... שאדם משתמש פחות בשכל שלו, כך הרגשות שלו רעים יותר. ככל שהשכל של האדם פעיל יותר ושולט יותר, כך הרגשות של האדם חיוביים יותר וככל שהאדם מקשיב יותר
לדמיונות ולרצונות הלא שכליים שלו במקום לשכל שלו, כך הרגשות שלו הופכים לפחות ופחות טובים בכל התחומים בחייו. וכאן חשוב מאוד להבהיר נקודה מסוימת. ... היה אך ורק שכל, הוא בוודאי לא היה אוכל את אותו מאכל משמין לא בריא. והסיבה שבגללה האדם אוכל את אותו מאכל, היא משום שהוא אינו מקשיב לשכלו אלא מקשיב
לדמיון הרגשי שלו, שמסיבות שונות רוצה להרגיש טוב, על ידי אכילת אותו המאכל. וזה בדיוק הרגע שבו אם האדם יודע לעצור ולומר לרגשות שלו, שעם כל הכבוד ... כך הרגשות חיוביים יותר. וכמובן שכאן הדוגמאות הן רבות. לדוגמה עישון היא פעולה שהשכל של האדם אומר לו לא לעשות אותה, אבל הוא נכשל בה בגלל איזה רגש
דמיוני. מאחר
שהדמיון של האדם כאילו מרגיש משוחרר וכולי כאשר הוא מעשן, אך באמת הוא רק מכניס את עצמו לבית כלא של תלות רגשית במשהו. עישון דומה לעכבר שנכנס למלכודת ... הכל תלוי אך ורק ברמת השימוש של האדם בשכלו. ככל שהשכל שולט יותר, כך הרגשות חיוביים יותר ויותר וכך האדם מלא יותר באושר פנימי. וככל שהאדם מקשיב יותר
לדמיונות שלו לעצלות עצבות וכולי שלו, כך הוא מחליש את שכלו וגורם לרגשות שלו להפוך לשליליים. ונחזור לעניין ההתנתקות הרגשית וההשתחררות מהתלות ... את השכל שלך, כך תהיה מסוגל ליהנות טוב יותר מהמציאות האמיתית שיש לך כרגע, ולא לחיות באיזו אשליה לגבי משהו שהוא כאילו היה טוב יותר בעבר. העבר הוא
דמיון אחד גדול. העבר כולו הוא לא סוג של שכל אלא סוג של רגש. ולמה? כי יש באדם שני כוחות. 1 - שכל. 2 -
דמיון. והזיכרון של האדם הוא כמובן קיים
בדמיון ולא בשכל. האדם זוכר
בדמיון שלו שקרה משהו, אך זהו
דמיון בלבד. במציאות האמיתית של עכשיו, האירוע שקרה לפני רגע אינו קיים. אתה חושב שהוא קרה בגלל יכולת
הדמיון שלך. אילו לא יכולת לדמיין אלא רק לחשוב באמצעות השכל, לא יכולת לזכור מה קרה לפני רגע. כי העבר הוא בעצמו
דמיון. ולכן ממילא ניתן להבין, כי כדי להשתחרר מהעבר שקיים
בדמיון, ממילא צריך לברוח אל השכל ולחזק אותו. כי השכל הוא הכוח המנהל של
הדמיון ושל הרגש. ככל שהשכל יהיה חזק יותר, כך הרגשות של האדם יהיו טובים יותר. כאשר ברצונך להתנתק רגשית ממשהו, עליך לחשוב בהיגיון, לדוגמה על התועלת שצומחת לך מכך שאתה שוקע
בדמיונות ובזיכרונות העבר. כאשר תתבונן בעניין הזה תגלה מיד שעליך להתחזק בכל כוחך לפתוח דף חדש ולהתקדם קדימה. כי העבר הוא סוג של משא כבד שהאדם ... רגשית בכל מיני דברים. ככל שהאדם מתבונן יותר ומשתמש יותר בשכלו, כך חייו הופכים לטובים יותר ברמה הרגשית. ככל שהאדם במקום לשקוע במחשבות על כל מיני
דמיונות , במקום זה הוא שוקע במחשבות של לימוד והכרת עצמו, דהיינו כיצד אני חושב, מה גורם לי להרגיש דברים מסוימים, מה עומד מאחורי המציאות שמנהלת אותי וכולי. כל הדברים האלו מחזקים את השכל של האדם ומשחררים אותו רגשית מכל
הדמיונות והאשליות שבהן הוא חי. וכאן כמובן צריך להוסיף נקודה חשובה. עליך לדעת כי היכולת שלך לשלוט ברגש שלך היא תהליך והיא לא קורת בבת אחת. בדיוק ... ערך חיסרון הדעת. וכשנשלם הדעת, אזי נשלם כל החסרונות, בבחינת: אם דעת קנית מה חסרת (אם יש לך דעת מה חסרת?! ואם אין לך דעת, מה קנית?! ) כל הרע מגיע
מדמיון בלבד. ולכן הפתרון הוא השכל! אמר אז: צריכין לקרא לו (ליצר הרע) ולכנות לו שם אחר. הינו להיצר הרע צריכין לקרות אותו בשם אחר, דהינו שלא לקרותו עוד בשם יצר הרע רק בשם כוח המדמה (כוח הדמיון) זיכרון הוא
בדמיון ולא בשכל הזיכרון הוא בכח המדמה (הדמיון), כי גם בהמה יש לה זיכרון, כמו שאנו רואים, שגם בהמה זוכרת שבמקום זה נשכה כלב והיא בורחת משם צריך לעלות
מהדמיון אל השכל כי צריך כל אדם להוציא את עצמו מהמדמה (מכוח הדמיון), ולעלות אל השכל (צא
מהדמיון ותשתמש בשכל). וכשנמשך אחר המדמה (כאשר האדם נמשך אחרי הדמיון), זה בחינת שרירות לב, שהוא הולך אחר המדמה (הדמיון) שבלב. וכשיוצא משרירות הלב, ומשבר לבו האבן (כאשר האדם חי עפ השכל ולא עפ הדמיון), זה בחינת... (שאז האדם) אינו הולך אחר תאוות המדמיות (אינו רוצה רצונות מוטעים
ודמיוניים), והולך (רק) אחר השכל. וכל זמן ש (האדם עוד) לא הוציא (את) שכלו (מכוח) אל הפעל, (דהיינו) שלא השתמש בשכלו עדיין (שלא מימש את הפוטנציאל ... (נמצא רק) בכח (בפוטנציאל)... ואחר כך כשחוקר בשכלו ומשתמש בו, אזי השכל בפעל... (ואז מגיע האדם למצב) שהוציא מתיקות שכלו מכח אל הפעל (דהיינו שאין לאדם
דמיונות מוטעים אלא רק שכל בלבד)... ...