ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה דתות ✔אתאיזם - מבוא - חלק 1 ✔אתיאיזם, במובן הרחב, פירושו שלילת האמונה בקיומן של ישויות אלוהיות. במובן צר... - ידע להצליח התחייבות! ל: להצליח...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨אתאיזם - מבוא - חלק 1
אתיאיזם, במובן הרחב, פירושו שלילת האמונה בקיומן של ישויות אלוהיות. במובן צר יותר, אתיאיזם הוא העמדה או האמונה הספציפית לפיה אין ישויות אלוהיות. באופן כללי אתיאיזם הוא פשוט היעדר אמונה בקיום אלוהים או ישויות אלוהיות כל שהן. האתיאיזם מנוגד לתאיזם, שבצורתו הכללית ביותר הוא האמונה לפיה לפחות ישות אחת קיימת. יש הסבורים כי אתיאיזם הוא מונח נרדף לחוסר דת, אך קיימות דתות, כמו הינדואיזם, ג'ייניזם, בודהיזם, ויקה ואחרות, אשר לפחות זרמים מסוימים שלהן אינם מחייבים אמונה באלוהים, ולכן ייתכנו בקרב חסידיהן גם אתיאיסטים.

דיון הגדרתי

המדען, הסופר, ומבקר הדת קרל סייגן מוזכר לעתים קרובות כדוגמה לאדם ששאלת היותו אתיאיסט שנויה במחלוקת. מחד, הוא לעג לאמונה באל אישי, והחזיק גישה סקפטית לגבי קיומו של אל בורא. מאידך, ביקר גם את האתאיזם, באומרו: "אתיאיסט צריך לדעת הרבה יותר ממה שאני יודע. אתאיסט הוא אדם שיודע שאלוהים לא קיים. בהגדרות מסוימות אתיאיזם הוא נורא טיפשי." עם זאת, הדרישה שאדם ידע או יחשוב שהוא יודע שאלוהים לא קיים אינה הכרחית במרבית ההגדרות, ואינה מקובלת במידה רבה. בתשובה לשאלה על דעותיו התאולוגיות ענה "אני אגנוסטי". דעותיו פורשו לעתים כצורה של פאנתאיזם, והן הושוו לדעותיהם של איינשטיין ושל שפינוזה. מסיבות אלה ואחרות יש המחשיבים אותו לאתאיסט ויש שלא, בהתאם להגדרות שבהן נעשה שימוש.

ההגדרה והסיווג של "אתאיזם" אינם מוסכמים, ואנשים שונים משתמשים בהגדרות שונות במעט. חוסר ההסכמה נסוב סביב נושאים כגון אילו ישויות יוגדרו כאלים (למשל, האם פאנתאיזם, בו מתייחסים לאלוהים וליקום כאל היינו הך, הוא סוג של אתיאיזם? האם האל חייב להיות אל אישי, המתעסק בגורלם של בני האדם?), האם זו אמונה בפני עצמה או היעדר כל אמונה בנושא, והאם כדי להיות אתאיסט יש צורך בדחייה מודעת של האל (האם אדם שמעולם לא שמע או חשב על אלים יחשב אתיאיסט?). יש הסכמה רחבה לפיה האתאיזם נוגד את האגנוסטיות, הסוברת שלא ניתן (לעת עתה או אי - פעם) להחליט בקשר לקיומה של אלוהות, אך יש אתאיסטים המגדירים עצמם גם כסוג של אגנוסטים (ראו אתיאיזם אגנוסטי). בעוד שקיימת הסכמה מוחלטת שהאתאיזם נוגד את התאיזם, חלוקות הדעות לגבי הדאיזם.

יש המחלקים את האתיאיזם ל"חזק" ו"חלש". אנשים אלו משתמשים בהגדרה "אתיאיזם חזק", "אתיאיזם נוקשה" או "אתאיזם קיצוני", לאלה שמאמינים באי - קיומם של אלים, ו"אתאיזם חלש", "אתאיזם רך", או "אתיאיזם מתפשר" לאלו שאינם מאמינים בקיומם, אך אינם שוללים אפשרות זו. במסורת המחשבה החופשית נהוג לכנות את שתי הגישות "אתאיזם חיובי" ו"אתאיזם שלילי". בתוך הקשת הזו, האגנוסטיות מייצגת את הרציונליות של האתיאיזם החלש, אך מושגים אלה אינם שכיחים בשימוש.

כמו כן, יש המבדילים בין אתיאיסטים לפי מודעותם להיותם כאלה. "אתיאיזם מפורש" משמעו שהדוגל בו מודע להיותו אתאיסט - הוא מכיר את המושג "אל" ואת המשמעות הכללית שלו, אך דוחה את קיומו. זאת בניגוד ל"אתיאיזם מרומז" (או, "אתיאיזם דיפולטיבי"), שהוא דחייה לא מודעת של אלים, והוא כולל בין השאר אנשים שמעולם לא פגשו את הרעיון, ובדרך כלל גם תינוקות שטרם למדו על המושג, אם כי יש המסתייגים מסיווג תינוקות תחת קטגוריה של אתיאיזם, בין אם בטענה שדווקא אגנוסטיות היא ברירת המחדל, ובין אם בטענות אחרות. מבקרים רבים טוענים שרק אתאיזם מפורש הוא באמת אתיאיזם, ואתיאיזם מרומז הוא רק היעדר אמונה נגדית (במקום דחייה שלה).

בכל הנוגע לשימושים יומיומיים במונח, לעתים משתמשים בביטוי "אתיאיזם" לתיאור עמדות דומות או לגרסאות נפוצות שלו, דוגמת נטורליזם מטאפיזי, אתאיזם אנטיתאיסטי (הרואה בתאיזם דבר שלילי ומזיק, ולא רק שגוי) ואתיאיזם חזק.

אטימולוגיה

המילה היוונית "" (צורת הרבים של ""), כפי שהיא מופיעה באיגרת אל האפסים בפפירוס 46 מתחילת המאה ה - 3. - אתאיזם

ביוונית עתיקה, משמעותו של שם התואר "אָתֵאוֹס" ("", מהקידומת "א - ", שמשמעותה "לא" או "אַל", ומ"תאוס" - "אֵל") הייתה "חסר - אל". בתחילה שימש התואר ככינוי גנאי המתאר אדם לא מוסרי וחסר כבוד לאלים. במאה ה - 5 לפנה"ס החלה המילה לציין כפירה יותר מכוונת, במשמעות של ניתוק היחסים עם האלים או דחייה שלהם. אחר כך הגיע המונח "", ששימש כנגד אלו שהכחישו או הפגינו חוסר כבוד לאלים המקומיים, גם אם האמינו באלים אחרים. תרגומים מודרניים של טקסטים עתיקים מתרגמים לעתים "אתאוס" ל"אתאיסטי". המונח היה בשימוש נרחב בדיונים של הנוצרים הראשונים וההלניסטים, כאשר כל צד יחס אותו בזלזול לצד השני.

המונח האנגלי "atheist" (מצרפתית: "athe"), במשמעות של "אדם הדוחה את קיומו של אלוהים", הופיע לראשונה ב - 1566. מילים באותו שדה סמנטי הופיעו מאוחר יותר: "deist" (דאיסט) ב - 1621, ו - "theist" (תאיסט) ב - 1662. בתקופות אלו המילה "דאיסט" כבר החזיקה במשמעות המודרנית שלה, והמילה "תאיסט" באה לסתור אותה.

הסופרת קארן ארמסטרונג כתבה: "במאות ה - 16 וה - 17, המילה 'אתיאיסט' עדיין הייתה שמורה לפולמוסים בלבד המונח 'אתיאיסט' היה עלבון. אף אחד לא חלם על לכנות את עצמו 'אתיאיסט'." באמצע המאה ה - 17 עוד הייתה שגורה ההנחה שבלתי - אפשרי לא להאמין באלוהים, "אתאיזם" היה אי - קבלה של התפיסה המערבית דאז של האלוהות.

