... נוספים כמובן). אהבה על פי המדע רק בשנים האחרונות, לאור המהפכה בתחום מחקר מדעי המוח והפסיכולוגיה הקוגניטיבית החל להגלות ידע מדעי על רגשות ואהבה. על פי המדע כימיקלים במוחנו אחראים להתאהבות. ההורמונים אסטרוגן וטסטוסטרון אחראים על המשיכה המינית, דופמין ... לאחר תקופת זמן מסוימת ואז בוחנים בני הזוג אחד את השני באופן רציונלי. ב - 30 השנים האחרונות הצטבר ידע רב על הביולוגיה של הרגשות והמחשבות. גון יולינגס גקסון, (1835 - 1911) אבי הנוירולוגיה המודרנית חילק את המוח ל ...

... חדש. חלק מיתרונות הגישה: שנת לילה שעוזרת לעיבוד ההתבוננות בניסוי. שימוש ביצירתיות והאומנותיות של הילד ולא עבודה דרך העברת ידע. יצירת תמונה כתתית של הניסוי - תומכת בהבנת הניסוי ובעבודה החברתית - סוציאלית בכתה. יצירת סימפטיה לתהליך הגילוי המדעי דרך התרכזות בילדים: חושיהם, רגשותיהם ומחשבותיהם. זאת בניגוד לאפשרות של יצירת אנטיפטיה למדע דרך התרכזות בהעברת ידע. פיתוח התלמיד על כוליותו באופן אינדוודואלי באמצעות כל הנל. הילד לומד שכל נושא שאנו עוסקים בו בביהס קשור בו ...

... לצד האחר על מנת שיתפנה לנו חלק ממראה הנוף שאתה מסתיר לנו. הביט בהם העץ בעיניו החומות הגדולות והעצובות, וידע כי לא רצה להשען עליהם, אך הרוח החזקה היטתה אותו לצד אחד ומרוב שהתכופף לצד ההוא נגע בעצים האחרים ... עליהם בלית ברירה. העץ הגדול והחסון היה נבוך. הוא, החזק והגדול מעולם לא ביקש להשען על אף עץ. ולא ידע כי הוא לוקח להם את זווית הנוף המסויימת. אולם אם הם טוענים כך נגדו כנראה שיש דברים בגו. ביקש ... ונסו לתקן את הטעות. ואז נדם קולו של העץ היגע וגדול המימדים. אחיו העצים הביטו בו בעוגמה. הם לא ידעו האם לשמוח על פיסת הנוף הגדולה שנגלתה לעיניהם או להעצב המראה העגום של העץ החסון והעתיק השוכב כך למרגלותיהם ... ביקש העץ מאיש היער. אני חלש. היזהר כל רגע עלול ענף ליפול ממני, היזהר שלא יפול עליך. אוי.. לו ידעתי מהו שרש הבעיה ומהו הפתרון נאנח. חייך לעברו איש היער ברוך ואמר אני כאן עבורך עץ. תיכף אבדוק מהם ...

... ולא אלוהים לא אף אחד אחר זה אתה! האם לזה קיוות? הקשבה = אהבה מרכז האדם, עטוף בחלל, העמוס בידע אשר נצבר בימי חיינו. החלל הזה הוא האני יודע הוא מלא במחשבות, וכל דבר שאינו מוכר לא מקבל אישור חדירה למרכז, ומושלך החוצה ללא שימוש. כך אנו מתבוססים במעט ידע שיש לנו, ובו אנו מחפשים את אשרינו. כדי להבין מה הוא ידע, צריך להבין מה אינו ידע. כל מה שאיננו יודעים מבחינתינו הוא כלום חשיכה.. כל מה שטרם התגלה עי בני האדם נמצא בכלום. כל הידע על היקום נמצא בכלום. אוקיאנוס הידע הוא הכלום, והידע שלנו הוא טיפה קטנה מהידע האין סופי שמבחינת הידע שלנו הוא נחשב ככלום. המידע הזה עשוי להוביל אותנו לענווה, והענווה להקשבה, לא סתם הקשבה אלא הקשבה ללא תגובה. הקשבה בהקשבה יש את השומע ...

... וכל עוד אין תנאים אלו ממומשים לאורך זמן, לא ייווצר שינוי קבוע ויציב. בנוסף, יישום תנאים אלו, אינו מצריך ידע מקצועי פסיכו תרפויטי או רפואי. תנאים אלו הינם איכויות של התנסות, הנרכשות עצם החוויה ולא בעקבות העברת מידע אינטלקטואלי בתהליך לימודי. כמו כן, אין הדבר הכרחי, שהמטפל יבצע אבחון אשר במקרים רבים משרה תחושת ביטחון (וכי איך ...

