בודהיזם - תפיסת שפה, רב - משמעות וקונפליקט - 1... אך היחס אליו דומה במידה מספקת כדי להתעלם ממנו בהמשך. הקורא או השומע הם המפענחים. מפענחים את מה? את האינפורמציה הנמסרת, כלומר את הכתוב או הנאמר. מהי אינפורמציה זו? ישנם שלבים רבים לפענוח, שכבות של אינפורמציה אשר עוברת פענוח. האינפורמציה הזו היא מה שנקלט בחושים: צורות, צבעים, צלילים, ריחות, טעמים, תחושות, מחשבות. חלק קטן ומסוים מתוך כלל האינפורמציה היא האינפורמציה הנמסרת - האינפורמציה אותה הדובר או הכותב התכוונו להעביר לשומע או לקורא. האם האינפורמציה הנמסרת היא המשמעות? על כך הדעות חלוקות, כלומר, הדבר תלוי בגורמים רבים, כגון מהי כוונת הדובר / הכותב, הידע ... היחס המקובל למושג זיכרון הוא כדבר המכיל את הידע, כמו ארון בו מאוחסן הידע. כפי שאנו רואים, הקליטה של אינפורמציה חושית מתנהלת כל הזמן (מלבד בזמן שינה עמוקה), כלומר כמות אדירה של מידע / ידע חדש נקלטת כל הזמן ... לדבר ולכתוב, ולכן אין דעיכה של מערכת ההתניות והידע של השפה כל עוד מדברים, מקשיבים, קוראים וכותבים. 2. זיכרון ואינפורמציה הזיכרון, מכלול הידע של האדם, מכיל סוגי אינפורמציה שונים ורבים - אינפורמציה חושית, מחשבות, רעיונות. ישנו תהליך הלמידה, איסוף אינפורמציה, אך כפי שאנו יודעים האינפורמציה משתנה בכל רגע האדם יודע אינפורמציה מסוימת, מצומצמת, מהמכלול הרחב. הדבר תלוי, כפי שאמרנו, בהתניות שונות ברגע נתון. כעת נחקור את המנגנון ההפוך לזה הלומד, ... ספרות וכו ומעבר לכך ישנם החוויות האישיות שכל אדם חווה. אם כך, מה נזכר מכל אוסף עצום זה של אינפורמציה? מה נשכח ומדוע? יש מספר גורמים משפיעים. נסתפק בציון חלק מהם: רמת העירות (attention) של האדם בזמן הקליטה, יחס ...