השימוש הראשון של "אתיאיזם" לתיאור עצמי הופיע בסוף המאה ה - 18 באירופה, לתיאור חוסר אמונה באלוהיי הדתות האברהמיות. במאה ה - 20 תרם תהליך הגלובליזציה להרחבת המונח לכלול חוסר אמונה באלים, ולא רק באלוהות מונותאיסטית, אם כי לעתים עדיין מקובל בתרבויות מערביות להגדיר "אתיאיזם" פשוט כ"חוסר אמונה באלוהים".

שכיחות האתיאיזם

החלק באוכלוסייה במדינות שונות באירופה שאמרו "אני לא מאמין שיש איזושהי צורה של נפש, אל או כוח - חיים" (2005). - אתאיזם

אומדן של שיעור האתאיסטים והאגנוסטים בעולם. אל הערכים של סין, קובה וצפון קוריאה יש להתייחס בסקפטיות בשל מיעוט יחסי של נתונים במדינות אלה. - אתאיזם

קיים קושי לאמוד את מספר האתיאיסטים בעולם. כאמור, המשיבים לסקרים עלולים להגדיר "אתיאיזם" בצורה שונה זה - מזה. אדם יכול להגדיר עצמו כהינדי וכאתאיסט בו זמנית. כמו כן, בשל היחס הקיצוני שנוקטות מדינות מסוימות כלפי האתיאיזם (כגון מדינות אסלאם קיצוני מחד, ומדינות קומוניסטיות מאידך) עלולים אנשים רבים להסתיר את דעתם האמיתית בנושא. עובדות אלו, בנוסף לקושי לבצע אומדן לעמדה שאין לה מסגרות חברתיות ברורות, מטילות ספק כבד בכל ניסיון לאמוד את מספר האתאיסטים, ומחקרים שונים עלולים להגיע לתוצאות שונות מאוד.

בין הניסיונות שבכל זאת העריכו את כמות האתיאיסטים ניתן למנות סקר משנת 2005 שפורסם באנציקלופדיה בריטניקה, ומצא ש"לא - דתיים" מהווים 11.9% מאוכלוסיית כל העולם, בעוד שאתאיסטים - כ - 2.3%. נתון זה אינו כולל את אלה שמשתייכים לדתות אתיאיסטיות. סקר משלהי 2006 שפורסם ב - Financial Times בדק את שיעור האתאיסטים בארצות הברית וב - 5 מדינות באירופה. השיעור הנמוך ביותר היה בארצות הברית - כ - 4% אתיאיסטים, בעוד שבאירופה שיעורם גבוה בהרבה: באיטליה 7%, בספרד 11%, 17% בבריטניה הגדולה, 20% בגרמניה ו - 32% בצרפת. נתונים אלה דומים לנתונים הרשמיים שפרסם האיחוד האירופי מסקר שערך, לפיו עולה גם כי 18% מהאירופאים אינם מאמינים באף אל. מחקרים אחרים מעריכים את אחוז האתיאיסטים, אגנוסטים ולא מאמינים אחרים באל אישי כנמוך עד כדי פחות מ - 10% במדינות כגון פולין, רומניה וקפריסין, ועד 85% בשבדיה, 80% בדנמרק, 72% בנורבגיה ו - 60% בפינלנד. לפי לשכת הסטטיסטיקה האוסטרלית, ל - 19% מהאוסטרלים אין דת, חלקם אתאיסטים. בין 64% ל - 65% מהיפנים הם אתאיסטים, אגנוסטים או אינם מאמינים באל אישי.

כמו כן, נחקר רבות הקשר בין אתאיזם להשכלה, על מנת לבדוק את הטענה שאתאיזם נפוץ בעיקר בקרב אנשי מדע. מחקר בינלאומי דיווח על התאמה חיובית בין השכלה לבין אי - אמונה באלוהים. ב - 1998 דיווח כתב העת המדעי Nature על תוצאות סקר שלפיהן אמונה באל אישי או בחיים לאחר המוות היא הנמוכה ביותר בכל הזמנים בארצות הברית ב - NAS, האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית: רק 7.0% מהחברים בה האמינו באל אישי, כאשר השיעור הנמוך ביותר היה בקרב החוקרים בתחום הביולוגיה (5.5% האמינו באל אישי), פיזיקאים ואסטרונומים אחריהם (7.5%), ואילו השיעור הגבוה ביותר היה בקרב המתמטיקאים (14.3%), בעוד שמעל 85% מכלל אוכלוסיית ארצות הברית מאמינים באל אישי. עם זאת, מחקר זה ספג ביקורת על הגדרתו המחמירה לאמונה באלוהים, מאמר שפורסם במגזין של אוניברסיטת שיקגו דן במחקר הנ"ל, וקבע ש - 76% מהרופאים מאמינים בצורה כלשהי של אלוהים - שיעור נמוך מכלל האוכלוסייה, אך גבוה משיעור המאמינים באל אישי ב - NAS. מחקר אחר שבדק דתיות בקרב מדענים, הפעם חברי ה - AAAS (American Association for the Advancement of Science), מצא כי רק 51% מהם מאמינים בצורה כלשהי של אלוהות או כוח עליון, כאשר 33% אמרו שהם מאמינים באלוהים ו - 18% אמרו שהם מאמינים בנפש אוניברסלית או בכוח עליון. לפי מאמר של מגזין מנסה, נמצא יחס הפוך בין דתיות לבין אינטליגנציה ב - 39 מתוך 43 מחקרים שנערכו בין 1927 ל - 2002. ממצאים אלו תומכים במטא - אנליזה של פרופסור מייקל ארגייל (Michael Argyle) מאוניברסיטת אוקספורד. הוא בחן 7 מחקרים שבדקו התאמה בין יחס לדת לבין IQ בבתי - ספר ובמכללות בארצות הברית, ואף על פי שנמצאה קורלציה ברורה בין אי - דתיות ל - IQ גבוה, באנליזה לא הוצבע על הסיבה וצויין שגורמים כגון רקע משפחתי ומעמד חברתי יכלו להשפיע גם כן.

בישראל

בשל הפילוג הדתי בישראל קיים קושי גדול מהרגיל לאמוד את מספר האתאיסטים שבה. מחקר שנערך ב - 1999 בין בני הלאום היהודי מצא כי 43% מהאוכלוסייה הגדירו את עצמם כ - "לא - דתיים" ו - 5% נוספים - כ"אנטי - דתיים". 35% ענו "לא" כשנשאלו אם הם מאמינים "בלב שלם" שיש אלוהים. מחקר מ - 2004 שהזמין ה - C מצא כי 15% מהישראלים לא מאמינים באלוהים, בעוד שלפי מחקר מ - 1995, 31% אינם מאמינים באלוהים, ו - 6% נוספים ענו "לא יודע", ובסה"כ 37% התאימו להגדרות של אתאיסטים או אגנוסטים כפי שנקבעו במחקר זה. סקר מ - 2009 של מכון גוטמן וקרן אבי חי מצא כי 20% מבני הלאום היהודי בישראל אינם מאמינים באלוהים.

הדת האינדית המוקדמת

אסכולות אתיאיסטיות עלו בזרמי ההדת הוודית העתיקה (גרסתה המוקדמת של הדת ההינדית) כבר ב - 1500 עד 500 לספירה. בין 6 האסכולות המרכזיות של הדת הוודית העתיקה (או ההינדואיזם העתיק), הסאמקיה (מסנסקריט: ), שהיא הוותיקה ביותר, אינה מכירה בקיום אלוהות, נכון הדבר גם לאסכולת המימאמסה.

