... המצביעים על סכנה קרבה) וגירויים פנימיים או פעילויות שגרתיות. מערכת העצבים הסימפתטית פעילה בעיקר בעיתות חירום, לחץ ואיום פתאומי. היא אחראית להפעלת תגובה במצב של לחץ או בעיתות חירום אל מול איום פתאומי וקיומי. כמו כן מערכת עצבים זו אחראית להפעיל את תגובת הילחם - או - ברח המנתבת מחדש את מערכות הגוף לטובת ריכוז המשאבים אך ורק במערכות ואיברים החיוניים על ... המציין תבנית של שינויים גופניים, כחלק ממנגנון הישרדותי, אשר מכין את בן - האדם או את בעל - החיים להתמודד פיזית עם איום או סכנה מיידית. הכלי המרכזי שמפעילה המערכת זו היא מערכת האדרנל שדרך שחרור הורמונים שונים מביא לפרץ של שינויים קיצוניים בגוף: שינויים בזרימת הדם לטובת שרירי ... האוטונומית לאזן בין התפקודים להם אחראים מערכות המשנה - הסימפטתית והפאראסימפתטית. הרוגע אותו חווה המטופל מנטרל את האיומים החיצוניים ומאפשר למערכת האחראית על השגרה והשיקום לפעול בתאום מלא. מצב רוגע זה יתאפשר כאשר יוצרו התנאים לכך ומערכות הגוף ישקמו את עצמם בתנאים אופטמאלים. ... לפסיכולוג החושף את הצמתים הכואבים, מציף אותם אל פני השטח ולאט לאט מפורר אותם עד אשר המטופל חש שהצמתים הללו אינם מאיימים עליו יותר. אותם צמתים, במודל המרידיאנים על פי הרפואה הסינית, נקראים צובו או שערים הפזורים על המרידיאנים, דרכם אנו נכנסים ומפוררים את החסימה. מעגל הטיפול, אם ...

... כלל קיימת הרמוניה בין שני דחפים אלה, אך לעיתים עלולים להיות קונפליקטים ביניהם. יש אנשים שמוכנים למות כדי לשמור על זהותם, כבודם, מעמדם, עצמיותם או הסביבה החברתית אליה הם שייכים, ומאידך תחת איום של מוות הרבה אנשים היו מוכנים לוותר ...

... אחד הריקודים הנפוצים בנישואין בנוי משני צעדים הנקראים התקפה - נסיגה. צד אחד רוצה לקבל ביטויי אהבה ומבקש זאת בדרך הלא - נכונה, הצד השני מרגיש מאוים ונסוג מאת אמונה ברוורמן ישנם מכשולים רבים בדרך לאושר בחיי הנישואין, אפילו לאלה מאתנו המבינים את הצורך בהשקעת מאמץ (רב). ... ניתן לקרוא גם משחק ההתקפה - נסיגה. (לרוב) הנשים רוצות אהבה וחיזוקים, אך אינן יודעות לבטא רצון זה בדרך חיובית. כתוצאה מכך, (לרוב) הגברים מרגישים מאוימים ונסוגים, הנשים לוחצות חזק יותר, הגברים נסוגים רחוק יותר, הנשים מרגישות פגועות ומתקיפות, הגברים ממשיכים להתרחק - ...

... כוח לעתים. התנהגות ההורים מתבטאת מצד אחד ברחמים על הילד ועל מה שהוא צריך לעבור, ומהצד השני באיומים המעוררים בילד חרדות. דרך ההתייחסות של ההורים לאיסור המזון נובעת בראש ובראשונה מהאופן שבו הם קיבלו את גילוי המחלה. יש להניח כי הורה שהצליח בעזרת אינפורמציה, ... מהר לשינויים ולומדים מאיתנו איך להתמודד עם מצבים מסוימים. כאשר הורים משדרים את המסר שזה לא איום ונורא ושהוא אינו ראוי לרחמים, הילד משלים עם המגבלה ומתרגל בקלות רבה יותר לכללים הנדרשים ממנו. דר ריקי לנגברג - N.D, נטורופתית טיפים המלצות ומתכונים באתר: ...

... אך מעט. כישלונות אימהיים יוצרים תגובה שאיננה מעוררת תסכול אלא איום בהכחדה. זו החרדה הפרימיטיבית הראשונית המכילה בתוכה את ... מכונן בתינוק את הרצון להמשיך להיות כישלונות אימהיים נתפסים כאיום על הקיום העצמי. התינוק אינו מכיר כישלונות אלא רק איום. במאמר אחר בודק ויניקוט את היכולת להיות לבד. הוא דוחה ...