... שפע ומצוינות בארגון נשאלת השאלה: איך אפשר להגיע ל 1 + 1 = 3 כלומר, לשפע בארגון? והתשובה: שיתוף בידע. ברצוני להציג במאמר זה תפיסה שונה מזאת האומרת: הידע = כוח. ואם ידע זה כוח אז, אני אשמור את הידע לעצמי ואז אני אהיה החזק בארגון. יתר על כן, גילוי הלב נתפס על - ידי המנהל כחולשה. מנהלים שומרים על הידע לעצמם כי זה מאפשר להם תחושת שליטה טובה יותר בעובדים שלהם. יש מנהלים שידע משמש להם כדי לנהל בשיטת: הפרד ומשול. על - פי שיטה זו ניתן מידע מסוים לאחד, ומידע אחר למישהו נוסף. אך, כיום, תפיסות אלו הולכות ומפנות את מקומן לתפיסות חדשות המדברות על שיתוף בידע. השיתוף בידע יצור בארגון את המצוינות האישית, והשפע. אז מה קורה בארגון כאשר המידע לא גלוי? 1. הסכנות שבהסתרת מידע גובות מחיר כבד בארגון. ריק תקשורתי סופו להתמלא. אם לא יתמלא במסרים רשמיים אמינים, כי אז יתמלא בשמועות ורכילות. ... 3. אי - אמון וחשדנות מתפתחת בין מנהלים וכפיפים, ובין עובדים לעמיתיהם. 4. טעויות בביצוע העבודה כי אין מספיק מידע, או התנהגות של ראש קטן. 5. תחושת חוסר ביטחון לעובדים. 6. עוינות וניכור ביחסים החברתיים. כי עובד חושב שאם יגלה את הידע שיש לו, אז מישהו אחר יצליח על חשבונו. 7. חוסר שביעות רצון של העובדים. הם מרגישים כמו משאבים ולא ... גדולה, פירוש הדבר שלכל האחרים נשאר פחות. בגלל הקמצנות הרגשית, המנהל יתקשה להכיר בערך האחר, להעניק קרדיט, או לשתף בידע. בעוד שאם פועלים מתוך התפיסה של שפע אז הסהכ גדול מסכום החלקים. ולכן אם מנהל יתרגל עם עובדיו את התפיסה הזו הרי שלא רק שהידע הכללי בארגון יגדל = שפע, אלא תיווצר מצוינות חברתית. ולא רק שכמות הידע בארגון תגדל בצורה משמעותית גם הידע האישי של המנהל יתחזק, כי הוא יהיה מודע לו. מהם הכלים שהמנהל צריך להפנים ולהפעיל בארגון? 1. למסור מידע אמין, לומר את האמת. 2. לתת אמון, שתף בצורה מושכלת, עם בקרה טובה. לתת אמון אין פירושו להיות פתי. ... עובד לפי מערכת אמונות או ערכים קבועה ושקופה לאחרים, ואם דבריך ומעשים נובעים ממנה תיצור קוהרנטיות 4. להיות נדיב במידע ולספר ככל שניתן לספר. למסור מידע לכל מי שאתה רוצה כי יחוש הזדהות עם הארגון ומטרותיו. 5. בלי סודות ושושו. ממילא איש לא שומר את ... של אמון וימחיש את מנטליות השפע: כשאני נותן לך, אני מקבל יותר. 8. לאמץ טכניקות ומנגנונים ארגוניים שמקדמים שיתוף בידע. סיעור מוחות לפתרון בעיות, תחקיר פתוח, ידידותי והוגן, למידה משותפת, קבוצות עמיתים, ניתוח מקרים, ניתוח הצלחות וכישלונות, ניהול קונפליקטים, ...

... אותנו להתקדמות ישות אור אינה מחליטה עבורנו אך היא יכולה לשתף אותנו בהדרכה גבוה יותר וחכמה הרבה יותר מכ ידע ארצי ישנם ישויות אנרגיות שליליות והן מלוות אנשים במצב שלילי אך אין אנו נמצאים בתקשורת עם אותן אנרגיות אלו ... על פי סדר ודרך אפשרית מאותו מצב קיים אהבה זאת דרכם מדריך מקטגורית הישויות יכול להתפתח ולהרחיב לנו את הידע על פי רמת הבנתנו ויכולתנו לקבל את המידע מאותו תדר יכולת של ריפוי על ידי הכוונת הישויות יכול לתרום לנו שקט מחשבתי וקבלת החלטות נבונות האנרגיה מוארת וממריצה לקבלת ידע גבוה