במאה ה - 6 לפנה"ס, פרחה בתת היבשת ההודית אסכולת הצ'ארוואקה, שדגלה בהשקפת עולם מטריאליסטית, באתיאיזם, ואף בדחייה של רעיונות אלוהיים שהופיעו בסביבה זו. היות שעקרונות הצ'ארוואקה לא עלו בקנה אחד עם התפיסה הוודית, הרי שאינה נחשבת לאחת מזרמיה (אם כי היא כן נחשבת לזרם בהינדואיזם). קיומה כבעלת השקפת עולם מטריאליסטית היא מן העדויות המוקדמות לצורת חשיבה כזו בתוך ההינדואיזם המוקדם אשר חלק מקבוצותיו היו בעלי השקפה כזו ואחרות היו אתיאיסטיות בלבד אך לא דחו באופן מוחלט רעיונות מטאפיזיים. יש שמצאו דמיון בין הצ'ארוואקה לאסכולה הקירינית, שמקורה בעיר היוונית - עתיקה קירנה ושהייתה אולטרה - הדוניסטית בעמדותיה. על הייחודיות הרעיונית של אסכולה זו ביחס לרעותיה שבתת היבשת ההודית, וכן, על ההבנה החלקית כביכול, בעולם המחקר, של תפיסותיהן המדויקות, כתבו צ'אטרג'י ודאטה (1984):

בעוד שמטריאליזם, בצורה מסוימת, תמיד נכח בהודו, והפניות לכך נמצאות בוודות, בספרות הבודהיסטית, ובעלילות, כמו גם בעבודות פילוסופיות מאוחרות יותר, איננו מוצאים עבודה שיטתית על המטריאליזם, או אסכולה מאורגנת עם תומכים, כמו האחרות (מלבד זו). אך כמעט כל עבודה אחרת של האסכולות האחרות, טענה להפרכת ההשקפות המטריאליסטיות, וההיכרות שלנו את השקפות אלה נסמכת על טיעונים אלה.

דחיית הרעיון של אל אישי בורא עלול להופיע גם בזרמים שונים בג'ייניזם, או בבודהיזם, ובהודו בפרט. דחיית רעיונות אלוהיים כפי שהיא מתבטאת בדתות או פילוסופיות אלה אינה בהכרח עולה בקנה אחד עם דחיית קונספטים מטאפיזיים, טרנסנדנטאליים, או מיסטיים אחרים. ובדתות המזרח קיים מגוון תפיסות בעניין זה אשר אופיו הטרוגני יותר בכל הקשור לחומרנות ורוחניות, מאשר בחשיבה המערבית.

העת העתיקה

לאתאיזם המערבי שורשים בבפילוסופיה היוונית הקדם סוקרטית אמנם הוא לא התגבש כתנועה מובחנת עד עידן האורות המאוחר. הפילוסוף בן המאה ה - 5 לפני הספירה דיאגוראס מוכר כ"האתיאיסט הראשון" ונזכר כך למשל מפי קיקרו בחיבורו "על טבע האלים". אטומיסטים כגון דמוקריטוס ניסו להסביר את העולם בדרך מטריאליסטית גרידא, מבלי לפנות לרוחני או למיסטי. קריטיאס ראה את הדת כפיתוח אנושי לחלוטין שמטרתו להפחיד את העם לכדי מילוי קודים מוסריים.

נראה שפרודיקוס (ידיד פרוטגורס) הצהיר, לא אחת, הצהרות אתאיסטיות בעבודתו הפילוסופית, כך דיווח פילודמוס. פרוטגורס נחשב לעתים לאתיאיסט אך ידוע שהחזיק בעמדות אגנוסטיות. במאה השלישית לפנה"ס הפילוסופים היוניים תאודורוס איש קירנייקוס (שהוכר מאוחר יותר כ"תאודורוס האתאיסט"), וכן סטראטון מלאמפסאקוס נודעו כמי שלא האמינו בקיום אלים.

סוקרטס (לערך, 471-399 לפנה"ס), כדמות משפיעה בחברה האתונאית, היה בקיא בתפיסות שקדמו לו, שלעתים התבססו על גישה נטורליסטית והביעו סלידה מהסברים שמימיים לתופעתיות (כלומר להתקיימות הנתפסת בחושים). אמנם אינטרפטציה כזו לא שיקפה את עמדותיו ומקובל כי לא תפס כך את העולם, ואף שהדבר נטען לגביו מפי אריסטופאנס. בשלב מאוחר יותר, טרם הוצא להורג כאשר נשפט על "השחתת הנוער", מסופר כי הכחיש בתוקף את הטענה שהוא אתיאיסט, והמחקר הנוכחי אכן מטיל רק ספק מועט בכך.

אוהמרוס (לערך, 260-330 לפנה"ס) טען כי האלים היוניים הם למעשה דמויות מסולפות של שליטים יווניים מימי קדם שנסגדו בסוג של פולחן אבהות, דהיינו, בפועל מדובר במייסדים ושליטים מהעבר, והדת המקומית היא למעשה מעין המשך של ממלכות או מבנים פוליטיים אחרים שנגדעו מזמן, הרבה לפני תקופתו. אף על פי שלא היה אתאיסט (או לא באופן מפורש), הוא בוקר לאחר מכן כמי שרעיונו גרם לכפירה באלים.

אפיקורוס (לערך 300 לפנה"ס) הוא מן המפורסמים שבפילוסופים היוונים שהחזיקו בעמדה אתיאיסטית או עמדה אחרת הקרובה לה מבחינה מהותית, מושפע מדמוקריטוס והאטומיסטים, אפיקורוס פיתח פילוסופיה נטורליסטית ופולידאיסטית באופיה, לפיה היקום (או לפחות מה שהוכר אז כיקום) נשלט באופן אקראי, ללא התערבות שמימית או על - מציאותית, וכי אלים אכן מתקיימים אך אינם מתערבים במציאות המוכרת. מטרת אפיקורוס הייתה להביא אנשים לשלווה נפשית (אטרקסיה) כביכול על ידי חשיפת העיקרון לפיו אלים מפקחים על בני האדם מוסרית ככוזב, והוא התכחש גם לטענות שנפוצו גם אז ביוון העתיקה לגבי חיים שלאחר המוות ועונש על מעשים לא מוסריים בעולם זה.

הפילוסוף רומאי סקסטוס אמפיריקוס האמין שעל האדם להימנע מביקורת על כל סוגי האמונות הדתיות (לפחות אלו שנפוצו בתקופתו), סוג של אסקפיזם אשר ידוע גם כ"פירוניזם", כך שלשיטתו, שום דבר לא יכול להיחשב לרע א - פריורית, ושניתן לאדם להגיע לשלווה ורוגע (אטרקסיה) רק על ידי הימנעות משיפוטיות. הנפח הרב למדי של מה שנותר מעבודותיו, השפיע רבות על פילוסופים מאוחרים יותר.

משמעות המונח "אתאיסט" והשימוש בו ידעו תמורות במהלך ההיסטוריה. הנוצרים הקדומים למשל, כונו "אתיאיסטים" על ידי לא נוצרים בגלל העדר אמונתם באלילים פגאניים. בתקופת האימפריה הרומית, נוצרים נרדפו והוצאו להורג על דחייתם את האלילים הרומאיים בכלל ופולחן הקיסר בפרט. מאוחר מהשגת השקט היחסי ברדיפות כלפי נוצרים, ומשהנצרות הפכה לדת הרשמית של האימפריה הרומית תחת שלטון תאודוסיוס הראשון בשנת 381, נהפכו היוצרות, וכפירה בנצרות הפכה היא לנרדפת.

