... טוב לרע, אתם כפופים לחוקיות כלשהי שקיימת ביקום. ממש כמו האבן. לפי החוקיות הזאת, העולם העתידי שלכם נברא. ומי שידע לחשב את החוקיות, ידע גם לחזות את גורלכם. הוא לא ידע את עתידכם וגם ה לא ידע את עתידכם, כי העתיד עוד לא נברא. הוא כן יכול אבל לחזות אותו. ואם תחליטו לשנות את מעשיכם, גם ...

... תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט - 3 2. רב משמעות מילולית ישנן משמעויות מילוליות ומשמעויות לא מילוליות, במבנה הידע משמעויות אלו קשורות זו בזו (inter-related). ישנה האינפורמציה הנמסרת, זו שהדובר מנסה להעביר לשומע. לדובר יש איזשהו מסר, חוויה ... רק בתדירות הרבה יותר נמוכה). יש שימוש בניתוח אנליטי - מבני של השפה כדי ליצור סדר תחבירי על פי ידע של מבנה השפה. אנו לא נעסוק ברב משמעות כתוצאה מבלבול של הדובר או הכותב עצמו, ונניח שהפלט - הדיבור ... האחת המסוימת או מבנה רחב יותר, לא מופרע כיוון שאין במילה זו שניות - היא ברורה, ואם יש את הידע וההתניות המתאימות לגביה היא תשוכלל בקונטקסט המצטבר כפי שתואר קודם לכן. הבעיה של רב המשמעות עולה במקרים האחרים - ... חיפוש לפתרון הוא זמן פסיכולוגי, זמן מנטלי, במרווח זמן זה נוצר הקונפליקט. הקונפליקט הוא תוצר (ויוצר) פרגמנטציה במחשבה, בקונטקסט, בידע. כיצד? המרווח לאחר קטיעת הרצף נותן לעירות לעבור לגירויים חושיים ומנטליים אחרים (מראות, צלילים... מחשבות), מסיח את התודעה מהקונטקסט ... האדם נרגע וממשיך בדרכו בשני השניות המילולית נפתרת ורצף הפענוח ממשיך. במקרה זה לא נוצרת פרגמנטציה בתהליך הפענוח או בידע, הרצף נשמר. ניקח תסריט שונה: האדם מרוב בהלה נשאר קפוא על מקומו ומביט בנחש. לאחר רגע כשהוא בוחן את ... בוצעו נתאר את תכנון הניסויים וההשערות לגבי התוצאות. A. אל תקרא את זה בניסוי זה נבדוק את השאלה האם ידע של שפה יוצר פענוח אוטומטי? האם כאשר אדם היודע לקרוא מביט בשפה כתובה מתחייב שיקרא אותה? האם אדם השומע ... יודע מתחייב שיבין את הנשמע מיידית? חלק 1 הניסוי יבדוק את הטענה לגבי תהליך הקריאה - התגובה לגירויי תלויה בידע של המפענח. נבדקים הנבדקים יהיו קוראי אנגלית ושאינם יודעים קריאה של שפה סינית או שפה גרמנית. תאור הניסוי נציג ... את המילה מכיר את משמעות המילה / מילים מבין את משמעות המשפט ההשערות (על פי המקרים): 1. הנבדק לא ידע שמדובר בשפה אלא יתייחס אל הסימן בשפה הסינית כאל סימן גרפי בלבד. 2. הנבדק יבחין שהסימניות הסיניות הן שפה ... הפענוח של המשמעות אוטומטי. אין אפשרות להביט בסימן בעל משמעות מבלי לפענח אותו. דיון ניסוי זה הציג את ההתניות שהידע יוצר. ההתניות האלו הן בלתי - תלויות ברצון. ברגע שהן חלק ממבנה הידע, האדם מתוכנת לפעול בדרך מסוימת. הדרך היחידה להימנע מהתניות של הידע הן להשתחרר מהידע. B. מילים בלי משמעות יש נטייה לחפש ולמצוא משמעות בכל דבר, אפילו על פי סימנים מועטים. יש מקרים רבים ...