... אנשים אלו עשויים להימנע מאירועים חברתיים, מלימודים, מפיתוח קריירה ותחביבים ואף מהקמת משפחה. עבורם, כל מצב שנתפס כמאיים, גורם לשיתוק והם מאבדים את המסוגלות לפעול ולתפקד. לעומת כל אלה יש את אלה עם הביטחון העצמי המופרז המתהלכים בעולמנו בתחושה של אני ואפסי עוד. מבחינתם, אף אחד לא מספיק חשוב ...

... ההתקף מגיע לשיאו בתוך כ - 10 דקות ונמשך לא יותר מכמה שעות, אך לעתים נדרש זמן רב יותר להתאוששות מלאה. אנשים שעברו התקף חרדה מתארים אותו כחוויה מאיימת, מאד לא נעימה. התקף עלול לפרוץ בכל גיל, אולם שכיח יותר בתחילת הבגרות. שכיחות התקפים גבוהה יותר בקרב נשים ואצל אנשים עם רמת משכל גבוהה מהממוצע. תוכן עניינים: 1 גורמים ... או קיפאון. כשאנו מזהים סכנת חיים מערכת זו מפרישה הורמונים שונים, כשהמרכזי בהם הוא אדרנלין, שתפקידם להעביר את הגוף לדריכות מרבית שתאפשר להתמודד מול האיום בצורה הטובה ביותר הפעלת המערכת הסימפתטית גורמת למגוון סימפטומים פיזיים, כגון רעידות, דופק מואץ, הזעה, כאבים בחזה, תחושת מחנק, נשימה מואצת, סחרחורת, נימול בגפיים, גלי חום וניתוק מהעצמי או מהמציאות. לסימפטומים אלו יש פונקציה בהכנת הגוף להתמודד עם איום, למשל הזעה נועדה להפוך את הגוף לחלקלק כך שיהיה קשה לתפוס את האדם, ולקרר את הגוף אם יידרש ממנו מאמץ. רעידות בזרועות או ברגליים נוצרות כתוצאה מהזרמת דם רב לשרירים, כך שיהיו דרוכים ויוכלו לפעול ביתר יעילות. בהתקף חרדה המערכת הסימפתטית מופעלת ללא איום נראה לעין ואין פגיעה גופנית שמסבירה סימפטומים קשים אלו. אנשים החווים התקף חרדה מפרשים את הסימפטומים כסימן שהם נמצאים בסכנת מוות. עומדים להתעלף, עוברים התקף לב, משתגעים וכן ... הקטסטרופאליות של האדם לסימפטומים על ידי מעקב סדיר אחר מחשבותיו, אתגורן ובחינת אמיתות הניבויים שלו. החלק ההתנהגותי של הטיפול מורכב מחשיפה לגירויים המאיימים ומניעת תגובה התנהגותית של בהלה. מניעת תגובה. מניעת התנהגויות שהאדם עושה מתוך מחשבה שהן עוזרות לו להתמודד, אולם בפועל מגבירות את עוצמת ההתקף ואת הסיכוי שיעבור התקפים ...

... הוא נבח עליהם והתמלא בחרדה כשראה 1,000 כלבים כועסים נובחים עליו. כשעזב את המקום, הוא חשב לעצמו: זה מקום איום ונורא! ולעולם לא אחזור לכאן שוב. אז מה המסקנה? כל הפנים בעולם הן מראות. איזה סוג של השתקפויות אתם רואים בפנים של האנשים שאתם פוגשים? העולם ...

... לרע. הרע הופך ליותר ויותר טוב, כי אנו מזהים שהוא החוויה האמיתית שלנו, זו שהכחשנו והדחקנו. המפלצות הפנימיות המאיימות על חיינו מרימות את ראשן כדי שנראה אותן ונכיר אותן, והן הופכות לקרובות יותר ומוכרות יותר. מישהו לרוץ איתו. הטוב הופך לרע, כי הוא מזוהה יותר ויותר כאשליה ...

... אפילו מבטיח לנו שנגיע ליעד תוך 35 דקות. איזה יופי, אה? ומה קורה אז? פתאום אנחנו רואים שלט: עבודות בכביש - סעו בדרכים חלופיות או שיש פקק איום וזאת למרות שה - GPS שלנו כל כך מתוחכם שהוא יודע לזהות ... לא? יתרה מכך, לפעמים הוא גם יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב בשבילנו. למה להתנגד לו? למה להתנגד לחיים? אולי בדרך שאנחנו חשבנו, מסתתר איום גדול ובדרך שהוא יוצר בפנינו, מסתתרת אהבת חיינו? קבל כל מה ...