומה של החוויה הדתית במקומות שונים ועל פני תקופות היסטוריות שונות, היא יונקת מאותן צפונות נפש. למעשה עוברים כולנו חוויית התגלות כשרעיון חדש ... את חולאי העולם בו אנו חיים, את ניכורו ואת היותו תמיד טעון - תיקון. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 12.

הארה - מבוא הארה היא מושג דתי שמקורו בבודהיזם ומתאר את יציאתו של האדם ממחזור הלידה והמוות הניצחי המקובל בדתות הודו. שבירה זו של המעגל הניצחי של גלגול הנשמות נובע משינוי אישיות חריף (בדרך כלל גם פתאומי ומיידי) המעביר את האדם ממצבו הרגיל למצב תודעתי עליון ונשגב שהינו המושא המרכזי של הדת הבודהיסטית. אדם שעבר הארה מכונה נאור או מואר. ברבות השנים הועתק מושג ההארה ממקורו, אל דתות מזרחיות אחרות כמו ההינדואיזם והגייניזם ובשנים האחרונות הפך מושג זה למקובל מאוד בספרות העידן החדש. הגדרת מצב ההארה בתפיסה ... המיסטית המודרנית. הארה כמונח תאולוגי ההארה היא מונח הקשור בתפיסה הפאנתאיסטית הרואה את הבריאה כחלק מהאל. תפיסה מקובלת מאוד בדתות המזרח, כולל האליליות שביניהן. באופן זה ניתן לראות את ההארה כהתעוררות האדם מהאשליה שהינו בריה נפרדת ואינבדואלית והכרתו במציאות קימו כחלק מכלל האלוהות. מכאן ניתן לראות, כי מושג ההארה אינו מתאים לתאולוגיה המערבית המונותיאיסטית המקובלת בעיקר בדתות האברהמיות. השגת ההארה נקדים לציין, כי לא בכל הדתות והפילוסופיות המזרחיות, השגת ההארה הינה אפשרית. בדת הגיינית לדוגמה, רק אנשים מאוד מיוחדים נימצאים במצב שיוכלו לזכות בהארה אי פעם וזהו גם המצב בכתות בודהיסטיות מסוימות. הדתות או הכתות המזרחיות שעסקו בהארה ובנאורים, כללו, על פי רב, גם הוראות למאמינים לגבי הדרכים והתרגולים הנדרשים לצורך השגת ההארה. בבודהיזם המוקדם, קיומו של הנאור הינו אחד משלושת עקרונות הדת והדרך להשיג הארה היא דרך שמונת הנתיבים שהיתווה הבודהא, הכוללת בעיקר שליטה מוחלטת על הרגשות, המחשבות והמעשים. בזן בודהיזם ... ישנם שלושה סאטורי, שכל אחד מהם מתרחש כאשר שתיים מתוך ששת הצאקרות מתאחדות. הסאטטורי הראשון מתרחש כאשר הצאקרה הראשונה מתאחדת עם השנייה, הסאטורי השני מתרחש לאחר שמתרחש הסאטורי הראשון כשהצאקרה השלישית מתאחדת עם הרביעית וכן הלאה. בהינדואיזם - מתרחשת ההארה בהתמזגותו של האטמה (או האטמן, או אטמן) שהוא הגוף הנפשי של ... ומקלט חושי בכלל. עם זאת, מדי כמה מאות שנים נולדים מוארים טבעיים המכונים טירתנקרות, שתפקידם לחנך את ההמונים בדרכי הדת הנאותות. בתורות היוגה ההארה הינה התרוממות ספונטאנית של אנרגיית הקונדוליני מהצאקרה התחתונה ועד העליונה. תרגולי היוגה השונים מכינים ומכשירים ... במדיטציה ללא הפרעות ויגיעו בקלות אל ההארה. בזן בודהיזם עיקר עיסוקו של הזן בודהיזם הינו בהארה ובדרכים אליה, לכן הדת הזו מציגה רשימה ארוכה של מוארים מבין ראשיה. הראשון ביניהם הינו בודהירמה, אותו נזיר הודי שהביא, על פי במסורת, את הדת הבודהיסטית מהודו לסין. בנוסף הזן בודהיסטים מונה נזירים וראשי מנזרים שהגיעו להארה כגון גושו, נאנסן, היקאגיו ועוד. בגייניזם כאמור, ... בזרמים השונים הקשורים לעידן החדש ולספרות הנוגעת להם. כבר בסוף המאה ה - 19, האגודה התיאוסופית תכננה וניבאה את לידתו של קרישנמורטי שיהפוך לדעתם למורה הנאור של המאה העשרים. מאז שנות שלושים של המאה העשרים חדרו השפעות הינדואיסטיות ובודהיסטיות ... הפסיכולוגיה המודרנית מסוגלת להסביר את המודעות היקומית הכלולה בהארה, כיוון שזו נובעת מהמיסטיקה הפאנתאיסטית ואינה בת התייחסות מדעית. הארה ביהדות מושג ההארה הינו חלק מהתפיסה הפאנתיאסטית ולפיכך הוא רחוק מאוד מהמודל התאולוגי המונתיאיסטי של היהדות המסורתית. האל ביהדות נתפס באידאה מושלמת לעומת האדם הפגום מבריאתו, גם אם הוא צדיק וחשוב. חטאיהם המפורסמים של גדולי האומה כמו משה ... מהווים אנטיתזה לנאור הפאנתיאיסטי החי תוך התמזגות מוחלטת בחוויה האלוהית. החל מראשית המאה ה - 19 חדרו השפעות פאנתיאיסטיות וליהדות שאיפשרו את קיומו של מודל ההארה כחלק מהמיסטיקה היהודית. דוגמה מובהקת למופע הארתי כזה ניתן למצוא בכתבי רבי נחמן ...