... בכמה תחומים ומצמצם את ראיית עולמו. אך, אפשר לשנות את קיבעון התפיסה הזה. אפשר גם אחרת, האדם יכול להתפתח בידע בכל התחומים, כל תחום הוא מדע ועולם נרחב בפני עצמו, אוקיינוס הידע מלא בנושאים. אין נושא שאין עליו מדע שלם. גם בעניינים חברה ותקשורת יש מדע שלם. וכל הדברים הללו חשובים באותה מידה, כל סוג של ידע הוא חשוב בפני עצמו. וכל מידע של האדם מרחיב לו את הפרספקטיבה ואת האופקים שלו על החיים. וככל שהאדם לומד יותר את הדברים כך הוא ... של המציאות מכל הבחינות. ואין הכוונה רק להבנה בלבד, אלא האדם יודע לחוות את החיים בתור דבר מרתק ולא כידע כללי בלבד. ואדם יכול לרכוש חברים, יכול לרכוש השכלה לפי תחומי התעניינותו ולהיחשף לידע חדש מתחומים שונים שטרם הכיר. ההתפתחות טובה לא רק באופן אישי אלא באופן נרחב, היא גם תורמת לאדם אחר, ... הדבר עוזר לו בתחושת הסיפוק שיש לו מכך, ואף עוזרת לאחרים לנווט את עצמם טוב יותר. כאשר האדם רוכש ידע והבנה חדשה על החיים, הוא גודל עם ההבנה הזו וצומח מבחינת חוויית החיים. הדבר דומה לטלוויזיה שחור לבן ששיפרו ... להישאב לקונפליקטים מיותרים ומופנמות מיותרת וחסרת תועלת. שתי הדברים הנל הן ריאקציה לא טובה כפי שאמר לי אדם עם ידע נרחב, וכן, אפשר להוסיף על דבריו שעם עבודה על הדברים הללו האדם יפסיק להיות חסום בחייו ויביא את הפוטנציאל ...

... ומי מאיתנו הוציא תעודת בגרות, או עשה תואר ראשון לכלכלה, הוציא דוקטורט, או נעשה דיקן באוניברסיטה, לכולנו תארים שונים, ידע פורמאלי או איזה שהוא חותם לכישורנו הלימודיים. אך לאור המצב העכשווי כאשר אנו שומעים ומודעים כל יום יותר ויותר ... לב... כדי להוציא תעודת בגרות, משרד החינוך מלמד ומשקיע את המירב בילדנו, מגן חובה עד לסיום התיכון, משקיע המשרד ידע ומשאבים עמ להוציא את תעודת הבגרות. איזו השקעה? אך כשמדובר במהות באיך יראה הדור הבא שלנו כאדם וכהורה על זה אף אחד לא חשב... אנו כחברה לומדים הכל, נוגעים בכל המון מצבורי ידע עוברים בראשנו, אנו מתאהבים, מתרגשים, חולמים, מיסדים קשר ורוצים להביא ילד לעולם. זהו משאת נפשה של כמעט כל אשה ...

... רק להתחלף באחד אחר. ולכן הפתרון היחידי לרגש שלילי, הוא שכתוב התיעוד השלילי שמייצר אותו לתיעוד חיובי. ביום שהמדע ידע למחוק זיכרונות שנצרבו, זה היום שבו המדע ידע לרפא הפרעות נפשיות. כי אם היו לך 10 מפגשים עם כלבים ו9 היום טובים והאחרון היה טראומטי, אם הרופא ידע למחוק את האחרון מהזיכרון שלך, אתה תישאר רק עם ה9 הטובים. וזה יגרום לכך שאתה תפסיק לייצר רגשות של ...

... פנימית ללא פחד כנראה שרק כך ניתן ללמוד לפחות חלקית את מה שניתן להבין מהלמידה הישירה שהיא שונה מרכישת ידע. למידה אמיתית היא סוג של חוויה ישירה כמו אהבה, משהו שלא ניתן להסבר. לא שימוש בחומר ישן (רכישת ידע) זהו הפתח להבנת העולם החדש שמתחדש כל רגע ורגע וכל אחד יכול לעשות את הצעדים רק בעזרת עצמו ואין משענת חיצונית שתוכל לעזור לאדם ללמוד (וגם לא לרכוש ידע)... בתי ספר ומורים טובים ככל שיהיו יכולים לעזור בבניית קרקע פוריה ללימודים אף אחד מהם לא יכול ללמד אדם ...

... מזווית ראייתם המעניינת של שני האנשים שעמדו ראשונים על האדמה ונתקלו בשאלה פשוטה: מדוע מנע מאיתנו אלוהים - מקור המידע, את הגישה הישירה והחופשית אל עץ המידע? מדוע מנע מאיתנו לאכול מעץ הדעת! וזאת התשובה שהגיעה אליה חוה, ולאחר מכן גם אדם הראשון יאשר אותה: ידע אלקים, כי ביום אוכלנו ממנו, ונפקחו עינינו, והיינו כמוהו, יודעי טוב ורע. זאת תשובת חוה. במילים אחרות, חוה אימנו ... שותפים למתוק המתוק הטמון ברע... בנוסף, היא חשדה כי השם יתברך שיקר במודע לאדם, בקוראו אליו לבל יכנס לעומק המידע - פן ימות... היא קבעה בפרוש: לא מות תמותון. כי ידע אלקים, כי ביום אכלכם ממנו, ונפקחו עיניכם, והייתם כאלקים, יודעי טוב ורע. היא גילתה לכאורה סתירה בין הצהרת הכוונות ... עינינו יפתחו ונדע היכן אנו עומדים... עלינו איפוא להגיע גם אל הרע, או אז נדע ונגלה מה מסתתר במעמקי המידע שאלוהים מנסה להרחיקנו משם... ידע אלקים, כי ביום אוכלנו ממנו, ונפקחו עינינו, והיינו כמוהו יודעי טוב ורע... או אז עלולים אנו לאיים על עצם ... לאיום לא יכול להיות אל ולא עליון. התורה וביוזמתה ירדה אל פרטי הדיון המרתק הזה וחשפה אותנו אליו. בחיבור מידע עמדתי בניחותא על הדיון הזה שתועד בפרוטרוט בפרק השני של בראשית. מידע: http:/ / tora.us.fm/tnk1/sofrim/shabot/myda.html אדם וחוה הכירו לכאורה את אלוהים אך חזרו וכפרו בהכרתם זו, זאת כאשר העמידו את המונח ... הדורות... למענינו, שנעמוד על המיכשול העצמי האומלל הזה שלא נפול בו שוב... וגם על זאת עמדתי בניחותא ב - מידע. אבל הדורות לא התעכבו על פרטי הדיון, או שקראו אותו חלקית, או שלא שמו לב להערות שבצידו... הם המשיכו ...

