כיצד יתכן שאדם ידע מה טוב לו ובכל זאת יעשה הפוך? למידה. כיצד יכול להיות שאדם ימשיך לטעות גם אחרי שהוא למד מה ...

... בניגוד לסוקרטס, ששם דגש על שאלות והסקת מסקנות כחלק מתהליך חינוכי, אריסטו גרס שתפקידו העיקרי של המורה הוא להעביר ידע. על כן, תמך אריסטו בלימוד שיטתי של חומר, באמצעות חזרה על עובדות. בדומה לאפלטון, אריסטו שם דגש על שילוב ... בעקבות מסקנה זו, הביע לוק תמיכה בחינוך לחשיבה רציונלית כבר מגיל צעיר. לוק טען שהטמעת מנהגים חשובה יותר מהקניית ידע. נושא נוסף שהדגיש לוק הוא השפעתן המכרעת של חוויות ילדות על תפיסת המבוגרים. על פיו, חוויות ילדות, בעיקר בגיל ... אני - לז, כהגדרתו של מרטין בובר). מדע ומתמטיקה חשובים פחות מהתחומים ההומניים, כי האקזיסטנציאליזם ייחס חשיבות רבה יותר לידע סובייקטיבי מאשר לידע אובייקטיבי. פרגמטיזם: גון דיואי, פילוסוף אמריקאי שהשפיע רבות על החינוך באמריקה ובכלל. הפרגמטיזם הוא זרם פילוסופי שקם בסוף המאה ... פי תכליות מעשיות, ולא על פי קריטריונים חיצוניים או פנימיים. מייסד הזרם, צארלס פרס, העלה כמה רעיונות חדשניים על ידע והעברת ידע, אולם עיקר התפיסה החינוכית של הפרגמטיזם מבוססת על משנתו של גון דיואי. כתביו של גון דיואי הציגו רעיונות חדשניים ... דיואי עצמו ניסתה לשלב ולאזן בין השניים. דיואי ניסה לשלב גם בין הגישה המסורתית, על פיה המורה צריך להעביר ידע לתלמיד, לבין הגישה על פיה התלמיד מתפתח בעצמו. דיואי הדגיש את חשיבות הלמידה דרך עשייה, מה שהוביל אותו לפיתוח ... מסקנות רבות על מהות החינוך. היידגר טען שמטרת החינוך הגבוה היא לבחון את הנחות היסוד שעליהן בנוי המחקר בתחומי הידע השונים. פוסט מודרניזם: הפוסטמודרניזם, כזרם פילוסופי, מתבטא בדחיית רעיונות מודרניים כמו קידמה, אידאולוגיה, ואמת מוחלטת. תפיסת עולם זו, שהפכה ... אותם לשאול שאלות רבות על מהות החינוך בעולם ללא אמת מוחלטת או ערכים. הפילוסוף הצרפתי זאן פרנסואה ליוטר טען שהידע האנושי בנוי מנרטיבים אנושיים רבים, ולא מעובדות אבסלוטיות. על פיו, במאה העשרים קרס נרטיב העל של החברה המערבית, והתפרק ... פוקו (פוקו לא הגדיר את עצמו כפוסט מודרניסט, אך הוא מתוייג לרוב ככזה) הציג משנה חדשנית על הקשר בין ידע לכוח חברתי. על פיו, אנשים הרוצים שליטה וכוח מציגים את עצמם כבעלי ידע על מנת לצבור אותה. ניתן ליישם גישה זו גם על תחום הפילוסופיה של החינוך, בהקשר של יחסי מורה - ... הוא ליצור בסיס רחב משותף לכל החברה, שיכלול את הנושאים המהותיים ביותר. מטרת החינוך על פי המהותנים, היא להקנות ידע הכרחי וערכים בסיסיים משותפים. במובנים רבים, החינוך המהותני דומה מאוד לחינוך המקובל במאה ה - 19 ובמידה רבה גם בעידן המודרני. במרבית בתי הספר בעולם המערבי אכן שמים דגש על הקניית בסיס ידע רחב וערכים משותפים לתלמידים. למורה תפקיד חשוב מאוד בחינוך המהותני, והוא מהווה דמות סמכותית ומרכזית בסביבה החינוכית. תפקידו להעביר ידע, ולהשליט סדר ומשמעת בכיתה, מכיוון שהלמידה בסביבה לא מאורגנת קשה יותר. זרם משיק לחינוך המהותני הוא החינוך הפרניאליסטי, שמבוסס ...