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 7 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 6. ו. ובפשעיכם שלחה אמכם (ישעיהו נ 1) : צמצום האם והאשה בהיסטוריה הדתית ההערות בפרקים הקודמים על תפקיד האב בהתגלות ובחוויה הדתית מעוררות באופן טבעי את השאלה: מה מקומה של דמות האם בכל אלה? על כך מתווספת השאלה הרחבה יותר: מה מייחד את החוויה הדתית הנשית? כאן, למרבה האכזבה, נתקלים אנו בדלות מקורות. מעטים הכתובים הדתיים העוסקים בנשים או שנכתבו בידי נשים, וכן מעטות העבודות בפסיכולוגיה העוסקות בפן זה של חיי הדת. איננו יודעים, למשל, כמה מהנביאים איבדו את אמהותיהם. הדוגמה הבודדת שהזכרנו לעיל למייסד דת עליו ידוע שאיבד את אמו, בודהא, אכן קשורה במושג אלוהות אימהי בהרבה מהאל המונותיאיסטי. אולם בחיי רוב נביאי המקרא, ... (שמואל - א כב 3). די בדוגמאות אלה כדי להמחיש עד כמה כבדה השתיקה האופפת בהיסטוריה הגברית את החוויה הדתית של הנשים ואת חייהן ומותן של האימהות - ולפיכך חסר לנו ממד חשוב גם בחוויה הדתית של הבנים. גם הספרות הדתית היהודית היא בעיקרה גברית. ידועים לנו כמעט רק נביאים גברים, ורק אזכורים חטופים בתנך מעידים על רובד נשי קדום ... היפה לסיפור הלילה האחרון בחיי שאול המלך: הנביא המת גוזר על המלך ובניו שימותו יחד למחרת, בקרב על הגנת המולדת, ודווקא המכשפה, המפצירה בשאול לאכול ולנוח (וזאת אחרי שגילתה כי הוא המלך שהמית את כל חברותיה!) מבטאת את מידת הרחמים, החסרה כל כך בסיפור זה. בתלמוד הייתה אשה שתבעה לעצמה מקום בין החכמים: ברוריה, אשת התנא המרדני ר ... חברת גברים לאשה שתבעה מקום בתוכה. עוד פחות מובנת מהפטרוצנטריות של המקורות היא העובדה שגם המחקרים המודרניים בפסיכולוגיה של הדת עוסקים בעיקר בגברים. ניסיון פסיכואנליטי נועז לגלות ביהדות פנים פמיניסטיות נעשה עי לוי - ולנסי, אולם התוצאה היא בעיקרה אפולוגטית. אחת הנשים הבודדות בימי הביניים שהותירו לנו ... זו, ואת חשיבותם הגדולה של מנגנוני ההשלכה, הפיצול ודומיהם, אך לא הרבו לגזור מגילויים אלה תובנות חדשות לגבי החוויה הדתית. התעלמות המקורות הדתיים מהאשה עומדת בניגוד מוזר לעובדה שלאורך ההיסטוריה, ובתרבויות שונות, נתפסת האשה דווקא כקרובה יותר מטבעה לעולם הרוחני. נראה שהפתרון שמצאו הגברים ... ידועה כצמאת דמים, והזוהר מוסיף את דמויותיהן של לילית ונעמה כשדות המתגנבות אל רווקים בשנתם ומתעברות מקרי הלילה שלהם. דתות המזרח הקדום, כרוב הדתות הקדומות, היו משופעות באלות רבות - עוצמה, וקדשות (זונות פולחניות) היו מוסד נפוץ בהן (בראשית לח). שריד לתקופה זו היא מרים, הממלאת עד היום את תפקידה האימהי בהצלחה רבה בדת הגדולה בעולם. ודאי אין זה מקרה שלבתולה קדושה זו נלווית במיתוס הנוצרי אשה אחרת באותו שם, הזונה לשעבר מרים ... בעוד האלות - האמהות סיפקו מוצא גם לרגשות הארוטיים של המאמינים בימי קדם, נגזר על היבט זה צמצום חמור בדת העברית. כשהאל היחיד הוא זכר, קשה לתת ביטוי ישיר למיניות הגברית ביחסי המאמין כלפיו. לפעמים זוהה המאמין עם האשה, ... רב יוסף, כשהיה שומע את קול רגליה של אמו, אמר: אעמוד מפני שכינה שבאה! למרות סילוק האלות - האמהות מהיהדות, חזרו מאוחר יותר דמויות - אם מופשטות יותר: ארץ - ישראל, התורה והשבת, הממלאות תפקידים אימהיים באגדות ובמדרשי התלמוד. ... באופן מפורש כאלוהות נקבית. כאן המדובר לא רק באספקט נשי של האל אלא ממש בבת - זוג נבדלת, שאפילו מתנגדת לבעלה ומתרחקת ממנו לטובת הבנים שגלו מארצם (זוהר פרשת כי תשא קפט 1). שתי אמירות מנוגדות של הזוהר על השכינה ממחישות את האמביוולנציה הכבדה האופפת את דמות האם בדת: א) כשמתרבים החטאים בעולם, מתחזק השטן (שאף לו בת זוג משלו) ומזדווג עם השכינה, אשת הקדוש ברוך הוא, הנאלץ ... כה עזה, עד שהיא מעוררת את קנאת בעלה, הקדוש ברוך הוא, ובכך מסייע הצדיק לזיווג האלוהי. כאן מעניקה החוויה הדתית דמות אם מלאה, כולל מאפייניה האדיפאליים. שבתאי צבי, שהתחתן פעם עם זונה ופעם עם ספר תורה, ביטא כנראה בשפה הפסיכוטית את האמביוולנציה הקדומה של הדת כלפי האישה. ויינפלד הראה כי שרידי פולחן האלה - האם יוצרים רצף מלא המשתרע מימי הדתות האליליות על פני המקרא, התלמוד והקבלה. אם המיסטיקה היא התחום שבאמצעותו מנסה הדת ליצור באופן מכוון את חוויית ההתגלות, לא ייפלא לגלות כי מקרים של אובדן הורה מופיעים גם בהיסטוריה של גם ... עלייה לרגל למאמיניו. אביו נפטר ב - 1663, שנתיים לפני פרוץ התנועה השבתאית. אולם מחוץ למיסטיקה, בתחום שגיימס5 מכנה הדת הממסדית, בולטת העובדה שדמות האם ביהדות היא, על פי רוב, בלתי - אישית. זאת בניגוד לאלוהים, המתואר בקווים אישיים בולטים כל כך. מצד שני, ייתכן שדווקא היעדר זה של הפן האישי עושה את סמלי האם ביהדות מתאימים יותר לייצג את האם של תקופת הינקות, שעדיין אינה מצטיירת בקווים אישיים, האם הסביבתית בלשונו של ויניקוט. דווקא ... עד מאוד, מכל מקום נתמעטה עונתה, שהרי נחלק לבי לחלקים הרבה בכל מיני חכמה. 27 במיעוט המחקרים על חיי הדת של הנשים מצטרפת הפסיכולוגיה, למעשה, אל הממסד הדתי עצמו, המונע עד היום מנשים ליטול חלק פעיל בעיצוב החיים הדתיים בחברה המודרנית. מי יודע כיצד היו נראות כיום הדתות הגדולות, מזרח ומערב, לו ניתן היה לשמוע לפעמים, בתוך רעם מקהלות - הגברים הלוחמניות שלהן, גם קול אשה? התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 8.

זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 1 משה הוא הספר האחרון שפרויד כתב. הספר מורכב משלוש מסות. ופרויד נלחם בכתיבתו זמן רב. ... הימים היו ימי עליית הנאצים. היהודים היו מפוחדים והמומים. האם ייתכן שפרויד חשב שאם ייתן ליהודים מוצא וינתק אותם מהדת האירופאית הוא יעזור להם? במה? למה היה חשוב לו לחבר את היהודים למצרים. לנתק מסורות, ולקרוע את החוט המחבר ... והחולה הזה. אין לדעת בברור. מה גרמו לו הנאצים לחשוב ולהרגיש. האם רצה לנתק את השמיות המוכרת ולחבר את הדת היהודית למקור אחר בכלל. שנים התלבט בדמות ובפרסום. למסה הראשונה קרא משה מצרי הוא יודע מה הקושי לשבור מסורת של עם ומתנצל על זה בפתיחת המסה. פרויד קורא בספר תיגר על עיקרי הדת היהודית והדת המונותיאיסטית, אך בעקיפין הספר הוא ניעור תורתו של יונג. דחייה של התת מודע הקולקטיבי. הוא מנסה להראות כיצד נוצר ... יהודה וממלכת ישראל. הוא מדבר על שני עמי יסוד שהתחברו לעם אחד. אומה שיש לה שני שמות לאל. שתי דתות שהאחת מודחקת על ידי האחרת. שני מייסדי דת ההופכים לאחד אצל מספרי הסיפורים של אז. בהקדמה לחלק השלישי מדבר פרויד על השינויים החברתיים בעולם. הקדמה והברבריות משלבות ... את תנאי חייהם של מיליוני בני אדם שחיו קדם בדיכוי. ברוסיה היו נועזים דיים לשלול את הסם המשכר ששמו דת. ונבונים להעניק חופש מיני. אך תוך כדי הכפיפו אותם לאלימות אכזרית וגזלו את חופש המחשבה. באלימות דומה מחנכים את העם האיטלקי. הנסיגה לברבריות פרה היסטורית של העם הגרמני. דווקא הדמוקרטיות השמרניות הפכו לשומרות הקדמה התרבותית. הכנסייה הקתולית מתנגדת להתפשטות סכנה זו לתרבות. פרויד מפחד לפגוע בפרסום מאמרו לא רק ביהודים, יש לו חשש שגם הכנסייה תצא נגדו. הוא חושש שפרסום מאמר על הולדת הדתות המונותיאיסטיות תגרם לסקנדל שיסיט את תשומת הלב מהנאמר. לא ברור כלל אם משה, האיש שנתן לעם את החוק והדת, היה אכן דמות היסטורית או יציר אגדה. העובדה הראשונה שפרויד בודק הוא שאלת השם משה את הסיפור על התינוק ... ששמו המלא היה דומה לשם תחותמס שמרכיב בתוכו קרבה לשם משה. פרויד מצטט את אוטו רנק תלמידו שכתב את לידתו של גיבור רנק מביא דוגמאות ממיתוסים שונים וממקומות רחוקים ומוכיח שיש קרבה עד לצד המילולי אפילו לעמים שונים והמיתוסים ... שלנסיך מצרי היה איזה מניע להנהיג שבט שכנראה רחשו לו בוז. צריך לזכור שמשה היה זה שנתן לעם את דתו. אין להניח שלעם הזה לא הייתה איזו צורה של דת קודמת. אך משה נתן את מה שמוכר עד היום כדת משה. האם אפשר לדחות את הסברה שמשה הביא את הדת המצרית? בני ישראל לפי המסופר כבר היו מונותאיסתים, לדת מצרית אלים רבים. האלים המצרים התערבבו זה בזה. האל הראשי של העיר תבי היה אמון רע. אמון היה האל ... ידיו כנראה הוא פונה לשמש הו אתה אל יחיד שאין אחר בלתו מבין ריבוי האלילים עולה לראשונה סימן למונותיאיזם. הדת החדשה לא נולדה באחת אלא התפתחה. המלך שינה את שמו אימנחותפ שכלל בתוכו את שמו של אמון, האל הקודם, ... אמון. סמלו של אל השמש היה דסקית עגולה שממנה יצאו קרניים שסופן ידי אדם. אם משה היה מצרי בן דת אתון אפשר יהיה להסביר את ההבדל בין הדת המקומית מרובת האלים לדת החדשה שהתקבלה. הכוהנים של דת אמון מחקו כמעט כל עדות לדת אתון. את הדת היהודית אנו מכירים כזו שקובעה על ידי כוהנים 800 שנה מאוחר יותר. תקופה של אחרי גלות בבל. השם אדוני ... את אדוניס, אל סורי. האם ייתכן שהתפלה המוכרת לנו היום הייתה פעם שמע ישראל אתון (אדוני) אלוהינו אל יחיד. הדת היהודית אסרה על תיאור האל בתמונה ונוטשת את השמש כאל. הדת היהודית לא רצתה לדעת על העולם הבא. החיים אחרי המוות. בדת המצרית רבת האלילים אוזיריס היה אל המתים. הקרבה בין הדת היהודית לדת אתון היא סימן נוסף. משה נתן לעמו גם את מנהג המילה. אמנם בתורה יש סיפור מוקדם יותר לברית. הרודוטוס ... אתו מנהג שייעשה אותם מצרים בדרך מסוימת. שאיפתו הייתה לנתק אותם מהמצרים האלילית. משה לא היה יהודי אלא מצרי מדת אתון. זו ההסתברות הסבירה ביותר. אם משנים את התקופה ומזיזים אותה לתקופת אחינתון הרבה שאלות מקבלות תשובה. משה היה אציל מצרי. נסיך. שחזה בהתמוטטות דת אתון, ושלטון אחנאתון וחיפש דרך לשלוט. כנראה שחי באזור גושן והכיר את העברים. הוא הציע להם לייסד ממלכה חדשה. להעניק להם דת שהוא מאמין בה. העברים קיבלו אותו. ארץ כנען התאימה לתכניתו של משה להקים מדינה משלו. לשאלה המתבקשת, ואם זו טעות, או למה להזיז מאורע מהתאריך המקובל שלו עונה פרויד. דתו של אתון לא נעלמה. היו קבוצות שהמשיכו להאמין בה. יש לזה תיעוד. משה היה יכול להיות בן אחת מאותן קבוצות שהמשיכו להאמין באל היחיד. לא נמצאו בכל כתבי המצרים באותה תקופה עדויות לנדידת שבט גדול ויציאתו ממצרים ואין שום אזכור של תקופת מגפות. יש להניח שאם היו דברים שכאלה, היו מתועדים, כי ... פרויד, בראשם אדוארד מייר מנסים לספר את הסיפור קצת אחרת. מייר מסכים שהשבטים שכונו אחר כך יהודים קיבלו עליהם דת חדשה. אך המעמד לא היה בסיני אלא בנווה מדבר המכונה מריבת קדש. שם קיבלו על עצמם לעבוד אל בשם ... רצה להשכיח את מצרים ואת המנהיג, משה. בקדש איחדו את המסורות השונות של השבטים קרובי המשפחה ויצרו מסורת אחת. דת משה. המתווך בין האל ובין העם היה משה, חתנו של כהן מדיין. דמותו של משה כרוכה במדיין ובאתרי פולחן ... מצרים נראים כאנשים שונים. המדייני היה יכול לעסוק בכישוף וליצור את נחש הנחושת כאל רפואה. מה קרה למשה שהנהיג דת בה אסורים כשפים? אדגר זלין פרסם מחקר ב 1922 בו טען שאצל הנביא הושע מצא סימנים של מסורת שמשה מת מוות אלים במרד של העם. העם רצה כנראה להתנער מהדת שהנהיג. השבט שיצא ממצרים היה קטן. לא שווה בכל הטורח של איש שחיפש מנהיגות. מניחים שכשאותו שבט שיצא ממצרים ... השבטים המקומיים, קרובי משפחתו, נוצר איחוד של כל השבטים. איחוד שנתן לשבטים המאוחדים כוח לצאת לכיבוש כנען. וממנו צמחה דת חדשה. האומה התאחדה משני מרכיבים, אלו שהיו במצרים ואלו שלא באו משם ומאוחר יותר התפרקה מחדש לממלכת יהודה וממלכת ... ישבו. הם תפסו משרות חשובות, אך נבדלו מן הכהנים. לוי איננו שם של כת. זיגמונד פרויד / משה האיש והדת המונותיאיסיטית - חלק 2.