... אמרתי לעצמי או זה המורה האידיאלי הוא לא יאמר לי ממי ללמוד . התחלתי לקרוא את הספר כאשר האינטיליגנציה והידע הרב של האיש שאינו פוסח על מילה מבלי לחקור אותה התישו אותי וגרמו לי להרגיש חסר ערך, טיפש, ואלוהים ... הוא חסר טעם. לעולם לא תהיה מוכן לפגוש את העתיד.אז את מה אני מחפש? לאחר מכן הוא מדבר על ידע אנו לומדים ואוגרים ידע, הידע תמיד שייך לעבר עיתון של אתמול ובעזרת הידע אנו יוצרים תמונה איך המציאות צריכה להראות.. ואז מתחילה תנועה בין המציאות, לאיך המציאות צריכה להראות. והתנועה הזו היא המחשבה.. והוא מסביר באינטיליגנציה שאיך המציאות צריכה להראות, נשענת על ידע וזיכרונות והם דברים מתים מהעבר. ולכן התדמית שאנו בונים לנו בראש של עושר ואושר ואפילו אמת נשענים על דברים ...

... ולא אלוהים לא אף אחד אחר זה אתה! האם לזה קיוות? הקשבה = אהבה מרכז האדם, עטוף בחלל, העמוס בידע אשר נצבר בימי חיינו. החלל הזה הוא האני יודע הוא מלא במחשבות, וכל דבר שאינו מוכר לא מקבל אישור חדירה למרכז, ומושלך החוצה ללא שימוש. כך אנו מתבוססים במעט ידע שיש לנו, ובו אנו מחפשים את אשרינו. כדי להבין מה הוא ידע, צריך להבין מה אינו ידע. כל מה שאיננו יודעים מבחינתינו הוא כלום חשיכה.. כל מה שטרם התגלה עי בני האדם נמצא בכלום. כל הידע על היקום נמצא בכלום. אוקיאנוס הידע הוא הכלום, והידע שלנו הוא טיפה קטנה מהידע האין סופי שמבחינת הידע שלנו הוא נחשב ככלום. המידע הזה עשוי להוביל אותנו לענווה, והענווה להקשבה, לא סתם הקשבה אלא הקשבה ללא תגובה. הקשבה בהקשבה יש את השומע ...

... לנוחות שימוש אשר לעיתים משתנה בין הופעה להופעה, פעילות שהייתה מופקדת בידי משננים מקצוענים אשר לעיתים קרובות אפילו לא ידעו קרוא וכתוב. המטרה בשימור דברי הבודהה לאורך הדורות הצריכה עריכה פורמאלית מכוונת לידי פרוזה או בתי שיר, אשר שוננו ... הגבוה). עדיין לא ניתן לדעת בוודאות האם היו אלו תחומי התמחויות בלעדיים לנזירים מסויימים או שהיו כאלו שהיה להם ידע במספר קטגוריות שונות של טקסטים. בשלבים מאוחרים יותר ניתן לראות בבירור שנזירים הפכו מומחים בשינון סוג מסויים של כתבים ... מהטקסטים היו ידועים רק למספר מצומצם של נזירים זקנים. הפרשן בודהגושה מציין כי בזמן מסויים נותר נזיר אחד בלבד שידע את הנידסה (nidessa) והיה למהר ולבקש ממנו לדקלם את הטקסט כדי שאחרים יוכלו ללמוד אותו לפני שימות. מתוך דאגה ... פנו גם למדיום הכתב. על פי תיאוריות של שליטה במדיה אנו מניחים כי יש אפקט למדיה על החיים החברתיים. ידע הוא כוח - ככל שהידע מופץ יותר הכוח מבוזר יותר. כאשר הטקסטים נשמרו בזיכרונם של הבהאנקים הדבר העניק לכם כוח חברתי מסויים. כאשר נזירים ... כתב כ - 400 שנה לאחר מות הבודהה, המסורת התייחסה אליהם בחשדנות, כפי שקולינס (Collins, 1990, p. 121) מציין: ידע בספרים הוא כמו כסף בידיים של מישהו אחר, כשאתה צריך אותו, הוא לא שם. הבעייתיות בכתיבה היא שלא הייתה ...