... Formation) מחשבות אינן ייצוגים מילוליים בלבד - במחשבות נמצא גם ייצוגים ויזואליים, ייצוגיי
צלילים, ייצוגי ריחות, ייצוגי טעמים וייצוגי תחושות, אשר מקורם בגירויים חושיים. וכמו כן ישנם הרצונות, הכוונות, המובילים לידי פעולה. אם כך, השפה המילולית מהווה חלק ... מהם הגירויים המשתתפים בתהליך פענוח והבנת שפה? 1. גירויים חושיים הגירויים החושיים הם: מראות,
צלילים , ריחות, טעמים, תחושות גוף. בקריאה נעשה פענוח לגירויים הויזואלים, אנו נכנה את הגירויים הויזואליים בטווח התפיסה בשם השדה הויזואלי. בשמיעה, בהתאמה, נכנה את ... האף, הלשון וחישניי המישוש בעור. (2) ישנם אובייקטים ויזואליים בעלי צורות וצבעים שונים, ישנם
צלילים בעלי טונים ועוצמות שונות, ישנם ריחות בעלי עוצמות וגוונים (ארומות) שונים, ישנם טעמים שונים בעלי עוצמות שונות, ישנם תחושות בחלקי גוף שונים ובעוצמות שונות. ... בתוספת הקלט המנטלי (ומכאן ההתייחסות ל - 6 חושים) בזמן המגע עם האובייקטים המתאימים להם (מראות,
צלילים... מחשבות). החוש המנטלי בהתאמה לשאר החושים קולט מחשבות - מילוליות או לא מילוליות (כפי שתואר קודם לכן). רגשות הן תגובות העולות ביחס לגירויים והן: רגש נעים ... יש התייחסות למחשבות מילוליות אך יש גם מחשבות ויזואליות (לחשוב לדמיין איך נראה עץ) או מחשבות
צלילים (לדמיין מנגינה) וכך בהתאמה לשאר החושים. צורות מחשבה יהיו חיבה, כעס, שנאה, פחד וכדומה. ישנה חשיבה מילולית המורכבת מחשיבה ראשונית וחשיבה בוחנת. חשיבה ... אחר, או אמצעי דיגיטלי כגון, רדיו, קול מוקלט, טלויזיה, טלפון או כל אמצעי אחר ואליהם נתייחס כמקור
הצליל. דרישות לשמיעה: 1. יכולת שמיעה. 2. גירוי במרחב השמיעה. 3. מגע - האוזן קולטת
צליל. במרחב השמיעה ישנם
צלילים רבים ושונים, כיצד מבדיל השומע בין
צליל שהוא דיבור לבין
צליל שאינו חלק מדיבור? אורגניזם השמיעה קולט
צלילים ממרחב השמיעה, לאורגניזם זה מגבלות אקוסטיות שונות כדוגמת הפונקציה של עוצמת הקול ומרחק ממקור הקול ומגבלות פיזיולוגיות אחרות. השומע מבחין ומבדיל בשפה מתוך מגוון
הצלילים הנקלטים, יש כאן תהליך של פענוח השפה המדוברת מתוך כמות עצומה של גירויים קוליים. בדרך כלל האדם משתמש בקולו כדי לדבר, כלומר השימוש העיקרי בקול אנושי הוא ליצירת שפה מילולית -
צלילים בעלי משמעות (לעומת מוזיקה או רעשים). גוון קול אדם מובחן ומובדל כבר מזמן הלידה - יש אליו התייחסות מיוחדת. כדוגמת התינוק אשר שומע ורואה כיצד הסובבים אותו ... נתאר תגובות ראשוניות אפשריות לשפה מדוברת (לפני תהליך הפענוח): = ההבחנה או ההכרה זוהי שפה אלו
צלילים מובנים (בעלי משמעות). = ההבחנה זוהי מילה פונמות אלו הן מילה = ההבחנה זהו צירוף מילים צירוף מילים זה הוא משפט הבחנות שונות יעלו במקרים שונים, השומע עלול להבחין בקול דיבור (לזהות את
הצליל כבעל משמעות) בכל מיני שלבים באם כתפיסה של פונמה אחת או צירוף פונמות, ובאם כתפיסה של צירוף מילים או משפט שלם. ברגע שהתודעה תזהה את אובייקט קול הדיבור כבעל ... העברי, הסלבי ואחרים. לעומת זאת, ישנו הכתב הסיני בו כל סימן מייצג משמעות - דבר מה במציאות (מראה,
צליל, ריח וכו) או קונספט. כך שייצוג האותיות הסיניות היא מערכת המייצגת משמעויות בדומה למערכת הדיבור. עדיין, אין זה סותר שיהיה גם ייצוג פונמי לכל אחת מהסימניות, ... ליחידות מילוליות בעלות משמעות. כלומר העיבוד אינו לינארי, הפענוח מתבצע על רצף פונמות על גוש של
צלילים ולא בדרך של פענוח מילה אחרי מילה אלא ניסיון לפענח משהו בעל משמעות (לגבי הקולט). הפענוח משתנה בהתאם להתניות שונות היוצרות יחד את הקונטקסט הפנימי. לכן אין ... תהליך פענוח השפה באופן מודולרי, ההתנהגות של הפענוח היא של לתפוס מה שאפשר ולא ניתוח אנליטי של
הצלילים. להבדיל, כאשר מתכנתים מחשב לפענח קול אדם, הדרך היחידה היא ניתוח דיגיטלי של
צלילים, חלוקה לפונמות, מילים, משפטים וכו אך האדם אינו מחשב, הוא מנסה למצוא ולפענח את המשמעויות ולכן התהליך כאן שונה לחלוטין. אם כך, כאשר בפענוח מורכבים שני ...