ימי הביניים המוקדמים עד הרנסאנס

הצידוד בהשקפה אתאיסטית היה נדיר באירופה במהלך ימי הביניים בכלל (ראו הערכים אינקוויזיציה והאינקוויזיציה הספרדית) עיסוק בעל אופי נוצרי בדת, מטאפיזיקה, ותאולוגיה היה בראש מעיני הפילוסופים ובכלל. היו אמנם קבוצות שקידמו תפיסות הטרודוקסיות (לא מקובלות) של האל הנוצרי, שבדיעבד תרמו כביכול להתפתחות האתאיזם, כמו השקפות שונות על התנהלות הטבע, טרנסנדנטאליות, ותפיסות הכרתיות לגבי אלוהות, דוגמאות לפרטים וקבוצות כאלה הם יוהאן סקוטוס, דוד מדינאנט, ואמאלריק מבנה, וכן אחוות הרוח החופשית. אלו ראו את התפיסה הנוצרית כפנתאיסטית. ניקולאס קוזאנוס החזיק בעמדה פידאיסטית (לפיה האמונה הדתית נפרדת מההיגיון) אותה כינה "docta ignorantia" (בורות נלמדת), ובכך הניח שאלוהים או מושג האלוהות הוא מחוץ לקטגוריזציה האנושית והידע עליו כעיקרון כפוף להשערה.

ויליאם איש אוקאם השרה נטייה אנטי - מטאפיזית בבקשתו הנומינלית לצמצם את התפיסה האנושית לאובייקט מציאותי יחיד ובכך לציין כי תכלית שמיימית אינה אמורה להיתפש על ידי האינטואיציה או אף הרציונאל האנושי. הפיצול כביכול, או שאלת היחס שבין חשיבה רציונלית כביכול, לבין חשיבה דתית שכביכול אינה, או פחות רציונלית, נידון מאוחר יותר בכתביהם של פילוסופים והוגים אחרים כגון ג'ון ויקליף, יאן הוס, ומרטין לותר.

בתקופת הרנסאנס התרחבה החשיבה החופשית והחקירה הסקפטית הפכה שגרתית יותר, בפרט ככל שהתגבשו יסודות המדע (בעיקר מדעי הטבע). אינדיבידואלים כמו לאונרדו דה וינצ'י ראו בניסוי המדעי אמצעי לחקר המציאות כשלעצמה, והתנגדו לטיעונים מצד הממסד הדתי). מבקרים אחרים של הכנסייה והדת בזמן זה היו למשל ניקולו מקיאוולי, בונוונטור דה פרייה, ופרנסואה רבלה.

התקופה המודרנית המוקדמת

בעידן הרנסאנס ובעת רפורמציה פרוטסטנטית נצפתה תחיה של להט דתי, והדבר ניכר בהיווסדם של מסדרים, אגודות דתיות, ואף "התחזקות" בקרב הציבור הקתולי. כמו כן, בקרב הפרוטסטנטים עלו זרמים דתיים קפדניים כגון הקלוויניסטים. תקופה זו של התפלגות דתית שימשה מצע ליריבות קבוצתית ולעיסוק כללי יותר בפילוסופיה ותאולוגיה, הטומן בחובו התעוררות מאוחרת יותר של סקפטיות וביקורת על העולם הדתי.

ביקורת הנצרות הפכה נפוצה במאה ה - 17 וה18, בעיקר באנגליה וצרפת, שם הלכה ונתפסה הנצרות כצורמת, לצל ניצני הדאיזם והאגנוסטיות. ברוך שפינוזה פיתח את מה שהוכר כפנתאיזם.

האתאיסט הגלוי הראשון מבין ההוגים המפורסמים באירופה הוא מתיאס קנוצן שעמדותיו התפרסמו בשלושת כתביו בשנת 1674. לאחריו הופיעו כתביהם של ההוגה הפולני קאסימיר לישינסקי (Kazimierz yszczyski), והכומר הצרפתי ז'אן מסלינר (Jean Meslier), שאף שהיה כומר, חוקרים גורסים שהחזיק בעמדה אתאיסטית נחרצת. נראה שהגל הראשון חשיבה אתאיסטית במערב הופיע במאה ה - 18, וניכר בכתביהם של הוגים מערב אירופאים בעיקר, בעלי השקפה מטריאליסטית או נטייה להשקפה כזו. מן המפורסמים שבהוגים אלה הם המטריאליסט הברון ד'הולבאך, ז'אק אנדריי נייגאון (שהתבסס על רעיונותיו של ד'הולבאך), וכן מטריאליסטים צרפתיים אחרים.

הפילוסוף דיוויד יום פיתח אפיסטמולוגיה סקפטית ששורשיה טמונים באמפיריציזם, הפילוסופיה שלו, וכן זו של עמנואל קאנט ביקשו לפקפק בהלך החקירה המטאפיזית, קרי, בעוד שלא שללו את המטאפיזיקה באופן נחרץ, הביעו סקפטיות כלפי האופן בו נאסף ידע לגביה. שני ההוגים המעיטו בערך הרעיונות המטאפיזיים של תקופתם שבבסיס התאולוגיה הטבעית

וביקרו את הטיעונים הקלאסיים לקיום אלוהים (כלומר אלו שהועלו על ידי פילוסופים ותאולוגים באירופה הנוצרית ומעט לאחריה), יצוין שיום וקאנט עצמם לא היו אתאיסטים.

המהפכה הצרפתית לקחה את האתאיזם והדאיזם שהתנגדו לדת הממוסדת בכלל ולכנסייה בפרט, מחוץ לסלון האינטלקטואלי אל המרחב הציבורי. הברון ד'הולבאך היה לדמות מוכרת בנאורות הצרפתית ונודע בשל כתביו הנפחיים כנגד הדת, שהמפורסם מבניהם הוא "מערכת הטבע" (1770), וכן "הנצרות נחשפת" (שכנראה פורסם בשנת 1766). מטרת המהפכה הצרפתית הייתה לארגן מחדש את הכנסייה ולהפכה לגוף הכפוף לממשל על פי החוקים הכתובים בחוקה של הכמורה.

המהפכה הכפויה הביאה לאלימות ולגירוש חלק מאנשי הכהונה מצרפת. האירועים הפוליטיים בעלי האופי הכאוטי אפשרו לבסוף ליעקובנים (בני קבוצת שמאל רדיקאלי) בשנת 1793 לתפוס שלטון בפריז ולהוציא לפעול את שלטון הטרור שנגעו בהוצאות להורג בגליוטינה של מתנגדי הממשל החילוני שהתעורר עתה בצרפת, היעקובנים דגלו בסוג של דאיזם שכונה "כת הישות העילאית" (מצרפתית, Culte de l'tre suprme) ובכוונתם היתה, בהתבסס על מניפסט דאיסטי זה, לכונן סוג של "דאיזם מדיני". בניגוד ליעקובנים, מצדו השני של מתרס החילוניות פעלו אתיאיסטים כגון ז'אק הברט לכונן מערכת אמונית אחרת הנקראת "כת ההיגיון" (Culte de la Raison) שהייתה כמו - דתית. בעוד ששני הקבוצות הביאו לתאוצה חילונית בקרב העם הצרפתי, תומכי כת ההיגיון תפסו את השלטון מאת היעקובנים, אך אחר 3 שנים היעקובנים תפסו שוב את השלטון, והוציאו להורג את מנהיגות כת ההיגיון, כולל הברט עצמו. המהפכה הסתיימה עם התגובה התרמידוריאנית בה הוצאו להורג מכונניה, ביניהם רובספייר לואי דה סן - ז'וסט, ואחרים, ובכך בה קיצה.

לאחר המהפכה הציבור הצרפתי אכן נטה לחילוניות (אך לא דאיסטית או אתאיסטית באופן מובהק), בתקופת נפוליאון החילון של החברה הצרפתית הפך ממוסד יותר, והפעם בצורה שאינה רדיקלית או לוחמנית, ונעשו ניסיונות ליישם את החילון הזה גם לצפון איטליה, בתקווה ליצור רפובליקות חילוניות ובעלות שלטון גמיש יותר. במאה ה - 19, אתאיסטים שיחקו תפקיד מכריע במהפכנות הפוליטית והחברתית, הם האיצו את אביב העמים בכלל ואת איחוד איטליה בפרט, ושתלו את הגרעין למהפכות הסוציאליסטיות, בניהן זו הבולשביקית שתקרה מאוחר יותר ברוסיה.