... האושר. משמעות המילה מאושר הינה ייחודית בשפה העברית. כשאתה מאושר מאשרים אותך אם מלמעלה ואם הסביבה הקרובה ואתה עצמך. דתות הינם דרך להשגת תחושת הקדושה. וביחס לאמת הינם רק אמצעי להשגת האושר. ממש כשם שכול דבר אחר שאתה עושה ...

... לתאיזם, שבצורתו הכללית ביותר הוא האמונה לפיה לפחות ישות אחת קיימת. יש הסבורים כי אתיאיזם הוא מונח נרדף לחוסר דת, אך קיימות דתות, כמו הינדואיזם, גייניזם, בודהיזם, ויקה ואחרות, אשר לפחות זרמים מסוימים שלהן אינם מחייבים אמונה באלוהים, ולכן ייתכנו בקרב חסידיהן גם אתיאיסטים. דיון הגדרתי המדען, הסופר, ומבקר הדת קרל סייגן מוזכר לעתים קרובות כדוגמה לאדם ששאלת היותו אתיאיסט שנויה במחלוקת. מחד, הוא לעג לאמונה באל אישי, והחזיק ... של האלוהות. השימוש הראשון של אתיאיזם לתיאור עצמי הופיע בסוף המאה ה - 18 באירופה, לתיאור חוסר אמונה באלוהיי הדתות האברהמיות. במאה ה - 20 תרם תהליך הגלובליזציה להרחבת המונח לכלול חוסר אמונה באלים, ולא רק באלוהות מונותאיסטית, אם ... בין הניסיונות שבכל זאת העריכו את כמות האתיאיסטים ניתן למנות סקר משנת 2005 שפורסם באנציקלופדיה בריטניקה, ומצא שלא - דתיים מהווים 11.9% מאוכלוסיית כל העולם, בעוד שאתאיסטים - כ - 2.3%. נתון זה אינו כולל את אלה שמשתייכים לדתות אתיאיסטיות. סקר משלהי 2006 שפורסם ב - Financial Times בדק את שיעור האתאיסטים בארצות הברית וב - 5 מדינות ... 85% בשבדיה, 80% בדנמרק, 72% בנורבגיה ו - 60% בפינלנד. לפי לשכת הסטטיסטיקה האוסטרלית, ל - 19% מהאוסטרלים אין דת, חלקם אתאיסטים. בין 64% ל - 65% מהיפנים הם אתאיסטים, אגנוסטים או אינם מאמינים באל אישי. כמו כן, נחקר ... של אלוהים - שיעור נמוך מכלל האוכלוסייה, אך גבוה משיעור המאמינים באל אישי ב - NAS. מחקר אחר שבדק דתיות בקרב מדענים, הפעם חברי ה - AAAS (American Association for the Advancement of Science), מצא כי רק 51% מהם ... - 18% אמרו שהם מאמינים בנפש אוניברסלית או בכוח עליון. לפי מאמר של מגזין מנסה, נמצא יחס הפוך בין דתיות לבין אינטליגנציה ב - 39 מתוך 43 מחקרים שנערכו בין 1927 ל - 2002. ממצאים אלו תומכים במטא - אנליזה של פרופסור מייקל ארגייל (Michael Argyle) מאוניברסיטת אוקספורד. הוא בחן 7 מחקרים שבדקו התאמה בין יחס לדת לבין IQ בבתי - ספר ובמכללות בארצות הברית, ואף על פי שנמצאה קורלציה ברורה בין אי - דתיות ל - IQ גבוה, באנליזה לא הוצבע על הסיבה וצויין שגורמים כגון רקע משפחתי ומעמד חברתי יכלו להשפיע גם כן. בישראל בשל הפילוג הדתי בישראל קיים קושי גדול מהרגיל לאמוד את מספר האתאיסטים שבה. מחקר שנערך ב - 1999 בין בני הלאום היהודי מצא כי 43% מהאוכלוסייה הגדירו את עצמם כ - לא - דתיים ו - 5% נוספים - כאנטי - דתיים. 35% ענו לא כשנשאלו אם הם מאמינים בלב שלם שיש אלוהים. ... מ - 2009 של מכון גוטמן וקרן אבי חי מצא כי 20% מבני הלאום היהודי בישראל אינם מאמינים באלוהים. הדת האינדית המוקדמת אסכולות אתיאיסטיות עלו בזרמי ההדת הוודית העתיקה (גרסתה המוקדמת של הדת ההינדית) כבר ב - 1500 עד 500 לספירה. בין 6 האסכולות המרכזיות של הדת הוודית העתיקה (או ההינדואיזם העתיק), הסאמקיה (מסנסקריט: ), שהיא הוותיקה ביותר, אינה מכירה בקיום אלוהות, נכון הדבר גם לאסכולת ... אל אישי בורא עלול להופיע גם בזרמים שונים בגייניזם, או בבודהיזם, ובהודו בפרט. דחיית רעיונות אלוהיים כפי שהיא מתבטאת בדתות או פילוסופיות אלה אינה בהכרח עולה בקנה אחד עם דחיית קונספטים מטאפיזיים, טרנסנדנטאליים, או מיסטיים אחרים. ובדתות המזרח קיים מגוון תפיסות בעניין זה אשר אופיו הטרוגני יותר בכל הקשור לחומרנות ורוחניות, מאשר בחשיבה המערבית. העת העתיקה ... האלים. אטומיסטים כגון דמוקריטוס ניסו להסביר את העולם בדרך מטריאליסטית גרידא, מבלי לפנות לרוחני או למיסטי. קריטיאס ראה את הדת כפיתוח אנושי לחלוטין שמטרתו להפחיד את העם לכדי מילוי קודים מוסריים. נראה שפרודיקוס (ידיד פרוטגורס) הצהיר, לא אחת, הצהרות אתאיסטיות בעבודתו הפילוסופית, כך דיווח פילודמוס. פרוטגורס נחשב לעתים לאתיאיסט אך ידוע שהחזיק בעמדות אגנוסטיות. במאה השלישית לפנהס הפילוסופים היוניים תאודורוס ... למעשה דמויות מסולפות של שליטים יווניים מימי קדם שנסגדו בסוג של פולחן אבהות, דהיינו, בפועל מדובר במייסדים ושליטים מהעבר, והדת המקומית היא למעשה מעין המשך של ממלכות או מבנים פוליטיים אחרים שנגדעו מזמן, הרבה לפני תקופתו. אף על פי ... על מעשים לא מוסריים