... שאני יודע דבר מה, למה להוכיח? כדי להסביר דבר מה? למה? זה דבר מוערך. למה זה דבר מוערך? כי ידע = כוח. למה ידע = כוח? כי הוא עוזר לי להבין את המציאות? למה להבין את המציאות? כדי להבין את המציאות. ואולי לא ... להבין את המציאות? יכול להיות גם. אז למה לנסות בכל זאת להבין? כדי לדעת. למה לדעת? כי אני אוהב ידע. למה אני אוהב ידע? כי זה דבר שעוזר. מי אומר שידע זה דבר שעוזר? אולי ידע לא עוזר? עובדה, ידע זה יתרון. למה ידע זה יתרון? אולי זה חיסרון? מי אומר שיתרון זה יתרון וחיסרון זה חיסרון? אולי היתרון הוא חיסרון? ואולי החיסרון ... כן. והאם החיסרון מהווה חיסרון? גם כן. נמצא שהכל נכון באותה מידה. השאלה מה עדיף על מה? האם חוסר ידע ובערות? או האם ידע בנושאים שונים? אם טיפש שבודק את הטפשות יכול להיות חכם. וחכם לעומת זאת אם יילמד יבין כמה הוא טיפש. ...

... ושבו בכתפיים שמוטות ופנים עגומות. אין סיכוי, מלמלו באזני מי שהתעניין, אין שום סיכוי, חבל על הזמן... כולם כבר ידעו היכן נעוצה הבעיה - לשערים לא היה מפתח. הייתה רק דרך אחת שבאמצעותה ניתן היה לפתוח את השערים, אבל ... אינני מאושר באמת? אדם נטל את צרורו ויצא לדרך. הדרך הייתה רגילה למראה ואדם הלך אחוז שרעפים. הוא לא ידע מה מצפה לו, כיצד ואם בכלל יוכל לעבור דרך השערים. שלושה ימים היו לו כדי להרהר בדבר, ובסופם הוא ... שעות ספורות, נטל את תרמילו ושירך רגליו בלאות חזרה אל הממלכה. אנשים יביטו בו עת יחזור כך, מובס. הוא ידע, אך לא היה אכפת לו. מה זה משנה מה יחשבו עלי אנשי הממלכה אם אני בעצמי אינני יודע מה ... מאד. לאט לאט החלה ההכרה להבשיל בו עוד ועוד, לבסוף נטל את תרמילו ופתח בריצה חסרת מעצורים שמעולם לא ידע כמותה. ליבו נשא את רגליו בשעטה אדירה עד שנעצר באחת. הוא ניצב שם בפני השערים, אפילו לא חיכה שישאלו ... עצמית. הוא לא רצה שהמעבר הזה יסתיים. הוא גם לא היה מסוקרן לגבי מה שנמצא מעבר לשערים, כי לפתע ידע אדם, שמעבר להם נמצאת אותה ממלכה ממנה בא, אותה המשפחה, אותם חברים, אותן תכונות וכישורים. הוא לא פחד מזה כי אפפה אותו הילה חדשה, שונה, שצבעה את הממלכה בצבעים חדשים. הוא ידע כיצד לנהוג, לשם מה ניתן לו הכל, מדוע נשלח. הוא ידע מה מקום כל אדם וכל דבר בעולמו. הוא ידע מי הוא בעצמו והיה מאושר. אדם ימשיך לפסוע באותה הממלכה, באותם הצעדים, אבל מעתה הוא יהיה הוא עצמו. הוא לא יפחד להיות עם עצמו גם בשעה שיהיה עם אחרים. כי הוא הרגיש וידע כי אין עולם יפה יותר מהעולם שמצא בתוכו, והכל עלול להילקח ממנו, חוץ מאלוקיו שבקרבו. הוא ידע במה להשקיע. הוא ידע שזה כל האדם. קבלתי מאמר מדהים זה במייל.