במחצית השנייה של המאה ה - 18 האתיאיזם הופץ עוד יותר וטיפח הוגים עצמאיים שהיו פרודים מהוגי הזרם האגנוסטי. ההוגים האתיאיסטים של תקופה זו הרבו לעסוק בביקורת הדת, ולדוגמה יימנו לודוויג פוירבאך, ארתור שופנהאואר, מקס שטירנר, וקארל מרקס.

מאז 1900 האתאיזם במאה ה - 20 הופיע בעיקר בצורה של אתאיזם פרקטי, קרי, אתיאיזם הנלקח מעבר לרמת העמדה האישית לכזה המתיימר להנחות את החברה ברמת הפרקטיקום החברתי - תרבותי (ובזה גם המחשבתי), כך שקמו חברות שאתיאיזם שיחק בהן תפקיד תרבותי או מעצב. החשיבה האתאיסטית שיחקה גורם מעצב או מרכיב במספר פילוסופיות (או גרסאות של פילוסופיות אלה) כגון אקזיסטנציאליזם, אובייקטיביזם, הומניזם חילוני, ניהליזם, אנרכיזם, פוזיטיביזם לוגי, מרקסיזם, ואף פמיניזם. וכן גם בחשיבה המדעית והרציונליזם.

הפוזיטיביזם הלוגי והמדענות פילסו את הדרך לנאופוזיטיביזם, לפילוסופיה האנליטית, או זרמים פילוסופיים כגון סטרוקטורליזם, ונטורליזם (כזרם חשיבה עצמאי), הנאופוזיטיביזם והפילוסופיה האנליטית העדיפו להדגיש התנהלות אמפיריציסטית על סמך רציונליזם קלאסי ואפתיסטמולוגיה נומינאלית, בניגוד לרציונליזם קלאסי או למטאפיזיקה. ברטראנד ראסל (שאמנם נחשב להוגה אגנוסטי ולא אתיאיסטי) איתגר, בטיעונים שונים, את התפיסות המקובלות לרעיון האלוהות, שזוהו אז באופן מובהק עם התאולוגיה הנוצרית.

בעבודתו המוקדמת, לודוויג ויטגנשטיין ניסה להפריד בין השיח המטאפיזי לבין זה הרציונלי

. אלפרד ג'ולס אייר הניח שטענות דתיות נוטות באופן מובהק להיות חסרות פוטנציאל לאימות, או חסרות משמעות נתפשת או חד משמעית, ובכך ביקש להדגיש את העליונות כביכול של ההתנהלות האמפיריציסטית, לפחות באופן כללי, על זו של הדתות הנפוצות. לוי - שטראוס, אבי הסטרוקטורליזם גרס שמקורות החשיבה הדתית הן הלא מודע ולא המטאפיזי - טרנסנדנטאלי.

ג'ון ניימאייר - פינדלי וג'ון סמארט הציעו למשל שבמסגרת לוגית, קיום האל אינו הכרחי

. מוניסטים

כגון ג'ון דיואי, הניחו הכי העולם הטבעי הוא הבסיס לכל הקיים, תוך הכחשת טענות פילוסופיות או דתיות הגורסות אחרת.

במאה ה - 20 נחווה גם המניפסט הפוליטי של האתאיזם שנגזר מן האינטרפטציה לכתביו של קרל מרקס ופרידריך אנגלס ויישום המהפכה הרוסית (1917) באימפריה הרוסית בעקבות האידאולוגיה הקומוניסטית שנבנתה עליהם והקמת ברית המועצות (כמו גם מסגרות מדיניות דומות מאוחרות יותר). בברית המועצות, הוראת הדת לעם מפי מייצגיה נאסרה על ידי המדינה, למרות הממשלה הסובייטית התירה חופש דת בהיתר רשמי בשנת 1936 אך גם במסגרת מצומצמת יחסית, שכן חינוך פרטי היה בדרך כלל אסור וחינוך הציבור נשמר לרשויות בלבד (שהיו אתיאיסטיות או נטו לאתאיזם) בהתווסף לכך שרשויות דתיות ממילא לא נתקיימו ואף נאסרה כל התאגדות בהקשר זה. השלטון הסובייטי לעתים רדף את הדת וביקש לנתק את העם לחלוטין מהדתות שנפוצו אז בשטח רוסיה (כגון נצרות, אסלאם, ומיני שמאניזם), בקשה שלעתים גבלה באלימות. מצד שלטון זה

בדרך כלל, גם מדינות קומוניסטיות אחרות התנגדו לדת תוך צידוד באתאיזם מדיני, כך למשל, הממשלות הקודמות של אלבניה ונכון להיום סין, צפון קוריאה, וקובה.

בהודו דוגמה למנהיג אתיאיסט היה ארודה ראמאסמי שנאבק בציבור ההינדים (שלעתים בעצמם היו אתאיסטים, אך דתיים דה פקטו) ובמעמד הברהמינים בטענה שהם מפלגים את החברה מבחינת מעמד או קאסטה וכי התוצר הסופי של כך וודאי שלילי. מאבקיו הודגשו כאשר בשנת 1956 ביקש להרוס פסל הקדוש לציבור ההינדי וכן גם בשל אמירות אנטי - תאיסטיות שאמר לא אחת.

ב1967 הממשלה האלבנית תחת אנוור הוג'ה הכריזה על סגירת כל המוסדות הדתיים במדינה תוך הכרזה על אלבניה כמידנה בעלת אתאיזם מדיני הראשונה כביכול. אף על פי שהפולחן הדתי אוחזר רשמית ב1991 באלבניה, ההחלטות הממשלתיות האנטי - תאיסטיות הטילו צל שלילי על אופי הממשלה האלבנית והם האיצו את הרוח האנטי - קומוניסטית שנשבה בקרב הציבור האמריקני

מאז נפילת חומת ברלין מספר השלטונות בעלי עמדה אנטי - דתית (בהשפעה קומוניסטית) צנח. ב - 2006 מכון פו (Pew Research Center) פרסם כי הלגיטימיות של תנועות המתבססות על מושג האלוהים (God based) או על תפיסה דתית (Religious based) עולה ביחס לאידאולוגיות או תנועות חילוניות. ואמנם, החוקר העצמאי

גרגורי ס. פאול ופיל צוקרמן מגדירים זאת כ"מיתוס" וטוענים כי המצב בשטח הרבה יותר מורכב ושונה במידת מה.

מספר אירועים משמעותיים בחברה האמריקנית כגון פיגועי 11 בספטמבר (אשר להם הייתה מוטיבציה אסלאמית), ומאמצי מכון דיסקברי לשנות את מערכת השעות המדעית בבתי הספר האמריקניים לכזו המתבססת על רעיונות בריאתניים (יחד עם התמיכה לכך בשנת 2005 מצד הנשיא האמריקני דאז ג'ורג' ווקר בוש, האיצו אינטלקטואלים חילונים כגון סם האריס וויקטור ג'יי סטנג'ר, וכריסטופר היצ'נס, לפרסם ספרים בארצות הברית ובעולם בכלל.

סקר משנת 2010 מצא כי אלו המגדירים עצמם אתיאיסטים אואגנוסטים, יחד עם יהודים ומורמונים הפגינו ידע רחב יותר, בממוצע, ממשתתפים אחרים בסקר המשתייכים לדתות המאיוריות כגון נצרות ואסלאם.

האתאיזם החדש

"אתאיזם חדש" הוא השם הניתן לתנועה שקמה במאה ה - 21 של כותבים שהם לרוב אתאיסטים או אגנוסטים. התנועה נקשרה עם ריצ'רד דוקינס, דניאל דנט, סם האריס, כריסטופר היצ'נס, וויקטור ג'יי סטנג'ר הוגי התנועה מרבים לעסוק בביקורת הדת באופן אקטיבי.