בעולם זה. הפילוסוף רומאי סקסטוס אמפיריקוס האמין שעל האדם להימנע מביקורת על כל סוגי האמונות הדתיות (לפחות אלו שנפוצו בתקופתו), סוג של אסקפיזם אשר ידוע גם כפירוניזם, כך שלשיטתו, שום דבר לא יכול להיחשב לרע ... ואמאלריק מבנה, וכן אחוות הרוח החופשית. אלו ראו את התפיסה הנוצרית כפנתאיסטית. ניקולאס קוזאנוס החזיק בעמדה פידאיסטית (לפיה האמונה הדתית נפרדת מההיגיון) אותה כינה docta ignorantia (בורות נלמדת), ובכך הניח שאלוהים או מושג האלוהות הוא מחוץ לקטגוריזציה האנושית והידע ... (בעיקר מדעי הטבע). אינדיבידואלים כמו לאונרדו דה וינצי ראו בניסוי המדעי אמצעי לחקר המציאות כשלעצמה, והתנגדו לטיעונים מצד הממסד הדתי). מבקרים אחרים של הכנסייה והדת בזמן זה היו למשל ניקולו מקיאוולי, בונוונטור דה פרייה, ופרנסואה רבלה. התקופה המודרנית המוקדמת בעידן הרנסאנס ובעת רפורמציה פרוטסטנטית ... שימשה מצע ליריבות קבוצתית ולעיסוק כללי יותר בפילוסופיה ותאולוגיה, הטומן בחובו התעוררות מאוחרת יותר של סקפטיות וביקורת על העולם הדתי. ביקורת הנצרות הפכה נפוצה במאה ה - 17 וה18, בעיקר באנגליה וצרפת, שם הלכה ונתפסה הנצרות כצורמת, לצל ניצני ... בפרט, מחוץ לסלון האינטלקטואלי אל המרחב הציבורי. הברון דהולבאך היה לדמות מוכרת בנאורות הצרפתית ונודע בשל כתביו הנפחיים כנגד הדת, שהמפורסם מבניהם הוא מערכת הטבע (1770), וכן הנצרות נחשפת (שכנראה פורסם בשנת 1766). מטרת המהפכה הצרפתית הייתה לארגן מחדש ... הופץ עוד יותר וטיפח הוגים עצמאים שהיו פרודים מהוגי הזרם האגנוסטי. ההוגים האתיאיסטים של תקופה זו הרבו לעסוק בביקורת הדת, ולדוגמה יימנו לודוויג פוירבאך, ארתור שופנהאואר, מקס שטירנר, וקארל מרקס. מאז 1900 האתאיזם במאה ה - 20 הופיע בעיקר ... להוגה אגנוסטי ולא אתיאיסטי) איתגר, בטיעונים שונים, את התפיסות המקובלות לרעיון האלוהות, שזוהו אז באופן מובהק עם התאולוגיה הנוצרית. בעבודתו המוקדמת, לודוויג ויטגנשטיין ניסה להפריד בין השיח המטאפיזי לבין זה הרציונלי . אלפרד גולס אייר הניח שטענות דתיות נוטות ... נתפשת או חד משמעית, ובכך ביקש להדגיש את העליונות כביכול של ההתנהלות האמפיריציסטית, לפחות באופן כללי, על זו של הדתות הנפוצות. לוי - שטראוס, אבי הסטרוקטורליזם גרס שמקורות החשיבה הדתית הן הלא מודע ולא המטאפיזי - טרנסנדנטאלי. גון ניימאייר - פינדלי וגון סמארט הציעו למשל שבמסגרת לוגית, קיום האל ... הרוסית בעקבות האידאולוגיה הקומוניסטית שנבנתה עליהם והקמת ברית המועצות (כמו גם מסגרות מדיניות דומות מאוחרות יותר). בברית המועצות, הוראת הדת לעם מפי מייצגיה נאסרה על ידי המדינה, למרות הממשלה הסובייטית התירה חופש דת בהיתר רשמי בשנת 1936 אך גם ... לאתאיזם) בהתווסף לכך שרשויות דתיות ממילא לא נתקיימו ואף נאסרה כל התאגדות בהקשר זה. השלטון הסובייטי לעתים רדף את הדת וביקש לנתק את העם לחלוטין מהדתות שנפוצו אז בשטח רוסיה (כגון נצרות, אסלאם, ומיני שמאניזם), בקשה שלעתים גבלה באלימות. מצד שלטון זה בדרך כלל, גם ... בשל אמירות אנטי - תאיסטיות שאמר לא אחת. ב1967 הממשלה האלבנית תחת אנוור הוגה הכריזה על סגירת כל המוסדות הדתיים במדינה תוך הכרזה על אלבניה כמידנה בעלת אתאיזם מדיני הראשונה כביכול. אף על פי שהפולחן הדתי אוחזר רשמית ב1991 באלבניה, ההחלטות הממשלתיות האנטי - תאיסטיות הטילו צל שלילי על אופי הממשלה האלבנית והם האיצו את ... כי אלו המגדירים עצמם אתיאיסטים אואגנוסטים, יחד עם יהודים ומורמונים הפגינו ידע רחב יותר, בממוצע, ממשתתפים אחרים בסקר המשתייכים לדתות המאיוריות כגון נצרות ואסלאם. האתאיזם החדש אתאיזם חדש הוא השם הניתן לתנועה שקמה במאה ה - 21 של כותבים ... התנועה נקשרה עם ריצרד דוקינס, דניאל דנט, סם האריס, כריסטופר היצנס, וויקטור גיי סטנגר הוגי התנועה מרבים לעסוק בביקורת הדת באופן אקטיבי. היסטוריה בעוד שהמונח אתיאיזם מקורו בצרפת של המאה ה - 16 רעיונות המזוהים כיום כאתיאיסטיים, נפוצו עוד בעידן הוודות ובעת העתיקה. טיעונים אתיאיסטים לאפיקורוס ניתן הקרדיט על הסברת בעיית הרוע לראשונה. בדיאלוגים על הדת הטבעית דייוויד יום מצטט הטיעון כסדרה של שאלות: האם אלוהים רוצה למנוע רוע, אך הוא אינו מסוגל? אזי הוא ... חלק מהאתאיסטים עצמם, ואינם נתמכים על ידי מרביתם. טיעונים המבוססים על חוסר הוכחה טיעון חוסר ההוכחה: הטיעון מתבסס על נקודת ההנחה שכדי לקבל את קיומו של משהו, צריך לספק הוכחה לקיומו. עיקרון זה חל גם על אלוהים: אתאיסטים מפקפקים ...