... לשפר את יכולות הראיה של השכל? כשאנו נתקלים בבעיה כל שהיא, השכל שלנו מציע לנו מה לעשות על סמך המידע שכבר קיים אצלנו, השכל שלנו מוגבל ויכול להסיק מסקנות והחלטות שמבוססות רק על המידע שקיים בידיו. מנהל טוב הוא לא בהכרח זה שיודע יותר מהקולגה שלו אלא זה שיודע להתנהל טוב יותר כאשר הוא אינו יודע משהו, מנהל טוב יודע לנהל טוב יותר את חוסר הידע שלו. אך כיצד נוכל לקבל החלטות גם במקומות שאין לנו ידע בהם, כיצד נצליח לגרום לשכל שלנו לדעת להסיק מסקנות נכונות גם כשחסר לו ידע, כיצד נצליח לכפר על חוסר ידע שקיים אצלנו? התשובה לכך היא כי על ידי הבנה ניתן לכפר על מידע. זא הבנה טובה יותר של המידע שקיים ברשותנו פעמים רבות טוב יותר מאשר קבלת מידע נוסף. רוב ככל הדברים בחיים מתנהגים בצורה זהה ועל פי דפוסי התנהגות זהים. החוכמה היא לגלות ולהבין את דפוס ההתנהגות שעל פיו הדברים קורים כפי שהם קורים ועל ידי זה לא נצטרך ידע נוסף ברמת כל מקרה בודד, כי אם אנו יודעים את דפוס ההתנהגות האמיתי שגורם לדבר לקרות, ממילא קיים בידינו הידע כיצד הדברים קורים בכל מקרה דומה למרות שלא נחשפנו לאותו המקרה בצורה ישירה. זא על ידי הבנה אמיתית לעומק ... מנגנון של מוצר בצורה מלאה, על ידי זה נוכל טוב יותר לדעת כיצד לפעול בכל מצב שבו אין לנו ידע על רכיב בודד כל שהוא במוצר השלם. הדוגמה הפשוטה ביותר היא ילד שלומד את לוח הכפל. רוב ככל הילדים ... התוצאה היא כזו או אחרת. ילדים כאלו יודעים לבצע פעולות של כפל רק עד 100, כי לא קיים בידם ידע נוסף של מה התוצאות של כפולות שהתוצאה שלהן היא מעל מאה. אך בהמשך הדרך, הילדים לומדים ומבינים את חוקי ... עד אין סוף בלי להסתבך בכלל. נמצא אם כן שאותם ילדים כאשר לוח הכפל היה קיים אצלם רק ברמת מידע ללא הבנה של מה שעומד מאחוריו, אותם ילדים לא היו יכולים לענות על שום שאלה שהם לא למדו את התשובה שלה בצורה מפורשת, כי המידע הזה הרי לא קיים אצלם. אבל ברגע שילד לומד את חוקי המתמטיקה ואתה הבסיס העמוק שלה יותר ויותר, כך ... להתמודד עם דברים רבים יותר גם כאלו שהוא לא למד אותם מעולם. נמצא אם כן שהבנה אמיתית לעומק של הידע פותרת את האדם מהצורך לקבל מידע נוסף, כי הוא מבין את השורש של המידע וממנו הוא יכול לגזור את התשובות לכל השאלות והמקרים שאותם ניתן לגזור מאותו המידע. אם ניקח רכיב אקראי ממוצר שלם כלשהו ולא נדע להסביר מדוע הוא פותח דווקא ככה ולא אחרת, אז בעצם ... לא באמת מבינים את כל השיקולים שעמדו מאחורי הפיתוח של אותו המוצר. זה שפיתח את המוצר ושאצלו קיים כל הידע שעל בסיסו פותח המוצר, הוא יודע למה כל רכיב הוא בצורה כזו או אחרת. רק למי שיש את הידע שלו של מפתח המוצר, רק הוא יכול לדעת למה כל רכיב נוצר בצורה מסוימת. אדם שמצליח להבין את הידע של הממציא ובצורה מושלמת, אדם כזה יוכל לדעת איזה חלק יהיה בכל מקום, גם אם הוא לא ראה