היסטוריה

בעוד שהמונח אתיאיזם מקורו בצרפת של המאה ה - 16 רעיונות המזוהים כיום כאתיאיסטיים, נפוצו עוד בעידן הוודות ובעת העתיקה.

טיעונים אתיאיסטים

לאפיקורוס ניתן הקרדיט על הסברת בעיית הרוע לראשונה. ב"דיאלוגים על הדת הטבעית" דייוויד יום מצטט הטיעון כסדרה של שאלות: "האם אלוהים רוצה למנוע רוע, אך הוא אינו מסוגל? אזי הוא חסר אונים. האם הוא מסוגל, אך הוא אינו רוצה? אזי הוא רשע. אם הוא גם יכול וגם רוצה? אז מאין בא הרוע?" - אתיאיזם

ההיסטוריה גדושה בניסיונות להוכיח את קיומו של אלוהים, פחות בולטים הם הטיעונים הא - פריוריים והא - פוסטריוריים שמנסים להפריכו או לתייגו כקונספט שקיומו שנוי במחלוקת.

הטיעונים הנוגדים את התאיזם מחולקים לרוב לשני סוגים עיקריים: אלו שמנסים להראות שקיומו של אל הוא בלתי אפשרי, והם מנמקים את האתיאיזם החזק, לעומת אלו שמנסים להראות שקיומו של אלוהים בלתי סביר, הנתמכים בדרך כלל על ידי אתיאיסטים חלשים וחזקים כאחד.

להלן מובאות דוגמאות שונות לטיעונים אלו. חלק מהטיעונים אינם מנסים לנמק את האתיאיזם ישירות, אלא לדחות טיעונים התומכים בקיומו של אל, מצדיקים את הדיון בקיומו וכדומה. כמו כן, רבים מהטיעונים הללו זכו להתנגדות מצד חלק מהאתאיסטים עצמם, ואינם נתמכים על ידי מרביתם.

טיעונים המבוססים על חוסר הוכחה

טיעון חוסר ההוכחה: הטיעון מתבסס על נקודת ההנחה שכדי לקבל את קיומו של משהו, צריך לספק הוכחה לקיומו. עיקרון זה חל גם על אלוהים: אתאיסטים מפקפקים בקיום אלוהים בהיעדר הוכחה מספקת עבורם לקיומו.

