... - 2 3. מבנה המחשבות, צורות מחשבה (Thought Formation) מחשבות אינן ייצוגים מילוליים בלבד - במחשבות נמצא גם ייצוגים ויזואליים, ייצוגיי
צלילים, ייצוגי ריחות, ייצוגי טעמים וייצוגי תחושות, אשר מקורם ... זה בלבד. III. תהליך התפיסה של שפה A. גירויים מהם הגירויים המשתתפים בתהליך פענוח והבנת שפה? 1. גירויים חושיים הגירויים החושיים הם: מראות,
צלילים, ריחות, טעמים, תחושות גוף. בקריאה נעשה פענוח לגירויים ... (1) ישנם האיברים האורגניים: העין, האוזן, האף, הלשון וחישניי המישוש בעור. (2) ישנם אובייקטים ויזואליים בעלי צורות וצבעים שונים, ישנם
צלילים בעלי טונים ועוצמות שונות, ישנם ריחות בעלי עוצמות וגוונים ... יכולים להיות חלק מגוף האדם הקולט או שאר העולם. (3) מגע (contact) בין העין ואובייקט ויזואלי (צבע וצורה), מגע בין האוזן ואובייקט שמיעתי
(צליל - טון ועוצמה), מגע בין חישניי הקליטה באף וריחות, מגע בין חיישני ... תפיסה היא הקלט החושי (5 החושים) בתוספת הקלט המנטלי (ומכאן ההתייחסות ל - 6 חושים) בזמן המגע עם האובייקטים המתאימים להם (מראות,
צלילים... מחשבות). החוש המנטלי בהתאמה לשאר החושים קולט מחשבות - ... יכול להיות אובייקטים חושיים שונים, בדרך כלל יש התייחסות למחשבות מילוליות אך יש גם מחשבות ויזואליות (לחשוב לדמיין איך נראה עץ) או מחשבות
צלילים (לדמיין מנגינה) וכך בהתאמה לשאר החושים. צורות מחשבה יהיו ... מבין דיבור. מקור הדיבור יכול להיות אדם אחר, או אמצעי דיגיטלי כגון, רדיו, קול מוקלט, טלויזיה, טלפון או כל אמצעי אחר ואליהם נתייחס כמקור
הצליל. דרישות לשמיעה: 1. יכולת שמיעה. 2. גירוי במרחב השמיעה. 3. מגע - האוזן קולטת
צליל. במרחב השמיעה ישנם
צלילים רבים ושונים, כיצד מבדיל השומע בין
צליל שהוא דיבור לבין
צליל שאינו חלק מדיבור? אורגניזם השמיעה קולט
צלילים ממרחב השמיעה, לאורגניזם זה מגבלות אקוסטיות שונות כדוגמת הפונקציה של עוצמת הקול ומרחק ממקור הקול ומגבלות פיזיולוגיות אחרות. השומע מבחין ומבדיל בשפה מתוך מגוון
הצלילים הנקלטים, יש כאן תהליך של פענוח השפה המדוברת מתוך כמות עצומה של גירויים קוליים. בדרך כלל האדם משתמש בקולו כדי לדבר, כלומר השימוש העיקרי בקול אנושי הוא ליצירת שפה מילולית -
צלילים בעלי משמעות (לעומת מוזיקה או רעשים). גוון קול אדם מובחן ... - > (הרגשה). נאמר שהתודעה עירה לאובייקטים שונים בהתאם לגירוי שהם יוצרים. נבדיל בין המצב שבו יש עירות (Attention) למרחב השמיעה (לקלט
צלילי), לבין המצב שבו יש עירות למרחבים ולקלטים האחרים. כלומר, כאשר ... אובייקט חדש, אחר. ב תגובות והבחנות שפה מדוברת נתאר תגובות ראשוניות אפשריות לשפה מדוברת (לפני תהליך הפענוח): = ההבחנה או ההכרה זוהי שפה אלו
צלילים מובנים (בעלי משמעות). = ההבחנה זוהי מילה פונמות אלו הן מילה = ההבחנה זהו צירוף מילים צירוף מילים זה הוא משפט הבחנות שונות יעלו במקרים שונים, השומע עלול להבחין בקול דיבור (לזהות את
הצליל כבעל משמעות) בכל מיני שלבים באם כתפיסה של פונמה אחת או צירוף ... גרפים המייצגים פונמות כגון הכתב הלטיני, העברי, הסלבי ואחרים. לעומת זאת, ישנו הכתב הסיני בו כל סימן מייצג משמעות - דבר מה במציאות (מראה,
צליל, ריח וכו) או קונספט. כך שייצוג האותיות הסיניות היא מערכת ... ההבחנה קודם לכן) מתחיל ניסיון פענוח, חלוקה ליחידות מילוליות בעלות משמעות. כלומר העיבוד אינו לינארי, הפענוח מתבצע על רצף פונמות על גוש של
צלילים ולא בדרך של פענוח מילה אחרי מילה אלא ניסיון לפענח משהו בעל ... הפנימי. לכן אין אפשרות לתאר או לנתח את תהליך פענוח השפה באופן מודולרי, ההתנהגות של הפענוח היא של לתפוס מה שאפשר ולא ניתוח אנליטי של
הצלילים. להבדיל, כאשר מתכנתים מחשב לפענח קול אדם, הדרך היחידה היא ניתוח דיגיטלי של
צלילים, חלוקה לפונמות, מילים, משפטים וכו אך האדם אינו מחשב, הוא מנסה ...