את ... לדעת כיצד המוצר יראה בכל חלק גם אם הוא לא ראה את אותו החלק, כי יש לו את כל המידע שעל פיו נוצר המוצר בכללותו. נמצא שכנל על ידי הבנה לעומק ואמיתית של X רכיבים בודדים מהמוצר, ניתן בעצם להבין את מהות שאר הרכיבים מעצמם, דהיינו שהבנה עמוקה עדיפה על ידע (כי היא חסכה זמן רב של רכישת כל המידע). לכן כשמלמדים ילד מתמטיקה מבקשים ממנו להבין את הדרך ולא רק את התוצאה, כי על ידי שיבין את הדרך ... בלי שהוא ילמד את הפתרון הספציפי שמתאים לכל אחד מהם, כי הבנה אמיתית לעומק של נושא עדיפה על קבלת מידע נוסף באותו הנושא. בפועל, מידע נוסף על הנושא אמור להביא להבנה טובה יותר של המידע הקיים על אותו הנושא ולא רק לספק עליו מידע נוסף. מידע נוסף על נושא אמור לגרום להבנה טובה יותר של כל שאר האירועים באותו נושא, להבין למה הם כך או ... הילד שמתרגל עוד תרגיל במתמטיקה, זה כדי לגרום לו להבין את המנגנון של המתמטיקה טוב יותר ולא בשביל שהוא ידע כמה זה X כפול Y, אלא כדי שהמוח שלו אולי יבין טוב יותר את הלוגיקה שמאחורי התרגיל וכך הוא ... הביקורת החיובית תמקד את האדם באלטרנטיבה החיובית, אך השלילית תמקד אותו בבעיה ולא בפתרון. נמצא אם כן שלמרות שאותו הידע קיים אצל אותו הורה ומחנך כיצד לנהוג בחינוך ילדים עדיין הוא לא מיישם זאת גם במישורים אחרים בחייו. למה? כי הידע קיים אצלו רק ברמת ידע, ללא הבנה של מה עומד מאחורי הידע, למה הידע הוא כזה או אחר. מי שמבין את התפיסה שעומדת מאחורי העניין של להציג לילד תמיד אלטרנטיבה חיובית, מי שמבין ... הפשוטה ביותר? שגם בניהול עובדים צריך ליישם את הכללים האלו. נמצא אם כן שמי שמבין את הבסיס האמיתי של המידע, לא צריך ללמוד בצורה ספציפית כיצד לנהוג בכל מקרה, כי הוא ברגע שאתה מבין את הפרנציפ שעומד מאחורה ובבסיס ...

... כאשר הלא ידוע נותן לנו אפשרות להתקדם, כי אם הכל היה ידוע החיים היו פחות מעניינים. לכן אנשים מחפשים ידע כדי להבין יותר את הדברים, ובעצם מחפשים את ההנאה והכיף הגדולים ביותר שהם מדמיינים ואף פעם לא יודעים למה ... באותה מידה הם יגיעו למצב שבו הם יחיו סוף סוף את חייהם באושר באמת כפי שרצו תמיד. בזכות חוסר הידע בא הידע - חוסר הידע מביא איתו ידע כי אחרת לא הייתה סיבה לחפש ידע אם הכל היה ידוע, החיים היו מתחילים לשעמם. ולכן כאשר אדם מחפש את הדרך שלו למטרה ונהנה מהדרך אליה, וכל צעד למטרה הוא טוב באותה מידה בזכות חוסר הידע בדרך לידע, חייו גם מעניינים, מלאי ידע, ויש תמיד לאן להתקדם. וגם אם המטרה לא נמצאה אחרי 10,000 דרכים אז בדרך ה10,001 יש סיכוי שהיא מחכה ... מזיק לא הדרך ולא הפתרון) היא טובה באותה מידה, כולל כל דבר שיעשה בכל רגע נתון. קיים מאזן בין ידע לבין חוסר ידע, אדם בזכות חוסר ידע מתקדם לידע, וכן חוזר חלילה. (אם אדם לא מנסה אינו יודע, ולכן כל דבר טוב לניסוי) כך גם לא משעמם בחיים, ...