... הינה תיעוד סיפורים ספונטאניים שמספרים אנשים שונים, בעיקר ילדים, על חוויות הזכורות להם מחיים קודמים, ולאחר מכן בדיקת אמינות המידע שנמסר תוך ביקורת המנסה לשלול אפשרות של היחשפות הנחקר לידע זה במהלך חייו שלו. ביקורת מדעי הטבע על מחקרים אלה, לפיה לא נמצא מנגנון המסביר מעבר של רגשות או ... לתת זרע לאחיו, כפי שמספרת התורה בבראשית: ויאמר יהודה לאונן, בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך: וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו וירע ... הקדיש 40 שנה לחקר ילדים אשר טענו שחיו בעבר כאדם אחר ודיברו על נושאים ומושגים, שלא אמור להיות להם ידע לגביהם. סטיבנסון נקט בשיטות מדעיות של ראיון ותצפית ותיעד את דבריהם. לאחר מכן ניסה לזהות מי המנוח אשר הילד ... ידועים בבית החולים שבו עבד. כמו כן, סיפקה לו פרטים על אביו המנוח, כולל שמו היהודי, שאף הוא היה מידע עלום. ניתוח הנושא הורחב בספריו המאוחרים יותר: ריפוי בנבכי הזמן, רק האהבה היא ממשית ועוד. בתחילה חשש וייס מפני ... רק באמצעות היפנוזה, אלא גם על ידי דמיון מודרך והרפיה עמוקה. בעידן החדש רודולף שטיינר מבסס את תורתו על ידע גלגול הנשמות ומתאר בספריו הרבים פרטים שלא היו ידועים לפניו. כך גם בספרי האחווה הלבנה האוניברסלית מאת פטר דנוב, ...

תורת ההכרה - מבוא תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה, מיוונית עתיקה אפיסטמה: ידע, לוגוס: לימוד, דיבור) הוא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ... אז ניתן לומר שהוא מאמין שהגשר לא יקרוס. אם הגשר קורס, אז האדם החזיק בהאמנה שקרית. קשה לומר שהאדם ידע שהגשר בטוח, למרות שהגשר קרס. אם הגשר קרס, אמונתו לא הייתה ידיעה. למרות כל אלו, גם אם האדם האמין שהגשר לא עומד לקרוס והגשר אכן לא קרס, לא נרצה לומר שהאדם ידע שהגשר הוא בטוח - מכיוון שייתכן שאותו אדם לוקח סיכונים (ואז חסרה לו הצדקה). הצדקה דיאגרמת אוילר שמייצגת את ... לא יכול לדעת שהוא יחלים. רק במקרה והוא הצדיק את החלמתו, וגם, הוא אכן החלים, ניתן לומר עליו שהוא ידע שהוא יחלים. מסיבות אלו, הוגדרה ידיעה כך: S יודע ש - P אםם: P אמיתי S מאמין ש - ... הוא הבסיס האפיסטמולוגי במערכת הפילוסופית של דקארט. רכישת ידיעה הדיון בנוגע לרכישת ידיעה עוסק במספר שאלות: הבחנות אפיסטמיות בין ידע אפריורי וידע אפוסטריורי, הבחנה בין סינתזה לאנליזה ככלי הוכחה של ידע, הוויכוח ההיסטורי בין אמפיריציזם לרציונליזם, בעיית הקריטריון או הרגרסיה. אפריורי ואפוסטריורי ההבחנה בין המושגים נתונה אמנם במחלוקת אולם ניתן לאפיינם באופן כללי כך: ידע אפריורי הוא ידע שאינו תלוי ניסיון, הוא אינו אמפירי, ומושג על ידי השכל לבדו. ידע אפוסטריורי הוא ידע שתלוי בדרך כלשהי בניסיון בעולם, ידע שהוא אמפירי בדרך כזו או אחרת. בחלק ניכר מההיסטוריה של הפילוסופיה ובעיקר בפילוסופיה של העת החדשה נתקיימו ויכוחים בנוגע ... עצם ההבחנה בין הסינתטי לאנליטי במאמרו שתי דוגמות לאמפריציזם. אמפריציזם ורציונליזם על פי האמפיריציזם לניסיון יש תפקיד מכריע ברכישת ידע ובעיקר על ידי תפיסה חושית. אמפריציסטיים מסוימים קבעו כי כל הידע האפשרי הוא ידע שמבוסס על ניסיון (גון סטיוארט מיל לדוגמה), ומנגד, אחרים ראו בלוגיקה ובמתמטיקה יוצאים מן הכלל בהקשר זה. פוזיטיביזם וסוגים של ריאליזם הינם פיתוח של העמדה האמפריציסטית. הרציונליזם מבטל את חשיבות נתוני החושים בתהליך רכישת ידע. על פי הרציונליזם לפעולה השכלית הטהורה יש קדימות מוחלטת בכל תהליך של ידיעה. הרציונליסטים המודרניים, ובראשם דקארט, ראו בחושים ... את הבעיה בתור ראיה לכך שכל ידיעה שהיא היא למעשה האמנה לא מבוססת. מעבר לכך, הגישה הספקנית שואלת האם ידע בכלל הוא מן האפשר ומסיקה כי לא ניתן לקבוע ערך אמת לטענות, למרות שאלו לעתים מאופיינות בתור נשאיות של ...

... דתיים למיניהם. מקור המונחים אואגנוסטיציזם, אגנוסטיות, ואגנוסטיקן הוא בשפה היוונית: המילה, כלומר, א שפירושה לא והמילה, כלומר, גנוסיס, שפירושה ידע מונחים אלו נטבעו לראשונה בשנת 1869 על ידי תומאס הנרי הקסלי, אם כי הרעיון של ההשקפה הזאת על קיום ...