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 9 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 8. ואת הדברים הללו משמיע באזני העם דווקא הנביא עליו נאמר (במדבר יב 3) והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. לפיכך אין זה מפליא לגלות כי בתקופה שלפני ההתגלות הדתית או קבלת האמונה מופיעות בשכיחות גבוהה פגיעות נרקיסיסטיות: מחלות קשות, תאונות, הכרה פתאומית בכובד הגיל שהוכחש זמן רב, וכן ... האלים ומתאפיין בעיסוק אינטנסיבי מאוד בתכונותיו האנתרופומורפיות: היופי המושלם של פניו ושל אברי גופו, חוזקו הפיזי, ביצועיו המיניים, עליזותו המתמדת, ובעיקר אהבתו לשעשועים והנאות. שני שמותיו של האל, קרישנה וראמה, פירושם עונג נעלה, והברכה הארי מציינת את אנרגיית העונג ... לא בידי אמם אלא בידי סבה, דודה או אחות בכירה. לא מן הנמנע כי פגיעה שנחוותה כבר בהתקשרות הראשונית עומדת ביסוד הפחד מפני כל התקשרות בעתיד (ר השערתו של קורץ על הקשר בין ריבוי האמהות בהודו לבין אופיין של ... אמהות, אחים ואחיות במקומות ובזמנים שונים, שלא לדבר על מאה וששים אלף נשים ופילגשים! ספירו61 מצא בין מצטרפים לכתות דתיות נטייה להגנה מאנית מפני דיכאון, עדות לקושי של העצמי להכיר בפגיעותו. כן הצביע על בעיית החלפת הזהות של מקבל ... צעירים רבים כאילו מוחקים את עברם האישי לטובת העבר הקולקטיבי, המופשט, של קהילתם החדשה. עקב ההתכחשות לעברם הטרום - דתי, והעריכה - מחדש של זיכרונותיהם מתקופה זו, מוצאים אנשים אלה את עצמם מנותקים מהעצמי האמיתי שלהם. במחקרם של בית ... דימוי עצמי נמוך מלכתחילה הביא לקבלת האמונה? הנתונים, לדעתי, תומכים באפשרות השנייה, לומר, שהמאפיינים הנרקיסיסטיים של האל או המנהיג הדתי מושכים אליהם אנשים הסובלים מלכתחילה מהנטייה ההפוכה. זה, מן הסתם, מקור הדוגמהטיות הטוטאלית הנפוצה בקרב מקבלי - האמונה ונטייתם ... הגזענות וגם מכונים פסיכואנליטיים לא ניקו ממנו. המחקר בתופעת קבלת האמונה הוא אפוא רלוואנטי גם לאותן אידיאולוגיות סגורות שאינן דתות במובן הצר של המילה. הייחוד הבולט שמצאו בית - הלחמי ונבו65 במקבלי - האמונה מבחינת דירוגם במבחן האישיות האוטוריטארית ... 69 בקבוצת הביקורת - הוא רב - משמעות מבחינה זו. בית - הלחמי גזר כמה ניבויים מהמודל המרקסיסטי של הדת, הרואה בדת תוצאה של אומללות האדם וקיפוחו. ממודל זה, לדברי בית - הלחמי, משתמעים החיזויים הבאים: א) אנשים הסובלים מחסך ממשי נוטים יותר אל הדת. ב) אמונה דתית צריכה לגלות קורלאציה חיובית משמעותית לדעות פוליטיות וחברתיות שמרניות, וקורלאציה שלילית לדעות פוליטיות רדיקאליות. ג) אמונות דתיות צריכות לגלות קורלאציה שלילית למידע אובייקטיבי אודות העולם החברתי והפוליטי. ד) אמונות דתיות צריכות לגלות קורלאציה שלילית לפעולות של שינוי תנאים חברתיים. ה) אמונות דתיות צריכות לגלות קורלאציה חיובית לפעולות של שמירת הסדר החברתי. בית - הלחמי מצטט תימוכין אמפיריים לניבויים אלה, אולם מחקר ספציפי יותר, שיתמקד במקבלי - האמונה, עשוי לדעתי לגלות ממצאים שונים מאלה שנמצאו באנשים שהיו תמיד דתיים. בעוד שניבוי א קרוב לוודאי שיתקיים במקבלי - האמונה, ייתכן שלגבי הניבויים האחרים תתגלה תמונה הפוכה, לומר, רגישות חברתית מוגברת וחתירה לשינוי המצב הקיים. קבלת האמונה, ראוי לשוב ולהזכיר, נבדלת מהתופעות המוכרות מתחום הדת הממסדית, ועובדה שאפילו בתוך מקבלי האמונה מצאו מחקרים שצוטטו לעיל56 הבדלים פסיכולוגיים משמעותיים בין הצורה הפתאומית וההדרגתית של קבלת האמונה. לצד הנטייה להשליך את מאוויי האומניפוטנציה הינקותיים על מושא הסגידה, נוהגת הדת להציע חלק מהם כגמול למאמין עצמו. כל הדתות, בצורה זו או אחרת, מבטיחות למצטרף אליהן אושר, שלמות, ולפעמים צורות קיצוניות של כוח, הבטחות המסגירות על דרך ההיפוך ... הקיים בנפשו של מקבל - האמונה. כזאת היא, לדוגמה, הטענה הנפוצה בדבר הערך הפונקציונאלי של קיום המצוות, ההופכת את היהדות לאוסף מרשמים מדעיים לתזונה נכונה, לשלווה ואפילו לחיי מין מענגים. הפן המאגי של הדת מסייע למקבל - האמונה לבקש גם לעצמו חלק מהאומניפוטנציה המיוחסת למושא הסגידה. לכאן שייכת גם האמונה בנצחיות הנפש בדתות השונות, המחזקת את סירובו של האני להכיר בסופיותו. כת האימורטליטי, העושה לאחרונה נפשות גם בישראל, רק מבטאת באופן מודע ובזרגון מדעי את המשאלה הנסתרת המניעה כל דת. המחשה לפן זה, שבדרך - כלל הוא רוחש רק ברובד הנסתר של הדת, באה לי בפברואר 2004 כאשר, ביוזמתו של ידידי אבי גרפינקל, התאפשר לנו להיפגש ולשוחח עם בן - עמי בן ... 