... מפסיקים ללמוד ולצמוח, לא רק שהתפוקה שלנו יורדת בצורה דרסטית, אלא אנחנו מתכלים במובן מסוים. מרצה למוטיבציה חושף בפנינו ידע חדש, ידע מעורר השראה, ידע שלא לימדו אותנו בבית הספר וגם לא באוניברסיטה. עובדה ידועה היא שברגע שהמוח שלנו נחשף לידע חדש, הוא לעולם לא יחזור למצבו המקורי, כלומר אנחנו נהיה במסלול של צמיחה והתפתחות. הידע הזה לא רק מעניק לנו השראה ומוטיבציה לפעול, אלא גם ביטחון ואמונה בעצמנו, בפוטנציאל שלנו וביכולות שלנו. אמנם מרצה ... מוטיבציה, אך מוטיבציה היא יותר האפקט או ההקשר של מה שהוא עושה. התוכן או התמצית של עבודתו היא בלהעביר ידע, ידע טרנספורמטיבי. הידע הזה הכרחי כי הוא גורם לנו להיות יותר ממה שאנחנו וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לפני שנעשה יותר ולפני שנשיג יותר - קודם כל אנחנו צריכים להיות יותר. הידע הזה מגביר את רמות ההבנה והמודעות שלנו, מה שמביא גם לאיכות חיים גבוהה יותר. הידע הזה יותר מכל ידע אחר הוא הכרחי ליצירת רמת ההצלחה שאנחנו רוצים ולהגברה מתמדת של אותה רמת הצלחה. אך הידע הזה כשלעצמו אינו מוביל להצלחה עד שהוא לא מיושם. מה שמביא אותי לסיבה השלישית בגללה נדרש מרצה למוטיבציה: הסיבה ... נשאבת מוטיבציה גבוהה לפעול ולעשות. הוא מצליח לגעת באנשים, לעורר בהם את גדולתם, להעצים ולהניע אותם לקום, לגדול ולעשות. הידע שהוא מעביר ובעיקר הדרך שבה הוא מעביר את אותו ידע גורמים למוח שלנו לגירוי ממריץ ולהפרשה של מה שנקרא מוליכים עצביים (סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין). התוצאה היא הגברה משמעותית של ...

... - לאפשר לעצמך להיות אתה קורה כאשר אדם עובר כל מיני אירועים קשים בחיים, כאשר לפני אירועים אלה, הוא ידע להעריך את עצמו במידה מסויימת. אבל לאחר אירועים אלה, הוא מרגיש שכישרונו לא הוערך באמת, והוא מצד עצמו מפחד ... יכולותיו היה לומד בהתלהבות, והיה עושה דברים בהתלהבות. אבל לאחר שחווה פחדים והיה חלש לעומת חברה דורסנית מבחינה חברתית, הידע הלך הצידה, ובמקומו הגיעו פחדים וחששות לאחר הדברים שקרו, פתאום הגיע זלזול בידע, כביכול הידע לא עזר ולא עמד לצד האדם. הידע מתחיל להיות מזולזל לאחר שהאדם גם נכנס לתרבות סגורה, לתרבות כובלת. גם לפני כן, האדם לא היה מחוסן מבחינת ... שהחברה הזו, אי אפשר לסמוך עליה בשום צורה, חברת אנשים שמנצלים את החלש, שמה שמעניין אותם הוא כוח ולא ידע. חברה וזאת לפני שחווה את המכה השנייה, שהוא גם נכנס לחברה סגורה שאינה מעוניינת לפתח את הכישורים של האדם, ... מה שקרה לאחר האירועים שהוא עבר בחברה הדורסנית, ולאחר מכן, האירועים הנוספים שהוא עבר בחברה הסגורה, גרמו לו לזלזל בידע. מהלך נוסף אשר התרחש הוא מהלך הפוך לקודם, וזאת כאשר היה בחברה הסגורה, במקום לנסות ללמוד מהידע הקיים של פעם, לפתע, הוא ניסה לשכוח את כל מה שלמד, הוא היה תקופה ארוכה שם, ושכח את כל ... פחד מלשמוע את הדעה הזו, פחד המלווה בחרדות. פחד שגורמים אנשים לא מוסמכים. כל הדבר הזה, גרם לו לזלזל בידע הקודם, ולנסות לפחות להשקיע בידע הקיים ואם רק כך היה, הייתי אומר, זה עוד מקרה טוב לעומת הדבר הבא. ולכאורה פה נשאלת השאלה, וכי לאותו אדם היה מה להתלונן? הוא קיבל ידע חדש, את הידע הקודם השכיחו ממנו עם פחדים, אז מה? לאנשים מסויימים זה יישמע סתמי, לאחרים: כבר לא טוב. השאלה הבאה היא, האם הדברים הללו המשיכו להיות