... זה טוב, רק סובלנות זה טוב? וכולם גזענים בצורה כזו או אחרת, כי כל מי שמבדיל בין טוב לרע הוא גזען. מי שפוחד מרע, הוא גזען, הוא מהטובים... רק כשטוב, אני מרוצה. ואנשים בדמיונות , במהות הכל אחד, יש מצב כזה ויש מצב כזה, אבל אנשים מפרידים יש לו עיניים כאלו, צבע עור כזה, ואנשים ממציאים שזה יותר טוב מזה. ולמה הם ממציאים. הם ... טוב מבחינתו, מה שיקרה זה טוב, ובכל מקום זה טוב. גם להיות סבלן וגם טוב וגם רע הכל טוב באותה המידה. והעבד נלחץ, הוא מפחד, הוא חושב רגע מה אני יעשה? זה טוב וזה רע, והכל בדמיונות שלו. והמציאות באמת טובה כמו שהיא. וכל אחד ואחד גזען, והגזען הכי גדול, הוא בדיוק כמו כל גזען אחר. והגזען לא חושב שהוא גזען, וגם אם הוא חושב שכן, הוא ...

... שבנקודה הפנימית של הלב, האדם יודע את האמת, והנקודה הזו היא חלק אלוקה ממעל, ורוצה לשוב לשורשה, ואותה הנקודה היא שלא יכולה לסבול את השקרים והדמיונות, ומכן נובעים כל הייסורים של האדם. (עליות וירידות?!) כי הסיבה היחידה שהאדם לא בדבקות שלמה עם הבורא היא הדמיון של האדם. אמר אז צריכין לקרא לו ולכנות לו שם אחר הינו להבעל דבר והיצר הרע צריכין לקרות אותו בשם אחר דהינו שלא לקרותו עוד בשם יצר הרע רק בשם כח המדמה. כי צריך כל אדם ... בבחינת: "נפת תטפנה שפתותיך" שהוציא מתיקות שכלו מכח אל הפעל. (ליקו"מ, ח"א, כה). הנושא פשוט, על מנת להרגיש את הבורא בבטן על האדם להיפטר מהדמיונות השקרים והאמונות התפלות שלו. והעצה היעוצה היא פשוט לקחת כל אמונה ואמונה ולאמת אותה, כלומר לברר מהי האמת, מהי המציאות כפי מה שהיא. וכאשר זוכה לגלות ולהבין את המציאות ...

... המציאות אדרבא, להסתכל על המציאות כפי שהיא. והדרך משחררת את האדם מלחץ נפשי מיותר ומדמיונות שמקלקלים לאדם את מה שהוא כבר יכול לעשות ולא עושה בגללם. בגלל שהם ...

... למשל הסבל של האדם, נובע מכך שרוצה להרגיש טוב, האם זה עצמו מובן מאליו? למה אני רוצה להרגיש טוב? ולמה זה עצמו חשוב? כי השקר מטעה את האדם, בונה הנחות יסוד בכל מיני הטעיות ודמיונות . מסקנה - שקרנים פוחדים משאלות. תשכנע אותי שכך ולא אחרת. אולי ההיפך הוא הנכון? השקרנים המקצועיים, לוקחים סיפור והופכים אותו לגמרי. כמו ילד שהרביץ, אך אומר ...

... עם כל הכבוד למילה אובייקטיביות, אדם ללא משמעת, כל התורה שלו פורחת באוויר. היא הופכת לתיאוריה, במקרה הטוב, ולדמיונות שווא במקרה הגרוע יותר, היא לא יכולה להיות אובייקטיבית. היא תלויה על בלימה, והיא תיפול בשלב ...

... לפתוח את עצמו לחיים, ויש עצה שאמרה לי פעם אשה חכמה מאוד והעצה היא, כאשר אדם שוקע במחשבות ונכנס לדמיונות, שיחזור למציאות. דהיינו, שייסתכל על הנוף, שיראה מה קורה בסביבה ...

... אפשרות שקיימת במציאות הנ"ל. ונשאלת השאלה אם יש הבדל בין קיים ללא קיים? כי מה שקיים בדמיונות של האדם, אולי קיים במקום אחר במציאות האינסופית ואולי לא קיים במציאות שאנחנו ...