תער אוקאם: לפי תערו של אוקאם כאשר נמצאים לפנינו שני הסברים המסבירים את אותה התופעה, עלינו לאמץ את ההסבר הפשוט ביותר, שמערב הכי פחות גורמים. אתיאיסטים רבים גורסים שההבנה האנושית של חוקי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה מספקת לנו הסבר נטורליסטי לעולם, ללא צורך באלוהים. לפיכך הם 'חותכים' את אלוהים בתערו של אוקאם, ומעדיפים הסבר נטורליסטי על פני הסבר מורכב יותר של העולם, המערב את אותם חוקי טבע, ובנוסף את אלוהים.
ביולוגיה דמות ספק צורך באלוהים הינדואיזם הוכחה למציאות הבורא הוכחת קיומו של אלוהים ישות אחת שורש צריך לדעת דחייה אתאיזם אתאיסט אתאיסטים אתיאיזם אתיאיסטיות דת דתות
דת הקורונה, איך נוצרות דתות? איך נוצרה היהדות? מי נתן את התורה של הקורונה? איך נוצרו חוקי היהדות? למה אנשים דתיים מאמינים באלוהים? מה באמת קרה במתן תורה? מכחישי קורונה, מאמיני קורונה, מגפת הקורונה, מהי האמת של הקורונה?
דת הקורונה, איך נוצרות דתות? איך נוצרה היהדות? מי נתן את התורה של הקורונה? איך נוצרו חוקי היהדות? למה אנשים דתיים מאמינים באלוהים? מה באמת קרה במתן תורה? מכחישי קורונה, מאמיני קורונה, מגפת הקורונה, מהי האמת של הקורונה?
דת הקורונה, איך נוצרות דתות? איך נוצרה היהדות? מי נתן את התורה של הקורונה? איך נוצרו חוקי היהדות? למה אנשים דתיים מאמינים באלוהים? מה באמת קרה במתן תורה? מכחישי קורונה, מאמיני קורונה, מגפת הקורונה, מהי האמת של הקורונה? איך נוצרות דתות ומה הקשר בין דת הקורונה ליהדות? אליעד כהן מציג את תופעת דת הקורונה כהמחשה מעשית וברורה לאופן שבו דתות בכלל, והיהדות בפרט, נוצרות. הוא מבהיר שלמרות שהווירוס עצמו אכן קיים, סביבו נוצרה מערכת אמונות שלמה של טקסים, מצוות ותקנות שנכנסו לחיי היום - יום, דוגמת קפסולות, עטיית מסכות, שמירת מרחק ותו סגול. אליעד משווה זאת במפורש לדרך שבה נוצרים חגים ומצוות ביהדות. לדוגמה, יש את חג הפסח, שלכאורה מוכיח שהאירועים בתנך באמת קרו, כי אחרת לא ברור מדוע אנשים היו מתחילים לחגוג אותם. אבל הוא טוען ... של טקסי הקורונה כיום לא מוכיחים שהקורונה היא אכן איום כל כך חמור. האם הטענות אבא לא משקר לבן שלו והיו 600 אלף עדים מוכיחות את היהדות? אליעד מביא כדוגמה טענות נפוצות להוכחת היהדות, כמו אבא לא משקר לבן שלו והיו 600 אלף עדים למתן תורה. הוא אומר שאלה בדיוק אותן טענות וסוגי שכנועים שנוצרו סביב הקורונה - אנשים ... אליעד מציין שזה מראה על אי - היגיון ברור: האם נתניהו חסין מפני הדבקה, בעוד אדם פשוט חייב לעטות מסיכה? איך הקורונה הפכה לאמונה דתית קנאית? לפי אליעד כהן, אנשים הפכו את הקורונה למשהו שנמצא הרבה מעבר לחוק ולרציונל. הוא מסביר שבעולם של הקורונה, אנשים חולקו למכחישי קורונה ולמאמיני קורונה, בדיוק כמו בכל דת אחרת, עם כופרים שהופכים לסכנה עבור הציבור. הוא מזהה קווים מקבילים לתקופת התנך, שבה מי שלא האמין באלוהים נחשב לכופר שיש להוציאו ... הוא מסביר שהפאניקה הציבורית והתקנות הקפדניות סביב הקורונה אינן מוצדקות מבחינה סטטיסטית ורפואית, ולכן ניתן לראות בבירור כיצד אמונה דתית יכולה להיווצר סביב איום לא רציונלי. מה הקשר בין דת הקורונה למחלות שנוצרות בביובים ולנתניהו? אליעד עושה הקבלה הומוריסטית בין השם ביבי (בנימין נתניהו) לבין ביובים, ומסביר בציניות שמחלות נוצרות בביובים וכך גם סביב נתניהו נוצרות מחלות - זו אמירה הומוריסטית וסאטירית על תפקידו בהפצת פחד ומגבלות שיצרו את דת הקורונה. הוא משתמש בהקבלה זו כדי להדגיש את חוסר ההיגיון והצביעות של התקנות, שלעתים לא חלות על מי שיצר אותן. האם ייתכן שכולם טועים ... לבדוק את האמת באופן עצמאי ולא להאמין בצורה עיוורת לאף אדם או גורם סמכותי. הוא קורא למאזינים לחפש את האמת בכוחות עצמם ולא לקבל את הדת החדשה הזו או כל דת אחרת באופן אוטומטי. הוא מציע להשתמש באירועי הקורונה כסיפור אזהרה שמדגים כיצד נוצרת דת וכיצד אנשים יכולים להיסחף אחרי אמונות שקריות. איך נוצרה דת הקורונה? למה אנשים מאמינים באלוהים? האם הקורונה מסוכנת יותר משפעת? מי המציא את חוקי הקורונה? איך התחילה היהדות? האם ייתכן שכולם טועים בקורונה? איך נוצרות דתות חדשות? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד נוצרות דתות חדשות, כשהוא משתמש בדת הקורונה כדוגמה בולטת לכך. לדבריו, אנשים מאמינים לסיפורים ואגדות המופצים בציבור ללא בדיקה או הטלת ספק, וכך נוצרת דת שלמה סביב רעיון מסוים, בין אם הוא נכון ובין אם לא. האם הקורונה היא דת חדשה? אליעד כהן טוען שבהחלט קיימת דת סביב הקורונה, ומדגים כיצד נוצרים טקסים דתיים מודרניים. הוא אומר שהווירוס עצמו הוא עובדה, אך כל מה שנוצר סביבו, כולל הפחדה, חוקים וטקסים כמו מסכות, קפסולות, ותווי ...
היורש של אליעד כהן, למה לא להאמין לאליעד כהן? ביקורת על אליעד כהן, מי זה אליעד כהן? תלמידים של אליעד כהן, הכת של אליעד כהן, ההבדל בין כת לדת, למה הדת היא לא כת? סוגים של מורים רוחניים, משה רבנו ומתן תורה
היורש של אליעד כהן, למה לא להאמין לאליעד כהן? ביקורת על אליעד כהן, מי זה אליעד כהן? תלמידים של אליעד כהן, הכת של אליעד כהן, ההבדל בין כת לדת, למה הדת היא לא כת? סוגים של מורים רוחניים, משה רבנו ומתן תורה
... על אליעד כהן, מי זה אליעד כהן? תלמידים של אליעד כהן, הכת של אליעד כהן, ההבדל בין כת לדת, למה הדת היא לא כת? סוגים של מורים רוחניים, משה רבנו ומתן תורה למה לא להאמין לאליעד כהן? ביקורת ... בהם בצורה בלתי מסויגת. נושא מרכזי בהרצאה הוא השאלה אם אליעד כהן הוא חלק מקבוצה או כת והאם הדתות השונות הן בעצם כתות. אליעד מציין את ההבדל המרכזי בין דת לכת - בעוד שהדתות לא מסתירות את אידיאולוגיות שלהן, הכתות מסתירות את עקרונותיהן לעיתים קרובות, וישנן ... לא להימנע מלקבל עצות ממורים רוחניים, אלא להאמין בעצמך ולבחון את הדברים באופן עצמאי. ההבדל בין דת לכת - איך דתות מגדירות את עצמן? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מציין את הסיפור של רבי נחמן מברסלב, ואת ההבדלים בין חסידי ברסלב לבין חברי כתות אחרות. הוא עוסק בסוגיית ההפצה הדתית, שהיא מרכיב מרכזי בכתות, ומדגיש כי בכתות רבות יש צורך להפיץ את האמונה והכוח של המנהיג כדי להמשיך ולשמור על שליטה במאמינים. לעומת זאת, דתות גדולות לא מציבות דרישות מופרזות להאמין בהם, והחיפוש אחר האמת בתוך דתות כאלה הוא הרבה יותר פתוח ונגיש. אליעד דן גם בשאלה מה קורה כאשר אדם מתחיל לפתח דעות ... להסתיים בהסתכנות של האדם להימצא בכתות או קבוצות רעיוניות שתלטניות. מהי הסכנה בהפצה של רעיונות דתיים או רוחניים? אליעד גם מדבר על סכנות ההפצה של רעיונות רוחניים. הוא מציין כי יש ... מציעים לנו, מבלי להסכים להם ללא בדיקה. אליעד כהן כתות ודיבורים רוחניים הפצה רוחנית ההבדל בין דת לכת אמונה וחשיבה עצמאית רבי נחמן מברסלב ביקורת על מורים רוחניים למה לא להאמין למורה ... אינטרסים של מורים רוחניים, אינטרסים של גורואים, רחמנות על העולם, האם אליעד כהן הוא כת? האם הדתות הן כת? למה הדת לא מוגדרת ככת? הקבוצה של אליעד כהן, ממי ללמוד? למה לא להאמין באף אחד? תלמידים של רבי ... כתות בחסידות ברסלב, ממני עד המשיח, אליעד כהן נוכל, אמונה במשה רבנו, אמונה בחכמים, אמונה ביהדות, דמות המנהיג בכת, דמות המורה הרוחני בכת, חשיבות המורה הרוחני בכת רוחנית, סכנה של ...
איך לא לפחד מהפחד הגדול ביותר בעולם? מהו הפחד הגדול ביותר בעולם? האם רגש יכול להימשך לנצח? האם אפשר להרגיש רע לנצח? האם אפשר להרגיש טוב לנצח? מה קורה בגיהנום? מה קורה בגן עדן? פחד מסבל נצחי, מפחד לסבול לנצח, טוב נצחי, פחד מגיהנום
איך לא לפחד מהפחד הגדול ביותר בעולם? מהו הפחד הגדול ביותר בעולם? האם רגש יכול להימשך לנצח? האם אפשר להרגיש רע לנצח? האם אפשר להרגיש טוב לנצח? מה קורה בגיהנום? מה קורה בגן עדן? פחד מסבל נצחי, מפחד לסבול לנצח, טוב נצחי, פחד מגיהנום