כך? אולי התדרדרו? והאם הידע המדובר עזר לו בחיים? וכאן נכנס לתמונה אלמנט נוסף, האדם הזה רצה להתפתח פתאום באופן כזה שאנשים מאותה המסגרת ... עצמך. עדיף לך לעזוב. אני חושב זה קצת מאוחר. חבל שלא אמרו לו את זה קודם. הוא היה ממשיך בידע הקודם ולא היה צריך להיטלטל בין המסגרות. לאחר שעזב את המסגרת הסגורה, היה מיטלטל בין המסגרות ולא הראה את הידע השלו, והיה מזלזל בידע. היה כותב בצורה מקושקשת ולא מושקעת כמו בעבר. לא היה מחפש להתבטא בצורה מעניינת כמו בעבר. הוא בדמיונו עדיין ... בלימודים הנל, הם פשוט לא התאימו לו, אבל הוא לא פצה את פיו, כי לא האמין בעצמו. הוא חשב שהידע לא מועיל ולכן חי בהדחקה. הוא לא האמין לידע שידע יכול לעזור לו. אבל פתאום דווקא מהחושך הזה הגיעה פריצת הדרך. הוא גילה שלא גילו לו ידע מסויים בגלל שלא האמינו שהוא מסוגל, בגלל שהוא התנהג באופן כזה שידע כזה לא מתאים לו, הוא התנהג ועשה רושם כאחד שלא מתאים לו ללמוד ידע גבוה יותר ממה שקבעו לו ללמוד. הוא לא הסביר ולא ידע להסביר שהוא יודע יותר. כי הוא חשב שלידע הזה אין משמעות. ועדיין יכולים לשאול, מה? לא היה לא שכל להבין שהידע הזה עוזר? התשובה היא, שהוא חי עם סמכויות והם בתור סמכות הם מוקד השפעה גדול, והסמכויות הללו לא יכולות ... והאדם עצמו אם הוא לא מביע את עצמו וחי בתוך בועה והוא עצמו מחפש על מי לסמוך וחסר לו ידע אמיתי, ולכן הוא סומך על הסמכויות הללו בעיניים עצומות בלי להבין שאפשר אחרת. זהו סוג של קיבעון מחשבתי. אדם ... במחשבה. והוא מחפש דרך להתנתק מהפחדים הללו. וקשה לו. אבל לפתע, הוא מגלה עולם פנימי גדול יותר ורחב יותר, ושידע כן עוזר, ולכן הוא לומד ולאט לאט מצליח להיפטר מהפחדים, בהתחלה מהפחדים הקטנים, ואחכ מהפחדים היותר גדולים. וכך, לאט ...

... הכרה, וצמיחה ולמידה. שימו לב לאחרון מביניהם - צמיחה ולמידה. כשאני מדבר על למידה עקבית, אני מתכוון ללמידה של ידע טרנספורמטיבי, ידע שמעורר השראה, ידע שמניע לפעולה, ידע שמחולל מוטיבציה, ידע שמעצים אתכם, ידע שמסייע לכם להכיר את עצמכם טוב יותר ולהבין ממה אתם עשויים וכמה פוטנציאל יש לכם. אני נוהג ללמוד 3 ... כל כך מעריך אדם שאינו חכם יותר היום, משהיה אתמול (אברהם לינקולן) אך לא תמיד הלמידה שלי עוסקת בחשיפה לידע חדש, המון פעמים אני עוסק בשינון של ידע שאני כבר מכיר על מנת לרדת לעומקם של דברים ולהטמיע רבדים כמוסים ונסתרים יותר של למידה והתבוננות. אני מאוד ...

התפתחות אישית - מהי התפתחות אישית? בכל פעם שאני מדבר על אותו ידע פנומנאלי ששינה לי את החיים, אותו ידע שלא לימדו אותי בשום מקום, אותו ידע שהקדשתי שעות על גבי שעות במשך 6 השנים האחרונות כדי ללמוד לבד באופן עצמאי, אותו ידע שאחראי להצלחה שלי ושל כל אדם שאני מכיר, אותו ידע שכל כך חסר במערכת החינוך הפורמאלית. בכל פעם שאני מדבר על כך, אני מנסה לאסוף אותו ולהגדיר אותו תחת ביטוי אחד. לרוב, הביטוי הראשון שקופץ לי לראש כששואלים אותי על איזה ידע אני מדבר, הוא התפתחות אישית. ואז מגיעה השאלה הבאה: למה אתה מתכוון כשאתה אומר: התפתחות אישית? החלטתי לעשות קצת ... האדם בדרכו למימוש הפוטנציאל שלו, להיות יותר ממה שהוא, על מנת שיוכל לעשות יותר ולהשיג יותר. היא כוללת צבירת ידע והקניית הפסיכולוגיה של ההצלחה, הגברת המודעות והחיבור הרוחני של האדם, פיתוח יכולות ומיומנויות וכן פיתוח יכולתו של האדם לשלוט ...