בודהיזם - תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט - 2... או השומע. הקונטקסט אליו אנו מתייחסים הוא מצבו הפיזי - מנטלי של הקורא או השומע כמפענח שפה, בכלל זה הידע הקודם, הרצונות, זרם הגירויים החושיים, זרם החשיבה, המצב התודעתי, היחסים בין האדם לרעיונותיו ולדעותיו, ושאר ההתניות. תהליך פענוח השפה ... רגש עולה באם יש הכרה ועירות לו או לא. למרכיב הרגש יש השפעה רבה על הפעילות המנטלית, כדוגמת בניית הידע, אך אין לו השפעה על שפה מילולית במישור המכני, כיוון שהשפה במישור זה היא כלי ליצירת תקשורת בין אישית ... כתב או זוהי שפה שאני לא מכיר. כלומר תהליך הפענוח יפסק בשלב מסוים או ימשיך באופן שונה. אם כך, הידע מתנה את התהליך - בהתאם לידע של הקורא תעלה התגובה. תהליך זה הנו אוטומטי - הלימוד של השפה, התרגול והניסיון הרב שהצטבר יצרו מבנה ידע המתנה את תגובות האדם לשדה הויזואלי. באופן דומה נוכל לומר שמבנה הידע מתנה את תגובות האדם לשדה השמיעתי. 3. השפה כמערכת אוטונומית במשך הזמן האדם רוכש מיומנות מילולית - כמפענח וכדובר. ... אלו יוצרים אמביוולנטיות במילים. משמעויות נוספות למילים המייצגות אובייקטים בעולם. מכאן נגררות בעיות בתקשורת - בלבול, חוסר בהירות, אין ידע משותף ברור לשני דוברים. תוצרים אלו תלויים גם גורמים תרבותיים - חברתיים. 4. הרכבת משמעות א מילים בשפה נמצא ... יש רגש כלפי אובייקטים בעולם (משיכה, דחייה או שוויון נפש), באופן זה הוא מתייחס אל הסביבה. כמו כן ישנו הידע - הניסיון, הזיכרון, החוויה, מה שהוא מכיר. יש נטייה ברורה ליצור דימויים (images) של האובייקטים הנקלטים, הדימויים כוללות את ... או, ייצוג של קונספט הקשור בסוס ו/או יחס רגשי אליו, מכאן והלאה תיווצר שרשרת תגובות לייצוגים אלו בהתאם למבנה הידע, הדימויים וההתניות של האדם. במקרה אחר, אדם שני שלא ראה סוס בחייו, לא ראה, לא שמע ולא היה בקרבת ... לא יכיר כלל את המילה ולא תהיה תגובה של משמעות, או שיכיר את המילה כך שהתגובה תבוא על פי הידע החלקי שיש לו על סוס או הדימוי שלו של סוס. בין שני מקרים אלו נמצא מגוון של מקרים בהם יש לאנשים שונים ידע שונה לגבי אובייקטים בעולם (המיוצגים במילים) ואשר לגביהם נבנו דימויים שונים. התפיסה לגביהם יכולה להיות קונספטואלית בלבד, ללא כל ... משתנה מאדם לאדם. ישנם אנשים שלא הושפעו משפה באופן משמעותי ולכן היחסים שלהם עם השפה מועטים, כך שרוב מבנה הידע שלהם הוא ייצוגים חושיים ומנטליים (לא מילוליים). לעומתם, נמצא אנשים שחלק גדול ממבנה הידע שלהם מורכב מייצוגים מילוליים (מילים, קונספטים, דימויים), אנשים אלו הושפעו מגירויים שפתיים רבים ונותנים לכך חשיבות רבה. כאשר חלק גדול ממבנה הידע וההתניות הוא מילולי - קונספטואלי, האדם רואה את העולם דרך פריזמה של קונספטים ודימויים, ונוצר ניתוק מהעולם. IV. רב ... - המחשבה עץ (כמילה). כלומר יש תגובות מילוליות גם לתפיסות חושיות שאין להן קשר עם השפה כיוון שהאדם מותנה בידע לגבי העולם ובתפיסה של עץ נכבלה המחשבה המילולית עץ. כמו כן, לחילופין נוכל למצוא מחשבות כמו ענפים עלים פרחים ... סכמתי למה שקרה: תפיסה של אובייקט ויזואלי (צורה וצבע) זוהתה כמראה של נחש על פי זיכרון, אם לא היה הידע כיצד נראה נחש לא היה עולה זיהוי זה כלל. התגובה הבאה של הבהלה אף היא מותנה על פי זיכרון, הידע שנחש הוא חיה מסוכנת, כלומר עולה פחד מפני משהו, במקרה זה הפחד הוא מהכאב שיווצר אם הנחש ינשוך את ... בכל זמן זה התפיסה הויזואלית ממשיכה למרות שההתמקדות היא בחשיבה מנטלית. לפתע עולה ההבחנה זהו ענף מפותל (על פי ידע והתניות בדומה לזיהוי הראשון). כעת עולה השאלה: האם מה שנראה הוא ענף עץ מפותל או נחש? . האדם בודק אם ההבחנה שזהו ענף עץ נכונה על - ידי פעולה (בועט לעבר האובייקט). כאשר מתברר שזהו ענף כיוון שהידע מורה שבענף מפותל אין סכנה, הפחד נעלם והאיש מרגיש הקלה וממשיך בדרכו. מקרה זה מתאר טעות בזיהוי ויזואלי, בדומה ... אפשרויות - תנועה של האובייקט ומכאן נחש או אי - תנועה של האובייקט ומכאן ענף. כך האתגר נפתר, והתגובה לידע החדש עלתה בהתאם. בשדה הויזואלי או השמיעתי, יכולים לעלות בעיות דומות לגבי שפה מילולית ויזואלית או שמיעתית. פענוח לא ...