... מפחדים מהמוות, אך פחדם האמיתי הוא שתחושת הרע תימשך לנצח, גם לאחר המוות. יש אנשים המאמינים כי התודעה שלהם תישאר קיימת לאחר המוות ותהפוך לסטטית, תחושתית ועיקשת בסבל בלתי נגמר. דתות רבות, לדוגמה, משתמשות בפחד הזה בתיאורים של גיהינום וגן עדן - עונש או גמול נצחיים למעשים שנעשו בחיים. הנצח - עיקרון מרכזי בפחד הפחד מנצח משחק תפקיד מרכזי בכך. כשאדם שואל את ... שלהם, מה שהם באמת מפחדים ממנו הוא שתחושת הרע תימשך לנצח אפילו אחרי המוות. יש שמדמיינים שהתודעה שלהם תמשיך להתקיים, ואותה תודעה תיתקע במחשבה מסוימת של סבל וייסורים לנצח. גם דתות מסוימות משתמשות בזה כדי להבהיר למאמינים שאם לא יעשו מעשים טובים, הם עלולים להגיע לגיהינום לנצח, ואם יעשו מעשים טובים, יגיעו לגן עדן לנצח. שאלה: מדוע נצח משחק תפקיד חשוב כל כך ... - תחושת הרע תאבד את המשמעות שלה, עד לרמה של אדישות מוחלטת או איבוד הכרה. לכן לא תיתכן חוויה של רק רע לנצח באותו מבנה תודעה שאנחנו מכירים. שאלה: ומה לגבי גיהינום נצחי? יש דתות שמבטיחות עונש נצחי למי שעובר עבירות? תשובה: ברעיון התיאורטי הזה, אומרת האמונה שאלוהים יכול לעשות הכל, אז אולי הוא יכול להבטיח לאדם סבל מתמשך. אבל השכל הישר וההיגיון הפסיכולוגי ...
כולם טועים, האם יכול להיות שכולם טועים? אחרי רבים להטות, האם יכול להיות שכולם משוגעים? האם יכול להיות שכולם חיים בשקר? האם יכול להיות שכולם טיפשים? ללכת אחרי הרוב, כל הדתיים טועים, כל החילונים טועים, אולי אתה טועה? אולי אני טועה?
כולם טועים, האם יכול להיות שכולם טועים? אחרי רבים להטות, האם יכול להיות שכולם משוגעים? האם יכול להיות שכולם חיים בשקר? האם יכול להיות שכולם טיפשים? ללכת אחרי הרוב, כל הדתיים טועים, כל החילונים טועים, אולי אתה טועה? אולי אני טועה?
... משוגעים? האם יכול להיות שכולם חיים בשקר? האם יכול להיות שכולם טיפשים? ללכת אחרי הרוב, כל הדתיים טועים, כל החילונים טועים, אולי אתה טועה? אולי אני ... דעה מוטעית בו - זמנית. אך אליעד כהן מציע להסתכל על הנושא מזווית שונה. הוא נותן כדוגמה את הדתיים. הדתיים מאמינים באמונה שלמה באלוהים ... ויש להם ספרים שלמים, רבנים וסיפורים אינספור על החבר הדמיוני שלהם. אבל האם יכול להיות שכל הדתיים טועים? אליעד כהן אומר שכן, אפשרי בהחלט שכל הדתיים טועים. אם מסתכלים מהצד ההפוך, אדם דתי יחשוב שכל החילונים טועים. עבורו, כל מי שלא מאמין במה ... אפילו לא יודעים שהם מאמינים במשהו ספציפי - כי אין מי שחושב אחרת. מה אפשר ללמוד מהסתכלות על דתות אחרות? אליעד כהן נותן דוגמאות נוספות של דתות: מוסלמים מאמינים שמוחמד עלה לשמיים על סוס, ויהודים ... שאליעד כהן מדגיש היא הצורך להטיל ספק. אם כל כך קל להבין מדוע אחרים טועים, אם ברור לך למה דתות אחרות טועות, למה פוליטיקאים אחרים טועים, או למה ... באמונות הכי בסיסיות, אפילו באלה שהן קונצנזוס מלא. האם כולם טועים? איך להטיל ספק באמונה? האם הדתיים טועים? האם ייתכן שכל העולם טועה? האם גם אתה טועה? ...
ויכוחים, ווכחנות, מהי מהותם של ויכוחים? ממה נובעים ויכוחים, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, האם התורה אמת? אמת אבסולוטית, שקר היהדות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות
ויכוחים, ווכחנות, מהי מהותם של ויכוחים? ממה נובעים ויכוחים, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, האם התורה אמת? אמת אבסולוטית, שקר היהדות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות
... ווכחנות, מהי מהותם של ויכוחים? ממה נובעים ויכוחים, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, האם התורה אמת? אמת אבסולוטית, שקר היהדות , מחויב המציאות, אפשרי המציאות מהי מהותם של ויכוחים ואיך הם נובעים? הויכוחים בין בני אדם ... באותו מידה, לא משנה מה הם טוענים. אבל, כל עוד אדם לא מצליח לראות את המציאות כך, הוא ימצא את עצמו במעגל של וויכוחים מתמשכים. האם אמונה דתית יכולה להיות אמת מוחלטת? אמונה דתית לא תמיד נתפסת כמשהו מוחלט. ישנם מאמינים שמייחסים לתפיסות הדתיות אופי מוחלט, אך כל אמונה דתית עשויה להיות שונה ואינה ניתנת להוכחה באופן חד משמעי. במקרים של דתות שונות, האמונה נתפסת כאמונה מוחלטת, אך גם היא נובעת מתפיסות יחסיות שבני אדם מפתחים. כשאדם מאמין בתורה או באמונה דתית אחרת, הוא עשוי להרגיש כי אין מקום לדיאלוג או לשאלות, מכיוון שהוא רואה את האמונה ... פשוט יפסקו. מהי מהות הוויכוחים? מה גורם לוויכוחים? האם אמת מוחלטת קיימת? מהם היבטי האובייקטיביות והסובייקטיביות? האם כל הדעות שוות? האם דתות הן אמת מוחלטת? ...
עולם בלי מוות, טכנולוגיה, עתידנות, חיים לנצח, חיים נצחיים, לחיות בלי מוות, חיים אחרי המוות, ובלע המוות לנצח, ימות המשיח
עולם בלי מוות, טכנולוגיה, עתידנות, חיים לנצח, חיים נצחיים, לחיות בלי מוות, חיים אחרי המוות, ובלע המוות לנצח, ימות המשיח
... על ההשלכות העמוקות שיהיו למציאות כזו על כל תחומי החיים האנושיים, במיוחד בתחום הפסיכולוגי, הדתי והתרבותי. מה המשמעות הפסיכולוגית של חיים נצחיים? אליעד מסביר שלמציאות ... הזו לא קיימת, אנשים יהיו חייבים למצוא משמעות אחרת לקיומם. איך ישפיעו חיים ללא מוות על דתות ותרבויות? אליעד כהן מפרט לעומק את ההשפעות התרבותיות והדתיות של חיים ללא מוות. הוא מציין שאחד הכלים המרכזיים שבהם משתמשות דתות רבות הוא הפחדה מפני המוות. לדוגמה, האמונה בגן עדן ובגיהינום מבוססת על ... אינו קיים, לא ניתן יהיה להפחיד אנשים או לאיים עליהם בעונש נצחי לאחר המוות. בכך, כוחן של הדתות ייחלש מאוד, ואולי הן אף יאבדו לחלוטין את המשמעות שלהן בחיי האנשים. ...
עבודת אלילים - האם הדומם מודע לעצמו? מהי האמת שיש בעבודת אלילים?
... אלילים - האם הדומם מודע לעצמו? מהי האמת שיש בעבודת אלילים? דתות. אלוהים. פגניות. פאגניזם. פוליתאיזם. פוליתאיסטים. אנימיזם. ...
בודהיזם / הינדואיזם - איך להגיע להארה? איך להיות בודהה? איך להשתחרר מהסבל?
... בודהיזם טיבטי (דרך היהלום. הארה מלאה). זן בודהיזם. מאיה (אשליה). הדרך המתומנת האצילה. הודו. דתות דהרמיות. פילוסופיה סינית. במאמר זה נעסוק בנקודת האמת שיש בבודהיזם כמו שיש ...
האם על אלוהים לא חלים חוקי הלוגיקה? ומה המשמעות של זה?
... האדם מאמין מספקות לו נקודת אחיזה בחיים. האדם בונה על סמך אמונות הכזב שלו הרים שלמים כגון דתות שונות וכיוב, שמספקות לו תכלית ...
אליעד כהן - מהו חידוש השכל של האחדות על ידי אליעד כהן?
אליעד כהן - מהו חידוש השכל של האחדות על ידי אליעד כהן?
... להגיע לאחדות היא על ידי שאילת שאלות רבות ומפורטות. בשונה מגישות דתיות או רוחניות אחרות, שלעיתים אוסרות על שאלות ... שהמציאות היא אחדות מלאה. מה הקשר בין פחד משאלות לחיבור לאחדות? דתות ותפיסות מסוימות טוענות שיש שאלות שאסור לשאול, או שהן ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על דתות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: דתות, איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם אכזבות? דיכאון? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: דתות, איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם גירושין? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להאמין בעצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך למצוא זוגיות? איך לשנות תכונות אופי? איך להעריך את עצמך? איך לשתול מחשבות? איך לפרש חלומות? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך להצליח בזוגיות? איך לקבל החלטות? איך לשפר את הזיכרון? איך לנהל את הזמן? איך ליצור אהבה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך להעביר ביקורת בונה? איך לא להישחק בעבודה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם לדומם יש תודעה? למה יש רע וסבל בעולם? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם הכל אפשרי? למה העולם קיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? מי ברא את אלוהים? האם אפשר לדעת הכל? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש בחירה חופשית? האם יש אמת מוחלטת? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה לא להתאבד? האם יש או אין אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? אולי אנחנו במטריקס? למה יש רע בעולם? איך נוצר העולם? איך להיות הכי חכם בעולם? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? האם יש משמעות לחיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן קריירה, מאמן למציאת עבודה, קואצינג מומלץ בתחום דתות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1641 שניות - עכשיו 08_07_2025 השעה 18:31:57 - wesi4