... לספר רציני על הפסיכולוגיה של הדת, ונקווה שספר זה אומנם יופיע. אליצור מציע לנו מספר השערות מבריקות. הראשונה עוסקת בקשר בין דתיות ואובדן (וראו 1 ו - 2), השנייה בדמיון בין דת לפרנויה, והשלישית בדת כביטוי לנרקיסיזם. התבקשתי לכתוב תגובה קצרה וזאת אעשה. אפשר כמובן להגיב גם בכתיבת ספר שלם של פרושים ותגובות, שדפיו יראו לבסוף כמו דפי ... כהתנהגות. מה משמעות הטקסט ומה הוא משקף? קודם כל את כותביו. כאשר אנו עוסקים בטקסט היסטורי, אמנותי, או דתי, ברור שהוא משקף קודם כל את הכותבים ואת עולמם הממשי והדמיוני. באם לטקסט יש מעמד בתרבות הוא משקף בעצם קיומו גם את קוראיו ודמיונותיהם, כמו כל יצירת אמנות. הדפוסים מיתולוגיים, שאותם הוא מבטא, משקפים את דמיוננו, אך בכל טקסט יש גם שיקוף של מאבקי כוח, מתחים, התנגדויות, והלכי רוח קבוצתיים. בכך עוסקים ההיסטוריונים כאשר הם עורכים דקונסטרוקציה של טקסט. הדקונסטרוקציה (או הדמיסטיפיקציה) שלנו שונה במקצת, אך דומה בהתייחסותה לטקסט כאל התנהגות שאין לקבל אותה כפשוטה. היחס לכתבי הקודש אינו יכול להיות שונה מן היחס לכל טקסט ספרותי או דמיוני. להשלכות המובעות בטקסט יש משמעות עמוקה וחשובה, אך הוא לא יוכל לשמש ראיה היסטורית מעבר לשיקוף ההקשר התרבותי. הטקסטים המקודשים שרדו גם בגלל עוצמתם הפנימית וכוחם, אך ... המיתולוגיה האהובים עלינו. 4. לכל אורך המאמר אנו נתקלים בהתייחסות בעייתית לביוגרפיות מיתיות. אליצור מתייחס שוב ושוב לספורים מיתולוגיים ואגדיים, שבמרכזם דמויות דמיוניות כמשה, אלישע, ישוע או דוד כאל תיאורים היסטוריים. חשוב לציין ולהדגיש שוב ושוב כי בודהא, משה, אלישע, ישוע או דוד הנם גיבורים של טקסטים ספרותיים. מה שלפנינו הוא ...

... מי שחושב לעומק יגלה שהתבוננות פנימית אל תוך תוכה של המציאות המופלאה שאנחנו חלק ממנה תעניק רוגע מוחלט לאדם כי מצד אחד זו אשליה לחשוב שמה שיעניק לנו חיים הוא האוכל או הכסף או העבודה או המטרות או שאר הדמיונות שלנו... כי החיים ישנם, המציאות קיימת אם נרצה או לא. אולם יחד עם זאת, בהסתכלות חיצונית על המציאות היא פועלת באופן כזה שתאלץ אותנו לפעול כביכול ...

... הוא יכול להתחבר למשהו תודעתי שבו הוא באמת מלך, הוא מחליט הוא קובע ובוחר מה יקרה במציאות. אך האדם מסיבות שונות, נכנס לדמיון ושם מדמה שהוא עבד, ושם עובד ומתאמץ ואינו מרוצה. ותמיד מלווה אותו תחושה שיכול להיות טוב יותר. והוא אף פעם לא מרוצה. כי בתוכו חושב שיכול להיות מצב משופר יותר. ובתת מודע ... של הרע. ושניהם מגיעים לאותה נקודה. ברגע שמסבירים את תפיסת האחדות לאדם, הוא חווה סוג של פחד. כי עליו להשתחרר מהדמיונות שלו. וזה בנפרדות. שם עליו לוותר. לשחרר אחיזה. האדם אוחז בשכל שלו, את זה אני רוצה ואת הדבר ההוא לא. לפתע מגלים לו שיש עולם שבו הכל טוב. והעניין הוא ששם בעולם הזה, זה ... שלוש אפשרויות גרועות. אבל בתור מלך אמיתי, ביכולתו לבחור במה שירצה ממש. וכדי לצאת מבית הכלא הזה, יש למאוס בכל הטוב הדמיוני שהיה לו. ואז מה שקורה, האדם מתחיל להרגיש רע. למרות שנדמה לו שטוב בחיים, הוא צריך להבין שיש טוב פי אינסוף. זה טוב שמהותו אחרת. זה לא הרבה יותר טוב מהסוג המוכר. האדם לא ...