15). המוות, אמר, הוא מהשטן, ואם נשמור את חוקי התורה לא יהיה עוד מוות בקרבנו. ההבטחה לחיי נצח, שבמרבית הדתות מופיעה רק בדמות חיי העולם הבא, חוזרת במקרים קיצוניים כאלה להיות הבטחה קונקרטית. נראה כי שתי הצורות מציגות תהליך ... והופיעה המשאלה המקורית, שאפשרה גם למאמין עצמו להכחיש את סופיותו שלו, כמובן רק בתנאי שידבק במושא הסגידה. המנהיג הכריזמאטי, הדתי והחילוני כאחד, מהווים אם כן selfobjects גרנדיוזיים למעריציהם, הנדרשים לגלות דווקא ענווה וכיבוש היצר בחייהם האישיים. בולטים בהקשר זה ... הזוהר, ר משה דה ליאון, בוודאי יש לו שייכות לכאן). רהבתנות זו מוכרת היטב לכל מי שהתעניין במנהיגי כתות דתיות בימינו. התופעה המטרידה של מנהיגים דתיים עבריינים לשעבר, או כאלה העוברים על החוק גם בהווה, שמעשיהם דווקא מגדילים את כבודם בעיני מאמיניהם, שייכת אולי גם ... הקושי שהיה לעצמי לתחזק את עצמו עד עתה., השערתו של נוי, לפיה כמות השקעת המשאבים הנפשיים למען תחזוקת העצמי עומדת ביחס הפוך למידת התקינות של מרכיבי תשתית העצמי, נראית רלוואנטית מאוד לגבי רבים ממקבלי - האמונה. במקום אחר הערתי על הקשר המיוחד הקיים מבחינה זו בין הפרנויה והדת: בשתיהן מסרב העצמי להכיר באדישותו של היקום כלפיו, ותחת זאת כופה עליו מארג משמעויות החוזר ומעמיד את החיים, את ... מוסד. ההומור, עם זאת, מכיר לפחות בלגיטימיות של המשאלה להיות במרכז, בחסות החיוך. ניתן, לסיכום, לאפיין את השימוש שעושה הדת בנרקיסיות כך: היא מדגישה מצד אחד את אפסות האדם ונחיתותו ומצד שני מציבה לפניו דמויות אומניפוטנטיות שאליהן יפנה את ... בהיתק - כגון יצר המין או התוקפנות - מכפיל ומשלש את עוצמתו כאשר הוא מופנה אל מושא - תחליף. הדת, אם כן, מבטיחה את המשכיותה בכך שהיא יוצרת הן את המחסומים לנרקיסיות הנורמלית, והן את המושא הנרקיסיסטי שאליו מועתקת ... שהחטא הראשון בתורה הוא ניסיונו של האדם להיות כאלוהים, זיכרון עמום לשלב הנרקיסיזם הראשוני שעובר כל אדם בינקותו, ושהאמונה הדתית התפתחה על חורבותיו. כבר חכמי התלמוד הבחינו בקשר שבין דמות האל לבין העצמי הגרנדיוזי או האידיאלי, כפי שמלמד המדרש ... 2) למילים זה אלי ואנוהו: לשון ואנוהו - אני והוא, אעשה עצמי כמותו לדבוק בדרכיו. יחד עם זאת, דומה שהיהדות ידעה גם לפעול נגד דיכוי הנרקיסיזם התקין ולהעניק גם לאדם מרכזיות במערכת - הערכים שלה על חשבון מרכזיותו של ... האל, שיש בה להזכיר את הדרך בה משיב האנליטיקאי למטופלו. זאת אף זאת: ככל שנעקוב אחרי התפתחות דמות האל ביהדות נראה כיצד גם הנרקיסיזם שלו הולך ומצטמצם, הזעם חסר - הפשרות מפנה מקום לחמלה, ומעל לכל, הכרה של האל ... ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בניי לבין האומות! (ברכות ג 1). אלוהים, באקט נואש שאין דומה לו בתולדות הדתות, החל... להתפלל אל עצמו: יהי רצון מלפניי שיכבשו רחמיי את כעסי ויגולו רחמיי על מידותיי ואתנהג עם בניי במידת רחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין (ברכות ז 1). בניסיונו זה לתקן את מידותיו, לא התבייש האל לבקש ייעוץ ... אמרתי לו: ריבונו של עולם! יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מידותיך ותתנהג עם בניך במידת הרחמים ותיכנס להם לפנים משורת הדין. ונענע לי בראשו. (ברכות ז 1) תורת הקבלה הרחיקה אף יותר באמרה כי העולם נברא עי הצמצום שצמצם הבורא את עצמו כדי לפנות מקום לעולמו. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 10.

התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 8 התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 7. ז. אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי (שמואל - ב יב 23) : האבל על ... כאלה היו שכיחות הרבה יותר בעבר. על כן יכולים אנו לצפות שגם השכול יבקש - ויקבל - מענה בחווייה הדתית. כאן נוגעים אנו בחולשה בסיסית של הפסיכואנליזה הקלאסית. פרויד וקליין, ששמו את הדגש על האינסטינקטים הראשוניים, ראו ביצריות הילדותית ... במצב הפתולוגי, וגם ההורה שאליו מפנה הפעוט את דחפיו העוינים חש עוינות כלפי בן - מינו החדש, אפילו טרם לידתו. ואכן, ההיסטוריה והאנתרופולוגיה חוזרות ומזכירות לנו כי רצח ילדים הכתים כמעט כל תרבות, ואם לא די באלה באה הכרוניקה ... האחרים: רגשות עוינים שהיו בהורה כלפי הצאצא בעודו בחיים הופכים עתה לרגש אשמה קשה מנשוא. איזה אובייקט תחליף מציעה הדת תחת בן או בת שנפטרו? האל הקדום מיתרא ירד לעולם בדמות תינוק חסר הורים, כדי להושיע את האנושות, ועלה לשמים בגיל צעיר. בין ממשיכיו מזדקר האדם - אל בגדולה שבדתות, ישוע, הבן שהוקרב לכפר על חטאי האנושות. בן - מוקרב קצת פחות מסביר פנים, התובע קורבנות רבים משלו, הוא האימאם חוסיין, הקדוש המעונה של האיסלאם השיעי. ביהדות, אחת הדמויות בעלות העוצמה הגדולה ביותר הוא דווקא אנטי - גיבור נטול - עוצמה, יצחק. אמנם הוא אינו ממלא תפקיד של אובייקט לסגידה אך דמותו מאפשרת הזדהות רבת - עוצמה בכל דור ביהדות בו נופלים יהודים קורבנות לרדיפות ולמלחמות. לא במקרה נעשה יצחק מוטיב עיקרי במרד של היהדות החילונית. האגדה התלמודית (ירושלמי ברכות ב 4) על חייו הקצרים של המשיח היא כה שובת - לב שכדאי לקראה ... לבנך. אמרה: רוצה אני [הלוואי] שייחנקו שונאי ישראל, שביום שנולד חרב בית המקדש! אמר לה: בטוח אני שביומו [יום לידתו] נחרב וביומו [יום לידתו] ייבנה. אמרה לו: אין לי כסף. אמר לה: והוא [אני] מה איכפת לו [לי] ? בואי קני לו, אם ... זמן קצר מתקיימת קללתה והרוחות חוטפות אותו. כאן מסתיימת האגדה בפתאומיות. עם ישראל אינו יודע על הדרמה הקצרה של לידת המשיח ומותו, ולולא הערבי לא היה יודע עליה איש. אפילו גיבור הסיפור, ששמע את הבשורה, מתבלט בפסיביות שלו. הוא ... של האב הגדול. נוכל לסכם ולומר כי השכול, כמו היתמות, הוא אחד המשברים הנפשיים שהיוו תמיד קרקע פורייה לחוויה הדתית כמו גם לדרך לתעל את הכאב לאפיקים לאומיים. ח. זה אלי ואנוהו (שמות טו 2) : העצמי הינקותי ואידיאל הסגידה הדתית אם בפרקים הקודמים דנו ברובד הבין - אישי של ההתגלות הדתית, ובעיקר ביחסי ילד - הורה, הנה קיים רובד ינקותי עמוק יותר בנפש האדם - יחסיו עם עצמו - המעצב במהלך החיים הן תופעות פתולוגיות והן חוויות דתיות. מפרויד, מקליין ומקוהוט למדנו כי הנרקיסיזם, האהבה העצמית, הוא האהבה הראשונה המופיעה בחיי התינוק, ורק בהמשך הוא מתגלגל בהשקעות ... הצגת הנרקיסיזם, בתוך פסקה ארוכה על האהבה שמעוררת בגבר אשה נרקיסיסטית, חבוי קטע שמפאת חשיבותו ראוי היה שיובא כפסקה נפרדת. יש בו תובנה חודרת מאוד לגבי הדינמיקה בין הנרקיסיסט לבין זה הסובל מההפרעה ההפוכה, אהבה עצמית מועטה מדי: ניתן ... מן האני שלהם כל דבר העלול להקטין אותו. דומה שאנו מתקנאים בהם על כך שהשתמר אצלם מצב נפשי עילאי, עמדת ליבידו חסינה מפני כל התקפה, שאנו עצמנו ויתרנו עליה זה מכבר (90, ע 53 - 4). מכאן, בתוך אותה ... המגן. ואת תחליפיהם, המהווים סדרה הנובעת מדמויותיהם (ע 55 - 6). למה, אם כן, לא המשיך פרויד, בעבודותיו על הדת, ליישם רעיון זה על אהבת המאמין לאלוהים? האם לא הבחין כי דמות האלוהים עצמה היא דמות נרקיסיסטית מוקצנת, שההערצה ... לדמות האלוהים עצמו. למה, למשל, לא העיר קוהוט על דמות האל כזולתעצמי? מן הסתם לעובדה שלקוהוט עצמו היה רגש דתי היה חלק בהימנעות תמוהה זו. מי שלקח על עצמו לחקור נתיב זה היה פרופסור למדעי הדתות ולאנגלית, גק מיילס, בספרו אלוהים: הביוגרפיה. בתארו את אלוהים כדמות ספרותית, התעכב בפרוטרוט על מאפייניו הנרקיסיסטיים. המשך הביוגרפיה תיאר ... אישית וחופשית. המחזה אוי אלוהים של ענת גוב, שעניינו פסיכולוגית שאלוהים בא אליה לטיפול, עושה שימוש נרחב הן במקורות היהדות והן בתובנות פסיכולוגיות. למה דווקא אנשים שאינם פסיכולוגים שמו לב לתכונותיה הנרקיסיסטיות של דמות האל? איני יודע. הניתוח להלן ... שאוכל להזריק לך מעט נסיוב של עבריינים (93, ע 20). הצעד הבא נראה אם כן ממש מתבקש: מושאי הסגידה הדתית, בעיקר בכתות האזוטריות, הן דמויות המצטיינות ברושם אומניפוטנטי, ברברבנות ובנקמנות חסרת - פרופורציה האופייניות לזעם הנרקיסיסטי. נקמנותו של אלוהי ... על מעשים של חילול - קודש המופיעה לפעמים גם אצל אנשים נוחי - מזג. במקרים אלה, כנראה, משמר האובייקט הדתי משהו מהעצמי הינקותי, הנקמני ללא - פשרות. גם ההדגשה המונותיאיסטית על היות האלוהים אחד ויחיד מסגירה אולי על דרך ההיפוך ליקוי בעצמי של המאמין, החווה את עצמו כמפוצל ומסוכסך. אולמן, 52 מייזנר53 וספירו הראו כי בחוויה הדתית מתגלית סימביוזה זו בין הסוגד לבין מושא הסגידה בצורות רבות: לעתים המנהיג הדתי משמש עצמי הזייתי למאמיניו ולעתים הקהילה הדתית כולה נתפסת כמקור ההרמוניה והאחדות. תחליף - העצמי הבולט והשכיח מסוג זה הוא דמות האל, שהסגידה אליו היא שריד ... ולמשנאי אשלם. אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר. מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב. התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 9.